קיטורים אקדמיים

הי טרה וטובי, תודה

לא אערער על הציון, שמאליו לא מספיק חשוב לי. מה שהפריע לי היה איזו זילות כזו בזמן, חוסר כבוד לחיים הפרטיים שלי (ושל כל אחד אחר שם - עם או בלי ילדים). מצב לחוץ, אי אפשר לדבר, אי אפשר להתלונן, אי אפשר לדעת אם גם האחרים לא מספיקים, כל הזמן יודעים שאו-טו-טו נגמר הזמן ועובדים בפול גז עד ההארכה הבאה - לא מבזבזים זמן על לבקש לצאת לשתות מים - זה גרם לי לתשישות איומה.

התכוננתי היטב למבחן, וניטלה ממני החירות לבטא זאת. המחברת שהגשתי היתה שגויה וחסרה, והלחץ הנפשי המתמשך והבלתי צפוי הזה ערער אותי עוד הרבה שעות אחר כך. לכן באתי לפרוק כאן...

מנסה עכשיו לעשות את הניתוח. קוראת את העבודה ומחפשת את הדוגמאות. מוצאת את עצמי גולשת שוב ושוב לאותה צורת כתיבה היסטורית. לא מצליחה להעלות את הף לרמה ניתוחית...

טרה, אין לי כרגע עצות מעשיות, רק שתדעי שאני עוקבת @}

תודה @}

התכוננתי היטב למבחן, וניטלה ממני החירות לבטא זאת. המחברת שהגשתי היתה שגויה וחסרה, והלחץ הנפשי המתמשך והבלתי צפוי הזה ערער אותי עוד הרבה שעות אחר כך. לכן באתי לפרוק כאן...

כמה מעצבן!

טוב, כנראה שהיה פקטור של איזה 50 נקודות...

לפחות לא אצטרך לעבור את זה שוב!

<חוגגת את השלמת מכסת הנקודות לתואר

>

מישהו פה עשה תואר שני עם תזה במשהו מדעי?

בשמת א ואליס בהסטוריה..... אבל הבנתי שאלתך לכן אסלח לך על הביטול של לימודינו הלא מדעיים בעליל (-: ) ואכוון אותך לרועי שרון או אולי איתי שרון אחד מהם, או שניהם (-: שווה לשאול בדפבית שלהם מדעי המחשב אם אינני טועה. וגם בר עדש ויונת אבל אני בעצם לא יודעת אם עשתה תואר שני.

טובי, יש תוכנה הפוך-על-הפוך שהופכת. את יכולה להוריד אותה, או רק לעכשיו להעתיק לפה או לדף בית שלי ואני אהפוך לך ותעתיקי משם.

מישהו פה עשה תואר שני עם תזה במשהו מדעי?
רועי ואני דווקא לא. מי שאני יודעת:
אבישלום שליט, תבשיל קדרה (עשית תזה?), יעל אבמ, יפעת פיירמן, לוטם מרווני (נדמה לי), עודד לבנה, רני כשר.

אולי מישהו יודע, אם אני רוצה לכתוב נתונים מובאות וכו' מאתר אינטרנט בעבודה אקדמית איך אני רושמת את מראה המקום?
הרי להכניס בסוגיים את כל הכתובת זה מטורף.
למשל אני כותבת :
איקס אישש במחקריו את ה... (אריקסון 1966 בתוך ) אם זה מתוך ספר אז אני כותבת את שם הספר אבל מה על האתר?

טובי, הסתכלי באת שנתתי לך, בקשר למראי מקום.
במדעי החיים מקובל לכתוב: איקס אישש במחקריו את ה... (אריקסון 1966), בלי שם הספר.
במדעי הרוח נהוג: איקס אישש במחקריו <1> את ה...
ובסוף לעשות רשימת מראי מקום.

אריקסון 1966 בתוך

בוורד הוספה>>הפניה>>הערת שוליים (או הערת סיום)

אני לא מכירה את השיטה שאת מציגה. נראה שלא עושים ככה, רושמים את כל המידע בתוך הטקסט.

טובי, תסתכלי פה

לא, אני לא.
אני עשיתי שני חצאי תזות

אבל יש תזה בהנדסה בבית. זה נחשב?
מה השאלה?

התקבלתי ללימודים שרציתי.
באמצע ספטמבר חוזרת בכוחות מחודשים לדף.
מבטיחה להשתדל להמנע מלהזדקק לדף דחיינות כרונית

>אמבנים דוחה כבר שבוע את ההודעה הזאת<

התקבלתי ללימודים שרציתי.
מז"ט!
זה מה שדיברת עליו לפני שנה?

אין עלייך טרה! תודה.
מזל טוב אם הבנים
>אמבנים דוחה כבר שבוע את ההודעה הזאת<

טובי, את גנובה, נתתי לך את הלינק הזה כבר לפני חודשיים.

זה מה שדיברת עליו לפני שנה?
כן!

>מחייכת<

טובי, את גנובה, נתתי לך את הלינק הזה כבר לפני חודשיים.

אה, אני, הזכרון שלי נשאר ברחם.

סביר להניח שהשאלה הזו תעלה פה עוד כמה חודשים שוב

באי לקבל כוח,
אני כבר ממש ממש בסוף.
נשארו לי דברים ממש מעצבנים - מבוא, סיכום (יש למישהו טיפים?), תקציר באנגלית.
כבר אין לי כוח לראות את החומר, מרגישה שטחנתי אותו מכל הכיוונים....

