פליי ליידי

אילה, באחת ההודעות האחרונות קראתי לך אילונת ועכשיו אני רואה שזה תוקן לאילה...
שומרת על דיסטנס?(:

לא זאת לא הייתי אני שתיקנה

הגיע אלי במייל וישר חשבתי על הליידיס.....

הנחיות לניקיון הבית ב-20 דקות:

אורחים הפתיעו שהם בדרך ויש לכם רק 20 דקות לנקות את כל הבלגאן שנוצר אל דאגה... להלן שיטת ה- 20 דקות.
דבר ראשון- מבער שמנים עם נר דולק. במקום שמן ומים נשים בו מרכך כביסה. במהלך 20 הדקות הבאות יתמלא הבית בריח של נקי. שיטה אחרת היא הרתחת מים בסיר קטן ובו מספר מקלות קינמון מה שייתן תחושה של בית מלא בריח מאפים למיניהם.
וישר למטבח. דאגו תמיד שהארון מתחת לכיור יהיה פנוי להכלת גיגית אחת. דבר ראשון נפנה את כל הכלים המלוכלכים לתוך הגיגית. המהדרין יכולים למלא תוך כדי גם מים וסבון וכך יהיה קל יותר לשטוף את הכלים בשלב מאוחר יותר.
את כל הקופסאות והאוכל שעל השיש מפנים לתוך ארון אחד. מרססים אקונומיקה בספריי על השיש ומנגבים.
המטבח מוכן, מבריק ומריח מאקונומיקה כאילו בילינו בו שעתיים לפחות.
עברנו לסלון. מחזיקים בבית דרך קבע קופסא גדולה מפלסטיק בעלת מכסה. את כל הבלגאן של הסלון אוספים בעזרת מטאטא לערימה גדולה וזורקים בקלילות לתוך הקופסא הגדולה, סוגרים במכסה ומעמידים בצד. תמיד אפשר להגיד שיש בקופסא משחקים של הילדים/ אחיינים/ בני דודים.
בנוגע לניקוי אבק- את האבק רואים רק באזורי אסטרטגיית השמש. דהיינו- מקומות עליהם זורחת השמש. במקומות מוצלים אין צורך לנקות.
הסלון מסודר ומאורגן. המהדרין יכולים להעביר מטלית לחה על הספות ולהרגיש ממש נקיים.
חדרי שינה- את כל הבגדים לפרוש בנונשלאנטיות על המיטה, לנער את השמיכה ולפרוש מעל. לסדר יפה את הכריות והמיטה מוצעת למשעי. גם כאן אסטרטגיית השמש לגבי האבק. מומלץ לסגור את התריס כך החדר ייראה נקי יותר.
שירותים- אם לא נקי אצלכם ביום יום אולי עדיף שאורחים לא יגיעו...
מקלחת- את ה-כ-ל דוחפים לסל כביסה, מעמידים שמפו במקום. נגמר.
הגענו למקום המת של הבית- "מאחורי הדלת של חדר הכביסה". לא משנה איזו דודה-בולשת-חוקרת תגיע אליכם הביתה ותפתח כל ארון ודלת, באופן בדוק אף אחד לא טורח להסתכל מאחורי הדלת של חדר הכביסה. שם נעמיס את כל אותם פרטים שלהם לא מצאנו מקום בבית ולא בא לנו שיראו אותם.
נשארו שתי דקות להבריק הכול- מוציאים סמרטוט, מרטיבים ומזליפים עליו מעט מרכך כביסה ומעבירים ברחבי הבית. לא לשכוח בסלון לדחוף מעט את הסמרטוט מתחת לספות כך שאם פספסנו איזה פריט מתחת לספה הוא לא יבלוט אלא יידחף לשם לעולמי עד.
זהו. הבית נקי ומן הסתם בטח האורחים כבר בדלת. עכשיו רק נשאר לספר לאורחים איך הבית שלכם תמיד מתוקתק

זה פשוט מטורף!!!!!

אנשים חיים כל חייהם בשיעבוד מוחלט לתדמית שלהם ולרושם שהם יוצרים אצל האחרים ואפילו לא תופסים איזה מין חיי הבל ריקים ופוחזים הם מנהלים....

עצוב...
לוונדר - חיבוק מפוקק לך..

גם אני לא אוהבת את זה
לא כתבו שם גם להתאפר להסתרק וללבוש בגדים יפים להחליף לילדים את הבגדים לבגדים לבנים נקיים ולתת את הכלבה לשכנים .
אם באים אליך אורחים שלא אוהבים אותך כמו שאת (לפעמים מבולגנת) אז יש בשבילם מילה מעולה באנגלית שמתחילה באותF
ואם מדובר בפגישת עבודה או דבר כזה אז יודעים עליה מראש לא ?

טוב,אפשר להחליף אורחים בחותנת,אז זה יותר מתקבל על הדעת...

אני דווקא מודה ללוונדר על חלק מהעצות,אני הולכת לאמץ את המבער שמנים עם המרכך כביסה והעברת מטלית עם מרכך בכל הבית-במקרי חירום.
זה כל כך קשה להיות גם וגם וגם וגם אז זה טוב לדעת מידיי פעם לעגל פינות ,מותר לי לשבת בבית נעים או לארח גם אם לא הייתי השבוע סופר וומן והייתי 100% בכל אחד מהתפקידים הרבים שלי כאישה.

שליחה על ידי נועה* » 31 מאי 2009, 14:57

קצת הסבכתי
אימיילים ממש ארוכים ומבלבלים
יש דרך לדעת מה המשימה היומית בלי האימיילים שהם כל כך הרבה מלל?
וגם - לא הבנתי איפה כתובה השגרה היומית פרט לנקיון הכיור
תודה!!!

http://www.flylady.net/pages/[po]sneak peek[/po].asp
פה יש כל שבוע את המשימות היומיות של כל הימים

דבר אחד חשוב ביותר שלקחתי מפליי ליידי:
להתגבר על (קרי= להתעלם מ-) מהפרפקציוניזם שלי. למשל - גם אם אין לי כוח לשטוף את הרצפה יסודי, אלא בא לי רק להעביר סמרטוט בחפיף - סבבה, אני מעבירה סמרטוט במסדרון, בסלון ובחדר האוכל (המקומות שבהם הכי הרבה סימנים מגעילים על הרצפה) וזהו. שאר החדרים יחכו עד שיהיה לי כוח. אבל בינתיים - הבית נראה הרבה יותר טוב וזה ממש ממש "מספיק לעכשיו"!
במקום להרגיש מבואסת שהבית מלוכלך ואין לי כוח/יכולת/זמן לנקות אותו היטב עכשיו - אני מרגישה הרבה יותר טוב עם בית שבאמת נקי יותר, גם אם לא עבר ניקוי יסודי. ההבדל הוא מדהים.
וזה גם מאפשר לי לתת לבעל לנקות בלי להרגיש ש"הוא לא עשה את זה יסודי מספיק ומי בכלל לימד אותו לשטוף רצפה". הוא עושה את זה חפיף? בסדר. זה נקי יותר ממקודם, לא? אחלה.

זאת הייתה ממש הארה בשבילי!

(וגם הנסיון להקפיד על רוטינות ניקיון וסידור פשוטות לכל יום עוזר מאוד).

מנסה להחיות את הדף הזה.
עברתי את הסדנה הנפלאה של בשמת, ממש לפני לידת בני השני, ולתקופה מסוימת הצלחתי לרכוש הרגלים שעזרו לי. אבל, אחרי שהקטנצ'יק נולד- הכל נמחק כלא היה ומצאתי את עצמי כמעט בלי כוחות לעשות כלום. רק עכשיו, אחרי חצי שנה, ואחרי שסדר היום שלי מתחיל להתייצב שוב, אני רוצה לנסות ולעבוד על ההרגלים האלה שוב. כל כך קשה...

איזה קטע...
אני כבר איזושהי תקופה נכנסת מידי פעם לדפים בנושא פליי-ליידי
גם אני חמישה חודשים אחרי הלידה ומתחילה רק עכשיו להתאפס על עצמי ועל הבית
אבל, זה נותן מן מוטיבציה לעשות דברים קטנים...
וגם, אני מרגישה שאני די נקייה כי אין לי את כל המקומות האלו שהיא כותבת עליהם שלא נגעו בהם שנים (ואני עוד לא "שנים" בבית הזה...)

אני ממש לא "אחרי לידה" (כלומר כן, אחרי שלוש, אבל ממש ממש מזמן...) אבל בכל זאת אשמח אם הדף הזה יחזור לכככב, ומוכנה לתרום את חלקי.

אשמח לתרום את חלקי כמה שאפשר.
אני מבולגנת כרונית. כל הרגל של סדר וניקיון נקנה אצלי בעמל רב.
אני מרגישה שאצלי הכי הכי קשה לשנות הרגלים ישנים. כאלה שהגיעו מהבית של הורי, כאלה ש"התלבשו" על תכונות אופי מסויימות (דחינות כרונית, פאסיביות). אני רואה את בעלי, שהוא לא מופת לסדר ונקיון, אבל בכל זאת יש הרגלים בסיסיים שאצלו הם אוטומטיים, והגיעו מבית הוריו שהקפידו על סדר וניקיון מופתי.
אצלנו בבית הורי- אמא עשתה הכל (היום היא מאוד מתחרטת על שיטת החינוך הזו...), כך שאפילו את ההרגל הפשוט של להרים את הכלים לכיור בסוף הארוחה לקח לי כמה שנים טובות לרכוש. נשמע זוועה- אבל ככה זה. אצל בעלי זה בא אוטומטי. מצד שני- אצלו בבית היו כללים נוקשים, כך שעכשיו הוא שונא ממש לעשות עבודות בית כמעט מכל סוג, ברגע שהוא מתחיל, הוא נכנס לאט לאט לדיכאון, וממש סובל מזה. אני די בטוחה שזה משהו שהוא הביא מהבית. אם אני מתחילה לעשות משהו- אני לא סובלת מזה. לא נהנית ומתענגת- אבל גם לא סובלת.
החלטנו ביחד שאנחנו עובדים על הרגל קטן בכל פעם- ממש פצפון, והחלטנו שזה יהיה על הרגל שמפריע לבן הזוג. אני משתגעת כשאני רואה נעליים שלו באמצע הסלון- לא חושב כמה מבולגן הוא. במיוחד עכשיו- כשהקטנצ'יק התחיל לזחול וצריך לשמור על רמה מינימלית של נקיון הרצפה. הוא משתגע כשהוא רואה סכום מלוכלך על השיש- למשל סכין שחתכתי בה משהו ולא זרקתי לכיור. לכן החלטנו לעבוד על שני ההרגלים האלה. מנסיון אישי שלי- עדיף להתחיל בקטן וליצור הרגל עקבי.

פלונית, אמונה- ספרו קצת על עצמכן בתחום הזה, אם אתן רוצות.

עבדתי עם פליי לידי איזה שבועיים, שבהם הייתי מאושרת עד הגג מהבית הנקי והמסודר.
אחר כך זה עבר לי.

עכשיו אנחנו בארגזים, ואני מרגישה שאני חייבת פליי לידי, אבל קודם לצאת מתוך הארגזים.

(דחיינות?)

