שיעול שלא מרפה

שיעול שלא נפסק

בתי בת שש וחצי, וכבר למעלה משלוש שנים שמלווה אותה שיעול איום: טורדני, מציק, משתלט.
יש תקופות שהשיעול ליחתי, יש תקופות שהוא יבש, יש תקופות שהוא נרגע ויש תקופות שחוזר ביתר שאת.

כרגע השיעול הוא "נבחני", מחריש אוזניים (זה לא אני אומרת, העירו לי שזה כבר ממש מפריע בכתה), ומופיע כל הזמן. כל הזמן.

מה עשינו בינתיים?

מהתחלה חשבתי שזה לא משהו גופני, בעיקר כי זו ילדה מאד בריאה (חוץ מהנ"ל), אבל בשנה הראשונה בכל זאת בעלי לקח אותה לכמה וכמה צילומי ריאות וכיוצא בזה. אין כלום. גם סירופ שיעול ניתן לה בהתחלה, כמובן ללא תועלת.
בשנה השניה, בגלל ארוע אחר, חיצוני, היינו בטיפול של NLP ודמיון מודרך אצל מטפלת נהדרת, שטיפלה במשהו אחר אבל היתה אובדת עצות מול השיעול ולא ידעה מה לעשות איתו.

בשנה הנוכחית, מאז הקיץ, היא בטיפול הומאופטי. סבב ראשון השפיע קלות, סבב שני תרם לנו בעיקר "תופעות לוואי", וסבב שלישי ואחרון של תרופה נלקח לפני כשבועיים-שלושה. מאז המצב החמיר מאד*, עד למצב השיעול הנבחני שגרם להוצאתה מהשיעור, כאמור. אני יודעת שבהומאופתיה המצב מחמיר לפני שהוא משתפר, אבל כבר כמה חודשים שהוא מחמיר, ושיפור טרם נראה באופק

המטפלת עשתה נפלאות עם שלושת ילדיה של חברתי, כך שהיא עצמה , אני מניחה, בסדר גמור.

כמה תובנות עד כה:
~ השיעול התחיל כמה חודשים אחרי הלידה של אחותה הקטנה, כיום בת שלוש וחצי. מניחה שיש קשר.
~ הרבה אנשים מהתחומים האלטרנטיביים לסוגיהם, חושבים ששיעול פירושו שהילד מרגיש כי איננו יכול להתבטא. מבינה את ההנחה הזו. מצד שני היא מדברת ומספרת לא מעט (היא ילדה מאד וורבלית), מציירת ויוצרת המון, גם בבית, גם בחוג, וגם בבי"ס (שהוא מקום מאד עוטף ומאפשר, אגב). וכמו כן כבר היינו, כאמור, אצל מישהי שעבדה איתה בדמיון מודרך ובהמחזות למיניהן, ולא חל שינוי בתחום השיעול.
~ השיעול מלווה, לעיתים, בעוד כל מיני נשיפות, ונראה כמו "טיקים" של מערכת הנשימה.

מה אני מבקשת?
עזרה. רעיונות בקשר למה לעשות, למי לפנות, שיטות שאולי לא שמעתי עליהן ואתם ממליצים.
וגם רעיונות לאבחון, ורעיונות בכלל. שמחה לשמוע על כיוונים חדשים.
מכירה את הדף בעית שיעול , אבל הוא דן בבעיות שהן לבטח פיזיות, ואני חושבת שכאן הבעיה שונה.

תודה מקרב לב,
שלולית

משהו שעולה לי אינטואיטיבית... כמה זמן את מבלה איתה לבד?

זה משתנה לאורך שלוש שנים..
יש זמנים בהם אני חשה שהיא צריכה "יותר אמא", ומשתדלת לספק את זה. אבל לא מספיק, כנראה. את חושבת שהזמן המשותף יעזור? או שאנחנו כבר אחרי השלב הזה, וגם אם המצוקה הנפשית שגרמה לשיעול תעבור - הכיווץ בגוף כבר נשאר והשיעול ימשיך?

אם היא לא מחוסנת לשעלת, כדאי לשלול.

