קורס עצמי בנשיות

[ארני_ש*]

אני יכולה לגרום לדברים שאני רוצה שיקרו.
מה זאת אומרת , באיזו רמה ???

[מיכל_מ*]

(ויויאן, אני צריכה לחשוב על זה קצת).

[לי_הי*]

ארני זה פשוט מאוד אני יוצרת את החיים שלי ומה שאני מבקשת מגיע

[אילנה_אילן*]

הכתיבה כאן פשוט מדהימה ומרגשת. ברשותכן אני ממשיכה להעתיק את החומרים לפורום שבאתר לגעת אישה. אני מרגישה שזו חניכה שצריכה להדהד הלאה. אם יש למישהי התנגדות לכך - אנא כתבו לי.
בהרבה תודה והערכה למכשפות (חולם חסר) והפראיות שמתבטאת כאן בזכותכן.
באהבה,
אילנה

[אמבט_ים*]

אני מנסה להחיות את הדף המקסים הזה,

לא פעם אני פועלת במצבים מסוימים ולאחר מכן אני חושבת, לו רק הקשבתי לעצמי, הדברים היו נעשים אחרת, בצורה טובה יותר, עבורי ועבור קרוביי, כלומר לא הקשבתי לאינטואיציה הנשית שיש בתוכי, שיש בכל אישה (את זה אני כבר יודעת). לדוגמא:
לפני כמה שנים בעלי ואני גרנו במושב נחמד על יד ירושלים, היתה לנו תחושה שאנחנו רוצים למצא את מקום מגורים האולטימטיבי עבורנו, מקום שקט, עם מרחבים, עם קהילה נחמדה ותומכת, אדמה, נוף וכו'.
באחד הטיולים שלנו ראינו ישוב קטן שנראה נחמד, התלהבנו, היינו צריכים לעבור כל מיני תהליכים בירוקרטיים וראיונות בוועדת קליטה כדי להתקבל, וככל שהתקדמנו בקליטה כך גברה הרגשתי שהמקום אינו מתאים לנו, התחלתי להשמיע את תחושותי באוזניי בעלי, אבל שום דבר שאמרתי לא נשמע "הגיוני", ולאמר סתם "כי יש לי תחושה כזאת" נשמע סתמי משהו, (לא היום, היום הוא כבר יודע שכאני אומרת, יש לי הרגשה ש..., צריך להקשיב לי) בכל אופן, לא רציתי לאכזב אותו, ובאמת קצת התערערתי בתחושות, התעלמתי מהן והלכנו על זה. לא עלאה (אם כותבים את זה כך) בסיפור המלא ,גרנו שם 4 שנים, שנים מאוד מורכבות וקשות, לא הצלחתי לעזוב קודם כי פשוט עד שלא הבנתי מה הבעיה אי אפשר להפטר מהבעיה (קראתי באיזה ספר). כך שאני לא מצטערת על השנים הללו, הם היו ועדיין שיעור עבורי.
לא קל לי לסמוך על עצמי, ולדעת שבאמת התשובות נמצאות בתוכי אם רק הקשיב לעצמי, משהוא דימה את האינטואיציה כאגם שהצטבר עליו לכלוך וכבר לא רואים את הקרקעית, כך גם אני מרגישה, שהיא קיימת אך אני צריכה להתאמץ כדי לראותה.
לא פעם שמעתי מנשים שקיימת אצלהן אינטואיציה חזקה וגם מין כח נבואי (שזה משהו אחר, אני יודעת) שהתחושות האלו מטילות עליהן פחד ואינן רוצות בהן. האינטואיציה שפעם כנראה היתה כל כך ברורה וטבעית הפכה לזרה, וקהות חושים וטשטוש תחושות פנימיות הפכו לרגשות מוכרים שלא רוצים כבר בתחושות "הזרות".