כבר אין לי כוח לראות את החומר, מרגישה שטחנתי אותו מכל הכיוונים....

אוי כמה מוכר. ולי זה קורה רק אחרי כמה שעות על כל עבודה שהיא. המושגים מתחילים ממש לעצבן, החומר כבר משעמם מרוב שדשנו בו ומה לא...
צרת רבים חצי נחמה?

מה שבטוח מנחם זה שהגעת לסוף,כיף לך! זהו, המאסה הרצחנית של העבודה מאחורייך.
אני פשוט מתרחקת לפעמים לכמה זמן (תלוי, בדד ליין, בדרך כלל כמה שעות ובזמנים טובים לכמה ימים) במודע מתנתקת בשביל לנשום קצת שקט מכל הסיפור ואז חוזרת.

הי חזרתי,
השאלה שלי נשאלה כדי לדעת אם מישהו מבין ללבי.
כותבת (בזחילה) את התזה בביולוגיה. את העבודה המעשית בעיקרון סימתי. זה היה קשה ומפרך (מי שעשה תואר בביולוגיה שכלל ביולוגיה מולקולרית (הנדסה גנטית) יודע שזה סיוט. ניסוי אחרי ניסוי, ימים שלמים (ולפעמים לילות) במעבדה וזה לא הולך, פשוט לא מצליח. ואז, באה ההצלחה אחרי שכבר מתיאשים.
אממה, צריך לכתוב את כל "השטויות" האלה ו...... אין כוח. המנחה לוחץ, ההורים לוחצים, בן הזוג לוחץ,
עצלנית, בטלנית, דחיינית.
פריקת מתח אחרי שנים של עבודה מאומצת ומלאת סטרס (מי שעבד בזה יודע על מה אני מדברת), חוסר ודאות וכו' מלחמה נגד הטבע בניסיון ליצור משהו חדש.

אולי אני סתם עצלנית.

אין כמו האנשים של באופן

לאן כבר הגעת בכתיבה? מה עשית ?

לא הרבה:)

דרך אגב,
בעבודות לרוב שכתבתי באוניברסיטה ואפילו שהייתי צריכה ללמוד את הנושא לבד מהבסיס לא היו לי קשיים כאלה. היתה התלהבות, חדוות למידה, חדוות יצירה.
גם בעבודה המעשית היתה לי חדוות יצירה.
נהניתי לפתור בעיות ביולוגיות בצורה אנליטית. אנשים היו מתיעצים איתי (אפילו אנשים שעושים דוקטורט ויודעים הרבה יותר ממני), המנחה שלי אומר לפוסט דוקית אצלנו: "תתיעצי איתה"

עדכון מתבכיין כזכור לכם הדף הזה התחיל כקיטור תמים בדף של Pלונית אחרת, והתפתח
אז קיטרתי על עבודת סמינר שמאנה להיכתב.
סופו של דבר היא נכתבה בלילה שלפני הדד-לין וזכתה לציות התמוה 85 (אני הייתי נותנת פחות, הרבה פחות (-; ) בכל אופן הדד-ליין ההוא היה גם יום מבחן (שלא נבחנתי בו כי כמובן לא למדתי). מעד ב' היה חמישה ימים אחרי הלידה - כמובן שלא נבחנתי, ואתמול היה מועד ג' - מיוחד.
אך אויה כשול נכשלתי - מאז המבחנים בסטטיסטיקה לא קרה לי ששואלים משהו ואני פשוט לא יודעת איך לענות, אומרים לי הניחי ש X ואני לא יודעת איך זה קשור בכלל לשאלה... אוי היה מביך. מאוד!
עכשיו יש לי תואר בלי קורס, וצריך לטפל בבירוקרטיה כדי שיאשרו להרשם לקורס למרות שתמה תק' הלימודים. ולעשות קורס. והאמת? זה בכלל לא מעניין אותי - זה (יחד עם דחיינות כרונית ) מה שמלכתחילה הוביל אותיח למצבי היום.
הרהורי כפירה על - םשוט לא לסיים, זה ממילא תואר נוסף על אלו שכבר יש לי,
זה ממילא לא משהו שאני רוצה לעסוק בו
ואולי בכלל הגיע הזמן לשעור ב "לא לסיים מה שהתחלתי "
הכך פנטזיה... ברור לי שארשם, אבחן שוב - לפחות זה יהיה בפברואר ועד אז אני לימודימלס - חוויה מרעננת אחרי 13 שנות אקדמיה.
באופן מוזר אני מרגישה הקלה למרות שלא סיימתי חובותי - אולי פשוט הונאה עצמית?!

מיואשת - אולי שווה לך לעיין ב fly lady וב עבודה סמנריונית בסגנון Fly Lady

חוויה מרעננת אחרי 13 שנות אקדמיה.
תהני

Pלוניתה, אני בכלל חושדת בך שאת לא רצית להפרד מהלימודים וארגנת לעצמך עוד סמינר.

וברצינות, תהני מהחופש, תתרענני, ואל תחשבי על זה יותר מדי. מי יודע, אולי את בכלל תהני לעשות את הקורס הזה ברצינות, ו(יחסית...) בתנאים פחות מלחיצים? אולי ירשו לך להביא את PJR להרצאות? אולי ירשו לך להגיש שוב את אותה עבודה, אם תרצי?

