פליי ליידי

הברקתי את הכיור אתמול. כלומר- התחלתי בתוכנית. אני שניקיון אצלי הוא די חשוב לא יודעת לשים לב לנקודות חשובות. אני מאלה שמתחילות עם סמרטוט על כתם קטן ואז נישאבות לתוך ניקיון ארוך ומייגע.
ניראה מה ילד יום.

יש לי שאלה: איך מסדרים ומנקים את הבית לפסח בצורה מאורגנת ומסודרת????????
כי אני כבר לא ממש מסדרת אבל לפסח אני רוצה לסדר בצורה יסודית

או חדר-חדר (ובכל פעם שמטפלים בחדר, אוספים באיזה כלי את כל מה שצריך ללכת לחדרים אחרים [ולא פחות חשוב - פח גדול

], ואח"כ מפזרים אותם למקומותיהם),
או נושא-נושא (כל הניירת, כל הפיצ'פקעס, כל הבגדים, מנקים את כל השולחנות) - זה בעיקר עוזר להתמקד.
אפשרות נוספת היא לקבוע יום ושעה בה כל בני הבית מתגיסים למשימה מוגדרת מראש.

אבל...
הזבובית נגד "השתלטות יסודית".

טוב תאמת אני לא ממש הולכת לפי הזבובית

טוב תאמת אני לא ממש הולכת לפי הזבובית
פשוט צינתי את זה לפרוטוקול, בגלל שאנחו בדף זבובי (-:

לי הזבובית תורמת באופן אחר. היא מפוצצת לי את תיבת הדואר. אני מתעצלת לקרוא כל כך הרבה וגם אין לי זמן. אבל זה מזכיר לי מטלות שעלי לעשות

אבל זה מזכיר לי מטלות שעלי לעשות
למשל לנקות את תיבת הדואר האלקטרוני........

אני מסננת מראש את כל העדויות האישיות שמגיעות ממנה - לתיקיית הזבל.
אני מוחקת כל מה שלא הספקתי (שזה אומר כל ההודעות, בחודש האחרון...)
אל תדאגי, תקבלי את הכל שוב תוך כמה שבועות...

לפני שאת מתחילה רז, שימי לפנייך את כלי העבודה: הדלי הסמרטוט הסקוט'ש, השקית זבל וכ'.
תתחילי מהמקום הכי חשוב : המטבח.
במטבח כדאי להתחיל עם הארונות. שימי טיימר וכל רבע שעה עיבדי על אזור מסויים : ארונות תחתוניים, עליוניים, מדפים.
אח"כ המקרר : שימי טיממר וכל 10 דקות עבדי על חלק אחר : החלק התחתון, המגרות, החלק העליון וכ'.
אחריו התנור והכיריים עם אותו העיקרון .
ובסוף המשטחים : שיש וקרמיקה.

האזור החשוב השני הוא הסלון.
הקדשי רבע שעה ל:
נקיון הספות, השטיחים, מדפי הספרים, שולחן האוכל וכ'

אח"כ עברי לחדרי השרותים

ואז לחדרים..... אם נשאר לך כח...

העקרון הוא לעבוד שלושת רבעי שעה ואז לנוח רבע שעה. להתמקד בעיקר ולא להכנס לקטנות, לא להסחף, לעבוד בשמחה!!!!

והכי הכי חשוב : ל ז ר ו ק !!!!!!

יש לי בעיה מאוד קשה אין לי טיימר

מיץ פטל תודה רבה רבה רבה

יש לי בעיה מאוד קשה אין לי טיימר
השתמשי בשעון מעורר

גם את זה אין לנו!!! אבל לא נוראה אנחנו נקנה אבל זה היה כבר אחרי פסח

איזה אושר! בית בלי שעון מעורר!
מה עם שעון יד עם אופציה של צלצול של מי מבני הבית?
אולי במחשב? (outlook יודע להזכיר עם פעמון)

אני מסננת מראש את כל העדויות האישיות שמגיעות ממנה
אני כרגע ב-no mail, מאז שהתקלקל המחשב והיינו שבועיים בלי מחשב (טוב שהצלחתי לרוץ מהר ולהעביר שם לעצירת הדואל, אחרת איזה פיצוץ היה לי בתיבה!), אבל אני אהבתי יותר מכל את העדויות האישיות.
זה גם עודד אותי וגם נתן לי רעיונות.

את כל ההודעות תמיד מחקתי כל יום. חלק אחרי קריאה וחלק אחרי קריאת הנדון בלבד. עשיתי רק דברים שיכולתי, בלי נקיפות מצפון.

לאט לאט אני:

זורקת עוד ועוד, אחרי שכבר העפתי כמויות (כל דבר צריך להיזהר שלא אחליט פתאום שהוא מיותר...).
משתלטת על ניירת משנים, לאט לאט
מצמצמת את מספר הדברים שקונים (שמפו אחד בלבד לכל המשפחה, חומר ניקוי אחד בלבד, בינתיים מחסלת מה שיש בארון)
משתפרת בשיגרת הבוקר שלי
מצליחה יותר ויותר בעשיית דברים בקטעים קטנים ובהמשכים, במקום בבת אחת, כהרגלי.

