פחד מטיסות

אנונימי

אני חושבת שהכותרת מדברת בעד עצמה. אני פשוט מפחדת מטיסות.!
טסתי המון בחיי. כשהייתי ילדה קטנה ממש אהבתי את זה. עם התבגרותי הבנתי יותר את התקלות שיכולות להיות בטיסה.
אני לא מדברת על פחד מחטיפת מטוסים ע"י טרוריסטים או משהו כזה, אלא על תקלות טכניות שיכולות לגרום למטוס להתרסק.
אני יודעת, ומנסה לומר לעצמי כל הזמן, שבתאונות דרכים נהרגים יותר אנשים, והן כל הזמן קורות. יש אלפי טיסות ביום שכלום לא קורה להן.
המוח מבין את כל זה. אבל לפחד רצונות משלו.
זה אולי נובע מכך שאין לי שום ידע על בטיחות בטיסה. אני לא סומכת על כך שהמטוס נבדק כמו שצריך.

אולי מישהו יוכל לעזור לי בפחדים שלי? יודע קצת על בטיחות בטיסות ? משהו? אני חייבת שירגיעו אותי עד לטיסה הבאה. זה פשוט נעשה גרוע מטיסה לטיסה, תחושת האימה הזאת שמלווה אותי.

הי שלי! איזה כיף שפתחת את הדף הזה

אני פוחדת פחד מוות לטוס. לא יכולה לסבול את זה. יש לי כל הזמן תחושה שהמטוס נופל!
אם את מחפשת לדעת יותר על בטיחות בטיסה, ואיך מטוס בעצם טס, יש טייס שמעביר סדנאות לאנשים שפוחדים לטוס. הוא מסביר את כל הצד הטכני. כשגיא יחזור הביתה, אבקש ממנו את כתובת האתר של הטייס.
אני ניסיתי המון שיטות. עכשיו אני בשיטה של "פשוט לא טסה"

טסתי המון המון כשהייתי קטנה. עם השנים הפחד הלך וגבר.
הייתי אצל מישהי בשם גלית בהרצליה (אנסה להיזכר בשם המשפחה שלה). בסוף ה"קורס" אצלה טסים איתה הלוך-חזור לתורכיה. בדרך לשם הייתי בהיסטריה. בדרך חזרה הייתי רגועה וקולית לחלוטין. לצערי זה לא החזיק, ובטיסות הבאות הפחד הרגיל השתלט עלי.
הייתי גם בטיפול ביהביוריסטי - זה היה ממש רע.
הטיסה הכי טובה שהייתה לי הייתה כשנטלתי כדור, לא זוכרת את שמו, משהו נגד חרדות! זה ממש עבד, הייתי הכי רגועה שבעולם.
תמשיכי להתכתב כאן, ונראה מי עוד "יצא מהארון" ואיזו עוד שיטות יוזכרו כאן.

שליחה על ידי שלי* » 28 מרץ 2005, 15:44

יוחננית- כל השיטות האלה שעברת וכלום לא פתר לך את הבעיה? אני מתחילה להתייאש... אני כל כך רוצה לא לפחד!
דרך אגב שמעתי שמועה שאולי גם אפשר לבקר באל על ולעבור שם איזה סיור מודרך, את יודעת על זה משהו?

הי שלי,

אני אענה לך בהרחבה בהמשך, כי יש עוד כמה שיטות שניסיתי... אין לי כרגע זמן.
בינתיים מצאתי את הכתבה הזו שמסופר בה על הקברניט של אל על שעושה סדנאות:
http://www.nfc.co.il/archive/003-D-5259 ... g=20-08-31

שמעתי שמועה שאולי גם אפשר לבקר באל על ולעבור שם איזה סיור מודרך
אם זה נכון, אשמח לשמוע פרטים.
עשיתי היפנוזה במיוחד לפחד מטיסה, והמהפנט סיפר לי שזה תמיד עובד! איזה באסה שהרסתי לו את הסטטיסטיקה

משמח אותי מאוד לראות שמכל אנשי באופן טבעי, רק את ואני מפחדות לטוס...

אני, כמי שקצת מפחד מטיסות בעצמו, חושב שהפחד הזה בא ממקום של אובדן שליטה.
אנחנו מפחדים לתת את השליטה בגופנו למישהו אחר, לאיזו מכונה שלא ברור מי מטיס אותה ואיך.

רק אם נדע להרפות מהרצון לשלוט במתרחש ולהקשיב לקול ההגיון, שמוכיח חד משמעית שבכביש מסוכן מאות מונים מבמטוס, נוכל להתרפא מהפחד.

משמח אותי מאוד לראות שמכל אנשי באופן טבעי, רק את ואני מפחדות לטוס...
גם אני!

מי עוד "יצא מהארון" ואיזו עוד שיטות יוזכרו כאן.
לא ראיתי את הדף קודם. אין לי שיטות, חוץ מהמנעות.
בגדול הגעתי למסקנה שלא הכי כייף לי בחו"ל, וכל הרצון שהיה פעם לחופש התחלף בהבנה שהחופש הוא בפנים.
ובבית אני הכי נהנית לעשות חופש. ( וזה גם זול יותר )
כרגע רוצה לבקר משפחה בארה"ב וממש קשה לי לחשוב על הטיסה, מה גם שאני עם בת שנתיים ( אוטוטו ) ולטוס עם ילד זה סיפור לא פשוט.
תודה על הדף הזה. בגדול מסכימה עם באבא גנוש.( וגם בכביש אני פוחדת

)

הרגע מצאתי דף דומה, פוביות דף שיתוף ותמיכה, שעוסק בכל מיני פוביות. מוזכר שם גם פחד מטיסה. שרון ג מציינת שיטות לטיפול בפוביות.

רק אם נדע להרפות מהרצון לשלוט במתרחש ולהקשיב לקול ההגיון, שמוכיח חד משמעית שבכביש מסוכן מאות מונים מבמטוס, נוכל להתרפא מהפחד.
הלוואי. איך עושים את זה?

