שילשול דמי אצל תינוק יונק

איזה יופי!
אני כל כך שמחה לשמוע!

ניסיוני לא קשור לזה, כי הרי כל ילד אלרגי, אלרגי לחומרים אחרים. למשל, התינוק שלי היה אלרגי קשות לעוף, ולא אלרגי לבטטה. שלך לא אלרגי לעוף, וכן אלרגי לבטטה (-:
אני מציעה באמת להתייעץ עם אלרגולוגית, וכן עם האייפק. כדאי להצליב כל מידע, כי, שוב, לאלרגולוגית יש מידע כללי סטאטיסטי בלבד, ואין לה כל אפשרות לאבחן למה התינוק הספציפי שלך רגיש. אין עדיין בדיקות לנוגדנים האלה.

תמרהינדי הי שוב,
ממה שאני נתקלתי במאמרים שקראתי בנושא הזה המזונות הנחשבים כאלרגנים מוכרים (שנמצאו חלבונים שלהם בחלב אם) הם חלב פרה ומוצריו, ביצים, דגים, וסוגים שונים של אגוזים בנוסף נדמה לי שהוזכרו גם סויה ופירות טרופיים. במקורות אחרים שקראתי על מזונות גורמי אלרגיה (לאו דווקא בתינוקות) הוזכרו גם חיטה, שוקולד, צבעי מאכל שונים, עגבניה, פירות, בשר תרנגולת.
כמובן שאם את יכולה להתייעץ בהקדם אם אלרגאולוג זה הכי טוב, אבל במידה וזה לא מסתייע ואת בוחרת לנסות להוסיף מזונות נוספים לתפריטך הדל (:-))כדאי להוסיף כל פעם פריט מזון יחיד למשך 3-2 ימים ולעקוב אחר התגובה של הקטנצ'יק (כמובן בתור התחלה מהמזונות שאינם מופיעים ברשימה הזו וכאלו שלא הופיעו באבחון האייפק שעשית).
תעדכני....

אכן, שלי היה אלרגי לכל אלה ועוד...

בשמת, נראה לי ששלך באמת היה משו משו . מקווה בשביל תמרהינדי ששלה יתגלה כפחות מבריק בתחום

דרך אגב איך הוא היום- יש עדיין מזונות שהוא רגיש אליהם?

תמרהינדי- אחרי שאכלתי ושבעתי מבשר תרנגולת בארוחת הערב - חשבתי לעצמי שכדאי להבהיר - שלמרות שבשר תרנגולת נמצא ב"רשימות השחורות" (מה שהפתיע אותי למען האמת, כי הכרתי אותו כמזון שנחשב להיפואלרגני) - כיוון שאת אוכלת כרגע עוף והקטן מסתדר עם זה היטב ועולה במשקל - אין צורך להמנע ממנו כמובן.

ועוד משהו- במידה ואת מוסיפה מזונות לתפריט, מסכימה עם בשמת שהציעה לבחור רק כאלו אורגניים בשביל להמנע ככל האפשר מחומרי ריסוס/משמרים ודומיהם ולהקטין את הסיכוי לאלרגיה

דרך אגב איך הוא היום- יש עדיין מזונות שהוא רגיש אליהם?
כן, הוא ממשיך להיות יצירתי בתחום... אבל מעט ולעיתים רחוקות.
כמובן צריך להיזהר עם זבלים שמגישים אצל אחרים: אריזות עשירות בכימיקלים נוטות להסתיים בשילשול...

אז מה אני אוסיף מחר.....ממממממ 9-:
אולי מלפפון ,,,יאמי!!!

בהתיעצות עם נטורפתית, אחותי, הוספתי לחם ללא שמרים וללא חיטה (תואם אייפק) וממרח זייתים, שלאור ההצלחה של שמן זית נמצא מתאים.
בנתיים הפשוש מאבד סבלנות על הציצי, דיי מהר מתייאש צורח ורוצה לעבור לבקבוק- חוששת שאין לי מספיק חלב למלא את צרכיו, אנסה לקחת חילבה- השאלה אם זה לא יפריע לבדיקה?

זה לא עניין ש"אין לך מספיק חלב". זה בדיוק מה שקוראים "בלבול פטמות" )-:
הוא התרגל לאכילה מבקבוק, שממנו נשפך שפע חלב בבת אחת בלי טירחה. בהנקה צריך לחלוב, צריך לטרוח.
ראשית, תנסי לתת בקבוק בצורה שלא יהיה קל כל כך לאכול ממנו. יש כאן לדעתי טיפים באתר, אני לא זוכרת כרגע בעל פה את הטיפים. להחזיק את הבקבוק במין זווית מאוזנת, כך שלא יישפך לו לפה אלא הוא יצטרך להתאמץ, וייכנס קצת קצת.
שנית, האם אפשר שמישהו אחר ייתן בקבוק, ואת רק תניקי? שיהיה ברור שאצל אמא - אין דבר כזה בקבוק?
האם אפשר לתת לו בקבוק רק פעם אחת ביום? האם אפשר להפסיק לגמרי בקבוקים למשך יום-יומיים ורק להניק? להיכנס איתו למיטה ולהניק, לבלות יחד בתוך מים באמבטיה כשאתם עירומים, כך שליד השד ירצה לינוק, כל מיני משחקים מרגיעים כאלה?
מה שהוא עושה זו שביתת יניקה וכדאי לנסות טיפים לעניין הזה. בכל אופן, כמה שיותר הנקה ככה יגבר החלב, להעביר הרבה מצד לצד אם הוא מתעצבן, "לסחוט" קצת את השד כשהוא יונק שיתגבר הזרם.
חילבה לא הייתי מכניסה עכשיו למשוואה, אולי הוא לא יגיב לזה טוב. עלול דווקא לסבך.
שיהיה בהצלחה!