אליס?!
אבל לא יהיה עוד סמינר - תהיה עוד בחינה,
זה היה כך:
דחיתי כתיבת הסמינר לרגע האחרון > נאלצתי לדחות הבחינה > ניגשתי למועד ג', נכשלתי > עלי ללמוד 6 ש"ס לסיים התואר (לא סביר שאבחר סמינר) יש מבינ?! D-:

אולי ירשו לך להביא את PJR להרצאות
מי שואל אותם בכלל?!
ובעצם לא יודעת אם אלך להרצאות - בסמסטר האחרון ממילא לא הלכתי (הייתי עסוקה בבאופן D-: ) ולמעט הקורס הזה שנכשלתי קיבלתי ציונים ממש טובים

זהו, אני ממש ממש כמעט כמעט סיימתי.
עכשיו לשאלת כמויות, סיכום באורך 8 דפים זה ארוך מדי? הדיון באורך 25 דפים.

ולמעט הקורס הזה שנכשלתי קיבלתי ציונים ממש טובים וואו. שיעור או לא שיעור, נראה שזה קלותה בשבילך, כמו שילדי אומרים

סיכום באורך 8 דפים זה ארוך מדי? נשמע לי שכן. אני זוכרת שהעירו לי לא לחזור על דברים שכבר נאמרו, לפחות לא בצורת תיאור, אלא בסגנון של מסקנות והמשמעות שלהן.

למה אנחנו כאלה דפוקים?

טרה, לדיון (עבודה?) באורך של 25 עמ' נראה שזה סיכום די ארוך אולי מפורט מידי? כדאי לבדוק אם לא הכנסת בו נק' שלא הכנסת בדיון (זה תקלה שקוראת הרבה בגלל זה אני שואלת)

למה אנחנו כאלה דפוקים?
מי זה אנחנו ?
כי אני לא חושבת על עצמי ככה 0-:

העבודה כולה באורך 100+ עמודים
כן, באמת הכנסתי שם נקודות שלא היו בדיון, בגלל המבנה המוזר של העבודה שלי, זה יצא ככה. התייחסתי בסיכום למספר השערות שהעליתי במבוא, ולא התיחחסתי אליהן בדיון, כי הדיון עסק במשהו אחר. ההתייחסות להשערות היא כ-1.5 עמודים, ובעצם מהווה מעין סיכום לכמה נושאים.

התייחסתי בסיכום למספר השערות שהעליתי במבוא
זה נראה לי בסדר - מה שהתכוונתי זה לתקלה שלא מתייחסים בכלל לנקודה והיא עולה לראשונה בסיכום - בכל מקרה האם את צריכה להסביר למה לא התיחסת?
והפרופורציה של 8 סיכום ל 100 עבודה נראת לי סבירה.
עכשיו נשארה רק שאלת התוכן (-:
איזה כיף לך את כבר ממש בסוף
לילה טוב

תודה @}

בדיוק נכנסתי לראות מה התקדם אצלך טרה
איזה כיף לך את כבר ממש בסוף
אכן!

פלונית, אני נזהרת לא ליפול לנושאים חדשים בסיכום, אבל אם אני מוסיפה ניתוח של יצירה אומנותית רק כאנקדוטה, כשהניתוח מתבסס רק על כל הנושאים שכתבתי בגוף העבודה- עצם הוספת הניתוח של היצירה הוא פגיעה בכללים?

אגב הסיכום.
כשעשיתי ספונג'ה לפני יומיים ובראש ניקרה לי העבודה הסמינריונית, חשבתי שהסיכום של העבודה זה בדיוק כמו הסמרטוט הנקי שמעבירים בסוף השטיפה
אחרי שגרפנו את המים מהריצפה. אסור להיכנס איתו (עם הסמרטוט)בתהליך האחרון לאזורים שלא נגענו בהם בכל התהליכים הראשונים של הספונג'ה, אחרת הוא מוציא משם ליכלוך ומחרב את השטח הנקי . בסיכום של עבודה, אין מקום להוסיף נושאים חדשים כי הם נותרים יחסית לדיון בגוף העבודה, ללא התייחסות מעמיקה, "באויר". כך כמו הלכלוך בריצפה - הם מחרבים את מבנה העבודה.
לא שזה עוזר לי לא לגלות פתאום הארות ויצירתיות דווקא בסוף.. (גם בספונג'ה

).

אקדמיה אחת, סנובית, לאומנות בירושלים הזמינה אותי למספר הרצאות (4 במספר, 3 שעות כל פעם) לסטודנטים בשנה 3.
רקע: בקושי גמרתי תיכון, אני אוטודידקט שלא בטובתו, שום דבר מהידע שלי אינו מסודר, לא למדתי מעולם את המקצוע שלי ובחיים לא ראיתי אוניברסטיה מבפנים. כמובן שהשבתי בחיוב

האם מהנסיון שלכם, אקדמאיים יקרים, מרצות מכובדות, יש דברים שכדאי לעשות ודברים שכדאי להמנע מהם?
האם לבוא מוכן? להביא תרגילים? (לדפוק אותם בשיעורי בית?) או פשוט לתת לאימפרוביזציה ולאנרכיה להכתיב את מהלך העניינים (זה קוסם לי מאוד).

תודה.

