פגיעה אחרי בגידה

[מעיין*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם,
אני במצב נפשי קשה לאחר בגידה של החבר שלי. אני שבורה, פגועה, כועסת, כואבת עם ייסורים איך הוא הסתיר ממני את השקר הזה. אתן קצת פרטים. אנחנו היינו יחד חצי שנה שנינו גרושים ונכנסנו לקשר הזה שזה קשר אמיץ לתמיד. חשוב לי לציין שאני ממש לא הייתי עיוורת מהתאהבות אלא מאוד מפוכחת. הוא זה שנדלק עליי והוא כבר מיהר להתחתן איתי, הכיר לי את ההורים שלו וכל המשפחה שלו. אני לא מיהרתי לאף מקום. אמרתי לו לאט לאט. ולפני שבוע גיליתי שהוא בגד בי בבית שלנו עם אחרת. אני נקרעתי נשברתי לא האמנתי שהוא עשה לי את זה. הוא הכחיש בתחילה שיקר בלי סוף המציא סיפורים ועד היום הסיפור האחרון שלו לא נשמע לי אמיתי. הוא אמר שלא היה ביניהם כלום ושזה סתם. שלח לי הודעות של התנצלות של סליחה של טעות חמורה מה שהוא עשה. אמר לי בוא ננסה שוב שהוא מבטיח לתקן ולא רוצה לאבד אותי כי אני אהבת חייו. כמובן שכעסתי ונפגעתי מאוד דיברנו על זה אמרתי לו שנתתי את הכל לזוגיות הזאת ולעולם לא חשבתי להסתכל על אחר מלבדו הוא היה הכל ובאמת אהבתי אותו. אני יודעת שהוא אהב אותי. אבל אם זאת אהבה שיש בה בגידה זאת לא נחשבת בעיניי לאהבה. אהבה נמדדת לא רק בהצהרות של אני אוהב אותך ואת נפש תאומה שלי ואין לי חיים בלעדייך. אהבה נמדדת בין היתר היתר באכפתיות, בהערכה בנאמנות וכו. ודיברנו על הכל. הוא בכה התנצל. אבל אני לא יכולתי לספוג את ההשפלה, השקרים ההסתרה וכל מה שנלווה לבגידה. פשוט נפרדתי וזהו. אני מאוד מאוד כועסת, פגועה, אין לי יום ולא לילה, אני בקושי מצליחה לעבוד מנסה לעודד את עצמי שזה לטובתי שזה קרה עכשיו ולא אחרי כמה שנים יחד. ועדיין לא מצליחה לצאת מזה. אני שבורה, כל פעם נזכרת על הסימנים על ההתכתבות שלו איתי בזמן שלא הייתי בבית ואיך הוא שיקר וזה אוכל אותי ומייסר אותי איך אפשר לצאת מזה? אפילו לבכות אני לא מצליחה ולא מבינה איך? אני ממש בדיכאון לא מסוגלת לתפקד.
אשמח לעזרה כי אני ממש ממוטטת.
תודה מראש לעוזרים

[יולי_קו]

אני שולחת לך חיבוק ענק.

גם אני מרגישה
שזה לטובתי שזה קרה עכשיו ולא אחרי כמה שנים יחד.
ברור שזה כואב. פתחת את הלב, ונפגעת.
אם פגיעה כל כך חזקה באמון מתרחשת עוד בתקופת ההתאהבות, איזה סיכוי יש לאהבה ארוכת טווח, לחיים שלמים, עם כל הקשיים המתלווים?
לפי דעתי, ניצלת. בגדול.
גם בוגד, גם שקרן, וגם מניפולטור.

עכשיו זה זמן להיות רכה עם עצמך, לטפל בך, קודם כל בשביל להבריא מהפגיעה הזאת.
ואז בשביל להגיע למצב שבו את אוהבת את עצמך, מעריכה את עצמך, ובוחרת את הפרטנרים לפי כמה הם ראויים לך. לפי ההתנהגות שלהם כלפיך.