החילבה עלולה גם להיות אלרגנית ולהוסיף את שלושתם ביחד עלול להיות מבלבל... אולי תחכי יומיים עם משהו מהשניים? (כלומר תוסיפי היום את הלחם והזיתים ועוד יומיים חילבה או הפוך)
בכל מקרה - גם אם את לוקחת חילבה, מהניסיון שלי הכי יעיל להגברת החלב זה לשאוב אחרי ההנקה אפילו על ריק כ-15 דקות לא פחות מ-8 פעמים ביום (ולא לפתוח רווחים של יותר מ-5-6 שעות גם בלילה) עם משאבה טובה וחזקה כגון ספקטרה או לקטינה (שאפשר לשכור מיד שרה).
מייגע, מתיש אבל הכי אפקטיבי. ואפשר וכדאי אולי גם להתייעץ עם יועצת הנקה טובה.
אל יאוש....

בשמת רק עכשיו ראיתי את מה שכתבת. מסכימה איתך שמדובר בשביתת הנקה אבל הגיוני מאד שהקטנצ'יק שובת גם על רקע ירידה בתפוקת החלב. כיוון שתמרהינדי כמעט לא הניקה בתקופה האחרונה אלא בעיקר שאבה- סביר להניח שכמות החלב ירדה. כי הרי שאיבה פחות יעילה בריקון השד ביחס להנקה (ואם זו משאבה מהסוגים הפשוטים אז עוד יותר) . אם באמת ירדה כמות החלב (ושוב ממליצה להתייעץ בעניין עם יועצת הנקה טובה) אזי אסטרטגיה נכונה להתגבר על שביתת ההנקה תהיה, בנוסף למה שהצעת, גם שאיבות להגברת כמות החלב.

אני מסכימה לגמרי בעניין השאיבות. מה שהפריע לי היה להציע לתמרהינדי עוד פעם להתחיל שאיבות )-: ולצבור עוד חלב )-: (אם כי הבנתי שיש ביקוש לתרומת חלב אם). אכן עוזר לשאוב אחרי הנקות. בהחלט.
אוף )-: מאחלת לך שישתפר מהר...

תודה בנות, קצת יותר טוב. מסכים לינוק יותר ולאורך זמן...
שאיבות- בא לי למות....
אני ביום משבר הגדולה שלי קצת (הרבה) מתישה אותי, מרגישה כי כוחותי על הסף...

שאיבות- בא לי למות....
זהו, הרגשתי, לכן נמנעתי, אף על פי שזו עצה נכונה. אז תעזבי. את רואה שזה משתפר. תשלחי מהלב מסר, זה עובד.

אנחנו מאחורייך, שולחות לך כוחות. תזכרי שיש לך פה תמיכה, אוהבים אותך

מצטרפת

הי תמרהינדי
יצא לי לשאוב זמן מסויים בתחילת ההנקה עד שדברים הסתדרו וליבי ליבי איתך...
אין דבר קשה יותר מלקום לפנות בוקר בשביל... לשאוב...
עוקבת אחרי העדכונים ומקווה שהכל יסתדר כמה שיותר מהר בשבילך וכמובן בשבילו (וגם בשביל הגדולה ובן הזוג..)
שולחת לך הרבה כוחות וחיזוקים את פשוט גיבורה בעיני!(-: ואני כמובן אמשיך לעקוב ולברך אותך שהכל יהיה מאחורייך.

בוקר טוב,
מרגישה שקמתי עם אנרגיות מחודשות, התמיכה פה עושה לי טוב כל כך, מרגישה שיש לי גב גדול ורחב מאחורי...
נחשו מה אני עושה עכשיו?... שואבת! כן קצת אם אפשר, לא הולכת להרוג את עצמי אבל אם אמצא זמן פיזי ונפשי לכך אנסה להגדיל תפוקה.
הפשוש עלי מושך בחוטים של הלקטינה ושל העולם....(-:
אם כי הבנתי שיש ביקוש לתרומת חלב אם
עדי יותם שאלה ולא יצרה שוב קשר, בנתיים הגדולה שותה בהנאה...

בנתיים הגדולה שותה בהנאה
מעולה! D-:

את נשמעת טוב!

ותמשיכי לעדכן.

עוד יום עבר והכל ניראה טוב....
הולכים להישקל....להחזיק אצבעות!

איזה יופי! נו כמה?

בסוף לא הלכנו... אולי מחר, מקווה שהרבה......
האמת שהוא ממש לא רגוע היום, לא מצליח לישון יותר מ45 דק', מאמינה שזה יום כזה לא בהכרח קשור.

יש ימים כאלה....
אני סקרנית - מה הצלחת בנתיים להוסיף לתפריט שלך?

אני דיי חלשה, עם כאב ראש ודיי חיוורת.
דואגת שמא אני עושה לעצמי נזק עם האכילה הזו, חושבת מה כדאי להכניס שיהיה מזין?
כרגע רק על עוף, תפ"א,לחם , זייתים.
אולי עלים ירוקים?

תמרהינדי, אכילה כזו מוגבלת לאורך זמן בהחלט עלולה לעשות נזק (גם נפשי

). המטרה היא לנסות לחזור לתפריט כמה שיותר עשיר ומגוון, לזהות את המזונות הספציפיים אליהם רגיש הפיצי הקטן ורק מהם להמנע. תוסיפי כל יום- יומיים משהו חדש נוסף לתפריט שלך ובמידה ומשהו גורם לשלשול ו/או דם בקקי תורידי אותו כמובן מהתפריט.
את יכולה לנסות עלים ירוקים, עוד ירקות שאת אוהבת, אורז, עוד סוגי בשר ובהמשך הייתי מנסה גם מזונות מרשימת האלרגנים (כי זה שהם ברשימה לא אומר שהפיצי שלך בהכרח רגיש אליהם). העיקר זה להוסיף כל סוג של מזון חדש בנפרד ולחכות יום- יומיים לוודא שיש יציאות תקינות (לפיצי כמובן). בנוסף הייתי מקפידה כרגע גם לשקול אותו פעם בשבוע ולוודא המשך עליה תקינה במשקל (כי זה חלק חשוב מהתמונה הכוללת).
מתוך רשימת האלרגנים את מוצרי חלב הפרה מומלץ לדחות כרגע- כי רוב התינוקות האלרגניים אלרגיים לחלבון חלב פרה.
בכל מקרה אני פה- ממשיכה לעקוב אחריכם בסקרנות ודאגה ואשמח שתמשיכי לעדכן, מה הוספת, מה התגובה של הפיצי , מה שלומך ואיך הולך.
שתהיה שבת שלום!! (תראי עבר שבוע ונראה לי שבכל זאת המצב נראה הרבה יותר טוב לא?) :_)

הסימן המוזר בסוף התכוון להיות חיוך.....
בכל אופן עוד הצעה- אם את רוצה תוכלי לכתוב לי פה את התפריט היומי שלך - מה היית אוכלת/מה היית רוצה לאכול כרגע (אילו לא היתה בעיה של אלרגיה), וננסה לבנות איזושהי תוכנית הדרגתית לחזרה לתפריט נורמלי (מה תנסי להוסיף היום, מה בעוד יומיים וכן הלאה).
יוחזרו חיי התענוגות של תמרהינדי!!