כסטודנטית לתואר מתקדם אני יכולה להעיד שההרצאות הכי טובות שהיו לי נתנו מפי אוטודידקטיים, היו מאולתרות לחלוטין, לא נתנו בפורמט הרגיל של כתה-מרצה-מצגת ונו טוב- המון חוש הומור (אבל אם אין לך כזה מהטבע אל תתאמץ כי זה מרגיז)

הייתי מכינה 'שלד', נקודות או משפטי מפתח מוכנים מראש, ואז מאלתרת על הבסיס הזה או חוזרת אליו אם העניינים מתחילים לגלוש מעבר למה שהייתי רוצה. תרגילים - אם אתה חושב שזה נחוץ והכרחי, אחרת זה סתם כאב ראש בשבילך. ואכן, חוש הומור, אבל במקרה שלך אני לא מודאגת

האמת היא שאני תמיד מכינה הכל מראש, לפרטי פרטים, אבל זה באמת עניין של אופי ושל מה שמתאים ולא מתאים. תעשה מה שמתאים לך.

גם אני אי שם בתואר השני שלי (גמרתי את חובות השמיעה ועכשיו נשארה "רק" התזה)
אני ביום של קינאה אקדמית נוראית - סטודנטית ש"מקבילה" אליי נוסעת שוב לחו"ל על חשבון הברון. אני עוד לא נסעתי אף פעם ובכלל מרגישה לידה וליד אחרים לא מתקדמת.
עסוקה כל הזמן בהשוואות ודווקא מול אנשים שכמובן אני במצב יותר גרוע מהם.
אוף
אני שונאת לקנא

אני לא כותבת בשביל שתקנאו אז בבקשה לא לקנא אלא להזדהות.

היום היה לי מבחן הגנהעל התזה, זהו זה מאחורי.

בזמן שכתבתי את התזה הספקתי להתחתן, להוליד ילדה, לקנות בית, לשפץ בית ולעבור לגור בו, להיות בדיכאון, לצאת מהדיכאון, להשמין להרזות ושוב להשמין (הפעם בגלל ההריון) לעשות תעודת הוראה (ממש לא מבינה בשביל מה) ובעיקר התחלתי להחשף לחיים מרתקים ומעצימים שקיימים מחוץ למגדל השן.
היום סיימתי את חיי האקדמיים, רק נשאר להפיץ את התזה לאנשים שאולי יעניין אותם לקרוא את זה, בעסה אם הם לא יקראו כי אחרת יבאס אותי שכל כך הרבה זמן מחיי התחרבשתי עם העבודה הזו והיא לא מעניינת אף אחד.

לא קראתי את כל הדף אז אולי כבר דנתם פו בסוגיה הבאה: כשסיימתי את המחקר והתחלתי לכתוב (דבר ששנוא עלי במיוחד) התחרטטי שהתחלתי בכלל את התזה, אבל בגלל שכבר הייתי לקראת הסוף (כך חשבתי) ובגלל שקיבלתי מלגה( לא גבוהה אבל לא סכום שאני יכולה להחזיר אם אפסיק באמצע) המשכתי למרות שידעתי שהכתיבה היא לא בשבילי. אני משערת שיש פו עוד כאלו שהתחילו ולא רצו לסיים ורק בגלל הנסיבות מנסים להחזיק מעמד עם הכתיבה. הקושי הגדול ביותר שלי היה לכתוב מההגיון ולא מהאינטאוציה, בתקופה שהתחלתי לכתוב התחלתי להתחבר לאינטואציה שלי ולעשות דברים מהלב וכבר פשוט לא יכולתי לחשוב עם הראש חשיבה אקמדית לוגית.

בתזה זה היה נראה לי טפשי לכתוב תודות אז לפחות פה אכתוב תודה רבה מכל הלב לבני שאני כל כך אוהבת שעזר לי בסבלנות אין קץ גם בשלבים שגם לו נמאס מכל העניין.

הקושי הגדול ביותר שלי היה לכתוב מההגיון ולא מהאינטאוציה
יש לי נסיון רק בתחום של מדעי הטבע, ושם הדרך הנכונה לכתוב היא דוקא עם האינטואיציה, ולשלב את ההגיון בתוך הטקסט תוך כדי הכתיבה, או בפעם השניה שעוברים עליו. מאמרים שנכתבו כשהקו המנחה הוא ההגיון או הלוגיקה הם בדרך כלל בלתי-קריאים לחלוטין. בזמן האחרון אני קורא קצת מאמרים במדעי החברה, ונראה לי שזה אותו דבר גם שם.

גם בהוראה, כשאני נותן סמינר או שיעור, אני מנסה לכוון את הדברים לאינטואיציה, ולהראות איך נובע ממנה המבנה ההגיוני. ההגיון הוא כלי מלאכותי, שהכרחי (במסגרת האקדמיה לפחות) לבדיקה של נכונות או תקפות אובייקטיבית של טענות. הוא לא מתאים כבסיס לתקשורת בין אישית ולהעברת רעיונות, וגם לא כדרך מחשבה. לסטודנטים שלי, שרובם מתחום מדעי המחשב, אני נוהג לאמר שאמנם בדיקת נכונות של הוכחה היא בעלת סיבוכיות ליניארית, אך מציאת הוכחה היא בעיית NP (כלומר, בעיה שלפתור אותה בדרך אלגוריתמית לוגית, כמו מחשב, יקח המון זמן), ולכן הדרך היעילה למצוא הוכחה מתמטית היא באמצעות האינטואיציה.

