קניית בית ישן התייעצות

ביסוס מדעי לחלק מהטענות שטענתי כאן אפשר למצוא בעבודה המרתקת של חתן פרס נובל פרופסור דניאל כהנמן בקישור הבא
ישנם שם דברים שלא ברורים לי. למה משווים בין משהו שמקבלים אותו בוודאות לבין משהו שיש הסתברות מסוימת לקבל אותו?
הרי אפשר להשוות בין התוצאות רק על פני מספר גדול של ניסויים, כלומר -- להשוות רק את התוחלת, לא את התוצאה של ניסוי בודד (זו נקודה שהועלתה בדיון כבר קודם, ביחס להשוואה בין 100 שקל בוודאות לבין 200 שקל בהסתברות חצי).

חוץ מזה, נראה לי שזה כבר לא קשור לדיון. נדמה לי ששכנעת שיהיה לנו יותר כסף בבנק בסופו של דבר אם לא נקנה בית אלא נשכור אותו, ועכשיו רק נותר לדון בהאם זה משהו ששווה לבזבז עליו כסף או לא, ביחס לנקודות שהועלו לגבי תחושת ביטחון, ארעיות, בעלות וכו'.

חוץ מזה, נראה לי שזה כבר לא קשור לדיון. נדמה לי ששכנעת שיהיה לנו יותר כסף בבנק בסופו של דבר אם לא נקנה בית אלא נשכור אותו, ועכשיו רק נותר לדון בהאם זה משהו ששווה לבזבז עליו כסף או לא, ביחס לנקודות שהועלו לגבי תחושת ביטחון, ארעיות, בעלות וכו'.

נדמה לי ששכנעת שיהיה לנו יותר כסף בבנק בסופו של דבר אם לא נקנה בית אלא נשכור אותו
לדעתי זה לא מה שהוא אומר.
הוא אומר ששווה לקנות בית אם יש הכסף לקנות אותו.
לא שווה לקנות אם צריך להיות חייבים לבנק בשביל לקנות אותו.

נדמה לי ששכנעת שיהיה לנו יותר כסף בבנק בסופו של דבר אם לא נקנה בית אלא נשכור אותו
לדעתי זה לא מה שהוא אומר.
הוא אומר ששווה לקנות בית אם יש הכסף לקנות אותו.
לא שווה לקנות אם צריך להיות חייבים לבנק בשביל לקנות אותו.

הסיבה היא שדניאל כהנמן חקר את נושא קבלת ההחלטות ואת הרציונאליות שלהן.
קניית דירה היא דוגמה להחלטה שנראית רציונאלית כלכלית אבל היא לא כזו. היא מה שהוא הגדיר כשל תפיסתי.

לגבי ההסתברות:
חלק מנושא קבלת ההחלטות הוא קבלת החלטות בתנאי אי ודאות כלומר כשיש סיכוי שמשהו מסוים יקרה. החיים שלנו הם בסופו של דבר ניסוי בודד שהדרך היחידה לנבא את תוצאותיו הוא ניסיון שנצבר מחייהם של אנשים אחרים. מבחינה רציונאלית שני המקרים שתארת דומים והרציונאליות לא יכולה להכריע בינם.

הסיבה היא שדניאל כהנמן חקר את נושא קבלת ההחלטות ואת הרציונאליות שלהן.
קניית דירה היא דוגמה להחלטה שנראית רציונאלית כלכלית אבל היא לא כזו. היא מה שהוא הגדיר כשל תפיסתי.

לגבי ההסתברות:
חלק מנושא קבלת ההחלטות הוא קבלת החלטות בתנאי אי ודאות כלומר כשיש סיכוי שמשהו מסוים יקרה. החיים שלנו הם בסופו של דבר ניסוי בודד שהדרך היחידה לנבא את תוצאותיו הוא ניסיון שנצבר מחייהם של אנשים אחרים. מבחינה רציונאלית שני המקרים שתארת דומים והרציונאליות לא יכולה להכריע בינם.

הוא אומר ששווה לקנות בית אם יש הכסף לקנות אותו.
לא בהכרח. הטענה שלו היא שאם הריבית מהבנק על הסכום גבוהה משכר הדירה אז לא כדאי. ע"פ מחירי הבתים ובחישוב של 5%, זה בהחלט סביר שיהיה הפרש לטובת הריבית (כמובן, תלוי במיקום, בסכום וכו').

הוא אומר ששווה לקנות בית אם יש הכסף לקנות אותו.
לא בהכרח. הטענה שלו היא שאם הריבית מהבנק על הסכום גבוהה משכר הדירה אז לא כדאי. ע"פ מחירי הבתים ובחישוב של 5%, זה בהחלט סביר שיהיה הפרש לטובת הריבית (כמובן, תלוי במיקום, בסכום וכו').

מבחינה רציונאלית שני המקרים שתארת דומים והרציונאליות לא יכולה להכריע בינם.
לא מסכימה. מה זה אומר "מבחינה רציונלית"? זה טעון הגדרה. תוצאות המשחקים זהות באיזה אופן?

קניית דירה היא דוגמה להחלטה שנראית רציונאלית כלכלית אבל היא לא כזו.
בסדר, ואז הראית חישוב בהתחשב בתנאים סולידיים (יש ריבית קבועה ומובטחת מהבנק, והבית לא מאבד ולא מוסיף לערכו) והראית שפחות משתלם לרכוש. אין כאן שיקול הסתברותי, יש סכום שבוודאות ימצא בידי הרוכש לעומת סכום שבוודאות ימצא בידי השוכר.

מבחינה רציונאלית שני המקרים שתארת דומים והרציונאליות לא יכולה להכריע בינם.
לא מסכימה. מה זה אומר "מבחינה רציונלית"? זה טעון הגדרה. תוצאות המשחקים זהות באיזה אופן?

קניית דירה היא דוגמה להחלטה שנראית רציונאלית כלכלית אבל היא לא כזו.
בסדר, ואז הראית חישוב בהתחשב בתנאים סולידיים (יש ריבית קבועה ומובטחת מהבנק, והבית לא מאבד ולא מוסיף לערכו) והראית שפחות משתלם לרכוש. אין כאן שיקול הסתברותי, יש סכום שבוודאות ימצא בידי הרוכש לעומת סכום שבוודאות ימצא בידי השוכר.

לדעתי האישית לא כדאי לקנות בית אבל זו דעתי והשיקולים שלי רגשיים.
מבחינה כלכלית השיקול תלוי במקום בו נמצאת נקודת האיזון שבה העסקה הופכת לכדאית

למשל:
נניח שיש לך סכום X, הדירה עולה X שכר הדירה הוא 5% מ X ואת יכולה גם לקבל מהבנק 5% ריבית. האפשרויות הן:

את יכולה לקנות את הדירה ללא משכנתא ולא לשלם שכר דירה.
את יכולה לשמור את X בבנק, לקחת את הריבית ולשלם אותה לבעל הבית.

בשני המקרים אותו הון מימן את הדיור לשנה זו.

המקרה הזה הוא מצב של איזון או אדישות מבחינה כלכלית. במקרה זה נותר רק ההיבט הרגשי.

לדעתי האישית לא כדאי לקנות בית אבל זו דעתי והשיקולים שלי רגשיים.
מבחינה כלכלית השיקול תלוי במקום בו נמצאת נקודת האיזון שבה העסקה הופכת לכדאית

למשל:
נניח שיש לך סכום X, הדירה עולה X שכר הדירה הוא 5% מ X ואת יכולה גם לקבל מהבנק 5% ריבית. האפשרויות הן:

את יכולה לקנות את הדירה ללא משכנתא ולא לשלם שכר דירה.
את יכולה לשמור את X בבנק, לקחת את הריבית ולשלם אותה לבעל הבית.

בשני המקרים אותו הון מימן את הדיור לשנה זו.

המקרה הזה הוא מצב של איזון או אדישות מבחינה כלכלית. במקרה זה נותר רק ההיבט הרגשי.

המקרה הזה הוא מצב של איזון או אדישות מבחינה כלכלית. במקרה זה נותר רק ההיבט הרגשי.
אה, חשבתי שאתה מתייחס לשני המקרים של 100 בוודאות לעומת 200 ב50%.
רציתי לדעת מדוע הם נחשבים רציונלית לזהים.

המקרה הזה הוא מצב של איזון או אדישות מבחינה כלכלית. במקרה זה נותר רק ההיבט הרגשי.
אה, חשבתי שאתה מתייחס לשני המקרים של 100 בוודאות לעומת 200 ב50%.
רציתי לדעת מדוע הם נחשבים רציונלית לזהים.

כי אין הבדל מתמטי בינם למעט העדפה אישית. התמורה היא סכום הפרס * התוחלת.

לכן:
סיכוי של 100% לקבל 100 שקל שווה לסיכוי של 50% לקבל 200.
אבל היות ואנחנו שונאים סיכון אנחנו מעדיפים ללכת על בטוח והלעדיף קבלת 100 על בטוח.

מה שעוד מעניין הוא שכאשר אנחנו צריכים להחליט בין:
לשלם 100 שקל בודאות
לשלם 200 שקל בסבירות של 50%
אנחנו מעדיפים את הסיכון כי שנאת הההפסד גוברת על שנאת הסיכון ואז אנחנו מעדיפים לקחת סיכון (אולי לא נצטרך לשלם כלום).

כי אין הבדל מתמטי בינם למעט העדפה אישית. התמורה היא סכום הפרס * התוחלת.

לכן:
סיכוי של 100% לקבל 100 שקל שווה לסיכוי של 50% לקבל 200.
אבל היות ואנחנו שונאים סיכון אנחנו מעדיפים ללכת על בטוח והלעדיף קבלת 100 על בטוח.

מה שעוד מעניין הוא שכאשר אנחנו צריכים להחליט בין:
לשלם 100 שקל בודאות
לשלם 200 שקל בסבירות של 50%
אנחנו מעדיפים את הסיכון כי שנאת הההפסד גוברת על שנאת הסיכון ואז אנחנו מעדיפים לקחת סיכון (אולי לא נצטרך לשלם כלום).

כי אין הבדל מתמטי בינם למעט העדפה אישית. התמורה היא סכום הפרס * התוחלת.
זה מה שהפריע לי -- ההצגה שלהם כזהים ללא שימוש במונח תוחלת. כי למעשה הם אינם זהים אלא התוחלת שלהם שווה.
זה לא רק עניין ריגשי, כי יש הבדל גדול בין שתי הבחירות, אם מבצעים אותם רק פעם אחת.
סיכוי של 100% לקבל 100 שקל שווה לסיכוי של 50% לקבל 200.
כאמור, זה לא מדויק. התוחלת של שני המשחקים זהה. פר בחירה, לכל אחד תהיה תוצאה שונה. על פני הרבה בחירות כאלה, זה באמת לא משנה מה תבחר. זו דוגמה מעט פופוליסטית...

כי אין הבדל מתמטי בינם למעט העדפה אישית. התמורה היא סכום הפרס * התוחלת.
זה מה שהפריע לי -- ההצגה שלהם כזהים ללא שימוש במונח תוחלת. כי למעשה הם אינם זהים אלא התוחלת שלהם שווה.
זה לא רק עניין ריגשי, כי יש הבדל גדול בין שתי הבחירות, אם מבצעים אותם רק פעם אחת.
סיכוי של 100% לקבל 100 שקל שווה לסיכוי של 50% לקבל 200.
כאמור, זה לא מדויק. התוחלת של שני המשחקים זהה. פר בחירה, לכל אחד תהיה תוצאה שונה. על פני הרבה בחירות כאלה, זה באמת לא משנה מה תבחר. זו דוגמה מעט פופוליסטית...

לכל קהילה יש הסכמות על פירוש ומשמעות. מבחינה מתמטית, הן זהות. מדוע את חושבת שלא? האם יש לך נוסחה רציונאלית אחרת.
הרי מבחינת מי שמשחק יש כאן אפשרות להרוויח סכום גדול יותר תמורת לקיחת סיכון

אם למשל היו מציעים לך את האפשרויות הבאות:
קבלת 100 שקל בהסתברות של 60%
קבלת 200 שקל בהסתברות של 30%

האם היית חושבת שהן כן שקולות?

לכל קהילה יש הסכמות על פירוש ומשמעות. מבחינה מתמטית, הן זהות. מדוע את חושבת שלא? האם יש לך נוסחה רציונאלית אחרת.
הרי מבחינת מי שמשחק יש כאן אפשרות להרוויח סכום גדול יותר תמורת לקיחת סיכון

אם למשל היו מציעים לך את האפשרויות הבאות:
קבלת 100 שקל בהסתברות של 60%
קבלת 200 שקל בהסתברות של 30%

האם היית חושבת שהן כן שקולות?

האם היית חושבת שהן כן שקולות?
אני רק קובלת על המונח "שקולות", שגורם לי לחשוב שאם יציעו לי בחירה יחידה בין שתי אפשרויות, זה לא משנה באיזו מהן אבחר, כי יקרה אותו דבר (או יותר נכון: יקרה אותו דבר באותה הסתברות), מה שלא נכון.
הנוסחה שלך להשוואה ביניהן משווה את התוחלת. התוחלת באמת שווה, כלומר -- בגדול, אם יציעו לי לבחור 100000 פעם בין שתי האפשרויות שהצגת, זה (כמעט) לא ישנה מה אבחר בסיכומו של דבר.
לכן, ההגדרה "שקולות" היא מטעה, ולא מצביעה לדעתי על אופן שגוי של קבלת החלטות, בהנחה שצריך להחליט רק פעם אחת.

האם היית חושבת שהן כן שקולות?
אני רק קובלת על המונח "שקולות", שגורם לי לחשוב שאם יציעו לי בחירה יחידה בין שתי אפשרויות, זה לא משנה באיזו מהן אבחר, כי יקרה אותו דבר (או יותר נכון: יקרה אותו דבר באותה הסתברות), מה שלא נכון.
הנוסחה שלך להשוואה ביניהן משווה את התוחלת. התוחלת באמת שווה, כלומר -- בגדול, אם יציעו לי לבחור 100000 פעם בין שתי האפשרויות שהצגת, זה (כמעט) לא ישנה מה אבחר בסיכומו של דבר.
לכן, ההגדרה "שקולות" היא מטעה, ולא מצביעה לדעתי על אופן שגוי של קבלת החלטות, בהנחה שצריך להחליט רק פעם אחת.

אכן קבלת החלטות במצב אי ודאות היא בעייתית.
לפעמים, אנחנו בוחרים בחירה לא טובה אבל בטוחה רק כי אי הודאות קשה לנו.
הפניה לסטטיסטיקה בקבלת החלטות במצב של אי ודאות היא לכן החלטה רציונאלית.
ממש כמו שיש אנשים אחרים שבאופן רגשי מחליטים על שימוש באמצעים אחרים כדי לקבל החלטות.

השאלה כן עוסקת במצב את צריכה לבחור בין שתי אפשרויות ויש לך רק אפשרות אחת לבחור.
רוב האנשים לא רואים שיש להם כאן סיכוי להרוויח 200 שקל בסבירות די גבוהה ומעדיפים את הבטוח למרות שזה רק חצי.
}חכה קצת שהחוב יתפח ואז מוציא אותך מהבית שלו.

אכן קבלת החלטות במצב אי ודאות היא בעייתית.
לפעמים, אנחנו בוחרים בחירה לא טובה אבל בטוחה רק כי אי הודאות קשה לנו.
הפניה לסטטיסטיקה בקבלת החלטות במצב של אי ודאות היא לכן החלטה רציונאלית.
ממש כמו שיש אנשים אחרים שבאופן רגשי מחליטים על שימוש באמצעים אחרים כדי לקבל החלטות.

השאלה כן עוסקת במצב את צריכה לבחור בין שתי אפשרויות ויש לך רק אפשרות אחת לבחור.
רוב האנשים לא רואים שיש להם כאן סיכוי להרוויח 200 שקל בסבירות די גבוהה ומעדיפים את הבטוח למרות שזה רק חצי.

באופן טבעי

באופן טבעי