בנתיים הכנסתי אבטיח, הייתי חייבת משהו קצת מתוק....
מקווה לטוב.

תודה. אמא של....
אני אכתוב לך בהחלט כשקצת אתפנה
כרגע חולמת על נס קפה...שאסור לי גם לפי האייפק. וגם אסור לי חלב סויה.
כמה איסורים בדרך אל האושר....

תוכלי לנסות חלב עיזים

אסור לי שום סוג של חלב...
אוהבת לאכול:
ירקות פירות
אורז, קינואה,פסטה
עדשים, שעועית ירוקה, אפונה
כל סוגי האגוזים
טונה
מוצרי חלב שכמובן לא באים בחשבון
לא יודעת מה קורה עם סוכר\דבש...
חסר לי משהו מתוק...קפה,(אולי קפה שחור עם חלב אם...?(-: לחם עם משהו מלבד הממרח זייתים.

איסורים של האייפק:
גזר, בטטה, פטרוזיליה, שמיר, בצל, תרד
קינמון, פפריקה,כורכום
סוכר לבן, אורז לבן, קמח לבן ונס קפה ( הוא קורא לקטגוריה הזו מולבנים)
מוצרי חלב פרה
צבעי מאכל

נשקל מחר........

תודה על הכל

ממ....אני חושבת בין ההגיון שלי, לבין האייפק, לבין ובין.....
ונראה לי שאני הייתי מתחילה בלא אלרגנים ולא אסורי אייפק אבל בהמשך הייתי נותנת צ'אנס גם ל"אסורים". אבל זה אני....
הצעות לשלב ראשון:
היום אולי קפה שחור עם סוכר חום (בגלל האייפק) וחלב אם (רעיון מצויין דווקא)?
יום א', יוםג', יום ה'- להוסיף פריט מזון אחד מהרשימות הבאות:

ירק או פרי (לא פירות טרופיים ולא אסורי אייפק) אפשר: עגבניה/מלפפון/פלפל/עלים ירוקים/שעועית ירוקה/תפ"ע/אגס/שזיף/ענבים.

דגנים וקטניות- אפשר: אורז מלא/ קינואה/ פסטה מקמח מלא/ לחם רגיל מלא(לא יצא באייפק רגישות לגלוטן או שמרים אז נראה שאין מניעה)/עדשים/אפונה

לדוג': מחר- שעועית ירוקה, יום ג' -קינואה, יום ה'- תפ"ע וכן הלאה
עם האגוזים והטונה הייתי מתנסה יותר מאוחר כיוון שסיכוי גבוה יותר לאלרגיה.

על הלחם אפשר לנסות למרוח- ריבה (מסוכר חום למען האייפק)/דבש/ממרח עדשים/ממרח פלפלים/ממרח עגבניות ובהמשך גם טחינה (נחשב עם יותר סיכוי לאלרגיה)

שוב- העיקר זה לנסות אחד אחד ולראות את התגובה.
אם זה יתקדם טוב ופיצי ימשיך לשמור על יציאות תקינות ועליה במשקל בהמשך הייתי מנסה להוסיף גם 2 מזונות באותו יום.
ספרי מה את עושה ואיך הולך.....

טוב, נשמע שאתחיל כמו שאת אומרת
לגבי שמרים, שכחתי שהאייפק לא אישר אבל אני זוללת לחם ללא שמרים...

בארבע אשתה לי קפה שחור....ניראה
היום הוספתי מלפפון. בנתיים לא היו יציאות משלשום...? ניסתרות הן דרכי הקקי....

בתינוק יונק זה לגמרי תקין יציאה פעם בכמה ימים. גם אורי ככה.
את עדיין ממשיכה עם הנאוקייט במקביל להנקה?

אני משלבת הנקה + נאוקייט,כמעט אחרי כל הנקה מוסיפה בקבוק של 90ml .
אני חושבת שזה נכון לו כי הוא חייב לגדול ואני לא מוכנה לקחת סיכונים אם יש לי או אין לי מספיק חלב....

אווווווווווווווווף!!!
עלה רק 40 גר'.
נסעתי היום לקןפ"ח לשקול אותו , בהרגשה שבטוח עלה והכל בסדר. המציאות היתה שונה, המשקל בקושי זז. התאפקתי עד האוטו ואז פרצתי בבכי. בכי של אכזבה ושיודע שזה הסוף של ההנקה.
יום קשה. מבינה שזה כניראה הטוב בשבילו אבל קשה, קשה לי לשחרר.
בוכה וכואבת

40 גר' על כמה ימים?
אני זוכרת שהרופא שלנו התנגד לשקילות תכופות כי זה מלחיץ (מינימום שבוע בין שקילה לשקילה).
גם עם הקטנה (שהיו לה בעיות משקל בתחילת הדרך אבל בגלל לשון קשורה) לא היו שקילות צפופות מאוד.

תמרים מותר לך?
עם תמרים ואגוזים אפשר להגיע רחוק ולספק את הצורך במתוק.
מקשיו אפשר לעשות חלב נהדר.

40 בשבוע....שזה כאילו לא עלה.
דיברתי עם הרופא, דיי התפתל,יודע כמה קשה לי.... אבל אמר שצריך להפסיק.

חושבת שאני מקבלת ומתחילה להבין שכניראה זו טובת הילד.

איך בכלל מפסיקים? (דמעות, רק מלחשוב שאני צריכה לייבש את החלב, להיפרד מהדבר המופלא הזה.....הטבע מתאכזר אלינו- למה???????????)

