אחריות הורית בעניין חיסונים

[בשמת_א*]

שבעיירה הסמוכה מת לא מזמן תינוק משעלת
אוקיי:
האם הוא מת משעלת, או מטיפול לא נכון או מהזנחה של השעלת?
האם הוא ינק, אי פעם או בתקופה שחלה?
האם האיבחון של שעלת הוא נכון?
האם התינוק הזה חוסן? (ייתכן שזה היה תינוק מחוסן!)
האם הוא היה בבית עם אמא, או במשפחתון או עם מטפלת או בגנון?
איזה עוד גורמי סיכון היו לתינוק הזה?
השאלות שלי מבקשות לומר דבר כזה: אין דבר כזה "אחד מ-500" באופן סתמי! יש משמעות לשאלה מי מת מהמחלות האלה ולמה. זה לא אן-דן-די-נו שבו האצבע עוצרת באופן אקראי על כל תינוק שנספר כ-500 והוא ימות! אין שום משמעות למידע הזה, שמשמש לצורך הפחדה, בלי רקע, מידע, מחקר - מי נדבק ולמה, מי יחלה קשה ולמה, ומי ימות ולמה.
מידע כזה צריך להיות פתוח להורים כדי שאם הם מחליטים לא לחסן, עליהם האחריות לדאוג לכך שהתינוקות שלהם יהיו מוגנים.

אם אתה לא מחסן - זה אומר שאתה לוקח על עצמך את האחריות. ושאתה ערני להתפתחות מחלות בילד שלך. ושאתה מטפל מייד אם משהו לא נראה מאה אחוז תקין. ושאתה לוקח לאיבחון. ושאתה דואג להנקה ולטיפול בתינוק ולתזונה בריאה במשפחה ועוד גורמים.

המחלות האלה הפחידו, ולא סתם.
והן מתפתחות על רקע של חולשה בגוף.
אי אפשר סתם "לא לחסן" אבל לא לנקוט אמצעי מניעה והגנה נגד המחלות האלה.
ולשם כך באמת מומלץ לשמוע הרצאה של קית אלכסנדר מ"חסון", שמסביר בין השאר מה לעשות כדי להימנע מהמחלות האלה אם בוחרים לא לחסן.

[אמא_מתחדשת*]

ניסיתי לשאול חלק מהשאלות האלו. האחות הרגישה מותקפת (לא התכוונתי לתקוף) והיתה די תוקפנית כלפי. אני די מבינה אותה כי בטח זה היה לה מאוד קשה שתינוק שהיה תחת "פיקוח" מת, אבל אני לא הצלחתי לנהל שיחה אמיתי איתה בנושא.

לגבי תזונה - הנה נושא בעייתי, אנחנו אוכלים די בריא יחסית לרוב האוכלוסיה - ולא כ"כ בריא יחסית לחלק ממשתתפי הפורום הזה. גם לגבי מה בריא ומה לא ישנן דעות שונות. האם יש דברים ברורים ("עשה ועל תעשה") לגבי תזונה לילד שלא חוסן?

[שחר_קליין*]

סיפור יד שניה מספר על אחות בתל השומר שכאשר זוג הביע בפניה את דעתו נגד חיסון הצהבת, היא ענתה משהו בסגנון "ומה אם בדרך הביתה תהיה לכם תאונת דרכים, והתינוק יקבל מנת דם נגועה...."
בהרצאה של ד"ר רוזנטל הוא נשאל שאלה דומה:
תשובתו: אם אתם מפחדים מסיטואציה כזאת - חסנו.

כלומר: סיכון במחלה מול סיכון בחיסון כמו שאת תופשת את הסיכונים.

[מים_שקטים*]

אם אתה לא מחסן - זה אומר שאתה לוקח על עצמך את האחריות

בשמת, גם אם אתה מחסן אתה לוקח על עצמך את האחריות. זה האבסורד - שאנשים חושבים שאם הילד יפגע מהחיסונים או מכל טיפול רפואי אחר אז זה שיאשימו מישהו אחר זה יעזור. זה הילד שלך - האחריות שלך בכל החלטה שתיקח.

בנקודה זו האירה את עיני, רופאה בבית חולים שילדתי. היא אמרה לי שהיא רואה שאני מבינה שהאחריות היא בכל מקרה שלי - בכל מקרה תמיד כדאי לבדוק.
אני מוכרחה להגיד שלא חשבתי כך עד למשפט שלה.

[אמא_נמרה*]

הנושא עלה לי במחשבה אתמול כשבן ה-7 הביא פתק מביה"ס שהאחות תחסן רק את מי שיביא פנקס חיסונים. הוא חוסן לרוב החיסונים אני חושבת , וקיבל מן הסתם טטנוס בעבר. ההתלבטות היא- האם לחסן אותו לטטנוס המתחדש הזה? את הגדול לא חיסנו. ופתאום כשהם מחוץ לתווך ראייתנו- משחקים בחוץ לבד, נוסעים באופניים, כדורגל ואוספים כל מיני מסמרים חלודים- האם הננו חסרי אחריות???

ההורים שלי היו נוהגים לסמן על פתק כזה "לא!!!" , כדי שיהיה ברור שהם לא מעוניינים.

ומגיל בית הספר לא קיבלתי חיסונים. האם הורי חששו? אני מתארת לעצמי שכן. באופן דומה הם חששו אם יהיו לי מספיק חברים, אם התזונה שלי מספיק טובה ואיזה מין בן-אדם יצא ממני.

בקיצור, הם לקחו אחריות: לא לחסן.

האחריות כרוכה בכל מעשה שעושים. תמיד יהיו אנשים שמתנגדים לדרך שלך ש'ינגנו' על האחריות שלך. באותה מידה את יכולה ל'נגן' על האחריות שלהם. הורים 'מיין סטרים' (אם יש דבר כזה) לוקחים אחריות בזה שהם מחסנים, גם אם הם חושבים שהתירוצים 'לא ידענו' 'כך כולם עושים' 'מסוכן לא לחסן' ועוד מנטרות, לוקחים מהם את האחריות

בקשר לקיתונות הרותחין: אנשים מפחדים מבחירות לא שגרתיות. בהתחלה החברות שלי שאלו "מתי תחסני אותו?".
כשהן ראו שיש מחשבה מאחורי החלטה שלי, הן התחילו לבקש לקרוא את "חיסונים" של דר' רוזנטל.
היום, נדמה לי, חלקן קצת מתביישות, בנימה התקיפה והכל-יודעת שנקטו בעבר.

[שחר_קליין*]

היום, נדמה לי, חלקן קצת מתביישות, בנימה התקיפה והכל-יודעת שנקטו בעבר.
גם אני הייתי כזה בעבר.
היום למדתי והפנמתי את זה בצורה יותר רחבה.