יצא שלא טיפלתי בחשבונות כמה חודשים (כן שילמתי חשבונות ודברים כאלה, אבל לא בדקתי את ההורדות של כרטיס האשראי ואת דף החשבון וכו'). בדרך כלל משהו שאני אוהבת, אבל ראיתי אתמול שהפסקתי כשהינוקא עבר לדימום מאסיבי ( בקשה מיוחדת של בשמת ).
בעקבות העצה של הזבובית, שמתי את כל ענייני החשבונות במעטפה גדולה אחת.
אבל נכנסתי למלכודת הפרפקציוניזם: "למיין הכל ולהתחיל מההתחלה".
וככה זה התאסף והתאסף ונערם לי על הלב ורבץ שם כבד.
עד שפתאום נפל לי האסימון:
להתחיל בנקודה שאני נמצאת בה היום, לעשות כל יום קצת - הרי אלה הכללים!

אז לשיעור הפסנתר של הבכורה לקחתי את מחברת החשבונות, עם עיפרון וסרגל ומשימה אחת בלבד: לשרטט את הקוים לחודשים האחרונים וקצת קדימה. זה הכל.
כשהיו כל הדפים מוכנים למילוי, רשמתי על כל דף לאיזה חודש הוא.
ואז לקחתי כמה קבלות והתחלתי לרשום אותן בדף המתאים להן.
כל פעם ערימה קטנה, כל אחת לדף שלה.
בלי למיין את כ-ו-ל-ן לערימות לפי החודשים , בלי להתחיל מהחודש הכי מוקדם ולהתקדם בהדרגה לפי הסדר עד היום , בלי לרשום את הקבלות לפי הסדר הנכון של הקנייה באותו חודש - הרי ממילא זה לא יחפוף בדיוק לסדר שיופיע לי בדף של חברת האשראי.
ופתאום תוך יומיים כמעט כל הקבלות רשומות, המון דברים נזרקו (מסתבר שהיו בערימה גם קבלות על מזומן, שאני לא רושמת) והערימה שמחכה לי הצטמצמה פלאים.
גם האבן ירדה לי מהלב.
עכשיו אני פשוט עושה משהו , קצת כל יום, וגם מצאתי שיטה להמשך: המחברת פתוחה על השידה בחדר השינה ואני אשאיר אותה פתוחה לרישום רציף כל יום.

בשמת זה נפלא.
לי עדיין קשה הקטע של הפיננסי.ממש מחסום נפשי . אני אפילו לא מעיזה לקרוא את הדואר שקשור לזה.
רשימת קניות לי תפריט שבועי אני משתדלת לעשות כמעט מתחילת הצטרפותי לתוכנית. אבל לאזן את החשבונות או לברר כמה כסף יש ( יותר נכון אין לי בבנק), אמא'לה.......

רז את יכולה להשתמש בשעון של הטלפון הנייד.
וחשבתי על דרך עבודה בשבילך. שמאוד דומה למה שאני עושה.

העריכי כמה זמן עומד לרשותך והכיני לך טבלה לפני הימים.
אח"כ תחמקדי אילו דברים את רוצה לעשות ומה הכי דחוף והכיני לך רשימה נפרדת.( וגם מה דרוש לך כדי לבצע כל משימה ( שקיות, חומרי ניקוי, קופסאות, וכ')
נסי להעריך כמה זמן דרוש לך לביצוע המשימות .
ואז מלאי את הטבלה בהתאם.

זה נשמע מסובך? ממש ממש לא. רק זמן לשבת לחשוב ולכתוב. אבל אח"כ לא צריך להקדיש לזה שוב זמן ומחשבה אלא רק להביט ברשימה לפעול בהתאם.

הדרך הזו מסייעת לי לא רק בעבודות הבית, אלא גם בתכנון מסיבות, מעבר דירה, או בעבודה, בתכנון פרוייקטים או תוכניות ביצוע אחרות.

הנה אנחנו יכולות להקים אתר משלנו לעיצות בענייני ניקיון וסידור ואירגון. אני למשל בצעדי הראשונים. הכנתי את שקיות הדברים לפח והדברים לתרומה (אני אומרת שקיות כי למרות שאני לא אוגרת דברים היו לי יותר מ 27 דברים מכל סוג....), אני עובדת לפי אזורים ואת תיכנון התפריט השבועי אימצתי בחום רב כי זה באמת חוסך- ראיתי אוכל ש"נישכח" במקרר ולא נאכל בזמן וניזרק או ניתן לחתולי הרחוב.
אין לי טיימר ולא שעון מעורר- אבל יש לי במכשירים הסלולריים יש פונקציה של שעון מעורר (גם את זה גיליתי רק לפני כחודש).
והנה מחרתיים הפסח ומה לומר? אפילו נהנתי לנקות לקראת החג עם הטיפים והעצות שלכן.