לאט לאט: להוריד הנקה כל כמה ימים.
ולשים לב אם יש מלאות/גודש.

אוי!!! הייתי עסוקה ולא יצא לי לגשת למחשב ועכשיו על הבוקר ראיתי.....אין לי מילות מקלדת לבטא את העצב שאני מרגישה בשבילך.
כמו שבשמת כתבה, תנסי להוריד את ההנקה לאט לאט. אולי להשאיר בנתיים כמה הנקות בודדות ליום ולשקול עוד 3 ימים?....לא יודעת... רק מציעה, אולי... , לפי מה שהרופא שלך חושב, ובעיקר לפי איך שלך זה מרגיש.
מנסה לנחם (ולהתנחם בעצמי) שבאמת ניסית המון/הכל, וטוב שיש לנו נאוקייט שיכול לאפשר לפיצי שלך לגדול בריא. ואולי יש גם יתרונות בבקבוקים....-יותר חופש שלך, יותר פניות לבית, לגדולה, לעצמך.
אוף,קשה, קשה.....ליבי איתך לגמרי.

את כזאת מקסימה, אמא של, כל כך שמחה ש"פגשתי" אותך פה.

חבל וכואב כלכך שזה ניגמר ככה, אבל בתחושה שלי משהו אצלו במערכת, לא מקבל טוב את החלב שלי וממש לא בא לי לעשות עליו עוד ועוד ניסויים.
אתמול בערב היתה הנקת הפרידה, אני רק ניזכרת בשפתיים הקטנות שלו מוצצות בהנאה את השד שלי ושוב אני מוצפת בדמעות. ניסיתי לדבר אליו להסביר לו...??? לא יודעת כבר כלום.
אני עם כרוב כבר מאתמול, סוחטת כשיש גודש ושואבת מידי פעם ... היום באוטו, הוא ממש בכה רצה ציצי, בכיתי איתו ונתתי לו והוא תכף נירגע ונירדם לו.
אבל בסה"כ הוא מקבל יפה את השינוי. ילד מדהים ביופיו ואופיו וחייכן ללא הכרה.
יש לי עליות וירידות , מרגישה שבכלל לא בא לי לחזור לאכול נורמלי כאילו משהו בי עדין רוצה להיות שם איתו.
כולם שואלים אותי למה? למה זה כל כך קשה? איך בכלל אפשר להסביר, הניתוק הזה שלו ממני קורע אותי.
אמרתי לזוגי שלי,שהניתוק הזה, זה כאילו שפתאום הייתי צריכה ללדת בניתוח קייסרי ולא איך שילדתי. זה קשר אחר! אי אפשר להתווכח עם אמא שכל כך מחוברת לטבע האנושי ולגוף שלה...

תודה לכולכן שהייתם איתי לאורך כל הדרך, לא הייתי שורדת אחרת. נתתם לי המון המון כוח ותמיכה. האתר הזה מדהים, זאת אומרת האנשים שבו....אתן!!!

תישארו איתי עוד קצת.......

איתך בעצב.
זוכרת את זה כמו היום.
גם אז לא הבינו למה אני לוקחת את זה כלכך קשה.
מבינה אותך לגמרי.

כמה שאני מבינה אותך......
יש לי המון מחשבות בעקבות הניסיון הזה שעברנו פה ביחד- גם מהפן האישי והאימהי וגם מהלמידה המקצועית (או יותר נכון למידה מאי הלמידה המקצועית ...). יכולה למלא כמה דפי פוליו אבל גם מתקשה למצוא את המילים המדוייקות.
מרגיש שאי אפשר שלא להתאבל על הפרידה הזו מההנקה (למרות שזר לא יבין זאת....) אבל-
למרות שיודעת עד כמה ההנקה מרגישה בלתי נפרדת מהשלם הזה - בטוחה בך שתצליחי לבנות לכם את החיבורים העמוקים והמיוחדים האלו שבין אמא לתינוקי שלה גם בלעדיה.
אשמח מאד להישאר איתך עוד קצת... ולהתעדכן איך הולך לכם ואם תינוקי עולה יפה במשקל.

הי תמרהינדי
גם אני נאלצתי להפסיק הנקה לאחר מספר חודשים מטעמי בריאות וליבי ליבי איתך.. התאבלתי על זה זמן רב ועם כל בקבוק של 120cc הייתה זולגת לי כמות דומה של דמעות... לצערי אין לי מילים מנחמות.. ההשלמה תגיע עם הזמן ועד אז תהיי חזקה ותשאבי כוחות מהקטנצ'יק שיצמח ויגדל לתפארת

כן, בטח שאני מבינה כמה קשה האבל הזה

לכן באמת, אין לי הרבה מלים. המלים נשמעות לי ריקות בהקשר הזה. באמת, זמנים קשים ולפחות תתנחמי בגדילה שלו.
איזה ניסיונות קשים שולחים לנו! מה, עשינו דברים כל כך איומים באיזה גילגול קודם שמגיע לנו העונש בגילגול הזה? )-: (לא שאני מאמינה בגילגולים בכלל...)

פתאום אני חושבת על הגלוטן, אולי הפריע....
אני לעולם לא יידע וזה אוכל אותי.
היום יום קשה.

היום יום קשה

כן, לעולם לא תדעי על הרבה דברים. אבל את יודעת, היית נגיד מורידה את הגלוטן ואז הוא לא היה גדל מסיבה אחרת... ואת כבר כתבת שאת מרגישה חלשה, האוכל הזה השפיע עלייך מאוד לרעה, אולי לא היית מחזיקה מעמד בתזונה כל כך מוגבלת. הכל הימור, הכל לא ידוע.
הדבר היחיד שידוע, בוודאות, אם כי מעציב ביותר: הילד כן גדל עם התמ"ל המיוחד המפורק.
כל השאר ספקולציה.
הייתי תומכת בך לחלוטין אילו היית מחליטה על מסלול אחר (תיאורטית: לעשות שני טיפולי אייפק בשבוע ולנקות את כל האלרגיות, לשמור על תזונה מאוד מוגבלת שלך במשך כמה שבועות כדי לראות אם הוא גדל, לעשות טיפולי אייפק לך כדי לראות אם יש משהו אצלך שעושה בלגן, וכו'). כך או כך: מסלול קשה. בכל בחירה חרדות וחסרונות.
לכן אני תומכת בך לחלוטין בבחירה הכואבת שנאלצת לבחור, ומעודדת אותך בחום להשלים עם המציאות החסרה והלא נעימה, ולהגיד לעצמך: אין מה לעשות, זה מקרה נדיר שבו כולנו אובדי עצות, והרגשתי שאני חייבת לבחור בדרך שנראית כרגע הטובה מכולן, אף על פי שהיא לעצמה קשה ומרה. טובת התינוק מעל הכל, וכרגע המסקנות נראות ברורות מאוד )-:

תמרהינדי, מקווה ששלומכם השתפר....