אני בהחלט רואה שלהורים נוח שיחליטו בשבילם.
אם כבר מישו "מעז" להגיד לי משהו אני מסביר שגם לחסן זו
אחריות, כלומר, אם הורה עושה את כל השיקולים ומחליט לחסן
אז בעצם הוא לוקח אחריות. אבל הרבה פעמים אני שומע:
"אנחנו לא לוקחים סיכונים ולכן נחסן על פי הוראות משרד הבריאות"

זה גם קשה לעמוד מול רופא ששם סימני קריאה בסוף כל משפט.
מזל שיש אינטרנט ויש מקומות ללמוד לבד ולהיות מסוגל להתמודד
עם סימני הקריאה האלה.

[אם_פי_3*]

רוצה להסביר קצת את טיעון ה"עדיף כמו כמו כולם": קראתי קצת על חיסונים בכל מיני מקומות. לא הצלחתי לגבש לעצמי דעה ברורה, לגבי רוב החיסונים, האם הם נחוצים או מיותרים, ואיפה הסיכון גדול יותר (בהתאם לאורח חיינו). מכיוון שכך, בבחירה בין להיות חריגה ולא לחסן, לבין ללכת לפי המלצות משרד הבריאות - בחרתי (בערך) באפשרות השניה. כי אם יקרה משהו, אז אני מעדיפה להיות "לפי הספר". אם הייתי מגיעה למסקנה ברורה שהסיכון בחיסון גדול מהסיכון באי-חיסון (כפי שהגעתי לגבי מספר חיסונים ותהליכים), לא הייתה לי בעיה לקחת את האחריות לשונות על עצמי - עובדה שבחרתי ללדת בבית, לא לחסן צהבת B, לא למול, לא לתת ויטמין K וכדומה. אם היה קורה משהו, הייתי יודעת שזה למרות מה שעשיתי, ולא בגללו.
עם שעלת, למשל, זה יהיה לי יותר קשה. אם אבחר לא לחסן, והילד יחלה ויפגע, אני ארגיש שבחרתי לא נכון - והאשמות החברה (כולל אבא של הילד) יחזקו את זה. גם פגיעה מהחיסון תגרום לי להרגיש שבחרתי לא נכון, אבל כאן לפחות לא אצטרך להגן על הבחירה שלי.
(אגב, במציאות, הבן שלי קיבל רק זריקה אחת של מחומשת - בגיל 4 ח', ובהמשך כנראה יקבל רק דיפטריה, טטנוס ופוליו, מתישהו בקיץ, כלומר לאחר גיל שנה).

[תות_שדה*]

היי אם פי 3,
קראתי את הודעתך למעלה וכתבת שם (בקצרה): קראתי קצת על חיסונים בכל מיני מקומות. לא הצלחתי לגבש לעצמי דעה ברורה, לגבי רוב החיסונים, מכיוון שכך, בבחירה בין להיות חריגה ולא לחסן, לבין ללכת לפי המלצות משרד הבריאות - בחרתי (בערך) באפשרות השניה. כי אם יקרה משהו, אז אני מעדיפה להיות "לפי הספר"

מכיוון שאני מכירה אותך קצת וירטואלית מכל מני מקומות ברשת (פורום ברית מילה/הנקה), גם מכאן וגם מזה שילדנו עם אותה המיילדת ...וגם מכיוון שאני מעריכה את דעתך (אני עוקבת אחרייך, נו מה?(-;), רציתי לשאול למה דווקא כאן, כאשר המחקרים מראים לך בעצם שיוויון והכף לא נוטה לשום צד, דווקא כאן את לא בוחרת באינטואיציה שלך ובעצם מעדיפה ללכת לפי הספר.
נכון אני יודעת שגם למשל שילדת בבית קראת המון מחקרים אבל נראה כאילו עדיין התחושה הפנימית היא זו שדחפה אותך ללדת בבית (כמו גם לגדל ילדים בלי חיתולים, ברית מילה ועוד בחירות שעשית).
זהו, אני מקווה שלא הבהלתי אותך שנראה לך כאילו אני עוקבת אחרייך אבל נראה כאילו אני מכירה אותך זמן רב באופן וירטואלי...
אשמח לתשובה{@

[אם_פי_3*]

זה בדיוק מה שכתבתי. לא הצלחתי להגיע למסקנה מה עדיף, ולכן הבחירה שלי היא ללכת (בערך. אבל חלק גם בגלל מציאות אישית ולא אידאולוגיה) עם הזרם, פשוט כי האחריות והקושי שנדרשים בללכת מול הזרם, דורשת (לדעתי) שיהיה לי ברור שזה עדיף. הנוחות שבקונפורמיזם... במיוחד שיש בתמונה גם אבא שמקבל את המקובל כמובן מאליו, ודעתו לגבי הילד גם קובעת.

ומה שמוביל אותי זה מעט תחושה פנימית - ויותר שכנוע שכך עדיף (בנושאים שכתבת). ברור ששכנוע הוא גם עניין של תחושה פנימית, אבל גם של נתונים. התחושה הפנימית שלי היא מאד קונבנציונלית... עד שלא פקחו לי את העינים כמעט בכוח (וירטואלי בעיקרו), לא ראיתי את הדברים. לכן כל כך קשה לי עם החיסונים. בגלל העמימות. בגלל התחושה שאני מסכנת בכל דרך שבה אבחר. בכל הנושאים שתיארת, ברגע שלמדתי קצת על הנושא, היה לי ברור מאד מה נכון, וזה אפשר לי ללכת בדרך שלי, גם כשאחרים חושבים אחרת, ואפילו להסביר את עצמי ולקבל תמיכה (גם אם לא הסכמה) מהסביבה.
וחוץ מזה - תודה [-: בזמן האחרון אני מגלה שכולם עוקבים אחריי.... אמא'לה... (-:

[שרון_ג*]

לגבי אחריות הורית, הרי דוגמה מקוממת. אין אני משווה את הרשום בהמשך לאי-חיסון-ילדים, אלא רק את השוני בגישת ההורים מגישת הממסד הרפואי:
גם בחשד לילד שחווה אלימות בבית, חובתנו כצוות רפואי לחקור בנושא, להדריך את ההורים לנהוג בשונה ממה שהם רגילים.
ולעיתים הם חושבים שאין רע במעשיהם, ואף להיפך - כך עדיף לחנך את ילדיהם.
ובמקרים קיצוניים - מוצאים הילדים מהבית.
האם עלינו לומר כאן: "להורים יש אחריות על ילדיהם ואל לנו להתערב"?

[עודד_לבנה*]

האם עלינו לומר כאן: "להורים יש אחריות על ילדיהם ואל לנו להתערב"?