נועה, לרוב גם אני יכולה לחיות בלי חו"ל. מדי פעם מאוד מתחשק לי לנסוע. הבעיה אצלי היא שאני מאוד פוחדת גם כשבעלי נוסע - ויש תקופות שהוא טס המון לחו"ל במסגרת העבודה. בשבוע הבא הוא אמור לצאת למילואים. התברר שהוא צריך באותו זמן לנסוע לחו"ל. כשבסוף הוחלט שהוא כן ייצא למילואים, ולא יסע לחו"ל, שמחתי מאוד לקראת המילואים שלו

כלומר, מילואים בפני עצמם זה מבאס, אבל אם האופציה היא או חו"ל או מילואים - אח, איזה כיף שהוא יוצא למילואים...

וגם בכביש אני פוחדת
נועה, את פוחדת גם כשאת נוהגת?

האם קול ההגיון, שמוכיח חד משמעית שבכביש מסוכן מאות מונים מבמטוס לא יגרום לפובית-כביש, שהרבה יותר מקשה על תפקוד בשגרה?

קול ההגיון
המחשבה צריכה להיות אחרת: אתה לא פוחד מנסיעה בכביש, אז על אחת כמה וכמה שאתה לא צריך לפחד מטיסה, שזה דבר הרבה יותר בטוח.
אבל בכל מקרה פוביה אינה דבר הגיוני, אתה יכול לדעת כיצד מטוס טס, אתה יכול לדעת שזה מאוד בטוח - אבל לא יעזור כלום, אתה עדיין מפחד.

אבל בכל מקרה פוביה אינה דבר הגיוני
בדיוק.
ואם מכניסים טיעון הגיוני, הוא יכול לעבוד לכאן או לכאן

מעניין שכל מי שכתב כאן על הפחד, מודע לסיבות לפחד,
למשל באבא גנוש יפה אמר שזוהי בעיה של איבוד שליטה. לתת לאנשים אחרים להיות אחראים על שלומך.
מעניין לציין שמדובר שאנשים שטסו הרבה כילדים. גם אני טסתי המון כילדה לחופשות בחו"ל לסבתא.
רק כמבוגרת התחלתי לפחד פחד מוות מטיסות. הרגע הזה שנכנסים פיסית למטוס בדלת - ההבנה שאני כלואה במטוס למשך מס' שעות בלי יכולת לצאת ממנו, הורס אותי! הפחד להיות כלואה במקום הזה באויר.
עוד וידוי: יש לי פחד נוראי גם ממעליות. לא מסוגלת לנסוע במעליות. זה הרבה יותר מטריד ממטוסים, כי זה יותר שכיח בחיי היומיום. סיפור אמיתי:
הגעתי לראיון עבודה בצומת עלית ברמת גן בקומה 14. כמה ימים לפני עשיתי לעצמי שיחות עידוד. הגעתי ללוקיישן ביום הראיון, ולזוועתי גיליתי כי אין גרם מדרגות מרכזי בבניין. אפשר לעלות ולרדת רק במעלית וביציאה מן המעלית
באמצעו של הבניין יש לובי קטנטן סגור הרמטית וכדי להיכנס למחלקות בבניין צריך להעביר כרטיס מגנטי כדי לפתוח את הדלתות, מדרגות החירום נמצאות בצידי הבניין והאבסורד שצריך להיכנס קודם למחלקות כדי להימלט מהבניין.
ממש חוסר בטיחות ברמות של אבסורד!!!!
טוב עליתי למעלה זה היה בניין שהיה בנוי לפי תקן של רעידות אדמה בסגנון אסייתי שלד גמיש הכול פלסטיקים ומתכות וכאלה.
לא עזר לי כול העניין הרגשתי כמו בקופסא סגורה הרמטית, תודה לאל שלא התקבלתי לעבודה, לא הייתי מתמודדת עם זה ברמה יומיומית. עד 10 קומות אני יכולה לעלות ברגל........

שליחה על ידי שלי* » 01 אפריל 2005, 18:33

נו אז מה עושים??? נמאס לי-
אני יודעת שזה אבסורד לפחד ממטוס בזמן שאני נוהגת כל יום בכביש ללא פחד , שזה יותר מסוכן, ואני יודעת גם למה אני מפחדת- כי אני לא מבינה כלום במטוסים ואני לא סומכת שבדקו אותו היטב לפני הטיסה, שלא מצאו בו שום פגם...
ובכל זאת מפחדת? מה עושים? והמנעות זו לא אופציה בשבילי כי אני טסה לפחות פעם בשנה ופשוט כל פעם זה סיוט מחדש (כמו שהיינו ילדים שאמא אמרה שצריך ללכת לרופא שיניים)....

שלי, אם את מרגישה שאת פוחדת בגלל שאת לא מבינה כלום במטוסים - אז תעשי את הסדנה של הקברניט ההוא. מה יש לך להפסיד? או שתקחי את כדור הפלא שהוא נגד חרדות.
לי זה לא מתאםי למרות שרופא המשפחה שלי מוכן לתת לי מרשם, אבל הייתי בהריון, ועכשיו אני מניקה... ועד שאסיים להניק בטח שוב אהיה בהריון...

ובעניין מעליות - גם אני פוחדת פחד מוות!!! פעם עבדתי בבניין ברמת גן בקומה העשירית ומישהו מהמשרד היה עולה ויורד איתי כל יום

ולמרות שאני יודעת שזהו נושא רציני - הדף הזה העלה נשכחות ואני חייבת לשתף!
קודם כל, לפני כמה שבועות חיפשתי ספר בנושא פחד מטיסות. והנה מצאתי ספר שקולע בול: fear of flying (פחד מטיסות). אבל על העטיפה היה ציור של אשה ערומה ותהיתי באיזו שיטה פסיכולוגית מדובר. קראתי את גב הספר והתברר לי שמדובר בכלל ברומן אירוטי [-:

פעם טסתי לבדי מלונדון לפריז, טיסה של שעה. בהמראה ישבתי ליד החלון ו"נגנבתי" - אין לי מילה אחרת. פשוט השתגעתי, אז האיש הנחמד שישב לידי הושיט לי יד ודיבר אלי והרגיע אותי! מאוד התרגשתי מנחמדותו, ופתחנו בשיחה. עד שגיליתי שהוא אדם לא כל-כך נחמד (שגם לא מריח מי יודע מה). הפסקתי את השיחה איתו אבל לאותה טיסה הפסקתי גם לפחד! (כנראה מרוב עצבים עליו P-: )

ופעם טסתי לבדי מתל אביב לראש פינה, טיסה של חצי שעה. (מה זה חשוב בעצם: חצי שעה במטוס זה בעצם נצח). עליתי למטוס והרגשתי שאני פשוט לא עומדת בזה. התיישבתי ליד אשה צעירה שנראתה נחמדה, ואמרתי לה שאני פוחדת לטוס ושאלתי אותה אם אני יכולה להחזיק לה את היד בזמן ההמראה!!! כן, כן. (וכעקרון אני מאוד ביישנית בקרב אנשים שאני לא מכירה). היא הסכימה וככה טסתי לי, מחזיקה את ידה של אשה זרה (הייתי בשנות ה-20 לחיי, לא ילדה קטנה), והיא אמרה לי 3 מילים שלעולם לא אשכח: "זה בסדר לפחד".