האם יש למישהי רעיונות לאחסון הצעצועים שבחדר משחקים? מה עדיף- ארגזים? ארון? מדפים? שידה? מה נראה פחות בלגן וקל יותר למיין ולסדר?

תיבות. לנו יש מפסטיק, כאלה עם חורים שאפשר לראות דרכם את מה שבפנים. את התיבות אנחנו שמים בארון מדפים רגיל (פתוח) או על הרצפה.

באיזה גודל בערך? האם יש להן מכסה או שזה פתוח? איפה משיגים?

פתוחות, בגדלים שונים: הקטנות בערך 10X20 ס"מ, הבינוניות בערך 20X35, ןיש לנו גם ארגזי קרטון גדולים יותר לבובות וכאלה. אפשר להשיג בכל הום-סנטר ודומיו.

תודה יונת.

תיבות. לנו יש מפסטיק, כאלה עם חורים שאפשר לראות דרכם את מה שבפנים
בחיי שלא הבנתי על אילו חורים את מדברת, עד שכתבת - פתוחות, אז נפל אצלי האסימון:
אה! סלסלות פלסטיק! אז תגידי!

לנו יש ארונית מגירות צבעונית ( 6) של כתר. מאוד נוחה , נעימה לעין ופרקטית.
חוץ מזה יש לנו סלסלות מקש בגדלים שונים .

עכשיו שפסח מאחרינו, אני רוצה לספר לכן מה עשיתי כדי שפסח הבא יהיה יותר קל:

שמרתי את רשימת הקניות שעשיתי לחג. הוספתי דברים שראיתי שקניתי פחות מידי או ששכחתי לקנות. (הרשימה של השנה היתה זו ששמרתי עוד משנה שעברה...)
הכנתי רשימת כלי בית שחסרים לי לפסח, כך שבשנה הבאה אני אדע מה לקנות לפני החג בלי לפתוח את ארון כלי הפסח, ובלי לפשפש בזכרוני.
הכנתי לי רשימת תזכורות, דברים שאני תמיד נזכרת בהם מאוחר מידי, קרוב מידי לפסח.

אני חוזרת לשגרה אחרי שבוע חופש בבית...

הנה טיפ איפה לשמור רשימות כאלה - על לוח השנה, מאחורה, אם אתם משתמשים בלוחות גדולים (A4 ומעלה). נכון שאין עדיין החודשים לשנה הבאה - אבל כשתתלו את הלוח של השנה הבאה, ותחליפו בין הלוחות - פשוט תשלפו את הנייר הרלוונטי ותצמידו אותו מאחורי חודש מרס/אפריל או כל חודש רלוונטי לעניין.

בלגניסט אמיתי לא יזכור ששם שם:-) אני שמה כל דבר על המקרר...........
עצה: מה עושים עם הברכות לחתונה? מה עושים עם תעודות שלי ישנות מבי"ס? מה עושים עם ארון מבורדק? מה עושים עם קופסאות פלסטיק שאף פעם לא מוצאים מכסה?

עצה: מה עושים עם הברכות לחתונה?
זורקים?

מה עושים עם תעודות שלי ישנות מבי"ס?
זורקים? שומרים בתיק "תעודות" יחד עם עוד תעודות אישיות חשובות?

מה עושים עם ארון מבורדק?
מסדרים אותו כל פעם מדף או מגרה, לאט אבל בטוח. מעיפים (זורקים, נותנים) כל מה שאפשר, מחזירים רק מה שאוהבים ומשתמשים בו.

מה עושים עם קופסאות פלסטיק שאף פעם לא מוצאים מכסה?
זורקים. שומרים רק את אלה שיש להן מכסה. ושמשתמשים בהן ואוהבים אותן.

בשמת את פנויה? אפשר להתחתן איתך?
יש מישהו\י מסודר\ת שפנוי\ה פעם בשבוע או בשבועיים ומוכן לעזור לי להתגבר על הבלאגן של עצמי ובתמורה אני אעזור לו במשהו אחר?

כיוון שההצעה הקודמת לא נענתה בהתלהבות, הצעה נוספת:
אולי נחלק את הדף הוא די ארוך, לא?

רעיון למכסי הפלסטיק יש לי- לא מקורי שלי אבל אימצתי והוא מוצלח- על עכל קופסא ומיכסה שלה כותבים בטוש לא מחיק מספר - את אותו מספר גם על המיכסה וגם על הקופסא ככה מסדרים פעם אחת מיכסים וקופסאות וממספרים. אחר כך מפרידים. מאפסנים את הקופסאות במגירה/ארון וליד הדופן מצמידים את כל המיכסים או אפילו בקופסא אחת גדולה ואז כל פעם שצריך מיכסה לקופסא מחפשים לפי המיספר ומתאימים. קלי קלות ובאמת יעיל.

בשמת את פנויה? אפשר להתחתן איתך?
D-: D-: D-:

איפה את גרה? אני טובה בלתת תמיכה נפשית לאנשים לזרוק דברים שהם לא צריכים ו/או לא אוהבים

עתליה בתותים- איפה את גרה? אולי אוכל להיענות להצעתך.