"אל לנו להתערב" חל רק על זכות, לא על אחריות.
לגבי אחריות - בית המשפט יכול לקבוע שבעל אחריות, בין אם הורה או פקיד ממשלתי, הפר את אחריותו באופן מוגזם. במקרים כאלה יש להפקיע את האחריות מידי בעל האחריות.

הפקעת אחריות במקרה של הורה מצריכה סיבה קיצונית, כמו סכנה מוחשית לחיי הילד או התעללות מתמשכת וחמורה. הסיבות הן רבות, וביניהן הסיבה שזו אחריות טבעית, והנזק העצום לילדים בפעולה של הפקעת ילדים מרשות הוריהם. רק במקרים קיצוניים הנזק הנמנע לילדים עולה על הנזק הנגרם בהפקעתם.
לעומת זאת, במקרה של בעל אחריות ממסדית - מספיקות סיבות הרבה יותר קלות כדי להפקיע אחריות.

[רני_כשר*]

לגבי האחריות ההורית - ואולי זה לא הדף המתאים להרחיב, אבל למעשה אנו כל הזמן לוקחים החלטות משמעותיות לגבי הילדים שלנו, ובהרבה פעמים ניתן להביא מומחים שיעידו שאנו עושים טעות פטאלית.
ועדיין לא לוקחים לנו את הילדים בשל כך.
זה לא חוכמה להביא דוגמאות של ילדים שמתו ממחלות בגלל שהוריהם לא רצו לעשות את הטיפול/חיסון/מניעה שהמערכת ממליצה עליה.
גם אני יכול להביא דוגמאות אבסורדיות כאלו, אפילו בנושאים בריאותיים, ואני מניח שיהיו מעט שלא יסכימו עם ההיגיון שבדבר. בסופו של דבר מדובר בהחלטות "תרבותיות".
הרי כאשר אני לוקח את בני בן השמונה ימים למוהל, אני מעמיד אותו בסיכון, גורם לו נזק מיידי וכן ונזק עתידי, ובכל מקרה אני לא תורם לו בריאותית (כך גם יעיד הממסד הרפואי המערבי). ובכל זאת, אף אחד לא אוסר אותי בשל כך, אפילו אם התוצאה אכן, חס וחלילה, היא פטאלית (וגם זה קורה).
וכאשר אני שולח את בני לגן ילדים עם גננת מפלצתית (שמסתירה זאת היטב מההורים ממני) וגורמת נזקים לבני, גם לאחר שתתברר האמת - אף אחד לא יאסור אותי, משום שעשיתי משהו שמקובל בתרבות שלי, ושהחברה תומכת בו, ושהממסד ממליץ עליו.
בשני המקרים הנ"ל ניצלתי את אחריותי וסמכותי על בני, גרמתי לו נזק חמור, ואף אחד לא בא אלי בטענות.
בנוסף, גם אם אני הולך לרופא, ועצתו לא מוצאת חן בעיני, הרי שבטוח שאוכל למצוא רופא שהמלצתו תואמת את השקפתי, ואפילו רופא שיסכים איתי שהחיסונים מסוכנים ואסור להשתמש בהם.
האם עשיתי משהו לא אחראי?
למישהו שהתחנך בממסד הרפואי יש את המפתח לאמת המדעית?

ולגבי ההשוואה עם המכונית - ברור שההשוואה מחטיאה את העניין. המכונית היא רכוש זמני שהיום שלי ומחר של מישהו אחר. אין לה נפש ולי אין שום אחריות מוסרית לבריאותה הנפשית אלא רק לבריאות הטכנית, בין היתר כדי למנוע מעצמי סכנת חיים, אבל גם כדי למנוע מאחרים שנוסעים עמי בכביש סכנת חיים.

וכאשר יחליטו במדינתו שהחיסונים הנם חובה חוקית, ואני אצטרך להחליט לגבי ילדי, יתכן ואצטרך למצוא מדינה קצת יותר פלורליסטית. דרך אגב - אין מה להביא דוגמאות לפלורליזם מארה"ב - הרי לכל ברור שהיא אחת הדמוקרטיות הדורסניות ביותר שיש.
כך, דרך אגב, גם לגבי חובת הלימוד בביה"ס. אחריותי המלאה לילדי היא לא לגרום להם נזק ממשי וברור (על פי השקפתי) ולכן (בין היתר) אינני שולח את ילדי לביה"ס. ואם יכריחו אותי לכך - כנראה שגם אז אצטרך למצוא אלטרנטיבה לאומית אחרת, שהרי לא יעלה על הדעת שאעשה משהו שמזיק בעליל לילדי (שוב, להשקפתי כמובן).

זאת כמובן עד שמישהו יוכיח לי שבידיו המפתחות האמיתיים להחלטה "איך לחנך את ילדי", "איך לשמור על בריאותם", "איך לשמור על בריאותם הנפשית" וכד'.

יש כאן מישהו כזה?

[עודד_לבנה*]

רני,
כל הדוגמאות שנתת אינן חורגות מתחום הורה סביר.
כפי שאמרתי, כדי להפקיע ילדים מרשות הוריהם צריך סיבות קיצוניות ממש.

[נהר_שליט*]

בכמה דפים באתר נתקלתי לאחרונה באמירות לגבי הפקעת ילדים מרשות הוריהם, זה נראה לי מאוד לא רלוונטי ולא קשור. הרי המטרה של כולנו היא להיות הורים טובים יותר ואולי אפילו להשפיע על אחרים להשתפר, האם בשיח שכזה האיום הזה מתאים ומקדם?
דוגמא-האם זה יהיה מתאים בתגובה לאם שמתלבטת האם להמשיך להניק אחרי גיל חצי שנה לכתוב "משרד הבריאות ממליץ להניק עד גיל שנה לפחות, אם תפסיקי להניק התזונה של תינוקך תהיה נחותה יותר ובמקרה קיצוני של הרעבה נאלץ לקחתו ממך.
אני רק חושבת על זה ועולה בי צמרמורת נוראית, אולי אסור לומר את זה?

[שרון_ג*]

באמירות לגבי הפקעת ילדים מרשות הוריהם
אני חושבת שהמדובר בדוגמאות קיצוניות.
שהרי אף אחד לא חושב שמסתובבים כאן הורים שבכלל מתקרבים לסכנה כזו...

לגבי ארה"ב: אני לא יודעת מה לגבי חובת הליכה לבי"ס, אבל חיסונים חייבים לקבל (את כולם + תבחין מנטו לשחפת) אם רוצים להכנס לאיזשהו מוסד חינוכי.