...ומזל-טוב על סיום התזה.

כל מה שדורש שימוש בשפה ובמילה כתובה הוא כבר לא כל כך אינטואיטיבי מבחינתי, אבל אני מסכימה עם מה שאתה כותב, בהחלט הרגשתי שכשאני יודעת ממש מה אני רוצה להגיד גם הכתיבה והקריאה הרבה יותר קלה. אבל בהחלט היה לי קשה להגיע למסקנות שנחשבות מסקנות אקדמיות.

בהמשך לבר עדש -
מה שמתמטיקאים עושים בחלק גדול מזמנם זה לנסות להוכיח טענות.
אין להם איזו שבלונה, שיטת הוכחה שתמיד עובדת.
יש מתמטיקאים שכילו את חייהם בניסיונות להוכיח איזו טענה. הם מתו בלי לדעת אפילו אם הטענה נכונה או לא!
פעמים רבות היתה זו הברקה של מתמטיקאי, כשההוכחה אותה חיפש נחתה עליו כרעם ביום בהיר.

רוצה לומר: דווקא במתמטיקה, יש המון מקום לדימיון, ליצירתיות ולאינטואיציה.

שלום בנות יקרות, אולי מישהי בבקשה תוכל להסביר לי איך עושים רווח של שורה וחצי בוורד? חיפשתי וחיפשתי בוורד עצמו, ואחר כך בגוגל והגוגל שלח אותי לכאן. אני צריכה להגיש משהו "עם רווח של שורה וחצי". תודה מקרב לב מראש.

יש מקש שנראה כך: בצד ימין 4 שורות ובצד שמאל חץ למעלה וחץ למטה ואם תלחצי עליו תראי מספרים , אז תלחצי על המספר 1.5 .
בהצלחה עם העבודה.

אז גמני אקטר קצת.
בעוד חודש ויום מבחן אחרון בתואר הנגרר ואחריו הכנת סמינריון וזהו.
איזה לחץ. אני לא מספיקה שומדבר.

איזה כיף לך... לי יש לסחוב עד יוני

עם התואר הראשון
אחר כך נתחיל לעבוד על להיות הורים ואני אוכל להתחיל רשמית את התואר השני

שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ...

_שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ..._
אם את עושה תואר במדעים אז זה לא אפשרי.
אלא אם כן, יש הרבה עזרה או שתחפפי בתואר.

_שאלה לי : איך מסתדרים עם תינוק בתואר שני?
אני צריכה עידוד שזה אפשרי ..._
בהחלט אפשרי, גם במדעים, ולא צריך לחפף.
כמובן שזה דורש מהאבא להיות יותר שעות בבית, וצריך להתארגן בהתאם.

אני עשיתי תואר במדעים ויודעת שזה לא אפשרי.
אם התואר בתחום אחר על הכיפק.
עדיף לחכות עם הילד לאחרי התואר השני, ורצוי גם למצוא עבודה לפני כן.

התואר בכימיה אבל אני עושה עבודה תיאורטית בלבד , כלומר , לא נכנסת למעבדה וכל היום על המחשב...
בחורה שאני עובדת איתה שכבר עשתה את התואר השני אמרה לי שתואר תיאורטי זה קשה יותר כי אין שעות עבודה מסודרות , את הבוס של עצמך- לי זה דווקא נראה כמו יתרון...
זה לא אמור להיות יותר קשה לעבוד עם ילד? בכל זאת , זה יותר שעות מחוץ לבית מאשר לימודים...

אני עשיתי תואר במדעים ויודעת שזה לא אפשרי.
אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד. לדעתי (ולא רק לדעתי) הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה.

זה לא אמור להיות יותר קשה לעבוד עם ילד?
לדעתי, הרבה יותר קשה מאשר לעשות תואר. למעשה, אין לי מושג איך היינו מסתדרים אם היתה לי עבודה "מסודרת".
<בר עדש ואשתו עושים כרגע תואר שלישי בפיזיקה ותואר ראשון בסיעוד, בהתאמה>

תודה רבה על העידוד , זה מאוד עוזר...

התואר בכימיה אבל אני עושה עבודה תיאורטית בלבד , כלומר , לא נכנסת למעבדה וכל היום על המחשב
אם מדובר בכימיה תיאורטית אז אפשר בתנאי שיש לך משמעת עצמית חזקה. אבל למה לא לחכות בכל זאת? הלימודים זו תקופה מאוד לחוצה ודחוסה. "תיהני" ממנה ותדחי את הילודה לאח"כ.
חוץ מזה, ילד (גם באופני) זו מעמסה כלכלית. האם תוכלו לעמוד בה?
הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה
זה דופק את התואר. מאריך אותו בלי סוף. חוץ מזה אם צריך לבלות שעות ארוכות במעבדה זו ממש בעיה. יש תארים ששעות ארוכות במעבדה זה מאסט, ואם עושים הפסקה באמצע לילודה התואר לא נגמר לעולם. חוץ מזה, יש הבדל בין מסטר לדוקטורט גם מבחינת יחס המנחה וגם מבחינת הלחץ. דוקטורט הרבה יותר רגוע ממסטר שהזמן בו מאוד מאוד קצוב.

אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד
אלה לא היו תארים בביולוגיה בטוחני.

