אז קבלנו זימון למשפט

[בשמת_א*]

התביעה מאוד ברורה:
התביעה ברורה, אבל החוק לא.
כלומר - בתביעה הזאת, מוצגת פרשנות מסוימת לחוק כאילו היא היחידה ואין בלתה.
בפועל, אין זה כך.
עורך דין בקיא יכול לסתור את מה שהתביעה מציגה בצורות שונות. אבל אני לא מכירה אחד בקיא חוץ מאשר עורכי הדין שסאשה מדבר איתם. בטח יש, אבל אני לא מכירה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

וגם אתם אינכם כופרים באשמה אני לפחות כן כופרת באשמה, בטיעון שפשוט אין אשמה שניתן להאשימנו על פיה.

_ואילו את חזרת והדגשת שוב ושוב שלדעתך שגם מי שמחנכים בבית בלי לבקש "אישור" ממשרד החינוך אינם עבריינים
חשוב שתביני שזו דעתך האישית, זו אינה דעת החוק_ אבל גם הקביעה ההפוכה איננה תואמת את רוח כלל חוקי המדינה, ומכאן הערפול וחוסר היכולת לאמר האם חינוך ביתי (ללא אישור) הוא חוקי או לא, אי אפשר לקבוע קביעה נחרצת לשום כיוון, ולכן כל צד יכול לכוון לכיוון שנוח לו.

_ובמקרים אחרים נראה שאני עושה את עבודת התביעה
האמנם? שאלי את עצמך אם אכן את יכולה להתנתק מההשקפות שלך ולנסות לעשות את עבודת התביעה_ אני בהחלט עושה זאת, אבל גם משתדלת (שוב מסיבות ברורות) לא לעשות זאת בדף הזה.

מה גם שהצהרת כאן כמה פעמים שיש לך גם מטרות כלליות ויש לך רצון לקדם את הנושא וכו'. אבל זה לא יועלה עד סיום המשפט, נכון שיתכן שגם אנשי התביעה יקראו את הדף הזה, אבל הסבירות לכך נמוכה, ומכאן גם שלאג'נדה העתידית שלי אין שום קשר למה שיקרה במהלך המשפט (מבחינת התביעה והשופטת).

מציעה לך לחשוב אם את באמת ממש משוכנעת שתנצחי במשפט ועל סמך מה מעל 99 אחוז של בטחון, אלא אם בדו"ח נמצא שנכתבו שקרים או שישתמשו גם בדברים שלא מופיעים בדו"ח וגם הם אינם אמת, וזו תהייה מילה שלנו מול מילה שלהם

וחישבי שוב האם אמנם תתרמי למטרה אם חס וחלילה לא תנצחי אם לא ננצח לא יקרה כלום מבחינת ההשפעה על מטרתי העתידית, כי אז פשוט לא אשתמש במשפט שלנו עבור הכלל. השימוש בתוצאות המשפט יהיו רק לכשיסתיים בנצחוננו

ודבר אחרון - כשמדובר בממסד חזק, במשרד ממשלתי כמו משרד החינוך, ברווחה של העירייה, בבית משפט וכו' לדעתי מאוד כדאי לאמץ את הכלל של להיות חכמה ולא להתעקש לנסות להיות צודקת... השאלה למה כוונתך באמירה "להיות חכמה"

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בשמת, אני בהחלט מסכימה איתך. אבל אני מעריכה שעו"ד שממונה מטעם המדינה הוא אחד כזה שעדיין זקוק לצבור הרבה הצלחות ומוניטין, ולכן הוא יתאמץ והמוטיבציה שלו תהייה גבוהה להצליח והוא ימצא את הדרך. נכון שעדיפה הייתה העו"ד של סשה, אבל משום שאין לנו אפשרות להעזר בשרותיה, אז מה שיש עדיף על כלום.

[מירי*]

עורך דין בקיא
עורך דין לא מקבל מהם שכר והם אינם לקוחותיו, אלא הוא עו"ד מההגנה הציבורית. עולים בראש כל מיני פתגמים כגון אי אפשר לבדוק שיניים של סוס שמקבלים במתנה... ונראה לי שעורך דין שמקבלים בחינם לא תמיד ילך באש ובמים עבור לקוחותיו... מה גם שיש לו האינטרסים שלו: לא כדאי לו להסתכסך עם השופט בשביל מי שאינם לקוחותיו, הוא צריך לחשוב על האינטרסים שלו בהופעות הבאות שלו בבית המשפט וכו'. מה גם שקרוב לוודאי שזו תהיה הפעם הראשונה שהוא שמע בכלל על חינוך ביתי או שיש לו ידע קלוש מאוד בנושא.

אני מעריכה שעו"ד שממונה מטעם המדינה הוא אחד כזה שעדיין זקוק לצבור הרבה הצלחות ומוניטין, ולכן הוא יתאמץ והמוטיבציה שלו תהייה גבוהה להצליח
חושבת שבמקרים מסוימים זה עלול להיות לא מדויק ולפעמים אפילו להיפך.

וגם אתם אינכם כופרים באשמה
תגובתך: אני לפחות כן כופרת באשמה, בטיעון שפשוט אין אשמה שניתן להאשימנו על פיה.
אבל הרי כתוב במפורש בכתב האישום על איזה חוק עברתם:
אי קיום חובת לימוד סדיר עבירה לפי סעיפים (4א) לחוק לימוד חובה התש"ט - 1949 עבירה לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק הנ"ל.
האם את רוצה לטעון שחוק זה אינו חוקי, או שאינו חל עליך, או שאינך מכירה בו? נראה לי שסוג כזה של טיעון מסוכן מאוד. כמו כן, נראה לי שבבית המשפט ישאלו אתכם (התובע או השופט) שאלה ברורה: האם אתם מודים או כופרים באשמה?
אם תאמרו שאתם כופרים באשמה, תצטרכו להסביר למה הכוונה: הרי ברור שעברתם על החוק הנידון. ושוב, אני לא כותבת את כל זה כדי לנג'ס לך או להפחיד או משהו כזה. בעצם מה שאני מציעה שתשוחחי בדיוק על הנקודות האלה עם עורך הדין שלך: איך את יכולה לכפור באשמה בלי להתנגד באופן גלוי לחוק הברור.

אי אפשר לקבוע קביעה נחרצת לשום כיוון, ולכן כל צד יכול לכוון לכיוון שנוח לו.
התביעה קבעה קביעה נחרצת לכיוון אחד ברור, ואת תצטרכי להסביר לעורך הדין שלך, שקרוב לוודאי שאינו מעודכן בנושא החינוך הביתי, שיש גם צד שני לחוק וכו' כדי שידע מה ואיך להשיב לתביעה.

אז פשוט לא אשתמש במשפט שלנו עבור הכלל
כן, אבל אחרים, בעלי עמדה נגד החינוך הביתי, עלולים להשתמש בתוצאות המשפט (אם חלילה יצאו לא כפי שאת רוצה) כדי לנגח את החינוך הביתי, כעוד אסמכתא חוקית נגד החינוך הביתי, ואולי אפילו כתקדים למצב הספציפי של משפחה שמחכה לאישור ממשרד החינוך ובינתיים הילדה לא הולכת לגן: אולי מה שהיה עד כה לא ברור ולא חד משמעי, אחרי המשפט שלך יהיה פתאום ברור וחד משמעי, ונראה לי שזה לא לטובת העניין...

למה כוונתך באמירה "להיות חכמה"
כוונתי היא להשתדל עד כמה שאפשר לא להיכנס למצבים שיודעים איך נכנסים אליהם אבל ממש אין שום וודאות איך יוצאים מהם. חכם נמנע מלהיכנס למצבים שפיקח יודע איך להיחלץ מהם. בקיצור, נראה לי שעדיף לעשות את כל המאמצים להימנע בכלל ממשפט, כפי שכבר כתבו לך קודם. את כותבת שאת בטוחה ב-99 אחוזים שתצליחי. השאלה אם את מוכנה להמר על האחוז האחד... (והאמנם זה רק אחוז אחד?).

[פלוני_אלמוני*]

השאלה למה כוונתך באמירה "להיות חכמה"
למשל לחסוך ממשפחתך עמידה למשפט, ולתקוף רק אם לא תקבלי אישור. איזהו חכם? הרואה את הנולד.
אם אין לך ספק שאת ראוייה לקבלת האישור, עדיף לתבוע אותו כשידך על העליונה. אם את חושבת שלאף אחד אין זכות לדרוש ממך אישור ובזה כוחך, אנחנו מדברים על מצב שונה לגמרי. שני המצבים דורשים היערכות שונה ובניית אסרטגיה מדוייקת וכמה שיותר מותאמת למציאות.

אבל גם הקביעה ההפוכה איננה תואמת את רוח כלל חוקי המדינה, ומכאן הערפול וחוסר היכולת לאמר האם חינוך ביתי (ללא אישור) הוא חוקי או לא, אי אפשר לקבוע קביעה נחרצת לשום כיוון, ולכן כל צד יכול לכוון לכיוון שנוח לו
נשמע מדברייך אלה שאת רוצה או מוכנה להילחם בעצם העובדה שדורשים ממך אישור. יש לברר היטב היטב במה כרוך אתגר כזה, ומה עלולות לעבור משפחתך ובתך עד השגת היעד. יתכן שאתם נכונים ויכולים לכל אתגר, אבל אנא, בררי ולמדי את התהליכים! התוודעי נא לכלים שבידי בית המשפט, לזמן שזה לוקח, לעלויות הכספיות, למבדקים האישיים. את יודעת מה זה מבחן מסוגלות הורית? וכמה הוא עולה? מה הם מבחנים פסיכולוגיים לילד? את מבינה שאם תיראי לבית המשפט מוזרה ותוקפנית או תמהונית ולא מציאותית תצטרכו לעבור את המבדקים האלה, על חשבונכם, ולאורך תקופה ארוכה?
אולי את מוכנה לכל זה. אבל דעי בדיוק לקראת מה את הולכת.

אי אפשר לקבוע קביעה נחרצת לשום כיוון,
יש במשפט הזה כל כך הרבה תמימות! בודאי שאפשר! זה אפשר לאיש אחד וקוראים לו השופט. הוא יכול בדקה אחת לקבוע קביעה נחרצת. הקביעה הזאת ניתנת לערעור, כמובן. אבל אם את מציירת תמונה לפיה תעמדי מול השופט ותביכי אותו עם סתירות בחוק, ותנסו לשכנע זה את זו, את עדיין לא מכירה מספיק טוב את ההתנהלות בבתי משפט. יש לפנייך יותר מחודש. למדי בזמן הזה איך מתנהלים משפטים של משפחות מול המדינה.
אם לא ננצח לא יקרה כלום מבחינת ההשפעה על מטרתי העתידית,
לא נכון. כי אם לא תנצחי ומטרתך (מעבר לעבודה ציבורית) היא לחנך את בתך בבית, כבר יהיה לך תיק משפטי גדוש בחוות דעת והשד יודע מה עוד, שבעטיים כבר החליטו שאת כנראה לא כשירה לחינוך ביתי.

אבל אני מעריכה שעו"ד שממונה מטעם המדינה הוא אחד כזה שעדיין זקוק לצבור הרבה הצלחות ומוניטין, ולכן הוא יתאמץ והמוטיבציה שלו תהייה גבוהה להצליח והוא ימצא את הדרך.
שוב תמימות. עורך דין עשיר, שמשלמים לו מאות אלפי שקלים, לא יפחד להרגיז שופט ולהתעקש ולהיות יצירתי וחצוף. אחר, שמעמדו טרם נבנה, אולי יהיה כמו שתיארת, אך אולי ידאג גם לאינטרסים שלו בבית המשפט בו הוא עובד, וירצה להיראות שקול, הגיוני, פשרני, נוח, ולא כזה שעושה כאב ראש לשופט. עורכי דין רגילים חוששים להרגיז שופטים, כי הם יתקלו בהם עוד פעמים רבות במהלך הקריירה שלהם. מבחינתם את חולפת, השופט נשאר.

[פלוני_אלמוני*]

דבריי נכתבו במקביל לדברי מירי ובאופן מביך הם כמעט זהים. סליחה.

[פלוני_אלמוני*]

בקריאה נוספת, נשמע כאילו מירי ואני החלטנו לנסות להפחיד אותך. אז למען הסר ספק: אין לי היכרות עם מירי, ואני לפחות (ומן הסתם גם מירי אך לא אדבר בשמה) מזדהה עם דרישתך וזכותך לחנך את בתך בבית, ומקווה בשבילך שהכל יהיה קל וטוב. הדברים נכתבים במטרה לעזור , לפקוח עיניים אל המציאות שם בחוץ, שעלולה להיות צינית מאד. הלוואי ויהיו לך לעזר.

[מירי*]

דבריי נכתבו במקביל לדברי מירי ובאופן מביך הם כמעט זהים. סליחה.
great minds think alike
ובאופן מפתיע - אפילו באופן סימולטני.

הלוואי ויהיו לך לעזר.
וכן, הלוואי שדברינו יהיו לך לעזר.

[מירי*]

ועכשיו נזכרתי בנקודה חשובה ביותר:
כתבת שבעקבות התלונה של ההיא מתפוז
גם העו"ס התמקדה בנושא החברתי של הילדה... חשבה לשלוח לנו מישהי שפעמיים בשבוע תוציא את הילדה מהבית

קראי שוב את המשפט הנורא והמאיים הזה: העובדת הסוציאלית חשבה לשלוח לנו מישהי שפעמיים בשבוע תוציא את הילדה מהבית
האם המלצתה נכללת בדו"ח שהיא כתבה?
האם חלילה נושא זה עלול לעלות במשפט שמישהי מבחוץ תבוא ותוציא את בתך החוצה בלעדייך??? כלומר תפקיע אותה מרשותך פעמיים בשבוע? (ונקווה שלא יותר)
ונזכרתי בזה בהקשר למה שכתב פלוני: את יודעת מה זה מבחן מסוגלות הורית? וכמה הוא עולה? מה הם מבחנים פסיכולוגיים לילד?

בקיצור, לדעתי מאוד כדאי לך לחשוב שוב אם את באמת רוצה להיכנס לגוב האריות שבו מדברים בז'רגון משפטי שאת לא מכירה ושבו מתנהלים לפי כללי משחק שאת לא בקיאה בהם. ולצידך יהיה עורך דין מתחיל שעובד בינתיים בסנגוריה הציבורית ואת אינך הקליינטית שלו. וכפי שהוא כתב: מבחינתם את חולפת, השופט נשאר.

וגם: אם לא תנצחי ומטרתך (מעבר לעבודה ציבורית) היא לחנך את בתך בבית, כבר יהיה לך תיק משפטי גדוש בחוות דעת והשד יודע מה עוד, שבעטיים כבר החליטו שאת כנראה לא כשירה לחינוך ביתי.
והרי הבת רק בגיל גן חובה, ואתם תרצו שהיא תלמד בחינוך הביתי הרבה שנים ולשם כך תצטרכו להגיש בקשה לאישור כל שנה (עכשיו שאתם כבר מוכרים במערכת, אפילו לפני המשפט, כבר לא תוכלו שלא להגיש בקשה לאישור). ונקווה שכל ההדים הללו לא יגיעו לאלו במשרד החינוך שצריכים לתת לכם אישור השנה.

ומקווה שהכל ילך כשורה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, לפני שאקרא מה כתבתם אעדכן. הדוחו"ת בידינו - אחד סופר חיובי (של המפקחת האזורית והוא הרלוונטי ביותר לקבלת האישור אבל הכי פחות רלוונטי למשפט), ומכתב של הגננת, דו"ח של העו"ס ודו"ח של הקבסי"ת (רלוונטים למשפט כמעט ולא לאישור) שמלאי סילופים ועיוותים והם נורא קשים נגדנו

[עוד_אמא_מהורהרת*]

נשמע מדברייך אלה שאת רוצה או מוכנה להילחם בעצם העובדה שדורשים ממך אישור. ממש לא, לפחות בשלב זה, אחרת גם לא הייתי מגישה בקשה. כוונתי היא שזה שטכנית עדיין אין אישור זו לא סיבה שיפעלו כנגדנו, יכלו לפעול רק אם לא היינו מגישים בקשה

השופטת היא אכן הקובעת הסופית במשפט, אבל בהתאם לאיך שהיא תשתכנע ואיזה צד ישכנע אותה טוב יותר

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, אני עומדת לארגן את המענה שלי למה שנכתב בדוחו"ת, ולגבי העו"ד אין מה לעשות, זה מה שיש ואיתו צריך לנצח. מצפה לי עבודה קשה, אבל אני מסרבת להרים ידיים.

[בשמת_א*]

קראתי טוב טוב את מה שמירי ופלוני אלמונית כתבו לך, ואני חושבת שהם חכמים מאוד.