תודה על הרעיון, בדקתי הרגע והיא קיבלה את כל שלושת הזריקות + דחף. יש באמת חיסונים אחרים שלא קיבלה, אבל אנחנו באזור שיש בו התפרצויות שעלת, ונזכרתי שהחלטתי בזמנו לתת.

את חושבת שהזמן המשותף יעזור?
לעולם אין לדעת. מה את חושבת? אולי תנסי חודש לתת לה זמן איכות נדיר?
למרות שכמו שאת מציינת או שאנחנו כבר אחרי השלב הזה, וגם אם המצוקה הנפשית שגרמה לשיעול תעבור - הכיווץ בגוף כבר נשאר והשיעול ימשיך?

הביחד הזה שלכן, בלי האחים/אבא/חברים - בקבלה מלאה שלה ושל השיעול שלה.
אם הבנתי אותך נכון, השיעול שלה הוא לא רק טורדני לה, אלא גם לסביבה שלה. כאילו שיש לה משהו להגיד שהוא יטריד את סביבתה.
ואם תהיה בסביבה שלך, איתך - ואת תקבלי את 'דעתה' המובעת בדרך זו - הטורדנית - וכמו שרק אמא יכולה לעשות: להכיל, לקבל, לאהוב את זה -
אולי השיעול יופחת.
מה דעתך?

אולי אסטמתית? אולי אלרגיה למשהו?

אולי אסטמתית? אולי אלרגיה למשהו? הייתי הולכת לרופא ריאות ולאלרגולוג.

הייתי הולכת לרופא ריאות היינו מזמן, אין כלום
לאלרגולוג. זה בא והולך בתקופות, ולא נראה כמו אלרגיה. גם סוג השיעול משתנה.
אבל אולי סוג של אבחון אחר בהחלט במקום. אני לא מתמצאת במגוון השיטות שיש, האם איי-פק או שיטת המטוטלת מתאימים לאבחון רגשי?

כאילו שיש לה משהו להגיד שהוא יטריד את סביבתה.
זה מה שכל הזמן אומרים לי. אבל אין לי מושג מה.

זה משתלב עם מוטיב נוסף שאני רואה: כשהיא רוצה להגיד משהו בקבוצה של ילדים, היא צריכה שכולם יהיו בשקט לגמרי ויקשיבו רק לה. אם יש עוד ילדים שמפטפטים ביניהם בינתיים היא מתעצבנת וצועקת את דבריה, או מבקשת מהם לשתוק. אני רואה את שאר הילדים באותן סיטואציות, והם כן מסתדרים עם להביע רעיון תוך כדי שילדים אחרים מדברים ביניהם.
בקבוצות קטנות של 3-4 ילדים, כל שכן באחד-על-אחד, היא מסתדרת מצוין. אבל גם אז, במהלך משחק רגוע, היא משתעלת.

בהקשר זה אני רוצה לומר שהשיעול מופיע גם אם אנחנו כמה ימים רצופים בבית (נניח בסביבה הכי עוטפת בבית של סבתא), ולא מתפרץ דווקא באירוע חברתי.

זה מה שכל הזמן אומרים לי. אבל אין לי מושג מה.
זה בסדר. אולי, תנסי, בתור אמא - לא להבין מה, לא לדעת. פשוט להיות איתה עם זה, עם האמירה שלה.
הרבה פעמים ילדים ראשונים מרגישים שלא רואים אותם או שומעים אותם, אם מגיע האח/אחות החדשים.
פתאום (גם אם זה לא לגמרי נכון במציאות) הם נעלמים. והם צריכים לחזור איכשהו, לתפוס מקום ונוכחות.
ואי הקשבה הקטנה ביותר - מעוררת את המקום ש'אני לא קיים באמת'.

השיעול הזה נשמע לי גם גירוי לבחוץ (שהם ידעו שאני קיימת) וגם גירוי לבפנים (שאני אדע שאני קיימת).
והתוכן, מה היא רוצה להגיד, לא חשוב.
חשובה הקבלה המוחלטת שלה, של הגירוי שלה, של הצורך שלה להיראות ולהישמע.

אם תצליחי ולו במעט, הבאת לה ריפוי חשוב לכל החיים.