הולכת באתרים , תודה על ההערות

אני כבר לא יכולה לחכות יותר ואם אצטרך לבחור בין ילד ללימודים אבחר בילד... ביחוד בגלל שאנחנו רוצים משפחה גדולה ולימודים הם מעניינים מאוד אבל הם לא הכרחיים בשבילי ואילו משפחה היא כן.
ביוני אני מסיימת את המעבדה האחרונה וקשה לי לחכות אפילו עד אז...

כבר כמעט סיימתי בערך שליש מהמחקר כך שאני לא אאריך בהרבה את התואר , כך אני מקווה בכל אופן...

יש לי מנחה נהדר ומקסים וממש לא לוחץ (יודע שאני רוצה כבר להקים משפחה וזה בסדר מבחינתו) ובן זוג תומך וגם עם כסף נסתדר ללא בעיה...
אני לא אכנס למעבדה יותר אחרי יוני , תודה לאל

בעצם המחקר הוא סבבה והקורסים משעממים אבל אני אעשה אותם בלית ברירה , יש לי שנתיים עבור 24 נקודות או משהו כזה... זה סביר , לא?

אז למה בעצם אני מרגישה חוסר בטחון בעניין???

מהסביבה הקרובה אני לא מקבלת תמיכה , נראה להם הגיוני יותר שאני אדחה את הקמת המשפחה לאחר הדוקטורט (אמא) או שעדיף שאני אעבוד אחרי לידה (חברות) ורק לבן זוג זה נראה בסדר גמור שנתחיל כבר (הוא מאוד ישמח אם המחזור לא יגיע...)
טוב , צריך לישון , יש לי מחר תרגול בשעה 8:00

תקשיבי לעצמך אבל היעזרי גם בניסיון של אחרים. למה להקשות על עצמך סתם?
אם את ממש לא יכולה לחכות אז תעשי ילד. אני בחרתי לחכות אבל אצלי המצב שונה.

חוץ מזה לא בטוח שלעשות דוקטורט זה כדאי. זה עלול להגביל את אפשרויות התעסוקה אם נשארים לחיות בארץ.

_הזמן האידיאלי ללדת הוא דוקא בלימודים - אפשר לקחת חופשות לידה ארוכות, ושעות העבודה הרבה יותר גמישות מאשר במשרה רגילה
זה דופק את התואר. מאריך אותו בלי סוף. חוץ מזה אם צריך לבלות שעות ארוכות במעבדה זו ממש בעיה._
איכות המחקר בתואר לא נמדדת בזמן שלוקח לסיים אותו. אני לא ראיתי שחופשת לידה (גם של חצי שנה) 'דפקה' למישהי את התואר. עדיף לבחור תחום בו לא דרושה נוכחות במעבדה. כימיה תיאורטית נשמע מצויין.

אם עושים הפסקה באמצע לילודה התואר לא נגמר לעולם.
למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.

יש הבדל בין מסטר לדוקטורט גם מבחינת יחס המנחה וגם מבחינת הלחץ. דוקטורט הרבה יותר רגוע ממסטר שהזמן בו מאוד מאוד קצוב.
דוקטורט הוא יותר נוח, אבל גם במהלך מסטר שעות העבודה הן מאד גמישות, ויש אפשרות לקחת חופשת לידה ארוכה.

_אני מכיר מספר אמהות שעושות\עשו תארים במדעים, גם עם יותר מילד אחד
אלה לא היו תארים בביולוגיה בטוחני._
גם בביולוגיה.

לגבי הצד הכלכלי - ילד קטן הוא לא ממש מעמסה, ביחוד אם הוא יונק, ולא מכניסים אותו למסגרת. לפעמים יש אפילו ירידה בהוצאות, עקף ירידה בהזדמנויות הבילוי של ההורים.

מנסיון אישי, אין שום סיבה לחכות עם הילד, או לוותר על התואר. אחת הסיבות שאני נשאר באקדמיה בינתיים היא הזמן שמאפשרת לי המסגרת הזו להיות עם הילדים, ולתחזק את הבית. אם הייתי היום בתעשיה, לא היתה לנו ברירה, אלא לשכור מטפלת, או לשלוח את הילד הקטן למשפחתון.

איכות המחקר בתואר לא נמדדת בזמן שלוקח לסיים אותו
בביולוגיה דופק מאוד.

עדיף לבחור תחום בו לא דרושה נוכחות במעבדה. כימיה תיאורטית נשמע מצויין.
נכון.

למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.
התנאים כן, הכסף ממש לא.

גם בביולוגיה
נורא תלוי בתואר. מנסיוני לרוב זה לא עובד.

ולא מכניסים אותו למסגרת
לא מכניסים למסגרת אם יש מישהו שיכול לטפל בזמן שהאם והאב עסוקים.

אחת הסיבות שאני נשאר באקדמיה בינתיים היא הזמן שמאפשרת לי המסגרת הזו להיות עם הילדים, ולתחזק את הבית
התארים בפיסיקה הם משהו אחר. אין לך צורך להמשיך ניסוי עד הסוף כי התאים ימותו. יש הרבה תארים בביולוגיה שבעייתי מאוד לקחת אפילו חופש וצריך לבוא בסופי שבוע להאכיל תרביות התאים. שוב, תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.

תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.
???
מה לא רציני בפיזיקה?!

אני ובן זוגי החלטנו לזנוח את הלימודים ליום אחד ולעשות כיף בצפון אצל חברים , איזה כיף!!!
ממחר תקופת מבחנים מתחילה... אבל יש רק 2 מבחנים אז לא נורא בכלל.