ומכתב של הגננת, דו"ח של העו"ס ודו"ח של הקבסי"ת (רלוונטים למשפט כמעט ולא לאישור) שמלאי סילופים ועיוותים והם נורא קשים נגדנו
רע מאוד.
רע מאוד מאוד.
האם הגננת הזאת היא הגן היחיד שאת יכולה לרשום אליו את הילדה?
זאת הגננת מהגן שבו התעללו בילדה, או גננת מהגן שאתם אמורים לרשום אותה עד לקבלת האישור?
יש גני ילדים אחרים בסביבה לגיל הילדה?
אם תרשמי ותשלחי את הילדה לגן מוכר בסביבה, זה יבטל את המשפט?
בבקשה תעני לי על השאלות, כי יש לי רעיון בראש אבל הוא מותנה בתשובות שלך.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

האם הגננת הזאת היא הגן היחיד שאת יכולה לרשום אליו את הילדה? רשמית לא, מעשית שתי בעיות: 1) אנחנו כבר בעיצומה של שנת הלמודים ויתכן שכבר אין מקום פנוי בגן אחר 2) הגנים האחרים רחוקים מידי ובלתי נגישים מבחינתנו

זאת הגננת מהגן שבו התעללו בילדה, או גננת מהגן שאתם אמורים לרשום אותה עד לקבלת האישור? לא

יש גני ילדים אחרים בסביבה לגיל הילדה? היות שאין לנו רשיון נהיגה ונסיעה וגם בתחבורה ציבורית הגנים האחרים לא ממש נגישים, אז ניתן לאמר שאין כי יתר הגנים הם במרחק של מעל 3/4 שעה הליכה בכל כיוון

אם תרשמי ותשלחי את הילדה לגן מוכר בסביבה, זה יבטל את המשפט? היא רשומה בגן של הגננת שמכתבה הוא חלק מהדוחו"ת, גננת שבשחתנו הטלפונית נשמעה נחמדה אבל מכתבה רווי שקרים נגדנו. המשפט יתבטל (להערכתנו ומהרמזים שקבלנו מהקבסי"ת, שאני כבר לא יוגעת כמה להאמין לה) באחד משני המקרים: 1) הילדה תלך בפועל לגן 2) יתקבל האישור לחינוך הביתי

אגב, בינתיים שוב עברתי על מכתבה של הגננת והדו"ח של הקבסי"ת שניהם מלאי שקרים של ממש, ובדו"ח של הקבסי"ת יש גם אמיתות אבל שהן טיפוס על עץ גבוה (כמו למשל שהילדה מרכיבה משקפיים אן שאין לנו סלון כפי שהיא מגדירה סלון ויושבים רק על כסאות). עכשיו נותר לי לעבור על הדו"ח הענק של העו"ס, שבמבט ראשון גם הוא מלא שקרים וסילופים

[מירי*]

מכתבה של הגננת והדו"ח של הקבסי"ת שניהם מלאי שקרים של ממש
השאלה אם תוכלי להוכיח שהם שקרים של ממש: האם מדובר בעובדות (נכונות או לא) או בהתרשמות כללית שלהן? לדוגמה, זה שאין סלון לפי הגדרתה, אפשר להשיב על כך
א) שההגדרה לסלון היא רחבה וגמישה, כלומר יש סוגים שונים של סלון
או
ב) שאצלכם אכן אין סלון, אלא חדר מגורים שהגדרתו שונה - בניגוד לסלון שנחשב לחדר ייצוגי לאירוח, הרי שחדר מגורים נחשב לחדר שבו המשפחה שוהה רוב הזמן. ולכן בחדר מגורים הריהוט אמור להיות אחר: לא ייצוגי, אלא דווקא מתאים לכל המשפחה.

_ומכתב של הגננת, דו"ח של העו"ס ודו"ח של הקבסי"ת (רלוונטים למשפט כמעט ולא לאישור) שמלאי סילופים ועיוותים והם נורא קשים נגדנו
רע מאוד.
רע מאוד מאוד_
נכון מאוד. כלומר, עכשיו נוסף על טענת התביעה שעברתם על החוק יש גם
א) מכתב של הגננת
ב) דו"ח של העו"ס (שכנראה מושפע גם מהתלונה של ההיא מתפוז)
ג) דוח של הקב"סית
שכולם שליליים וביקורתיים כלפיכם. וחשוב שתביני ששופטים מאוד מאוד מחשיבים דעות של עובדות סוציאליות, קב"סיות וגם גננות, ומשום שאתם כאן נאשמים בעבירה על החוק דעתם השלילית עוד יותר חשובה. כלומר, קרוב לוודאי שהתביעה מתבססת על דוחות אלו כדי לנסות להוכיח שאתם לא ראויים להיות הורים שמחנכים חינוך ביתי. כלומר, מדובר במשהו אישי ולא בטענה כללית נגד חינוך ביתי. וזה חוזר למה שכתבתי קודם
וכל מה שכתבת מחזק עוד יותר את ההרגשה שהרבה יותר מהעניין האידיאולוגי כדאי לך להתכונן שהתביעה תתמקד בכיוונים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים וכו'..

ועכשיו, לאור העובדות החדשות (כלומר הדוחות והמכתב השליליים שמציגים אתכם באור שלילי) עוד יותר נראה לי שכדאי לחשוב שוב ולעומק האם באמת כדאי לכם להעמיד את עצמכם במצב של תביעה שבה אתם מוצגים הן כעוברים על החוק והן יש ערעור על היכולות ההוריות שלכם, הבחירות ההוריות שלכם, ההתאמה שלכם להיות הורים בחינוך הביתי ועוד. וזאת בתוספת ההמלצה של העובדת הסוציאלית שמישהי זרה תבוא אליכם הביתה ותוציא את בתכם מחוץ לבית. תחשבי מה עומד מאחורי המלצה שכזו ולאיזו מקום נורא זה עלול להתדרדר...

ולכן מסכימה עם בשמת: מצאו לבת גן חובה בסביבתכם והימלטו על נפשותיכם מתביעה משפטית... ונראה לי שעדיף ללכת גם 5 שעות לכל כיוון ולא להיכנס למלכודת שנראה לי שטומנים לכם... ואפילו עדיף שהילדה תהיה חודש-חודשיים בגן של הגננת שהתלוננה עליכם, מאשר שיהיה משפט שמי יודע מה יכולות להיות התוצאות שלו...

ואם בשום פנים ואופן אתם לא מסכימים לפתרון שימנע מכם חשיפה למי יודע מה בבית המשפט ולמי יודע לאיזה גזר דין - אז לפחות שבי וקראי שוב ושוב ושוב מה שהן אומרות. אל תהדפי את זה מייד כשקרים. אוקיי, אלו שקרים. אבל הקשיבי לשקרים: מה הן אומרות עליכם? באיזה אור הן מנסות להציג אתכם? הרי אלו בדיוק החומרים שעליהם תתבסס התביעה! אז: דע את האויב! קראי היטב את מה שנאמר, נסי להבין לאן הדברים הולכים, וזה יכול להכין אותך למה שעלול להתרחש בבית המשפט. לדוגמה, סתם אני זורקת, נאמר שהן אומרות שאת קיצונית ותקועה בדעותייך ולא מוכנה להקשיב - חשוב מאוד שבבית המשפט תעשי כל מאמץ להתנהג בדיוק להיפך!

ועוד נקודה חשובה. לדעתי כדאי לך להתכונן לשאלה ישירה של התובע או של השופטת: אם לא תקבלו השנה אישור, מה בדעתכם לעשות? האם תשלחו את בתכם לגן חובה או בדעתכם לעבור על חוק חינוך חובה? ומה תעשו בשנה הבאה אם לא תקבלו אישור? וכדאי לך מאוד לחשוב היטב איזו תשובה עדיפה, וכדאי מאוד להתייעץ עם עורך הדין שלך בנידון.

[פלוני_אלמוני*]

ומכתב של הגננת, דו"ח של העו"ס ודו"ח של הקבסי"ת (רלוונטים למשפט כמעט ולא לאישור) שמלאי סילופים ועיוותים והם נורא קשים נגדנו
אני לא מכירה אותך ולא יודעת איזה בית את מנהלת, אבל יכולה להגיד לך בוודאות כי דוחות מלאים סילופים עיוותים ושקרים חמורים כבר נכתבו נגד משפחות מצויינות (עם ובלי סלון מקובל) על ידי עו"סיות גננות וקב"סים, כך שזה לא עושה עלי שום רושם.
מה שכן מדאיג אותי הוא התפיסה שלך את המצב.
אני כבר לא יודעת מה לכתוב לך, חוץ מאשר את הדברים הברורים: עלייך לסגת מהמשפט.

כוונתי היא שזה שטכנית עדיין אין אישור זו לא סיבה שיפעלו כנגדנו, יכלו לפעול רק אם לא היינו מגישים בקשה
מאיפה המידע הזה? לדעתי הוא שגוי.
לאור מצבכם הכלכלי וההתפתחויות עם הממסד יתכן שאתם זכאים לתמיכה כלכלית. (למשל עזרה בהסעה לגן מרוחק בתוך משא ומתן עם העו"ס שאולי תשמח "לעודד אותך" לרדת מהמשפט עם תמריץ כלכלי, וזו שאלה ל מיכל צמות )

הדוחו"ת בידינו - אחד סופר חיובי (של המפקחת האזורית והוא הרלוונטי ביותר לקבלת האישור אבל הכי פחות רלוונטי למשפט),
זהו עוד סימן לכך שמוטב לך לפעול לקבלת אישור כשידך על העליונה, והילדה זמנית בגן, ללא קופה של שרצים עויינים על גבך.
לידיעתך: בתקופה שהילדה תהיה בגן עד קבלת האישור את יכולה להתעקש להיות אתה שם, להביא אותה מאוחר, להשגיח עליה. התייחסי לזה כתקופת משימה עם מטרה ברורה. זו לא הרמת ידיים!!!
אם זה לא ילך, ומשום מה לא תקבלי אישור כעבור זמן סביר או שתקבלי הודעת אי מתן אישור, תוכלי תמיד לחזור למצב בו את נמצאת עכשיו, או לחילופין, לפעול כתובעת ולא כנתבעת, שזה מקום הרבה הרבה יותר נוח.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אני כבר לא יודעת מה לכתוב לך, חוץ מאשר את הדברים הברורים: עלייך לסגת מהמשפט נאמר שאני מסכימה. איך בלי להכניס אותה לגן, שעכשיו ברור שהגננת שבו גם היא נגדנו?

לאור מצבכם הכלכלי וההתפתחויות עם הממסד יתכן שאתם זכאים לתמיכה כלכלית לדברי העו"ס לא זכאים

וסתם שאלה: את קוראת את העצות שנכתבות אלייך? הן מדברות אלייך במשהו? בודאי. אחרת לשם מה פתחתי את הדף הזה?

עוד דבר, כשבאנו אל הקבסיו"ת ב-2 בספטמבר להגיש את הבקשה, הבכירה ספרה לנו שבעבר הייתה משפחה אחרת בראשון ששקלה חינוך ביתי ובסוף ירדה מזה. אולי הם פעלו כנגדה כפי שהם פועלים כנגדנו ואותה משפחה לא הייתה איתנה מספיק ונשברה. אולי כל המטרה האמיתית שלהן היא למנוע בכל מחיר חינוך ביתי בראשון. חבל שאני לא יודעת מי אותה משפחה, שאולי אוכל לברר איתה מה קרה במקרה שלהם.

לידיעתך: בתקופה שהילדה תהיה בגן עד קבלת האישור את יכולה להתעקש להיות אתה שם, להביא אותה מאוחר, להשגיח עליה לזה אין ספק שבגן לא יסכימו, לפחות מהנסיון עם הגן בו הייתה בתי בשנה שעברה וממה שידוע לי על גנים אחרים בראשון, חוץ מזה שבזה אני לא אוכל לעמוד (אבל זה כבר לא מעניינם)

[עוד_אמא_מהורהרת*]

השאלה אם תוכלי להוכיח שהם שקרים של ממש: האם מדובר בעובדות (נכונות או לא) או בהתרשמות כללית שלהן? הרוב "עובדות". הבעיה שזו מילה שלנו מול מילה שלהן, ולמי סביר יותר שהשופטת תאמין? מחד הן המקצועניות, מאידך זה משפט פלילי ובמשפט פלילי נטל ההוכחה הוא על התביעה, וגם אם יש ספק קל זה לטובת הנאשם. אז ... לא ברור

_לדוגמה, זה שאין סלון לפי הגדרתה, אפשר להשיב על כך
א) שההגדרה לסלון היא רחבה וגמישה, כלומר יש סוגים שונים של סלון
או
ב) שאצלכם אכן אין סלון, אלא חדר מגורים שהגדרתו שונה - בניגוד לסלון שנחשב לחדר ייצוגי לאירוח, הרי שחדר מגורים נחשב לחדר שבו המשפחה שוהה רוב הזמן. ולכן בחדר מגורים הריהוט אמור להיות אחר: לא ייצוגי, אלא דווקא מתאים לכל המשפחה._ בדיוק, מסכימה ולכן אני לזה לא קוראת שקר אלא "עץ גבוה"

וכל מה שכתבת מחזק עוד יותר את ההרגשה שהרבה יותר מהעניין האידיאולוגי כדאי לך להתכונן שהתביעה תתמקד בכיוונים האישיים, המשפחתיים, החברתיים, הכלכליים וכו'.. במשפט לא התכוונתי לעסוק (אולי מלבד ברמז, ורק כתגובה למשהו אם יהיה צורך) בענין האידיאולוגי

וזאת בתוספת ההמלצה של העובדת הסוציאלית שמישהי זרה תבוא אליכם הביתה ותוציא את בתכם מחוץ לבית. תחשבי מה עומד מאחורי המלצה שכזו ולאיזו מקום נורא זה עלול להתדרדר... כאן אתן מנפחות את זה. מדובר רק במטרה "להקל עלינו", שאנחנו לא נצטרך לצאת כל יום ובכל זאת הילדה כן תצא לשחק, ורק במקומות שיהיו בהסכמתנו. אם זה היה אחרת לא היינו מסכימים לזה, בגלל שזה רק זה הסכמנו, אבל מרגע שנתנו את הסכמתנו כאילו שכחו מאתנו

לפחות שבי וקראי שוב ושוב ושוב מה שהן אומרות. אל תהדפי את זה מייד כשקרים. אוקיי, אלו שקרים. אבל הקשיבי לשקרים: מה הן אומרות עליכם? באיזה אור הן מנסות להציג אתכם? זה בדיוק מה שאני עושה עכשיו

ועוד נקודה חשובה. לדעתי כדאי לך להתכונן לשאלה ישירה של התובע או של השופטת: אם לא תקבלו השנה אישור, מה בדעתכם לעשות? האם תשלחו את בתכם לגן חובה או בדעתכם לעבור על חוק חינוך חובה? כוונתי לאמר שאם נקבל תשובה שלילית מהוועדה בכוונתנו להגיש ערעור (הרי זו זכותנו) ואם גם הערעור יהיה שלילי אז (ורק אז) בלית ברירה נכניס אותה לגן

ומה תעשו בשנה הבאה אם לא תקבלו אישור? שוב, אם יהיה שלילי גם לאחר ערעור, אז ורק אז בלית ברירה כן נשלח אותה לבית הספר

מה שמענין, אם למרות הכל נצליח, ולא רק מחמת הספק, אלא נוכיח את השקרים - איזו תוצאה תהייה מבחינה זאת עבור העו"ס והקבסי"ת. אבל זו כבר הבעיה שלהן ...

[לא_בשמי*]

עוד אמא מהורהרת - אני נקראית פה הפעם לא על ידך - ובכל זאת אגיב - את זו שמטפסת כאן על עץ גבוה.

וזאת בתוספת ההמלצה של העובדת הסוציאלית שמישהי זרה תבוא אליכם הביתה ותוציא את בתכם מחוץ לבית. תחשבי מה עומד מאחורי המלצה שכזו ולאיזו מקום נורא זה עלול להתדרדר... כאן אתן מנפחות את זה. מדובר רק במטרה "להקל עלינו", שאנחנו לא נצטרך לצאת כל יום ובכל זאת הילדה כן תצא לשחק, ורק במקומות שיהיו בהסכמתנו. אם זה היה אחרת לא היינו מסכימים לזה, בגלל שזה רק זה הסכמנו, אבל מרגע שנתנו את הסכמתנו כאילו שכחו מאתנו לרווחה אין תקציבים מיותרים. המלצות כאלו ממליצים רק כאשר חושדים שיש הזנחה ורוצים שמישהו יעשה את המעקב בבית.

[פלוני_אלמוני*]

נאמר שאני מסכימה. איך בלי להכניס אותה לגן, שעכשיו ברור שהגננת שבו גם היא נגדנו?
הגננת לא נגדכם. היא, אם תרצי, רהיט של הממסד . היא הבעיה האחרונה שלך ולדעתי אין שום קשר בין מה שכתבה במכתב לבין טיפולה בגן. היא הרי לא פגשה אתכם אפילו! בעצמך אמרת שהיא נשמעת נחמדה. ודאי נבהלה כשהבינה שגוייסה לעניין "פלילי" וזה רק צפוי שתכתוב את המצופה ממנה, ושתביע הסתייגות הולמת כי דבריה יוצגו בבית משפט.

לזה אין ספק שבגן לא יסכימו,
אין דבר כזה לא יסכימו. לא תקבלי מהגננות אישור רשמי ויביעו הסתייגות וסירוב אבל את לא תהיי האמא הנודניקית הראשונה, ואת לא צריכה להודיע על כוונתך מראש.

חוץ מזה שבזה אני לא אוכל לעמוד אז שבי בחוץ עם ספר כמה שעות! קחי סריגה. התנדבי בגן. זה לא סידור לכל החיים. כמו שכתבתי לך קודם: משימה עם מטרה.

