פחד קהל צריכה עזרה

[פלונית_ביישנית*]

אני מתגוררת בארה"ב. התחלתי מקום עבודה חדש. הם מרוצים, אני מרוצה. היום ניגש הבוס ואמר: "אני רוצה שתשתתפי ביום שני בישיבה , תציגי את עצמך ".
הנהנתי והלכתי.

אין לי מושג איך אני עושה את זה. גם ככה קשה לי לעמוד מול אנשים ולדבר, ועוד באנגלית.
מבחינתי עכשיו לעזוב הכל, להמציא מחלה ביום שני. אני פשוט לא מסוגלת.
האנגלית שלי לא מי יודע מה (יש לי שגיאות דקדוק בעיקר), אני חוששת לטעות.
חשבתי לגשת אליו ולומר לי שאני מתביישת ואני מבקשת לוותר על העניין. זה ילדותי ומאוד לא מקצועי.
למישהו יש רעיונות איך מתגברים.
אני מתחילה לשנן בראש את המשפטים, אבל זה לא יעזור ברגע שאני אתחיל לדבר מול כולם אני אגמגם וארגיש מטומטמת.
בבקשה עצות!

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

"אני רוצה שתשתתפי ביום שני בישיבה , תציגי את עצמך ".
לרגע חשבתי שביקשו ממך להרצות או להעביר מצגת
לדעתי הוא פשוט מתכוון שיקרה כך: תיכנסי לישיבה עם כולם, הוא יציג אותך ואת תגידי במשפט אחד "שלום, אני זאת וזאת ואני עושה כך וכך" ו...זהו.
עובדים חדשים, שלא בתפקידים ניהוליים, ממילא לא מצופים להגיב לכל דבר ולהתערב בכל מה שאומרים בישיבה הראשונה שבה הם משתתפים (אלא אם הם בתפקיד ניהולי/ביצועי ממש בכיר).

בטח ימליצו לך על רסקיו - אני ממליצה על דמיון מודרך. לעצום עיניים, להיכנס למצב מדיטטיבי אם את יודעת איך (ואם לא אז באמת כדאי לנסות פעם ) ולדמיין כך:
קרן אור זהובה או לבנה מאירה עליך, ממש נכנסת לגופך דרך הראש, והופכת את כולך לישות זהובה/לבנה, מאירה ובוהקת.
את פותחת דלת ונכנסת לאט לחדר הישיבות, דמייני ממש כל צעד, החדר קטן ומלא באנשים, כולם לבושים בבגדים פרחוניים(!) מצחיקים במידה גדולה או קטנה מדי, וכולם עצומי עיניים. הם כמובן מביטים פנימה וחושבים על עצמם
את עומדת בראש השולחן, לוקחת נשימה עמוקה, פותחת את הפה ודרך פיך יוצאת בקלות אותה קרן לבנה/זהובה שמילאה את גופך (היא כמובן לעולם לא מתכלה, היא מגיעה אליך ממקור אינסופי). כל אותו הזמן הקרן ממשיכה לנבוע אליך דרך הראש.
האור הלבן/זהוב מאיר את החדר, את האנשים עצומי העיניים, ממלא את החלל, הופך את החדר לחלל יפהפה מוצף אור. החדר גדל פתאום,
את מדברת, אומרת (בחרי לךמשפט אחד, פשוט וקצר באנגלית שגם יהיה טוב לזמן האמת, משהו כמו My name is XXX and I'm happy to be here).
המשפט שלך מהדהד בצלילים יפהפיים, מוסיף לחדר תנודות גלי קול שמשתלבות בקרני האור, יוצר רעדה וקשת שלמה ונעימה של אור ותנועה.
את וכל היושבים בחדר מתענגים על הרעדה הזו (את היחידה שעדיין פקוחת עיניים!), מודעים למקור שלה (מהקרן שנובעת עליך) ומודים בשמחה על הרגע.
את מסיימת את המשפט שלך, סוגרת את פיך. האורות והצלילים נרגעים אט אט, החדר חוזר לצורתו ואורו המקוריים, האנשים פוקחים את עיניהם לאט לאט ומחייכים. כל אחד ואחד מהם מחייך ישירות אליך, מודע אליך ושמח שאת שם. את מחייכת אליהם חזרה בסלחנות, יודעת שאפשר לאהוב אותם למרות הבגדים הטיפשיים האלה
עוד כמה נשימות עמוקות, כולם נרגעים, את יושבת במקומך, יושב הראש מודה לך וממשיך לנהל את הישיבה.


...בינתים עלה לי בלי להתכוון "פתח פיך ויאירו דבריך" - בחיי שלא זכרתי את הניב הזה קודם מדהים איך זה נכנס למודעות.