בשמת א - צריך לעזור לאנשים להיפטר מדברים מיותרים. הייתה תכנית ב BBC PRIME על מישהי שמגיעה לבתים של אנשים ועוזרת להם להיפטר מערימות של דברים שהיצטברו אצלם. צריך לתת תמיכה נפשית רבה למי שמחליט להיפטר מערמות שהיצטברו- כי ליפעמים אנשים ניקשרים לדברים ובעניהם הם חשובים/משמעותיים/יקרים ובעצם מדובר בערמת עיתונים מהשבוע שבו הם התחתנו או משהו כזה.
או בגדים שהם לבשו בסוף יב' במסיבת סיום.

בשמת א - צריך לעזור לאנשים להיפטר מדברים מיותרים
בטח שצריך. לכן הצעתי את עזרתי.

אני מוכנה לתת תמיכה כזאת, בתמורה לתמיכה כזו עבורי, בביתי.

אפשר גם לקבל תמיכה?

אני גם החלטתי להתחיל לזרוק.
החלטנו לעזוב את דירתנו באוגוסט כשנגמר החוזה, ולעבור צפונה, לגור אצל ההורים שלי עד שנבנה את הבית (מה שיכול לקחת כמה שנים).
יש לנו הרבה חפצים. החלטתי שצריך לזרוק. אין לי מושג איך עושים את זה.
איך עוברים ממוד של איסוף למוד זריקה? זה לגמרי מנוגד לאופי שלי ושל בעלי. שנינו אוהבים חפצים (בעיקר כל מני מציאות מהרחוב). כל דבר שחושבים לזרוק, ישר עולות השאלות "לא חבל?" "אולי נצטרך את זה מתישהו?"

ישר עולות השאלות "לא חבל?" "אולי נצטרך את זה מתישהו?"
להעביר (תעביר את זה הלאה) לאחרים זה קצת יותר קל מלזרוק.

עכשיו - אני זקוקה לתמיכה נפשית בנושא הבא: זריקת בגדי ילדים.
אני שומרת את הבגדים של הגדולים, לקטנה. יש לנו גם אחין באותו גיל, כך שערמת הבגדים הגדולה של התאומים מתחלקת יופי בין שני הקטנים. אבל - זה אומר שכל בגד צריך לשכב שנתיים וחצי בארון. לא עדיף שמישהו ילבש אותם בינתיים? הכי יעיל, להעביר (בלי לרשום שם), ולהיות בטוחה שבעוד שנתיים אוכל לקבל בגדים אחרים לקטנה (ושגיסי ידאגו לעצמם). להאמין?
[אחת הבעיות היא בגדים יפים במיוחד שנקנים ע"י הסבתות...]

אני דווקא בעד לשמור....
שנתיים וחצי עוברות בצ'יק. אפשר להעביר לחברה עם ילד באמצע ולבקש שתחזיר או לאפסן בקופסה על ארון.
זו בטח לא העצה שקיווית לקבל.

לאפסן בקופסה על ארון
נראה לך שנשאר שם מקום פנוי?
בגדים של תאומים (ת-א-ו-מ-י-ם!)

כתבתי לך גם בדף האישי שאני מוכנה לבוא לעזור לסדר לארגן ולזרוק .להתעסק בבאלאגן של מישהו אחר תמיד יותר קל מאשר בבאלאגן שלי...
אני מתל-אביב , זה קרוב אליך?

הצעת העזרה שלי היתה לעתליה_ בתותים ,אבל גם לכל מי שרוצה עזרה בלארגן להעיף לזרוק ולסדר , ואם אעיז אז אשתמש בעזרה גם לעצמי...

עכשיו - אני זקוקה לתמיכה נפשית בנושא הבא: זריקת בגדי ילדים.
הא הא. בעניין זה קראתי בעיון את דברי הזבובית, ועדיין אני שומרת אצלי את הבגדים לקטן, ואגיד לך למה ואיך:

מה שיחזירו לי או יעבירו לי לא יהיה שמור טוב כמו מה שאצלי, ולא בהכרח יתאים לצרכי (בגדים לבלי חיתולים, פשוטים, מכותנה וכו').
איכשהו כשאני צריכה דברים (למשל, סוס הנדנדה שעבר במשפחה) אז בדיוק מישהו אחר עדיין צריך אותם גם. אין לי חשק להיות תקועה בדיוק כשאני מגלה שצריך בגד כי הילד גדל, ואני ממש אלרגית לקניית בגדים (זו לא פעילות שגורמת לי אושר אלא טורח וטירטור).
אני לא שומרת הכל, אלא רק מה שיתאים לקטן, והוא נוח ואהוב. מבחינה זו - אני מעדיפה מעט בגדים שיתבלו בהרבה כביסות, כי מקום אין לי, אני לא סובלת ערימות בגדים שלא מספיקים אף פעם ללבוש את כולם, ואין לי בעיה נפשית עם כביסות.

לכן אני מעיפה כל מה שאפשר - ושומרת את השאר.