שלי, יש גם אפשרות לטיפול הומיאופטי לטיפול בפחד מטיסות. מצאתי 2 כתבות בנושא:
http://www.tevalife.co.il/article.asp?id=1665
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/ ... d=13133903

הנה אתר האינטרנט של הקברניט באל על:
http://www.tofly.co.il/dates.asp

שלי, מצ"ב כתבה על גלית רוזנברג מהרצליה, פסיכולוגית שמעבירה סדנאות נגד פחד מטיסה:
http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleL ... 89,00.html

אצלה עשיתי את הסדנה לפני כמה שנים (כתבתי על זה בתחילת הדף). היה מאוד מועיל - אם כי לא התמדתי לטוס ולכן כל האפקט החיובי נעלם.

שליחה על ידי שלי* » 01 אפריל 2005, 23:47

יוחננית- אני יודעת שזה בסדר לפחד ובאמת אני פחות משתגעת עם אני טסה עם מישהו מוכר (אמאבא\חבר\או משהו כזה) אבל זה פשוט סיוט כל פעם מחדש

הקטע המצחיק זה שאני הכי לחוצה בהמראה עד לרגע שיש את ההוראה שאפשר לשחרר חגורות... כאילו אצלי הראש אומר שההמראה היא הכי מסוכנת...אח"כ כבר טיפה יותר טוב

שליחה על ידי שלי* » 01 אפריל 2005, 23:48

אם אני טסה בחברה זרה, אז אני עוד יותר מפחדת. אי אפשר להגיע לכל מקום בעולם עם אל על. הראש עושה לי סלקציות ממה לפחד וממה לא

אם האופציה היא או חו"ל או מילואים - אח, איזה כיף שהוא יוצא למילואים!!!

תלוי איפה מילואים .

אין לי בעיה לנהוג, להיפך. אני מרגישה טוב יותר ליד ההגה מאשר ליד הנהג. בד"כ גם לא שאני לא סומכת על הנהג, אלא על כל המטורפים האחרים בכביש.
בעיה של איבוד שליטה ולתת לאנשים אחרים להיות אחראים על שלומך,
בערך זה.

קראתי את הכתבות על ההומיאופתיה. טוב, אני בעצמי בתחום. אין שם משהו שמבטיח טיפול ספציפי בפחד מטיסות, כי זו ההומיאופתיה. היא לא מטפלת ספציפית בבעיה/מחלה. הכתבה מתארת טיפוסים שונים שכולם מפחדים מטיסה, אבל אצל כל אחד הסיבה שונה, ולכן לכל אחד מתאימה רמדי אחרת.
מי שיש לו מספר בעיות שהוא רוצה לטפל בהן לעומק, אולי שווה לו לצאת "לטיסה" כזו.

מחזיקה את ידה של אשה זרה (הייתי בשנות ה-20 לחיי, לא ילדה קטנה), והיא אמרה לי 3 מילים שלעולם לא אשכח: "זה בסדר לפחד".
צ'מעי, זה ממש מרגש.

שליחה על ידי שלי* » 03 אפריל 2005, 23:09

יוחננית-
נכנסתי לאתר שאמרת לי, לקפטן שמעביר סדנאות,וואי זה ממש יקר , הוא רוצה 1000 ש"ח ליום אחד.

האם את היית בסדנא או מכירה מישהו שעבר אותה ויודע לומר שאכן הסדנא שווה את הכסף?
כי אלף ש"ח נראה לי דיי הרבה כסף לפגישה אחת (למרות שאם זה מה שדרוש כדי להעביר את הפחד אני גם אשלם כפליים), אבל עדיין יש פה נראה לי, איזה עיניין של ניצול של חולשה אצל אנשים שבאמת יהיו מוכנים לשלם הכול כדי להפטר מהמטרד הזה שנקרא פחד.
אז אם את יודעת שזה עזר למישהו אז תאמרי לי בבקשה

אני לא מכירה מישהו שעבר את הסדנה אצל הקברניט.
לפני בערך 5 שנים עשיתי את הסדנה של גלית רוזנברג, ואני בטוחה שזה לא עולה פחות. (אני ממש לא זוכרת כמה שילמתי אז).

ניצול של חולשה אצל אנשים שבאמת יהיו מוכנים לשלם הכול כדי להפטר מהמטרד הזה שנקרא פחד.
טוב, נו... מסכימה איתך, אבל ככה זה בכל תחום כנראה.

איזה כיף להזדהות פה!

לא מזמן היו לנו כרטיסים לגיחת סופשבוע בטורקיה. כשהתחלתי לארוז לנסיעה כבר לא יכולתי לשאת את המתח ואת החרדה, פרצתי בבכי והתקשרתי ליקירי להודיע שאני לא מסוגלת לעשות את זה. הייתי מוכנה לספוג את הכעס והאכזבה שלו ואת הריב שיהיה לנו מההברזה שלי ורק לא לעלות לאוויר...
(שבועיים אחר-כך היה הפיגוע בבית-הכנסת בטורקיה)

לקראת הטיסה הקרובה הפעם החלטתי להיכנס ל'הרפתקה' הזו יותר באומץ, תוך התבוננות מעמיקה על כל צעד ושעל, המצאתי לי סדנא פרטית

שבמהלכה התבהרו לי כמה דברים ודפוסי חשיבה שהקלו עלי קצת:

קודם כל, ברור לי שמדובר בפחד מוות.