פלונית, אמונה- ספרו קצת על עצמכן בתחום הזה, אם אתן רוצות.
גם אני, כמוך, בערך, אבל דור שני לבלגאן. את המחסור בהרגלי סדר ונקיון ירשתי מאימי, שהיתה דוקא בלגניסטית כרונית (השתפרה מעט בשנים האחרונות) וזכור לי שכילדה הבית המוזנח מאוד מאוד הפריע לי, הפריע עד כדי כך שהבטחתי לעצמי שילדי לא יחושו בושה כאשר חבריהם באים לבקר.
אז אני בהחלט לא מסודרת כפי שאולי הייתי רוצה, אבל עם השנים למדתי לשמור על הראש מעל המים, והרבה בזכות הפליי ליידי.
הערבים אצלי ארוכים, מפני שאני מכינה חומר לביה"ס, אבל קבעתי לעצמי כלל: בעשר אני מפסיקה הכל ומקדישה 15 דקות לסידור הבית. ואם צריך, כלומר אם לא הספקתי קודם וגם בן הזוג לא הפתיע, אז עוד 15 דקות לסידור המטבח.
זה נשמע מעט מאוד, אבל מדהים איזה שינוי זה מחולל, וכמובן, את ההרגשה של קימה לבית מסודר קשה לתאר.
עוד דבר שהיה משמעותי לגבי היה ההבנה שאפשר לעשות הכל בצעדים קטנים. אני חושבת שזה קשור לליקוי קשב שיש לי, בכל מקרה, בכל פעם שהייתי מתחילה לנקות את הבית זה היה נגמר באמצע, עם הרבה יותר בלגאן ולכלוך מאשר בהתחלה. למדתי לעשות הכל בקטן, לא בבת אחת, ומאז הבית מחייך.
דבר נוסף שעוזר לי, הוא לכתוב את הדברים שהייתי רוצה לשפר בבית. נשמע מצחיק, אבל אצלי זה עובד: יש לי פנקס קטן ליד המיטה ומדי פעם אני כותבת בו כל מיני הערות לעצמי. כאשר קראתי הערות שונות שכתבתי, גיליתי שמבלי להרגיש ומבלי להתעסק בזה יותר מדי, כמעט כל מה שכתבתי - בוצע.
אני מאוד מסכימה איתך בנושא ההרגלים ומנסה מדי פעם להכניס הרגל נוסף לשגרת היום.
לאחרונה נרשמתי שוב לאתר של FLY LADY ולמרות שכמעט ואינני פותחת את המייל שלה, אני נהנית מהעובדה שאני רשומה, מרגישה כאילו בזכות היותי רשומה, רוחה שורה עלי.

וזכור לי שכילדה הבית המוזנח מאוד מאוד הפריע לי
חחחח אני קינאתי בחברות שהיה להן בית עם שערות של כלבים על הרצפה והמון כלים בכיור והורים אמנים זה היה נראה לי קולי

אני קינאתי בחברות שהיה להן בית עם שערות של כלבים על הרצפה
כן, כנראה שכך זה הולך - אני סבלתי מהבית המוזנח שהיה לי בילדותי וילדי מתלוננים שהבית שלנו הוא כמו מוזיאון (והוא ממש ממש לא...)

_בעשר אני מפסיקה הכל ומקדישה 15 דקות לסידור הבית. ואם צריך, כלומר אם לא הספקתי קודם וגם בן הזוג לא הפתיע, אז עוד 15 דקות לסידור המטבח.
זה נשמע מעט מאוד, אבל מדהים איזה שינוי זה מחולל, וכמובן, את ההרגשה של קימה לבית מסודר קשה לתאר._

רבע שעה זה המון זמן. לא להאמין כמה אפשר להספיק וכמה שינוי יכול להיווצר בכל כך מעט זמן

אין לי כוח
לא מסתדר לי האימיילים של הזבובית כי אז אני גולשת , תרתי משמע. הגעתי למצב שהכיור נקי ואני מתלבשת. מה הלאה?

מתחילה לחזור לפליי ליידי. (היו לי שבועיים לפני יותר משנה)

המטבח בנתיים נקי ומסודר ובאמת זה עושה חשק שכל הבית יהיה ככה.
קניתי מלח לימון, עכשיו השאלה איך משתמשים בו.

אולי מישהו יודע איפה אפשר לקנות ארגזי קרטון אסתטיים ונוחים להחזקה - לצורך אחסון בגדים? יש לאיקאה נחמדים אבל המחיר שלהם הוכפל ו50 שח לשני ארגזים לא הכי עמידים נראה לי קצת מוגזם. לא חייבים להיות מצויירים ומקושטים. פשוט נוחים. יש רעיונות?
או אם יש לכם רעיונות אחרים לאחסון בגדים. מדובר בבגדי ילדים ותינוקות שמחכים לילד הבא, וממוקמים במחסן. אני שונאת שזה בתוך שקיות - זה נראה מבולגן ואף פעם לא רואים מה כתוב. ארגזי קרטון זה גם לא מציאה גדולה, אבל הכי סביר שמצאתי עד כה. אשמח לעצות בנושא.
תודה

יש מין שקיות ששואבים מהן את האויר עם השואב ואז הן תופסות מינימום מקום
מכירה?
וגם להאמין בשפע ולמסור את הבגדים ולקבל חדשים כשיוולד
ככה אני עושה

יש את השקיות ניילון ששואבים מהן את האוויר. הן בנויות ככה שאפשר לראות את מה שיש בפנים בקלות, וגם לרשום. הבעייה היחידה שלהן זה שיש להן נטייה קלה לפנצ'רים....

מכירה?
כן, אפילו קניתי כאלה ואני מחכה כבר כמה חדשים לשואב שבעלי אמור להביא ממשרדו... אז אני מבינה שאתן ממליצות על זה. אנסה.

וגם להאמין בשפע ולמסור את הבגדים ולקבל חדשים כשיוולד
כן, זה פשוט המרחקים די קרובים אצלנו (מס 3 צפוי לצאת עם יומולדת 5 של הגדולה), ובין לבין זה עובר לחברות. בגלל זה אני צריכה שזה יהיה נוח לתפעול, כי זה לא משהו ש'נזרק' למחסן ומחכה שנים.

כל הסיפור הזה של פליי לידי מתנהל באנגלית? אם כן הבית שלי נועד להיות מבולגן לנצח?

היי,שמחה לראות בהתעוררות הדף. הרבה זמן לא התרעננתי בנושא. מה שנשאר לי לאורך התקופה זה בעיקר הטיימר- לכוון טיימר ל5 דקות, לעשות משהו עד הצלצול, לאתחל ל5 דקות נוספות, ובהם להסתלבט. נשמע הזוי, אבל אין לכם מושג כמה מספיקים, כמה מסתלבטים, ובעיקר- כמה הנשמה רגועה.....

אני מוצאת שהערכות הזמנים של מרלה סילי הרבה יותר מדי אופטימיות בשבילי. אני לא יודעת אם זה ענין של כושר גופני, או הפרפקציוניזם, אבל "ברכת הבית" בשעה אחת זה משהו שאני יכולה רק לחלום עליו. אני גם לא מבינה איך טאטוא "רק באמצע" עובד, איכשהו השערות של הכלבה מתרכזות דוקא מתחת לשלחן וצריך להזיז את כל הכסאות. גם מתחת למיטות יש ריכוז של תלתלי אבק, זה כנראה קשור לחשמל סטטי. ורואים אותם. מרחוק. ושלא לדבר על שטיפה ברטוב של הרצפה - לה זה נראה מיותר, אבל הכתמים השחורים על הרצפה שלי לא קראו את המיילים...

יש לה הרבה עקרונות מצויינים ומעשיים. אבל איכשהו כדי להחזיק את כל הבית במצב נקי, אני צריכה להשקיע משהו כמו 2-3 שעות ביום (זה לא כולל בישול, קניות וכביסה). זה כמובן לא קורה, אין לי זמן, כח או רצון. הפשרה שלי היא להחזיק את המטבח והשירותים נקיים, והשאר די מוזנח. למשל חדרי הילדים תלויים לגמרי בחסדיהם, מה שאומר שהם נראים כמו מערות. החלונות שוכחים שהיו שקופים, הבנתם את העקרון.

אני איטית במיוחד? מענין לשמוע אם יש כאלו שמצליחים לכסות את כל תחזוקת הבית בחצי שעה עד שעה ביום.

אני חושבת שמי שקשה לה ליישם את כל העקרונות של הגברת, כדאי לה לקחת את הרעיון הכללי ולבנות לעצמה מערכת שעות או שגרות דומה אבל שונה.
עדיף קצת מכלום.

אגב, פליי בייבי, אני גיליתי שבשביל שקט נפשי אני צרכיה- כיור נקי, ודווקא חדר הורים מסודר (לפני שאר הבית).

מסכימה בענין חדר הורים. לא נעים לישון בתוך בלגן שמעיק עליך. הוא באמת מסודר רוב הזמן, אבל תלתלי האבק מצטברים מתחת למיטה...

אם כבר הזכרנו שערות כלב ותלתלי אבק - לאחרונה גיליתי, קצת באיחור, את נפלאות מטאטא הגומי. זה גרם לי להסתובב בכל הבית עם הצעצוע החדש ולחפש איפה לטאטא

מומלץ בחום לבעלי כלבים וחתולים ושיער אנושי שנוטה לישור. השערות מתקבצות במקום לברוח.

שליחה על ידי אישה* » 27 יולי 2010, 18:03

שלום לך פליי בייבי, , שו הדה מטאטה גומי ? הסבירי נא.. ותודה על העצה בכל מקרה כמובן

אני מסמנת לי מטרות של דברים שממש מעצבנים אותי ואני שוכחת להגיע אליהם.. כמו טיאטוא הרצפה מתחת לפינת האוכל.
וממש מכניסה את זה ללוח הזמנים שלי.

מטאטא גומי
מטאטא שה"סיבים" שלו עשויים גומי טבעי שחור. אני קניתי את ה- http://www.tyroler.co.il/products.php#LightravMag"רבמג2" תוצרת הארץ.
כנראה בזכות חשמל סטטי שיוצר הגומי, הוא אוסף את השערות אליו והן לא בורחות ומתעופפות כמו עם מטאטא רגיל. שמתי לב שהערמה נשארת אסופה ולא מתפזרת גם כשממשיכים לטאטא במקום אחר.
מטאטא את כל הלכלוך, לא רק שערות.

יתרונות נוספים:

הוא נשאר נקי!
אפשא לטאטא שטיחים (צריך להשקיע קצת כח על השטיח)
אפשר לטאטא רצפה רטובה, כמו באמבטיה
עמיד לשנים (מגיסתי ומעדויות ברשת)

חסרונות

לא "לוקח" את הלכלוך מפינות כמו מטאטא רגיל
אי אפשר להבריש פנלים (אנשים כתבו שמשאיר סימנים שחורים על הקיר)

הערה על דגמים:
לחברת טירולר יש שני דגמים - הדגם הותיק, "רבמג", כבד יותר, ודגם "רבמג 2", שהוא קל במשקל, יש לו סיבים אלכסוניים לפינות, רוחב יותר - 42 ס"מ. לדעתי עדיף לרוב השימושים, אבל הכבד מנקה את השטיח קצת יותר בקלות. (קניתי את שניהם כדי שיהיה אחד קבוע באמבטיה לשערות אדם..ויש מבצע בהום סנטר של השני ב-50%). שלחתי אימייל דרך האתר לחברה והם חזרו אלי עם שמות של חנויות באזור שלי. בהום סנטר הם עולים כעת 79 ש"ח הכבד, 74 ש"ח הקל. יקר יותר ממטאטא רגיל אבל לטווח הארוך חסכוני.

הערה על שטיחים, מטאטים ושואבי אבק:
מנסיוני על כמה שטיחים שונים בבית שלי, יש הבדלים עצומים בקלות השאיבה והטאטוא בין שטיח אחד לאחר. יש שטיחים שנאחזים בשערות בכוח ויש כאלו שמוותרים בקלות.. כך שגם אם שמעתם או ראיתם המלצה על שואב או מכשיר פלא לטאטוא שטיחים, דעו שייתכן שבשטיח הפרטי שלכם זה יכול להיות פחות מוצלח.