(את יכולה כמובן, אם עולה לך בזמן אמת, לשנות כל פרט שכתבתי, אם הוא מתאים לך וכל עוד הוא משרת אותך. היזהרי מ"חבלות", אמירות שעולות לך כמו אני אגמגם וארגיש מטומטמת_ . אם הן עולות בזמן הדמיון המודרך, נשפי אותן החוצה ושאפי עמוק את הקרן המאירה. אגב, גם אם את לא מצליחה לדמיין בצורה מדיטטיבית ו"להתאמן", קחי את הטכניקה הזו לזמן האמת - כשאת מדברת מולם, בכל פעם שאת חושבת _אגמגם_ או _מטומטמת ושאר קביעות מחלישות, נשפי אותן החוצה והתרכזי ב"כתר" שלך בקודקוד הראש).

[מחפשת_שינוי*]

קחי לך דף חלקי אותו לארבע עמודות. בראשונה תרשמי "מחשבות אוטומטיות" בשנייה תכתבי "הרגשות" בשלישית "מחשבות מתקנות" וברביעית "הרגשות חדשות".
עכשיו תרשמי בראשונה את כל הפחדים שלך בקשר להרצאה הזו למשל
"אני אטעה המון באנגלית"
"אני אגמגם וכולם יראו"
"אני אוציא את עצמי טיפשה"
וכו'.
תנסי לפתח את המחשבות האלה ולהגיע לתסריט הכי גרוע באמצעות השאלה - "אז מה?"

למשל:
"אני אטעה המון באנגלית"
ואז מה?
"כולם יחשבו שאני מטומטמת"
ואז מה?
"הבוס יחשוב שאני מטומטמת"
ואז מה?
"הוא ירצה לפטר אותי"

אחרי שפירטת טוב טוב את החלק הזה, תעברי לעמודה השנייה של "הרגשות" עכשיו תרשמי שם את כל ההרגשות שעולות לך למשל: פחד, בהלה, חרדה, מצוקה, עצבות, תסכול.
עכשיו תרשמי ליד כל רגש כמה עוצמתי אותו באחוזים מ-0 עד 100.

עכשיו תעברי לעמודה השלישית "מחשבות מתקנות"

עכשיו תנסי להיות יותר מציאותית בעזרת תימוכין מן המציאות ולא בהתבסס על החרדה שלך. תנסי לבחון באופן יותר ענייני את המחשבות האוטומטיות שלך ולענות עליהן אחת אחת.

לדוגמא בשורה של המחשבה האוטומטית "אני אטעה המון באנגלית ואז כולם יחשבו שאני מטומטמת" את יכולה לרשום "זה טבעי להתרגש כשמדברים מול קהל ועוד פעם ראשונה. האנשים בקהל יודעים שאין לי שפת אם אנגלית ולא מצפים ממני לדבר באנגלית מושלמת. במציאות אנשים לא חושבים כולם אותו הדבר, גם אם יהיה מישהו שיחשוב שאני מטומטמת יהיו גם אחרים שיחשבו שזה חמוד, מעורר אמפתיה, מעורר הערכה שאני יודעת עוד שפה."
יש הרבה דברים שאפשר לכתוב.
טכניקות: לנסות לחשוב על מישהו אחר - האם כאשר מישהו אחר שם, נניח יפני, היה מדבר מול כולם באנגלית ומתרגש ועושה טעויות האם היית חושבת שהוא מטומטם?
לנסות למצוא תימוכין מן המציאות: למשל "רק שבוע שעבר הבוס אמר לי שעשיתי משהו חכם" "הרבה פעמים בחיים שלי אמרו לי שאני אינטיליגנטית" "קיבלתי תמיד ציונים גבוהים באוניברסיטה" דברים שמראים שאת לא מטומטמת או שאחרים לא חושבים שאת מטומטמת.
לשים לב לחשיבה של שחור לבן "כולם יחשבו שאני מטומטמת" שהיא תמיד לא נכונה.

ולסיום את רושמת את ההרגשות החדשות שלך ואת העוצמה שלהן באחוזים.
לדוגמא חרדה אבל עכשיו אולי קצת פחות חזקה
או אפילו בטחון, אמונה בעצמי.

הטכניקה הזו היא טכניקה בסיסית של פסיכותרפיה בשם "תרפיה קוגנטיבית התנהגותית" שאני מאוד מאמינה בה.