[שחר_קליין*]

הרבה אנשים מאשימים אותנו, הלא מחסנים, בכך שאנחנו "נהנים" על חשבונם:

1. מוסר

האם בכלל יש פה שאלה מוסרית?
אף אחד שמחסן לא חושב עלי, על טובתי, אלא על טובתו האישית בלבד.
אני חושב רק על עצמי - בעיני חיסון הוא מסוכן לילדי ולכן לא אחסנם
בעיניך החיסון מייטיב עם ילדיך - ולכן תחסן אותם.
אין פה בכלל דילמה מוסרית.

1. רפואה ציבורית

הרפואה הציבורית חושבת על עלויות טיפול ושיקולים כלכליים.
אם אדם מאמין שהחיסונים גורמים לפיגור/סרטן וכד'
הרי אותם המתחסנים יעיקו על הרפואה הציבורית יותר מאלה שיחלו במחלות.

[שוש*]

שחר,
אני חושב רק על עצמי - בעיני חיסון הוא מסוכן לילדי ולכן לא אחסנם
אני מניחה שבעינייך הוא מסוכן בעיקר בהשוואה לסיכויי ההדבקה, שהם קטנים. אבל סיכויי ההדבקה הם קטנים בזכות המחסנים.
תשאל את עצמך האם היית לא מחסן מפני מחלה מסכנת חיים שסיכויי ההדבקה בה הם גבוהים מאוד.

[שחר_קליין*]

אני שואל.
כל יום ובמיוחד ימים כאלה של היסטריה כמו שהיה לא מזמן עם הפוליו.

אבל האם מה שכתבת הוא שיקול לגיטימי? מוסרי? בהחלטה אם לחסן או לא?

[חיפושית*]

לי עכשיו יש דילמה רצינית לגבי חיסון התינוק שלנו,
בעלי כימעט עומד על כך למרות , שכרגע עדיין לא חיסנו את הקטני, משום שאני עומדת על כך שאני מעוניינת לעשות מחקר בעיניין לקורא לשמוע להתייעץ- ותחוש הבטן שלי כל פעם משתנה לעתים אני חושבת שאני חסרת אחריות ובדר"כ אני חושבת שאני עוד יותר חסרת אחריות אם כן אחסן....

דילמה אחת הגדולות בחיי - למשהו יש כן תובנות בעיניין?

[מיכל_בר*]

כן

קודם כל זה באמת דילמה גדולה.
היא מבלבלת מאוד במיוחד עם כל הלחץ שמופעל מהסביבה. שלא לדבר על זה שמדובר פה על הילד שלך, ואת בשום אופן לא רוצה לעשות שטויות.

אני לא קראתי את הדף. אני לא יודעות אם פורטו כאן הנימוקים למה לא לחסן.
בקצרה, חיסונים הם לא הבלוף הזה, "מדע מדויק". הם במידה רבה פיונים של אילי הון שמבקשים להרוויח באמצעותם (ובעצם באמצעות בריאותנו) - כסף.

ההמלצות לחיסונים משתנות מזמן לזמן וממקום למקום. יש חיסונים שמתגלים כמזיקים ויורדים מהמדף. יש מדינות שנוטות לחסן הרבה, ויש מדינות שמחסנות מעט. בישראל, כמות החיסונים המקובלת היא גדולה. למעט בכמה מגזרים, כמעט כולם מחסנים את ילדיהם בעיניים עצומות (שלא לומר עיוורות). מה שמוזר בעיני אינו - לא לחסן, אלא לחסן בצורה כזאת;
להציף את הגוף הקטן, הרך, בשפע ומגוון של חומרים זרים, אלימים, שמשבשים את הפעילות של הגוף. ועושים את זה ללא שום שאלה, ללא ידיעה אפילו מה מכניסים שם.

כדאי לך לקרוא קצת בנושא (ולא רק את המאמרים המגמתיים והמוטים שבוודאי נדחפים לך). יש למשל את הספרון של חיים רוזנטל, "חיסונים", בהוצאת אור-עם.
בנוסף, יש מין "טיפת חלב" הומאופתית - "טיפה מן הטבע". דוקטורית חביבה שם יכולה לתת הרצאה אישית בנושא, אפשר להביא את הסבא והסבתא הלחוצים לשמוע. את אמא שלי זה די הרגיע.

אני לא חיסנתי את אור בכלל, למעט בגיל שנתיים - אנטי טטנוס, בעיקר בגלל הלחץ של הורי ושל בעלי. (גם הרופאה ההיא המליצה על החיסון הזה).

[חיפושית*]

מיכל בר,

המון תודה לך על תגובתך,
מאז ששאלתי כאן, אכן קראתי גם כאן וגם את הסיפרון של ד"ר רוזנטל,- וגם אישי היקר סוף סוף היה מוכן לדיון עיניני בנושא ולא רק "אנחנו חסנים ולא מעניינן אותי מה.... "- וזאת האמת (הדיון) הוא היה מוכן לאחר שהושבתי אותו להדפיס לי את כל החומר כאן על חיסונים , והוא פשוט קרא כל פעם על חיסון אחר עד שההדפסה סיימה וכך הוא פיתאום הבין שיש דברים בגו..

הכל אופן - כרגע אנחנו לקראת קביעת פגישה עם ד"ר רוזנטל או ד"ר נועה פרנקל.. טרם החלטתי למי מהם אלך (בהתחלה חשבתי שיש החזר מקופת חולים על ד"ר פרנקל אבל כרנאה אין אז נראה לי שהנטייה שלנו היא ללכת לרוזנטל-

זה רעיון מאוד מאוד מעיניין לקחת עימנו את הסבתא -(אמא של בעלי) היא לא סתם לחוצה היא כבר עצבנית מרוב דאגה וחרדה על זה שאנחנו כ"כ חסרי אחריות שלא מחסים את האוצר שלה..
שלמרות שאצלי זה מתנגש עם ה- "זה לא עיניינה" כלומר היא יכולה לחוות דעה בנושא אבל לא להכנס לנו לורידים...בנושא לדוגמת "נו תחסנו כבר למה אתם מחכים" או אם אני בתור לרופא אז לוודא שאשאל אותו מתי אנחנו אמורים להתחיל את החיסוןנים - בזמן שאני אורמת לה שלא הרופא קובע אלא אנחנו...

זה נראה לה לא לעיניין, מוזר ,חסר אחריות וכו' וכו'..
כרגע ההחלטות שלנו הן... לתת הפטיטיס B בערך בגיל 10...
כל מחלות הילדים לא
לגבי שאר החיסונים אנחנו רוצים להתייעץ
והכי מפחידה אותנו זה הפוליו - שיתום ילדים גם צורת החסון מחרידה אותי...
טטנוס משום מה הכי פחות...

[סמדר_נ*]

גם צורת החסון מחרידה אותי...
כלומר?
הפוליו ניתן כחלק מהחיסון המחומש, הכולל בנוסף גם דיפתריה, טטנוס, דלקת קרום המוח ושעלת.
אם את מתכוונת לחיסון המוחלש דרך הפה -- הוא לא ניתן לילידי 2005 והלאה (כנראה הגיעו למסקנה שעיקר פעולתו היא הפצת מחלת הפוליו באוכלוסייה).