[מעיין*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יולי קו תודה על העידוד והתמיכה

[מי_אני*]

_לפי דעתי, ניצלת. בגדול.
גם בוגד, גם שקרן, וגם מניפולטור._
גם לדעתי. זו לא מעידה. לא נפילה בשל שחיקה של שנים משותפות. את צודקת אהבה נמדדת לא רק בהצהרות של אני אוהב אותך ואת נפש תאומה שלי ואין לי חיים בלעדייך. אהבה נמדדת בין היתר היתר באכפתיות, בהערכה בנאמנות וכו.
מחזקת אותך. אין ספק שפרידה זה קשה, ופרידה אחרי פגיעה כזו קשה יותר.
לי עוזר לדבר עם אנשים, לאוורר רגשות, להיות בפעילות. מכריחה את עצמי, כי ברור שהנטיה היא לא לצאת מהמיטה.
ולזכור שאת נהדרת, ומגיע לך בן זוג נהדר. למעשיו אין קשר אליך, זה הוא שהרס. את ניצלת.

[מעיין*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה. בהחלט אני ניצלתי עם כל הפגיעה. ואני יודעת שאני בסדר. וגם אני דיברתי עם חברים שתמכו בי, בנוסף אני מוציאה את הכאב בכתיבה.

[תמרוש_רוש]

תמשיכי להוציא את הכאב

את תהיי בסדר גמור. מותר לך לכאוב עכשיו, הוא פגע בך עמוק וקשה.
חבל שהוא לא מסוגל להבין את מה שהוא עשה. וטוב שלא נשארת אתו ולא ניסית "להבין"
אהבה נמדדת לא רק בהצהרות של אני אוהב אותך ואת נפש תאומה שלי ואין לי חיים בלעדייך. אהבה נמדדת בין היתר היתר באכפתיות, בהערכה בנאמנות וכו'.
בדיוק.
אהבה נמדדת בעיקר במעשים ובהתנהגויות האלה.
הוא אדם מבוגר והוא היה אמור להבין את הדברים האלה לפני שנים.

פעם, לפני המון זמן, אמרתי לבעלי "אם יום אחד אתה איכשהו מוצא את עצמך בסיטואציה של להתאהב או להימשך או לרצות לשכב או כמעט-לשכב עם אשה אחרת - תעצור, מצידי שניה אחת לפני שאתה נכנס אליה, ותרים אלי טלפון. אני אעזור לך לצאת משם. אבל אחר כך כבר לא תוכל לתקן".
גילוי לב ויחס של כבוד חשובים יותר מ"אהבה", פרחים, נשיקות ופינוקים.

מאחלת לך הבראה טובה והתאוששות מהירה!
@}@}@}

[מעיין*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תמרוש רוש תודה רבה על העידוד והתמיכה. כי במצב כזה זה ממש קשה.
פעם, לפני המון זמן, אמרתי לבעלי "אם יום אחד אתה איכשהו מוצא את עצמך בסיטואציה של להתאהב או להימשך או לרצות לשכב או כמעט-לשכב עם אשה אחרת - תעצור, מצידי שניה אחת לפני שאתה נכנס אליה, ותרים אלי טלפון. אני אעזור לך לצאת משם. אבל אחר כך כבר לא תוכל לתקן" את כל כך צודקת.
תודה

[יולי_קו]

בדיוק- לדבר, לצאת, לאוורר, להבין מהבטן שכל זה לטובתך. לעשות מה שאת יכולה בשביל להבריא מהחיתוך הזה (אמנם רגשי, אבל כואב בכל הרמות- גם הגופנית). כמה שיותר חיזוק עצמי, עם תמיכה מבחוץ (חברים, משפחה).

את יכולה לתאר לעצמך מצב דומה, אבל שונה (אוהו, כמה שונה) כשאת בהריון שני ועם פעוט באותה סיטואציה? כמה תמיכה היתה לך ממנו התקופה עדינה כזו? כמה קשה היה יכול להיות להחליט ׳לפרק את המשפחה׳, כשלמעשה זה הוא ששבר, אבל האשמה נופלת עליך, כי למה את לא מבינה אותו? כי הוא המרכז.
בקיצור, יש מי שמחפש חיים של דרמות של טלנובלות, ויש מי שמחפש חיים של אהבה, שותפות, הבנה, תמיכה- לתת וגם לקבל.
נראה לי שאת שייכת לסוג השני, ושהוא לא שייך. הוא שייך לאלה שרוצים לקבל. להיות ביחד עם כזה זה מתכון לסבל אינסופי. ניצלת בעור שינייך. אני מאוד ממליצה להודות לאלוהים, למזל, ואפילו לו, שזה קרה עכשיו. שלום ולא להתראות.