ניחוח אדמה אחרי הגשם

broom]+מטאטא holles[/po].JPG

שה"שערות" שלו עשויות מגומי.

גם לי יש אותו והוא מצויין ! אפשר גם לשטוף אותו והוא באמת מטאטא שערות ותלתלי אבק בצורה מעולה.
החיסרון שלו לדעתי זה שקשה לו לטאטא חול או מין אבק בניין כזה (נגיד אחרי שפכטל) כי יש רווחים גדולים בין השערות שלו
וגם שהוא לא כל כך גמיש וקשה לטאטא איתו בפינות.

אבל איכשהו כדי להחזיק את כל הבית במצב נקי, אני צריכה להשקיע משהו כמו 2-3 שעות ביום

מצחיק- חזרתי אחורה בדף וראיתי שכתבתי בערך אותם דברים לפני שלוש שנים, כשהתוודעתי לשיטה. בשלוש השנים האלה הבית שלי היה במצב הרבה יותר טוב מפעם. גם אם היו לי תקופות שהתמדתי פחות בשגרות היומיות, עדיין ההרגלים של לשים דברים במקום, לסדר את ה- hotspots כל הזמן, הניקוי המהיר של השירותים שעושה את כל ההבדל - כל אלו פשוט משנים את החיים. אבל לא נפטרתי מהפרפקציוניזם הזה... חוסר ההגיון בלסבן כל יום ביסודיות את השיש במטבח, בזמן שבחדר השינה מצטברים תלתלי אבק.

אז אתמול קיצצתי את הטקס הכפייתי של צחצוח המטבח (סמרטוט רטוב על השיש וזהו), ופיניתי זמן ל"לקק" את הרצפה בסלון. "ליקוק" זה המונח של אמא שלי לספונג'ה שטחית, סמרטוט רטוב רק באמצע. מה שבשמת א מכנה "למרוח". (אתם לא חושבים שללקק נשמע יותר נקי מלמרוח?

)

אני חושבת שחשוב ליצור איזה סדר פעולות קבוע לשגרות הנקיון והסדר - משהו הגיוני וזורם. כך שלא צריך לעצור ולחשוב "מה עכשיו?". כמו למשל כשמתקלחים ומתלבשים - עוברים בצורה אוטומטית מדבר אחד לשני.
להחליט למשל אם עובדים "לרוחב", למשל אבק כל הבית, אח"כ טאטוא כל הבית, וכו'. או בצורה אזורית. וכמובן לא להתפתות לסטות מהשביל לכל מיני פרוייקטים צדדיים.

נראה לי שזו אחת הסיבות שמצליח לי יותר בשגרה היומית של ניקוי מטבח ושירותים, כי שם בניתי לי סדר קבוע ואני מתרגלת אותו כל יום. מצליח יותר מדי, כמו שאמרתי - נהיה קצת כפייתי...

נראה לי שזו אחת הסיבות שמצליח לי יותר בשגרה היומית של ניקוי מטבח ושירותים, כי שם בניתי לי סדר קבוע ואני מתרגלת אותו כל יום. מצליח יותר מדי, כמו שאמרתי - נהיה קצת כפייתי...
לא כפייתי, אלא הכנסת את זה לאוטומט.
עוד מעט תוכלי להוסיף עוד דבר אחד, ולהוסיף אותו לשיגרה היומית עם הסדר הקבוע, עד שגם הוא יהפוך להיות אוטומטי.

אני ממש לא אוהבת את המטאטא הזה, הוא מעצבן!!
התחלתי את הפליי ליידי, אני אמנם לא מתלבשת על הבוקר , אני שונאת שונאת בגדים לא נוחים ואני סובלת כשאני צריכה לצאת מהבית וללבוש בגדים נורמלים. אני הכי אוהבת ללבוש סמרטוטים שבקושי מרגישים. כך זכיתי מבעלי לכינוי - פליטה

ורציתי לשאול, איך אני רואה את המשימה היומית? מה הלוז של פליי ליידי לשבוע? ראיתי שכתוב פה למעלה- שבחמישי יש שטיפה... אני לא מבינה איפה זה נמצא.....

עוד מעט תוכלי להוסיף עוד דבר אחד, ולהוסיף אותו לשיגרה היומית עם הסדר הקבוע,
הבעיה היא שהשגרה של ניקוי המטבח והשירותים לוקחת לי כ-40 דקות אחרי ארוחת הערב, וזה זולל את כל תקציב הזמן...לדעתי הדבר הנכון הוא להתגמש עם המטבח כדי להספיק עוד דברים.

ל פרח שמש -
משימות יומיות של הפליי ליידי - השיטה בנויה על תזכורות באימייל, את יכולה להרשם ולקבל. ואפשר לראות כאן אל המשימות לשבוע הנוכחי:
http://www.flylady.net/pages/[po]sneak peek[/po].asp

וזה הלו"ז השבועי הקבוע שלה:
http://www.flylady.net/pages/[po]FLYingLessons Routines[/po].asp#basic

זה קצת מבלבל - המשימה היומית קשורה לאזור שבו נמצאים באותו שבוע. הלו"ז השבועי מקצה רק יומיים לטיפול באזור.

זאת אני בפוסט האחרון

יש פה תרגום של הלוז השבועי?

יש תרגומים של שגרות הבוקר והערב בדף תרגומי פליי ליידי
בלו"ז השבועי שלה יש הרבה דברים לא רלוונטיים, כמו לכתוב מכתבי תודה, לאזן את פנקס השיקים לפני הקניה השבועית, לשלוח פילם לפיתוח...

הבעיה היא שהשגרה של ניקוי המטבח והשירותים לוקחת לי כ-40 דקות אחרי ארוחת הערב
מה שזה אומר זה, שאת פרפקציוניסטית (-:
תעשי פחות, שיהיה רק מספיק.

שאלה שמסקרנת אותי- מי מביניכם הצליח להתמיד בשיטה לאורך השנים? מה נשאר ומה נזנח? מה הכי החזיק מעמד? מה השתכלל?
אני מתחילה, אחרי המון זמן של קריאת המאמרים, ועבודה "ברוח הדברים". מנסה עכשיו להכנס ממש לשיטה. העיתוי קצת בעייתי בגלל תינוקת קטנה שקובעת את לוח הזמנים כרגע.
איך משלבים את השיטה עם התינוקת? למשל אני שמה טיימר, ובאמצע היא רוצה ידיים.... אשמח להצעות.

טוב, אני מתחילה, גם אם לבד.
הכנתי רשימת מטלות קטנה כשגרות,
הכנתי רשימת משימות של נקיון הבית קטנטנות שלא יקחו יותר מרבע שעה, ואני צריכה לעשות אחת בלבד כל יום.
ובינתיים הולך בסדר פחות או יותר, כי התינוקת שלי נותנת לי רק שתי אפשרויות: ציצי או ידיים.
אז לפעמים אני מדברת אליה מרחוק, תוך כדי שהיא מנדנדת, ומספיקה משהו קטן.
אני מקווה שאני אספיק את מה שסיכמתי עם עצמי, ביי בינתיים.

תנסי מנשא גב. ככה הצלחתי הרבה יותר דברים. (עם היאמו המדהים שלי)

כן, אני צריכה לקנות מנשא בהזדמנות ראשונה. מה זה יאמו?
עליתי על שיטה קטנה שהיום עבדה, אני מקווה שלא במקרה.
שמתי טיימר על 5 דקות, ושיחקתי איתה,
כשהטיימר צלצל, קמתי בלי דרמות מיותרות, תוך כדי שאני שרה וכאלה, ועבדתי במשך 5 דקות וחוזר חלילה.
בגלל שכל פעם חזרתי אליה, לפעמים גם תוך כדי עבודה [בקטנה], נרשמו פחות תלונות.
מחר נמשיך כנראה באותה שיטה ונקווה לטוב....
לגבי המשימה היומית- דחיתי אותה שוב ושוב, עד שהייתי חייבת כבר לצאת מהבית לחתונה.
אז רגע לפני שויתרתי לעצמי, החלטתי שאם לא בא לי כרגע המשימה הזאת, נבחר מהרשימה משימה אחרת.
העיקר לעשות משהו.
אז בוצע.

הייתי מגדירה את עצמי היום "זבובית באטרף".
קמתי מוקדם, התנפלתי על המון שירות ומגירות וזרקתי המון.
מצד שני, לא עשיתי את השגרות שלי, אני לא מרגישה את הסיפוק השלוו הזה כשעובדים עם הזבובית,
ואני עייפה ומיואשת. פתאום עכשיו קמתי לעשות את המשימה היומית ולהתארגן, רק כדי
להרגיש את השלווה הזאת.

שירות=שידות

_הייתי מגדירה את עצמי היום "זבובית באטרף".
קמתי מוקדם, התנפלתי על המון שירות ומגירות וזרקתי המון._
אזהרה!
זה מצב שמרלה מזהירה מפניו (היא לא הזבובית, שמה פליי ליידי כי היא מלמדת פליי פישינג, שזה דיג בהנפה של חכה).
פה יש סכנה "להישרף". כלומר להגזים ואז להתעייף.

אני מזכירה לך:
קודם כל עושים את השגרה היומית שלך.
רק אחרי זה אפשר להתפנות למיונים וזריקה.
וגם אז, לזכור לעבוד במנות קטנות.
השיטה אומרת כל יום קצת באופן קבוע - לא תיכף ומייד הכל ואז נגמר כל הכוח ואז נופלים למשך כמה שבועות...

אני קצת חולקת עליה בזה לפעמים אין חשק או כוח או משהו אחר לנקות אבל בא לזרוק עשרה דברים ממגירה מלאה בזבל
ואני אומרת לכי על זה
אבל אני נגד התקפי שגעת
שאחריהם אין כוח לנקות כלום
>אילה מותשת<

השגרה היומית שלי נדחקה הצידה לפני שעברנו דירה.. (לפני שנה).
עוד לא הצלחתי לחזור אליה.
אבל היום הצלחתי לצחצח את המטבח.
ואני מנסה לחזור להעביר ויש על השירותים בסוף כל יום.. (עובד פעם פעמיים בשבוע). גם נחשב?

אני גם מצטרפת, אם להישאר ערה אז למען מטרה איכותית לפחות.

היי לכם.
אז באמת התעייפתי לכמה ימים. ואפילו לא נכנסתי לדף, ועכשיו כשנכנסתי, ראיתי שאתן מאחרי גבי כבר צופות את הידוע מראש.....
למעשה , יש לי בעיה עם הכלל שאומר לעשות משהו קטן ואז לעזוב עד מחר.
לא תמיד יש לי מוטיבציה, ומקנן בי חשש שאם זה יהיה איטי מידי זה יתמסמס לי בדרך, וישכח.
אז אני בהחלט מבינה למה מרלה מבקשת לעשות צעד אחד קטן, אבל זה לא כל כך עובד לי.

נ.ב לבשמת,
הזבובית זה סתם כינוי חמוד שנתפס לי.

מחר אני מחסנת את התינוקת, אז קשה לי להאמין שזה יהיה יום טוב להתחיל מחדש.
אבל ננסה.

אגב, מישהי מכירה חומר כתוב נוסף בעברית של פלייליידי?
כלומר מלבד הטורים בווינט, התרגומים בבאופן, וכמה מאמרים של חוגי הבית של בשמת?

ניסיתי לקרוא את התרגום של גוגל לאתר המקורי, אבל התרגום נוראי.
ולקרוא הכל באנגלית כבד לי נורא....