[חיפושית*]

סמדר נ,
אוקי, זה לא מה שהבנתי מהקריאה אז אני צריכה שוב לקרא, אם כך זה פחות נורא... (כמה שזה כבר יכול להיות פחות נורא)... אבל כן החריד אותי עיניין הטיפות..

יש סיכוי סביר שאנחנו נפריד את החיסונים..

[בשמת_א*]

לפי האייפק יצא שגם חיסון הטטנוס, גם הדיפתריה וגם הפוליו גרמו לפגיעה בבתי (בני לא קיבל אף חיסון).
את השעלת לא נתתי. לפי האייפק, היא לא ניזוקה מהחיסון נגד דלקת קרום המוח או מהחיסון להפטיטיס בי (שקיבלה באיחור של חצי שנה, אבל בכל זאת קיבלה, בגלל הטימטום שלי).

[נועה_ברוך*]

לפי האייפק יצא שגם חיסון הטטנוס, גם הדיפתריה וגם הפוליו גרמו לפגיעה בבתי
מעניין אותי הגישה של האייפק לחיסונים בכלל, האם זה אומר שהחיסון הנ"ל גורם נזק כללי (לכולם)? או שבמקרה האישי שלכם החיסון הספציפי גרם נזקים.

[מיכל_בר*]

בשמת,
מה זה אייפק?

[בשמת_א*]

שבמקרה האישי שלכם החיסון הספציפי גרם נזקים.
זה.
בעיקרון, לא יודעת אם לאייפק יש איזו גישה עקרונית לגבי חיסונים.
אני מניחה שכל מטפלי האייפק זהירים לגבי החיסונים, מסיבות ברורות, אבל בעיקר הגישה של האייפק היא לבדוק כל ילד לגופו.
מה שנקרא "לשאול את הגוף של הילד", אם מתאים כרגע לתת לו חיסון זה-וזה. אנחנו למשל שאלנו על חיסון טטנוס, ויצא שזה יהיה בסדר לתת לינוקא חיסון טטנוס (הוא היה אז בן שנתיים. עוד לא נתנו בעצם).
באותה מידה היתה יכולה לצאת תשובה שזה לא מתאים כרגע. זה הגוף של הילד שהגיב לשאלה, לא הדעה של המטפל.

[שימרית*]

מתלבטת לגבי חיסון השפעת. האמת שאני לא ממש מתלבטת, הרבה יותר בגישה שלא לחסן אבל בעלי רוצה לחסן. הקטנה בת חצי שנה יונקת. את המחומשת התחלנו בדחייה של חודשיים. מחר חיסון שני ואני שונאת את זה. שפעת כנראה שלא אתן אבל אני קצת חוששת מהמפגשים עם ילדים אחרים שהולכים לגנים ובתי ספר ונדבקים ועלולים לדבק

[יושי_י*]

בשמת מהי השקפתך לגבי החיסונים שניתנים לילדים?נתת ובאיזה פרק של איחור? אנחנו החלטנו לא לתת את החזרת/אדמת שעלת - לא כל כך ברור לנו למה צריך לחסן נגדה. ולמה את מצטערת על ההפיטיטיס בי?

[סיגל_ב*]

שמרית,
ראי מדור בלי חיסונים ובפרט שאלות על חיסונים.

[ענבל*]

הקטן בן 5 חודשים, יונק מלא ולא קיבל אף חיסון. מרגישה שלמה עם ההחלטה לא לחסן, או לפחות לדחות את החיסונים לגיל מאוחר יותר. פתאום לקראת החורף מרגישה שלקיחת האחריות הזאת קצת גדולה עלי ומפחידה אותי. מצד שני המחשבה שמערכת הבריאות תיקח את האחריות במקומי (או בראייה פרטנית יותר – האחות בטיפת חלב תיקח את האחריות הזאת..), מפחידה עוד יותר.
יש לי מן תחושה שאם חס וחלילה הוא יחלה באחת המחלות שמכוסות ע"י החיסונים – אפנה למערכת הבריאות לקבלת פתרון ושם אני עלולה להתקל בהאשמות קשות.
נכון שהטיפול יכול להתבצע גם באחת מן האופציות האלטרנטיביות (הרבות יש לומר) שקיימות, אך האבחנה בטח תהיה קונבנציונאלית.
לא ממש מבקשת שמישהו יחליט במקומי – פשוט משתפת ומתפללת בתוכי שאני עושה את הדבר הנכון ליקר לי מכל.

[נועה_ברוך*]

מאיזה מחלה את מפחדת?
פתאום לקראת החורף מרגישה שלקיחת האחריות הזאת קצת גדולה עלי ומפחידה אותי.
"מחלות חורף " אין כנגדן חיסון.
אולי תסבירי יותר את הקושי. אנסה לתמוך.
<אני לא חיסנתי עד גיל שנה וחודשיים, לאחר שהיא גדלה וראיתי שהיא בריאה וחזקה התחלתי מאוד בהדרגה לחסן>
האחות בטיפת חלב תיקח את האחריות הזאת..,
אולי לא חייבים ללכת לטיפת חלב?

[לוטם_מרווני*]

לא ניזוקה מהחיסון נגד דלקת קרום המוח או מהחיסון להפטיטיס בי
הפטיטיס בי = דלקת קרום המוח, ע"פ הרופא שלנו.
הוא גם טוען, כי קבוצת הסיכון להפטיטיס בי היא עד גיל 3 חודשים, שזה מתפתח מדלקת אזניים. כך שאם לא נחסן את ינוקא בעוד שבוע (חודשיים להולדתו) - אפשר לוותר לחלוטין על החיסון.
בנוסף, הציע הרופא, שהבין שהפעם אנחנו לא רותים לחסן (אנחנו=אני. האיש רוצה אבל אני מתנגדת) לחסן פוליו רק לפני עונת הרחצה בים. ככה חודשיים לפני, ועד אז אפשר בלי.
מה דעתכן?

[ענבל*]

מאיזה מחלה את מפחדת?
לא הגדרתי בצורה נכונה. לא ממש ממחלות החורף למיניהם. פוחדת שהגוף חשוף ופגיע יותר ולכן תתכן הדבקה בשעלת למשל. אולי בעצם העונה לא רלבנטית בעצם ואני פוחדת מהחורף לחינם?
ובקשר לטיפת חלב – הולכת לשם כשממש צריך (להשקל למשל).