כיצד נוכל לחזק את האינטאיציה שלנו? ואם יש משהי שמעוניינת לשתף, בהקשבה\אי הקשבה לאינטואיציה שלה.

[לוטם_מרווני*]

אמבט ים! איזה יופי שאת מעניקה חיים מחודשים לדף הזה. לאחרונה מצאתי עצמי מתגעגעת אליו. לצערי אתפנה רק מאוחר יותר לכתוב, אבל יש לי אינטואיציה נשית מאוד חזקה שלפעמים נדמה לי כי עוצרת אותי. פרטים- בהמשך.

[אמבט_ים*]

לוטם מרווני , מחכה ומצפה, בסבלנות

[דנה_ה*]

קראתי את כל הדף ואני ממש שמחה שהוא קיים. לפני כשבועיים קיבלתי מתנה מחברה את הספר "גופה של אישה-תבונתה של אישה" ומאז מתחוללת בי סערת הוריקאן (עם פרצי טורנאדו מדי פעם) בכל הקשור לנשיות ולעוצמתן של נשים. לחברתי שנתנה את הספר כתבתי:

"כבר מהדף הראשון הגיע מבול של רגשות, תחושות – סוערים ושוצפים, נעימים ומלטפים, חמימים ואוהבים.
אני מרגישה שהספר הזה הטיל אותי לתוך מסע, שהתחיל אי שם הרבה לפני זמני שלי – מסע של נשים בעולם הזה, עם כל הקשיים, הכאב, הפחדים המודחקים, ההתגלויות, העוצמה, השמחות, האהבות ואבני החן שמלווים את המסע הזה כבר אלפי שנים. עד כה לא הרגשתי שאני חלק מן הצועדות, וכעת כן.

אני מרגישה שאני כבר לא מסוכסכת עם עצמי כפי שהייתי (ואפילו לא ידעתי עד כמה) ומתחילה להיות מודעת לכמויות העצומות של הביקורת העצמית המיותרת שיש לי כלפי עצמי. תהליך שיחות השלום החל, יש תקווה להסכם של קבע."

וכעת יש בי רצון להיות בקשר עם נשים, להבין נשים, ללמוד על נשים (ובכלל זה על החלקים הנשיים שלי), וכל התחום ממלא אותי בשמחה והשראה.

[לילה_טוב*]

מאיה, רק מקשיבה לך בינתיים אבל ו

[יערת_דבש*]

דנה תודה, וכל מי שעשתה את העבודה כהכנה לפניה-
עכשיו אני יודעת:
"לקנות את גופה של אישה תבונתה של אישה, לקנות את גופה של אישה תבונתה של אישה, לקנות את גופה של אישה תבונתה של אישה"

[דנה_ה*]

יערת דבש, אם מישהו יצטט קטע ממה שכתבת זה ישמע מוזר... לקנות את גופה של אישה (-;

[בן*]

קראתי ופליאה אחזה בי,

אשה נכנסת (בהשפעת המודרניזציה והפמינזם) למיגרשו של הגבר - ומתמוטטת.

מה נשאר מקריירות - כלום! , מה נשאר מילדים - הכל!

הנשים הן שורשים, גזעים וענפים של החברה והגברים הם העלים (שבד"כ נושרים).

מדוע צריכות נשים לקנא בגברים? הן צריכות לא רק 'חדר משלך' אלא גם - מודעות משלך - להיותך אשה.

תרבות נשית לא צריכה להתחרות בתרבות גברית - שעיקרה עינייני פרנסה, אלא לפתח תרבות מקבילה שעיקרה גידול הדור הבא.

אחרי הכל, כל דור הוא חוליה בשרשרת.

תרבות נשית תדאג ששיקולי בריאות, חינוך, משפחה ותמיכה במדיניות הממשלה יבואו לפני שיקולי "אימפריה" "תחרות חופשית" ו"צמיחה",
ויקבלו העדפה בחוקים ובתקציבים של מדינה.