קשה לחדד את המוטיבציה עם קריאה שוב ושוב של אותם מאמרים

קראתי עכשיו את הדף הזה- יש כאן בעיה.
הוא חוזר על עצמו פעמיים.
אין לי מושג איך עורכים, צריך למחוק המון.

ברור שאתמול הכיור נשאר מלא התרוץ היומי -שוב נרדמתי כשהרדמתי.
אז החלטתי להתחיל מחדש רק לפני הפליי השגרתי קודם להביא את הבית למצב התחלה תקין, בתוכנית שטיפה יסודית לפני החג נקיון שרותים ומקלחת, ארגון מטבח ואולי עוד סדר אחד קטן.
כן בשינויי המיקוד בכל 15 דקות, טוב הן נגמרות אני מתעופפת לי לחלק הבא.

חיסנתי את התינוקת היום, אז זה היה יום ציצי.
אבל לא ציפיתי לכלום מעצמי היום, אז אני לא מוטרדת.
מחר יום חדש....

לגבי ההרדמות- מה שלא עשית ב6 בערב לא תעשי ב9, כשאת גמורה ומתוסכלת ש "הזמן קצר, המלאכה מרובה, והפועלים עצלים...."
אז לדעתי להקדים ולהפטר ממטלות מעיקות. פשוט להעיף.

חוזרת על ההודעה- הדף חוזר על עצמו פעמיים. איך עורכים?

בשמת, או אחרות- יכולות לפרט את השגרה היומית והשבועית שלכן? מנסה ליצור אחת בלי הרבה מאמץ (כן, אני מניחה שזה אינדיבידואלי, אז כבסיס לשינויים).

יצירות של ילדים - מה עושים עם זה??
אני מודה שקשה לי לזרוק. אבל גם אחרי סינון אנחנו טובעים ביצירות. בינתיים זה רק ציורים, אבל התלת מימד מתקרב בצעדי ענק.
זקוקה לעצות גם לגבי מה לעשות עם ההרים שיש לנו כרגע - איך לשמור, בתוך מה וכד',
וגם לגבי שגרה - איפה מניחים ציור גמור, אחרי כמה זמן ממיינים וכו'.
(חוץ מסריקה למחשב - לא מתחברת לזה כל כך.)

יצירות של ילדים - מה עושים עם זה??
מה הם רוצים לעשות עם היצירות שלהם? האם להם זה מאוד משמעותי? אולי להכין מזה חוברת של היצירות כך שהכל מסודר במקום אחד...

היי, אשמח לעצתכם -

קראתי על הפליי ליידי והבנתי אתה שיטה. העניין הוא שהיא מדברת על להתחיל בקטן, משימות קטנות שתהפוכנה לשיגרה וכו'.

אני, רווקה, חולת-עבודה, עובדת 12 שעות כל יום וחוזרת הביתה שפוכה.... חיה בבית מבולגן מאוד מאוד. בחג הראשון עזרתי למשפחה, בחול המועד הממ.. עבדתי.

עכשיו יש לי 4 ימים שלמים וראויים להשתלט על הבית והחלטתי להקדיש אך ורק לזה, מי שמכיר אותי יעיד שמדובר בהצלת חיים ממש happy

השאלה שלי היא איך כדאי להתחיל לחלק את הזמן, האנרגיות, המשימות בבית למשך 4 ימים ועוד שאלה - מאיפה מתחילים?

לפי הפלייליידי היא מדברת על מעט זמן כל יום, כאן אני צריכה הפוך, כל יום הרבה זמן בלי להתייאש.

רק להמחיש:

יש ערמות של בגדים על הספות, בעיקר כי אין ארון אחד גדול מסודר. יש ארון וחצי קטן. וכמה מדפים פזורים בבית שחשבתי להסב לארון. כלומר גם מיונים, קיפולים, וסידור ארונות מאפס.
מטבח - בלגן היסטרי, במקרר, בארונות, גם של המוצרים וגם של הכלים, והרבה קישקושים על המשטח ליד הכיור, כלים לשטוף, וקרטון עם הרבה שקיות וירקות
מרפסת שירות - הרבה בגדים בשקיות על הריצפה, חלק למסירה, חלק כביסה, חלק לא-יודעת-מה
חדר שינה - כמויות של ארגזים שעוד לא פרקתי .. כבר שנה ומשהו... הרוב דברים שצריך למסור, לזרוק, להכניס לארונות שעדיין לא מסודרים
סלון - כמויות של קישקושים בשתי ערימות.. על הריצפה! דברים ניירת והרב הפיצ'פקעס שהפילו בעלי החיים בבית ובמקום להרים בפעם המאה, גרפתי הצידה...
שולחן האוכל שהוא גם שולחן המחשב- כמויות של קישוקושים וניירת בערימות
מגירות בכל הבית - עמוסות בקישקושים בבלגן, ליד המחשב, במטבח, בחדר שינה

ואחרון חביב - יש חדרון קטן מלא במשהו כמו 10 ארגזים חצי סגורים מהדירה הקודמת (חוץ מאלו שבחדר השינה, עוד אחד... ). בכל פעם נכנסת לקחת משהו וסוגרת מאחור... עם הרבה דברים למסירה ממנו. המון. הרבה דברים כבדים לזרוק.

הסיבות למצב הזה מעבר לעייפות ובלגניסטיות כרונית זה.. הרבה בגדים, מוצרים וכו' שאין איפה לסדר, אלא שוב לאפסן למסירה או שאנימתחילה במיון ומתחילות להיוורצ לי מיליון קבוצות שצריך לאפסן במקומות שבמילא מבולגנים...

אני יודעת לנקות ויודעת לייצר מראה אסתטי ונעים לבית, רק שבלגן מייצר מהר מאוד בריחה של אנרגיה ובבית הזה הלכתי עם זה רחוק... אשמח לעצות מכל סוג שהוא! ומבטיחה לעדכן במה שעבד לי... לאחיותיי למכה האחת עשרה

לפי הפלייליידי היא מדברת על מעט זמן כל יום, כאן אני צריכה הפוך, כל יום הרבה זמן בלי להתייאש
לא, את לא צריכה הפוך.
זה רק נדמה לך.
ברגע שמנסים לעשות יותר מדי בבת אחת, קורים שני דברים:

מתעייפים מדי ונשברים.
מנסים לפתור בעיה כרונית כאילו היא בעיה חד פעמית, והתוצאה היא שעושים משהו גדול במקום ליצור הרגל קבוע של טיפול. ככה מהר מאוד תגיעי שוב לאותו מצב ולא פתרת כלום.

לכן.
אם עכשיו יש לך כמה ימי חופש, תתייחסי לזה כאל "התחלת ההרגלים במבצע גדול". זה בסדר לעשות מבצע בתור "יריית הפתיחה" או "הסיפתח".

הדבר הראשון שפליי ליידי מציעה הוא להתחיל עם כיור המטבח.

מטבח נקי מוביל לבית נקי.

אז בתור משימה ראשונה, תלכי לכיור ותפני ממנו הכל ואז תקרצפי אותו ותעשי אותו מבריק ונקי.

אפשר קודם לרחוץ את כל הכלים שבתוכו ומסביבו, זה לא יזיק. זה לא כלול במשימה שלה, אבל כיוון שקראתי את התיאור שלך, זו ההצעה שלי אלייך:

ללכת ישר לכיור המטבח ולהתחיל לרחוץ כלים.
כשאת ממלאה את מייבש הכלים, לקחת מגבת מטבח נקייה ולנגב את הכלים ולשים בארונות.
להמשיך לרחוץ כלים כשכל פעם שנגמר המקום במייבש, את שוב מנגבת ושמה בארון. ככה עד שייגמרו כל הכלים לרחיצה.
לקרצף את הכיור עד שיהיה נקי ומבריק.

עכשיו יש לך שני הישגים: כלים רחוצים וכיור מבריק.

המשימה שלך ל-4 הימים הקרובים היא לשמור בכל מחיר על הכיור שלך מבריק ונוצץ.

המשימה הבאה אחרי שגמרת את מבצע הכלים והכיור:

לאכול מה שיש במקרר ובארגז הירקות והפירות. לא לקנות שום דבר חדש לאכול עד שאת לא גומרת כל מה שיש שם. זה גם יקל עלייך, כי תוך כדי סידור כזה רציני יותר פשוט לאכול תפוז, עגבניה ומלפפון (אם למשל זה מה שיש לך בפירות ובירקות...) מאשר לעמוד וללכלך עוד כלים וסירים בבישולים... וגם את מרוקנת ככה את ארגז הקרטון ואת המקרר ואת הארונות.

במקביל (כי לאכול ממילא צריך, וזה תוך כדי 4 הימים האלה):

אני מציעה לך להתחיל עכשיו מכל מה שאת חושבת שהוא למסירה.

קודם כל תבחרי מקום לצורך המסירה.
בדרך כלל יש ביישוב אירגונים או מקומות שמקבלים בשמחה תרומות של דברים למסירה. האם את יודעת לאן את רוצה למסור?
לגבי זה, אל תהיי פרפקציוניסטית. תבחרי את המקום שתצליחי בטוח להגיע אליו וזהו.
תלכי חדר חדר וקודם כל תמצאי את השקיות שאת חושבת שהן למסירה, תבדקי אם זאת השקית הנכונה (פשוט תביאי את השקית למקום שאפשר להוציא את תוכנה. תוציאי כמה פריטים, אם את רוצה שזו שקית ששמת למסירה, תחזירי את הכמה פריטים שהוצאת ולא צריך לבדוק יותר. אם את לא בטוחה, את יכולה להוציא את הכל אבל מייד להחזיר.

כל שלוש שקיות שראית שהן למסירה, תקחי ותרדי לשים בבגאז' של האוטו. או, אם אין לך אוטו או שאת לא יודעת איפה למסור - תורידי למטה לרחוב, או תפרסמי באתר אגורה ויבואו לקחת ממך.
ככה, תתחילי לראות שינוי.

כל מה שאת לא בטוחה אם את רוצה למסור או לא - אל תתבחבשי עם זה. תמצאי שקית אשפה גדולה, תצמידי אליה פתק (אפשר להדביק מסקינג טייפ ולכתוב עליו): "למיון נוסף אם למסירה או לא", ותכניסי אליה כל דבר כזה. זה למיון עתידי.
תתחילי מחדר השינה וממרפסת השירות. קודם כל להוציא מחדר השינה את כל מה שאפשר להוציא מהבית למסירה. זו המשימה שלך. אם זה ארגז - לפתוח ארגז, להוציא פריט פריט. כל מה שלמסירה, להכניס לשקיות ניילון גדולות ולשים ליד הדלת. מה שלא הולך למסירה - לשקיות למיון נוסף. אפשר גם להשתמש בארגזים לצורך זה. נגיד שמשני ארגזים הוצאת חצי מכל אחד? אז אחד הארגזים הופך לארגז "למסירה" שאת מניחה ליד הדלת בדרך החוצה, והשני יקבל את הבגדים שאת לא מוסרת כרגע.

לגבי הדברים הכבדים שצריך לזרוק: הם תקינים או מקולקלים?
בכל מקרה, את יכולה לפרסם באתר "אגורה" גם אותם. יש אנשים שאוספים גם דברים מקולקלים לחלפים. תפרסמי כל דבר שיש לך למסירה וזה יקל עלייך שיבואו ויקחו ממך. מה שלא רצו לקחת ויש לך כוח לסחוב, את יכולה להוריד למטה לרחוב.

אחרי שתגמרי לסלק את כל מה שאת מרגישה שאת יודעת שאת רוצה למסור או להוציא מהבית כרגע - תחזרי לדף. נמשיך עם המשימה הבאה (-:

בשמת, אני מלאת התפעלות מרמת ההשקעה שלך.