_פתאום אני חושבת על הגלוטן, אולי הפריע....
אני לעולם לא יידע וזה אוכל אותי_
רק בשם הסקרנות- איזה לחם אכלת בדיוק? (הרי אכלת לחם ללא שמרים וללא חיטה - אז סביר להניח שגם ללא גלוטן)
בכל מקרה (עם גלוטן, בלי גלוטן

), מצטרפת למילים של בשמת ומחזקת אותך להיות שלמה עם החלטתך. הרגשת שהספיקו לך ולתינוקי הניסויים והנסיונות ועשית את הדבר שנראה לך הכי נכון בשביל כולכם!
ובכלל- תזכרי שזה רק חלק קטנטן ממסע ענק שרק התחיל....

גלוטן נמצא לא רק בחיטה...גם בשיפון, שעורה, כוסמין ושיבולת שועל.
דיי בטוחה שהלחם שאכלה מכיל גלוטן. עוד לא ממש פגשתי לחם ללא גלוטן, מעבר ללחמים המיוחדים לחולי הצליאק

תמר הינדי בהצלחה

>ורד קוראת סמויה פה בדף<

ורד- יודעת יודעת ....

ובשיבולת שועל דווקא אין גלוטן (רק חשש מזיהום גלוטן -אם היו על אותו פס ייצור)
לכן שאלתי איזה לחם בדיוק אכלה (במחשבה שיש סיכוי שהוא גם ללא גלוטן)

אבל את צודקת שאולי לא סביר להניח שאם ללא שמרים וללא חיטה אז גם ללא גלוטן....

_הדבר היחיד שידוע, בוודאות, אם כי מעציב ביותר: הילד כן גדל עם התמ"ל המיוחד המפורק.
כל השאר ספקולציה._
נכון מאוד, רק זה מה שברור לי כרגע, מאמינה שעוד דברים התבהרו לי בהמשך...
אני דיי שלמה עם ההחלטה , רק לרגעים נשברת (היום הרבה רגעים..)
פשוט קראתי משהו שכתב ד"ר אבני שהוא המתנגד הגדול לאכילת חלב פרה, עיזים וכו'.
הוא כתב (בשפתו המליצית) שלכל אם מניקה כדאי לקיים שלושה דברים:

לא לצרוך מוצרי חלב למינהם.
לא לאכול גלוטן.
לקחת תוסף של אומגה 3.

אחרי שקראתי נפלה רוחי, למה הוספתי לחם?!!! וכן היה בו גלוטן. והזוגי שלי חזר ואמר לי: "למה לחם? זה ניראה לי בעייתי..." ואני אמרתי,, שאין בעיה עם גלוטן כי גם באייפק יצא וגם הגאסטרו אמר בפירוש שהוא לא מכיר צאילק בגילאים כה צעירים.
בקיצור דיי התחרפנתי לי שוב, כעסתי על עצמי ,על העולם ועל כולם.
אבל עכשיו אני קצת יותר טוב, התחלתי היום טיפול גופנפש, מקווה שאצליח להתאפס ולחזור לחיים בשביל הילדים, בשביל הזוגי וגם קצת בשביל עצמי.

תודה לכן לכל המגיבות- אתן בהחלט מקור גדול לתמיכה עבורי. וגם לכל הסמויות שבטוח מחזקות בדרכן ... מי עוד סמויה, אם בכלל?

סמויה ומחזקת אותך. זו החלטה קשה ממש, אבל תזכרי שני דברים:

א. _אין מה לעשות, זה מקרה נדיר שבו כולנו אובדי עצות, והרגשתי שאני חייבת לבחור בדרך שנראית כרגע הטובה מכולן, אף על פי שהיא לעצמה
קשה ומרה. טובת התינוק מעל הכל, וכרגע המסקנות נראות ברורות מאוד_

ב. לא כל אחת (גם אני כנראה לא) היתה מחזיקה מעמד במסלול ייסורים כזה, של צמצום התפריט, שאיבות והאכלה גם בבקבוק וגם בהנקה באינטנסיביות כזאת, בדיקות חוזרות וניסיון לשפר כל הזמן. אז תני לעצמך המון טפיחות על השכם (לא מלקות אלא טפיחות

) ועוד מעט, כשהאבק ישקע, תוכלי להתפנות רגשית ופיזית ליישם את האמהות המסורה והמדהימה שלך בהיבטים אחרים ונוספים מלבד הנקה (יש כאלה).

תודה קרוטונית.
תוכלי להתפנות רגשית ופיזית ליישם את האמהות המסורה והמדהימה שלך בהיבטים אחרים ונוספים מלבד הנקה (יש כאלה).
כן, בטוחה שיש כאלה ואולי זו נקודה למחשבה, ולבדיקת התפיסה שלי את עצמי כאמא מניקה עד גיל שנתיים וכאמא שבקושי הניקה ארבעה חודשים...

וגם הגאסטרו אמר בפירוש שהוא לא מכיר צאילק בגילאים כה צעירים
את זה צריך להסביר:
אין אפשרות לאבחן צליאק לפני גיל שנתיים, מבחינה רפואית.
זה לא אומר ש אין צליאק...
כמו כן, יש רגישות לגלוטן שאיננה צליאק.