[תרה*]

בעלי מתמודד עם חרדה חברתית, וחלק מהעניין הוא גם פחד קהל שמשתק אותו.
אני אשתף אותך במה שעוזר לו, ואולי תמצאי בזה פתרון (לפחות זמני).
בימים שהוא יודע שהוא מחוייב להעביר מצגת בעבודה, הוא פשוט לא מתעסק עם זה בכלל בכלל בכלל. כאילו וזה לא קיים.
אני ברוב המקרים שותפה רק לאחר מעשה (כי אם הוא יספר לי אז זו תהיה התעסקות).
הוא מסביר לי שמה שקורה בדרך כלל זה שהמחשבות עצמן על האירוע מובילות אותו ללופ מטורף, והן אלו שמתסיסות את הפחד.
חוסר ההתעסקות מבחינתו לא מציף את החרדה, ורגע האמת אכן מלווה בדפיקות לב והתרגשות, אבל הוא לא מגיע סחוט מלכתחילה,
ועם תסריטים רעים מאד.

מה את אומרת? זה יכול לסייע לך לא לחשוב על זה בכלל?

<גילוי נאות: אני באופן אישי טוחנת כל דבר עד דק, אז לא יודעת כמה העצה שאני מביאה יכלה לסייע בעדי...>

[פלונית_ביישנית*]

תודה רבה לכן.
בהתחלה חשבתי שפשוט אכתוב את הדברים על דף, (אני צריכה להציג את עצמי, העבר/ניסיון המקצועי שלי, מצב משפחתי וכו') אבל אם אני לא אתגבר על הפחד ממילא אשכח את הכל או אדקלם וזה כבר ממש אינפנטילי. החלטתי לכתוב כאן ולא טעיתי

עייפה, באמת התחלתי מאתמול אחרי שכתבתי כאן פשוט לומר לעצמי מה הביג דיל כולה להציג את עצמי. יחשבו שאני מטומטמת, so what
וחוץ, את יכולה לפרט עוד על השיטה.

קרוטונית, אהבתי את הרעיון של דמיון מודרך,לא יודעת איך לא חשבתי על זה קודם. אני אאמץ את זה כבר מהיום (ונראה לי שגם בשילוב עם רסקיו). אני עוד קוראת את זה שוב ושוב רק כדי להיכנס לרעיון.
"פתח פיך ויאירו דבריך" אמן ואמן

תרה, התעלמות או הדחקה במקרה שלי לא תעזור. הכתיבה עוזרת לי להשתחרר ולחשוב על פתרונות על מנת שביום שני אני אבוא רגועה

ועוד משהו, יש למישהי/ו מושג אם יש אתר שמפרט את כללי הדקדוק באנגלית, שלושת הזמנים של כל פועל וכו'.
נראה לי שאולי זה ייתן לי קצת ביטחון, אם אני ארגיש איזשהי שליטה בנושא שהכי מאיים עליי

[תרה*]

היי פלונית ביישנית

לגבי הדקדוק הלשוני -
האם הם יודעים שאנגלית אינה שפת אימך? האם כשאת שומעת הרצאה או כשאת משוחחת עם אדם שאינו דובר את שפתך כשפת אם וטועה ברצף זה גורם לך לזלזל בו? האם את שופטת אדם בהתאם לדקדוק בשפתו?

אני רוצה בעצם לומר כי זה לא משנה לדעתי אם את טועה או לא, הקושי הוא לעמוד מולם.
אי אפשר ללמוד אנגלית בדקותיים, ואני בטוחה שהאנגלית שלך טובה דייה להצגה קצרצרה של עצמך. אני בטוחה שבשיחות של אחד על אחד
את לא מבוהלת מהקושי הלשוני (אחרי הכל התקבלת לעבודה בארה"ב ובטח הראיון היה באנגלית, לא?)

מה את אומרת?

אני יכולה לסייע לך לבנות משפט ספציפי נכון דקדוקית אם זה יעזור, ותצמדי אליו.

[ענת_ב_פ*]

אהלן, בנוסף על כל מה הדברים הטובים שנאמרו אני מציעה לך לעשות איזשהו שחרור גופני לפני שאת נכנסת לחדר. אם אין מקום עם פרטיות אז תלכי לשירותים, תסתגרי בתא ותעשי תרגילי נשימה (אני מקווה שלא מסריח שם... ). תעיפי ידיים ורגליים לכל עבר, תתמתחי קצת (סיבובי ידיים וראש ככה בעדינות) ותזכירי לעצמך שאם תהיה פאשלה אז הדבר הכי טוב זה לחייך ולצחוק ולומר את האמת- שאת פשוט קצת נבוכה. גם אם תסמיקי זה בטח יהיה חינני
אני זוכרת שכשהייתי צעירה יותר וחייתי בפאריז, הגעתי ולא ידעתי מילה בצרפתית. עם הזמן התחלתי להבין אבל התביישתי לדבר. יצא שהתחלתי לדבר עם נהגי מוניות , דווקא בשיחות חולין לא העזתי לדבר כי הידע שלי היה ככ מועט שמייד דיברתי באנגלית ולא בצרפתית. מה שקרה זה שפתאום שמתי לב שכשאני מפטפטת עם הנהגים במעט צרפתית שהיתה לי הם היו אומרים- אוה מדמואזל, יש לך מבטא נורא חמוד ככה שהחלטתי שאולי המבטא והטעויות יש בהם דווקא חמידות.
בקיצור, אני בטוחה שיהיה בסדר. גם אם תהיה פאשלונת- תזכרי שזה ממש בסדר