נשים היו צריכות להלחם - כלביאות - בביטול מפעל ההזנה בשנות השבעים (אז היו פחות מפקחים במשרד החינוך - לא נורא),
נשים כדאי להן שילחמו - כפילות - שיהיו מוסדות לטיפול בילדיהן בעת יציאתן לעבודה (מוסד ראוי לשמו בטיפול הילד חשוב מעוד בסיס צבאי).
נשים חייבות להלחם - כנמרות - בתמונות ה'ציצים' בעיתונים, אחרי הכל, תפקידם להזין תינוקות ולא למכור עיתונים.

אלו כמה דוגמאות לתחומים שגברים לא יעצימו אותם (כי לגבר הם עניינים שוליים) ולנשים הם המסד שעליו מושתת אופי חייהן.

[מיכל_שץ*]

נשים כדאי להן שילחמו - כפילות - שיהיו מוסדות לטיפול בילדיהן בעת יציאתן לעבודה
לא רציתי להגיב אבל בכל-זאת
נשים צריכות להלחם על האפשרות לעבוד עם הילדים, לא לתת אותם למישהו אחר לגדל (מוכשר ו"מתאים" ככל שיהיה)

[ב_דחילו*]

התחלת בכיוון אחד לפתח תרבות מקבילה שעיקרה גידול הדור הבא
וסיימת בכיוון אחר שיהיו מוסדות לטיפול בילדיהן בעת יציאתן לעבודה
קצת מבלבל , מה נשים צריכות לעשות לפי משנתך? ובכלל, כל קביעה לגבי מה נשים כן צריכות ולא צריכות מכניסה נשים למגירות ומנציחה אותן כ'אחר'. הן 'נשים' במה שהוא לא 'גברי'.

נשים הן אנשים, חלק מהן מגדירות את עצמן כך וחלק אחרת. ועל זה נחלם כלביאות

[בן*]

ל{{}}מיכל שץ: נשים צריכות לעבוד ליד, ולא עם, ילדיהם. 'עם' זו אוטופיה 'ליד' זו אפשרות סבירה.
ל{{}}ב דחילו: נשים וגברים הן/ם 'אנשים' ושני המינים מוכללים ומוכנסים בקטגוריות שונות (ולעיתים משונות), משום שזו דרך השכל להבין, למיין ולטפל במציאות.

מאחר ולא הובנתי כראוי, ראוי שאתלה באילנות גבוהים בהבהרת "תרבות נשית":

וירג'יניה וולף "חדר משלך" מאנגלית יעל רנן, ידיעות אחרונות-ספרי חמד 2004. עמוד 115:
"הסופרת (ולא רק הסופרת, בן) חייבת להיות אשה-גבר והסופר (ולא רק הסופר, בן) חייב להיות גבר-אשה."

אשה וגבר משלימים זה את זה ולא אמורים להתחרות זה בזה.

"תרבות נשית" ו"תרבות גברית" יחדיו יוצרות את התרבות האנושית, הגיע הזמן להאדיר ולהעצים את התרבות הנשית מפאת חולשתה ההיסטורית.

ועוד מובאה: בילי מלמן "אחווה נשית ופנטזיות גבריות" מסע אחר, נובמבר 94, עמוד 24:
"המשפחה המזרחית (בארצות המזרח, בן) המורחבת היא פתרון לבעיות חברתיות והיא מציעה לאשה סביבה תומכת והומנית יותר מן המשפחה המצומצמת, המונוגמית המערבית. ההרמון המזרחי לא נתפס בכתבי הנשים כמבנה פטריארכלי, כמערכת שנועדה לספק את צרכיהם המיניים של גברים. בעיניהן הוא היה מבנה אוטונומי, המנוהל על ידי נשים, למען נשים."