[סמדר_נ*]

הפטיטיס בי = דלקת קרום המוח, ע"פ הרופא שלנו.
???
הוא יודע שאלה שני חיסונים שונים, ומן הסתם גם שתי מחלות שונות?
קבוצת הסיכון להפטיטיס בי היא עד גיל 3 חודשים,
ושוב, ???
למיטב ידיעתי (וזה גם הופיע כאן די הרבה פעמים, גם ע"י רופאי האתר, ואנא ערכו אותי אם אני טועה), הפטיטיס בי עוברת במגע מיני עם אדם נגוע, בקבלת מנת דם נגועה, או -- ליילוד -- במעבר בתעלת הלידה של אם נגועה (זו הסיבה לחיסון השגרתי שמחסנים יילודים).
בכל אופן, לגבי שתי צורות ההדבקה הראשונות, הסיכון רלוונטי בגילאים הרבה יותר מבוגרים משלושה חודשים...

[נועה_ברוך*]

הפטיטיס בי = דלקת קרום המוח
ממש ממש ממש לא. אפשר לקרוא עוד חיסון צהבת ובכלל מדור בלי חיסונים
הוא גם טוען, כי קבוצת הסיכון להפטיטיס בי היא עד גיל 3 חודשים, שזה מתפתח מדלקת אזניים
או להחליף רופא ומיד או לא הבנתם אותו, לי כל זה חדש לגמרי.
ממליצה לך להזמין לכאן את שרון ג או לשאול אותה בדף שלה.

ענבל,
פוחדת שהגוף חשוף ופגיע יותר ולכן תתכן הדבקה בשעלת למשל.
האם יש חולים מסביבכם, כי אחרת איך תידבק???
אולי בעצם העונה לא רלבנטית בעצם ואני פוחדת מהחורף לחינם?
להרגשתי את זקוקה לחיזוקים בדרכך. ממליצה לך לדפדף ב מדור בלי חיסונים.

[נטע*]

מה עושים במקרה של אח גדול בגן , שמשתעל , מנוזל על בסיס כרוני , ומדביק את הגוזל הרך הלא מחוסן ?
מדברים על המנעות מחשיפת הלא מחוסן לאוכלוסיה חולה , ובכן , אנו כל יום הולכים עם הבכור לגן , שם הגוזל חשוף לילדים , לגננת שנוגעת בו .
כל יום שבת בבית הכנסת חשיפה משמעותית לשיעולים ונזלות .

הלכתי לרופא אייפק עם הגוזל ( עקב ההדבקויות חוזרות ונישנות מהבכור ) , הוא אמר לא לחסן .
החסיון יחליש אותו יותר .

[סיגל_ב*]

נטע, אולי תרצי להתייעץ עם איש מקצוע בעניין.
אני התייעצתי עם ד"ר אמיר אניספלד - רופא ילדים והומיאופת, אשר באופן כללי מתנגד לחיסונים.
לי הוא מאוד עזר לעשות סדר בראש.

הפרטים שלו רשומים בדף שאלות על חיסונים.
בהצלחה.

[יסכו_נט*]

שהם בת חודש , לא מחוסנת לאחר מחשבות וברורים ארוכים. היה באזור שלנו שעלת לאחרונה. אני לא מצליחה להחליט כמה אני צריכה להיזהר איתה עכשיו. אתמול חברה שמרה עליה כי האיש שלי העלה הצגה שרציתי להיות בה ופחדתי עליה, עם כל האנשים והחיידקים. ביום חמישי יש חתונה באולם לחבר. אני ממש רוצה להיות... אם בחרתי לא לחסן בחרתי בבידוד חברתי? זה מתסכל, התחושה שאם אני רוצה להיות אמא טובה אני צריכה להיות לבד...

[ילדת_טבע*]

אם בחרתי לא לחסן בחרתי בבידוד חברתי
לדעתי זו לא הדרך. אם האופציה היא אכן לבודד כי את מרגישה שכל אדם שהיא פוגשת הוא נחיל חידקים אני מציעה לך כן לחשוב על לחסן (ואני לא מחסנת) כי זה לדעתי לא חיים. יכול להיות שבמשך הזמן זה יתמתן אצלך. הגישה שלי היא שככל שהם נחשפים לדברים הגוף שלהם מתחזק ומתחסן וכך הם בעצמם בונים מערכת חיסונית שהיא מספיק חזקה להתמודד עם תחלויים שונים (כותבים תחלויים או תחלואים? לא משנה הכוונה ברורה לא?). הנה למשל אצלנו (מדגם לא מיצג בכלל), לא מחוסנת, בקושי היתה חולה כל החיים שלה, אין לנו כל בעיה, לרוב, שהיא תיפגש גם עם ילדים/מבוגרים חולים וכרגע אני אפילו לא זוכרת מקרה שהיא נדבקה, כשכבר היתה חולה זה היה מגורמים עלומים. לפני חודש בערך היא קיבלה אבעבועות רוח, היו לה בקושי 8 אבעבועות על כל הגוף, לה זה לא הפריע ובקושי שמנו לב שהיא חלתה. אני מקשרת את זה ישירות לעובדה שהמערכת החיסונית שלה מאוד חזקה. אנחנו לא סטרילים, היא גדלה עם בעלי חיים, משחקת בחול מגיל חצי שנה בלי הגבלה, לא נכנסים לפאניקה כשהיא היתה מכניסה דברים לפה גם אם הם לא היו מקסימום נקיים, לא מרתיחים, לא מחטאים ולא משתמשים באקונומיקה.
אגב, בן זוגי הוא הצד היותר היסטרי בעניין ועל כל שיעול קטן (שבדרך כלל נובע משתיה לא נכונה או משהו כזה) הוא נלחץ שמא הילדה חולה. כשהיא חטפה וירוס קטן הוא כבר חשב על הגרוע מכל והתחיל לחשוב איזה מחלה מאלו שלא חיסנו אותה נגדן פגעה בה. בכל פעם שהוא נכנס לפאניקה הזו אני מזכירה לו שאם ממש ממש קשה לו תמיד אפשר ללכת לקבל חיסון והוא נרגע כי החיסונים מפחידים הרבה יותר מהמחלות עצמן. הוא יודע ומודע לפחד שלו ומבין שזה לא פחד ריאלי ונזכר להרגיע את עצמו.
חשוב שיהיה צד מאזן ואני מקווה שבן זוגך מהווה צד רגוע יותר. נכון, היא רק בת חודש ובגיל כזה באמת שאין לה מה לחפש בכל מני ארועים חברתיים (ולא מסיבות חידקיות) אבל תחשבי הלאה, גיל זחילה וכו'.
אני מכירה גם את הסוג שחרד עד כדי כך שהילדה עד גיל שלוש בערך אכלה אוכל טחון מפחד לחנק שאסור לה התקרב לבעלי חיים כי הם "חולים" גם כאלה מוכרים של בני משפחה ושלא נדבר על לטפס/לשחק/להשתולל מה שילדים בני חמש (גיל הילדה היום) מאוד אוהבים לעשות. הילדה הזו לא מחוסנת אבל גם עצובה...