[ענת_ב_פ*]

נ.ב. את המשפט שאת אמורה להגיד את יכולה לומר בבית בקול רם. חשוב שזה יהיה בקול רם. תגידי אותו ברצף כמה פעמים. אחרי כמה פעמים תתחילי 'להתיידד' עם המשפט- תאמרי אותו בקול מאד רם, אחכ בקול מאד חלש, אחכ לאט לאט אחכ תגבירי את הקצב. תגידי אותו במבטאים- פולני, אמריקאי, פרסי, צרפתי וכד'
תעשי מזה משהו כייפי, קל ומשעשע
בהצלחה

[פלונית_ביישנית*]

תודה רבה לכן, אני מתחילה להירגע ולחשוב רק חיובי. הצגתי את עצמי לבן הזוג (שמאוד משועשע מהעניין). ואין לו ספק שאני מדברת מצויין (עם פה ושם בעיות מבטא)

מה שהכי מטריד אותי זה שתהיינה בישיבה שם כמה "נשמות טובות" ישראליות. הן גרות כבר כמה שנים והאנגלית שוטפת, החשש שלי בעיקר מהן.
טוב, על חוסר ביטחון דיברתי? זה העניין בהתגלמותו וכעת זה בא בדמות השניים ורבע משפטים שמטרידים את מנוחתי.

סתם שאלה שמטרידה אותי (דקדוקית) מתי משתמשים ב did כפועל עזר ומתי ב have?
אני מחפשת אתר ידידותי ובנתיים לא ממש מצאתי

[ירח_לבן*]

את מתכוונת ל'i did my homework today' לעומת 'i have done my homework today'?
אם כן אני לא בדיוק יודעת להסביר את ההבדל אבל אני כן יודעת שאמריקאים (בניגוד לבריטים למשל) לא ככ מקפידים על דקויות דקדוקיות שכאלה ורבים מהם מדברים בשגיאות מהסוג הזה...
בכל אופן אם התשובה ממש מטרידה אותך, נראה לי שאפשר למצוא אותה בכל ספר של דקדוק באנגלית לתלמידי הכיתות הנמוכות, או בספרי לימוד אנגלית תוצרת הארץ

[מחפשת_שינוי*]

did - כשאין קשר להווה. משהו שנעשה בעבר ונגמר ולא משפיע על ההווה
have - יש עדיין קשר להווה

[מחפשת_שינוי*]

ואני רואה שאת מארה"ב לידיעתך הם מדברים עם מלא טעויות וגם בשפה נמוכה. דיברתי פעם עם אמריקאית שאמרה לי שאני מדברת יותר טוב מהאמריקאי הממוצע. וזה לא שהייתה בדוברי אנגלית או משהו כזה...

עוד עצה היא לדבר באנגלית לפני זה כדי להתרגל. זה עושה שינוי גדול.

[פלונית_ביישנית*]

טוב, תודה לכולכן. מסתבר שעשיתי עניין מלא עניין. היה די קליל. נשמתי עמוק כל הסוף שבוע, תירגלתי קצת (בעזרת ילדיי הרכים) מצאתי אתרים ידידותיים שאיתם אני מתרגלת והיה ממש בסדר הצגתי את עצמי לא רע בכלל.
האמת, האנגלית שלי די טובה, אני פשוט צריכה להאמין בעצמי יותר וקצת יותר ביטחון.
אני מניחה שלאט לאט אני אשתפשף.
תודה על כל העצות המועילות

[תרה*]

איזה יופי!
@}


האמת, האנגלית שלי די טובה, אני פשוט צריכה להאמין בעצמי יותר וקצת יותר ביטחון.
בדיוק!

בהצלחה בכל אשר תפני

[ענת_ב_פ*]

בהצלחה בכל אשר תפני
כנ"ל
אני שמחה שזה מאחורייך
ושניתנה לך ההזדמנות (המלחיצצה קצת אמנם) לראות שהחמרת עם עצמך יותר מדי
בהצלחה באתגרים הבאים @}

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

@}

[ג'ינ_ג'ית*]

איזה יופי
מצאתי אתרים ידידותיים שאיתם
איזה?

[פלונית_ביישנית*]

בבקשה להלן שני אתרים, אם תרצו עוד רק תבקשו.
ושוב תודה לכולן.
http://www.yesodot.co.il/english.htm

http://web2.uvcs.uvic.ca/elc/studyzone/index.htm