תרבות גברית לא תיפתור את בעיית האשה הבודדה הנשארת לבד בביתה (לאחר לידה, אמהות חד-הוריות ועקרות בית שאינן יוצאות לעבוד) זה מטלה של תרבות נשית. כשם שיש מקום לספרות נשית לצד ספרות גברית כך יש מקום לתרבות נשית לצד תרבות גברית.

[דליתוש_ב*]

"הדבר שאותו נשים רוצות יותר מכל הוא החופש להיות מי שהן רוצות להיות" !
יש לנו!
החופש נמצא בתוך כל אדם. אני חושבת עליו בתור גרעין פנימי של עצמה ואהבה אין סופית. מסביב לגרעין יש קליפה, קליפת פחד... הגרעין הזה הוא אני.
אני מרגישה עוצמתית ביותר כאשר העצמה שלי נובעת מתוכי ללא התיחסות לגורמים חיצוניים. כלומר, לא כקונטרה לדיכוי (אין דיכוי, זה רק הפירוש האוטומטי שלי). כאשר אני מקלפת בסבלנות את הפחד מהעצמה שבתוכי ומתגלה לי אישה.
אני בתהליך של לקחת בעלות על הרגשות שלי. מסתבר שהשלב הראשון הוא לתת להם מקום ולא להתנגד
אני שולחת אהבה לכל הרגשות ולא כועסת ומאוכזבת מעצמי על שיש לי אותן..
(ממליצה על הספר "פנים רבות לנו", נתן לי זוית ראיה פשוטה ויעילה)

ובעצם המסר הישן והטוב- עצמה שנובעת מתוך אהבה עצמית ושלווה..

אני נפעמת לגלות כל פעם מחדש את עצמת החוויה לעומת הידיעה.
איך לנסח? אולי-
נפעמת מהתחושה הפיסית שבאה עם העצמה - הגוף משתחרר, נפתח, זורם. הנשימה מעמיקה, השלווה מחלחלת בשלווה ובהתמדה לכל תא בגוף. הכל בסדר. אני פה.

ותודה לכן, נשים עצמתיות שכמותכן

[ענת_ב_פ*]

שלום! אני אורחת וקפצתי לביקור... אחרי שקראתי חלק מהדברים (ונהניתי) אני חושבת שחלק גדול מכן ומכם יהנה מהסרט "הכוח לשחות" על שחייניות הכוח וינה שעזבו את אוסטריה , גורשו למעשה, עם סיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית. מעבר לעובדה שהסרט מרתק בפן האנושי של חווית ה'היתלשות' מתרבות אחת לאחרות הסרט מתעסק בנשיות חיוניות והזדקנות. יש שם חבורה מרגשת של בנות 80 פלוס, כל אחת עוצמתית בדרכה, וכנראה שמכשפה בדרכה... בקיצור עברתי חוויה רגשית חזקה ומטלטלת עד דמעות. זה סרט דוקומנטרי וככזה לא ישרוד הרבה זמן בבתי הקולנוע, כדאי לראות לפני שירד מהמסכים
לגבי בנות, חינוך וגבולות רק אשתף בקצרה.. אני מסכימה מאוד עם ארני_ ש. אנחנו ההורים מעבירים לילדים שלנו הרבה מסרים בנוגע לגוף ולמיניות וחלקם מבולבלים לנו בגלל שאנחנו מונעים מפחד. אני קוראת לזה- המתח שבין מסרים של הנאה לבין מסרים של דאגה. אם אנחנו מסכימים שילדינו יצורים מיניים מרגע היוולדם הרי ברור שאי אפשר להתעלם מהיצריות הזו ויש לתת לה מקום בהתיחסות היומיומית של ההורים לילדיהם. ביומיום הכוונה- בהתארגנות לאמבטיה, ברחצה עצמה, בהתלבשות או כך סתם. כדאי לנו להרגיש בטוחים לתת להם חיזוקים על הגוף שלהם יחד עם הדגשת הפרטיות שלהם. ההתיחסות באה לידי ביטוי בדיבור ובמגע. אגב- לטעמי אין הבדל מהותי בין בנים לבנות אלא שהפחד שלנו גדול יותר לגבי הבנות בגלל המבנה הפנימי השונה.
ועוד קצת על גוף ונשיות- את ביתי ילדתי אמנם בבי"ח אבל באופן טבעי. בזמנו הייתי יותר מאופקת מהיום וחלק גדול מזה שנהניתי מאוד מהלידה קשור בזה שהרגשתי את משככי הכאבים הטבעיים של הגוף והייתי בסוג של טראנס אמיתי שבו עשיתי מה שרציתי. הקולות והתנועות שיצאו ממני היו של חיה פרה היסטורית... לא עשיתי חשבון לכלום.. איזה כיף זה היה... איזה געגוע