[מעיין*]

ניצלת בעור שינייך. אני מאוד ממליצה להודות לאלוהים, למזל, ואפילו לו, שזה קרה עכשיו. שלום ולא להתראות את יודעת יולי קו שלפני שנפרדתי ממנו אלו המילים שאמרתי לו.
זה מאוד עוזר לי מה שאתם רושמים פה. המון תודה. אני במצב קשה אבל מנסה לראות שבעצם ניצלתי.
הוא שייך לאלה שרוצים לקבל זה כל כך נכון, כאשר אני חושבת על הקשר בדיעבד זה באמת מה שהיה שם, בגלל שאני אוהבת לתת, להכיל להקשיב הוא ניצל זאת לרעה בלי שאני בכלל אבין את כוונותיו. כל שנותר לי זה ללמוד ממה שהיה שם. ובגלל זה הכאב שלי. כי הייתי שם כי אהבתי באמת והנתינה שלי הייתה מתוך אהבה ורצון. וזאת הסיבה למה אני מאוד פגועה.

[יולי_קו]

אפשר להגיד עוד משהו?
כמו כל דבר שקורה לנו בחיים, זו הזדמנות לצמיחה, לניקוי של סיגים שנכנסו לנו לסגסוגת וצפו עכשיו.

תני לשאלות להדהד לך קצת:
האם ראית אצל זוגות משמעותיים לך משהו מהתבנית הזאת של מעניק(ה)- לקחן(נית)? (הורים/סבים/מטפל משמעותי בילדות)
האם אחד מההורים שלך הוא לקחן, ואת, בשביל לשרוד, אימצת את תבנית ה׳נותנת׳?
בקיצור, בלי להתיימר להבנה עמוקה בפסיכולוגיה, האם זה מהדהד לך?

בכל מקרה נראה לי שחשוב למצוא מחדש את המרכז הגופני והרגשי שלך, שעבר זעזוע כמו אחרי תאונה קשה.

אני מאוד ממליצה על כמה דברים:

יציאה לטבע (הליכה ברגליים יחפות על אדמה, או במים, חיבוק עצים, שוטטות...). הרבה. כל יום.

חיבוק וליטוף חיות מחמד אם יש לך, ואולי אפילו לאמץ אחת (דג לא ממש נכלל פה ). זה נבדק מדעית כמפחית לחץ ומשחרר אמפתמינים. אם זה כלב, זה מכריח אותך לצאת כמה פעמים ביום...

תרגול צ׳י קונג. מתחזק גופנית ונפשית. מרפא. את יכולה לבחור תרגול גופני אחר אם אין בסביבתך מורה שאת מתחברת אליו (אייקידו, טאי צ׳י, אומנויות לחימה, ריקוד....). מורה טוב, ואז להוסיף תרגול עצמי קבוע.

זמן התבוננות בנשימה שלך. אני ממליצה על ויפאסנה על פי גואנקה. יש מרכז בארץ שמארגן סדנאות ללמידת הטכניקה.

להתחבק ארוכות עם אנשים שאוהבים אותך (חברים/משפחה). מי שאוהב אותך בגללך ולא בשבילו. חיבוקים ארוכים, נעימים, ממיסים... יש לזה כוח ריפויי אדיר.

לקבל טיפולי זן שיאצו לפי שיטת מסונגה, או שיטות אחרות עדינות, עמוקות ומכילות. ושהמטפל/ת יהיה נעים וסימפטי לך.

את לא חייבת הכל מיד, אבל כל אחת מההמלצות הללו יישמתי בעצמי, וכולן עשו ועושות לי טוב.
חיבוק. יום נפלא!