שבת שלום לכולם

מנסיוני לרוב זה לא עובד.
מאיפה הניסיון?
כמעט כל הסטודנטיות שאני מכיר מהמקום בו אני לומד נכנסו להורות בזמן הלימודים, ואני לא מכיר מקרה בו המחקר שלהן ירד ברמה מסיבה זו.

_למה למהר לסיים את התואר? יחסית למשרות שמצפות "בחוץ" התנאים הם מעולים.
התנאים כן, הכסף ממש לא._
עבור משרות שמשאירות להורים מספיק זמן פנוי להיות עם הילד, לא מקבלים יותר כסף.
המילגה מספיקה לנו כדי לחיות ברמת החיים שאנו רוצים (שאכן לא נחשבת גבוהה במיוחד בסביבתנו). נכון שאין לנו יכולת לחסוך לדירה, ואפילו לא למכונית יד ראשונה, אבל בכל עבודה שהיתה מכניסה יותר היה לי הרבה פחות זמן פנוי.

_ולא מכניסים אותו למסגרת
לא מכניסים למסגרת אם יש מישהו שיכול לטפל בזמן שהאם והאב עסוקים._
הזמן שלנו מספיק גמיש כדי שנוכל להתחלק בינינו בזמן עם הילדים ללא עזרה מבחוץ.

שוב, תואר רציני, בנושא "כבד" לא יעבוד.
לא ברור לי על סמך מה את קובעת זאת. ממה שאני מכיר, רוב מסיימי הדוקטורט בארץ הם הורים. אפילו בביולוגיה.

שבת שלום, ובהצלחה במבחנים.

מה לא רציני בפיזיקה?!
רציני אבל שונה. לא מחייב כמו ביולוגיה רטובה או כימיה רטובה.
מאיפה הניסיון?
ניסיון אישי. כנראה שהניסיון שלנו שונה.

המילגה מספיקה לנו כדי לחיות ברמת החיים שאנו רוצים
יכול להיות שהמלגות אצלכם טובות.

לא ברור לי על סמך מה את קובעת זאת. ממה שאני מכיר, רוב מסיימי הדוקטורט בארץ הם הורים. אפילו בביולוגיה.
דוקטורט כפי שכבר ציינתי זה לא מסטר. ברור שבדוקטורט עושים ילדים אך התואר מחייב פחות. יש מעט מאוד קורסים, יש יותר זמן למחקר והכל קצת יותר קליל. זה יותר כמו עבודה. וגם מבחינת המלגות הן יותר גבוהות.

מנסיון אישי, אין שום סיבה לחכות עם הילד
כנראה שהנסיון שלנו שונה וכך גם הנסיבות שלנו. לשלוה יש נסיבות אחרות ומה שמתאים לנו לא בהכרח מתאים לה. ניתן לשלווה להחליט על סמך נסיבות חייה. הויכוח מיותר זה כמו ויכוח על טעם ועל ריח. כל אחד ונסיונו, כל אחד ונסיבות חייו.

הולכת,
בניסיון אישי התכוונתי לניסיון עם ילדים, לא עם לימודים. הרבה דברים שנראים בלתי-אפשריים לפני ההורות, נראים אחרת מכאן. למשל, לא הייתי משער שניתן לעשות תואר ראשון "כבד" (כולל יום לימודים ארוך, התנסות מעשית, ומבחנים על ערמות של חומר) עם ילדים ולהגיע להשגים גבוהים. היום ברור לי (מניסיון) שזה אפשרי.

אני לא טוען שזה קל לשלב הורות עם עיסוקים אחרים, אבל זה נכון לא רק לגבי לימודים, אלא גם לגבי כל עיסוק אחר.

היום ברור לי (מניסיון) שזה אפשרי.
מה שמתאים לאחד לא מתאים לאחר. נניח לשלוה להחליט מה טוב בשבילה ובשביל בן זוגה.

טרה, סיימת את העבודה?

אייך תמיד, אבל תמיד, יותר מעניין לי לשוטט פה או בכל מקום אחר ולא לעשות את העבודות שאני צריכה??
ולמה תואר שני עומד על הפרק אם תואר ראשון נגמר לי עם "דם יזע ודמעות"??

כן! סיימתי בספטמבר. כבר שכחתי מזה. אבל עדיין לא קיבלתי ציון - את מאמינה ??

ולמה תואר שני עומד על הפרק אם תואר ראשון נגמר לי עם "דם יזע ודמעות"??
גם אני שאלתי את אותה השאלה חחחח
כנראה שאנחנו מזוכיסטיות

מטלות לחופשת סימסטר (עאלק חופשה): לכתוב הצעת מחקר, באנגלית, לכתוב פרוטוקול למעבדות, לכתוב דו"ח על קורס של שבועיים שחזרתי ממנו מותשת, ללמוד לבחינה בסטטיסטיקה, לעבור על חומר לקראת קורס תרגול.
חופשת סימסטר?
זה רק אני או שזה לעג לרש?
(-:

האם למישהו יש סילבוס לדוגמא?
אני מחפש אחד כזה כדי להתבסס עליו, או לפחות להבין איך לגשת לכתיבתו. האקדמיה לוחצת עלי ליישר קו

תודה

אוף, הנה בזבזתי עוד חצי שעה לפחות בלקרוא את הדף הזה במקום לעשות את מבחן הבית ולהתחיל לעבוד על העבודה ותיכף חופשת הסמסטר נגמרת ועוד לא התחלתי כלום....
אוף
אוף
אוף

הי אל דנטה , אני יכולה לפקסס לך.