תבדקי אם השיקולים שלי מתאימים לך או לא, ולפי זה תחליטי.

בגדים -- אפשר לשמור שניים-שלושה סטים טובים (תבחרי איזו הגדרה שאת רוצה ל"טובים") ואת השאר להעביר. נראה לי שהעקרון של גברת-זבוב עובד גם פה: אם זה לא גורם לך לחייך -- החוצה!

מה עושים עם הברכות לחתונה?

חמותי אוהבת לשלוח לנו כרטיסי ברכה צבעוניים ויפים לכל הזדמנות. היו לנו הרבה הזדמנויות לאחרונה. הילדה בת השלוש משתמשת בהם לאימוני גזירה והדבקה.

יש לנו הרבה חפצים. החלטתי שצריך לזרוק. אין לי מושג איך עושים את זה.

אנחנו עברנו לארץ אחרת לפני כמה חודשים. מחיר מטר מעוקב במכולה - $250. ופתאום מאוד פשוט להחליט מה שווה את הסכום הזה ומה נשאר בארץ. אולי תדמייני שכל קילו או מטר מעוקב של חפצים עולה סכום בלתי אפשרי?

לי יש בעיה אמיתי עם חפצים שקיבלתי במתנה ולנצח יהיו קשורים אצלי לנותן. פיג'מה שאבא שלי הביא לבכורה בזמנו ועכשיו יכולה לשמש את הצעירה. פיג'מה חמודה, בגודל הנכון, וסינתטית לגמרי. אין שום טעם לענות את הילדה כשיש לי פיג'מות כותנה בשפע. אבל זו מתנה מאבא שלי. בעייה.

תבדקי אם השיקולים שלי מתאימים לך או לא, ולפי זה תחליטי
שיקולים קצת שונים, אבל כן, זה עוזר.

אם זה לא גורם לך לחייך – החוצה!
נורא יפה, אבק קשוח מדי עבורי...

> מפשילה שרוולים. אפשר להביא בגדי קיץ לפארק הירקון? (הלאומי, נו, אתם יודעים) <

נכון שכל השיטות של אם לא לבשתי את זה שנה שלמה- להעיף ידועות ומוכרות אבל לא תמיד מוכיחות את עצמן. אנחנו ליפעמים שומרים דברים בלי קשר לשימוש שלנו בהם אלא לצורך נפשי פנימי שהם ממלאים אצלינו. אבל אולי זה שניזרוק אותם או נעביר אותם ישחרר בתוכנו חלק שיוכל להיתמלא בדברים אחרים? (הכוונה לא ליקנות דברים חדשים כדי לאגור אלא "לאוורר" את מגרות הנפש). אני מוכנה לעזור למי שצריכה באירגון וסידור. באמת כי כמו שאמרו פה- מה שיקר לאחרים אינו יקר לי ולהיפך. אני ממש לא שומרת ולא אוגרת כפייתית. רוצה לישמור את הפיגמה שאבא נתן? גיזרי חתיכת בד ממנה והכניסי לאלבום תמונות או צלמי את הילדה לובשת אותה - ואז אפשר להיפרד מהפיג'מה עצמה. יש לי עוד עיצות- לשירותכן!!!

גילה, אני אתן עצה שסותרת את המלצת הזבובית, תקני מחסן כזה שקונים בהום סנטר ותשימי בגינה או על הגג ותאכסני שם.

אני אשמח לעזרה בזריקה וארגון באלגן. אבל מאחר וזה יקח זמן התחליתי לעשות סדר בעצמי

כל מקום שאני נוגעת בו בבית, אני מזכירה לעצמי לזרוק, לזרוק. אני מתקדמת לאט לאט אבל מתקדמת.
בקשר לבגדי ילדים....יש לי את הבעיה מכל הכיוונים. מאז שבני נולד אני מקבלת המון בגדים. רובם גדולים מידי (בלידה קיבלתי מאחי את בגדי ילדיו - חלקם לגיל 3...) ממש בימים אלה קיבלתי עוד חבילת ענק (5 שקיות גדולות ומלאות) עשיתי מיון. הבגדים רובם במצב טוב ונעים למראה....חוץ מזה שאני לא מהמאורגנות וקשה לי לדעת למה באמת אזדקק. הפתרון שלי נכון לעכשיו הוא כזה. הבגדים מאוחסנים ב 3 קופסאות פלסטיק גדולות.
ארגז 1 - בגדים קטנים
(גיל 0-1) חורף וקייץ. כל חברה עם ילד שקטן מבני מצווה בזמן ביקור אצלי לבדוק אם היא צריכה משהו....

כל פעם שאני עוברת על הארגז הזה עוד בגדים הולכים לחברות (במטרה לחזור אלינו) ועוד בגדים הולכים לתרומה לנזקקים (כל פעם אני מצליחה לוותר על קצת...)
יש עוד שני ארגזים בגדי חורף גדולים ובגדי קייץ גדולים......אם משהו צריך אשמח להשאיל ולתת.