כאן אתן מנפחות את זה. מדובר רק במטרה "להקל עלינו", שאנחנו לא נצטרך לצאת כל יום ובכל זאת הילדה כן תצא לשחק, ורק במקומות שיהיו בהסכמתנו.
לא מנפחות בכלל. עצת העו"ס נושאת פוטנציאל מסוכן מאד. הסכמה שלך לעזרה הזאת היא הודאה בכך שאת לא יכולה לטפל בילדה שלך בעצמך! זו הודאה מסוכנת. לימים מישהו עלול לעשות בה שימוש בשיפוט המסוגלות ההורית שלכם! לכן שאלתי אותך קודם אם היא נכתבה או רק נאמרה, ללא עדות וזכר לכך שהסכמתם.

מה שמענין, אם למרות הכל נצליח, ולא רק מחמת הספק, אלא נוכיח את השקרים - איזו תוצאה תהייה מבחינה זאת עבור העו"ס והקבסי"ת. אבל זו כבר הבעיה שלהן ... זה בכלל לא מה שמעניין. מה שמעניין זה שהמשפחה שלך לא תיחשף לסדרת עינויים. אם את מקבלת גירוי כלשהו מהמחשבה על עימות ססגוני בבית המשפט כאשת עקרונות חזקה ומשפיעה חברתית, תעשי מקלחת קרה. שתי מים. תתנערי מהשטויות האלה. זה לא סרט אמריקאי.
ואם כבר בא לך עימות, תסכימי להתייחס למה שאני כותבת לך שוב ושוב על האפשרות לתבוע במקום להתבע?

[לא_בשמי*]

קפץ לי - ואני רואה שנוסף לדף - אז אני אמשיך:

לא סתם ממליצים לתת לך מישהי שתהיה עם בתך, כעזרה כלכלית.
הבעיה שזו מילה שלנו מול מילה שלהן, ולמי סביר יותר שהשופטת תאמין? מחד הן המקצועניות, מאידך זה משפט פלילי ובמשפט פלילי נטל ההוכחה הוא על התביעה, וגם אם יש ספק קל זה לטובת הנאשם. אז ... לא ברור לי זה דוקא מאד ברור. הדברים נכתבים כדו"ח על ידי עובדות מקצועיות ואובייקטיביות - והן טוענות שאת מתפקדת כהורה "לא טוב" (אני מקווה שאני מקצינה )-: ) ואת אומרת - "לא, הן משקרות - הן מסלפות את העובדות - אני כן הורה טוב." ואלו 3 דוח"ות שונים - משלושה אנשי מקצוע. נראה לי שהדרך לעקוף את זה קשה.

אם הדו"ח של המפקחת אחד סופר חיובי (של המפקחת האזורית והוא הרלוונטי ביותר לקבלת האישור תלחצי על המשך ההליך לקבלת האישור ותכניסי את הילדה לגן. תבדקי במקביל (אך ורק ישירות דרך המפקחת, שלא יעבור דרך הקבס"ית - היא נגדך והיא לא רוצה שתקבלי את האישור, כמה נחמדה שהיא לא תהיה אלייך) מה קורה איתו בתדירות של כל יומיים טלפון - איפה עומד.
נראה שהמשפט הזה לא יעשה לכם טוב. הלואי והייתי יכולה לומר אחרת.

זהו עוד סימן לכך שמוטב לך לפעול לקבלת אישור כשידך על העליונה, והילדה זמנית בגן, ללא קופה של שרצים עויינים על גבך.

זו לא הרמת ידיים!!! זו טקטיקה / אסטרטגיה של פעולה - של הרע במיעוטו - שיעזור לשמור על שלוות הנפש במשפחתך.

אל תתלי את עצמך על העץ - לא של החינוך הביתי לטובת הכלל ולא של האגו - של אני יכולה להם. (אני לא יודעת אם קיים עדיין הדף שפתחה פעם אחת הבנות מכאן, שכבר איננה באתר, לגבי ההתמודדות עם הרווחה - שם אמנם היה הליך של גירושין וגרוש שדחף וגרם לתגובות אליה, אך נראה לי שגם כאן מעורב גורם שלישי ושאת יכולה ללמוד מההתנסות שלה גם על הצד הפחות נעים - ועל הקושי שמלווה בהתמודדות מול המערכת. אם מישהו כאן יודע למה אני מכוונת, אני אשמח אם יקשרו לשם עבור עוד אמא מהורהרת).

אני כאן אם תצטרכי - או במייל.

[לא_בשמי*]

לא מנפחות בכלל. עצת העו"ס נושאת פוטנציאל מסוכן מאד. הסכמה שלך לעזרה הזאת היא הודאה בכך שאת לא יכולה לטפל בילדה שלך בעצמך! זו הודאה מסוכנת. לימים מישהו עלול לעשות בה שימוש בשיפוט המסוגלות ההורית שלכם! לכן שאלתי אותך קודם אם היא נכתבה או רק נאמרה, ללא עדות וזכר לכך שהסכמתם. מסכימה עם פלונית. אין ספק שהיא רשומה. במקביל גם רשום שהם טרם קיבלו סיוע כזה - וגם שלא נחפזו לתת אותו - וגם בזה יש מין העניין (זאת אומרת - לא יביאו את זה לפני בית משפט כ- הם הסכימו לכך, כי אז תבוא השאלה מהשופטת - אם כל כך גרוע איך זה שלא ניתן. ולהגיד בבית משפט שבגלל חוסר תקציב/כח אדם .... זה מביך מאד למי שעומד מול השופט והוא די יחטוף על הראש, כך שנראה לי שלא יעלו את זה כך) וגם הדברים שכתובים בתיק יכולים לשמש כל אחד מהעובדים הבאים (זאת אומרת שגם אם באה עובדת חדשה, כי זו התחלפה, עדיין העניין שדנו בזה וההסכמה שהייתה, כולל שלא ניתן - באופן עקרוני אמורים להיות כתובים בתיק).
ולפני שהשאלה תישאל - כן, יש להם תיק ברווחה - אם כתבו דו"ח לבית משפט.

[לא_בשמי*]

[עוד_אמא_מהורהרת*]

וזאת בתוספת ההמלצה של העובדת הסוציאלית שמישהי זרה תבוא אליכם הביתה ותוציא את בתכם מחוץ לבית. תחשבי מה עומד מאחורי המלצה שכזו ולאיזו מקום נורא זה עלול להתדרדר... כאן אתן מנפחות את זה. מדובר רק במטרה "להקל עלינו", שאנחנו לא נצטרך לצאת כל יום ובכל זאת הילדה כן תצא לשחק, ורק במקומות שיהיו בהסכמתנו. אם זה היה אחרת לא היינו מסכימים לזה, בגלל שזה רק זה הסכמנו, אבל מרגע שנתנו את הסכמתנו כאילו שכחו מאתנו לרווחה אין תקציבים מיותרים. המלצות כאלו ממליצים רק כאשר חושדים שיש הזנחה ורוצים שמישהו יעשה את המעקב בבית. בזה את מבינה טוב ממני. אז השאלה, למה עדיין לא שלחו את אותה "המטפחת" למרות הסכמתנו ולמה מאז סוכות העו"ס לא יצרה אתנו שום קשר? רק בגלל מקרים דחופים יותר?

אנסה שוב לשלוח לך מייל, ואצרף לך את הנקודות שאספתי מהדוחו"ת שחלקן עיוותים ושקרים וחלקן מה שאני הגדרתי כעץ גבוה (אולי שני הצדדים, גם התביעה וגם אני, טפסו על עץ גבוה) ונראה אם תוכלי להמליץ איך להתייחס לנקודות הללו. את נושא הכניסה הזמנית לגן אשקול בכל זאת, אבל אני חוששת שזה לא בר ביצוע, ולכן צריך לראות איך לנהל את הדברים בלי להכניס אותה לגן

_זהו עוד סימן לכך שמוטב לך לפעול לקבלת אישור כשידך על העליונה, והילדה זמנית בגן, ללא קופה של שרצים עויינים על גבך.
זו לא הרמת ידיים!!! זו טקטיקה / אסטרטגיה של פעולה - של הרע במיעוטו - שיעזור לשמור על שלוות הנפש במשפחתך_ עקרונית מסכימה, טכנית לא נראה לי בר ביצוע. שלוות נפש זה לא יתן אחרי מה שקרה כשהייתה בגן, כל רגע שהיא תהייה בגן הזה אנחנו נהייה לקראת התקף לב, אבל להיות איתה כל הזמן בגן בלתי אפשרי וגם נראה לי לא לענין

אבל נניח לרגע שאני מחליטה כן להכניס אותה זמנית לגן, כשהם יודעים את התנגדותי ואת כל סיבותיה - איך אסביר את עצמי? שיניתי את דעתי? - יזיק לענין קבלת האישור. נכנעתי ללחץ שלכם? - יופי, את חלשה ונחפש בעתיד עוד איך למנוע מימך דברים שלא נראים לנו. סתם לא רוצה לעבור על החוק? - פתאום, וקודם כן רצית? הנה, גם זה מהלך לא קל

[עוד_אמא_מהורהרת*]

הסכמה שלך לעזרה הזאת היא הודאה בכך שאת לא יכולה לטפל בילדה שלך בעצמך! זו הודאה מסוכנת אני לא רציתי להסכים, בעלי התעקש לזה, מתוך המחשבה שעדיף לא לריב איתה ובסה"כ מה היא מציעה, עזרה טכנית קטנה

לכן שאלתי אותך קודם אם היא נכתבה או רק נאמרה, ללא עדות וזכר לכך שהסכמתם לצערי זה מופיע בדו"ח

[פלוני_אלמוני*]

הדברים נכתבים כדו"ח על ידי עובדות מקצועיות ואובייקטיביות - והן טוענות שאת מתפקדת כהורה "לא טוב" (אני מקווה שאני מקצינה ) ואת אומרת - "לא, הן משקרות - הן מסלפות את העובדות - אני כן הורה טוב." ואלו 3 דוח"ות שונים - משלושה אנשי מקצוע. נראה לי שהדרך לעקוף את זה קשה.
נורא חשוב לי להזכיר, ולו למען כבודה ושמה הטוב של עוד אמא מהורהרת, שדו"חות קשים נכתבים גם על משפחות טובות ואחראיות, חמות מטפחות ואוהבות. . הכל תלוי במניע, במוטיבציה, במצב רוח ובהשקפת העולם של האנשים שכותבים את הדו"ח. אין בדו"חות אלו לומר דבר על איכות אימהותה או משפחתה של עוד אמא מהורהרת. וזה בכלל לא משנה שנכתבו על ידי שלושה אנשים שונים, מקצועיים ככל שיהיו. (קבס"ית שלא מכירה את החינוך הביתי ? מה מקצועי בזה?) ואין זה נכון שאלה אנשים אובייקטיביים! הם לא. הם באים ממוסדות שמלמדים אותם מה טוב, מה רע, מה שחור ומה לבן ומה עובר כאפור, ובתוך גבולות הערכים האלה בנוסף לעולם ערכיהם שלהם כאנשים פרטיים, הם פועלים. זה תחום קשה ובעייתי מאד. רמה אנושית טובה של איש המקצוע היא נקודת אור אפשרית, מה שהופך את כל העסק לעניין של מזל. (מזל שיש גם נקודות אור).

[עוד_אמא_מהורהרת*]

ללא ספק מסכימה, אבל השאלה אם גם השופטת תסכים לזה. הענין הוא, איך ניתן למצוא נקודות שיצביעו על חוסר האוביקטיביות של המקצועניות?

הקבסי"ת, למשל, היא הזוטרה, אבל לבכירה (המנהלת שלה) יש אנטי מובהק לחינוך הביתי - ניתן אולי לאמר שהאינטרס שלה הוא לרצות את המנהלת שלה? זה רק רעיון אחד, עולים עוד רעיונות, אבל אותם עדיף לא לכתוב כאן

[עוד_אמא_מהורהרת*]

עוד משהו שלא מסתדר כאן, כבר הזכרתי אותו כמה פעמים אבל עכשיו חוסר הבהירות מתחזק אצלי. הדוחו"ת רעים, עושה רושם שיהיה קשה להתמודד איתם, אבל ... הנושא הועבר לטיפולה של היועצת המשפטי, ועקרונית הוחלט לתבוע אותנו ברגע שבאנו להגיש את הבקשה ולפני שהקבסיו"ת בקרו בביתנו או דברו עם העו"ס, כלומר לפני שהם יכלו לאמר את כל מה שיש בדוחו"ת. האם לא יתכן שהדוחו"ת נכתבו כפי שנכתבו רק בגלל ההחלטה לקיים משפט ובלי ההחלטה על המשפט והצורך להביא טיעונים למשפט לא היו נכתבים הדברים האלה? אם יש סבירות גבוהה להשערה הזאת, איך ניתן להשתמש בזה לטובתנו?

[פלוני_אלמוני*]

אבל נניח לרגע שאני מחליטה כן להכניס אותה זמנית לגן, כשהם יודעים את התנגדותי ואת כל סיבותיה - איך אסביר את עצמי? שיניתי את דעתי? - יזיק לענין קבלת האישור
למה שיזיק? לא יהיה משפט. לא תהיה תביעה. תגשי להליך הרגיל של קבלת אישור. הילדה היתה זמן קצר בבית ואז החלטתם לעשות את זה מסודר.
מהדעה של מי את חוששת? הגננת או נותני האישור? ( העו"ס בוועדה היא העו"סית מהמועצה באיזור המגורים? אולי בעלי ניסיון בקבלת אישור יוכלו לענות על השאלה הזאת.)

נכנעתי ללחץ שלכם? - יופי, את חלשה ונחפש בעתיד עוד איך למנוע מימך דברים שלא נראים לנו
זה לא ככה. נדמה לך שיזכרו לך, אבל דווקא את המהלך הזה, אם יזכרו, יזכרו כ הגיוני , ואם כבר, אז הוא ייזקף לזכותך, שעשית דבר אחראי בעיני החוק.
סתם לא רוצה לעבור על החוק? - פתאום, וקודם כן רצית?
מי את מדמיינת שישאל את השאלה הזאת? ולמי שישאל: קודם עברת על החוק לתקופה קצרה (ראבאק, הילדה בת חמש! כמה זמן עברת על החוק?!), הבנת שזה לא לעניין ויפגע במשפחה שלך, ושינית כיוון לדרך מסודרת. מה, את חייבת להוכיח עקביות בהפרת חוק למישהו?

הנה, גם זה מהלך לא קל נכון, ואני מבינה אותך מאד, ולו בגלל הריתחה העולה מהאפשרות של כניעה ללא קרב והפגנת חולשה לכאורה. אבל את אמא. הקרב האמיתי שלך הוא שמירה על הבית מכל רע. לפעמים חולשה למראית עין היא תבונה אמיצה וסמויה מן העין.
גם זה מהלך לא קל אך יתכן שזה המהלך הכי קל מתוך כל הלא קלים האפשריים.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

הגננת או נותני האישור? ברור שנותני האישור, יראה להם פתאום כאילו חינוך ביתי כבר לא חשוב לנו אז לא יאשרו

אבל את אמא. הקרב האמיתי שלך הוא שמירה על הבית מכל רע ולכן אני חייבת למנוע מבתי להיות חשופה לסכנה שתסבול מדבר דומה למה שסבלה ממנו בגן בו הייתה בעבר, אז אני רוצה חינוך ביתי בגלל האידיאולוגיה, אבל לא יכולה לשלוח אותה לגן עד לאישור, כי שליחה לגן מבחינתי זו הפקרה שלה והזנחתה. בקיצור, לשלוח אותה לגן, או להפסיד במשפט שניהם אפשרויות קשות באותה המידה, קשים ברמה שאני לא מסוגלת לחיות איתם. לא יודעת איך, אבל אני פשוט חייבת להגיע למשפט ולנצח בו - כל אופציה אחרת איומה מידי עבורי

[עוד_אמא_מהורהרת*]

מה שכן, עכשיו זה ברור יותר שאם נפסיד במשפט, אז הבעיה היא שלנו בלבד. במקרים אחרים בעתיד ניתן יהיה לאמר שהמקרה שונה לחלוטין משלנו. אבל אם ננצח למרות כל הקשיים, אז זה בגדול יוכל לסייע גם לאחרים. עוד סיבה שחשוב שננצח

[פלוני_אלמוני*]

ברור שנותני האישור, יראה להם פתאום כאילו חינוך ביתי כבר לא חשוב לנו אז לא יאשרו
מה פתאם. זו לא הדרך לשכנע את הוועדה שאת באמת רוצה אישור. כידוע לך יש בקשה מסודרת, שם ודאי השכלת להסביר למה את רוצה חינוך ביתי. אנשים רבים שלחו את ילדיהם לבית הספר ואחר כך ביקשו אישור והוציאו. זה לא אומר כלום. ופנים אל פנים את יכולה לספר להם ששלחת אותה בלב כבד כי לא רצית יותר לעבור על החוק. .
ולכן אני חייבת למנוע מבתי להיות חשופה לסכנה שתסבול מדבר דומה למה שסבלה ממנו בגן בו הייתה בעבר,
התקלת אותי כאן. אני לא יודעת מה בתך עברה ואת ודאי לא תכתבי זאת כאן. אם את מרגישה שהיא חשופה שם לסכנה אמיתית עד כדי כך שגם חודשים ספורים שם הם סכנה מוחשית, או בעקבות חוויה קשה וקיצונית שם, אני לא יכולה להתווכח עם זה.

לא יודעת איך, אבל אני פשוט חייבת להגיע למשפט ולנצח בו - כל אופציה אחרת איומה מידי עבורי

אולי בכל זאת עורך הדין של זיניגרד בדיל נוח? נראה לי הימור קצת גדול מדי, הזוטר בחינם.