וכאמא שבקושי הניקה ארבעה חודשים...
ארבעה חודשים זה יפה, זו התחלה טובה לחיים, מזל שעם מקרה כה קשה של אלרגיה הצלחת להניק ארבעה חודשים.
במקרה כזה עוד יותר חשוב מתמיד: לזכור תמיד את חצי הכוס המלאה!
Always look on the bright side of life!
טראם, טראם טראם טראם...

תמר הינדי אהובה
מחבקת אותך ולומדת ממך כל הזמן. איזה חוזק.
תחזקי עכשיו את עצמך. הפשוש יודע שתעשי בשבילו ה כ ו ל איזה כוח לחיים הוא קיבל ומקבל ממך כל רגע.

אתמול היה יום יותר טוב, לא היינו בבית כל היום,
אבל בערב ששוב סחטתי באמבטיה - הכל הוצף, הכל רגיש ושביר, בשניה אני נופלת!
דבר אחד טוב לפחות אני יודעת שקרה בעקבות המיקרה, וזה - הזוגיות שלנו, שבפירוש התחזקה!
הזוגי, כל כך משתדל להיות שם ולנסות להקל. מודה לו שהלך איתי בדרך ולא ויתר והתיאש אפילו ,שהיה לו קשה עם דרך האייפק, ונותן לי להרגיש שעשיתי את המקסימום.
לרגעים עדין מרגישה- אולי...ואולי ואולי

בשמת גרמת לי ל (-: קל, תודה.
מיס סאנשיין,התרגשתי לראות אותך פה. ובאמת מקווה להתחזק ולחזק בעקבות המיקרה הקשה הזה.
סופשבוע רגוע.

כמה קשה. מאד מבינה את האבל והאבדן.
שולחת לך מכאן חיבוק גדול.
עשית הכי טוב שיכולת ונתת לתינוק שלך המון המון וכל מה שיכולת.

בתור אחת שהניסיונות שעברה היו קלים בהרבה, אני רוצה להזכיר לך כבר עכשיו להתחיל עם מוצקים כמה שיותר מאוחר, רצוי גיל שנה ומעלה, אם תצליחי. אם לא תצליחי (אצלי עם כל האלרגיות שלה היא אוהבת לאכול וכבר בגיל 5 חודשים חטפה לי דברים מהצלחת, נכנעתי) אז אני מציעה עד גיל שנה וחצי שנתיים לתת מזון מאד מאד מצומצם, תמיד לחשוף כמה שיותר מאוחר לא רק דברים שהגיב דרכך אלא בכלל כל מה שרק נראה לך שאולי אולי מישהו מחשיב כאלרגני.
אישית סיננתי כל מה ששמעתי שלא מומלץ לא רק ברפואה אלא גם לפי רפואה סינית, יוגיסטיים ומי-לא. היו כמה מוצרי מזון ששמעתי על היותם חשודים רק בדיעבד אחרי שלא הופיעו בשום רשימה שראיתי וכמובן שיצא לי להצטער על חשיפתם המוקדמת.
עם זאת אני ממליצה לא להידבק ולחשוד רק באלרגנים, כי בסוף כל ילד הוא אינדיוידואל ואולי יהיו כמו אצלנו דברים שיעברו בשלום למרות שהם נחשבים בעייתיים.
עוד משהו- אני חזרתי לאבחון אייפק סביב גיל שנה. הטיפול לא עבד לנו אז, לא בנושא של אלרגיות, אבל האבחון היה מצויין והיה טיפה אחר כשכבר היו מוצקים בתמונה.

בתור אחת שהניסיונות שעברה היו קלים בהרבה
גם עם ההנקה?

אז היום שוב נשקלנו , עבר שבוע, והפשוש עלה 300 גר'.
זה פשוט אכזרי לראות איך ברגע שאני מפסיקה להניק הוא מזנק במשקל .
שמחה מהולה בעצב...
היום החזרתי את המגה משאבה שלי, עוד צעד של השלמה.
כבר אין יותר גודש ואני לא צריכה לסחוט חלב, לא זקוקה יותר לפדים, לא מטפטף ובטח שלא משפריץ (רק אם אני סוחטת). אבל עדין זה כואב, כואב בלב, זה צובט להריח את ריח הניאוקייט כשהוא פולט, והכי הכי קשה שהוא מחפש... מחפש את הנחמה, את אמא, את הציצי!

אולי אפשר לפחות מדי פעם להאכיל אותו בעזרת צינורית שכאילו-צמודה לשד? שתהיה לו התחושה הזו? אני לא מתמצאת במבנה שלה ואיך עושים את זה טכנית, אבל חבל שתוותרו על המגע הזה.

אולי אפשר לפחות מדי פעם להאכיל אותו בעזרת צינורית שכאילו-צמודה לשד?
רעיון! אבל במחשבה שניה, גם המעט חלב שייצא מהציצי יעשה לו בלאגן.

והכי הכי קשה שהוא מחפש... מחפש את הנחמה, את אמא, את הציצי!
מה יקרה אם תתני לו לינוק כשהוא מחפש?
כלומר, שכל התזונה שלו תהיה הנאוקייט, אבל כשהוא רוצה תתני לו לינוק?
יכול להיות שהוא לא ממש יינק באמת, מה את חושבת?
אולי אלה פעמים בודדות בשבוע, ולא תהיה השפעה על הגדילה?
אולי רק ייצמד, יתכרבל, יריח, ימצוץ קצת, יהיה על השד כשהוא מרגיש את פעימות הלב ואת החמימות והחיבוק שלך, אבל לא באמת "יינק" ואז זה יהיה לו בטוח?
מה את חושבת? איך את מרגישה עם זה?
זה אולי יכול לתת נחמה חלקית לשניכם?

גם המעט חלב שייצא מהציצי יעשה לו בלאגן
אה, כבר ענית בזמן שכתבתי )-:

אולי להצמיד אלייך כשאת לובשת חזיה מינימלית, שלא תאפשר באמת הנקה, אבל כן תאפשר מגע והיצמדות? קרוב ללב?