למות בתאונת דרכים בכביש נתפש בנפשי כמשהו יותר 'סימפטי' מאשר למות מהתרסקות מטוס.

אז אם כבר למות מהאוויר אז לפחות שנהיה כולנו ביחד (הידיעה שהילדים נוסעים איתנו הקלה עלי מאוד)

וגם, אם כבר למות בטיסה אז לפחות לעשות את זה עם קברניט ישראלי - אז בחרנו לטוס אל-על.
(מאוד הקל עלי !)

שמתי תמצית COOL (רסקיו) בכיס (לא השתמשתי).

ואז החלטתי שאם אני כבר 'כל-כך קרובה למוות' אז הבה נביט לו בעיניים....
הצטיידתי בשתי מצלמות וצילמתי והסרטתי בלי הפסקה כל רגע מההמראה והנחיתה- וזה עזר! (בפעמים הקודמות ברגע שהמנועים היו מתחילים 'ללחוץ' הייתי מתחילה לדמוע ללא שליטה...)

כשהוא המשיך להגביה הפסקתי לצלם וברכתי, את הטייס בעיקר- שירגיש טוב, שיקבל הכוונה טובה, שתצלח דרכו....גם זה עזר.

ואז ירדו מהתקרה מסכי הטלויזיה והוקרן סרט קולנוע נפלא: "למצוא את ארץ לעולם לא" - עזר מאוד מאוד! (וגם אכלנו אוכל טוב תוך כדי).

כשנגמר הסרט כבר היינו בדרך לנחיתה.
ברגעים ה'מתים' כל הזמן יכולתי לבחון את מידת ה אמונה שבי. תרגילי מודעות און-ליין, און-אייר....מאוד עזר.

נדמה לי שהצלחתי לרכך במידה רבה את נוקשות האימה והפחד שחוויתי קודם
(אצטרך לבדוק את זה בהזדמנות הבאה....)
אבל יחד עם זה התבהרה בי גם הידיעה ש נסיעות למרחקים ארוכים מידי, במהירות רבה מידי ובזמן קצר מידי בהחלט לא נחוצות לי.

לא ברור לי למה עלי לעלות כל-כך גבוה, לנסוע כל-כך רחוק, ולשלם כל-כך הרבה, בשעה שהכל נמצא כאן מתחת לאקליפטוס שלי. ומה שעולה בי הכי חזק בעקבות הנסיעה הזו היא המחשבה שהפשטות פשוט פשטה בי....
מעבר לארמונות המרהיבים, הנהרות, הנופים, ויצירות האומנות של הונגריה ואוסטריה אהבתי יותר מכל את טיול הבוקר על האופניים עם ג'וניור דרך יער האלונים, אל העמק ועד הכפר ההונגרי השכן.

גם לי קשה לטוס ואני ממש מפחדת, אני אמנם לא מונעת מעצמי לטוס ,אבל מהיום שכבר יש דיבורים על נסיעה, אני ישר נלחצת ומתחילה לדמיין את הגרוע מכל.

קראתי פה את העצות. אבל אני לא יכולה להרשות לעצמי ללכת לסדנא כזאת שהבנתי שזה ממש יקר, ועיניין המצלמה, הלוואי שזה היה עוזר לי אבל אני רוצה כמה שפחות להתעמק בזמן הטיסה בטיסה עצמה... חבל שאני לא יודעת להתמודד עם הפחד ולהתגבר עליו

שמים וארץ, וואו!!!

אין לי מילים, כל הכבוד לך

מתי את מעבירה לנו סדנה?

אני ממש נפעמת מהיכולת שהייתה לך לשלוט בפחד ולהתעסק בדברים אחרים, במקום לתת לפחד לשתק אותך.

לא ברור לי למה עלי לעלות כל-כך גבוה, לנסוע כל-כך רחוק, ולשלם כל-כך הרבה, בשעה שהכל נמצא כאן מתחת לאקליפטוס שלי.
אמא שלי חייה בחו"ל ובגלל שאני לא טסה, היא מגיעה לארץ כמה פעמים בשנה. אבל יש לי סבתא בת 91 שגם חייה בחו"ל והיא מעולם לא פגשה את הנסיך שלי, וזה מאוד עצוב לי.

הנה כמה טיפים לטיסה נעימה:

לקחת בקבוק מים ולשתות הרבה במהלך הטיסה.
לקחת אוכל ולאכול במהלך הטיסה.
לישון טוב לפני הטיסה.
לעשות הליכה או ספורט כלשהו יום לפני הטיסה.
לעסוק בדברים במהלך הטיסה - שיחה עם הנוסע שבכסא לידך, ספר, תשבץ...
בעת הקפיצות לנוע יחד איתן ולא להיקבע במקום.
להימנע מקפאין ומהאלכוהול במהלך הטיסה ובשבועות שקודמים לה.

הסברים:
אלה הם טיפים מתוך הסדנה שעשיתי. לשתיית מים 2 מטרות: האחת, שתיית מים מרגיעה, והשנייה, גורם להליכה לשירותים כמה פעמים במהלך הטיסה וההליכה והתזוזה הן הרבה יותר טובות מאשר ישיבה במקום.
לגבי האוכל, בהתקף חרדה מערכת העיכול אינה פועלת בכלל, ואם אוכלים אז מחייבים אותה לעבוד ואז חלק מהאנרגיות שמושקעות בהתקף החרדה מועברות למערכת העיכול ויש הקלה.
חשוב להגיע לא עייפים לטיסה כי קל יותר להתמודד כך עם הטיסה. מצד שני, עשיית ספורט יום לפני כן מעייף את הגוף והוא פחות "עירני" כדי להיכנס להתקף חרדה.

טוב - זה היה מזמן וזה מה שהצלחתי להיזכר. אולי חלק מהדברים לא כל-כך ברורים או הגיוניים ועל כך סליחה.

שמים וארץ - אני ממשיכה להתפעל ממך. סיפרתי על החוויה שלך לגיא. אני במיוחד מחייכת כשאני נזכרת במשפט
וברכתי, את הטייס בעיקר- שירגיש טוב, שיקבל הכוונה טובה, שתצלח דרכו....

זה מקסים!