בשמת איזו מתוקה את! כתבת ממש הוראות תפעול אחד לאחד! אני הולכת בהחלט ליישם!

בינתיים התחלתי כבר בסדר ובנקיון אתמול בערב, אחרי ששלחתי את ההודעה.
פירטתי גם פה בכתיבה מה עשיתי וכו' אבל הרגשתי שזה מרפה את ידיי, כאילו שאני עלולה להתחייב גם לכתיבה כאן של כל הדבר הזה וזה לא עשה לי טוב. אנילוקחת אתה דברים בקצב שלי, בסך הכל נהנית גם מהחופש, מלצפות בסדרה אהובה בלופ, מבעלי החיים, חברים ומחר גם משפחה בערב, ובין לבין מסדרת ומנקה כמטרה - ויש התקדמות. אם כי ברור לי לפי מצב העניינים וגם הרצון שלי להנות חלק מהזמן - שלא הולך להיות פה מאוד או הכי נקי ומסודר בעוד שלושה ימים. הולך להיות יותר נקי ומסודר ואני אוכל להתנהל מהר יותר ואדע איפה רוב הדברים השמישים שלי נמצאים בכל רגע וזו התקדמות של ממש.

לגבי הכנסת שיגרה למה שכבר נקי - מאמצת בחום. וזה הדבר שבאמת יהווה החולייה המקשרת בין המבצע הנוכחי לימים השגרתיים שיבואו אחריו. מה זה אומר אגב לשמור את הכיור נקי בכל מחיר? לדאוג שבסוף כל יום יהיה מצוחצח או בכל פעם שאני שמחה כלי כלשהו, כי נראה שהאופציה הראשונה עדיפה לי.

תודה (-:

לדאוג שבסוף כל יום יהיה מצוחצח או בכל פעם שאני שמחה כלי כלשהו, כי נראה שהאופציה הראשונה עדיפה לי.
האופציה הראשונה, קודם כל כי היא עדיפה לך (-:

פליי ליידי מציעה שתכיני גיגית עם מים ותשימי בה את הכלים המלוכלכים עד שאת רוחצת אותם. בינתיים הכיור יישאר נקי ומבריק (-:
עוד שיטה: ברגע שאת מתחילה להתעסק עם כלים (לבשל וכו'), להתחיל למלא את הכיור במים וסבון ולהכניס לתוכו את הכלים. ככה, עד שאת רוחצת אותם, הם שרויים במים עם סבון בכיור ויהיה הרבה יותר קל ומהר לנקות אותם כשאת כבר ניגשת לשטיפת הכלים.

הולך להיות יותר נקי ומסודר ואני אוכל להתנהל מהר יותר ואדע איפה רוב הדברים השמישים שלי נמצאים בכל רגע וזו התקדמות של ממש.
בדיוק.
זה הרעיון.

ואת מוזמנת להשתמש בדף הזה בתור מקום לבוא ולקבל עוד מוטיבציה להמשך. שתדעי שעוד הרבה קוראים פה בלי לדבר, ומקבלים גם הם השראה וחשק לשפר את הבית שלהם.

תודה, מוטיבציה זה משהו שבאמת חשוב להזין מדי פעם.

בינתיים השתלטתי על שולחן העבודה/ אוכל. מדובר בשולחן גדול מעץ שהוסב משולחן ארוח לשולחן עבודה.
היו בו כמויות של ניירת, המון פיצ'פקעסים קטנים, פאקס לא בשימוש, טלפון ישן, תכשיטים, קוסמטיקה. מכל טוב מה שנקרא...
מיינתי לשתי שקיות, אחת אשפה שהתמלאה עד אפס מקום ואחרת שקית רק לקוסמטיקה. כרגע אין לי איפה לאחסן, עד שנחליט היכן הכי נכון, שמיש ו אז הנחתי בארגז באחד החדרים.
את הקישקושים מיינתי והכנסתי לשתי מגירות ושתי קופסאות - מיון גס כי גם המגירות וכו' לא מסודרות, אבל יש לפחות קבוצות נושא..

אח"כ קירצפתי את השולחן, והנחתי שתי סלסלאות עם כריות למנוחה לבע"ח. הסלסלאות האלה חוסמות אותי מלהתחיל שוב לאגור שם קישקושים כי השולחן באמת גדול ו"מזמין" ערימות. הם אוהבים לשבת מולי כשאני עובדת על המחשב אחרי שכל היום אני בחוץ - דבר שריצה אותם אחרי הנרגנות שהם גילו פה כשניקיתי.

משהו חמוד שנראה לי שיעזור לא רק לי - את התוצאה צילמתי.. אחרי שניקיתי, את ההשתקפות של המחשב על השולחן. חבל שלא צילמתי את הלפני.. אבל אעשה את זה בפינות האחרות שאנקה ואתלה על המקרר. לראות שאפשרי ושיש בשביל מה להתאמץ.

אני כן צריכה לדאוג לאחסון קל של הדברים שבכל זאת שממשים אותי בסביבת השולחן הזה שלא יהיה לי קל שוב רק להניח על השולחן וזהו. שידת המגירות שמלאה סתם בשטויות תיועד לשם כך - וזו גם סוג של הבנה שיש לי בכללי , גם לגבי הבלגן על הספה שהיה אתמול - הדרך למנוע אותו תהיה לייצר מקום אחר נגיש להנחה של בגדרים / פיצ/פקעסים אחרים אחרי שאני נכנסת לבית. אחרת זה רק פתרון קוסמטי.

אגב, ניסיתי לכבס את הפוך, פוך זוגי במכונה של 5 ק"ג. מה שגרם למכונה שלי להתנהג לא בטבעיות והציף לי חצי בית מלוכלך במים. הבית לא יותר נקי בגלל זה כי הריצפה מלאה בקישקושים שלא היה לי זמן להתעסק גם עם לנקות ולהרים ו.. ו.. אז פשוט גרפתי. הפוך לא יצא מאוד נקי, כי היה דחוס. בקיצור יצא מזה סתם כאב ראש, לתשומת לב המאותגרות....

אגב, יש לכן עצות לפתרונות אחסון, איך נכון לאחסן כמויות של פיצ'פקעס, קראתי הרבה באתר, אבל עדיין, איכשהו הפיצ'פקעס מתגלגלים ממקום למקום.

בעיה נוספת - אני לא יודעת איך לחלק את הארונות בבית נכון. אין לי ארון חדר שינה אחד גדול מסודר, יש לי פתרונות אחסון מפוזרים ואני צריכה לעשות סודוקו בשביל להבין איך יהיה נכון למקם כל דבר. בנוסף בע"ח מחייבים אותי לשים נעליים למשל למעלה בארון ולא למטה (מטעמי לעיסה ושיוף ציפורניים), ארונית אחת גדולה מאוד ישנה ואני חוששת מעש, ארונית אחרת באמבטיה במצב טוב אבל רעועה ולכן רק אריגים יתאימו לה ולא פרפומריה כמתבקש.
בקיצור, אני לא יודעת איך להתחיל עם נושא האחסון ואשמח לעצה. זה השלב הבא ואני תוהה איך לתקוף אותו.

עכשיו אוכלים צהריים ושוקעים בסרט

פיצ'פקעס-
תפרטי מה מרכיב את הפיצ'פקעס ואנסה לעזור.
כשיש ערימת פיצ'פקעס קשה למצוא לה פתרון אחסון, אבל אם היא מורכבת לדוגמא מעפרונות, כל מיני קישוטים ופסלונים וקערות חמודות, קרם ידיים, אטבים משרדיים, ניירות, חוטי תפירה, חשבונות לתשלום וכן הלאה, אז אפשר למצוא פתרון לכל דבר בנפרד. אני הפסקתי להתייחס לדברים בתור פיצ'פקעס והתחלתי לקרוא להם בשמותיהם ומאז הרבה יותר קל לי למצוא להם מקום מתאים.

משהו חמוד שנראה לי שיעזור לא רק לי - את התוצאה צילמתי.. אחרי שניקיתי, את ההשתקפות של המחשב על השולחן. חבל שלא צילמתי את הלפני.. אבל אעשה את זה בפינות האחרות שאנקה ואתלה על המקרר. לראות שאפשרי ושיש בשביל מה להתאמץ
הוי, רעיון אדיר!!!

אגב, ניסיתי לכבס את הפוך, פוך זוגי במכונה של 5 ק"ג. מה שגרם למכונה שלי להתנהג לא בטבעיות
אני מסרתי למכבסה דברים שגדולים מדי על המכונה שלי. זה ממש לא יקר, זו הוצאה חד פעמית (לא עושים את זה אפילו כל שנה), וחוסך המון בעיות.

אגב, יש לכן עצות לפתרונות אחסון, איך נכון לאחסן כמויות של פיצ'פקעס, קראתי הרבה באתר, אבל עדיין, איכשהו הפיצ'פקעס מתגלגלים ממקום למקום.
טוב, עכשיו אכנס יותר לעובי הקורה (-:

יש פה שלושה דברים שהם הכי חשובים:

הדבר הכי חשוב - לפני שמתחילים בכלל לחשוב על פתרונות איכסון - הוא להיפטר מכל הזבל. לזרוק לפח כמה שיותר דברים. תיכף ארחיב.
הדבר השני הכי חשוב - להיפטר מכל הדברים שאת לא באמת צריכה או אוהבת, למסור למישהו שממש צריך אותם והם לא ישכבו אצלו במגירות ובארונות סתם.
אחרי שסילקת את כל מה שהוא זבל וכל מה שלא משרת אותך - אז תתחילי לחשוב על פתרונות.

והשורה התחתונה: לפני שמאכסנים - נפטרים!
כמה מהפיצ'פקעס באמת באמת באמת כל כך חשובים ונחוצים לך שאת לא יכולה לחיות בלעדיהם?
להעיף להעיף להעיף.
את תגלי, ככל שאת יותר ויותר נכנסת לעניין הזה של המיון והסילוק מהבית, שעם האוכל בא התיאבון. בשלב הראשון את שמה בצד המון דברים שאת לא בטוחה לגביהם. בשלב השני, אחרי שהעפת את כל מה שהיה ברור לך שלא משרת אותך, את עוברת שוב ורואה שבעצם, המממ, בזה לא נגעת חמש שנים, את זה את לא ממש אוהבת, זה מכוער בעינייך ועושה לך רע, את זה את שומרת רק מפני שקיבלת מתנה ממישהי אבל אין לך מה לעשות עם זה וזה סתם עובר איתך ממקום למקום... כל אלה - צריכים גם הם לעוף. עם כל הכבוד לסנטימנטליות, זה תוקע את האנרגיות וחוסם את החיים למלא את הבית בכל כך הרבה דברים שלא צריך.
מילא אם היה רק דבר אחד כזה. מילא.
אבל זה אף פעם לא אחד! זו הצפה! כאלה יש עשרות, אולי מאות!
עם כל מיון, את תגלי עוד ועוד דברים שעכשיו ברור לך שאין להם מקום אצלך בחיים יותר. צריך למצוא להם בית אוהב. מישהו שכן ישתמש בהם.

אחרי שתמסרי דברים באתר "אגורה" תהיי זכאית גם לקבל שם דברים. אז אני מציעה לך לפרסם את כל מה שיש לך למסור באתר אגורה, ואז לחפש באותו אתר שידות מגירות ומדפים וארונות שאחרים מוסרים. כך תוכלי להשיג משהו בחינם. ולפעמים, אם את מגלה שהוא לא מתאים לצרכייך, גם אותו תוכלי להעביר הלאה ולקבל משהו אחר!