[תוהה*]

אבל להיות איתה כל הזמן בגן בלתי אפשרי
האם (מבלי לפגוע בפרטיותך) תוכלי לומר למה? (במילים כלליות אפשר)
אול למישהו יהיה כאן רעיון איך לעזור לך. (רק אם את מרגישה נוח לפרט)

וגם נראה לי לא לענין
למה?
ומשהו שיאיים על המסוגלות ההורית שלכם בעיניי הממסד - משהו שיש לו השלכות קשות עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם אם יחשוב הממסד שאין מוסגלות הורית מספקת - האם משהו כזה, לא עושה את שעות הבילוי בגן לחודשים הקרובים לשוות?

אז זה בגדול יוכל לסייע גם לאחרים. עוד סיבה שחשוב שננצח
אל תעלי את משפחתך כקורבן.
זה לא שווה את זה.
היי חכמה ובחרי בתבונה לגבי מה שטוב למשפחתך.
משפחות החינוך הביתי יסתדרו גם בלי נצחונך במשפט. הן לא זקוקות לו (גם אם ירוויחו ממנו). הניחי לזה - זה לא שווה את הסיכון שאת מסכנת את כל משפחתך.
נראה שאינך מבינה עדיין מבפני מה את עומדת.

האם מישהו יוכל להסביר?

^{ו- למירי ול-פלוני אלמוני}

[איריס*]

למי שרצה קישורים -

התערבות רשויות הרווחה (ארוך, אבל ייתכן שתמצאי בו התייחסויות רלוונטיות)

ואולי בעקיפין תמצאי משהו כאן (אפילו שכאילו לא רלוונטי):
גירושין וחינוך ביתי

[פלוני_אלמוני*]

משפחות החינוך הביתי יסתדרו גם בלי נצחונך במשפט
בואי נודה על האמת. משפחות החינוך הביתי לא ממש שמחות על האפשרות לתקדים-היסטרי-שחבל-על-הזמן, אם היא תפסיד. זה מעלה לי רעיון : הן יכולות לעזור למהורהרת לממן את מה שנדרש ממנה ע"י עורך הדין של זיניגרד, ויהיה למשפחה בחינוך ביתי בישראל ליווי משפטי הולם. (אמא מהורהרת, אם את מוצאת את ההודעה הזאת פוגענית את מוזמנת למחוק אותה.)

[תוהה*]

ויהיה למשפחה בחינוך ביתי בישראל ליווי משפטי הולם
לא שזה בהכרח שיקול אם כן או לא (ואני משאירה זאת לשיקול דעתן של משפחות החינוך הביתי), אבל גם זה לא מבטיח דבר וגם אז יכול להיות תקדים-היסטרי-שחבל-על-הזמן, אם היא תפסיד.
אין כאן דיון עקרוני, יש כאן דיון אישי, שאני לא בטוחה שניתן יהיה להסיק ממנו אל הכלל - אולי כן ואולי לא.

[מישהי*]

אין כאן דיון עקרוני, יש כאן דיון אישי, שאני לא בטוחה שניתן יהיה להסיק ממנו אל הכלל
אני חושבת שיש כאן בהחלט דיון עקרוני . אם אמא מהורהרת תפסיד במשפט, זה עלול ליצור תקדים של מניעת חינוך ביתי
מכל מי שלא ייראה טוב בעיני איזו קב"סית כי אין לו סלון, למשל.

[מירי*]

אני רוצה להדגיש מאוד את עניין ההמלצה המסוכנת ביותר של העו"ס:
האם חלילה נושא זה עלול לעלות במשפט שמישהי מבחוץ תבוא ותוציא את בתך החוצה בלעדייך??? כלומר תפקיע אותה מרשותך פעמיים בשבוע? (ונקווה שלא יותר)

וזאת בתוספת ההמלצה של העובדת הסוציאלית שמישהי זרה תבוא אליכם הביתה ותוציא את בתכם מחוץ לבית. תחשבי מה עומד מאחורי המלצה שכזו ולאיזו מקום נורא זה עלול להתדרדר...

לדעתך מדובר בניפוח, וכך כתבו לך:
לרווחה אין תקציבים מיותרים. המלצות כאלו ממליצים רק כאשר חושדים שיש הזנחה ורוצים שמישהו יעשה את המעקב בבית.

לא מנפחות בכלל. עצת העו"ס נושאת פוטנציאל מסוכן מאד. הסכמה שלך לעזרה הזאת היא הודאה בכך שאת לא יכולה לטפל בילדה שלך בעצמך! זו הודאה מסוכנת. לימים מישהו עלול לעשות בה שימוש בשיפוט המסוגלות ההורית שלכם! לכן שאלתי אותך קודם אם היא נכתבה או רק נאמרה, ללא עדות וזכר לכך שהסכמתם.

_הדברים שכתובים בתיק יכולים לשמש כל אחד מהעובדים הבאים (זאת אומרת שגם אם באה עובדת חדשה, כי זו התחלפה, עדיין העניין שדנו בזה וההסכמה שהייתה, כולל שלא ניתן - באופן עקרוני אמורים להיות כתובים בתיק).
ולפני שהשאלה תישאל - כן, יש להם תיק ברווחה - אם כתבו דו"ח לבית משפט._

_לכן שאלתי אותך קודם אם היא נכתבה או רק נאמרה, ללא עדות וזכר לכך שהסכמתם.

תשובתך:
לצערי זה מופיע בדו"ח

עצתי היא: שבי וקראי את הציטוטים האלה שוב ושוב ושוב בפתיחות הרבה ביותר האפשרית. פשוט קראי אותם. נסי להבין מה הם אומרים ומה התביעה תאמר על סמך דברים אלו. וקראי את זה בהקשר שכל הזמן רציתי לכתוב ועצרתי את עצמי, אבל משום שזה כבר נכתב אסתפק בציטוט:
ומשהו שיאיים על המסוגלות ההורית שלכם בעיניי הממסד - משהו שיש לו השלכות קשות עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם אם יחשוב הממסד שאין מוסגלות הורית מספקת

|>||>|עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם|<||<|
את המשפט הזה צריך לכתוב בצבע אדום מאיים ובגודל של בניין!!!!!!!!! זו הסכנה האמיתית שעומדת מאחורי הדוחות השליליים, ובייחוד מאחורי הדוח של העו"ס וההמלצה שלה והעובדה שקיבלתם אותה!!! ואם זו לא הסכנה במשפט הנוכחי, זו תהיה הסכנה המפורשת אם יהיה משפט נוסף והפעם התביעה תבוא מצד הרווחה...

מקווה שתסכימי להציל את עצמך ואת משפחתך ומקווה שאתבדה. ונראה לי שאמרתי כבר מספיק ועכשיו גם מספיק ברור. נראה לי שכבר קיבלת את כל העצות הטובות שאפשר ואת כל האזהרות המוסוות והמרומזות והמפורשות ביותר. בסופו של דבר זו הבחירה שלך ומקווה שתבחרי בדרך הטובה ביותר עבור בתך...

[נועה_ברוך*]

לשלוח אותה לגן, או להפסיד במשפט שניהם אפשרויות קשות באותה המידה, קשים ברמה שאני לא מסוגלת לחיות איתם. לא יודעת איך, אבל אני פשוט חייבת להגיע למשפט ולנצח בו - כל אופציה אחרת איומה מידי עבורי
המצב הזה נשמע ממש קשה.
אני רוצה לנסות לחזק אותך, ולא מצליחה להבין למה ההתעקשות לא לקחת עזרה מקצועית וטובה ? האם התשלום הזה הוא לא תשלום שתוכלי לחיות איתו? כמה שזה לא עולה - עדיין זה יכול להיות הכי זול יחסית לתשלומים האחרים שאיתם אינך יכולה לחיות, לא?
(מצטערת שלא יכולתי לקרוא את כל הדף.. אולי כבר עלה כאן, ובכל זאת כותבת)
מה אם להביא חוות דעת מקצועיות מטעמכם?

ומתי בכלל המשפט?

[נועה_ברוך*]

לא ראיתי את תגובתה של מירי.
בסופו של דבר זו הבחירה שלך ומקווה שתבחרי בדרך הטובה ביותר עבור בתך...
למה הכוונה? מהי לדעתך הבחירה הזו?
(שוב מצטערת אם פיספסתי משהו שכבר נכתב)

[פלונית_אלמונית*]

אמא מהורהרת, שלחתי לך מייל.

[מירי*]

למה הכוונה? מהי לדעתך הבחירה הזו?
לדעתי הבחירה היא בין ללכת למשפט כשיודעים מראש חלק (לא את כל) מהסכנות, כשיש דוחות שליליים של עו"ס וקב"סית - כלומר עובדות של משרדי ממשלה והשופטים מעדיפים בדרך כלל לקבל דוחות כאלה ולא מה שהנאשמים אומרים על עצמם, כשיש אישום בעבירה על החוק, כשלצידך יש רק עו"ד מההגנה הציבורית ועוד, לבין להימנע מלהיכנס למקום המאוד מסוכן הזה. שהרי יש דרך מאוד פשוטה להימנע מהמשפט:
שאלתי:
אם נאמר תקבלו את האישור בעוד חודש-חודשיים-שלושה, האם אתם מוכנים לשקול אפשרות שהבת תלך לגן במשך תקופה זו? ונאמר שתחליטו כך, האם המשפט יתבטל כתוצאה מכך?
והתשובה היתה:
ונאמר שתחליטו כך, האם המשפט יתבטל כתוצאה מכך? כן

[לא_בשמי*]

אמא מהורהרת, גם אני שלחתי לך מייל.
נזכרתי בפעם שרציתי לתבוע מישהו שממש הביא לי את הקריזה וכעסתי - וככה הסתובבתי לי עם בטן מלאה ופגשתי מישהו מבהקטי ודנתא (ארי קרישנה) שמכר ספרים בתרומה. בדרך כלל אני לא מביטה לכיוון, אבל באותו יום לקחתי ספר ופתחתי - והמשפט שנפלו עליו עיני היה : "אם אין לך כסף, אל תלך למשפט". קניתי את הספר ומאז לא הסתכלתי בו יותר... אבל למשפט כמובן שלא הלכתי כי הייתי דלפונה פחד. המסר בעצם שאני רוצה להעביר אלייך - זה שאם את מחליטה ללכת למשפט את צריכה לדעת שיש לך את האמצעים להפיק ממנו את המיטב - וזה אומר, כמו שאני מבינה את זה, עורך דין שמבין ויכול לעזור לך. אם אין לך את זה - את עשויה ללכת לקראת צונמי.
ויצא לי מרגיעון (פעם שניה בדף הזה שעולה לי) - "מה שרואה במפנים הוא מה שנראה מבחוץ". אולי התשובה נמצאית אצלך בפנים ואת צריכה לאפשר לעצמך לנקות קצת את המסביב ולהכנס פנימה לשאול?

[פלוני_אלמוני*]

ולא מצליחה להבין למה ההתעקשות לא לקחת עזרה מקצועית וטובה ?
כי אין לה כסף. זה כל ההבדל בין מי שמצליח לקבל עזרה מקצועית טובה לבין מי שלא מצליח. בכל תחום.

מה אם להביא חוות דעת מקצועיות מטעמכם?
זה עולה הרבה כסף, וזה תמיד יהיה חלש יותר מחוות דעת העובדים שמינה בית המשפט.

לא שזה בהכרח שיקול אם כן או לא (ואני משאירה זאת לשיקול דעתן של משפחות החינוך הביתי), אבל גם זה לא מבטיח דבר וגם אז יכול להיות תקדים-היסטרי-שחבל-על-הזמן, אם היא תפסיד.
עורך דין טוב שמצוי היטב בבעית החינוך הביתי בעיני הממסד יתן למהורהרת עצות טובות, שעשויות להוציא אותה- ואת החינוך הביתי- עם פגיעה מינימלית. לא מדובר רק על האינטרס של "משפחות החינוך הביתי" אלא, ובעיקר, על העובדה שמשפחה בחינוך ביתי זקוקה לעזרה.

מירי

[תוהה*]

מהורהרת,
מה שלומך הבוקר?

[דליתוש_ב*]

הי מהורהרת @}


אבל הבקשה עצמה נשלחה למשרד החינוך - הקבסיו"ת שלחו אותה - רק כשבוע או שבועיים אחרי תום החג). כל אלה יצרו לנו את הרושם שאין להם בעיה אתנו. אבל ... הקבסי"ת אמרה שהיועצת המשפטית של העירייה כבר פועלת בעניינו, והיא מקווה שהאישור יגיע לפני שיגיע הזימון לבית המשפט. אבל ... האישור עדיין לא הגיע, אבל היום הגיע הזימון למשפט שאמור להערך בסוף פברואר


המשפט הוא אך ורק על שעדיין אין אישור ובכל זאת הילדה בבית ולא בגן, מדגישה - רק בגלל שעדיין אין אישור ולא על שום עניין אחר

אבל אבל אבל, האישור מתעכב לא בגללכם! נכון? אם הבעיה היא שאין אישור, המסקנה היא שלעירייה (קבסיות) יש בעיה עם משרד החינוך.
ואם העניין הוא האישור שהעייריה תתבע את משרד החינוך.
האישור הרי לא תלוי בכם כבר ומכם אפשר לדרוש רק להעביר את הבקשה במלואה (וכבר עשיתם את זה מזמן!) תכל'ס אי אפשר לדרוש ממך את האישור כי את תתני אישור לעצמך בשתי דקות. (יכול להיות נחמד לבוא עם אישור לבית משפט "הרינו מאשרים לעצמנו לחנך את בתנו כראות עיניינו" ושזה יספיק).

נראה לי מוזר שהקבסית גם מפנה את המקרה ליועצת המשפטית וגם מעכבת את הגשת הבקשה לאישור למשרד החינוך ואז תובעים אתכם על זה שאתם לא שולחים בלי אישור. היא נשמעת דמות מספרים כמו "מלכוד 22" P-:
שישאלו למה אין לכם אישור, תפנו את השאלה לקבסית ולנציגי משרד החינוך, מה אתם קשורים לזה בכלל? כבר לפני ארבע וחצי חודשים הגשתם בקשה מפורטת ומלאה לאישור והסיטואציה הזו מקומה בחלם.
שופט שפוי היה נותן לכם אישור ונוזף קשות בקבסית ובנציגי משרד החינוך.
שופט ראוי גם היה פוסק פיצויים כספיים לטובתכם ופוסק אישור קבוע לחינוך ביתי (בסוגריים מאפשר לבדוק מידי פעם בעדינות שלא התחרפנתם).
אמן כן יהיה רצון @}

בהצלחה וסליחה אם לא מתאים...

[פלונימית*]

שישאלו למה אין לכם אישור
תכל'ס אי אפשר לדרוש ממך את האישור
ברור שאף אחד לא יטיל עליהם את האחריות על כך שאין להם אישור. ברור שאת האישור אמור לתת משרד החינוך. אבל הם עוד לא קיבלו את האישור! הבעיה מוצגת במפורש בכתב האישום:
אי קיום חובת לימוד סדיר עבירה לפי סעיפים (4א) לחוק לימוד חובה התש"ט - 1949 עבירה לפי סעיף 4(ב)(1) לחוק הנ"ל.
כלומר, אין להם אישור, ובכל זאת הם אינם שולחים את הילדה לגן חובה, וזאת בניגוד לחוק חינוך חובה. אז אי אפשר לדרוש מהם את האישור, אבל אפשר לדרוש מהם לשלוח את הבת לגן חובה, משום שעדיין לא קיבלו אישור.

שופט שפוי היה נותן לכם אישור אם את מתכוונת לאישור לחינוך ביתי, השופט לא אמור ולא יכול לתת אישור שכזה. רק משרד החינוך יכול לתת אישור כזה. נושא המשפט מוצג בכתב האישום, ולפי זה יתנהל המשפט. בסופו של המשפט השופט יצטרך להחליט אם התביעה הצליחה להוכיח שהם אשמים במה שמנוסח בכתב התביעה או לא. זה הכל.

[בשמת_א*]

ולכן מסכימה עם בשמת: מצאו לבת גן חובה בסביבתכם והימלטו על נפשותיכם מתביעה משפטית... ונראה לי שעדיף ללכת גם 5 שעות לכל כיוון ולא להיכנס למלכודת שנראה לי שטומנים לכם... ואפילו עדיף שהילדה תהיה חודש-חודשיים בגן של הגננת שהתלוננה עליכם, מאשר שיהיה משפט שמי יודע מה יכולות להיות התוצאות שלו...
וחוץ מזה מסכימה עם כל מלה של מירי.

אני כבר לא יודעת מה לכתוב לך, חוץ מאשר את הדברים הברורים: עלייך לסגת מהמשפט.

אני מסכימה לכל המלים האלה, ובייחוד לדברים האחרונים של מירי.

עוד אמא מהורהרת, ממש איכפת לי ממך, את מבינה? וגם כל האנשים האחרים שכותבים פה, איכפת להם ממך.
אני מבקשת, לא, מתחננת בפנייך, שתרדי מהעניין של "לטובת החינוך הביתי".
תביני שהנושא פה איננו חינוך ביתי בכלל. מי שרוצה חינוך ביתי, לא מטפסים עליו.
תוקפים אתכם בגלל ניסיון לערער את המסוגלות ההורית שלכם.
פה אתם נכנסים למלכודת שכמעט אי אפשר לצאת ממנה.