לקחת בקבוק מים ולשתות הרבה במהלך הטיסה.
עכשיו אני נזכרת שבאחת הטיסות לקחתי איתי בקבוק מים גדול, הנחתי אותו על הרצפה, והופ - הוא התגלגל בין שורות הכסאות. את המשך הטיסה העברתי בניסיון לאתר את בקבוק המים שלי

(טוב, גם זאת הסחה טובה

)

שליחה על ידי שלי* » 08 אפריל 2005, 23:01

יוחננית, זה לא אמור להיות הפוך בקשר לעייפות?
הרי אם אגיע לטיסה עייפה, אני אשן כל הדרך (או לפחות אנסה..), וככה הזמן יעבור יותר מהר (סטייל יום כיפור- ישנים ולא מרגישים)
שאלה שניה- מה עושים לפני הטיסה עם החרדה? בזמן הטיסה אין לי בדיוק לאן לברוח ואני חייבת להתמודד, הבעיה היא, אצלי לפחות יותר לפני הטיסה, שאז יש מלא מחשבות שאולי לבטל את הנסיעה, ואז כאמור יש לי מוצא.

זה לא אמור להיות הפוך בקשר לעייפות?
אני בכל אופן לא מצליחה לישון כשאני טסה, אני מנסה ומנסה ומנסה בכל כוחי, אבל פשוט לא מצליחה.
אני לא זוכרת בדיוק את ההסבר, אבל הרעיון הוא שקל יותר להתמודד עם הפחד כשלא עייפים. תחשבי כיצד אנו מתנהגים במצבים יום-יומיים כשאנחנו עייפים - הכל הרבה יותר מעצבן, קשה, מלחיץ. ולכן עדיף להגיע לאחר מנוחה. הספורט לעומת זאת מיועד להקהות את החושים שלנו.

הרעיון הוא שקל יותר להתמודד עם הפחד כשלא עייפים

אני בכל זאת מעדיפה לישון ולא להתמודד עם כלום

שליחה על ידי שלי* » 09 אפריל 2005, 18:33

יוחננית, אני מרגישה כמו נטשה, מעדיפה לישון ולא לדעת, הבעיה היא שהשינה אם היא יוצאת לפועל זה רק בטיסת לילה ואחרי שכבר טסנו איזה שעתיים, וכמו שציינתי קודם הפחד הכי גדול שלי זה דווקא בזמן ההמראה ואז אין מצב לישון, ובכל זאת אני לא יודעת איך להתמודד עם הפחד, חוץ מלשבת בכיסה הקטן, להסתכל מהחלון לבדוק שהכל תקין(לא שאני באמת יודעת מה אני רואה

ולהתפלל לאלוהים שהצלצול של הורדת החגורות יגיע כבר ואז אני יודעת שהכל כשורה.

אם רק הייתי מתגברת על הפחד הזה מפני ההמראה....

אם רק הייתי מתגברת על הפחד הזה מפני ההמראה....
מתי צפוייה הטיסה הבאה שלך?

שליחה על ידי שלי* » 10 אפריל 2005, 09:17

היתה אמורה להיות השבוע ולכן גם פתחתי את הדף, בנתיים הטיסה התבטלה ואולי בקיץ אני אטוס

שליחה על ידי שלי* » 13 אפריל 2005, 00:39

היום היתה לי הארה!!!!

קראתי שהיתה תקלה חמורה במטוס של אלעל (בעיות עם הטייס האוטומט ואיבוד גובה, משהו כזה...), ציפיתי שהשורה הבאה שאקרא תיהיה: המטוס נאלץ לבצע נחיתת אונס.

אבל לא,מסתבר שהמטוס המשיך כרגיל לישראל, והטייסים פשוט הטיסו את המטוס ולא הטייס האוטומט...כלומר הנוסעים שטסו אפילו לא ידעו שיש בעיה במטוס.

משום מה זה ממש הקל עלי, המחשבה שלא מכל "תקלה חמורה" ישר מבצעים נחיתת אונס, ממש הרגיעה אותי.

אני ממש מחפשת תירוצים וסיבות לא לפחד, נראה לי שזה מתחיל לעבוד

שמחה שזה הקל עלייך, כי דווקא כשראיתי את הידיעה בחדשות בטלויזיה (כולל המחשה ממוחשבת מפחידה למדי...) אמרתי לעצמי "אוי-לא....רק ששלי לא תדע מזה"...

לקראת הטיסה בקיץ תבואי פה, וננסה לעזור ולתמוך בך.
@}

שליחה על ידי שלי* » 14 אפריל 2005, 00:41

שמים וארץ, תודה על המחשבה עלי

לא ראיתי את ההמחשה בטלויזיה רק קראתי באינטרנט, טוב שכך....

אני רוצה לומר לכם-חברי לפחד, שניסיתי הכל: את גלית מהרצליה, את מיקי כץ הקברניט, טיפול פסיכולוגי- כלום לא עזר.
מישהו יכול להמליץ על כדור חזק לטיסה?

שליחה על ידי שלי* » 15 אפריל 2005, 16:08

לניסיתי הכל...

איך הקברניט הזה? מומלץ או סתם יקרן?
חשבתי ללכת אליו

שליחה על ידי שלי* » 24 אפריל 2005, 20:26

חברי לפחד, נגמלתי מהפחד (לפחות עד לטיסה הבאה

)

חבר משפחה שהוא היה אחראי בטיחות באלעל הסביר לי קצת על הבטיחות שיש למטוס... (לא שלא ידעתי קודם, אבל זה תמיד מרגיע לשמוע מאיש מקצוע)
הוא הסביר לי שכל מערכת חשובה במטוס משולשת, כלומר אם אחת מהמערכות נופלות, מיד יש גיבוי במערכת אחרת (ועוד גיבוי- בשביל הגיבוי).

ושהמטוס אפילו יכול לנחות אם נכבים לו המנועים (כי יש מן פרופלו שמונע מאנרגית הרוח ונותן אפשרות לנחיתה), והוא הסביר לי באיזו קפדנות בודקים כל מטוס, אז לפחות בזמן שישבתי איתו, הייתי ממש רגועה, עכשו צריך לחכות לראות מה יקרה בטיסה

לפחות בזמן שישבתי איתו, הייתי ממש רגועה, עכשו צריך לחכות לראות מה יקרה בטיסה
תעדכני אותנו.