לי כנראה יש בעיה הפוכה ואני כל הזמן מחפשת איך להפטר מדברים וזה כאילו לא מספיק. וכך אני מגיעה גם לבית של אמא/אחיות/חברות וכו'. גם אם אני לא מוציאה בעצמי ואני שומעת שהן מוציאות - זה נותן לי תחושה כאילו אני הוצאתי בעצמי.
זה לא שאין לי עוד מה להוציא מהבית. תמיד יש (כי גם תמיד נכנס). אולי כשאני יעבוד פחות ה"בעיה" הזו תעבור לי.

תקני מחסן כזה שקונים בהום סנטר ותשימי בגינה או על הגג ותאכסני שם
לא! יש גבול...
(את גיס חמישי פה? (-; )

גילה, אולי תתני כבר מעכשיו חלק לאחין. תשמרי את מה שמתאים לבנות לקטנה ואת השאר תעבירי לגיסתך/אחותך.

גם אני עשיתי מהפכה בשמירת בגדי תינוקות: לפני פסח הוצאתי את כל השקיות, פירקתי, ושמתי בשלושה ארגזים: 1. שמירה 2. להעביר 3. לפח.
יצאו לי2 קרטונים קטנים שאני שומרת וכל היתר יצא מהבית:-) יששששש!
בנינו, גם אם יהיה לי עוד תינוק, לכמה כבר בגדים זקוק תינוק אחד קטן? שני ארגזים זה בהחלט מספיק.
(ובעלי אמר:" ומה אם יהיו לנו תאומים? "
וכאן עניתי לו דווקא לפי "שיטת המגירות" ואל לפי שיטת פליי ליידי, שזו שיטת דתיתי מקבילה - "הקב"ה שיתן לי תאומים יתן לי גם כסף לבגדים! "

איזה כיף להיות דוסים;-) לכל שאלה יש תשובה:-P)

"הקב"ה שיתן לי תאומים יתן לי גם כסף לבגדים! " איזה כיף להיות דוסים לכל שאלה יש תשובה)
חבצלת, מתה עליך!

תודה, אבל לא הבנתי למה

את מצחיקה אותי

זה כינוי זמני, עד שאמצא את הכינוי האולטימטיבי.

לפני שבוע החלטתי לנסות את שיטת flylady (קראתי עליה באיזה פורום מסעיר אך מאוד יעיל של ניקיון וטיפים).
זה עובד! [אצלי לפחות] אני כמובן לא עושה כל מה שהיא אומרת ולא בדיוק מתי שהיא אומרת,
אבל בגדול, אני מרגישה כבר שיפור. הבית הרבה יותר מסודר, וגם יותר נקי. וכל זה בלי מהפכות גדולות.
רק קצת יותר משמעת עצמית וטיפול בדברים קטנים לפני שהופכים לענקיים (כגון ערימת כלים מלוכלכים בכיור).
אפילו בעלי נרתם לעניין לפעמים (כשאני רותמת אותו).... הסתערות של כמה דקות על איזו פינה מבולגנת, וכו'.

סוף סוף גם מיינתי את כל הבגדים שאני רוצה כבר לפזר לכל מיני בני דודים קטנים ונזקקים וכו'.

בקיצר, FLYLADY די מומלץ...

וכמו שהבן שלי אמר: "מה היא אמרה לך לנקות היום?" ......

מוקדש לבשמת:
אתמול הילדה מרחה את דלת הזכוכית בסלון בחמאה.הרבה חמאה. אני הייתי עסוקה במקום אחר בבית ועד שהבחנתי העסק כבר התייבש.
ריססתי בתרסיס חלונות וניגבתי במטלית רכה, למרות הפיתוי לקחת סקוץ'ברייט ולסגור עניין (-; אחרי כמה ריסוסים וניגובים החלון נראה רק מעט נקי יותר, 90% מהלכלוך נשאר.

היום חזרתי לחלון, ריססתי וניגבתי עוד פעמיים או שלוש. בסוף היה קצת יותר נקי מאתמול. בתקווה שעוד שבוע שבועיים החלון יהיה נקי לחלוטין.

אמא, נסי חומר ממיס שומנים

תודה נאווה! (או שמא נאוה? יש העדפות?)
אין לי ממש חומר מסיר שומנים. המצאי בארון: קרם ניקוי צהבהב ואבקה מיוחדת לתנורים. אני לא מעיזה לנקות את החלון עם אבקה - בכל זאת דירה שכורה, ועל הקרם ניקוי לא חשבתי אבל גם הוא בעצם אמור לקרצף, נכון?

בכל מקרה היום החלון כבר נקי לגמרי, השמש זורחת והעציצים שלי מאושרים.

והעיקרון הוא:
לעבוד קצת ומעט עם חומרים ידידותיים.
D-:

הפעלת ילדים דרך פלייליידי:

כל אחד מוריד 6 כלים מהשולחן.
כל אחד מרים 5 דברים מרצפת הסלון.
אחד מסדר את הנעליים בשורה והשני מרים את הבגדים המלוכלכים ומכניס לסל.