מה יקרה אם תתני לו לינוק כשהוא מחפש?
יכול להיות שהוא לא ממש יינק באמת
בשלב הזה אני בטוחה שהוא יחזור לינוק, הרי הוא חזר בלי שום בעיה אחרי חודש של הפסקה.
בתחושה שלי זה רק ישגע אותו וגם אותי, מלבד זאת, חזרתי לאכול הכול... מפחדת שוב לגרום לטלטלה.
מה שכן אולי אנסה להאכיל אותו בבקבוק כשהוא צמוד אלי, ז"א עור לעור. מקווה שזה לא יקשה עלינו יותר...
ווואהו, כמה אני אוהבת אותו!!!

מה שכן אולי אנסה להאכיל אותו בבקבוק כשהוא צמוד אלי, ז"א עור לעור
זה רעיון מצויין!
המגע עור לעור חשוב במיוחד, והוא רשום במקום גבוה כאחד מ"יתרונות ההנקה". יש לו משמעות גדולה בהתפתחות התינוק, במיוחד התפתחות המוח ומערכת העצבים. כדאי אפילו לחפש הזדמנויות ליצור את זה באופן מלאכותי מיוחד, בלי שום קשר להנקה. למשל:

להתרחץ ביחד באמבטיה ולהתחבק ולשחק,
לרקוד איתו כשאתם במגע עור לעור אבל הגב שלו צמוד לחזה שלך כך שאין אפשרות לינוק אבל הוא עטוף ואתם מסתכלים לאותו כיוון (מצויין אם רוקדים נגיד מול אבא, שצוחק מולו ורוקד איתכם ועושה פרצופים - כך הוא מקבל את המגע החיוני דרך הגב, ומועסק מלפנים בצורה כזאת שהוא שוכח לחשוב על הנקה)
עיסויים

וכו'. מה שהמחקר בנושאים האלה טוען הוא, שכאשר מיניקים הצרכים האלה מסופקים מעצמם. כיוון שהוא מנוע מלקבל את החלב שלך, אז בעצם את צריכה לעשות מאמץ מיוחד שהוא יקבל כמויות של מגע גופני עור לעור בלי החלב. זה קשה, בגלל כל הסיבות שהזכרנו, אבל אם את מצליחה למצוא דרך לעשות את זה - זה מעולה!

עוד עצה שנזכרתי בה: גם כשאת מאכילה בבקבוק, שימי לב לסרג את היד שנותנת בקבוק. כלומר, פעם אחת תני כשהוא שוכב על יד ימין שלך ואת נותנת ביד שמאל, ובפעם הבאה כשהוא שוכב על יד שמאל שלך ואת נותנת ביד ימין. זה חשוב להתפתחות סימטרית של העיניים ומחקה כך את מה שקורה באופן טבעי בהנקה.

אם אני אזכר בעוד רעיונות כאלה, אכתוב.

עוד עצה שנזכרתי בה: גם כשאת מאכילה בבקבוק, שימי לב לסרג את היד שנותנת בקבוק. כלומר, פעם אחת תני כשהוא שוכב על יד ימין שלך ואת נותנת ביד שמאל, ובפעם הבאה כשהוא שוכב על יד שמאל שלך ואת נותנת ביד ימין. זה חשוב להתפתחות סימטרית של העיניים ומחקה כך את מה שקורה באופן טבעי בהנקה.

חשוב מאוד, בכלל לא חשבתי על זה. ובאמת הוא אכל רק מצד אחד...
תודה דברים חשובים מאוד

יש לי גוש מוזר בשד הימני. אני חושבת, שאולי שאולי ניסתמה שא צינורית או משהו...
מה לעשות?

תמרהינדי - גם לי היה בדיוק אותו דבר לפני שבוע (כנראה בעקבות התחלת אכילת מוצקים אינטנסיבית של אורי וירידה פתאומית ביניקה). בכל מקרה אני חושבת שיכול להיות קשה יותר לפתור את הבעיה עם שאיבות בלי יניקה. אם יש לך תינוק/פעוט יונק בסביבה או בן זוג שמוכן להיות אינסטלטור

זה יכול לעזור.
צריך לפני השאיבות(/לפני יניקה לצורכי פתיחת סתימות) לעשות מקלחת חמה או קומפרס חם וגם במהלך השאיבה/יניקה כדאי לשים מגבת חמה ולעסות את האיזור לכיוון פתיחת הצינורית. אם את מצליחה להשיג יונק נמרץ - אז הסנטר של היונק צריך להיות מכוון לגוש, כך שתהיה יניקה חזקה וממוקדת יותר לצינורית הסתומה.
כלומר- אם הגוש למעלה היונק צריך להיות בתנוחה מנוגדת אלייך (ראש אל רגליים).
בכל מקרה כדאי לראות כירורג שד. הכירורג שלי נתן לי שבוע- שבועיים הזדמנות שהחלב יתנקז לבד ושלח אותי לאולטראסאונד (בעוד שבוע) ולביקורת חוזרת אצלו. אם באולטראסאונד רואים שעדיין יש גוש חלב - הכירורג מנקז את זה (והבנתי שזו פעולה די פשוטה).
בהצלחה!

זה קרה לי גם אחרי הפסקת ההנקה ,פתרתי זאת בעזרת משאבה חזקה (ספקטרה אם יש לך) כאשר בזמן השאיבה לחצתי על הגוש עם גב היד הנגדית (כלומר שמאל במקרה שלך) לכיוון הפיטמה.

פתרתי זאת בעזרת משאבה חזקה
בדיוק החזרתי לבעליה...
בן זוג שמוכן להיות אינסטלטור זה יכול לעזור.
ניראה לי שהוא ישמח...(-:
ממש אין לי כוח לכירורג עכשיו.
שואבת- תוך כמה זמן זה עבר לך? אי אפשר לפתור עם עלה כרוב?