שליחה על ידי יו_טו* » 20 מאי 2005, 16:38

מתה מפחד לטוס,

החלקים הכי מפחידים הם המראה ונחיתה, אני גם יודעת שאז זה הכי מסוכן,

בפעם האחרונה שטסתי לארה"ב, באמצע הטיסה המטוס פתאום קפץ באויר כנראה כיסי אוויר.

אני מתחילה לצרוח ולבכות באופן לא רציונאלי: אנחנו הולכים למות
האיש החביב לידי אמר לא זה בסדר זה בסה"כ כיסי אוויר,
אבל אני ממשיכה: "לא נכון אני יודעת מה זה כיס אוויר וזה לא ככה"

כמובן שהכל היה בסדר, בכיתי כל הטיסה, תיך כדי הסרטים, האוכל, הכל....

יש מה שעוזר - הומאופטיה. (גם לפוביות אחרות).

מתחילה להתכונן נפשית לקראת הטיסה הבאה (בעוד שבועייים

)

האמת היא שברגע שנחתנו בפעם הקודמת נודע לנו על ההמראה הבאה. (הפעם טיול שורשים לפולין בהרכב משפחתי מורחב).
כמובן שמיד הודעתי שאני מתנדבת לשמור על הבית/עציצים/גינה/חתולים.
אך בהשפעת לחץ מנטלי מתון מהסביבה, וגם כי ניסחפתי לתכני המסע באופן פעיל מצאתי את עצמי אומרת כן ברגע רכישת הכרטיסים וסגירת המקומות בבתי המלון.
עכשיו כשהשעה מתקרבת אני מתחילה להרגיש את הפחד מחלחל.
מנסה למצוא פתחי מילוט מתוחכמים (החתולים לא בקו הבריאות... ועוד כהנה...) אבל יודעת שאצטרך לעלות על המטוס בסוף.
אוףףףף.....
כמה כוחות זה לוקח ממני!
כך לדוגמא עלה בדעתי לבוא לכתוב פה 'מילים אחרונות' למקרה שיקרה משהו.
ותופסת את עצמי בולמת מחשבות זוועתיות על האפשרות ש כל המשפחה תעלם בבת אחת אם באמת נתרסק.....ונזכרת שפעם אמרו שאסור לטוס ביחד בגלל הסיבה הזו. ומבינה בהגיון שכשנוסעים על הכביש כולם ביחד לארוע משפחתי הסיכון גבוה בהרבה. ובכל זאת - מתה מפחד.

אני כ"כ מזדהה ומבינה אותך

אין לי הרבה עצות מעשיות, כי אני בעיקר נמנעת. ומצליחה בזה די טוב בנתיים...
האם ניסית פרחי באך ?

עכשיו ריפרפתי כאן למעלה וראיתי שאת דווקא די

הדברים שכתבת שם יכולים מאוד לעודד... אז מה קרה?
אם יש לך את ה- COOL אז אולי תתחילי כבר לקחת?

אחותי טיפלה בהצלחה מרובה באשה שפחדה לטוס, באמצעות הומאופטיה. עד כדי כך שכששאלה אותה כשחזרה איך היה, התחילה לספר לה על חוויות מהטיול, ובכלל שכחה שפחדה מהטיסה.

כן, אני זוכרת את תחושת הניצחון שלי בטיסה הקודמת.
עשיתי כמה פעולות שעזרו לי. אני אצטרך לשחזר ולהתגבר.
בנתיים באתי לקטר, וגם לתעד את העובדה שגם שכשחושבים שהפחד עובר, הוא בכל זאת שם, מנמנם לו.....

בכל מקרה, כבר הוצאתי את COOL מהמגירה

תודה לכן על ההתיחסות
@}

הוא בכל זאת שם, מנמנם לו.....
כן, כן, מחכה בשקט לנסות אותנו בשנית

האם באמת הצלחנו עליו או הוא עלינו !!
כמה פשוט ככה מתוחכם.

מה זה בדיוק שיטת ההומופתיה הזו שכבר כמה כאן המליצו עליה?

שליחה על ידי עינב* » 25 יוני 2005, 02:37

יש מה שעוזר - הומאופטיה
את יכולה אולי לפרט קצת יותר? (גם אני מתחילה בהכנות מוקדמות לטיסה בעוד שישה שבועות...)

שליחה על ידי עינב* » 25 יוני 2005, 02:38

אם יש לך את ה- COOL אז אולי תתחילי כבר לקחת?
אה, ומה זה ה-COOL?

לגבי הומאופטיה, את יכולה לקרוא באתר האגודה הישראלית להומאופטיה קלאסית אבל יש עוד זרמים מלבד הקלאסיים. ראי גם ב-טיפול הומיאופתי.

לסובלים מפחד טיסות . אני מציע לכם להיכנס לבי"ס לטיס ולבקש לעשות רק הסעות על הקרקע . וכל פעם קצת יותר רחוק . וקצת יותר מהר .
באחריות , אחרי חמישה שיעורים אתם באויר ומטיסים לבד ! באחריות !

היום התרסק מטוס יווני שיצא מלרנקה ליוון. ירידת לחץ אוויר.
פשוט מזעזע. אחד הנוסעים הספיק להגיד שהם קופאים. וכניראה הטייסים התעלפו.
כולם מתו.
איך אפשר לטוס אחרי ידיעה כזו???? ועוד להשאיר הילדים כאן????

אני עשיתי את הסדנא של הבקרניט.
זה עלה לי 1000 שקל ל-8 שעות הרצאה, אבל זה היה מאד מאד טוב ומרגיע ,
למרות שלא טסתי מאז (כי הייתי בהריון והיו לי בחילות הריון כל ההריון...).

הייתי אצל גלית רוזנברג. היא נחמדה, אבל כל הסדנא עולה 4000 ש"ח (כולל הטיסה איתה לחו"ל ובחזרה).
מעניין שכשביקשתי ממליצים לא היו לה...
אגב ההצעה של האדריכל נשמעת לי נכונה.

חווץ מזה חשבתי על השיעור בסימולטור טיסה ב...הרצליה, אם אני זוכרת נכון.
יש לי את הקישור.
שיעור אחד על הסימולטור עולה 320 ש"ח.

שיטת IPEC

אולי נתארגן כולנו לטיסה לקפריסין??