היי שלולית,
בראיה הסינית השיעול קשור לריאות והריאות קשורות לעצב, אובדן, פרידה וכדומה,
בהרבה מקרים קשור לדמות האב דוקא.
הפרידה יכולה להיות מאדם מסוים, אבל גם ממקום, בית או כל מצב אחר בחיים,
כמו למשל הפרידה מהיותה בת יחידה.
אני לא מכירה אותך או את סיטואציית החיים שלכן, אבל אם משהו מזה מהדהד לך נכון - אשמח להמשיך ולעזור לאבחן את המצב.
<אני מטפלת ברפואה סינית http://www.mayagal.co.il/ >

תודה מיה.
הפרידה מהיותה בת יחידה.: בטוחה שזה קשור.
ועכשיו מה? אשמח לשאלות נוספות שלך כדי להתמקד.
ורוצה לשאול באמת, חלילה לא מתוך קנטרנות: כמה זמן אפשר "לזרום עם הקבלה המוחלטת" לפני שמחליטים ששיעול כזה דורש טיפול יותר רציני?
הדברים האלה לא חדשים לי וכן היו תקופות שיותר ניסיתי להיות איתה רק שתינו, תקופות בהן השיעול התקבל בהבנה מוחלטת (הוא התחיל להציק לי רק השנה, כשגם החמיר מאד, וגם הבנתי שזה מרחיק ממנה ילדים). לאורך תקופות אלו לא ראיתי שהשיעול נעלם לגמרי, ולכן אני באמת שואלת:
מתי אדע שהגיע הזמן לעבור לטיפול חזק יותר, ואיזה?
בהנחה שאהבה וקבלה וזמן איכות פותרים את המצב לחלוטין. שנתיים מהיום, נניח, היא תתקל בקבוצה חדשה של ילדים, או במעבר בית / הולדת אח וכל שינוי אחר: יתכן שכל התופעות יחזרו , כל פעם מחדש?

מיה, אשמח לשמוע עוד מנקודת המבט של הרפואה הסינית. לדעתך יש פה סיכוי לעזרה?
פניתי בעבר למטפל בדיקור שמתמחה בילדים, והוא הודיע שאין לו מה לנסות אפילו

נזכרתי במשהו נוסף: ההומאופטית איתה אנחנו עובדים שייכה את המצב ל צורך בשליטה .
עוזר?

ואולי בכל זאת יש משהו בריאות? משהו שהיא אולי שאפה לריאות ומפריע לה לנשום?
אולי משהו שלא ראו כל כך בצילום?
האם אתם גרים באיזור עם זיהום אויר חריף במיוחד?
האם יש הרבה אבק?
האם יתכן שיש לה שקדים נפוחים או פוליפים נפוחים שחוסמים לה את דרכי הנשימה?
האם היא ישנה עם פה פתוח בלילה?

האם אתם גרים באיזור עם זיהום אויר חריף במיוחד? האם יש הרבה אבק?
לא. במהלך השנים האלו עברנו דירה לאזור שונה בתכלית, ולא נרשם שינוי

האם יתכן שיש לה שקדים נפוחים או פוליפים נפוחים שחוסמים לה את דרכי הנשימה?
איך יודעים? את מציעה לקחת אותה לצילום ריאות נוסף? במה הוא יהיה שונה מקודמיו? -היה יותר מאחד, אגב, ולאורך שנה פלוס.

האם היא ישנה עם פה פתוח בלילה?
אני חושבת שלא, אבל אבדוק היום בלילה. תודה על הרעיון.

לאלרגולוג. זה בא והולך בתקופות,] ולא נראה כמו אלרגיה.
מאד דומה לשיעול שיש לי - שממש בא בתקופות והולך (התחיל בהריון של הבכור - ואמרו לי שקשור להריון...)
לפני שנתיים בערך הלכתי לארגולוג - בדקו וגילו שיש לי רגישות קלה לקרדיט האבק. אז כשהיא באזור - אני נתקפת שיעולים.
וזה לגמרי בא והולך.
אפשר לנסות לאבחן גם דרך אייפק את האלרגיה, ולא חייבים ללכת לאלרגולוג, שהבדיקה שלו פחות סימפטית.
לדעתי - שווה בדיקה.