יש דברים שחשוב תמיד לארגן לעצמך:

מתלה למעילים, לתיקים, למטריות וכדומה, כשנכנסים הביתה. שיהיה באיזור דלת הכניסה. ככה זה לא יוצר בלגן בבית, כי את תולה ברגע שאת נכנסת הביתה. וגם יודעת תמיד איפה המעיל, המטרייה, התיקים וכו'.
מקום קבוע לכל המפתחות שלך, שלא יילכו לאיבוד. רצוי מקום שאת יודעת איפה הוא אבל לא לגנבים... אצלי השיטה היא שאת המפתחות אני שמה בדלת ונועלת אותה מבפנים. ככה המפתחות זמינים לי ליציאה וגם הבית מאובטח.
מקום קבוע לנייד שלך, שבו את גם טוענת אותו.
אפשר להשיג בזול ארונות נעליים שסגורים בפני בעלי חיים ולהניח גם כן באיזור דלת הכניסה, או בחדר השינה. תלוי במבנה הדירה.
שידת מגירות שצריך ליד שולחן העבודה, ובה תמיד כלי הכתיבה, הניירות ודברים אחרים שאת צריכה לידך כשאת עובדת.

בכל תחום את צריכה שיהיו לך הכי מעט פריטים שצריך.
קוסמטיקה:

כל מה שישן, לזרוק. הדברים האלה עוברים שינויים כימיים ומתקלקלים.
כל מה שאת לא משתמשת בו, לזרוק.
לדברים שאת משתמשת בהם על בסיס יומי או שבועי אפשר להתקין מדף בחדר האמבטיה. או לתלות ארון אמבטיה עם דלת. תלוי מה מתאפשר לך. שוב, חפשי באתר "אגורה", אולי מישהו מוסר. באיקאה יש זולים, וגם בחנויות אחרות.

חומרי ניקוי:

צריך אבקת כביסה/נוזל כביסה אחד (אפשר לוותר על מרכך, אפשר להשתמש בחומץ פשוט בתור מרכך)
חומר אחד לניקוי כללי

לפשט את העניינים. לא צריך מיליון חומרי ניקוי. ככה הדברים תופסים פחות מקום ואת לא צוברת מיליון בקבוקים.

אני חושבת שכדאי להתחיל עם הפינוי לא להגיד אוי אני אמסור את זה לויצו
אלא פשוט ללכת ולהניח מחוץ לבניין ,אני הייתי בשוק כמה מהר הדברים נעלמים אם סתם מניחים אותם ברחוב.
לגבי איכסון לפיצפקס שלי יש המון כי כל שני תיקתקים וארבע מחטים ושני כפתורים וריצרץ וסרט אלכסון והנה יש לי בלאגן אז קניתי באיקאה המון קופסאות בגדלים שונים והן מונחות זו על גבי זו
זה עדיין לא יוצר סדר אבל קצת פחות אי סדר .
אולי כדאי לך לקנות ארון בגדים עם מגירות לנעליים ומקום לכל הבגדים ?
מה שמאוד עזר לי זה שלושה ווים תלויים על הקיר ליד הארון ואז אם יש בגד שאני מתעתדת ללבוש שוב מחר או מחרתיים אני תולה אותו שם וגם הקימונו שלי תלוי שם אז אם אני לא לבושה ומישהו מצלצל בדלת אני יכולה להשליך אותו עלי וללכת לפתוח את הדלת
ובכל מקרה עדיף שהבגדים יה יו תלויים מאשר יתגודדו על הרצפה או על כורסה ספה או רהיט אחר (את הפתרון הזה מצאתי אחרי שהוצאתי את ההליכון מהבית)לגבי בגדים גם מאוד עוזר סלסלות למשל סלסלת גרביים סלסלת תחתונים סלסלת חזיות סלסלת גרביונים וכו
אם יש לך חשש מעש שימי כרית מלאה לבנדר והעש לא יתקרב
אבל קודם כל פשוט להעיף דברים שלא בשימוש (נגיד הפקס)

שתדעי שעוד הרבה קוראים פה בלי לדבר, ומקבלים גם הם השראה וחשק לשפר את הבית שלהם.
ממש כך

הקטע של להיפטר קודם מדברים ואז להתפנות לאכסן לא יעבוד אצלי.
אני לא בנויה מנטלית לתיאומים עם אנשים מ"אגורה" בשביל חפץ בודד בכל פעם ובעצמי לא עושה את זה.
אני גם לא בנויה להתחיל לחלק שקיות לארגונים בצד השני של העיר. אין לי רכב וזו מעמסה.
אם זה לא יהיה מאוד מאוד נח ונגיש וללא התחייבויות מראש - זה לא יקרה. יש לי מספיק מחוייבויות בעניינים אחרים שפה אני מרשה לעצמי עדיין להישאר עם הסטופ ולא לשנות הרגלים.

אבל יש לי חלופות מצויינות:

הרוב - בגדים וכלים שילכו ויש להם דורש במשפחה, לזכור לקחת בכל פעם שנפגשת עם חלק מהם. עם אחת מהן שהיא בעלת רכב אני אקבע כבר בשבת הקרובה (למה בשבת? כי אז יהיה נקי פה).
חלק מהם שלא יתאימו לאף אחד במשפחה - לחנות יד שנייה מעבר לרחוב שגם תזכה אותי בקנייה מחודשת - (לזה אין לי תאריך,תלוי במתי אעבור אצלה בשעות הפתיחה, אני קובעת לעצמי לעוד שבוע וחצי).
חלק - דברים כבדים לזרוק למטה. חשבתי לשלם לעוזר של הירקן לשעת עבודה שיפנה לי מהבית כמה גדולים כאלה. את זה אעשה בסוף העבודה כשאזרוק הכל במרוכז. מתי? לא יודעת.
כמובן שחלק גדול הוא זבל שאני יכולה לזרוק בעצמי מיידית ואת זה אני עושה.

אגב שכחתי לציין איך הכל התחיל:
אתמול כשהתחלתי במבצע - מיינתי, סידרתי וקיפלתי מהספה קרוב ל-6 קילו בגדים, והמון פיצ'פקעסים שנערמו שם כמה חודשים. עד עכשיו זה שמור יופי. יום אחד שאני "נקייה" מהלערים עליה את כל צרות העולם... לאחר מכן שטפתי כלים, זרקתי מעט לכלוך מהמקרר (את חלקו) ופיניתי 3שקיות אשפה.

היום כאמור התחיל בסימן שולחן העבודה הענק והפוך הסורר.. ואחרי הפסקת צהריים ארוכההה נראה לי שכרגע אני אפנה לסדר ולנקות ולעטוף מדפים ולמיין את תכולת הארונות בגדים המפוזרים בבית. אחלו לי בהצלחה, זה החלק יותר מורכב בסיפור...

אני לא בנויה מנטלית לתיאומים עם אנשים מ"אגורה" בשביל חפץ בודד בכל פעם ובעצמי לא עושה את זה
למה חפץ בודד?
כל הדברים הכבדים, תפרסמי שם!
דרך אגב, אני לא עושה שום תיאומים. מי שרוצה, אני אומרת שכל הקודם זוכה, היום אני בבית (היום את בבית, נכון? כי את ממילא מסדרת?), שיבואו היום ויקחו. יבואו כשאני בבית. לא מביאה לאף אחד לשום מקום, לא יורדת, לא כלום. מי שרוצה, בא אלי ולוקח. וכולם מרוצים. מסרתי תמונות, צעצועים, משחקים, ספרים, בגדים, מנורות, שולחן מחשב ועוד.

אני מבינה את עניין הבגדים והכלים למשפחה, אבל חשוב שזה ייצא לך מהבית כמה שיותר מהר. זאת שיש לה רכב לא יכולה לבוא כבר מחר או בחג? למה צריך לחכות שבוע עד שבת הבאה? ואולי היא יכולה לקחת לעוד מישהו מהמשפחה? היא חייבת לעלות אלייך ואת מתביישת שתראה את הדירה שלך?
אפשר להגיד לה שעשית בלגן אטומי כי את עושה סדר פסח בבית. זה הסבר מצויין לבלגן, וגם לדחיפות שיש לך שהיא תיקח כמה שיותר.
וגם אפשר לקבוע איתה, להסביר לגבי "סדר פסח" כנ"ל, ולהוריד לה למטה...
חנות יד שנייה - רעיון מצויין.

אבל הכי נוח ונגיש זה כמובן להוריד למטה, לרחוב.
אם בגלל הרצון להעביר למשפחה זה ייתקע לך בבית ויתקע לך את המשך השוונג, את בטוחה שזה שווה את זה? את בטוחה שתבקרי אותם ותביאי את הדברים? את בטוחה שתזכרי? את בטוחה שהם באמת צריכים את הדברים?
הרבה מאיתנו מתעכבות עם זה בגלל הפרפקציוניזם, שזה יילך "למקום הנכון", "למישהו שאני מכירה", "למקום הזה והזה". ובסוף זה נתקע והבית מלא שקיות ואת נחנקת ולא יכולה להתקדם עם הדברים שלך, שאת כן רוצה וצריכה שיישארו, ואת מקום להכניס ארונות כי הכל מלא שקיות שממתינות להעברה...

את זה אעשה בסוף העבודה כשאזרוק הכל במרוכז
מניסיוני, שמבוסס על ניסיונם של אחרים (ועל קריאה באלפי דפים של פליי ליידי (-: ) - עדיף לזרוק כל יום, ולא הכל במרוכז.
וכל פעם שאת מורידה למטה משהו - לטפוח לעצמך על השכם. להסתכל סביב ולהגיד: "כל הכבוד לי!!!! וואו מה שהצלחתי לעשות!" (או כל ניסוח אחר שמדבר אלייך, שמתאים לך יותר, שגורם לך באמת להעריך את המאמץ וההשקעה ולהרגיש שהיה כדאי).
מאוד חשוב להכיר בערך של מה שאת עושה.
זה לא שוויץ, זה חיזוק למקום שלא היו לו כוחות להתמודד עם זה עד היום.
מאוד חשוב שתעודדי את עצמך, שתהיה לך תחושת הישג.

אחד הדברים שהכי מדכאים אותנו זו ההרגשה ש "מה כבר עשיתי", "כן, עשיתי קצת, אבל תראי כמה עוד נשאר לי!" או "אין סיכוי לסדר את כל זה", "בחיים אני לא אצליח", "אין לי זמן" וכל הדברים האלה.

תודה! אתן עושות לי חשק!

_את זה אעשה בסוף העבודה כשאזרוק הכל במרוכז
מניסיוני, שמבוסס על ניסיונם של אחרים (ועל קריאה באלפי דפים של פליי ליידי ) - עדיף לזרוק כל יום, ולא הכל במרוכז._
נכון מאוד!!!

מאוד מעייף לרוץ למעלה ולמטה עם חמישה שקים, עוד יותר מעייף לחיות עם חמשת השקים האלה בבית אפילו חמישה ימים, וגם מעייף להצטרך לתאם עם מישהו אחר שיבוא וייקח אותם.
כל פעם שאת יורדת - קחי משהו שאת יכולה לקחת. ומדי פעם - לתפוס את העוזר ירקן, כשאת קונה משהו, לשאול אותו "בא לך להוריד לי איזה רהיט?" גם לו יהיה יותר קל לעשות אחד מדי פעם, מאשר לרוץ הלוך ושוב.