אני חושבת שהפיתרון הכי טוב היא טיסה קצרה.
ויש אפשרות גם למספר טיסות קצרות אבל זה בטח עולה המון.
אחרי כמה פעמים פשוט נתרגל שוב, כמו שהיה כשטסנו בהיותנו קטנים.

בכל מקרה,
הפחד שלי הוא לא רק מההמראה. הפחד שלי הוא להיות באוויר כל כך גבוה.
בקיצור- הפחד שלי הוא מליפול- כשאני יושבת במטוס אני מרגישה שהרצפה עוד רגע תיבקע
וכולנו ניפול,
או שזנב המטוס ייפתח ונישאב החוצה.
זהו!!!

שלום לכולם !
קראתי את כול מה שכתבתם , וזה נחמד לגלות שיש עוד המון אנשים בדיוק כמוך הסובלים מאותו הפחד .
אך הדבר שאותי מפחיד במיוחד זו לא הטיסה עצמה , טיסה יכולה להיות נעימה חוויתית וכיפית , מה שאותי מפחיד הוא הפחד מהמטוס שסגור , שאין נגישות ישירה בלצאת מהטוס , שלא כמו באוטו אפשר לעשות עצירה ולרדת לנשום אוויר , אלא שכאן המטוס סגור ויוצאים ממנו רק כאשר נוחתים .
הבנתי שיש סדנאות בנושא , או כדורים שיכולים לעזור במהלך הטיסה , ואשמח לשמוע את דעתם ועזרכתם בנוגע למקרה שלי .
מלפני 20 שנה כשהייתי משוחררת טריה מהצבא טסתי כמה פעמיים לאמריקה שזוהי טיסה בכלל ארוכה .. אך כעת קשה להתמודד עם הפחד הזה אנחנו רוצים לעשות טיול ולטוס ואני מבינה שמתישהו אני כן יצטרך להתמודד עם זה , אך הייתי רוצה בכול זאת לטפל בזה שלא יהיה לי פחד .
אני חושבת שאת הפחד אפשר לעבור בטיסה עם מישהו קרוב שיהיה לידך ויתמוך בך , ליהרדם בצורה טבעית אני לא חושבת שאני יצליח ולכן אני צריכה משהו אחר שיוכל להרגיע אותי או אפילו כדור שירדים אותי .
אז אנא אם אתם יכולים ליצור איתי קשר ולעזור לי ולתת לי פרטים , אני אשמח מאוד .
עמכם התודה .

דף מהפכני של אופק החופש לנוע על פני הארץ והים ללא טיסות החזיר אותי לכאן.
אז עצרתי לעדכן.
<מוזר הצורך הזה שיש לי, לתעד את הארועים האלה...>

הטיסה ההיא לפולין (יולי 2005) היתה מזעזעת מבחינתי (כולם דווקא די נהנו ממנה) מזל שהיו לי שבועיים לשהות שם כדי להספיק קצת לשכוח את הזוועה שעברה עלי. עד כדי כך נורא זה היה שלא יכולתי להיכנס שוב לדף הזה, להעלות זיכרונות ולעדכן.

גם בקיץ האחרון מצאתי את עצמי נכנעת שוב לטיסה משפחתית.
היה נורא.
אני לא חושבת שאני אטוס יותר.
אבל גם לא נראה לי שאנדוד לארצות רחוקות בכל דרך שהיא.
כל כך הרבה דברים עוד לא הספקתי לראות כאן בסביבה הקרובה שלי,
שום דבר לא מרגיש לי מספיק אטרקטיבי כרגע כדי שארוץ אליו כלכך מהר וכלכך רחוק....

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מאוד אוהב טיסות אך נכון יש פחד מה לעשות... לדעתי כדאי פשוט לדעת שמאחורי לוח הבקרה יושב אדם מיומן אשר יודע להתמודד עם מצבי חירום בבקשה כתבי לי את דעתך...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום

שלום אני תמר ואני בת 14 מירושליים בעצם טסתי המון בחיי משהו כמו 20 טיסות !!! כן זה הרבה אבל ליקראת טיסה אחת אני ממש נילחצת טיסה לסין 11 שעות !!! שלא לדבר על זה שאני צופה בהמון סרטים על היתרסקויות מטוסים כי אני חושבת שזה יעזור אבל זה רק החמיר את המצב ... אני ממש רוצה לטוס אבל הפחד לא עוזב אותי שתהיה תקלה תכנית במנוע וכו מה עושים ? איך נירגעים ???

הי לכולן
אני ממש פוחדת לטוס
וזה נורא חבל לי
הייתי שמחה לשמוע ממי שלקחה כדור באיזה כדור בדיוק היה מדובר
תודה!

אני פוחדת מאוד לטוס ועדיין טסה פעם עד פעמיים בשנה בגלל אילוצים כבר 24 שנים. אני נעזרת בכדור קסנקס או נגזרותיו. מאוד עוזר להשקיט את הבטן והתרחישים הנוראיים שמלווים אותי כל הטיסה. עוזר לא מעלים

אני מאוד מאוד פוחדת מטיסות. בזמנו לקחתי ואבן ולפניו גם כן קלנקס. זה לא משכיח את הפחד, אבל עוזר לשלוט בו.
מומלץ בחום בשיא הרצינות. בעקרון אני מאמינה גדולה בתהליכים אבל פה הבנתי שאני צריכה פתרון ממוקד לפוביה ממוקדת. שאולי דווקא אין טעם להתבחבש ומכיוון שאני טסה בערך פעם בשנה מקסימום, חבל על הזמן שלי.

שלום חבר'ה
בהתחלה כשמצאתי את הדף דרך חיפוש בגוגל של דרכים להגיע לארץ ללא טיסה, חשבתי שזה דף ישן מ2007 שכבר לא מעודכן.
עכשיו אני רואה שכתבו פה הודעה לפני יומיים אז אני מאמין שיש מי שיראה את ההודעה הזאת.