[ארני_ש*]

שמחה שהדף הזה חזר לתחייה .
דליתוש כל מילה אמת , הלוואי על כולן .
ענת - אני לקראת לידה ומקוה לסוג החוויה שאת תיארת , אז תודה על התיאור .

[ענת_ב_פ*]

ארני ש אני שמחה שהתיאור שלי בא לך בזמן. אני גם שמחה שההערה שלי נקלטה ..האמת שילדתי פעמיים ואני יכולה להפליג בתיאורים שוב ושוב. ממש כמו שילדים אוהבים לראות אותה קלטת.. הפעם השנייה היתה עם אפידורל אבל הייחוד (בשבילי) שבה היה שהמיילדת שמה לי מראה וראיתי את התינוק יוצא. אני בד"כ לא טיפוס של דם והפרשות אבל לשמחתי התגברתי על הרתיעה והתמקדתי בעיקר. אני לא שוכחת את הרגע ואת ההבעה המופתעת שהיתה לילד שלי כשהגיח לאוויר העולם. אני מאחלת לך לידה קסומה

[ארני_ש*]

תודה .
את מוזמנת לכתוב את סיפורי הלידה שלך , לפחות אני מבטיחה שאקרא גם את פרטי הפרטים ואפילו אריץ את הקלטת אחורה אם יהיה צריך ...

[ענת_ב_פ*]

ארני ש את חמודה! אני מבטיחה שבימים הקרובים אספר בהרחבה, כרגע אני הרוסה. עובדת הרבה ומבלה עם יולדות טריות במשפחתי. בת דודה שלי ילדה לפנות בוקר תינוק בריא עגול ומושלם. מתי את אמורה ללדת, או- כמה זמן יש לי להתמהמה? האם אפשר לדעת אם זו הלידה הראשונה שלך? בכל מקרה יום ליטוף בטן נעים

[ענת_ב_פ*]

ארני ש - את לא עונה. לפי מה שנכתב זה לא הריון ראשון. יש לי הרגשה שתיאור מפורט לא מתאים פה. אם את עדיין מעוניינת אשמח להפליג בתיאוריי רק צייני לאן לכתוב.
בכל מקרה אני מקווה שהכל טוב

[טי_לו*]

ברכות,
אתמול, בלילה ביליתי במחיצתכן כמעט שעתיים...נהנתי מאוד ואני רוצה לשלוח שיר של אישה אנונימית אשר מצא את דרכו אלי.

תארי לעצמך אישה....

תארי לעצמך אישה המאמינה שנכון וטוב שהיא אישה.
אישה המכבדת את ניסיונותיה ומספרת את סיפוריה.
המסרבת לשאת את חטאי האחרים בגופה ובחייה.


תארי לעצמך אישה המאמינה שהיא טובה.
אישה המכבדת ובוטחת בעצמה.
המקשיבה לתשוקותיה ולרצונותיה, ופוגשת בהם בחן וברכות.


תארי לעצמך אישה המכירה בהשפעות העבר על ההווה.
אישה שהלכה בשבילי עברה,
ומרפאה בדרכה להווה.