[מעיין*]

יולי קו תודה רבה על התמיכה ועל הרעיונות לריפוי הקרע שבתוכי.
אני אכן מקפידה יום יום לצאת לטבע לשמוע מוזיקה, לרשום כאשר יש בי צורך להוציא אל הכתב. מנסה לעשות נשימות עמוקות. אני מאוד משתדלת לא לחשוב על מה שקרה אבל מידי פעם עולה למחשבותיי גילוי הבגידה וזה קשה לי.
מה שמעודד אותי זאת ההקפדה לצאת מידי יום לטבע להתאוורר.

ולשאלתך מהתבנית הזאת של מעניק(ה) אני באישיותי אוהבת לתת מעצמי, לעזור, להקשיב לתמוך, אם זה לחברות, למשפחה ולמי שחשוב לי. ואני מבינה שנפגעתי פה עקב ניצול של הצד השני. וזה לא בגלל מי שאני אלא בגלל שלא פגשתי בגבר הנכון.

[מעיין*]

הי לכולם
אני כל התקופה הזאת מנסה להשתקם ולא קל לי. אבל יש לי תמיכה של חברים וזה עוזר לי. ועם זאת קיבלתי היום הודעה ממנו שכבר לא רציתי לשמוע או לראותו, שהוא רוצה לדבר. רשמתי לו שלא ייצור עימי קשר לתמיד וזהו. אז הוא רשם לי שהוא אוהב ומה שהוא עשה לא בסדר אבל לא אסור ובלה בלה ובסוף הוא רשם שההחלטה לחזור בידי ומעכשיו הוא לא יצור קשר יותר. אני לא עניתי ואין בכוונתי לענות לו לעולם.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעיין
זה לא פשוט בכלל. זה כואב מאוד. ובטח לא מובן.
אולי בעתיד תוכלי לשבת איתו ולדבר ולסגור את הפצע הזה שפתוח אצלך.

ממה שהבנתי מדברים שרשמת, הייתם רק חצי שנה יחד?

אני מבינה שאת כואבת ובצדק, מחיר השקר הוא באמת בלתי נסבל.
אבל הייתי מציעה, אחרי שמעט תתחזקי, לנסות לבחון את הסיטואציה מנקודת מבט ״חיצונית״
איך הגעתם למצב הזה?
וייתכן שהתשובה שלך תהיה זהה לתשובה שיש לך כרגע, אבל ייתכן שבאמצעות זה תצליחי לזהות משהו שיעזור לך להתפתח

כרגע את בשלב הכעס, וזה מובן מאוד.
מאחלת לך ריפוי ושלמות וצמיחה.
זו בהחלט טלטלה

המשיכי לשתף

[מעיין*]

תודה פלוני אלמונית.
אכן היינו יחד חצי שנה. ולמזלי ניצלתי ממנו. לצערי בדרך פוצעת ולא כפרידה בוגרת כדוגמת "זה נגמר".
אני שלמה מאוד עם החלטתי שלא להיות איתו בקשר לא רק מהסיבה של הבגידה והשקרים, אחרי למידה מעמיקה של הקשר, של יחסי הזוגיות בקשר, אם זה שהוא היה כביכול "נחות" (הוא אמר לי שהוא רוצה להיות כמוני...) ממני מבחינה אקדמית ועוד, אם זה שהוא חסר ביטחון וללא הערכה עצמית ומאוד ילדותי חסר ערכים בסיסיים של בגרות, עצמאות ועוד. כל אלו ועוד נתנו לי שיעור חשוב על מה שהיה שם ולא היה נראה ביום יום, אלא לאחר הפרידה ניסיתי להבין ללמוד וממש להעמיק במה שהיה שם הן ברמת המיקרו והן ברמת המאקרו.ואכן הבגידה היתה הקו האדום המשמעותי עבורי והשקרים שנילוו לכך. ואני מודה לעצמי שהחלטתי לחתוך ושמזל שאני כבר לא שם. זה להיות עם אדם חולה שזקוק לטיפול. ודרך אגב לפני שנפרדתי ממנו אמרתי לו זאת שילך לטפל בעצמו. לי אין מקום ולא מתפקידי להכניס ראש בריא למיטה חולה.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעיין
לא פשוט לסיים קשר, תמיד זה מרגיש שמשהו ממך הלך ולא יחזור. בכל זאת השקעת, הרגשת, ציפית, חלמת.
תרשי לעצמך להרגיש אתה ל קשת הרגשות, קחי לך את פרק הזמן הזה לעכל, לעבד, לחוות.
יפה שאת רואה דברים מעבר לבגידה.
תנסי לראות למה את בכל זאת נשארת בקשר כזה, אם לא היית מתרחשת הבגידה, ייתכן שהייתם עדיין ביחד?
זה חלון הזדמנויות להבין גם את עצמך, את התרומה שלך לדברים.
ושלא ישתמע מדבריי חלילה משהו לגבי הבגידה.
אני לא מכירה את הנסיבות ולא מדברת ספציפית על המעשה הזה.
תנסי לעשות דברים שאת אוהבת
שמרוממים את רוחך. זא תני לעצבות להגיע, אבל שימי לה שהיא לא מתשלטת מדיי.
גם לי היה פעם חבר שבגד בי, אני חושבת פעמיים. הוא הכחיש. לעולם לא התוודה. הייתי צעירה בת 20. הוא היה אהבה הראשונה שלי.
לא זוכרת אם נפרדתי ממנו בעקבות זה. עברו אי אילו שנים
אבל לא מצליחה להיזכר ברגש שעלה לי אחכ.
למרות שהכחיש, ברגע שהאמון התערער, מאוד קשה לבנות אותו חזרה