[יסכו_נט*]

יש לי זאטוט בן שלוש. לא מחוסן וטפו טפו עם אחלה מערכת חיסונית. לא סטרילי בגרוש.
אבל לא לחסן זה לא אומר להיות פריק על הילדים שלך! צריך סוודר כשקר, וצריך להשגיח כנמצאים באזור של הרבה אנשים ומחלות קשות.

[שרית_אמיר*]

שהם בת חודש
בת חודש פיצפונת
מעלה שאלה
אולי - בלי קשר לחיסון ארועים המונים עדין לא עבורה?
ואם קשר- חודש זה לא בידוד חברתי חודש זה הענקת תשומת לב מלאה לילדה.
כול כולה בת חודש קצת זמן להתאקלם בעולם.
שתגדל ותתחזק גלי לה אט אט את העולם.
אני נשמעת שיפוטית אבל לא זו הכוונה.
כותבת רק את דעתי
מזל טוב

[יהודית*]

עד לפני כ-7 שנים לקחתי את הילדים שלי לחיסונים ממש כמו שעון עד כדי שהאחות חיבקה אותי ואמרה "איזו אמא מסורה".הילדים שלי סבלו מברונכיט והתקפי אסטמה חוזרים ונשנים ואף פעם לא קישרתי את זה לחיסונים, עד שחברתי ראתה את הסבל של הילדים שלי ואמרה לי שיש קשר והיא ,לאחר הילד הראשון שחלה כל כך הרבה ,הפסיקה לחסן את שאר הילדים (יש לה שבעה ילדים נוספים) והם הרבה יותר בריאים מהילד הגדול ולכן הפסקתי לחסן.לאחי יש שלשה ילדים הילד הגדול היה מאושפז הרבה פעמים עם חמצן בשנתיים הראשונות בגלל התקפים של קוצר נשימה כשאמרתי לו שיכול להיות קשר החליט לא לחסן את שני ילדיו האחרים ואף פעם לא חוו ברונכיט או קוצר נשימה.יש מישהוא שיכול לשכנע אותי שכדאי לי בכל זאת לחסן?

[ניבה_שקד*]

עוד מישהי סיפרה לי בדיוק אותו דבר על הילד הגדול המחוסן שלה שכל הזמן חולה והשניים הקטנים שלא קיבלו חיסונים ולא חולים יותר משעות בודדות פעם בשנה. אותו דבר אני רואה עם הבת שלי לעומת החברים שלה באותה שכבת גיל. הבת שלי לא קיבלה שום חיסון בכלל ואם היא כבר חולה, זה פעם בשנה - שלוש שנים לכמה שעות בלילה ובבוקר היא מבריאה. עכשו היא בת 7 ואם אני מחברת את כל המחלות שלה ביחד, כולל אבעבועות רוח, זה הגיע אולי ל- 50 שעות במצטבר. (לעומת בני גילה המחוסנים, שחולים לפחות כמה ימים בכל שנה).

אבל צריך לקחת על זה אחריות ולחזק את מערכת החיסון בהרבה שעות שינה (גם אם זה אומר לפעמים לוותר על בית ספר...), אוכל בריא ומצב רוח טוב.

[חסידה*]

חום ואהבה לילדים הם חלק עיקרי בבריאותם.
כמובן שיש הבדל בין הענקת חום ואהבה לבין פינוק,יש להציב גבולות כשצריך,זה דוקא בריא עבור הילדים.

[פים_פם*]

מישהו ראה את זה?
http://thegoldenberg.com/2011/02/24/פוס ... -למנחם-בן/

נעמה, כרמי מתלבטת בפוסט רציני ומעמיק כדרכה מול ההצעה לקצץ בקצבאות הילדים של הורים לא

מחסנים. מצד שני, היא מודה שיש בה סימפטיה להורים לא מחסנים. הנה הפוסט.

.

[ניבה_שקד*]

בהחלטה שלך לא לחסן את הילדים שלך, אתה מעמיד בסכנה את הילדה שלי.

אם היא מחוסנת, אז איך בדיוק החיידקים שנגדם היא מחוסנת מסכנים אותה? למעשה, זאת הבנה שבעצם החיסונים לא ממש יעילים...

והנה עוד כמה סיבות שבגללן עדיף לכולם לא לחסן. יש כאן רשימת חומרים שנמצאים בחיסונים, שממש לא היינו רוצים שהילדים יחשפו אליהם: http://www.hisunim.com/index.php?option=[po]com content[/po]&view=article&id=22:vaccinesingredients&catid=29&Itemid=151

הבת הלא מחוסנת שלי נדבקה באבעבועות רוח ותוך יומיים כל הפצעים הבריאו. אז נראה לי שזה ממש עדיף מלחטוף סרטן מחומרים משמרים כמו פורם אלדהיד, שנמצא בחיסונים.

[אמא_נחמה*]

האם מרכז "mamay" בתל אביב מוכר לכן? לפני שאנחנו פונים לייעוץ אצלם רציתי לברר עליהם. באתר שלהם הם מכונים "מרכז לרפואה משולבת", ומציעים להגיע לפגישה שבה הם מניחים לפני ההורים את המידע לגבי כל חיסון ומידע כללי וההורים מחליטים לבד.
אני מתלבטת הרבה בנושא הזה, אם אני מחסנת ואם לא (מה שלרוב קורה) יש לי נקיפות מצפון, ואני ממש רוצה להגיע עם עצמי לשביל הזהב שלי בתחום הזה, לדעת בברור מה כן ומה לא ומתי , ולהפסיק למלמל לאחות בטיפת חלב "כן..לא..אולי יותר מאוחר..".
אשמח אם מישהו שמע או התייעץ איתם ויכול להמליץ (או לא..)

[שירה*]

דווקא יצרתי איתם קשר, אבל עוד לא היה מפגש, כך שאין לי חוות דעת בינתיים. אולי באמת מישהו אחר מכיר ויכול לייעץ?

[פלוני_אלמונית*]

אשמח גם לשמוע עליהם חוות דעת...