במשפט, לא מסתכלים על התוצאה הכי טובה.
לפני שהולכים למשפט שואלים מה עלולה להיות התוצאה הכי גרועה.
ופה ממה שסיפרת נראה, שהתוצאה הכי גרועה היא שיקחו לכם את הילדה.
תסבירי לי, איך יכול להיות שלשבת איתה כל יום בגן (לשבת עם ספר בגינה של הגן, או להתנדב כסייעת לגננת - תמיד חסרה עזרה בגן עירוני, או סתם לשבת בפינה רחוקה שהבת שלך תדע שהיא יכולה לבוא אלייך במקרה הצורך) יותר קשה מאשר לאבד אותה לרשויות הרווחה?
אפילו ללכת שלושת רבעי שעה ברגל כל יום לכל כיוון לגן אחר נשמע לי פחות נורא מזה שיקחו לך את הילדה!!

סליחה על הדרמטיות, אבל אני חוששת שאת לא מבינה מול מה את עומדת, וממשיכה לראות את זה דרך המשקפיים של "חינוך ביתי". הנושא פה הוא לא חינוך ביתי. הוא עירעור על ההורות שלכם. מה זה השטויות האלה, "יש לכם רק כיסאות בסלון" (יש חוק במדינת ישראל שקובע מהם הרהיטים שחייבים להיות בכל סלון?!), אם לא עירעור על המסוגלות ההורית שלכם?

[יונת_שרון*]

שלום מהורהרת,
חשוב מאוד שתערערי את הקביעות בדוחות, גם בלי קשר לחינוך ביתי.
מאחר שאת הקביעות העובדתיות יהיה לך קשה לערער, אני מציעה להתרכז בשתי גישות:

1. לגבי כל מה שקשור למצב הכלכלי שלכם תטענו ל"עקרון בוזגלו": זה שאין לכם הרבה כסף זה לא אומר שאתם הורים פחות טובים. כורסאות בסלון, למשל, זה לא צורך התפתחותי אלא רק אופנה תרבותית.
2. לגבי כל השאר תגידו "סליחה, ננסה לשנות". הכי טוב אם תוכלו להראות דברים ששינתם עוד לפני ההופעה בבית המשפט. למשל, אם כתוב שהמיטה של הילדה לא בטיחותית (סתם דוגמה שהמצאתי) אז תדאגו לסדר מסילה נגד נפילות או משהו אחר מתאים.

בהצלחה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אם את מרגישה שהיא חשופה שם לסכנה אמיתית עד כדי כך שגם חודשים ספורים שם הם סכנה מוחשית, או בעקבות חוויה קשה וקיצונית שם, אני לא יכולה להתווכח עם זה. בדיוק כך

האם (מבלי לפגוע בפרטיותך) תוכלי לומר למה? (במילים כלליות אפשר) אול למישהו יהיה כאן רעיון איך לעזור לך. (רק אם את מרגישה נוח לפרט) נתחיל מהסיבה הראשונה, שאחריה אף סיבה אחרת לא חשובה שפשוט לא יאפשרו לי זאת

ומשהו שיאיים על המסוגלות ההורית שלכם בעיניי הממסד - משהו שיש לו השלכות קשות עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם אם יחשוב הממסד שאין מוסגלות הורית מספקת - האם משהו כזה, לא עושה את שעות הבילוי בגן לחודשים הקרובים לשוות? לסכן את חייה ואת בריאותה הנפשית של הילדה לשם כך?

אל תעלי את משפחתך כקורבן. זה לא שווה את זה. אני לא מעלה את משפחתי כקורבן, אין אפשרות להמנע מהמשפט, ואם הוא יתקיים וננצח בו אז גם אם לא נרצה זאת זה יועיל לאחרים

אפילו ללכת שלושת רבעי שעה ברגל כל יום לכל כיוון לגן אחר נשמע לי פחות נורא מזה שיקחו לך את הילדה!! לא במצבי הבריאותי, אני פשוט לא אעמוד בזה טכנית גם אם ארצה

מאחר שאת הקביעות העובדתיות יהיה לך קשה לערער, אני מציעה להתרכז בשתי גישות זה בדיוק הענין. את רובן יהיה לי מאוד קל לערער, יש לי מספיק הוכחות לכך שהדוחו"ת רוויי שקרים, ממש קל להוכיח זאת, והרי מספיק להוכיח שקר אחד כדי לערער את אמינותה של כותבת הדו"ח ולהטות את הענין לצידנו

_לגבי כל מה שקשור למצב הכלכלי שלכם תטענו ל"עקרון בוזגלו": זה שאין לכם הרבה כסף זה לא אומר שאתם הורים פחות טובים. כורסאות בסלון, למשל, זה לא צורך התפתחותי אלא רק אופנה תרבותית.
לגבי כל השאר תגידו "סליחה, ננסה לשנות". הכי טוב אם תוכלו להראות דברים ששינתם עוד לפני ההופעה בבית המשפט. למשל, אם כתוב שהמיטה של הילדה לא בטיחותית (סתם דוגמה שהמצאתי) אז תדאגו לסדר מסילה נגד נפילות או משהו אחר מתאים._ אין ספק, וכאן לא משנה כמה אמת וכמה שקר בדוחו"ת, האסטרטגיה הזאת ודאי נכונה

[עוד_אמא_מהורהרת*]

טוב, קודם כל סליחה שרק עכשיו אני עונה. רוב היום לא הייתי בבית, היינו אצל אמי (שהעו"ס רומזת שאין לנו קשרים סבירים איתה) ואחה"צ בביקורת אצל רופא העיניים (לקבסי"ת יש בעיה עם זה שהילדה מרכיבה משקפיים, אבל כמובן בלי קשר היה לנו היום תור שנקבע לפני חצי שנה).

לזאת שהתקשרה היום ודברה עם בעלי (בכוונה לא מציינת כאן מי את) נהייה בקשר כפי שקבעתם.

לשולחות המיילים, מי שלא נענתה, או שהמייל לא הגיע או שהגיע לא קריא.

לכולכם, תודה על התמיכה ועל העידוד, שלא תבינו לא נכון, אני בהחלט מודעת למצב הקשה, אבל לאבד תקווה ודאי לא יועיל, אז צריך להמשיך לקוות ולהמשיך למצוא פתרונות

ו... כפי שכתבתי קודם, לאחר שקראתי את הדוחו"ת ובררתי מספר ברורים, מצאתי לפחות מספר שקרים (של העו"ס) שקל מאוד להוכיחם ובכך לערער את אמינותה, ועיקר הקייס נגדנו מבוסס על הדו"ח שלה, וגם החשש שכולכן חוששות ממנו עבורנו מבוסס על אותו השקר שקל להוכיחו, אז ...

[פלוני_אלמוני*]

והרי מספיק להוכיח שקר אחד כדי לערער את אמינותה של כותבת הדו"ח ולהטות את הענין לצידנו
לא בטוח. אבל ניתן בהחלט לערער על הדו"ח ואולי לדרוש בדיקה חוזרת על ידי מישהו אחר. יש גוף ברווחה שמקבל תלונות על עו"ס (המפקחת על העו"ס, שהיא עו"ס בעצמה ולא בהכרח הגונה יותר או נאורה יותר, לכן זה חייב להיות בסיוע של מי שמכיר היטב את התחום.)
ועוד דבר: דו"ח העו"ס לא הוזמן על ידי התביעה (אלא קשור לבדיקה נפרדת באירוע אחר בעקבות תלונה על ידי מישהי פרטית, נכון?). אני חושבת שיש מקום להתנגד להצגתו בבית משפט מלכתחילה. כך או כך, כמובן להתנגד לדו"ח ולערער עליו, אבל רצוי באמצעות עורך דין בקיא ולא לבד. כשאתם עומדים לבד במשרדה של העו"ס ומערערים על קביעותיה, זה עלול רק להקצין את התנהגותה. חייבת להיות כאן ביקורת של מישהו חיצוני וסמכותי.


תביני שהנושא פה איננו חינוך ביתי בכלל. מי שרוצה חינוך ביתי, לא מטפסים עליו.
בשמת, זה בכלל לא מדוייק. מי שרוצה חינוך ביתי ואפשר לטפס עליו, מטפסים עליו.

_תוקפים אתכם בגלל ניסיון לערער את המסוגלות ההורית שלכם.
פה אתם נכנסים למלכודת שכמעט אי אפשר לצאת ממנה._
יתכן שתוקפים אותם כי מישהו מאד לא רוצה חינוך ביתי במרחב שלו, ואת המשפחה הזאת יש לו דרך לתקוף, כי יש לה חולשות. כבר קרו דברים מעולם.
זו מלכודת שאפשר לצאת ממנה, עם עזרה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

כשאתם עומדים לבד במשרדה של העו"ס ומערערים על קביעותיה, זה עלול רק להקצין את התנהגותה אין הכוונה להפגש איתה שוב במשרדה, אלא לערער במשפט על אמינות הדו"ח בכך שנוכיח לפחות שקר אחד

_תביני שהנושא פה איננו חינוך ביתי בכלל. מי שרוצה חינוך ביתי, לא מטפסים עליו.
בשמת, זה בכלל לא מדוייק. מי שרוצה חינוך ביתי ואפשר לטפס עליו, מטפסים עליו._ יותר מזה. נראה לי שאם התביעה תצליח, אז למשפט שלב אחד, קביעת אשמתנו ואחריו רק גזר הדין. אבל ... אם התביעה לא תצליח, אז לאחר שיוכח שאחד מהשניים - או שאנחנו הורים סבירים בעיני בית המשפט, או שאיכותנו כהורים איננה מעניינת את בית המשפט הזה, ומכאן שלצורך המשפט הזה לפחות אנחנו הורים כשירים, אז יהיה צורך לעמת את חוק אפוטרופסות הורים מול חוק לימוד חובה ונהלי משרד החינוך. גם בשלב הזה אפשר שנפסיד ויקבע שחוק לימוד חובה חזק יותר, אבל גם יתכן שיקבע ההיפך. איזו קביעה שלא תהייה בשלב השני, גם אם מביחנתנו תעסוק אך ורק בנו, בסופו של דבר תהייה לה נגיעה לכלל המשפחות שבוחרות בדרך החינוך הביתי. בקיצור, רק אם נפסיד כבר בשלב הראשון, אז ניתן לאמר שלמשפט הזה אין נגיעה לענין החינוך הביתי, אבל אם נגיע לשלב השני, כל תוצאה שלא תהייה יש לה זיקה הדוקה לנושא החינוך הביתי, ולא ניתן להתעלם מזה (אלא אם בטוחים בוודאות שנפסיד כבר בשלב הראשון).

יתכן שתוקפים אותם כי מישהו מאד לא רוצה חינוך ביתי במרחב שלו, ואת המשפחה הזאת יש לו דרך לתקוף, כי יש לה חולשות. כבר קרו דברים מעולם. זה בדיוק הרושם שלי, כי אחרת איך זה שהפניה ליועצת המשפטית הייתה כבר למחרת הביקור שלנו אצל הקבסיו"ת במשרדן ולפני שהן בקרו בביתנו ולפני שנוצר להן קשר עם העו"ס (וברקע יש את המשפחה מראשון שרצתה בעבר חינוך ביתי ובסוף ירדה מזה מסיבות נעלמות, אבל אחרי שהקבסי"ת הבכירה ידעה על רצונה)? רק שאני לא בטוחה שלמישהו יש בעיה שבמרחב שלנו יהיה חינוך ביתי, אני יותר מאמינה שלאי אלו אנשים יש בעיה עם קיומו של חינוך ביתי בראשון.

[פלונימית*]

כי אחרת איך זה שהפניה ליועצת המשפטית הייתה כבר למחרת הביקור שלנו אצל הקבסיו"ת במשרדן
יכול להיות שהכל נובע מהתלונה לרווחה. הרי חלק מהתלונה קשור גם לחינוך הביתי. אז ידעו מראש שאתם תבקשו חינוך ביתי וייתכן שממחלקת הרווחה בעירייה שלכם התקשרו למחלקת החינוך באותה עירייה כדי לעדכן אותם. הכל יכול להיות. בקיצור, נשמע שמחפשים אתכם, וייתכן שהמשפט הוא איזו מלכודת עבורכם. סיבה טובה נוספת לנסות לברוח מהמשפט. ואפשר. אבל תלוי אם תבחרו בכך.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז ידעו מראש שאתם תבקשו חינוך ביתי וייתכן שממחלקת הרווחה בעירייה שלכם התקשרו למחלקת החינוך באותה עירייה כדי לעדכן אותם ודאי שלא ידעו אצל הקבסיו"ת ואצל היועצת המשפטית על כוונותינו ועל מה שהיה אצל העו"ס לפני שאנחנו פנינו אל הקבסיו"ת

[פלוני_אלמוני*]

לסכן את חייה ואת בריאותה הנפשית של הילדה לשם כך?
את יודעת מה העין הרגילה רואה כשהיא קוראת דבר כזה? היא רואה הגזמה. היא רואה אמא היסטרית. חשוב שתביני את זה. שהעין הרגילה היא זו שמביטה בך מהמשרדים. את מדברת על שליחה לגן, מה שכל ילדי ישראל עושים, כעל סכנת חיים. זה נשמע פסיכי. זה הרגע בו מתחילים לחשוב שאולי את לא יודעת מה טוב עבור הילדה שלך ושאת שבויה ברעיונות ופחדים לא מציאותיים. אם את נחושה בדעתך ללכת למשפט, מומלץ מאד לקבל סיוע משפטי הולם בין השאר כי יש סיכוי שלא תתאפקי, ותביעי את דעתך הזאת, וזה הרושם שהיא תעשה. את מבינה?

[תוהה*]

שפשוט לא יאפשרו לי זאת
אל תהיי בטוחה שלא יאפשרו לך להישאר בגן.
ייתכן שיש דרך לעשות זאת (נדמה לי שכבר כתבו למעלה). אולי אמהות שעשו זאת יוכלו לספר מניסיונן.
בכלל אני תוהה אם יש להם אפשרות חוקית לחייב אותך לעזוב את הגן.

לסכן את חייה ואת בריאותה הנפשית של הילדה לשם כך?
אני התכוונתי לכך שהיא תהיה בגן איתך.

אני מוטרדת מהעורך-דין הציבורי. יש כל כך הרבה עורכי דין גרועים בחוץ, גם ובפרט בשוק הפרטי, שאין לדעת על מי תיפלי (לפעמים גם קשה להעריך אותם בפגישות הראשונות, ורק אחר כך מתבהרת התמונה).
אני תוהה בקול רם, אם אין דרך להגיע לאיזה הסדר תשלומים נוח במיוחד עם עורכי הדין של סשה זיניגרד.

[בשמת_א*]

אני התכוונתי לכך שהיא תהיה בגן איתך.
גם אני.
ואני נשארתי בגן עם הילדה שלי, כמה שרציתי.

אני מוטרדת מהעורך-דין הציבורי. יש כל כך הרבה עורכי דין גרועים בחוץ, גם ובפרט בשוק הפרטי, שאין לדעת על מי תיפלי (לפעמים גם קשה להעריך אותם בפגישות הראשונות, ורק אחר כך מתבהרת התמונה).
מצטרפת לכל מלה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לא כל דבר שאני כותבת כאן, יש סיכוי שאומר במשפט. גם לי יש היגיון. אז נכון, יש סיכון שגורמים לא רצויים קוראים כאן ומבינים, אבל הסיכון הזה נמוך מאוד, ואם נתעלם ממנו הרי שהנושא הזה והאמירה הזאת עולים רק כאן ורק מכוונים את החלטותי, אבל בהחלט לא יאמרו במשפט. כלומר הארוע משנה שעברה כן ישמש כהסבר להתנגדותנו להכניסה לגן אפילו לזמן קצר, אבל בלי ליווי של מימד הדאגנות שבעיני מי שלא חווה את מה שאנחנו חווינו אולי יראה מוגזם.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_ייתכן שיש דרך לעשות זאת (נדמה לי שכבר כתבו למעלה). אולי אמהות שעשו זאת יוכלו לספר מניסיונן.
בכלל אני תוהה אם יש להם אפשרות חוקית לחייב אותך לעזוב את הגן_ בראשון לא מאפשרים זאת

_לסכן את חייה ואת בריאותה הנפשית של הילדה לשם כך?
אני התכוונתי לכך שהיא תהיה בגן איתך._ כפי שכתבתי, בלתי אפשרי

אני תוהה בקול רם, אם אין דרך להגיע לאיזה הסדר תשלומים נוח במיוחד עם עורכי הדין של סשה זיניגרד סשה הציע לנו הסדר מאוד נח (יראה נח לכל מסתכל מהצד) אבל גם זה קשה לנו מידי

[עוד_אמא_מהורהרת*]

בכלל אני תוהה אם יש להם אפשרות חוקית לחייב אותך לעזוב את הגן בודאי, הגן הוא לא המקום של ההורים. חוץ מזה, רק נדמיין שהבעיה הייתה קורית שנה או יותר מאוחר יותר. היעלה על הדעת שהייתי מגיעה כל יום לשבת בכתה?

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אה, ועוד משהו ... נאמר שיסכימו שאבוא לשבת כל יום בגן. ימים רבים אני לא מרגישה מספיק טוב, אז בבית אני נגישה לילדה גם כשאני שוכבת ונחה, אבל איך אהיה איתה בגן בימים כאלה, ומה אם יהיו הרבה ימים כאלה ובכולם היא לא תגיע לגן בגלל שלא אוכל לבוא איתה? לא חזרנו לנקודת ההתחלה ואולי בצורה חמורה יותר?