אהלן
אני עושה עבודה במחקר איכותני על קבוצת נשים (מעין קבוצת תמיכה).
המחקר הוא בתחום אנתרופולגיה - כלורמר התמקדות בקבוצה ובתהליכיםש בה.

אני אשמח אם מישהו ירשום קישור או שם של מאמר איכותני בנוגע לקבוצות נשים או קבוצות שבטיות.
או אם יש למישהו קובץ שמכיל משהו מזה - אז בכלל.

אפשר לכתוב לי לדף בית או לפה. או למייל [email protected]

הממ. לא בדיוק קיטור, יותר שאלה. אבל לא מצאתי דף יותר מתאים ולא רציתי לפתוח חדש.

האם אתן יודעות מאיפה אפשר לקבל שרותי כריכה קשה לעבודת דוקטורט באיזור המרכז (יכול להיות גם בירושלים)?

לא מוצאת באינטרנט, נורא מוזר לי. זה מתחיל להיות לחוץ.

תתקשרי לאוניברסיטה שלך לאגודת הסטודנטים. או בכלל לאוניבר' בירושלים ותבקשי הפנייה. אפילו תכנסי לאתר פרופסור (תקישי בגוגל) של הסטודנטים. יש שם רשימות של הרבה בעלי מקצוע שקשורים לאקדמיה (מתרגמים, עזרה בעבודות ובטח ובטח כריכה וצילום).
ו -מזל טוב

תודה טובי.

כולן פה דחייניות או אולי יש מישהי תקתקנית ואקדמאית וזקוקה לפרנסה שרוצה לעזור לעצלנית? מדובר בעבודת סמינר איכותנית- ניתוח טקסטים בעזרת תיאוריות. עברו יותר משנתיים (אני חושבת?...) ואני לא יודעת איך לגמור את התואר הראשון המסכן והעלוב שלי בחינוך. ועוד היתקבלתי לתואר שני כבר ליפני שלוש שנים... דווקא בנושאים מאוד "באופניים" ומעניינים. יו... איזה דיכאון. זה יושב עלי כמו... כמו...לא יודעת... בניין של חמש קומות. מרוב דיכאון גם עולם הדימויים של מדוכא...

יש מישהי??? אם כן- פנו אלי לדפבית

הי שי רי והי לכולם
קראתי והזדהתי- גם אני גוררת המוווון זמן שתי עבודות סמינריוניות.
הרשי לי להצטרף אלייך לקריאה לעזרה:
@}אשמח אם יש מישהו שיכול לעזור בתשלום.@}
נושאים בתחום חינוך, פסיכולוגיה. מעניינים.
יש אנשים שעושים שלשה תארים בזמן שאני גוררת את העבודות האלה...
האם יש מישהו?

כמה לעניין הדף הזה צץ לי...אני רואה שיש פה עוד ביולוגיים:-) אני בדיוק במשבר עכשיו, הלילה, בשעה הזאת...מבחינת לימודים, בחירת כיוון...

הי,
אתמול כתבתי כאן מסר בעניין ליווי וייעוץ אקדמי והוא נעלם... מישהו יודע מה קרה?

פנינה,

אנא קראי את תנאי שימוש באתר ואת הדף פרסומת והטפה.

אני ביקשתי עזרה בתשלום באופן מפורש אז נראה לי הגון שפנינה כתבה פה את ההצעה שלה כתגןבה ישירה לבקשה שלי

אני עדיין באמצע המאמר שקיבלנו לקרוא בשבוע הראשון, באחד הקורסים. מאז קיבלנו כל שבוע מאמר חדש, באותו קורס, אבל אני עדיין תקועה עם הראשון.
דווקא בא לי לקרוא אותו (32 עמודים באנגלית), הוא ממש מעניין. אבל אני כל כך א י ט י ת שאפשר להשתגע!!

(לגבי הקורסים האחרים - המצב עוד יותר גרוע!)

בר עדש ושי רי, תודה על תגובותיכן.
המסר שלי אכן היה בתגובה ישירה לבקשתך, שי רי, ואכן לא היתה לי כוונה לעקוף את כללי הכתיבה כאן. אני יודעת שיש סטודנטים רבים שהתחילו לימודים אקדמיים, סיימות את רוב החובות והם "תקועים" עם עבודה סמינריונית, תיזה או דיסרטציה. אלה זקוקים לסיוע ליווי ייעוץ או אימון אקדמי, ודווקא לאלה הזקוקים לו ביותר קשה להגיע ולהציע להם עזרה. אלה הם סטודנטים שכבר אינם מסתובבים בקמפוסים או במסדרונות האקדמיים, או שמעולם לא היו להם כאלה (הרבה אחרי מילוי חובות הנוכחות בקורסים, אונ' פתוחה, לימודים בהתכתבות באוניברסיטאות זרות וכו').
ההצעה שלי היתה תשובה פרו-אקטיבית לקיטור האקדמי הנפוץ והמציק ביותר - של אלה שכמעט סיימו, וזקוקים למעט מאוד בכדי להשיג את התואר.
בהצלחה לכולם,
פנינה