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אי חיסון מגביר הסכנה להתפרצות מגפות מאחר והחיסון אינו יעיל במאה אחוז,מאחר ויש אין סוף מחקרים ,מוסדות מחקר עורכיןם היום מטה מחקרים ובכל אלו שראיתי המסקנה היא שהיא חיסון מגביר תחלואה ובמידה ואחוזים גבוהים יפסיקו להתחסן יתעוררו מגפות

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תיקון' המסקנה היא 'אי חיסון מגביר תחלואה וסכנה להתפרצות מגפות,זה לא שולל את הצורך להתעניין ולבדוק האם אכן כל החיסונים דרושים ,במידה ויש אפשרות לבדיקה משוחררת מהטיה

[פלוני_אלמונית*]

גם אני התעסקתי רבות בנושא עוד לפני שנולדו הילדים , חשבתי ללכת למפגש בטיפה בטבע ובסוף פגשתי ב"מקרה" באינטרנט את גילי צומברג ביתן הומאופתית קלאסית וישר הרגשתי שהיא נכונה לי , הייתה לנו פגישה סביב החיסונים כולל הסברים וסדר , יחד בנינו תוכנית חיסונים שמתאימה כמה שאפשר לילדים שלי עם חוקים של פיצול החיסונים , מינימום חודשיים בין חיסון לחיסון , לא לחסן בחורף ועוד..
אחרי שנים שהרגשתי שהתחום כזה מסובך וגדול והשמות של החיסונים בילבלו אותי בפגישה אחת יצאתי מחוזקת שמחה וחכמה יותר

[פלוני_אלמונית*]

זו אני מלמעלה
רק רציתי להוסיף שויתרנו על רוב החיסונים המומלצים וכן נשארתי עם כמה שנראו לי מתאימים לחיים שלנו

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

מחלת הפוליו יכולה להתקיף בכל גיל? או שהיא מסוכנת רק לילדים?

[פלוני_אלמונית*]

בגן של הבן שלי אחד הילדים חוסן נגד שעלת באיחור - רק בגיל שנה פלוס ולא השלים את כל המנות. עכשיו מסתבר שהוא חלה בשעלת וכל הגן משתעל . בקיצור כל הגן - הילדים הצוות לוקחים אנטיביוטיקה, והחשש הוא התינוקות הרכים, אחים ואחיות של, שעבורם שעלת היא מסובכת ומסוכנת. לבן שלי עשינו את הבדיקה, מאוד לא נעימה, ועם התוצאות נדע אם גם אנחנו צריכים אנטיביוטיקה. אני בחודש 9 ומתכוונת לעשות חיסון כדי שהתינוק יהיה יותר מוגן

[מימי*]

מעניין. אז כל הילדים שהיו מחוסנים כמו שצריך חלו?
מה זה אומר על החיסון?

[אחת*]

_מעניין. אז כל הילדים שהיו מחוסנים כמו שצריך חלו?
מה זה אומר על החיסון?_
כשמדובר בשעלת בדרך כלל זה אומר שהמחלה מגיע בצורה יותר קלה ולזמן קצר יותר.
לפני שנתיים בגן של בתי הסתובבה שעלת והיה הבדל מאוד ברור בין המחוסנים ללא מחוסנים.
הלא מחוסנים חטפו את זה קשה יותר, והיו בבית בממוצע שלושה או ארבעה שבועות יותר מהמחוסנים.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

כפי שכבר כתבתי במקום אחר:
ילדיי חלו בשנה שעברה בשעלת, עקב התפרצות המחלה בבית ספרם, בו יש הרבה ילדים לא מחוסנים.
באופן ברור ביותר: המחוסנים חלו במחלה כמה ימים בלבד. הלא מחוסנים חלו לחודשים (ילדיי היו חולים שלושה חודשים!)
זהו- לא נעים אבל ככה זה.
בעיקרון אי חיסון - הוא מן סוג של טפילות, מפני שאלה שמחסנים מהווים מגן לאלה שלא מחוסנים.

[יונת_שרון*]

ואצלנו המחוסנים חלו באותה חומרה ולאותו זמן כמו הלא מחוסנים.

[פרדוקס*]

בעיקרון אי חיסון - הוא מן סוג של טפילות, מפני שאלה שמחסנים מהווים מגן לאלה שלא מחוסנים.
בעיקרון לקיחת אנטיביוטיקה היא סוג של טפילות, היא מחזקת את החיידקים שיתקפו גם את מי שלא לוקח אנטיביוטיקה.
בעיקרון לא לשלם לאתר זה סוג של טפילות, אלה שמשלמים משלמים גם עבור אלה שלא משלמים.
בעיקרון לנשום זה סוג של טפילות, זה בזבוז אוויר טוב לאחרים.
בעיקרון טמטום זה סוג של טפילות, זה מוריד את הממוצע לכולם.
עוד?

[אחת*]

לפחות שהאנלוגיות יהיו סבירות:
נשימה וטמטום אינם דברים שאפשר לבחור לא לעשות - זו לא אשמתנו שאנחנו מטומטמים, לא משנה מה ההשלכות של זה.
החלופה של לא לנשום היא למות - אקט קיצוני הרבה יותר מחיסון, לקיחת אנטיביוטיקה או תשלום לאתר.
וכן, אי תשלום לאתר זו טפילות בעיניי.

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

בעיקרון לקיחת אנטיביוטיקה היא סוג של טפילות, היא מחזקת את החיידקים שיתקפו גם את מי שלא לוקח אנטיביוטיקה.
פעם מתו מדלקת...

עיקרון לא לשלם לאתר זה סוג של טפילות, אלה שמשלמים משלמים גם עבור אלה שלא משלמים.
מסכימה עם זה אבל מה זה קשור?


_בעיקרון לנשום זה סוג של טפילות, זה בזבוז אוויר טוב לאחרים.
בעיקרון טמטום זה סוג של טפילות, זה מוריד את הממוצע לכולם.
עוד?_
אם יש עוד שנאה עניינית או לא, אם זה עוזר לך, אז על אף שזו טפילות על נושא הדיון המרכזי ,מבחינתי את/ה יכול/ה להמשיך

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

ואצלנו המחוסנים חלו באותה חומרה ולאותו זמן כמו הלא מחוסנים.
יונת, אז איך את מסבירה את הפער בין מה שהיה אצלנו לבין מה שהיה אצלכם?
זה היה מאוד ברור אצלנו - מי חוסן ומי לא. (מבין אלה שנדבקו כמובן)

[אמא_נמרה*]

בטוח שכולם חלו בשעלת? בדקו את זה בבדיקת דם?

זה מעניין אותי כי לחברים (לא מחוסנים) היתה שעלת באמת (מאובחנת בבדיקת דם). אחרי כמה זמן גם הילדים שלי חלו (לא מחוסנים), השתעלו חודשים, וזו לא היתה שעלת (בדקנו).

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

וואלה, לא יודעת עד כדי כך. כן יודעת שהילדים שלי היו חולים בשעלת ועוד כמה לא מחוסנים והיו ילדים שהשתעלו כמה ימים ועבר להם (המחוסנים שבינינו).

[יונת_שרון*]

נקודות, לא יודעת -- איך את מסבירה את ההבדל?

[נקודות_ורודות_אגדיות*]

אין לי שמץ. מוזר...