[אדמה_טובה*]

אמא מהורהרת יקרה, ליבי איתך.
קראתי את כל הדף, ואני שמה לב לדינמיקה שהתפתחה פה:
כמה מהכותבות לך כתבו בתחילה בטיעונים רציונליים וענייניים, ועברו אט אט לאסטרטגיה של הפחדה, שאת עלולה לאבד את ביתך לרשויות הרווחה.
לדעתי התהליך הזה קרה, כי את מתכוננת לאפשרויות היותר-טובות שיכולות לקרות במשפט, ולא מצליחה לראות את הסכנה שבאמת קיימת. ולכן מנסים להפחיד אותך. כדי שתפקחי עיניים. אחרת את צועדת למלכודת תוך חבישת משקפיים ורודים מדי.

יחד עם זה, אני רוצה לנסות לרכך קצת את ההפחדה והדרמה. אני לא חושבת שכל כך ממהרים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, ולו מהסיבה הטריוויאלית שלרווחה אין לאן להוציא אותם. אני עובדת עם לשכות רווחה, ויודעת שילדים במצבי סיכון קשים מאוד נשארים בבית ולא מוצאים להם סידור, אז על מה שנתפס בעיני העו"ס במקרה הזה אולי כהזנחה - לא סביר שזה יקרה. גם ההליך להוצאת ילד מהבית הוא אחר לגמרי.

לדעתי מה שרוצים להשיג כאן - זה התערבות בחייכם ופיקוח על הילדה.
הציעו לכם מטפחת/סומכת ורוצים שהילדה תלך לגן כדי שיהיה אפשר לפקח על רווחתה.
והם ישיגו את זה, אם תמשיכי להתעלם מלשון החוק, מלשון התביעה, ותמשיכי לטעון למה הצדק לצידך.
במשפט לא עוסקים בצדק, אלא בחוק. ולא מתעסקים בפילוסופיה ובפרשנות לחוק ועימות עם חוק האפוטרופסות - זה יקרה רק בבג"ץ.
אני חושבת שאם יגיע העניין לידי הרשאה במשפט, צעד נבון יהיה לבקש את עזרת הרווחה - בהדרכת הורים, סומכת, חונכת - כל פטנט שיש להם, כדי שיהיו רגועים ויניחו לכם, כדי שתוכלו לבקש אישור לחינוך ביתי בשלבים מאוחרים יותר. ברווחה דווקא מעריכים הורים שמבקשים עזרה, זו לא הוכחה להזנחה, אלא ללקיחת אחריות.

ועוד מילה על עורכי דין ציבוריים. מעבר לחוסר ידע וחוסר נסיון, ונאמנות למדינה ולשופט יותר מאשר לך - יש להם גם אינטרס להרוויח כסף על שעות ייצוג והופעה בבית המשפט, וזה עלול לגרור אותם להמליץ על משפט ארוך וסבוך, בעוד העצה הטובה יותר היתה להמנע ממשפט בכל דרך שהיא.

פסלת בזריזות את העצות שנתנו לך כאן על אסטרטגיה של הליכה לגן עד קבלת האישור - ללא בדיקת חלופות, כמו מלווה לגן אם אינך יכולה ללכת מסיבות בריאותיות, או אמא שתסיע את בתך כ"שירות לקהילה" בהתנדבות, או כל מיני רעיונות אחרים שאפשר לחשוב עליהם. זה משקף בכלל את פסילת האלטרנטיבות שיכולות למנוע את המשפט. מדוע את מעוניינת בו?
את מספרת לעצמך סיפור על זכיה במשפט, אבל אין כאן אפשרות כזו בכלל! כי את לא התובעת! יש לך רק אפשרות לצאת אשמה, או זכאית. לא לזכות בשום דבר.

כל הכותבות כאן מנסות להציע לך יותר גמישות בהתמודדות עם הנושא הסבוך והמכאיב הזה.
האם את מבינה שאת נתפסת כנוקשה אפילו כאן באתר? לא רק ב"עין הרגילה"?
תמחקי אם נראה לך מזיק בדרך כלשהי, אבל בבקשה תחשבי על האופן בו את נתפסת מבחוץ, כי זה מה שרלוונטי במשפט, ולא כיצד את רואה את הדברים.

[מטעמי_אנונימיות*]

_ולכן מסכימה עם בשמת: מצאו לבת גן חובה בסביבתכם והימלטו על נפשותיכם מתביעה משפטית... ונראה לי שעדיף ללכת גם 5 שעות לכל כיוון ולא להיכנס למלכודת שנראה לי שטומנים לכם... ואפילו עדיף שהילדה תהיה חודש-חודשיים בגן של הגננת שהתלוננה עליכם, מאשר שיהיה משפט שמי יודע מה יכולות להיות התוצאות שלו...
וחוץ מזה מסכימה עם כל מלה של מירי.

אני כבר לא יודעת מה לכתוב לך, חוץ מאשר את הדברים הברורים: עלייך לסגת מהמשפט._

זה לא אומר ש
אבל לאבד תקווה ודאי לא יועיל, אז צריך להמשיך לקוות ולהמשיך למצוא פתרונות

זה מהלך זמני, טקטי. עושים לכם עוול. יש לכם אפשרות להילחם מלחמה יקרה, ארוכה, קשה, שהתוצאה הכי גרועה שלה היא איומה (יוציא את הילדה מהבית)- משפט.
ויש לכם אפשרות לבחור בפיתרון שהוא לא נוח, לא מתאים אידיאולוגית, קשה לביצוע (אך לא בלתי אפשרי), לזמן קצר יחסית- לחכות עד קבלת האישור ואז להוציא את הילדה מהגן.

זה לא משנה אם מה שכתבו עליכם זה שקרים או לא שקרים. מה שמשנה זה מה שהשופט יחשוב. השופט יבחר להאמין לדו"חות, זו בפירוש מלחמה בתחנת רוח.

ולדעתי אם תכניסו את הילדה לגן שהיא רשומה אליו, הגננת תתיחס אליכם כאל "חוזרים בתשובה" ולא כאל מישהו עם שחוזר אחרי מאבק עם שנב בין הרגליים. ובכלל מה אכפת לך מה היא תחשוב. את תהיי נחמדה אליה, את תקדמי את האינטרסים של הבת שלך, את תפקחי עליה מקרוב, וכיגיע הזמן תצאו מהגן עם האישור ביד.

מה הבעיה ללכת ברגל 3/4 שעה לגן? עוד תירוץ להגיע מאוחר. לא להגיע כשגשום. אולי תמצאו אמא שגרה קרוב אליכם. זה זמני. זה הרבה יותר מקרב אותך לילדה מלעסוק עכשיו חודשים ואולי שנים בסתירת דו"חות של עו"ס וקב"ס.

[לא_בשמי*]

אני רוצה לנסות לרכך קצת את ההפחדה והדרמה. אני לא חושבת שכל כך ממהרים להוציא ילדים מחזקת הוריהם, ולו מהסיבה הטריוויאלית שלרווחה אין לאן להוציא אותם. אני עובדת עם לשכות רווחה, ויודעת שילדים במצבי סיכון קשים מאוד נשארים בבית ולא מוצאים להם סידור, אז על מה שנתפס בעיני העו"ס במקרה הזה אולי כהזנחה - לא סביר שזה יקרה. גם ההליך להוצאת ילד מהבית הוא אחר לגמרי.

צעד נבון יהיה לבקש את עזרת הרווחה - בהדרכת הורים, סומכת, חונכת - כל פטנט שיש להם, כדי שיהיו רגועים ויניחו לכם, כדי שתוכלו לבקש אישור לחינוך ביתי בשלבים מאוחרים יותר. ברווחה דווקא מעריכים הורים שמבקשים עזרה, זו לא הוכחה להזנחה, אלא ללקיחת אחריות.

אדמה טובה - כתבת בדיוק את שנכנסתי להוסיף. אמא מהורהרת מציגה כאן קשיים רבים (כמו הקושי הבריאותי) שלא קשורים לחינוך הביתי - ודוקא ההצגה של העניין הזה (שעד עכשיו לא היה ברור לי) נותנת לראות את הרצון לתמוך ולעזור על ידי הרווחה (גם בדמות סומכת / מטפחת שתבלה עם הילדה) כמשהו שיכול אולי להקל בחיי היום יום ולתת לאמא ולילדה מקום לנשימה.
באמת לא מוציאים ילדים כל כך מהר מהבית. הגישה היום היא לעשות הכל כדי לתמוך בהורים בגידול ילדיהם בבית ולא להוציאם למסגרות חוץ ביתיות, אלא שכלו כל הקיצים. (גם בעקבות חוסר מקום וצמצום תנאים- אבל הסיבה לא חשובה - כי הגישה מבורכת בעיני).
יכול להיות שדוקא בקשה של אמא מהורהרת לקבל הדרכה הורית, במקביל לקיום המשפט תעזור לה להתנהל בו.

(מרגיעון - קחו אוויר זה בחינם - לוקחת אוויר לפני ההתנפלות רבתי שתגיע...)

[עוד_אמא_מהורהרת*]

לדעתי התהליך הזה קרה, כי את מתכוננת לאפשרויות היותר-טובות שיכולות לקרות במשפט, ולא מצליחה לראות את הסכנה שבאמת קיימת. ולכן מנסים להפחיד אותך. כדי שתפקחי עיניים. אחרת את צועדת למלכודת תוך חבישת משקפיים ורודים מדי כפי שעתבתי, את המחשבות "מה יכולה להעלות התביעה" אני בהחלט חושבת, וגם מתכתבת עם חברות מכאן לגביהן, אבל מסיבות ברורות מסרבת להעלותן כאן. אבל אני בהחלט מודעת להן, הפחד קיים גם בלי מה שכותבים לי כאן, אז אחרות כותבות כאן את הצד השחור ואני מנסה להחזיר לצד הורוד, ובתוך תוכי זה עוזר להביא איזון.

אני חושבת שאם יגיע העניין לידי הרשאה במשפט, צעד נבון יהיה לבקש את עזרת הרווחה - בהדרכת הורים, סומכת, חונכת - כל פטנט שיש להם, כדי שיהיו רגועים ויניחו לכם בדיוק התחלתי לענות והיה טלפון מהעו"ס. הודענו לה שאנחנו יורדים מענין ה"מטפחת" והיא דרשה הסברים. בסופו של דבר הוסכם, בין בעלי לבינה, על פגישה נוספת במשרדה ביום שני. היא מתעקשת ששנינו נבוא, לא מוצא חן בעיני, כי אני חוששת מעוד פיצוץ, אבל כנראה שאין לי ברירה ואשתדל להיות שם פסיבית, רק להקשיב, מקווה שהיא לא תדרוש בתוקף שגם אני אדבר. בכל מקרה, הבענו את החשש שהיא רומזת על הצורך בהוצאת הילדה מהבית, היא אמרה שלפחות בינתיים היא אפילו לא העלתה על דעתה את האפשרות הזאת. מה שכו, אם נסרב לשתף פעולה היא אמורה להעביר את ענייננו לוועדה ואח"כ גם למשפט אחר. אז אנחנו במבוי סתום בגלל אותה אחת מ"תפוז".

[אלמוני*]

_לסכן את חייה ואת בריאותה הנפשית של הילדה לשם כך?
את יודעת מה העין הרגילה רואה כשהיא קוראת דבר כזה? היא רואה הגזמה. היא רואה אמא היסטרית._

אני מוטרדת מהעורך-דין הציבורי.

_את מספרת לעצמך סיפור על זכיה במשפט, אבל אין כאן אפשרות כזו בכלל! כי את לא התובעת! יש לך רק אפשרות לצאת אשמה, או זכאית. לא לזכות בשום דבר.

כל הכותבות כאן מנסות להציע לך יותר גמישות בהתמודדות עם הנושא הסבוך והמכאיב הזה.
האם את מבינה שאת נתפסת כנוקשה אפילו כאן באתר? לא רק ב"עין הרגילה"?_

ויש לכם אפשרות לבחור בפיתרון שהוא לא נוח, לא מתאים אידיאולוגית, קשה לביצוע (אך לא בלתי אפשרי), לזמן קצר יחסית- לחכות עד קבלת האישור ואז להוציא את הילדה מהגן.

ועוד ועוד. קראתי את כל הדף ואני מרגיש כמי שקורא טרגדיה יוונית בהתהוותה: גם שם הטרגדיות קורות במשפחה, גם שם יש לגיבורים הטרגיים בהתחלה כמה דרכי פעולה, אבל כל פעם הם בוחרים עוד בחירה ועוד בחירה שמקרבת אותם לסוף הטרגי. ושום עצות או אזהרות לא יעזרו ולא יעצרו את ההדרדרות עד לסוף הידוע מראש לכולם מלבד לגיבורים הטרגיים.

נראה לי שנקרא על הסיפור הזה בעיתונים ונראה אותו בטלויזיה. וזה ממש לא יהיה לטובת החינוך הביתי. מדובר כאן במקרה מאוד מסוים, אבל עלולים להכליל אותו על שאר המחנכים בבית. וחבל.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

פסלת בזריזות את העצות שנתנו לך כאן על אסטרטגיה של הליכה לגן עד קבלת האישור - ללא בדיקת חלופות, כמו מלווה לגן אם אינך יכולה ללכת מסיבות בריאותיות, או אמא שתסיע את בתך כ"שירות לקהילה" בהתנדבות, או כל מיני רעיונות אחרים שאפשר לחשוב עליהם. זה משקף בכלל את פסילת האלטרנטיבות שיכולות למנוע את המשפט. מדוע את מעוניינת בו? גם כי זה לא עומד על הפרק (בלתי אפשר, ולא רק מבחינתנו), וגם כי אני לא אסכים שמישהי אחרת תטפל בילדה שלי.

יש לך רק אפשרות לצאת אשמה, או זכאית. לצאת זכאית זה לזכות במשפט, לזה כוונתי

האם את מבינה שאת נתפסת כנוקשה אפילו כאן באתר? לא רק ב"עין הרגילה"? ההתנהלות כאן שונה לחלוטין מההתנהלות במשפט, גם מבחינת הטקטיקה

מה הבעיה ללכת ברגל 3/4 שעה לגן? הבעיה היא שזה עלול לגרום שאסיים בבית חולים

כמשהו שיכול אולי להקל בחיי היום יום ולתת לאמא ולילדה מקום לנשימה החולי שלי הוא לא עד כדי כך. מקשה על החיים, לא מאפשר הליכה יומיומית למרחקים ועוד, אבל הפתרונות שהרווחה מציעה לא פותרים את אלה, הפתרונות הם רק לעשות את מה שאני כן מסוגלת לעשות, רוצה לעשות ועושה ממילא בפועל, ואם תבוא מישהי אחרת לעשותם במקומנו זה ממש לא יועיל לאף אחד (אולי אפילו להיפך)

[אלמוני*]

הבענו את החשש שהיא רומזת על הצורך בהוצאת הילדה מהבית, היא אמרה שלפחות בינתיים היא אפילו לא העלתה על דעתה את האפשרות הזאת. מה שכו, אם נסרב לשתף פעולה היא אמורה להעביר את ענייננו לוועדה ואח"כ גם למשפט אחר.
כן, משפט אחר וזה יהיה המשפט שידון ישירות במסוגלות ההורית שלכם וזה יהיה המשפט שבו ידונו בשאלה אם להוציא את הילדה מהבית.

ומירי כבר הזהירה אותך בדיוק מהנקודה הזו
_ומשהו שיאיים על המסוגלות ההורית שלכם בעיניי הממסד - משהו שיש לו השלכות קשות עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם אם יחשוב הממסד שאין מוסגלות הורית מספקת
עד כדי הוצאת הילדה מחזקתכם
את המשפט הזה צריך לכתוב בצבע אדום מאיים ובגודל של בניין!!!!!!!!! זו הסכנה האמיתית שעומדת מאחורי הדוחות השליליים, ובייחוד מאחורי הדוח של העו"ס וההמלצה שלה והעובדה שקיבלתם אותה!!! ואם זו לא הסכנה במשפט הנוכחי, זו תהיה הסכנה המפורשת אם יהיה משפט נוסף והפעם התביעה תבוא מצד הרווחה..._

אז חשבי אם כדאי לך ללכת למשפט הנוכחי ואיך את יכולה להימלט מהמשפט השני... ואם לא דעי שזו הבחירה שלך וכל התוצאות שינבעו ממנה הן באחריותך ונובעות מבחירתך.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

הסבר לגבי המטפחת. היא אמורה להגיע לשעתיים פעמיים בשבוע, היא תהייה עם חופשי חודשי על שמה, אבל כל הוצאה כספית שכרוכה ביציאות של הילדה (למשל נסיעה בתחבורה ציבורית) על חשבוננו, הרווחה לא מוכנה לסייע בזה והעו"ס בעצמה טוענת שלא נוכל לעמוד בזה בתדירות גבוהה, אז הן בעיקר תצטרכנה ללכת ברגל. הכוונה של העו"ס שהמטפחת תיקח אותה למקומות יותר רחוקים מהבית, שלי קשה להגיע אליהם. למקומות הללו ניתן להגיע רק או בנסיעה (יורד מהפרק גם לדעת העו"ס, והיא ציינה זאת מיוזמתה) או בהליכה מאוד ממושכת ברגל, וכשיש להן רק שעתיים יחד אז רק יגיעו כבר יצטרכו לחזור. למקומות קרובים יותר אני מוציאה את הילדה וזה בהחלט מקובל על העו"ס. אז איזה צורך יש במטפחת? אם היו אומרים לי "אנחנו נותנים לך מטפחת שתהיו איתה בקשר טלפוני, והיא תהייה זמינה כל יום בשבוע, וכשאת לא תוכלי להוציא את הילדה, אז עד פעמיים בשבוע תתקשרי אליה והיא תבוא ותוציא אותה", אין בעיה שביום שאני מרגישה מאוד לא טוב תבוא מישהי ותוציא אותה ואני אשכב לנוח, אבל כשאני מסוגלת לצאת איתה מי צריך מישהי אחרת?