אני פה, קוראת אותך

[מעיין*]

פלוני אלמונית תודה רבה על דברייך ועל התמיכה.
גם לי היה פעם חבר שבגד בי
ברגע שהאמון התערער, מאוד קשה לבנות אותו חזרה בדיוק! לכן אני סיימתי את הקשר. ברגע שקיימת הסתרה, שקרים ובגידה, משהו לקוי משהו לא נכון בקשר. ובמיוחד בשלביו הראשונים. ולזה לא הסכמתי. אני לא גדלתי על ערכים של שקרים והסתרות לכן זה פסול ונגמר מבחינתי. לזה אין הזדמנות שנייה לא משנה מה.
אני מנסה להתמודד להשתקם, פשוט ההודעה שלו אתמול פתחה את הפצע שוב והרגשתי כואבת.
אני ממשיכה לעשות דברים שאני אוהבת שממלאים אותי נפשית. ולוקחת איתי את השיעור הזה. כי מכל דבר אני לומדים אם זה לטוב ואם זה לרע.
ושוב תודה (-:

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מעיין
מסכימה איתך, משהו בבגידה מעיד שיש שם משהו שמצריך טיפול, התייחסות.
כיוון שהייתם ״רק חצי שנה״, זה באמת מפליא.
אהל ייתכן שזה דרך החיים שלו, ייתכן שאותה אחת שעשה מה שעשה איתה עוד הייתה איתו קודם.
בכל אופן יפה מאוד שאת לוקחת את זה כשיעור.
אין ספק שיצירת קשר מצידו פותחת את הפצע.
רצון לשאלות שלא תמיד יש להם תשובות.
החיים מזמנים לנו שיעורים ומבחנים.
וכל הכבוד שאת ממשיכה למלא את עצמך בדברים חיוביים ולא שוקעת בקורבנות.
אנחנו אחראיים על החיים שלנו

[מעיין*]

אנחנו אחראים על החיים שלנו נכון מאוד.
המון תודה מקרב לב פלוני אלמונית (-:

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

[יולי_קו]

שיחה יפה ועמוקה. אני מאוד מתחברת לתובנות.

אני רוצה לציין שלדעתי היום (שהשתנתה ממה שהיה בעבר) שכשעוברים חיים שלמים ביחד, אז יש מקום לשקול לעבור ביחד את הפציעה ולפעול לתיקון היחסים, ואפילו יש מצב שהפגיעה והתהליך שאחריה יבריאו את המצב לעומק. זאת במידה ושני הצדדים מכירים שהיתה פגיעה עמוקה בעצם המעשה, מכירים בערך היחסים ורוצים לפעול כל אחד לעצמו וגם ביחד לפרימת הפלונטר ולישור ההדורים.