נזכרתי שעשיתי חיפוש בפורומים של הנקה אז הציעו לשים עלה כרוב מקומי על הגוש ל-15 דקות נדמה לי כמה פעמים ביום. תנסי לחפש בפורומים שלהנקה (ב-בתפוז/סטארמד/המרכז הרפואי להנקה/אמנות הלידה)

זה פשוט התפוגג תוך כדי שאיבה וחזר על עצמו שוב במקום אחר ושוב פתרתי זאת עם משאבה. נזכרתי גם שאחרי השאיבה קיררתי את המקום עם קרחון עטוף במגבת (מכווץ את כלי הדם ובכך מפחית את ייצור החלב) בנוסף בכל תהליך הייבוש שארך בערך כ- 10ימים ישנתי בלילה עם חזיה ממולאת בכרוב, כולל החלפת העלים פעם אחת בלילה.
בהצלחה

לגבי ההמלצה של אמא של אורי - כרוב ל-15 דק' נראה לי שהיא מיועדת למי שיש לה גוש ועדיין מניקה ולכן ממליצים רק ל- 15 דק' כדי שלא יתייבש יותר מדי
במקרה שלנו מומלץ לבלות עם הכרוב כל הלילה...

לעשות מקלחת חמה או קומפרס חם
ולעסות בחוזקה, גם אם זה כואב - בקווים ישרים מבסיס השד לכיוון הפטמה, כאילו דוחפים את הגוש החוצה בצינורית.

ולשתות חליטה של תה מרווה. מייבש ומקל.
אם ממשיך לכאוב ומאדים ונהיה חם (התחלה של דלקת), נסי לעשות קומפרסים משמן קיק - חתיכת בד רטובה מהשמן (זהירות זה עושה כתמים) על האיזור הכואב. פתר לי פעם דלקת עם חום שניה לפני אנטיביוטיקה.

<גמני קוראת פה ותומכת מרחוק

>

אם ממשיך לכאוב ומאדים ונהיה חם
זה בכלל לא כואב, רק יודעת שזה שם ושזה לא צריך להיות...
דיי מתעצלת לעשות משהו בנידון.

<גמני קוראת פה ותומכת מרחוק >
תודה רבה, כייף לדעת

תמרהינדי- למרות שזה תקוע כמו קוץ ב... נראה לי חשוב שתלכי לכירורג (דווקא בגלל שזה לא כואב) רק בשביל שיגיד לך שהכל בסדר

מזמן שלא הייתי פה....
סימן שהעינינים מתחילים להסתדר, לא?
הגוש נעלם כלא היה, לא ממש עשיתי משהו, חוץ מלשים פעם אחת עלה של כרוב....
הפשוש גדל לו, מקסים מתמיד
הגדולה- קטנה קטנטונת שלי מידי פעם גורמת לי לצביטה בלב.." אמא למה הפשוש כבר לא יונק מהציצי?" חשבתי שאני מתה, לא הצלחתי לענות , הדמעות חנקו אותי.

עוקבת אחרייך לשמוע שהכל מסתדר

הפשוש עלה לו עוד 250 גר',כבר באחוזון 25...
שזה כמובן מאוד מאוד משמח.
לפני שבוע בערך יצאה לו פריחה מאחורי הברך, הייתי בטוחה שזה מזיעה, מרחתי קלנדולה וזה השתפר. ומשלשום יש פריחה קצת שונה על הרגלים והידים כמו פצעונים קטנטנים.
הרופאה לא התרגשה אמרה שגם לה זה ניראה מהזיעה...
מקווה מאוד שזה לא אלרגיה למשהו, למרות שלא עשיתי שום שינוי כמו חיתולים, סבון, אבקת כביסה...
מישהי מכירה?

זה יכול להיות מזיעה. עכשיו מזג אוויר זוועה.
וזה גם יכול להיות אלרגיה. )-:

בוקר טוב
אורי בן שנה וחודשיים.
שוקל סביב ה-8 ק"ג כבר 5 חודשים, זז 150 ג' לפה ולשם. לא גבה כבר חצי שנה
מאז שנולד היה נראה לי שהצואה שלו לא תקינה (לא שלשול דמי כי אם רכה ומ-ס- ר-י-ח-ה)
עשה מליון בדיקות צואה ותרביות בגלל שאני לא הייתי רגועה.
לבסוף, לשפני שבועיים, אובחן על ידי עדי שאנן באייפק, כאלרגי לסוגי מזון שונים. (בינהם גם לחלב שלי)
כמו כן בשיחה עם סגנית מח' אלרגיות בשיינר, נאמר כי מרבית הסיכויים כי הוא אלרגי לחלבוני חלב וסויה.
כמו כן נלוו לעניין, כלויינים, סטרס סביב הואכל: לא רוצה לאכול, מכניס לפה ויורק, לא מוכן לשבת בכסא, הנקה מרובה וכד.
אני מניקה, חובבת מוצרי חלב וסויה ולא אלרגית אליהם בכלל...
בקיצור.
אחרי חושבים רבים והתלבטות אם להמשיך להניק ולוותר על מוצרי חלב שמרכיבים את התפריט שלי (קפה הפוך, חמאה, גבנ"צ) ולהעביר רק למוצקים, החלטנו שזה מוקדם מידי ושאעשה דיאטת חלבונים.
קשה לי מאוד אבל שאלתי היא האם השיפור מידי????
כבר 5 ימים אני נטולת חלב וכבר הצואה שלו מוצקה יותר.
הוא קם פחות פעמים בלילה (אפילו לפני יומיים קם רק פעם אחת!!!!!!, אפילו בן השלוש שלי קם יותר)
וכמו כן אוכל יותר יפה.
כמומחיות לתינוקות אלרגנים, האם השיפור כה מהיר?
צירוף מקרים? תגידו שלא, שלא לשווא עברתי לויקול ושמן זית במקום חמאה.
(וכל זה אחרי שבשקיקה קראתי את הדף של בשמת ומשם בכלל הגעתי לאייפק...)
תודה

לי נראה שהתוצאה מדברת בעד עצמה!
כל הכבוד לך על ההשקעה והוויתורים בדיאטה. למרות שהדף הזה מלא באימהות משקיעות כאלה:-) זה ממש לא פשוט ולא מובן מאליו.
מחזקת אותך להמשיך, ומקווה שימשיך להשתפר. אשמח שתעדכני.
בריאות!! ושנה טובה

אופס כתבתי ממחשב אחר....זו אני הפלונית אלמונית

היי יפעת, רוצה לתמוך ולעודד
יש שיפור?
אצלי הדיאטות לא אבדו ולצערי נאלצתי להפסיק להניק אחרי 4 חודשים מה שגרם לי סבל גדול....
חזקי ואימצי !!!