לגבי "הדרכה הורית" - יתכן גם שניתן ללמוד מזה אי אלו דברים חיוביים. השאלה אם לא בדרך הזאת ינסו לכפות עלינו דרך חיים שנראית להם גם אם לא נשתכנע בנכונותה לגבינו? מה אם יאמרו לנו שבתחום מסוים עלינו לנהוג בדרך אחת, ולנו הדרך הזאת לא תראה ונעדיף להמשיך בדרכנו? מה יש רק דרך התנהלות נכונה אחת? אם המשמעות של הדרכה הורית שיציעו לנו דברים ואנחנו נאמץ את חלקם ואת חלקם לא (ישאר מקום לשיקול דעתנו), ואם זה יה בתדירות סבירה, לזה ניתן להסכים. אבל אם המשמעות של זה התערבות מלאה בחיינו וכפיה (למשל שנצטרך "להכין שיעורי בית") זה בהחלט לא מקובל עלי

אמרתי לבעלי שאני מוכנה להציע רק הסכמה למעקב לא צמוד מידי שלהם. אחת לכמה זמן מפגש במשרדה של העו"ד, ובתדירות נמוכה עוד יותר ביקור שלה בביתנו. הוא טוען שאנחנו לא במעמד להציע פתרונות, אלא רק לשמוע מה יש לה לאמר, להסכים לחלק מהרעיונות שלה (או לא להסכים לאף אחד) וליתר לא להסכים.

ניסיתי רק לבקש, כתנאי להסכמתי לפגוש אותה, שהיא תנסה לשכנע את הקבסיו"ת לבטל את המשפט. אמרה שאין לה מילה בענין. אולי צריך לנסות לשכנע אותה לפחות שתבקש לא להשתמש בדו"ח שלה כעדות ולאמר שהוא כבר לא רלוונטי ומאז שנכתב דברים השתנו. לדעתי לדו"ח שלה יכולה להיות השפעה מרכזית על תותצאות המשפט. עם הדו"ח הרע הזה אנחנו מצטיירים כהורים בלתי כשירים (למרות שבע"פ היא חד משמעית טוענת שאנחנו כן כשירים), ואם לא נצטייר ככאלה בעיני בית המשפט אנחנו חוזרים רק לבעיה מה חזק יותר חוק אפוטרופסות הורים או חוק לימוד חובה ואז הסיכויים שלנו טובים בהרבה

[עוד_אמא_מהורהרת*]

אז חשבי אם כדאי לך ללכת למשפט הנוכחי ואיך את יכולה להימלט מהמשפט השני... ואם לא דעי שזו הבחירה שלך וכל התוצאות שינבעו ממנה הן באחריותך ונובעות מבחירתך מהמשפט השני אעשה כל דבר כדי להמנע, אבל מסתבר שאחת הדרכים היא או לשכנע אותה שענין המטפחת באמת מיותר או להסכים למטפחת. כמובן שננסה ללכת על האפשרות הראשונה. אבל מה אם נאלץ להגיע לשניה ולהסכים למטפחת? רובכם כאן חושבים שהסכמה לקבל מטפחת הוא פתרון רע, גם אני חושבת כך ובגלל זה אני לא הסכמתי לזה מראש, רק בעלי בשיחתו הנפרדת עם העו"ס הסכים. השאלה, מה היה קורה אם היינו הולכים בדרכי ובשום שלב לא היינו מסכימים למטפחת? האם היינו משדרים עוצמה ובטחון והיו יורדים מאתנו או שכבר אז היו עוברים לשלב הוועדה?

אז חשבי אם כדאי לך ללכת למשפט הנוכחי זה כבר לא בידי. להכניס אותה לגן לפני המשפט בלתי אפשרי (כבר הסברתי מספיק למה) אז המשפט אולי יתבטל רק אם יתקבל האישור לפניו. בכל מקרה, אם כבר יהיה אישור והרי המשפט הוא רק על העדרותה מהגן אז נשפט רק על מה שהיה עד קבלת האישור, וקשה לי להאמין שבמצב כזה נקבל יותר מאשר את הקנס המגוחך. עדיין האיום של הרווחה יעמוד על הפרק ונצטרך להתמודד איתו, אבל כבר ממש בלי קשר לנושא החינוך הביתי ולכן או לא התיצבותה בגן. אני לא מאמינה שבית המשפט יוכל למנוע מאתנו קיום חינוך ביתי מאושר.

[פלוני_אלמוני*]

נראה לי שנקרא על הסיפור הזה בעיתונים ונראה אותו בטלויזיה. וזה ממש לא יהיה לטובת החינוך הביתי. מדובר כאן במקרה מאוד מסוים, אבל עלולים להכליל אותו על שאר המחנכים בבית. וחבל.
מה אתה מציע?
נראה שאמא מהורהרת נחושה בדעתה ללכת למשפט כי יש לה סיבה שהיא שומרת עמה לא לשלוח את הילדה לגן עד מתן האישור, הסיבה הזאת נשמעה באזני עוד אנשים ונשמעת חריפה ומוצקה. היא הסבירה למה היא לא תוכל לשהות עם הילדה בגן ולקוראים לא נותר אלא לקבל זאת גם אם היו פועלים אחרת. כל העצות הכי טובות בעולם נשמעו כאן. הן לא מניאות אותה בינתיים מההחלטה ללכת למשפט עם עורך דין חינם במינוי המדינה. אם זה יגמר כמו שכולם צופים, זה יפגע בה מאד ואולי יפגע בכלל המחנכים בבית בארץ. גם אם זה לא יפגע בכלל המחנכים בבית, מדובר במשפחה שנשפטת על החינוך הביתי וזקוקה לעזרה. הצעות?

[פלוני_אלמוני*]

מהורהרת, אני מרגישה שירידה לפרטי פרטים בקשר להתנהלותך עם העו"ס לא מיטיבים עמך כאן. ברור לי לחלוטין מצבך והצורך לעבד את מה שקורה לך באינטנסיביות רבה, אך למי שלא היה שם הדברים נראים מופרעים והזויים. רוב האנשים, ובעיקר הציבור הרגיל לקרוא כאן, לא נתקלו ברשויות הרווחה ובקלות החדירה שלהם לחיי הפרט. אנשים שכן נתקלו בהם מתקשים מאד לספר את העובר עליהם לזולת ולזכות בהבנה. תמיד עולה בזולת המחשבה ש"אין עשן בלי אש". זה העוול הנורא של מי שמוסדות הרווחה מחליטים שהוא זקוק לעזרה. אני ממשיכה לחשוב בעניינך וכידוע לך לא רק אני. קבלי חיבוק חם לעידוד.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

תודה נהדרת, הבעיה שאני זקוקה גם לדף הזה וגם לדברים שנכתבים ומדוברים בדרכים אחרות, וכידוע יש דברים שאני מרגישה שאני יכולה לכתוב כאן ויש שלא. אז אני באמת מבקשת מהקוראים והמגיבים כאן להבין שלא כל עצה שהחלטתי לא ליישם היא לחלוטין גרועה בעיני, פשוט במקרה הפרטי שלי, ומסיבות שלא נכון לכתוב אותן כאן (או אם נכתבו כאן לא נכון להרחיב בהן) אין לי אפשרות ליישם אותן, ופשוט אין לי ברירה אלא ללכת למשפט הראשון אבל לעשות הכל כדי להמנע מהשני.

יחד עם זה, וממש לא רוצה להרחיב בענין זה כאן, חשבתי הרבה ומצאתי שיש הרבה נקודות שחורות אבל גם אחת מאוד חיובית שאפילו מראה על חשש של התביעה להפסיד. ממש לא רוצה להרחיב על זה כאן, ואני גם מבקשת מכם (גם אם מישהו יורד לסוף דעתי) לא לדון כאן בנקודה הזאת, רק תחשבו על זה (רוצים לדבר על זה "דואר האלקטרוני" [email protected] ).

חברים, המשפט יתקיים, אלא אולי אם האישור יתקבל קודם. אני מאוד מקווה שיגמר בטוב מבחינתנו ולפחות לא ישפיע לרעה על האחרים, אולי גם לטובה.

[אלמוני*]

הצעות?
יש טעם להוסיף עוד ועוד ועוד הצעות? הדף הזה מלא הצעות שחזרו ונשנו ונשלשו. טוב אחזור שוב: לעשות כל מה שאפשר כדי לא ללכת למשפט הראשון. כולל לשלוח את הילדה לגן הקרוב לבית שאינו מצריך הליכה רבה לכאן וחזרה, וכולל להשאיר את הילדה בגן בלי נוכחות האם. והאם צריכה להחליט מה היא מעדיפה: ילדה בגן הסמוך לביתה ללא נוכחותה או ילדה במוסד או באומנה. פשוט מאוד.
ועצה נוספת באותה רוח: לעשות כל מה שאפשרי כדי להימנע מהמשפט השני והאיום מכולם שבו כבר ידונו באפשרות הוצאת הילדה מהבית.

אבל לפי מה שאני קורא אין רצון להימנע מהמשפטים. אז יהיה משפט אחד ואולי שניים. ועל השאר נקרא בעיתונים ונראה בטלויזיה. וזה יהיה לרעתם ולרעת כל המחנכים בבית. והלוואי שאתבדה. ושיהיה ברור שאני מאחל להם טוב אבל זה הכל תלוי בבחירה שלהם עכשיו. וכדאי לבחור כל עוד יש יכולת אמיתית לבחור. מרגע מסוים יכולת הבחירה ניטלת ומשרדי ממשלה שונים (משרד החינוך ובייחוד משרד הרווחה) יכנסו לעניינים בצורה חזקה יותר ו... ואז הם יוכלו ללכת להצית מסגד או משהו כזה.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

והאם צריכה להחליט מה היא מעדיפה: ילדה בגן הסמוך לביתה ללא נוכחותה או ילדה במוסד או באומנה זה ממש לא זה מול זה. לבית המשפט בו יערך המשפט אין אפשרות להעמיד את אלה זה מול זה, זה יכול לעלות רק באם נגיע למשפט השני. במשפט הזה זה רק או גן (לחלופין שכבר יגיע לידינו האישור ממשרד החינוך לחינוך ביתי) או העונש שקבוע על ענין הנושא שבכתב האישום - קנס מגוחך או במקרה הגרוע מאסר לחודשיים (שאם זה יפסק לנו כמובן נגיש ערעור). העברת הילדה למוסד או אומנה תוכל להקבע רק במשפט האחר, שאליו נדאג שלא להגיע, וזה לא קשור לכן או לא גן.

[משתאה*]

מהורהרת,
אני קוראת ובכל פעם משתאה מחדש.

תעשי כל מה שאומרים לך, תימנעי ממשפט, תשימי את הילדה במוסדות, וכשתשתחררי מהם, תברחי מהמדינה הזאת.
כשאת מסומנת אצלם, לא יהיה לך שקט.

לי נראה שאת רוצה את הרווחה אצלך בבית.
או שאת צריכה שיאסרו עלייך לעשות חינוך ביתי.
או שלא הבנתי כלום.

בכל מקרה חיבוק.

[עודד_המחפש*]

עם הדו"ח הרע הזה אנחנו מצטיירים כהורים בלתי כשירים (למרות שבע"פ היא חד משמעית טוענת שאנחנו כן כשירים),
איך את מסבירה את זה?
לי זה נשמע מאוד תמוה. זה נשמע כאילו מסתתר כאן איזה אינטרס ממשי לדפוק אתכם.

[פלוני_אלמוני*]

וכדאי לבחור כל עוד יש יכולת אמיתית לבחור.
זה נכון מאד מאד.
ו... ואז הם יוכלו ללכת להצית מסגד או משהו כזה.
התלבטתי אם להזכיר את המקרה ההוא, במיוחד מפני שאני לא חושבת שכרגע מהורהרת עומדת בפני הוצאת בתה מהבית.
האיום האמיתי והמעשי, והקרוב לדעתי, הוא איום (כמעט ודאי) במתן צו פשוט של בית המשפט, כבר בדיון הראשון, לשלוח את הילדה לגן מיד, ולהמשיך כחוק את תהליך קבלת האישור. זה לדעתי הדבר הקריטי היחיד שבאמת עומד על הפרק כרגע , וזה הדבר שמהורהרת הכי חוששת ממנו, שיכריחו אותה לשלוח את הילדה לגן.
כל השאר הוא בר טיפול ביתר קלות . לרצות את העו"ס בכל מיני דרכים עד שתרד ממנה, ללמוד את הדו"חות, לשפר איפה שאפשר, להביא לשינוי שלהם, לערער עליהם, זה אפשרי. אלה שני עניינים נפרדים.
מהורהרת, את צודקת לדעתי, עניין חזקה על הילדה יידון רק במשפט אחר. (ובבית משפט אחר כמובן.)
אבל, מה תעשי אם בדיון הראשון בפברואר יתקבל צו שופט לשלוח אותה מיד לגן? איך את נערכת לזה? את מבינה ודאי שזה לא יסתכם בקנס, אלא בפסיקה שלא תניח להפרה על החוק להמשך.


ולאלמוני: משהעלית את עניין ההורים (משפחת חביבי) שהרווחה גזלה/חטפה את תינוקם היונק, והחזירה אותו אחרי מס' חודשים (רק אחרי שההורים בייאושם הציתו מסגד, והעניין התברר והרווחה ננזפה על ידי בית המשפט, והתינוק ניזוק והאב נשלח עכשיו לכלא) - האם זה לא ברור שיתכן שמהורהרת נופלת קורבן למדיניות הרווחה, ושהיא זקוקה לעזרה?
אני רוצה להזכיר שהאם חביבי הואשמה כי ישבה עם תינוק יונק בחוץ ביום חם, כשהפגינה מול העירייה. זה הוגדר בזמנו כחוסר אחריות וסימן להיותה אם מסוכנת.

אתם יודעים מה משונה במהורהרת? שהיא מתעקשת על זכויותיה. אפשר להגיד הרבה דברים על אופי ההתעקשות הזה. עם חלק מדרכה אני מאד לא מסכימה וחושבת שהיא שגויה או עדיין לא מעובדת עד הסוף. דבר אחד בטוח: הורים יותר "רגילים" ברחבי הארץ מוותרים מדי יום על זכויותיהם ההוריות מסיבות פשוטות : פחד, חוסר תמיכה ובדידות.

[אלמוני*]

ושהיא זקוקה לעזרה?
הדף מלא בהצעות לעזרה בצורת עצות טובות ופרקטיות ורובן נדחו.

וכפי שאת עצמך כתבת
מה תעשי אם בדיון הראשון בפברואר יתקבל צו שופט לשלוח אותה מיד לגן?
זה מה שקרוב לוודאי יקרה. ועדיף שהיא תשלח את הילדה לגן בלי משפט ובלי כל מה שיאמר שם ויהיה רשום בפרוטוקול המשפט, ולא לשלוח את הילדה עם צו בית משפט וכל הכרוך בזה.

עניין חזקה על הילדה יידון רק במשפט אחר. (ובבית משפט אחר כמובן.)
כן, ובמשפט השני ישתמשו בוודאי בתוצאות המשפט הראשון וכל הרקע לו: הסירוב לשלוח את הבת לגן חובה בניגוד לחוק חינוך חובה שעלול להיות מוצג כהזנחה, הדוחות השליליים של העו"ס ושל המד"סית, דרך ההתנהלות של המשפחה במשפט ועוד.

ולכן שוב ושוב ושוב ושוב היא מקבלת את אותה עצה: להימנע מהמשפט הראשון שעלול להיות בסיס כלשהו למשפט השני, ולהימנע כמובן מהמשפט השני. עכשיו עדיין הרוב פתוח (לא הכל: כבר יש להם תיק ברווחה בעירייה, היא כבר על הכוונת של העו"ס) - עוד לא היה משפט, עדיין אפשר להימלט מהמשפט הראשון, אפשר עדיין להימלט מהמשפט השני. עדיין יש למשפחה יכולת לבחור. לאחר המשפט הראשון כבר לא יוכלו לבחור בנוגע להליכה לגן, וזה כמובן ישפיע לרעה גם על הבקשות העתידיות לקבלת אישור לחינוך ביתי בגיל ביה"ס. ולאחר המשפט השני? עדיף שלא לכתוב.

מקווה שהיא תבחר את הבחירות הטובות ביותר עבור בתה ועבור המשפחה כולה.

[אלמוני*]

מהורהרת קראי כאן, ייתכן שמדובר במגמה
סירוב לבקשות לחינוך ביתי ובתי משפט

[לא_בשמי*]

רובכם כאן חושבים שהסכמה לקבל מטפחת הוא פתרון רע, גם אני חושבת כך ובגלל זה אני לא הסכמתי לזה מראש, רק בעלי בשיחתו הנפרדת עם העו"ס הסכים. השאלה, מה היה קורה אם היינו הולכים בדרכי ובשום שלב לא היינו מסכימים למטפחת? האם היינו משדרים עוצמה ובטחון והיו יורדים מאתנו או שכבר אז היו עוברים לשלב הוועדה? לדעתי היו עוברים לשלב הועדה. הכי נכון, כמו שאני רואה את הדברים כרגע - זה להסכים למטפחת וגם להדרכה הורית

אם המשמעות של הדרכה הורית שיציעו לנו דברים ואנחנו נאמץ את חלקם ואת חלקם לא (ישאר מקום לשיקול דעתנו), זו בדיוק המשמעות של הדרכה הורית - מקום שהוא לא מבקר - אלא נותן לכם הזדמנות לבחון דברים, ללמוד דברים חדשים. ברור שאתם בוחרים מה אתם לוקחים ומה לא. אבל מהכרות שלי את הנושא - יש אפשרות להפיק הרבה דברים חיוביים מתהליך כזה.