תארי לעצמך אישה המחברת את סיפור חייה.
אישה המניעה עצמה לטובת עצמה.
המסרבת להיכנע, מלבד לאמונתה בעצמה ולחכמת קולה.


תארי לעצמך אישה המעניקה שם לאלוהיה.
אישה המדמיינת את האלוהי כבת דמותה.
המעצבת את הרוחניות שלה ומרשה לה להחיות את חייה היומיומיים.


תארי לעצמך אישה המאוהבת בגופה.
אישה המאמינה שגופה יפה ממש כפי שהוא.
החוגגת את גופה, בקצב שלו, במחזוריות שלו כמשאב ייחודי.


תארי לעצמך אישה המאירה את פני האלה בפניה המשתנות.
אישה החוגגת את הצטברות שנותיה וחוכמתה.
המסרבת לבזבז אנרגיה יקרה על התחזות בחייה ובגופה.


תארי לעצמך אישה המעריכה את האישה שבה.
אישה היושבת במעגלי נשים.
הזוכרת את האמת על עצמה כשהיא שוכחת.


תארי לעצמך כאישה הזאת.

[ויויאן_מיוחס*]

טי לו, איזה יופי,
ברוכה הבאה ותודה רבה על השיר.

[לי_אור*]

החלטתי להעביר לכאן את ההערה שלי מכיכר השוק מפני שאחרי שקראתי קצת בדף המעניין מאוד הזה הבנתי שזה מתאים יותר:
תודה לכולם על ההמלצות, בהחלט אחקור ואפשפש במקומות האלו, רציתי לשתף שאל הנושא הגעתי דרך העבודה שאני עושה בתולדות המחול על רקדנית מאוד מיוחדת בשם מרי ויגמן שיצרה בשנת 1926 ריקוד קצר אך חשוב שנקרא "ריקוד המכשפה",ויגמן בספרה מתארת לילה חסר מנוחה בו לראשונה היא פגשה את המכשפה שבה : "כשלילה אחד,חזרתי לחדרי,מתוחה ועצבנית,הסתכלתי במקרה במראה,מה שהיא שיקפה הייתה דמות אחוזת דיבוק,פיראית ומופקרת,דוחה ומסקרנת. השיער פרוע, העיניים שקועות בחריציהן,הכותנת זרוקה,כתף אחת ושד אחד היו חשופים. שם היא הייתה-המכשפה-ייצור האדמה. עם חושיה החשופים והבילתי מרוסנים,עם תשוקה שאינה יודעת שובע לחיים, חיה ואישה, ביישות אחת,בו זמנית."

[ארני_ש*]

ליאו תחפשי באתר של רינה קסם . היא מכשפה .
ועוד מילות מפתח ויקה
הקדרהשל מיכל ...
לרינה קסם יש גם ספר מצויין דרך הקסם .

[ניבה_שקד*]

מאד מסכימה עם בן (קורס עצמי בנשיות(2004-08-11T10:07:24)). בעיקר עכשו, כשאני עובדת מסביב לשעון בשתי עבודות, הייתי מאד שמחה לחיות בסיטואציה שבה אוכל להתמקד בגידול הדור הבא ולא בפרנסה... בפועל, אני עושה את שניהם: מגדלת את הבת שלי ועובדת רק כשהיא בגן או כשהיא ישנה, אל תוך הלילה או לפנות בוקר...
אבל מידי פעם רואים שקצת תרבות נשית הוטמעה גם במגזר הגברי ולא רק להיפך. עצם זה שהרבה עסקים היום מבינים, שאיכות הסביבה ויחס טוב לעובדים חייבים להיות בסיס לכל פעילות עסקית, זאת העיניי הטמעה של ערכים נשיים.