ופיניתי 3 שקיות אשפה.
בטח התכוונת לאשפה שמיינת מהבלגן, אבל המשפט הזה העלה לי זכרונות של מטבח אחד מסוים, שהחזיק ארבע שקיות אשפה גדולות (של מטבח) שחיכו לזריקה.
אני לא כל כך עם פליי ליידי בעניין הכיור המבריק (נטייה אישית שלי) אבל דבר אחד אני כן יודעת: אין דבר שמנחס בית יותר מאשר אשפה, בייחוד אשפת מטבח, שלא נזרקה.
מבחינתי זה הייהרג-ובל-יעבור של הסדר והניקיון, עמוד השדרה שעליו נבנה הכל. זה ושיש נקי ופנוי.
את מריחה אותה גם כשנדמה לך שאת לא מריחה אותה. ולא רק באף, גם בנפש.
אז אם במקרה יש לך נטייה לצבור אשפה, שווה לך להתחיל עם ההרגל לפנות את השקית בלי להתעצל, כשהיא רק 3/4 מלאה
אני מאוד מחבבת פחי אשפה קטנים, שאפשר להשתמש בשבילם בשקיות של סופרמרקט (שנאגרות גם אם אני משתדלת שלא), שמתמלאים מהר ולא מספיקים להסריח, ושקל לשטוף ולנקות בכיור מכל המיצים המגעילים שנוזלים מדי פעם.
ככה הפח גם לא תופס הרבה מקום.

הקטע של להיפטר קודם מדברים ואז להתפנות לאכסן לא יעבוד אצלי.
בטח שזה יעבוד לך! חלק מהנתיבים לא מתאימים לך, את אומרת, אבל משפט אחר כך את כבר מציינת שורה של נתיבים שכן עובדים.
את יודעת איך להיפטר מדברים בדרכים שעובדות לך. בטוח

השאלה שלי היא איך כדאי להתחיל לחלק את הזמן, האנרגיות, המשימות בבית למשך 4 ימים ועוד שאלה - מאיפה מתחילים?
אמנם כבר התחלת, אבל אענה בכל זאת:
בצד כל מה שבשמת אמרה ברמה הפרקטית (כיור, פינוי וכו') - מתחילים מלעשות את העשייה הזאת באופן שייהנה אותך, ולא יתיש.

למשל: לבחור דיסק נבחר אהוב ולעבוד אתו ברקע. דיסק-פינוקים, שימריץ אותך, או ירגיע אותך, או יעורר בך איזו השראה שאת צריכה. משהו שאת אוהבת לשיר אתו, אולי, או לרקוד אתו.

למשל: לנוח כל פעם שאת צריכה לנוח, להגיד "איזו גדולה אני! יש לי איפה לשבת לנוח!!".
לשטוף ידיים ופנים בין משימה למשימה, או ברגע שאת מרגישה את הבלגן מתחיל לזחול ולהידבק לך לשערות או לפרצוף (יש מין תחושה כזאת, בחיי. מאוד עדינה אבל ברורה. זה סימן שהאנרגיה שלך דולפת החוצה לתוך החפצים)

למשימות מאוסות במיוחד, אני המצאתי למען אישי את "מסיבת תיוק". קונים דברים-טעימים בשוק, שמים בצלחת, עם מוסיקה כמובן, ואז עושים את מה שצריך לעשות, תוך זמזומים ונשנושים.

למשל: להקפיד לגמור בזמן.
מה זה בזמן? אשה חכמה אחת אמרה פעם:" לעולם עלייך לעזוב מסיבה כשאת בשיא הנאתך". אפשר לחלוק על זה, אבל אין ספק שמבצעי ניקוי צריך להפסיק כשאת עוד נהנית מהעסק, כשיש לך עוד אנרגיה וחדוות עשייה, ואת יכולה אז לעצור ולשבת באנחת-רווחה וסיפוק וליהנות בעיניים עירניות ממעשה ידייך להתפאר. לא למשוך ולמשוך עוד ועוד עד שאת כל כך מותשת שאין לך כוח לבחון את מה שעשית, ליהנות מיידית מהתוצאה ולהרגיש את הסיפוק הזה.
לכן פליי-ליידי מדגישה את עניין הטיימר, שמבחינתי זה גאוני. קל להתפתות ולסדר "רק עוד קצת" ורק עוד טיפונת, אבל לפעמים זה לא פחות גרוע מאשר רק עוד חתיכה של עוגה.
אל תתישי את עצמך - כדי שהחווייה הבסיסית תהיה של חירות, לא של עבדות, וכדי שתוכלי לעשות את זה שוב מחר. וגם אחרי מחר.

בשמת, את צודקת, הדברים שכתבת הן הדרך הנכונה לעשות את זה, אבל אני לא קופצת מעל הפופיק כרגע ומבחינתי לזמן בנות משפחה לבוא לקחת זה גם לארח ואין לי ראש לזה כרגע.
לגבי פינוי אשפה - ברור שאני מורידה עוד באותו היום את כל מה שהעליתי בחכה... את הדברים הכבדים אני לא מעזה. המרחק לפח האשפה רחוק מדי ואני אעשה את זה במרוכז עם עזרה פיזית.

בכל מקרה, גם אם שני הסעיפים האלו יגרמו לכך שהבית יהיה נקי מסודר פלוס 10 שקיות למסירה ו-5 חפצים כבדים שירבצו על הנשמה בחדר הג'אנק אז הוא יהיה בית מסודר ונקי עם 10 שקיות למסירה ו-5 חפצים כבדים

וזה יהיה מצוין גם ככה עד למעבר הדירה הבאה. זו לא השאיפה אבל אם זו תהיה ברירת המחדל זה גם בסדר

(אגב יש לי דירה גדולה אז זה לא יושב מול הפרצוף, בכל מקרה אני אשמח לדבר על זה שוב בעוד שלושה שבועות חודש ולראות איך זה התקדם משם ואולי אז אני אוכל גם להעזר בעידוד המדהים שלך

תמרוש - כמובן שהתכוונתי לאשפה מהסדר, הרבה ניירת וכאלה, לגבי אשפת מטבח אני לא אוגרת, לא את זה ולא כביסות זה לקחתי מבית אמא, תמדי יוצאים ממנה עם שקית אשפה להוריד למטה, כי שתינו מאוד רגישות לריחות וכאלה. וכן אני לגמרי לא מתישה אתעצמי, הכל באיזי וזה בהחלט כיף

לגבי המשך הנקיונות -

קודם לכן החלטתי לסדר ארונות.
ועדיין לא ידעתי איפה למקם כל דבר. כמו שאמרתי קודם - יש לי ארונית בכניסה לסלון, ג'יפה ישנה אבל עם אפשרות לתלות בגדים.
יש ארון קטן בחדר שינה רק מדפים ומגירות.
ויש ארונית אחת דקיקה עם 4 מדפים באמבטיה.
זהו.
ומזה שנה ומשהו שאני מסתבכת איפה לשים מה ובזמן שאני מסתבכת סתם דחפתי כל מיני ואיכשהו הסדינים והמגבות פזורים בלי מקום,
והארונית באמבטיה מיותמת, וזו בחדר שינה עמוסה בבגדים שאני לא לובשת וגם מעלה המוןןן אבק כנראה בגלל המיקום מתחת לחלון,
וזו שבכניסה לבית - אז תליתי בה כמה בגדים ודחפתי נעליים אבל מחציתה גם משמשת מחסן.

ועם כל המשקעים האלו התפניתי לסדר ולנקות. התחלתי עם הזו שבאמבטיה, הכי נקייה ונעימה, בגלל המיקום במקום לח החלטתי לרכז שם רק סדינים, מגבות ובמדף העליון פרפומריה של אמבטיה. זה עבד יופי. וגם סיננתי סדינים לא נחוצים.

ואז כשבאתי לעבור לארון בחדר השינה או לזה בכניסה זה כבר לא היה זה. רק האבק וחוסר הרצון להכניס לשם בגדים וה"מאיפה מתחילים" וכל זה בעיקר בגלל סיב אחת -ש עדיין לא הייתי שלמה עם המה הולך להיכנס לכל אחת. רציתי הפעם באמת סדר, לא מעון זמני.

אז גיליתי שיש פריבילגיה נהדרת לבלגניסטיות כמותי ושיש יתרונות בבית שהוא מפגע של ממש - יש מספיק מה לנקות ולא חייבים לא לראות ממטר אם כרגע משהו כבד עליי, בטח לא כשכל הבית מחכה ליד מושיעה אז החלטתי לעשות שינוי בתוכנית, להניח לזה ולהמשיך הלאה, לנקות משהו אחר לגמרי.
הלכתי למטבח, שם פיניתי וניקיתי ערימה של בלגן מהשולחן הקטן שם.
לאחר מכן מיינתי את כל הצנצנות וקופסאות השימורים, ותרופות ופרפומריה וניירת מהמשטח ליד הכיור (כיריים? גם לזה קוראים כיריים?) ואז קירצפתי באקונומיקה וניגבתי, והתחלתי לראות יותר מטבח מבלגן.

ועכשיו רק עכשיו פתאום נפלו האסימונים - פתאום הבנתי איך הכל צריך להסתדר מבחינת אכסון בארונות הבגדים! - דווקא בגלל שכשניקיתי במטבח גיליתי שרובו מאוכלס בקוסמטיקה, כי אין לי מקום להניח וכי שם אני מתאפרת (בגלל האור), והרי גם בשולחן המשחב היתה הצטברות גדולה של קרמים וכאלה לשיער וסיכות והכל, אז הבנתי שזה מייצר לי המון בלגן ואני צריכה שני מדפים רק לזה. אז קוסמטיקה ופרפומריה, תכשיטים וצרות אחרות ימוקמו בשני המדפים בכניסה לבית, קרוב למטבח. הם גם יהיו בגובה שמתאים לראות הכל, מדפים רחבים. ובגובה העיניים. ככה האיכסה שהרגשתי מלשים שם בגדים נעלם (כי המדפים ישנים) בקולבים לעומת זאת - אני במילא תולה בגדים וזה חוסך מקום.
בחדר השינה - אני ארוקן את כל המגירות מהתכשיטים והקישקושים, שלא הגעתי אליהם כי הם הסתובבו בין בגדים תחתונים וצעיפים וכאלה - מדובר במגירות גדולות והן ישמשו תגבור לשני המדפים הגדולים בארון הזה - אך ורק לבגדים.
בגדים לעונה/מידה אחרת יאוכסנו בחדר הג'אנק.
בחיי שאנישמחה בגילוי הזה שנראה לי ידידותי ונכון כאילו היה מדובר בזכייה קטה בפיס... happy

לגבי הארונות איך מוודאים שאין כאלה קטנים שאוכלים ונהנים מהבגדים שלי? ויש משהו אחר מלבד הלבנדר שיכול לעזור (לא אוהבת ריחות בבגדים כולל ריחות נעימים כמו הלבנדר).

מעניין שאני לא מצליחה לצלם את ה"לפני" כמו שאמרתי, רק את האחרי. תמיד שוכחת...

אני אתחיל מהסוף:

מעניין שאני לא מצליחה לצלם את ה"לפני" כמו שאמרתי, רק את האחרי
זה בסדר! זה מעולה!
משהו בנפש שלך לא רוצה להנציח את המבולגן והאיכסה.
רק את היפה ומעורר ההשראה והשמחה!
זה בריא ונכון!
אל תלקי את עצמך. תצלמי את האחרי! זה ייתן לך חשק!

ועל כל השאר - יופי וכל הכבוד!
ועכשיו הטיימר שלי צפצף. קראו לי לארוחת ערב (-:

בתאבון!

ותודה רבה.

אין לי הרבה כוח, איך אני מתחילה לסדר את הבית?

אין לי הרבה כוח, איך אני מתחילה לסדר את הבית?
או. בזה אני חזקה.