משיבה לחיים את הדף הזה. הגעתי עם הפניה של שלי ,
ונראה לי שאני עלולה לסיים את חיי בבית מצוחצח למשעי...מה יהיה עליי?
ושאלה לי למנוסות-
אם צריך לפנות מהסלון את הדברים שלא שייכים לשם, והסלון הוא גם מגרש המשחקים, אז צריך לפנות את הכורסאות או את הצעצועים

?

ענבל, אל דאגה. אם את מבולגנת בנשמתך הבית לעולם לא יהיה ממש פליי. לי יש התנגדות פנימית עמוקה לעניין נעילת הנעליים בבית. בית בשבילי הוא מקום ללא נעליים, ללא שעונים, ללא תכשיטים וללא חזיות. מצדי שיהיה קצת מבולגן, על פני השטח, כל עוד הארונות מסודרים. ואז אני מרגישה באמת בבית.

<אמא אינקובטור לא עונדת שעון מאז ההריון הראשון שלה כי הוא מעצבן לה את האישיות.>
<על חזיות לא נדבר כאן>

מצטרפת. וכן, גם הנשמה.

לוקחת רק חלק מהרעיון ונורא נהנית- הכיור לא מחכה ליום שישי, יש שפע כפיות והרצפה לא מריחה כמו ארוחת צהריים...

הסבר בבקשה, למה רק רבע שעה ?

רק רבע שעה כי הרעיון הוא לא להפוך עבד לעבודות הבית.
ברבע שעה מסתבר שאפשר להספיק ה-מ-ו-ן , ולא נכנסים לסיחרור של פרפקציוניזם.
ההפסקות חשובות לא פחות מהעבודה. תקראי באתר שלה ותביני יותר.

אני יותר כבר שבעה חודשים בתוכנית הזו ומרגישה את השינויים בהמון הבטים בחיים. ושפרתי את האנגלית שלי.....
ועכשיו אנו שוב בסופר- בוגי....כמה שיותר מתפטרים מחפצים בבית בכל מיני דרכים ורעיונות מקוריים.
אז אני הולכת למסור וזרוק המון חפצים ופריטים. בנתיים התחושה של להפטר מחפצים ממש נפלאה ומרעננת כאשר החפצים מוצאים בית חדש זה עוד יותר נפלא.

עקרון הרבע שעה הוא מתנה נפלאה. אפשר באמת להספיק לעשות סדר ומצד שני לא משעבד ומעיק.
אפילו מאוד עוזר עם הילדים.

הדבר שהכי קשה לי לעמוד בו הוא שעת הנקיון השבועי.
אצלי זה תמיד מגיע ל שעתיים וחצי שלוש.
או שעדיין יש לי יותר מדי חפצים או שאני עדיין נוטה לפרפקצינוסטיות או ששניהם......

כל הכבוד, מיץ פטל!

אני מתפטרת ומתפטרת מחפצים ומרגישה עוד ועוד הקלה עם כל דבר שהולך. הילד גדל - פוף! עוד צעצועים שאפשר להעביר לתינוקות קטנים. עוד בגדים שאפשר להעביר לתינוקות קטנים.
חילופי עונות - אה, הנה עוד בגדים שלא אלבש יותר. ביי ביי. תלכו לברך מישהו אחר שיהנה מכם.
תמונות, שולחן, שידת ספרים - שלום.
שני כסאות של חדר הילדים התפרקו - שחררנו אותם. בהזדמנות נקנה עוד כסאות פלסטיק בזול, שמתלבשים זה על זה ולא תופסים מקום (לא בוער. יש כסא אחד, שרפרף אחד, והדום אחד, וזה מספיק למי שבבית ולאורחים קטנים, מה גם שהם בכלל יושבים תמיד על הרצפה).

אני מגלה שאני כבר מסדרת את המיטה בבוקר אוטומטית, זורקת דברים שפעם הייתי חושבת "אולי נצטרך פעם" בלי שום נקיפות מצפון, נמנעת מקניות, אם מכניסה חדש (למשל, קרש חיתוך חדש למטבח) אז זורקת ישן (זה שהעלה עובש. כי קניתי שניים בבת אחת, במקום קרש הלחם שנשבר, ויצא שהיה אחד אקסטרה - אז סילקתי אחד שהיה).

עם הילדה שעון העצר לא עובד. היא לא קולטת שיש פה תחרות עם השעון, והיא זקוקה לתשומת לב כשהיא מסדרת. מה שעובד:
אני נותנת משימה מוגדרת עם משך זמן מוגדר לפי מספר, וסופרת בקול רם. נגיד:
אמא: "עכשיו שמים את כל הבובות שעל הרצפה במקום עד שאני סופרת עד שלושים".
הבת: "לא, אמא, עד ארבעים וחמש!"
אמא: "בסדר! אחת, שתיים, שלוש...."
הבת: ממהרת ומספיקה לאסוף את כל הבובות למקום.
אמא: "יופי, עכשיו כל הכדורים לקערה, עד עשרים (אני כבר ראיתי שיש רק שני כדורים). אחת, שתיים..."
הבת אוספת.