[מתעצמת*]

קניתי היום את הספר " רצות עם זאבים".... בשארית כספי...
אין לי מילים לתאר את ההשפעה ..
אני רק במבוא.
כולי כמו תחת שיקוי קסמים להעצמה.
איך גיליתי את הספר דווקא בתקופה בו אני צריכה אותו הכי הכי, כדי להזכיר לעצמי מי אני באמת, ולעורר את האישה היצירתית שבי שרציתי לחנוק ,להיות יותר "הגיונית", מעשית, כנועה לנורמליות שהחברה מעודדת, ללימודים גבוהים...
וואו, איזו מתנה הספר הזה...מעורר השראה, מעורר בכלל, את האישה הזו בתוכי. את המכשפה, המחוננת, היצרית, הנשית, החושנית, המוכשרת, המחוברת לקדוש ברוך הוא בחיבור הכי אמיתי, לטבע שלה, למהותה.
, לכוח הפראי שבי, לנשיות האמיתית שלי...
מברכת אתכן באור פנימי ושחרור. שנדע לחיות את מהותינו ויצירתיותינו במלואן.@}

[ארני_ש*]

תזמורת הים נתנה לי ספר של רופא שעבד באפריקה והוא מתאר את המרפאים המקומיים שם.
בניגוד לקוסמים או הכהנים שעובדים בעזרת כלי עבודה רוחניים שונים
המכשפות - טובות כרעות , כלי העבודה שלהן הוא כוח המחשבה בלבד או כוח רצונן כדי שדבר מה יקרה.
מאוד מעורר מחשבה .

[מתעצמת*]

כמה אני נהנית מ"רצות עם זאבים"... לא יכולה להניח אותו...
מזדהה כול כך ושואבת עוצמה אדירה, מרגישה כמו סכר \עצור שנפתח בתוכי, מעיין נשיות ויצירה שמתרפא..
_המכשפות - טובות כרעות , כלי העבודה שלהן הוא כוח המחשבה בלבד או כוח רצונן כדי שדבר מה יקרה.
מאוד מעורר מחשבה ._
נכון, זה מדהים... כוח הרצון לשנות..פשוט פותח דלתות ביקום שיתגשם רצונך..@}

[כוכבית_בוקר*]

רוצה להחיות את הדף.
נזכרתי תוך כדי קריאה בו ברגע של עוצמה נשית מיוחדת. סוף הקיץ, נסענו כמה חברות לחוף מעיין צבי, לחגוג יומולדת. חוף מקסים ושקט, שקיעה,מעט אנשים. הייתה אוירה קסומה במיוחד, עם שירה וריקוד ושיחה מלב אל לב, כשפתאום התחילה קבוצה של בחורים שאירגנה מסיבת רווקים לאחד מהם, להוביל גנרטור סמוך מאוד אלינו. הבנו שהולכת להיות מוזיקה חזקה מאוד, ואנחנו כבר ממוקמות עם אוהל, צילייה, ובכלל- למה שיפרו את השלווה השקטה ויפריעו את קול המיית הים הנעימה? אני נקטתי בגישה הישירה- ניגשתי וביקשתי שיתחשבו, שיוותרו. היו מאוד חמודים אבל היה ברור שמבחינתם אי אפשר לחגוג בלי מוזיקה עוצמתית והרבה אלכוהול. אחת החברות נקטה בגישה שונה, והציעה שנבקש שהגנרטור לא יעבוד. וחצי בצחוק, אבל עם כוונה אמיתית, החזקנו ידיים במעגל וביקשנו. תוך כמה דקות קלטנו שהחבר'ה שעד עכשיו התעסקו עם הגנרטור התייאשו ואחד מהם ניגש אלינו ואמר שאנחנו יכולות לשמוח, כי הוא לא עובד. מחוייכות ונפעמות מהעוצמה שנתגלתה בנו, המשכנו לשיר ולחגוג..

[עתליה*]

נהדר. העלית לי חיוך גדול על הפנים ישר על הבוקר. הכוח שיש להתכווננות