מצאתי שאחד הדברים שעושים אותי ל"מסדרת את הבית" הוא להשאר כמה שעות לבד.
בד"כ אני קודם מנצלת כמה שעות למנוחה - שינה, מקלחת, אינטרנט, ואז בחצי שעה-שעה מתקתקת עבודה יעילה - אם שוטף ואם פרויקט.

מצאתי שאחד הדברים שעושים אותי ל"מסדרת את הבית" הוא להשאר כמה שעות לבד.
איבדת אותי כאן

_מצאתי שאחד הדברים שעושים אותי ל"מסדרת את הבית" הוא להשאר כמה שעות לבד.
איבדת אותי כאן_
(-:
האמת שגם אותי.
אחרי שקראתי את זה, לא הצלחתי להיזכר אפילו בדבר אחד שגורם לי להתחיל לסדר את הבית D-:
ייקח לי כמה זמן להתאושש ואז אולי אתחיל להיזכר.
אבל אני כן יודעת מה הרפלקס שגורם לי להתחיל לסדר את הבית של תבשיל קדרה: בלגן על הרצפה D-:

חבל שהרפלקס הזה לא מועל אצלך גם אצלי

בלגניסטית, אנא אל תמחקי את הדף. הוא בהחלט לא מיועד למחיקה!

נו, אז בשמת, מה גורם לך לקום, אצלך בבית, ולהתחיל לסדר?
(ואת קמה. אוהו כמה שאת קמה.)
_{חשבתי שאולי את מלכתחילה לא מתישבת לפני שמסודר, אבל זה לא נכון.}
וגם מתבלגן תוך כדי שאת/אני יושבת.

עורכת לא מחקתי, להיפך, ניסיתי להוסיף הודעה והופיעה לי הודעת שגיאה. ואז ניסיתי שוב ונכתב לי שהוא בעריכה או משהו כזה.
ובכלל למה שאמחק את הדף?!

וזו ההודעה:
גם אני לא יודעת מה מעורר אצלי חשק, בדר"כ אני מנקה כאילוץ שחייבים להגיע אורחים או טכנאים וכאלה.
חשק כמו שתמפסתי בימים האחרונים מגיע מהאווירה הכללית, של פסח, אנרגיות כאלה באוויר, וגם זה שיש חופש (מתחבר ללבד של תבשיל קדרה) וגם - כשכבר נקי אז יש חשק לשמור על זה...

אגב, אתמול השתלטתי על ארון חדר השינה.
ארון קטן עם בלגן גדול.
מיינתי בגדים... למסירה, לעונה הבאה לסמרטוטים ולכאן ועכשיו... פעם ראשונה שהשארתי באמת את הכאן והעכשיו, בלי לחשוש שאשכח מבגדים אחרים אם יאופסנו (זה קורה לי).
ברוח הסדר החכם - אני אדאג שגם האפסנה תהיה חכמה, כזו שאראה מה בדיוק מאופסן ואדע איפה. איך באמת מאפסנים בלי לשכוח איפה ומה?

אתמול לא ניקיתי מעבר לזה, קפצתי למשפחה לקראת ערב החג ועבדתי 6 שעות בלסדר, להגיש, להכין סלטים, קינוח... פינוי ושטיפת כלים וסירים. כל מה שעשיתי בדירה שלי לא הרגיש כמו מה שעשיתי אתמול, חזרתי עם רגליים כאובות מאוד בעיקר כי כל העבודה זו מתנהלת בעמידה.

בהקשר הזה קלטתי משהו בימים האחרונים - גם אם זה נראה רק 5 דקות, להשתדל כמה שיותר שכל עבודה תעשה בישיבה. קיפולים - בישיבה, מיון - בישיבה, סידור מגירות, או אפילו קרצוף שולחן - בישיבה. זה חוסך הרבה אנרגיות פיזית כי לא כל דבר הוא מנטלי, לפעמים עבודה פיזית היא פשוט קשה.
.יש לי קריסת קרסול וכאלה שאחראים לזה שאחרי שעתיים עמידה/ התרוצצות בעמידה בכל סיטואציה אני על סף התעלפות מכאבים בכפות הרגליים ובברכיים. הייתי בטוחה שכולם ככה כיה רי כולם מקטרים על עבודות הבית ורק אני מתעצלת ולא מחזיקה מעמד למרותה כאבים, או בגלל שאני לא בכושר אז הגוף רפוי והמפרקים כאובים שזה גם נכון... אבל שום דבר מזה לא קשור לזה שלנקות זה לא לעשות כושר, ולא יעזור לעמוד ולהתרוצץ מרגע שהבנתי שזה בסדר לשבת לעיתים קרובות מאוד ההתעצלות היא לא להביא כיסא ולאו דווקא לשבת

הי, בלגניסטית, רואים שאת מתקדמת נהדר ויש לך גם המון תובנות מאוד מועילות וחכמות לעצמך!

יופי לשמוע. שתדעי שאת עושה גם לי חשק (-:

חבל שהרפלקס הזה לא מועל אצלך גם אצלי
אילה, אני לא מרגישה בנוח לפלוש לך לבית (-: גם עם תבשילה לקח כמה שנים וכמה מעברי דירה D-:

_נו, אז בשמת, מה גורם לך לקום, אצלך בבית, ולהתחיל לסדר?
(ואת קמה. אוהו כמה שאת קמה.)_
אז קודם כל, לדעתי מה שגורם לי להתחיל לסדר הוא באמת - בלגן!
ואני רואה בלגן.
הנה, אתמול הייתי מאוד חולה. חום גבוה והכל. נכנסתי למיטה בחמש ומשהו אחה"צ.
קמתי מהמיטה הבוקר.
יצאתי למטבח-סלון.
ישר ראיתי - יש לי עין ביונית (-; - כלים מלוכלכים על כל המשטחים, כל השיש מטונף, המשטח של עגלת המטבח מלוכלך, שולחן האוכל מטונף (אכלו כמה ארוחות ואף אחד לא העביר סמרטוט, לא משנה מה נשפך שם) וגם מלא דברים שצריך לזרוק/לשים בכיור/להחזיר למקום, הרצפה מלוכלכת ברמה שדורכים על דברים שמשמיעים פצפוצים מתחת לרגליים, הספה הפוכה, כל מיני נעליים ותיקים זרוקים בסלון, הרצפה בחדרי הילדים מלאה בלגן ולכלוך...
הייתי חלשה ברמה של התעלפות, ובכל זאת, היה ברור לי שמה שאני רואה - מחליש אותי. עושה לי רע להיות בתוך בית כזה. רע לי פה. מגעיל לי פה.

אז התחלתי.
פיניתי את המשטחים במטבח. והתחלתי לסירוגין לשטוף את הכלים ולנקות משטחים. כל פעם קצת מזה וקצת מזה. עד שכל המשטחים היו מנוגבים והכלים רחוצים.
סידרתי את הספה ושמתי נעליים ותיקים במקום.
לקחתי מגב וטאטאתי איתו, על יבש, את המטבח-פינת האוכל-הסלון-חדר השינה שלנו.
החזרתי את כל הכסאות יפה למקום, שייראה לי מסודר.
טאטאתי כנ"ל בחדרי הילדים. הייתי צריכה כמה דברים לסדר בשביל זה. למשל, לאסוף את כל חתיכות הלגו הקטנות שהבן שפך את הרצפה, בחזרה לתוך הקופסא שלהם. אבל לא הרבה.

ה"ישר ראיתי" הזה. זו אני. לקח לי שנים אבל הבנתי שיש אנשים אחרים שפשוט לא רואים את כל זה. פשוט לא רואים. זה לא מתמיין להם ככה בעין, וזה לא מציק להם.

אז כנראה שהתשובה לשאלה היא אותה תשובה שכבר עניתי:
מה שגורם לי לרפלקס לסדר - הוא כשאני רואה אי סדר/בלגן/לכלוך שמציקים לי.

ותנאי שני, שיש לי זמן ומספיק כוחות.
אם אני לחוצה וצריכה לעשות משהו חשוב ודחוף אחר, כמו להכין צהריים לי ולילדים ולקחת כל מיני ילדים לחוגים - הסדר והניקיון יידחו.
אבל אני לא צריכה המון כוחות בשביל לסדר ולנקות. אני אישית צריכה רק מינימום כוח פיזי, וכל מה שעשיתי לא דרש אפילו פסיק של כוחות נפשיים. עובדה שכל מה שעשיתי, עשיתי במצב של מי שרק קמה ממחלת חום די קשה, במצב שמדי פעם נאלצתי לשבת כדי לא להתעלף.
אני צריכה פי חמישה כוחות בשביל להכין אוכל, לדוגמא.

הנה משפט שהתבייתי עליו: עושה לי רע להיות בתוך בית כזה.
תכף אסביר.

אני רואה. כל החיים רואה דברים כאלה.
אבל רוב הזמן מסוגלת להתעלם.
וכשאני מחליטה שאני מסדרת, אני פותחת את התריס שמאפשר לי לראות, וישר יודעת מה צריך לסדר ואיך לארגן את העבודה וכו' וכו'.
לא תמיד יש לי כח/חשק/זמן.
ואחד החסרונות של התריס שלי הוא שאני רואה הכל, קשה לי למין בין מיידי/דחוף ובין פחות חשוב/ניתן לדחיה (אם יש לי חמש דקות א-לה-הזבובית, ממה אני מתחילה?)
וככה שנים חייתי בבלגן, אבל אם החלטתי שאני מסדרת/מנקה, עשיתי את זה מצוין.
זה עבד טוב, עד הילדים - אז המשאבים שני נעשו מצומצמים, ולא יכולתי להחליט "עכשיו אני מנקה/מסדרת", כי לא היתה לי אפשרות למבצע כולל (למשל מה שבשמת עשתה דקה אחרי שקמה ממחלה? היה לי קשה מדי ברוב השנים/ימים של העשור האחרון).
ובהתאם, חיינו בבלגן בלתי נסבל, עם נקיון שבועי, וכיבוי שרפות.

לאחרונה התחלתי להרגיש את מה שבשמת כתבה, הציטוט ממנו התחלתי, אבל רק במטבח.
התחלתי להרגיש שאני לא מסוגלת לבשל כשהשיש עמוס מלוכלך.
כלומר, גם תחושה זו היא משהו שמניע אותי לסדר/לנקות.
אז לאחרונה אני מתחילה את הבוקר (לא מיד כשאני קמה! רק אחרי/תוך כדי הכנת ארוחת בוקר!) בלפנות את השיש, לרחוץ כלים, ואז אני מסוגלת לפנות לבישול ארוחת צהריים (שתאכל בבית או בחוץ, בהתאם ללו"ז של אותו יום).
_{כל זה קורה בעזרת הילדים. אני ממש מעדיפה עבודה בקבוצה, וזה עולה בקנה אחד עם רצוני שהילדים ישתתפו בתחזוקת הבית (בפרט משום שאי אפשר להשתלט לבד על בית בו יש עוד ארבעה משתמשים), כך שכשאני נכנסת למטבח עם סמרטוט/סקוטש/קרש חיתוך+סכין, מתווספות לזה משימות סידור לילדים כמו לפנות שולחן או שיש או כלים יבשים ממתקן ייבוש הכלים שלצד הכיור, או אפילו פינוי קניות של שלשום מרצפת המטבח. כלומר מתחילים ממשימות-נשימה סביב המטבח}

בלי קשר לזה, אני מדי פעם מרימה את העיניים, בוחרת איזור בבית, ומפנים אותו. ערמה/חדר/רצפה, בהתאם לצורך/פנאי.
וכאן, המניע הוא "אני מסוגלת להרים את התריס, וגם להבדיל בין עיקר לטפל". דומה לראשון שכתבתי - "כמה שעות פנויות".