כלומר יש כמה שלבים מצד הבוגד:

• הכרה בפגיעה בקשר.
• הכרה בפגיעה בבן/בת הזוג.
• רצון לתקן את היחסים ולשקם את האמון.
• (וזה כנראה הדבר הראשון והחשוב ביותר) רצון לצלול פנימה ולהבין מה דחף לבגידה, מה הוביל ליציאה החוצה, מה חסר או יש יותר מדי בקשר, ואפילו יותר עמוק מזה, מי אני, מה הצורך העמוק שלי, מה אני רוצה לתת, לקבל, ואיך לאפשר את זה בצורה הוגנת ואוהבת ביחסים האלה.

אצל הנבגד:

• צריך רצון להבין אם היה משהו מצידו שאפשר או דחף את השני למעשה (התשובה יכולה בהחלט להיות שלילית).
• רצון לעבור את הברור העצמי והזוגי לתיקון.
• הסכמה פנימית לסלוח לשני ולעצמי על מה שקרה.
• תקווה ואמון בעתיד הקשר.
• ואפילו הסכמה פנימית למה שיקרה אם תהיה עוד מעידה כזאת (פרידה? שוב תהליך? ויתור על נאמנות יחד עם השארות ביחד?).

יש זוגות שאצלם יציאה החוצה בכלל אינה בעייתית. יש זוגות שיתמוטטו מזה, אפילו מפעם אחת. יש זוגות שבהם אחד יהנה מהמצב והשני יסבול מאוד, אבל יחיו ביחד. ויש עוד אפשרויות.

אישית אני חושבת ומרגישה שבחרת מאוד נכון בשבילך. אישית הייתי בוחרת כמוך.
אין לך מה להתרגש מזה שהוא מנסה לחזור אליך. מה יש לו להפסיד? את בת זוג מעניקה ונדיבה! תמיד אפשר להתנצל ולנסות שוב... מצד שני אפשר לראות שהוא לא מכיר בחומרת הפגיעה ביחסים ובאמונך שהמעשה שלו גרם. לכן לדעתי אין שום טעם לחזור, אלא אם כן את מעוניינת ב׳חיים בסגנון טלה-נובלה׳.

[מעיין*]

יולי קו תודה תודה מעריכה את התמיכה.
אני שלמה עם הפרידה ומודה לעצמי על כך שאין לי ספקות או חרטות. מבחינתי לא משנה מה הוא יגיד/ ירשום וכמה יתנצל זה לא מעניין אותי, אני כבר לא שם. את השיעור שלי למדתי. לא כל דבר קשור אלינו גם אם אנו יוצאים פגועים. וכן ניסיתי להבין את המערכת יחסים שהיתה שם על כל מאפייניה, והמסקנות הן שלא משנה מה הייתי עושה (ונתתי את כולי) או לא עושה, זה לא היה משנה כי יש אצלו בעיית אישיות של חסכים, של חוסר בגרות שהתבטא בדחיית סיפוקים וחוסר יכולת להתגבר על היצר שלו שמתבטא לא רק במין אלא בכל טווח ההתנהגות שלו כגון: אוכל. התקשורת שלו לקויה ביחסים בין זוגיים. אני הגעתי מזוגיות ארוכת שנים שאמנם נגמרה אבל היתה תקשורת טובה וגם הגירושים היו מנומסים עם כבוד. והוא הגיע מזוגיות לקויה ללא תקשורת ללא כלים נכונים איך זוגיות אמורה להיות (היה נשוי שנתיים). בעקבות הנסיבות וניתוחן הצלחתי לחבר את כל פיסות המידע/ העובדות, לכדי פאזל שנתן לי תמונה ברורה למה אני ניצלתי והיה טוב, שעה אחת קודם.
ולא, אינני חשבתי לרגע לחזור למקום חולה ולקוי מהשורש.
כל שנותר לי זה להחלים מהפגיעה הקשה.
לדאוג לעצמי כי זה מה שחשוב לי ולא שום דבר אחר.
וכמובן לא לראותו או לשמוע ממנו "רחוק מהעין רחוק מהלב"

מודה לכולם על התמיכה זה מאוד עוזר לי (-: