רותי קליין
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
מזמינה מקום במעגל שלך!
(עמדנו וחיפשנו נמלים בשבוע שעבר, מסתבר שזה היה ממש בחצר של הבניין שלכם, כי הגדולה שלך בדיוק יצאה... יש לכם שם כמה קני נמלים משובחים. ויש לי גם זיכרון לא נעים מחופשת הלידה בקשר לבניין הזה, אספר לך בהזדמנות).
(עמדנו וחיפשנו נמלים בשבוע שעבר, מסתבר שזה היה ממש בחצר של הבניין שלכם, כי הגדולה שלך בדיוק יצאה... יש לכם שם כמה קני נמלים משובחים. ויש לי גם זיכרון לא נעים מחופשת הלידה בקשר לבניין הזה, אספר לך בהזדמנות).
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
מזמינה מקום במעגל שלך!
(עמדנו וחיפשנו נמלים בשבוע שעבר, מסתבר שזה היה ממש בחצר של הבניין שלכם, כי הגדולה שלך בדיוק יצאה... יש לכם שם כמה קני נמלים משובחים. ויש לי גם זיכרון לא נעים מחופשת הלידה בקשר לבניין הזה, אספר לך בהזדמנות).
(עמדנו וחיפשנו נמלים בשבוע שעבר, מסתבר שזה היה ממש בחצר של הבניין שלכם, כי הגדולה שלך בדיוק יצאה... יש לכם שם כמה קני נמלים משובחים. ויש לי גם זיכרון לא נעים מחופשת הלידה בקשר לבניין הזה, אספר לך בהזדמנות).
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
רותי קליין
בענייני ההנבטה וכו' ,
את עדיין גרה ברחוב "פרץ חיות"? זה מרחק הליכה בהחלט סביר בשבילי...
אפשר להתקשר אליך למספר 054 שרשום למעלה באחת ההודעות?
את עדיין גרה ברחוב "פרץ חיות"? זה מרחק הליכה בהחלט סביר בשבילי...
אפשר להתקשר אליך למספר 054 שרשום למעלה באחת ההודעות?
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
רותי קליין
בענייני ההנבטה וכו' ,
את עדיין גרה ברחוב "פרץ חיות"? זה מרחק הליכה בהחלט סביר בשבילי...
אפשר להתקשר אליך למספר 054 שרשום למעלה באחת ההודעות?
את עדיין גרה ברחוב "פרץ חיות"? זה מרחק הליכה בהחלט סביר בשבילי...
אפשר להתקשר אליך למספר 054 שרשום למעלה באחת ההודעות?
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
רותי קליין
בדיוק מה שאני רציתי לשאול אותך, אם את באה לפגישת מחזור!
אני מתלבטת ואחותי אמרה לי שהיא חושבת שהיא תלך.
אני מתלבטת ואחותי אמרה לי שהיא חושבת שהיא תלך.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
רותי קליין
בדיוק מה שאני רציתי לשאול אותך, אם את באה לפגישת מחזור!
אני מתלבטת ואחותי אמרה לי שהיא חושבת שהיא תלך.
אני מתלבטת ואחותי אמרה לי שהיא חושבת שהיא תלך.
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
רותי קליין
בהמשך לשיחתנו הטלפונית, דיברתי עם מירי והיא ממש שמחה לעזור.
תמיד נעים להרגיש שיש עוד אנשים טובים בעולם!
תודה לשתיכן!
תמיד נעים להרגיש שיש עוד אנשים טובים בעולם!
תודה לשתיכן!
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
רותי קליין
בהמשך לשיחתנו הטלפונית, דיברתי עם מירי והיא ממש שמחה לעזור.
תמיד נעים להרגיש שיש עוד אנשים טובים בעולם!
תודה לשתיכן!
תמיד נעים להרגיש שיש עוד אנשים טובים בעולם!
תודה לשתיכן!
-
- הודעות: 1618
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:40
- דף אישי: הדף האישי של מיץ_פטל*
רותי קליין
_אני לא מאלה שהופכים את היעוץ ההדדי לחלק בלתי נפרד מחייהם.
בשבילי זה כמו ללכת לטיפול._
קראתי את זה פה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]התינוק יודע[/po]
איזו דרך ארוכה עברת....
בשבילי זה כמו ללכת לטיפול._
קראתי את זה פה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]התינוק יודע[/po]
איזו דרך ארוכה עברת....
-
- הודעות: 1618
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:40
- דף אישי: הדף האישי של מיץ_פטל*
רותי קליין
_אני לא מאלה שהופכים את היעוץ ההדדי לחלק בלתי נפרד מחייהם.
בשבילי זה כמו ללכת לטיפול._
קראתי את זה פה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]התינוק יודע[/po]
איזו דרך ארוכה עברת....
בשבילי זה כמו ללכת לטיפול._
קראתי את זה פה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]התינוק יודע[/po]
איזו דרך ארוכה עברת....
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
רציתי להציע לך לפרסם את המעגל שיהיה בגן מאיר במפגשים שב תור צד כי אז יותר אנשים ידעו עליהם
עד איזו שעה תישארו ? אולי אני ארד כשאתעורר משנת הצהריים שלי
גרה מעל הגן
עד איזו שעה תישארו ? אולי אני ארד כשאתעורר משנת הצהריים שלי
גרה מעל הגן
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
רציתי להציע לך לפרסם את המעגל שיהיה בגן מאיר במפגשים שב תור צד כי אז יותר אנשים ידעו עליהם
עד איזו שעה תישארו ? אולי אני ארד כשאתעורר משנת הצהריים שלי
גרה מעל הגן
עד איזו שעה תישארו ? אולי אני ארד כשאתעורר משנת הצהריים שלי
גרה מעל הגן
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
כמו כן העתקתי את המודעה לכיכר השוק כדי שמישהו מלבד המכורים למה חדש יבחין בה
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
כמו כן העתקתי את המודעה לכיכר השוק כדי שמישהו מלבד המכורים למה חדש יבחין בה
-
- הודעות: 1594
- הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
- דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*
רותי קליין
מאבק נהדר, כל הכבוד! לצערי, יש לי מאבקים אחרים כרגע שדורשים את תשומת לבי המלאה, אבל אני כאן מריעה מהיציע!
-
- הודעות: 1594
- הצטרפות: 28 פברואר 2004, 00:23
- דף אישי: הדף האישי של ג'ינ_ג'ית*
רותי קליין
מאבק נהדר, כל הכבוד! לצערי, יש לי מאבקים אחרים כרגע שדורשים את תשומת לבי המלאה, אבל אני כאן מריעה מהיציע!
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 08 יוני 2006, 12:59
- דף אישי: הדף האישי של אורי_קורי*
רותי קליין
שלום רותי, אני לקראת מעבר ליישוב קהילתי, קראתי את דברייך בדף הילד רוצה ללכת לגן (או משהו דומה, לא זוכרת בדיוק את השם) וקצת נבהלתי, כי אני יודעת שעכשיו את עירונית, האם זה בגלל זה?בגלל שאי אפשר היה בלי ללכת לגן? אשמח אם תעני לי, אפשר גם במייל (מופיע בדף הבית שלי) ותודה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 08 יוני 2006, 12:59
- דף אישי: הדף האישי של אורי_קורי*
רותי קליין
שלום רותי, אני לקראת מעבר ליישוב קהילתי, קראתי את דברייך בדף הילד רוצה ללכת לגן (או משהו דומה, לא זוכרת בדיוק את השם) וקצת נבהלתי, כי אני יודעת שעכשיו את עירונית, האם זה בגלל זה?בגלל שאי אפשר היה בלי ללכת לגן? אשמח אם תעני לי, אפשר גם במייל (מופיע בדף הבית שלי) ותודה.
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 08 יוני 2006, 12:59
- דף אישי: הדף האישי של אורי_קורי*
רותי קליין
סליחה, ילדים שרוצים ללכת לגן
-
- הודעות: 69
- הצטרפות: 08 יוני 2006, 12:59
- דף אישי: הדף האישי של אורי_קורי*
רותי קליין
סליחה, ילדים שרוצים ללכת לגן
-
- הודעות: 509
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2005, 00:34
- דף אישי: הדף האישי של הילה_ב*
רותי קליין
בעניין החיתולים
כמה את רוצה לחיתול? ומה מצבם?
אני בדפבית.
כמה את רוצה לחיתול? ומה מצבם?
אני בדפבית.
-
- הודעות: 509
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2005, 00:34
- דף אישי: הדף האישי של הילה_ב*
רותי קליין
בעניין החיתולים
כמה את רוצה לחיתול? ומה מצבם?
אני בדפבית.
כמה את רוצה לחיתול? ומה מצבם?
אני בדפבית.
-
- הודעות: 509
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2005, 00:34
- דף אישי: הדף האישי של הילה_ב*
רותי קליין
טוב אז הרגע דיברתי איתך בטלפון אז אם תחליטי לפצל את הכמות אני רוצה לקנות 4 חיתולים ושני כיסויים מדיום תודה .
-
- הודעות: 509
- הצטרפות: 26 אוקטובר 2005, 00:34
- דף אישי: הדף האישי של הילה_ב*
רותי קליין
טוב אז הרגע דיברתי איתך בטלפון אז אם תחליטי לפצל את הכמות אני רוצה לקנות 4 חיתולים ושני כיסויים מדיום תודה .
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
רותי קליין
הי,
רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך....
אנחנו מגיעים לתל אביב לעיתים רחוקות מדי לטעמי. אבל כנראה שנאלץ להגיע בקרוב, כי נשבר לי חלק במכונת תפירה
אה, וגם נולדה לי היום אחיינית בתל אביב (Y)
איך אתם? כיף לכם שם? האמת שלפעמים אני מקנאה בך....
רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך....
אנחנו מגיעים לתל אביב לעיתים רחוקות מדי לטעמי. אבל כנראה שנאלץ להגיע בקרוב, כי נשבר לי חלק במכונת תפירה
אה, וגם נולדה לי היום אחיינית בתל אביב (Y)
איך אתם? כיף לכם שם? האמת שלפעמים אני מקנאה בך....
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
רותי קליין
הי,
רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך....
אנחנו מגיעים לתל אביב לעיתים רחוקות מדי לטעמי. אבל כנראה שנאלץ להגיע בקרוב, כי נשבר לי חלק במכונת תפירה
אה, וגם נולדה לי היום אחיינית בתל אביב (Y)
איך אתם? כיף לכם שם? האמת שלפעמים אני מקנאה בך....
רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך....
אנחנו מגיעים לתל אביב לעיתים רחוקות מדי לטעמי. אבל כנראה שנאלץ להגיע בקרוב, כי נשבר לי חלק במכונת תפירה
אה, וגם נולדה לי היום אחיינית בתל אביב (Y)
איך אתם? כיף לכם שם? האמת שלפעמים אני מקנאה בך....
-
- הודעות: 1618
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:40
- דף אישי: הדף האישי של מיץ_פטל*
רותי קליין
יו
איזו אמיצה!!
בטלביזיה!!!
אפשר חתימה???
איזו אמיצה!!
בטלביזיה!!!
אפשר חתימה???
-
- הודעות: 1618
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2001, 22:40
- דף אישי: הדף האישי של מיץ_פטל*
רותי קליין
יו
איזו אמיצה!!
בטלביזיה!!!
אפשר חתימה???
איזו אמיצה!!
בטלביזיה!!!
אפשר חתימה???
-
- הודעות: 83
- הצטרפות: 24 דצמבר 2006, 21:13
רותי קליין
ראיתי אותך מקודם
מאופרת?????????
כל הכבוד על האיפוק
מאופרת?????????
כל הכבוד על האיפוק
-
- הודעות: 83
- הצטרפות: 24 דצמבר 2006, 21:13
רותי קליין
ראיתי אותך מקודם
מאופרת?????????
כל הכבוד על האיפוק
מאופרת?????????
כל הכבוד על האיפוק
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
תודה. היה קשה לצפייה בשבילי אבל אני די גאה שצלחתי את זה. הפעם הראשונה בטלויזיה מאחורי
ובקשר לאיפור - הבטיחו לי שלא יראו את זה... לא ממש צדקו. לפחות זה עזר לי להתעלם מזה שזאת אני שם
ובקשר לאיפור - הבטיחו לי שלא יראו את זה... לא ממש צדקו. לפחות זה עזר לי להתעלם מזה שזאת אני שם
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
תודה. היה קשה לצפייה בשבילי אבל אני די גאה שצלחתי את זה. הפעם הראשונה בטלויזיה מאחורי
ובקשר לאיפור - הבטיחו לי שלא יראו את זה... לא ממש צדקו. לפחות זה עזר לי להתעלם מזה שזאת אני שם
ובקשר לאיפור - הבטיחו לי שלא יראו את זה... לא ממש צדקו. לפחות זה עזר לי להתעלם מזה שזאת אני שם
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רותי קליין
הוספתי קישור לראין שלך ב באופן טבעי בתקשורת.
-
- הודעות: 2056
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2003, 00:10
- דף אישי: הדף האישי של יערת_דבש*
רותי קליין
הוספתי קישור לראין שלך ב באופן טבעי בתקשורת.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רותי קליין
שלום רותי,
מאד התפעלתי ממך כשראיתי את הראיון (ותודה ליערת שהוסיפה את הקישור @}). אני לא יודעת איך הרגשת, את נראית רגועה במצב שאני יודעת שלא הייתי נשארת בו רגועה. לא נתנו לך לדבר, שיסעו אותך כל הזמן, התקיפו אותך, ואת נשארת נעימה, רגועה, ענינית. כאילו לא בוער לך להשמיע, כאילו, לא נורא אם לא אספיק להסביר, לא נורא אם ישמעו רק אותם, עם אותן הדעות הרגילות. אני הייתי מ ת פ ו צ צ ת (מבפנים בטוח, ואולי גם מבחוץ). הראיון נקטע אחרי 8 דקות ושלושים ותשע שניות, אז אולי בזמן שנשאר רק את דיברת? יש לי הרגשה שלא .
איך את עושה את זה? אפשר לקבל טיפים?
תודה,
רז
מאד התפעלתי ממך כשראיתי את הראיון (ותודה ליערת שהוסיפה את הקישור @}). אני לא יודעת איך הרגשת, את נראית רגועה במצב שאני יודעת שלא הייתי נשארת בו רגועה. לא נתנו לך לדבר, שיסעו אותך כל הזמן, התקיפו אותך, ואת נשארת נעימה, רגועה, ענינית. כאילו לא בוער לך להשמיע, כאילו, לא נורא אם לא אספיק להסביר, לא נורא אם ישמעו רק אותם, עם אותן הדעות הרגילות. אני הייתי מ ת פ ו צ צ ת (מבפנים בטוח, ואולי גם מבחוץ). הראיון נקטע אחרי 8 דקות ושלושים ותשע שניות, אז אולי בזמן שנשאר רק את דיברת? יש לי הרגשה שלא .
איך את עושה את זה? אפשר לקבל טיפים?
תודה,
רז
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רותי קליין
שלום רותי,
מאד התפעלתי ממך כשראיתי את הראיון (ותודה ליערת שהוסיפה את הקישור @}). אני לא יודעת איך הרגשת, את נראית רגועה במצב שאני יודעת שלא הייתי נשארת בו רגועה. לא נתנו לך לדבר, שיסעו אותך כל הזמן, התקיפו אותך, ואת נשארת נעימה, רגועה, ענינית. כאילו לא בוער לך להשמיע, כאילו, לא נורא אם לא אספיק להסביר, לא נורא אם ישמעו רק אותם, עם אותן הדעות הרגילות. אני הייתי מ ת פ ו צ צ ת (מבפנים בטוח, ואולי גם מבחוץ). הראיון נקטע אחרי 8 דקות ושלושים ותשע שניות, אז אולי בזמן שנשאר רק את דיברת? יש לי הרגשה שלא .
איך את עושה את זה? אפשר לקבל טיפים?
תודה,
רז
מאד התפעלתי ממך כשראיתי את הראיון (ותודה ליערת שהוסיפה את הקישור @}). אני לא יודעת איך הרגשת, את נראית רגועה במצב שאני יודעת שלא הייתי נשארת בו רגועה. לא נתנו לך לדבר, שיסעו אותך כל הזמן, התקיפו אותך, ואת נשארת נעימה, רגועה, ענינית. כאילו לא בוער לך להשמיע, כאילו, לא נורא אם לא אספיק להסביר, לא נורא אם ישמעו רק אותם, עם אותן הדעות הרגילות. אני הייתי מ ת פ ו צ צ ת (מבפנים בטוח, ואולי גם מבחוץ). הראיון נקטע אחרי 8 דקות ושלושים ותשע שניות, אז אולי בזמן שנשאר רק את דיברת? יש לי הרגשה שלא .
איך את עושה את זה? אפשר לקבל טיפים?
תודה,
רז
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
שמעתי שעברתם לאחת השכונות החביבות ביותר בעיר. תתחדשו @}
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
שמעתי שעברתם לאחת השכונות החביבות ביותר בעיר. תתחדשו @}
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
אהלן, יישר כוח על היוזמה ועל הקורס. אני אמורה להתחיל בקרוב קורס ערב בנושא שונה ל-גמ-רי (מחכה להודעה על מועד פתיחה), אז זה קצת יותר מדי כרגע להצטרף... @}
ד"ש לחמודות שלך.
ד"ש לחמודות שלך.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
רותי קליין
אהלן, יישר כוח על היוזמה ועל הקורס. אני אמורה להתחיל בקרוב קורס ערב בנושא שונה ל-גמ-רי (מחכה להודעה על מועד פתיחה), אז זה קצת יותר מדי כרגע להצטרף... @}
ד"ש לחמודות שלך.
ד"ש לחמודות שלך.
-
- הודעות: 93
- הצטרפות: 23 פברואר 2004, 21:04
- דף אישי: הדף האישי של לי_הי*
רותי קליין
הי רותי מה נשמע?
מזמן לא ביקרתי כאן
מזמן לא ביקרתי כאן
-
- הודעות: 93
- הצטרפות: 23 פברואר 2004, 21:04
- דף אישי: הדף האישי של לי_הי*
רותי קליין
הי רותי מה נשמע?
מזמן לא ביקרתי כאן
מזמן לא ביקרתי כאן
-
- הודעות: 212
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ורדי_תיק*
רותי קליין
מה את עושה בחיפה ביום רביעי?
השתגעת?
וחוץ מזה מעולה ששיניתם את היומולדת, כך נוכל להיות.
השתגעת?
וחוץ מזה מעולה ששיניתם את היומולדת, כך נוכל להיות.
-
- הודעות: 212
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ורדי_תיק*
רותי קליין
מה את עושה בחיפה ביום רביעי?
השתגעת?
וחוץ מזה מעולה ששיניתם את היומולדת, כך נוכל להיות.
השתגעת?
וחוץ מזה מעולה ששיניתם את היומולדת, כך נוכל להיות.
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
רותי קליין
קראית את הכתבה המתוקשרת וכל-כך צחקתי על התגובה שלך לבת הבכורה שאמרה ש"משעמם לה", זה הזכיר לי את הבכור שלי... תמשיכו להנות
-
- הודעות: 3305
- הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
- דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*
רותי קליין
קראית את הכתבה המתוקשרת וכל-כך צחקתי על התגובה שלך לבת הבכורה שאמרה ש"משעמם לה", זה הזכיר לי את הבכור שלי... תמשיכו להנות
-
- הודעות: 89
- הצטרפות: 03 מאי 2007, 09:46
- דף אישי: הדף האישי של מירי_ועמית*
רותי קליין
מצחיק אותי קצת לכתוב לך כאן, אבל היה ממש כיף ביום שבת במסיבת החלפות !!!! נשיקות.
-
- הודעות: 89
- הצטרפות: 03 מאי 2007, 09:46
- דף אישי: הדף האישי של מירי_ועמית*
רותי קליין
מצחיק אותי קצת לכתוב לך כאן, אבל היה ממש כיף ביום שבת במסיבת החלפות !!!! נשיקות.
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
מזמינה אותך ואת הבנות לקרוא כאן
אילה א כותבת לילדים
לא היה לי כוח בשבת האחרונה
מקווה להיות בפעם הבאה עם המון חדשות טובות
} ולהיות בבית שלי עם בן זוגי לבד, בפרטיות.
להתחיל את הלידה בבית. את הויתור על הפנטזיה הזאת. וכל זה כשמסביבי "אנשי מקצוע" שלא ממש מבינים שאין להם זמן ואנרגיה להקשיב או לפחות להתיחס בחום. הרגשתי את ההיפך.
אחרי שבועיים עלה שוב לחץ הדם והחליטו ליילד אותי. לקח שלושה ימים, פעמיים ג'ל וחצי יום של פיטוצ'ין לוריד כדי שיתחילו הצירים (הייתי יכולה להספיק להגיע מהבית...)
אחרי הפעם הראשונה ששמו לי ג'ל היינו בטוחים שמתחילים צירים. עדיין הייתי במחלקה ולכן טמיר בעלי נדרש לעזוב בסוף שעות הביקור. כשאמרתי שמתחילה לי הלידה האחיות אמרו – בשביל מה את צריכה אותו? יש לך אותנו! אנחנו העדפנו להיות יחד במסדרון ליד המעלית. (יש לי תמונה בזכרון – אני יושבת על כדור הריון ירוק, טמיר איתי ואנשים מידי פעם יוצאים מהמעלית, עוברים לידנו, מעשנים). אחרי שעה או שעתיים כאלה הפסיקו הצירים לגמרי וטמיר נסע הביתה.
בסוף הלידה התחילה בחדר הצירים. אני הייתי מאושרת. סוף סוף להיות לבד עם טמיר בחדר נפרד. שכבתי במיטה, פיטוצין מטפטף לי באינפוזיה ליד אחת, היד השניה מחוברת למכשיר למדידת לחץ דם (שמופעל אוטומטית כל כמה דקות) ומוניטור מחובר לי לבטן. העיקר שעוד מעט אני בבית. אחרי חצי יום היתה ירידת מים, אחרי 5 שעות (בהן המיילדות לא הפסיקו להזכיר לי שאני יכולה בקלות וללא סכנות להפסיק את הסבל) לקחתי אפידורל, לא לפני שחתמתי על כך שאני מודעת לכל הסכנות...
משם הדרך היתה קלה ומהירה. למזלי לא הסתבך שום דבר וגם לא נתקע ותוך חצי שעה נעמה כבר היתה בחוץ. מזל טוב! בתמונה היחידה שיש לי מהלידה אני נראית המומה למדי עם תינוקת קטנטנה שוכבת עלי. לא היה לי מושג מה אני אמורה לעשות עכשיו.
נעמה נולדה קטנה (2,400) אז מיד לקחו אותה לשקילות, מדידות וחיסון נגד צהבת. על החיסון גיליתי אח"כ. לא הנקתי אותה וגם לא החזקתי אותה עלי ליותר מכמה דקות. כשהלכתי לקחת אותה אחרי אני לא יודעת כמה זמן רק התמונה בזכרוני של טמיר מחזיק אותה גרמה לי ללכת אליה.
היה לי יום אחד של אושר. החזקתי את נעמה כל הזמן עלי. לא שמתי אותה לרגע בסלסלת הזכוכית.
ההנקה לא הלכה חלק אבל נעזרתי בהדי הרפז – יועצת הנקה (נפלאה) שאצלה עשיתי קורס הכנה ללידה ושליוותה אותי במהלך כל האישפוז. מאחות התינוקיה קיבלתי יחס גרוע. גם אצלן מההתחלה הייתי הבעייתית כי התעקשתי על הנקה בלבד. "היא קטנה מידי והחלב שלך לא מספיק לה" (כבר שמעתי על חברות שהתינוק נולד גדול ואז גם החלב לא מספיק). לזכותן יאמר שהן לא נתנו לנעמה בקבוק ושהן קראו לי כל פעם שהיא בכתה (וזה לא כך בכל בתי החולים). שיאו של היחס הגרוע היה כאשר אחת האחיות, כשבאתי אליה באחת בלילה לבקש עזרה ושאלתי אולי היא יכולה לראות אם אני מיניקה נכון כי נעמה כל הזמן בוכה והיא ענתה לי – אם לא הייתי מתעללת בילדה והייתי נותנת לה תוספת בבקבוק היא לא היתה בוכה. למזלי היא היתה מספיק בוטה כדי שאני אבין שהיא עברה את הגבול. למעשה זה היה המסר שקיבלתי מכולן אבל הפעם הייתי בטוחה שהיא הגזימה. באותו רגע לקחתי את נעמה וניגשתי איתה לאחראית שהיתה המומה אף היא מהסיפור. מאז התיחסו אלי אחרת ואני למדתי מזה לקח חשוב. היום אני יודעת שברגע הראשון שאחות בבית חולים התיחסה אלי לא כפי שאני חושבת שהיתה צריכה להתייחס – הייתי צריכה להתלונן. לא הייתי צריכה לבלוע אפילו צפרדע קטנה אחת. זה לא מגיע לי (ולא לאף אחת).
לקח קצת זמן עד שהגענו הביתה. לנעמה היתה צהבת ילודים והיא היתה באינקובטור תחת אור. גם הפסקנו את ההנקה ליום אחד וגם אחרי שהגענו הביתה עוד המשכנו לחזור לבדיקות דם. אני אפילו לא זוכרת את הפרטים. ואז סופסוף הייתי בבית. כמו שחלמתי כל כך הרבה זמן. והייתי עם תינוקת בריאה וחמודה שהכל אצלה בסדר. וגם ההנקה הסתדרה יחסית. אז איך זה שאצלי שום דבר לא היה בסדר?
עם כל הצהבת ובית החולים פספסנו אפילו את הימים הראשונים בהם התינוק ישן יחסית.
ממרחק הזמן נדמה לי שנעמה לא ישנה אף פעם. לא בלילה ולא ביום. היא בכתה המון ואותי זה הכניס למצוקה. הייתי חייבת לפתור את זה, להפסיק את הבכי, והדרך היחידה שהיתה לי היתה ההנקה. כשזה לא עזר לקחנו אותה לטייל, וככה שוטטנו אני וטמיר עם נעמה במנשא שעות ארוכות ב"טיילת" של יקנעם. ביום ובלילה. פעם אחת היא כל כך בכתה ולא עזר כלום עד שעשינו לה אמבטיה. אולי זה יעזור. כל כך הרבה מצוקה גרם לנו הבכי. ומרוב מאמץ להתמודד עם הבכי שלה ולמצוא סבלנות ולא להשתגע אני שכחתי איך בוכים. אני, שהייתי בכיינית ידועה עוד מהילדות, לא בכיתי יותר משנה. ככה מצאתי את היעוץ ההדדי.
קשה לי להגדיר מה זה יעוץ הדדי. זאת מעין פילוסופיה שרואה בבכי את התרופה ולא את המצוקה. הלכתי לקבוצה בה למדתי מחדש לבכות ובה היה לי מקום לפרוק את כל הקשיים. מאוחר יותר, בהריון השני, בכיתי גם על הקשיים בלידה של נעמה, ובזכות זה היום אני יכולה בכלל לכתוב על זה.
אז איפה הייתי?
הרגשנו לבד. גרנו בעיר חדשה בה לא הכרנו בהתחלה אף אחד. ההורים גרו לא רחוק כל כך (חצי שעה מאיתנו) אבל לנו הם נראו נורא רחוקים. שנינו הרגשנו שאף אחד לא עוזר לנו. היינו מאד מאוכזבים מזה שהם לא ידעו איך לעזור, ואני רציתי להיות שוב הילדה הקטנה שאמא יודעת מה היא צריכה בלי שאצטרך לבקש. היינו מאוכזבים גם מהחברים שלא הבינו על מה אנחנו מדברים (אנחנו היינו הראשונים). הרבה זמן כעסתי על הורי. כל פעם שבאו הרגשתי שהם באים לראות את נעמה ואני היא רק תופעת הלוואי שלה. שאני לא מעניינת. ובאמת, על מה יש לי לדבר? על כמה פעמים קמתי בלילה? היום במרחק של זמן ושל שיחות אני מבינה שהייתי צריכה לדעת לבקש. נקיונות, בישולים ובעיקר תשומת לב חיובית למילוי המצברים שכל הזמן התרוקנו. אני מודה שאני עדיין לא יודעת לבקש עזרה ואני מאמינה שאני לא היחידה. יש איזה שהוא צורך להוכיח ולהראות (למי?) שאני יכולה לבד ושאני מצליחה להסתדר. אפילו מנקה או בייביסיטר לכמה שעות קשה לי לקחת.
ובעיקר היה לי קשה עם נעמה. להיות כל היום עם תינוקת ובלי מבוגרים. להיות עסוקה בהנקות, החתלות, כביסות. לא היה לי זמן לאכול ובטח שלא לבשל. והבכי שלה. וכל זה בלי שינה בלילה. והתעורר בי לפעמים זעם. על הבכי, על זה שהיא מתעוררת בדיוק כשאני נרדמת או רוצה לבשל/ לאכול/ לדבר בטלפון או סתם להיות לבד... זעם שלא ידעתי שקיים בי ושהפחיד אותי לגלות בתוכי.
לפני הלידה עבדתי, הייתי אדם עצמאי, ופתאום היתה לי נעמה שבעצם קבעה הכל – מתי אני ישנה, מתי אני אוכלת, מה אני יכולה או לא יכולה לעשות. וזה מאד קשה להסתגל למצב הזה. ללמוד to let go. לקבל את זה ששום דבר לא יכול להקבע מראש או להיות מתוכנן.
ראיתי סביבי אמהות מאושרות ואני ממש לא הייתי מאושרת. אני לא יודעת אם הייתי בדיכאון, אבל כנראה הייתי באיזה שהוא מקום ברצף של הדכדוך.
ואף אחד לא סיפר לי שזה כל כך קשה. וגם כשסיפרו כנראה שלא הקשבתי ואולי זה בכלל לא עוזר לדעת. הרבה מהאמהות הטריות סביבי (למשל בקבוצת האמהות אליה הלכתי) לא סיפרו. אולי להן היה יותר קל, אולי זה לא נעים להתלונן (ועוד בתקופה שאמורה להיות כל כך טובה). איכשהו נהיתה לי שליחות לספר כמה קשה. לשבור את השתיקה.
ובכל זה גם הייתי צריכה לגדל תינוקת ולמצוא את הדרך שלי. וכל כך הרבה החלטות ובחירות.
הנקה או בקבוק? מוצץ כן או לא? לישון במיטה איתנו, בעריסה לידנו או בחדר משלה? חיסונים – איזה, מתי או אולי בכלל לא לחסן? לחזור לעבודה או לחנך מהבית? ומתי להתחיל לתת אוכל מוצק ואיזה לתת ואורגני או לא? שלא לדבר על ההחלטות הקטנות היומיומיות של מה להלביש.
אילה א כותבת לילדים
לא היה לי כוח בשבת האחרונה
מקווה להיות בפעם הבאה עם המון חדשות טובות
} ולהיות בבית שלי עם בן זוגי לבד, בפרטיות.
להתחיל את הלידה בבית. את הויתור על הפנטזיה הזאת. וכל זה כשמסביבי "אנשי מקצוע" שלא ממש מבינים שאין להם זמן ואנרגיה להקשיב או לפחות להתיחס בחום. הרגשתי את ההיפך.
אחרי שבועיים עלה שוב לחץ הדם והחליטו ליילד אותי. לקח שלושה ימים, פעמיים ג'ל וחצי יום של פיטוצ'ין לוריד כדי שיתחילו הצירים (הייתי יכולה להספיק להגיע מהבית...)
אחרי הפעם הראשונה ששמו לי ג'ל היינו בטוחים שמתחילים צירים. עדיין הייתי במחלקה ולכן טמיר בעלי נדרש לעזוב בסוף שעות הביקור. כשאמרתי שמתחילה לי הלידה האחיות אמרו – בשביל מה את צריכה אותו? יש לך אותנו! אנחנו העדפנו להיות יחד במסדרון ליד המעלית. (יש לי תמונה בזכרון – אני יושבת על כדור הריון ירוק, טמיר איתי ואנשים מידי פעם יוצאים מהמעלית, עוברים לידנו, מעשנים). אחרי שעה או שעתיים כאלה הפסיקו הצירים לגמרי וטמיר נסע הביתה.
בסוף הלידה התחילה בחדר הצירים. אני הייתי מאושרת. סוף סוף להיות לבד עם טמיר בחדר נפרד. שכבתי במיטה, פיטוצין מטפטף לי באינפוזיה ליד אחת, היד השניה מחוברת למכשיר למדידת לחץ דם (שמופעל אוטומטית כל כמה דקות) ומוניטור מחובר לי לבטן. העיקר שעוד מעט אני בבית. אחרי חצי יום היתה ירידת מים, אחרי 5 שעות (בהן המיילדות לא הפסיקו להזכיר לי שאני יכולה בקלות וללא סכנות להפסיק את הסבל) לקחתי אפידורל, לא לפני שחתמתי על כך שאני מודעת לכל הסכנות...
משם הדרך היתה קלה ומהירה. למזלי לא הסתבך שום דבר וגם לא נתקע ותוך חצי שעה נעמה כבר היתה בחוץ. מזל טוב! בתמונה היחידה שיש לי מהלידה אני נראית המומה למדי עם תינוקת קטנטנה שוכבת עלי. לא היה לי מושג מה אני אמורה לעשות עכשיו.
נעמה נולדה קטנה (2,400) אז מיד לקחו אותה לשקילות, מדידות וחיסון נגד צהבת. על החיסון גיליתי אח"כ. לא הנקתי אותה וגם לא החזקתי אותה עלי ליותר מכמה דקות. כשהלכתי לקחת אותה אחרי אני לא יודעת כמה זמן רק התמונה בזכרוני של טמיר מחזיק אותה גרמה לי ללכת אליה.
היה לי יום אחד של אושר. החזקתי את נעמה כל הזמן עלי. לא שמתי אותה לרגע בסלסלת הזכוכית.
ההנקה לא הלכה חלק אבל נעזרתי בהדי הרפז – יועצת הנקה (נפלאה) שאצלה עשיתי קורס הכנה ללידה ושליוותה אותי במהלך כל האישפוז. מאחות התינוקיה קיבלתי יחס גרוע. גם אצלן מההתחלה הייתי הבעייתית כי התעקשתי על הנקה בלבד. "היא קטנה מידי והחלב שלך לא מספיק לה" (כבר שמעתי על חברות שהתינוק נולד גדול ואז גם החלב לא מספיק). לזכותן יאמר שהן לא נתנו לנעמה בקבוק ושהן קראו לי כל פעם שהיא בכתה (וזה לא כך בכל בתי החולים). שיאו של היחס הגרוע היה כאשר אחת האחיות, כשבאתי אליה באחת בלילה לבקש עזרה ושאלתי אולי היא יכולה לראות אם אני מיניקה נכון כי נעמה כל הזמן בוכה והיא ענתה לי – אם לא הייתי מתעללת בילדה והייתי נותנת לה תוספת בבקבוק היא לא היתה בוכה. למזלי היא היתה מספיק בוטה כדי שאני אבין שהיא עברה את הגבול. למעשה זה היה המסר שקיבלתי מכולן אבל הפעם הייתי בטוחה שהיא הגזימה. באותו רגע לקחתי את נעמה וניגשתי איתה לאחראית שהיתה המומה אף היא מהסיפור. מאז התיחסו אלי אחרת ואני למדתי מזה לקח חשוב. היום אני יודעת שברגע הראשון שאחות בבית חולים התיחסה אלי לא כפי שאני חושבת שהיתה צריכה להתייחס – הייתי צריכה להתלונן. לא הייתי צריכה לבלוע אפילו צפרדע קטנה אחת. זה לא מגיע לי (ולא לאף אחת).
לקח קצת זמן עד שהגענו הביתה. לנעמה היתה צהבת ילודים והיא היתה באינקובטור תחת אור. גם הפסקנו את ההנקה ליום אחד וגם אחרי שהגענו הביתה עוד המשכנו לחזור לבדיקות דם. אני אפילו לא זוכרת את הפרטים. ואז סופסוף הייתי בבית. כמו שחלמתי כל כך הרבה זמן. והייתי עם תינוקת בריאה וחמודה שהכל אצלה בסדר. וגם ההנקה הסתדרה יחסית. אז איך זה שאצלי שום דבר לא היה בסדר?
עם כל הצהבת ובית החולים פספסנו אפילו את הימים הראשונים בהם התינוק ישן יחסית.
ממרחק הזמן נדמה לי שנעמה לא ישנה אף פעם. לא בלילה ולא ביום. היא בכתה המון ואותי זה הכניס למצוקה. הייתי חייבת לפתור את זה, להפסיק את הבכי, והדרך היחידה שהיתה לי היתה ההנקה. כשזה לא עזר לקחנו אותה לטייל, וככה שוטטנו אני וטמיר עם נעמה במנשא שעות ארוכות ב"טיילת" של יקנעם. ביום ובלילה. פעם אחת היא כל כך בכתה ולא עזר כלום עד שעשינו לה אמבטיה. אולי זה יעזור. כל כך הרבה מצוקה גרם לנו הבכי. ומרוב מאמץ להתמודד עם הבכי שלה ולמצוא סבלנות ולא להשתגע אני שכחתי איך בוכים. אני, שהייתי בכיינית ידועה עוד מהילדות, לא בכיתי יותר משנה. ככה מצאתי את היעוץ ההדדי.
קשה לי להגדיר מה זה יעוץ הדדי. זאת מעין פילוסופיה שרואה בבכי את התרופה ולא את המצוקה. הלכתי לקבוצה בה למדתי מחדש לבכות ובה היה לי מקום לפרוק את כל הקשיים. מאוחר יותר, בהריון השני, בכיתי גם על הקשיים בלידה של נעמה, ובזכות זה היום אני יכולה בכלל לכתוב על זה.
אז איפה הייתי?
הרגשנו לבד. גרנו בעיר חדשה בה לא הכרנו בהתחלה אף אחד. ההורים גרו לא רחוק כל כך (חצי שעה מאיתנו) אבל לנו הם נראו נורא רחוקים. שנינו הרגשנו שאף אחד לא עוזר לנו. היינו מאד מאוכזבים מזה שהם לא ידעו איך לעזור, ואני רציתי להיות שוב הילדה הקטנה שאמא יודעת מה היא צריכה בלי שאצטרך לבקש. היינו מאוכזבים גם מהחברים שלא הבינו על מה אנחנו מדברים (אנחנו היינו הראשונים). הרבה זמן כעסתי על הורי. כל פעם שבאו הרגשתי שהם באים לראות את נעמה ואני היא רק תופעת הלוואי שלה. שאני לא מעניינת. ובאמת, על מה יש לי לדבר? על כמה פעמים קמתי בלילה? היום במרחק של זמן ושל שיחות אני מבינה שהייתי צריכה לדעת לבקש. נקיונות, בישולים ובעיקר תשומת לב חיובית למילוי המצברים שכל הזמן התרוקנו. אני מודה שאני עדיין לא יודעת לבקש עזרה ואני מאמינה שאני לא היחידה. יש איזה שהוא צורך להוכיח ולהראות (למי?) שאני יכולה לבד ושאני מצליחה להסתדר. אפילו מנקה או בייביסיטר לכמה שעות קשה לי לקחת.
ובעיקר היה לי קשה עם נעמה. להיות כל היום עם תינוקת ובלי מבוגרים. להיות עסוקה בהנקות, החתלות, כביסות. לא היה לי זמן לאכול ובטח שלא לבשל. והבכי שלה. וכל זה בלי שינה בלילה. והתעורר בי לפעמים זעם. על הבכי, על זה שהיא מתעוררת בדיוק כשאני נרדמת או רוצה לבשל/ לאכול/ לדבר בטלפון או סתם להיות לבד... זעם שלא ידעתי שקיים בי ושהפחיד אותי לגלות בתוכי.
לפני הלידה עבדתי, הייתי אדם עצמאי, ופתאום היתה לי נעמה שבעצם קבעה הכל – מתי אני ישנה, מתי אני אוכלת, מה אני יכולה או לא יכולה לעשות. וזה מאד קשה להסתגל למצב הזה. ללמוד to let go. לקבל את זה ששום דבר לא יכול להקבע מראש או להיות מתוכנן.
ראיתי סביבי אמהות מאושרות ואני ממש לא הייתי מאושרת. אני לא יודעת אם הייתי בדיכאון, אבל כנראה הייתי באיזה שהוא מקום ברצף של הדכדוך.
ואף אחד לא סיפר לי שזה כל כך קשה. וגם כשסיפרו כנראה שלא הקשבתי ואולי זה בכלל לא עוזר לדעת. הרבה מהאמהות הטריות סביבי (למשל בקבוצת האמהות אליה הלכתי) לא סיפרו. אולי להן היה יותר קל, אולי זה לא נעים להתלונן (ועוד בתקופה שאמורה להיות כל כך טובה). איכשהו נהיתה לי שליחות לספר כמה קשה. לשבור את השתיקה.
ובכל זה גם הייתי צריכה לגדל תינוקת ולמצוא את הדרך שלי. וכל כך הרבה החלטות ובחירות.
הנקה או בקבוק? מוצץ כן או לא? לישון במיטה איתנו, בעריסה לידנו או בחדר משלה? חיסונים – איזה, מתי או אולי בכלל לא לחסן? לחזור לעבודה או לחנך מהבית? ומתי להתחיל לתת אוכל מוצק ואיזה לתת ואורגני או לא? שלא לדבר על ההחלטות הקטנות היומיומיות של מה להלביש.
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
רותי קליין
מזמינה אותך ואת הבנות לקרוא כאן
אילה א כותבת לילדים
לא היה לי כוח בשבת האחרונה
מקווה להיות בפעם הבאה עם המון חדשות טובות
אילה א כותבת לילדים
לא היה לי כוח בשבת האחרונה
מקווה להיות בפעם הבאה עם המון חדשות טובות
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
שלום לכולם. שנים לא כתבתי כאן אבל אני עדיין זוכרת את התגובות החמות שהיו לדף שלי בזמנו.
אני שמחה לספר שהתחלתי בלוג חדש ואתן מוזמנים ומוזמנות ביותר להכנס אליו. הוא עדיין מאד ראשוני,
מחפש את דרכו. הוא אוסף של הרבה דברים (כמו שאני) גם שלי וגם של אחרים וגם קצת כתיבה בין לבין. להתראות!
http://rutsternklein.blogspot.com/
אני שמחה לספר שהתחלתי בלוג חדש ואתן מוזמנים ומוזמנות ביותר להכנס אליו. הוא עדיין מאד ראשוני,
מחפש את דרכו. הוא אוסף של הרבה דברים (כמו שאני) גם שלי וגם של אחרים וגם קצת כתיבה בין לבין. להתראות!
http://rutsternklein.blogspot.com/
-
- הודעות: 80
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 15:19
- דף אישי: הדף האישי של זוג_צעיר*
רותי קליין
הי רותי!
לא ידעתי שיש לך דף פה, מגניב לראות הודעות היסטוריות.
לא ידעתי שיש לך דף פה, מגניב לראות הודעות היסטוריות.
רותי קליין
הי רותי,
פה עדיין לא נפגשנו
הגעתי אליך מככר השוק....כל הכבוד על היוזמה וההרצאה.
גם אני חשבתי פעם להתפרנס מהרצאות על חינוך ביתי....
רציתי להציע לך להכין פלייר או משהו דומה עם נושאים שאת סוקרת בהרצאה, קצת מידע עלייך, פרטים להתקשרות וכדומה, ולהפיץ לכל עבר.
איך?! כמה דרכים:
המון הצלחה,
בלה
פה עדיין לא נפגשנו
הגעתי אליך מככר השוק....כל הכבוד על היוזמה וההרצאה.
גם אני חשבתי פעם להתפרנס מהרצאות על חינוך ביתי....
רציתי להציע לך להכין פלייר או משהו דומה עם נושאים שאת סוקרת בהרצאה, קצת מידע עלייך, פרטים להתקשרות וכדומה, ולהפיץ לכל עבר.
איך?! כמה דרכים:
- שלחי לחמך על פני המים - לשלוח במייל להרבה מכרים, חברים, קולגות, משפחה וכיו"ב - להסביר שאת מתחילה משהו חדש ולבקש שישלחו הלאה לאנשים שיכולים להתעניין. אולי ועד הורים באיזה מקום או ועד עובדים? אולי מרצה באיזה מכללה או לא יודעת.... אין לך מושג לאן המייל שלך יכול להגיע.
- לפנות באופן מכוון למכללות לחינוך ולבתי ספר לחינוך באוניברסיטאות. מצד אחד זה אולי קצת כמו לירות לעצמן ברגל, ומצד שני - אני מקווה שיש שם מספיק אנשים עם מחשבה פתוחה. נסי ותיהני.
המון הצלחה,
בלה
-
- הודעות: 212
- הצטרפות: 02 יוני 2005, 14:59
- דף אישי: הדף האישי של ורדי_תיק*
רותי קליין
ואני עושה מעגל ביומעיון (על משקל המשחק "על מה היית עושה דוקטורט")
רותי קליין - אשה פשוטה וקלילה או אישיות מורכבת ועמוקה (כן כן שניהם)
אוהבת אותך יצרנית ובכלל
בברכת ללהטכ"ב (לו לא היו טיפוסים כמוך בעולם...)
רותי קליין - אשה פשוטה וקלילה או אישיות מורכבת ועמוקה (כן כן שניהם)
אוהבת אותך יצרנית ובכלל
בברכת ללהטכ"ב (לו לא היו טיפוסים כמוך בעולם...)
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
בשעה טובה אני פותחת מפגשי הורים, כל יום שלישי בערב - משעה 20:30 למשך שעתיים, אצלי בבית בשכונת התקווה (תחבורה ציבורית וחניה בשפע)
אז מה זה אומר בעצם?
בעידן ההורות המושלמת, אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מתמודדים לבד עם כל מה שההורות מעלה.
הרעיון במפגשי ההורים (אימהות, אבות, הורים מגדלים) הוא ליצור לעצמנו מקום שבו נוכל לשאול שאלות ביחד, לחשוב בקול רם, להרגיש, להזכר גם באיך זה היה בשבילנו להיות ילדים.
אני - אימא לשלוש, בעלת ניסיון בהנחית קבוצות ובהדרכת הורים ובעיקר בהקשבה.
עלות - 40 ש"ח למפגש
מפגש הכרות ראשון יערך כבר ביום שלישי הבא 17.1
אתם/ן מוזמנים/ות להעביר את זה הלאה..
שבוע טוב
רותי
054-8102529
אז מה זה אומר בעצם?
בעידן ההורות המושלמת, אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם מתמודדים לבד עם כל מה שההורות מעלה.
הרעיון במפגשי ההורים (אימהות, אבות, הורים מגדלים) הוא ליצור לעצמנו מקום שבו נוכל לשאול שאלות ביחד, לחשוב בקול רם, להרגיש, להזכר גם באיך זה היה בשבילנו להיות ילדים.
אני - אימא לשלוש, בעלת ניסיון בהנחית קבוצות ובהדרכת הורים ובעיקר בהקשבה.
עלות - 40 ש"ח למפגש
מפגש הכרות ראשון יערך כבר ביום שלישי הבא 17.1
אתם/ן מוזמנים/ות להעביר את זה הלאה..
שבוע טוב
רותי
054-8102529
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
רותי קליין
אפשר להגיע למפגש אחד, או שזו סדרה של מפגשים?
רותי קליין
הי רותי
יהיו במכירה גם דברים למבוגרים או רק לילדים?
רויטל
יהיו במכירה גם דברים למבוגרים או רק לילדים?
רויטל
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
הדברים יהיו בחלקם בהתאמה אישית. זה יותר אביזרים מאשר תחפושות - והשימוש יכול להיות יצירתי
יהיו עיגולים ו"כתמים" לגיהוץ על בגדים ליצירת חיפושיות, פרות וכו'. יהיו כתרים בכל הגדלים, וגלימות - בינתיים הכנתי רק לילדים
אבל יכולה לעשות גם למבוגרים
אפשר לבוא, להתרשם וגם לבקש ואני אכין במיוחד. בגלל זה אני עושה את זה מספיק זמן לפני החג
בכל מקרה יהיה כיף וכיבודים ושכונה מגניבה ביותר
יהיו עיגולים ו"כתמים" לגיהוץ על בגדים ליצירת חיפושיות, פרות וכו'. יהיו כתרים בכל הגדלים, וגלימות - בינתיים הכנתי רק לילדים
אבל יכולה לעשות גם למבוגרים
אפשר לבוא, להתרשם וגם לבקש ואני אכין במיוחד. בגלל זה אני עושה את זה מספיק זמן לפני החג
בכל מקרה יהיה כיף וכיבודים ושכונה מגניבה ביותר
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
רותי קליין
רותי, מברכת על היוזמה למפגשים. רק לא ברור לי למה בתשלום?! כל אחד/ת יכול/ה להביא משהו אם זה בענייני כיבוד או שזהמשיקולים אחרים?
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
בהריון?
נפתחת קבוצת ליווי הריון והכנה ללידה
פילאטיס הריון, יוגה להריון, חוג שחיה ואפילו קורס הכנה ללידה- הם הרבה פעמים תירוץ כדי להיות עם עוד א-נשים בהריון, לדבר עם מי שחווה כרגע חוויות דומות. את רוצה לשמוע על התמודדויות של נשים אחרות, עם הגוף המשתנה, השאלות על הורות, הקשר המשתנה עם המשפחה או בני/נות הזוג, שינויים בתחומי עיניין, דאגות שונות והרבה שאלות, גם כאלו שלא תמיד מותר לשאול.
בקבוצה החדשה "לאורך", אנחנו כאן יחד, לאורך כל שלבי ההריון, כדי לשמוע מה מעניין אותך ולדבר בדיוק על זה. וגם ללמוד ולתרגל קצת:).
ניתן להצטרף ולעזוב בכל שלבי ההריון, ההרשמה לכל חודש (שתי פגישות) בנפרד.
את מוזמנת למפגש היכרות ללא תשלום ביום שלישי, 21 למאי.
המפגשים יתקיימו פעם בשבועיים ומיועדת לא/נשים בכל מהלך ההריון
המנחות – סיון קרמני, דולה בכירה ומדריכת הכנה ללידה מוסמכת ורותי שטרן קליין מנחת קבוצות ולסבית מוסמכת
פגישת הכרות תתקיים ביום שלישי21/5 , 19:00 רחוב כביר 33, ת"א יפו
לפרטים והרשמה סיון: 0507665935, רותי 0548102529
http://www.facebook.com/events/19226955 ... ts&fref=ts
נפתחת קבוצת ליווי הריון והכנה ללידה
פילאטיס הריון, יוגה להריון, חוג שחיה ואפילו קורס הכנה ללידה- הם הרבה פעמים תירוץ כדי להיות עם עוד א-נשים בהריון, לדבר עם מי שחווה כרגע חוויות דומות. את רוצה לשמוע על התמודדויות של נשים אחרות, עם הגוף המשתנה, השאלות על הורות, הקשר המשתנה עם המשפחה או בני/נות הזוג, שינויים בתחומי עיניין, דאגות שונות והרבה שאלות, גם כאלו שלא תמיד מותר לשאול.
בקבוצה החדשה "לאורך", אנחנו כאן יחד, לאורך כל שלבי ההריון, כדי לשמוע מה מעניין אותך ולדבר בדיוק על זה. וגם ללמוד ולתרגל קצת:).
ניתן להצטרף ולעזוב בכל שלבי ההריון, ההרשמה לכל חודש (שתי פגישות) בנפרד.
את מוזמנת למפגש היכרות ללא תשלום ביום שלישי, 21 למאי.
המפגשים יתקיימו פעם בשבועיים ומיועדת לא/נשים בכל מהלך ההריון
המנחות – סיון קרמני, דולה בכירה ומדריכת הכנה ללידה מוסמכת ורותי שטרן קליין מנחת קבוצות ולסבית מוסמכת
פגישת הכרות תתקיים ביום שלישי21/5 , 19:00 רחוב כביר 33, ת"א יפו
לפרטים והרשמה סיון: 0507665935, רותי 0548102529
http://www.facebook.com/events/19226955 ... ts&fref=ts
-
- הודעות: 200
- הצטרפות: 18 אוגוסט 2002, 10:46
- דף אישי: הדף האישי של רותי_קליין*
רותי קליין
הרבה מאד שנים לא ביקרתי פה, וכבר מזמן חזרתי להיות רותי שטרן ולא רותי קליין, אבל חשבתי שיעניין אתכן הטקסט שלי ושל בת הזוג שלי היום במדור של צפי סער על עקרות בית פמיניסטיות https://www.haaretz.co.il/gallery/mejun ... -1.6113177
רותי קליין
הי רותי
קראתי את הכתבה. אין בה התייחסות למקור הפרנסה.
וזה לדעתי הדבר הכי משמעותי.
קראתי את הכתבה. אין בה התייחסות למקור הפרנסה.
וזה לדעתי הדבר הכי משמעותי.