הסיפור הוא כזה: אני נמצא כרגע בברלין. התכנון היה לנסוע לברלין דרך קונקשן לוינה ומוינה לברלין, ואז בחזור מברלין לציריך ומציריך לארץ.
רק שבטיסה מבן גוריון לוינה הרגשתי זוועה והחלטתי שאני על מטוס לא עולה יותר. נשארתי כמה ימים בוינה ותיכננתי לנסוע לציריך ומשם לקחת את הטיסה חזרה ישר לארץ, ואז אני צריך לטוס רק פעם אחת, אבל הבנתי מהחברה שאני חייב לקחת את הטיסה לברלין ומברלין לציריך כדי שהם יוכלו להטיס אותי לתל אביב. זאת חבילה אחת ואי אפשר לפרק אותה.
אז כעבור כמה ימים (אתמול) לקחתי את הטיסה לברלין והנה אני כאן.

עכשיו אני בברלין, למעשה תקוע, בלי דרך לחזור לארץ שאינה טיסה. ניסיתי לברר לגבי נסיעה ליוון ומשם הפלגה לארץ אבל הבנתי שזה מאוד מאוד יקר ואני במקרה סטודנט תפרן.
בינתיים שלחתי מייל למנו ספנות ולחברת רוזנפלד, אבל היום ערב חג אז קשה לי להאמין שיענו לי.

יש מישהו שיכול לתת לי רעיונות\לכוון אותי? אולי יש לי מזל ומישהו\מישהי פה בברלין ויכולים לפגוש אותי ולדבר על הנושא פנים מול פנים?
כרגע אני ממממש תקוע ואין לי מושג מה לעשות. על מטוס אני ממש לא רוצה לעלות שוב.

אני חייב להגיע לארץ לא אחרי ה13 לאוקטובר, בגלל ענייני לימודים.

תודה!

הערה: כתבתי את ההודעה במקור בעמוד של אלטרנטיבות לטיסה, אבל אני כותב את זה גם כאן כי אני ממש צריך הכוונה בהקדם האפשרי.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נו חזרת מברלין ?:)

מצטרפת להמלצה של מיכל ושל פלונית על ואבן. לפני טיסה אני ניגשת לרופאת המשפחה ומבקשת מרשם.
זה לא משכיח את הפחד, אבל עוזר לשלוט בו.
ממש כך. אני אפילו מסתכלת דרך החלון על הנוף!

כן, חזרתי בסוף.

מה שעשיתי בסוף זה לקחת אוטובוס מברלין לסופיה- לא קל בכלל. היה אמור להיות 30 שעות נסיעה, בסוף יצאנו "בזול" עם 27 שעות!
מסופיה רציתי להמשיך ליוון ומשם לקחת מעבורת לארץ, אבל לא היה לי זמן וכסף לזה- אז עשיתי את הבלתי יאמן ועליתי על טיסה של שעתיים מסופיה לת"א.

אז למזלי הסיפור הזה נגמר בטוב ובאיחור של כמה ימים בלבד מהמועד המקורי בו הייתי אמור לחזור, אבל באמת אין לי מושג מה אני אעשה בפעם הבאה, כי אני לא רואה מצב בו אני עולה עוד פעם על מטוס בשנים הקרובות.

רק שבטיסה מבן גוריון לוינה הרגשתי זוועה והחלטתי שאני על מטוס לא עולה יותר.
אתה יכול לפרט יותר?
זוועה במובן הפיזי? סחרחורות? כאבי אוזנים? בחילות?
או במובן הנפשי?
האם מדובר בחרדה או עם ביטוי פיזי או בעיה פיזית עם הגובה?

בעיקר חרדה, פאניקה ותחושה של אובדן שליטה מוחלט.
היו גם שלבים של סחרחורות והזעה אבל הבעיה העיקרית הייתה התקפי חרדה ופאניקה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני הולכת לטוס להולנד בחופש הגדול ( 2015) ואנח קצת פחדתי כי זה הטיסה הראשונה שלי ואני כבר בת 10! אבא דיבר איתי והסביר לי שמטוס הוא נחשב הכלי תחבורה הכי בטוח. יותר ממכונית. אז קצת נירגעתי. ואז חשבתי על זה ורק פעם במטוס מתרסק ומה הסיכוח שזה יהיה המטוס שלי? ועכשיו אני כבר לא פוחדת. מקווה שעזרתי(-:

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני אביבה תמיד אני טסה עוד מעט ללונדון ואז מלונדון לאמריקה אני תמיד הייתי טסה מתי שהייתי קטנה אבל פעם המטוס רעד כמו משוגע ומאז פחדתי לטוס אני לא יכולה לשיון יש סיוטים שאני לא יכולה לסבול כועב לי הבטן יש לי לחץ גבוה אולי אתם יכולים להביא לי שיטות טובות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולם, מומלץ להיכנס לעמוד הפייסבוק של הקברניט מיקי כץ , טיסה ללא פחד . יש שם תגובות של רבים מבוגרי הסמינר, מידע וכתבות מעניינות. הסמינר מתקיים למעלה מעשרים שנה ולגבי המחיר, שעת פסיכולוג עולה לי 450₪ ואני לא אפרט אחרי כמה מפגשים והוצאות מעולם לא הגענו לפתרון הבעיה. בנוסף, הליווי האישי של מיקי מתמשך ללא הגבלה בזמינותו בטלפון לשיחת עידוד כשצריך ומענה תומך במילוי, כך שרק אחרי החוויה עצמה אפשר להבין כמה העלות סמלית עבור מה שמקבלים.

שלום דנדו,
הקטע שכתבת נראה פרסומי למדי. עדיף שתשתף בנסיונך האישי, בחוויות שלך, בתהליך. אחרת זה פשוט לא ראוי לפרסם פה מישהו שאינו מחברי הקהילה.
תודה.

שליחה על ידי למ* » 13 דצמבר 2018, 09:17

האמת שהאתר של מיקי כץ עזר לי גם בלי הסמינר. (אצלי הפחד לא היה נורא) אני ממליצה לקרוא
גם אם זו פרסומת שם למעלה

נסו את זה :
http://alonpereg.co.il/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלון פרג בתגובה הקודמת קישור לאתר שלו. טייס אל על ומנחה סדנאות לטוס ללא פחד מלווה אישית בקולו המרגיע בשיחות בסדנא ובאפליקציה. ויש לו עוד שיטות. אין מצב שלא טסים אחרי שנפגשים איתו. עדיין פוחדת אבל בקטנה תודות לאלון שממשיך ללוות אותי.