ניסיתי רק לבקש, כתנאי להסכמתי לפגוש אותה, שהיא תנסה לשכנע את הקבסיו"ת לבטל את המשפט. אמרה שאין לה מילה בענין. אולי צריך לנסות לשכנע אותה לפחות שתבקש לא להשתמש בדו"ח שלה כעדות ולאמר שהוא כבר לא רלוונטי ומאז שנכתב דברים השתנו. לדעתי לדו"ח שלה יכולה להיות השפעה מרכזית על תותצאות המשפט. עם הדו"ח הרע הזה אנחנו מצטיירים כהורים בלתי כשירים (למרות שבע"פ היא חד משמעית טוענת שאנחנו כן כשירים), ואם לא נצטייר ככאלה בעיני בית המשפט אנחנו חוזרים רק לבעיה מה חזק יותר חוק אפוטרופסות הורים או חוק לימוד חובה ואז הסיכויים שלנו טובים בהרבה אתם לא מצטיירים עם הדו"ח שלה כהורים לא כשרים, אלא כהורים שצריכים תמיכה והכוונה. אלו שני דברים שונים. והמשפט הוא לא על מה חזק יותר חוק אפוטרופסות או חוק לימוד חובה, אלא על העבירה שלכם על חוק חינוך חובה והסירוב שלכם לקבל עזרה רק מחמיר את העניין כמו שאני תופסת אותו לאחר קריאת הדו"ח.
איך שאני רואה את העניין - כדאי וחשוב שתשתפו פעולה לא לטובתם, אלא לטובתכם ולטובת בתכם - היא תקבל ליווי בקטעים שעלייך הוא קשה (אני קונה ליווי כזה בכסף מדי פעם, כשקשה לי ואני צריכה עזרה עם ילדי) ואם תעברו הדרכה הורית שתעזור לכם בהכוונה טובה (שתוכלו לבחור מתוכה מה טוב לכם) שתעזור לכם עם הילדה - במקום של ההורות ובזוגיות - זה יכול לעשות רק טוב.
בתור יועצת זוגית - ולאנשים שיש להם את הכסף לכך - אני יכולה להגיד בצורה ברורה שכולנו צריכים מדי פעם הכוונה גם במקום של הזוגיות וגם של ההורות וכאן זה ניתן לכם על מגש של כסף - אז תקחו בשתי ידיים - וזה גם ישדר דרך אגב, את המסר של "אנחנו בסדר ומשתפים פעולה" שיעזור לכם לקדם אינטרסים אחרים. (כמו לצאת יותר בקרוב מהמשפט הקרוב, שאמירה נוספת שאתם לא משתפים פעולה לא תועיל בו).

[פלוני_אלמוני*]

לאחר המשפט הראשון כבר לא יוכלו לבחור בנוגע להליכה לגן, וזה כמובן ישפיע לרעה גם על הבקשות העתידיות לקבלת אישור לחינוך ביתי בגיל ביה"ס.
מה פתאם. לחלוטין לא בהכרח כך. אם ינתן צו לשלוח את הילדה לגן הם עדיין יוכלו להמשיך ההליכים לבקשת האישור. כי הצו יהיה רק בגלל שהם עוברים על החוק עכשיו. על זה התביעה, ולא על שום דבר אחר.
יש בעיה עם דו"חות קב"ס שנכתבו, שעלולים להשפיע על קבלת האישור? לזה בדיוק נדרש עורך דין בקיא וטוב, שיידע למגר את השקרים, הסילופים, ובעיקר את חוסר הרלוונטיות של טענות שנכתבו על ידי אדם שלא מבין דבר בחינוך ביתי. עורך דין בקיא בחינוך הביתי יוכל לדרוש עבור מהורהרת בדיקת קב"ס חוזרת, על ידי אדם אחר, ולתת פיקוח על רלוונטיות ההערות לכשירות לחינוך ביתי.

שכולנו צריכים מדי פעם הכוונה גם במקום של הזוגיות וגם של ההורות וכאן זה ניתן לכם על מגש של כסף - אז תקחו בשתי ידיים -
בוודאי שכולנו צריכים, והנה את מעידה על עצמך שאפילו את חופשיה לקנות אותה בכסף, אבל על מהורהרת העזרה הזאת נכפית, עם איום במשפט נוסף אם לא תשתף פעולה. בלי קשר, אני חושבת שאפשר לנסות לראות איך מפיקים טובה מעזרה כזאת. אולי זה באמת יועיל. אבל השימוש בעזרה הזאת חייב להיות בתבונה ובעיניים פקוחות.
חשוב להבהיר שגם משפחות שצריכות עזרה והכוונה ראויות לחנך את ילדיהן בבית. ויש לעשות הפרדה מוחלטת בין חולשת משפחה מסויימת (בעיות בריאות, בעיות כלכליות וכו') לבין כשירותה וזכותה לעשות חינוך ביתי.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

_עם הדו"ח הרע הזה אנחנו מצטיירים כהורים בלתי כשירים (למרות שבע"פ היא חד משמעית טוענת שאנחנו כן כשירים),
איך את מסבירה את זה?
לי זה נשמע מאוד תמוה. זה נשמע כאילו מסתתר כאן איזה אינטרס ממשי לדפוק אתכם._ כנראה

אז ככה ... לגבי המטפחת, היא לא יכולה להיות תחליף למשהו שאם היה לנו יותר כסף היינו "קונים" אותו, אלא היא נועדה להיות תחליף לנו ההורים במה שרק אנחנו יכולים לתת לילדה (אין נכונות שהיא תעשה דבר שכן יכול היה להקל עלינו, להפך רק שהיא תקשה על חיינו).

לגבי הדרכה הורית. אם זה אכן כמו שאת כותבת, ולא למשל (אקצין בכוונה) תהייה יועצת שלא אוהבת כלבים ותיעץ לזרוק אותם ואנחנו נחליט לא לקבל את העצה ונשאירם, היא לא תאמר שאנחנו לא משתפים פעולה (וככה לגבי כל עצה אחרת), אז אם זה כמו שאת כותבת, לזה אין לנו בעיה להסכים, נקווה שרק לא יגזימו בתדירות. מצד שני יש לנו תחושה שאם ביום שני נשכנע אותה שהילדה מתראה עם חברים כל יום, ועוד כמה פרטים קטנים מאוד אז יש אפילו סיכוי שהיא בכלל תסכים לרדת מאתנו, ואז השאלה רק מה עושים עם הדו"ח שלה (אם היא תסכים למשוך אותו, או לשלוח דו"ח אחר וחיובי בהרבה אולי זה יעזור לנו). היא כל הזמן באזנינו מתעקשת לטעון שאנחנו בעיניה הורים אוהבים וטבים ושמעניקים לא מעט לילדה, אבל צריך מעט שיפורים ולא יותר ... אז יתכן שאם היא תשתכנע שמרבית השפורים כבר קרו והיתר קורים כל הזמן אז אולי זה יספק אותה. יתכן שהבעיה העיקרית שתשאר לנו איתה היא האנטי החמור שלה לחינוך ביתי (רק כי היא לא מכירה את האופציה).

[עוד_אמא_מהורהרת*]

חשוב להבהיר שגם משפחות שצריכות עזרה והכוונה ראויות לחנך את ילדיהן בבית. ויש לעשות הפרדה מוחלטת בין חולשת משפחה מסויימת (בעיות בריאות, בעיות כלכליות וכו') לבין כשירותה וזכותה לעשות חינוך ביתי. כנראה שלא בעיני העו"ס הזאת

[מיכל_צמות*]

לגבי המטפחת, היא לא יכולה להיות תחליף למשהו שאם היה לנו יותר כסף היינו "קונים" אותו, אלא היא נועדה להיות תחליף לנו ההורים במה שרק אנחנו יכולים לתת לילדה

הסבר לגבי המטפחת. היא אמורה להגיע לשעתיים פעמיים בשבוע, היא תהייה עם חופשי חודשי על שמה, אבל כל הוצאה כספית שכרוכה ביציאות של הילדה (למשל נסיעה בתחבורה ציבורית) על חשבוננו, הרווחה לא מוכנה לסייע בזה והעו"ס בעצמה טוענת שלא נוכל לעמוד בזה בתדירות גבוהה אז הן בעיקר תצטרכנה ללכת ברגל. הכוונה של העו"ס שהמטפחת תיקח אותה למקומות יותר רחוקים מהבית, שלי קשה להגיע אליהם. למקומות הללו ניתן להגיע רק או בנסיעה (יורד מהפרק גם לדעת העו"ס, והיא ציינה זאת מיוזמתה) או בהליכה מאוד ממושכת ברגל, וכשיש להן רק שעתיים יחד אז רק יגיעו כבר יצטרכו לחזור. למקומות קרובים יותר אני מוציאה את הילדה וזה בהחלט מקובל על העו"ס. אז איזה צורך יש במטפחת? אם היו אומרים לי "אנחנו נותנים לך מטפחת שתהיו איתה בקשר טלפוני, והיא תהייה זמינה כל יום בשבוע, וכשאת לא תוכלי להוציא את הילדה, אז עד פעמיים בשבוע תתקשרי אליה והיא תבוא ותוציא אותה", אין בעיה ש ביום שאני מרגישה מאוד לא טוב תבוא מישהי ותוציא אותה ואני אשכב לנוח , אבל כשאני מסוגלת לצאת איתה מי צריך מישהי אחרת?

פעם בשבוע תוכלי לאפשר לה נסיעה? ובפעם השנייה תנצלי את זה לנוח - תכווני לשם את האפשרות זו ותהני ממנה. תתייחסי אל זה כאל בייבי סיטר קבועה שנותנת לך את האפשרות על בסיס קבוע לשעתיים של מנוחה.
הדרישה שתהיה מישהי שתעמוד לרשותך בזמנים שלך מתאים בדיוק היא קצת מוגזמת. מה - לה אין חיים? אל תשכחי שזו עבודה שלה, שמסודרת לפי שעות - ולא לפי מצבך הבריאותי. (שאת זה אני מניחה שהיית קונה בכסף). אבל בתנאים הנוכחיים את יכולה למצוא את הדרך להעזר בשירות הזה - לא? תקחי מזה את מה שזה יכול לתת לך טוב.


תהייה יועצת שלא אוהבת כלבים ותיעץ לזרוק אותם ואנחנו נחליט לא לקבל את העצה ונשאירם, היא לא תאמר שאנחנו לא משתפים פעולה (וככה לגבי כל עצה אחרת), הדרכה הורית היא לא הכתבת תנאים - "תעשו ככה וככה", אלא הכוונה והדרכה וכשהיא נעשית היטב (ולרווחה, עם כל הדברים הרעים שיש לומר עליה - יש אנשים מיומנים בתחום זה) מכוונת לעזור במקומות של עבודה עצמית והעצמה במקום של ההורים ולא דיכוי. אפשר ללמוד הרבה ממדריכה טובה, בייחוד כשבאים עם ראש פתוח.
וברור שיש גם חששות. וטוב שאת מביעה אותן - אני חושבת שכדאי להביע אותן גם באזני העו"ס.

(לא, רק לא עגבניות רקובות...)

[עוד_אמא_מהורהרת*]

פעם בשבוע תוכלי לאפשר לה נסיעה? לא

הדרישה שתהיה מישהי שתעמוד לרשותך בזמנים שלך מתאים בדיוק היא קצת מוגזמת. ברור, מוגזמת ומגוחכת, אבל רק כך זו עזרה, כלומר מטפחת בתנאים אפשריים לא תתרום כלום

אם בשיחה ביום שני היא לא תחליט לרדת מאתנו, ואם היא תציע מיוזמתה הדרכת הורים (כי יש סבירות גבוהה שמענין המטפחת היא מוכנה לרדת) אז נסכים, ונקווה שאם נאלץ לזה זה יפעל בדרך שאת כותבת. הסבירות הגבוהה ביותר שזה מה יהיה. במקרה זה השאלה, מה עם היועצת הספציפית שתעבוד אתנו (וזו כנראה אותה עו"ס) לא תנהג בדרך שאת אומרת, אלא כן תשתמש בהדרכה כאמצעי לנסות לכפות את דרכה. כמובן שאני מאמינה שיהיו דברים שנסכים לאמץ, גם אם תהייה לנו בחירה חופשית מה לאמץ ומה לא. אבל אם היא כן תהייה כפייתית, מה עם "הצעותיה" שלא יראו לנו?

ורגע נחזור לאפשרויות חיוביות יותר. אם ביום שני העניינים עם העו"ס יסתדרו, והיא תחליט לרדת מאתנו (ואולי אפילו לסגור את התיק). מה עלינו לעשות עם הדו"ח הרע שלה?

[תוהה*]

מה עלינו לעשות עם הדו"ח הרע שלה?
כדאי לחכות עם זה ליום שני. תעזבי את "מה אם". אם זה יגיע (אינשאללה!) תבדקי אז. אל תפזרי את האנרגיות שלך על מה שיקרה או לא יקרה בעתיד. התרכזי בכאן ובעכשיו.

המשפט אולי יתבטל רק אם יתקבל האישור לפניו.
השערה:
גורמי הרווחה עדכנו את הגורמים המאשרים חינוך ביתי. לכן, יש בהחלט סבירות שלא יגיע האישור עד אז. ייתכן - לא בטוח, יש עיכובים כל הזמן, אבל אולי - אולי זו גם הסיבה שהאישור מתעכב. כי מישהו ברווחה עדכן את אנשי משרד החינוך.

[עוד_אמא_מהורהרת*]

האישור מתעכב (ולא רק לנו, לפי מה שהבנתי) בגלל חילופי גברי בוועדה - אין שום כוונה לעכב סתם רק בגלל איזו אג'נדה, אבל מחר ננסה להתקשר למפקחת שהייתה בביתנו ולברר היכן זה עומד (אגב, טרם חלפו 3 חודשים מהמועד בו הקבסיו"ת שלחו את הבקשה, זה יקרה בעוד כמעט שבועיים, אז אפשר לאמר שאין שום עיכוב)

[פלוני_אלמוני*]

מצד שני יש לנו תחושה שאם ביום שני נשכנע אותה שהילדה מתראה עם חברים כל יום, ועוד כמה פרטים קטנים מאוד אז יש אפילו סיכוי שהיא בכלל תסכים לרדת מאתנו,
כיוון אפשרי: עד יום שני, קחי את הדו"ח ולמדי הערה הערה. שני בהתאם למה שהעירה. הרי הדברים הם פעוטים! ולא דורשים ויתורים אידיאולוגיים רציניים. ואחרי שתטקטקי את מה שהפריע לה הזמיני אותה לביקור חוזר. גלי היענות לעזרה שהיא מציעה, באופן שיתאים לך ולה. (למשל תיאום שעות וימים, סירוב לזה והסכמה עם ההוא, וכו'), ברוח טובה. את צריכה להוציא אותה עם "סחורה" ולא רק לנסות לשכנע אותה מילולית שאתם בסדר, כדי שיהיה לה מה לכתוב. (היא הרי בחיים לא תכתוב "שיניתי לפתע את דעתי" . היא כן יכולה לכתוב: "בביקור חוזר בבית המשפחה גיליתי כי הם פתוחים לייעוץ וביקורת ומבינים את מהות הבעיות שאיתרתי, הם משפרים ומתקנים ואף עושים מאמצים לכוון את מיתרי הקול של הכלבים שלהם" (-: )

תתייחסי אל זה כאל בייבי סיטר קבועה שנותנת לך את האפשרות על בסיס קבוע לשעתיים של מנוחה. לדעתי זה שירות טוב, ממש. אם אותה אשה מקובלת עליכם ונעימה לכם, ואתם והילדה תוכלו להכיר אותה היטב ולסמוך עליה לפני שהילדה תלך איתה לבד, ואם הילדה רוצה ללכת איתה, אולי באמת תוכלו ליהנות מזה. אנשים אכן משלמים עבור שירות כזה לא מעט כסף. אבל, אבל, אבל: הייתי מקפידה להבהיר שאת לוקחת את השירות הזה לא כי לילדה אין חברים, אלא כי את, בשל מצבך הבריאותי, זקוקה למנוחה. ומבקשת שהיא תרשום את זה בתיק בצורה ברורה ולראות שהיא רשמה . כי המכשלה היחידה שאני רואה בהיענות לעזרה כזאת היא שהיא תשמש כחרב פיפיות בעתיד (לא מסוגלים לטפל בילדים וכו'.)
ואגב, למה שלא תזמיני אותה לראות כשהילדה משחקת עם חברות? אם כבר חלה עלייך חובת ההוכחה, אז טוב מראה עיניים ממשמע אזניים.

ושאלה: לאיזה "מקומות" בדיוק התכוונה העו"ס שהמטפחת תיקח אותה, ולמה כל כך רחוק מהבית?
והאם יש אפשרות שהמטפחת תשהה איתה בבית ובחצר ותעשה מה שהיא אמורה לעשות?