בסוף יש תחושה של הישג ושל תשומת לב וחדר מסודר, והיא גם מרגישה שעשינו את זה ביחד אבל שכל הקרדיט מגיע לה (-:

רק מתחילה, כבר יומיים (!) הכיור נקי, נקודות חמות יטופלו בחלקן היום. היתכן שמשהו משתנה בי ?
ותודה.

כיוון שאני עובדת שעות רבות האפשרויות שלי ו לנקות עם הפעוט במקום בלות זמן איכות (אשמח לשמוע תובנות) או בערב שהבית מבורדק ואני הרוסה. יש עצות?

לא יודעת לזרוק, לא ידעתי מעודי. מנסה ללמוד וסקפטית בענין.

לנקות עם הפעוט במקום בלות זמן איכות
לנקות יחד עם הפעוט = זמן איכות.

איך מנקים עם פעוט?

למשל - נותנים לו סקוצ' וקערה עם מים עם או בלי טיפונת סבון. וגם משהו מלוכלך לנקות

אבל אז המשהו חצי נקי והרצפה מטונפת

ובסוף עוברים על הרצפה, כמובן - רצוי בזמן שהילדים בדרך לאמבטיה.

אבל אז המשהו חצי נקי והרצפה מטונפת
לא חשוב.
גם ניקוי לא מושלם עדיין מברך את המשפחה שלכם, אומרת הגברת הזבובית. תקראי באתר שלה. יש לה גם המון חומר על איך לנקות עם תינוקות, עם פעוטות והלאה. המון טיפים של אמהות, איך הן עושות את זה.

מבלי לאבד עשתונות בגלל הבלאגן?
כשהילד בדרך לאמבטיה, זה הרגע בו אני צונחת באפיסת כוחות ונהנית מ זמן לעצמי

מבלי לאבד עשתונות בגלל הבלאגן?
בדיוק!
והיא מדברת על בלגן כמו מהתוכנית הבריטית ההיא שהוזכרה ב מבוגרים וטלויזיה .
היא מסבירה איך. למשל, שיטת 15 הדקות. מונו, קראת את כל הדף הזה? יש פה המון הסברים.
אני רואה שאת מתעניינת, אז תתחילי בלקרוא את הדף הזה ואת הדף של התרגומים ממנה, ואחר כך תלכי לשוט באתר שלה (-:
ממש מומלץ.

קראתי את הדף ואת התרגומים. אני לא מצליחה ליישם בסגרת אורח החיים שלי האמור. אני אציץ באתר שלה שוב לחפש את הקטע עם הפעוטות

אתמול היה אמור להיות יום העבודה האחרון שלי, ובחגיגיות רבה נרשמתי שוב ל flylady. בסוף אני ממשיכה לעוד 3 שבועות במשרה חלקית... ננסה בכל זאת לחזור לעוף, נראה איך ילך. אחת התוכניות שלי היתה לשתף את הבת שלי במשימות הזבוביות, בתוך בילוי משותף שלנו. בתקווה לתת לה קצת כלים לסדר וניקיון שחסרים לה כל כך. ביום הראשון זה נראה ככה: "אני הולכת לעשות כמה משימות של פלייליידי, בא לך להצטרף אלי?" "לא, מתחשק לי להמשיך לשחק במחשב". וכאן באה אכזבה שלי, וכעס, ותחושה של "מה היא חושבת לעצמה, עושה מה שהיא רוצה ומצפה שאני אסדר ואנקה אחריה" כמעט שמעתי את עצמי אומרת לה את זה, חוזרת על המילים המדוייקות שאני הייתי שומעת מאמא שלי

טוב, רומא לא נבנתה ביום, נכון?

מונו, לא את כל הדברים אפשר לנקות עם הפעוט אבל יש דברים שכן.
אני לפני שבועיים ניקיתי תריסים וחלונות שהיו מאוד מלוכלכים. אני ניקיתי למעלה והיא ניקתה למטה. היא הורידה את הלכלוך הגדול ובסוף עברתי על הכל עם סמרטוט לח שהשאיר הכל נקי. היא היתה מבסוטית.
גם את ארונות המטבח (מבחוץ) ניקיתי איתה.
ועכשיו קניתי סודה לשתיה אז גם את האמבטיה אפשר לנקות איתה.
סדר בצעצועים (צעצועים למסירה או לאחסון) גם אפשר לעשות איתה, היא מפזרת הכל - אני בוחרת כמה ומעבירה לשקית בצד. בהתחלה היא כל פעם הוציאה את הדברים בשקית. אבל אחרי 2 דקות זה עבר לה. ואז יש לי שקית למסירה ופחות צעצועים לסדר.
גם אבק אפשר לנקות איתה. נכון שזה לא יוצא מושלם - אבל זה בטוח יוצא יותר נקי מלא לעשות בכלל.
ובגיל 4 היא כבר תוכל לשטוף את הבית לבד ואני אוכל לקרוא ספר.