מיכל, תודה. את מכירה אולי מטפל/ת אייפק טובה לילדים ובאזורנו (אזור בית שמש-ירושלים)?
נדמה לי שבאייפק אפשר גם לנקות את האלרגיה, ניסית?

_מיה, אשמח לשמוע עוד מנקודת המבט של הרפואה הסינית. לדעתך יש פנ סיכוי ליזרה?
פניתי בעבר למטפל בדיקור שמתמחה בילדים, והוא הודיע שאין לו מה לנסות אפילו_

הריאות משוייכות לאלמנט המתכת שאחראי, בין היתר על הגבולות שלנו,
איפה אני מתחיל ונגמר, איפה זה כבר לא אני אלא הזולת,
מה אני מכניסה פנימה ומה אני מוציאה החוצה.
זה קשור גם לביטוי עצמי, אבל לא רק.
גם למשל לרעיונות של אחרים שאני לוקחת על עצמי, סבל של אחרים וכו'.

_נזכרתי במשהו נוסף: ההומאופטית איתה אנחנו עובדים שייכה את המצב ל צורך בשליטה .
עוזר?_
כשהמתכת חלשה יש לפעמים נטיה לצורך עז בשליטה, כי יש קושי בליצור את הגבולות הטבעיים שלנו,
אז הם מתבטאים בנסיון לשלוט בארועי חיינו.

ועוד משהו שעשוי להיות רלוונטי: הריאות קשורות גם לעור שמהווה את הגבול בין הגוף שלנו לעולם החיצוני, ברמה הכי פשטנית.

אפשר לעזור ברפואה סינית, אבל זה ככל הנראה יהיה משולב בהבנת המבנה המשפחתי והדפוסים שלו ושינויים במקומות שזקוקים לכך.

סתם סיפור אולי לא קשור ואולי כן: דודתה לא אמי סבלה מילדות משיעול נוראי. זה היה סממן קבוע שלה השיעול. אי שם בגיל 80 היא עברה ניתוח כריתת שד בשל סרטן, במהלך הטיפולים בדקו גם את הריאות באופן יסודי וגילו משהו לא ממש ברור בריאות. בזמן הניתוח גם התפנו להוציא את הגוף הזר והמוזר ומה הסתבר? שזו שן חלב שנשרה ונשאפה לתוך הריאות.
היא לא השתעלה יותר.

באשר לשעלת, חיסון זו לא אינדיקציה לאי הידבקות. לא שזה נשמע לי כמו שעלת אבל לכי תדעי.

כמה זמן אפשר "לזרום עם הקבלה המוחלטת" לפני שמחליטים ששיעול כזה דורש טיפול יותר רציני?
שלולית יקרה, לא הייתי מסתכלת על המצב כלינארי, כלומר קודם מקבלים ואז מטפלים.
הייתי מסתכלת אל זה כתהליך שלם. קבלה שלך אותה ואת החלק ה'מטריד' שבה, יחד עם בדיקות, עם טיפולים וכו'.

אני הייתי הולכת למומחה ריאות ולא מרפה עד שהוא יאבחן את הבעיה הפיזית ויציע לה טיפול. יכול להיות שיש גם רקע נפשי לבעיה, אבל היא קודם כל מתבטאת בגוף. זה גם גורם סבל לה להשתעל כל הזמן. כשרופא מומחה לריאות (אם את בכללית את יכולה להגיע לרופא כזה דרך המושלם באופן מיידי ולזכות ביחס מצוין, לא מכירה קופות אחרות) ישלול רקע פיזיולוגי לבעיה, אז אפשר לפנות הלאה למה שמטפל אנרגטית ורגשית. גם אם תהיה לך אבחנה (אלגריה, אסטמה, גוף זר שעלת שלא התרפאה, כל דבר) - תוכלי לבחור לטפל בשיטות אחרות, אבל קודם כל תבדקי את הצד הכי גופני של העניין.
תודה לאל אנחנו חיים בעידן מודרני שמאפשר לאבחן מחלות!

על אף החיסון, הייתי שוללת שעלת ברמת בדיקת נוגדנים.

ברפואה הסינית הריאות הן בנות הזוג של המעי הגס, האם יש השפעה על היציאות שלה? (הזמן של הריאות (שבו הן יותר פעילות) לפי השעון הסיני הן לפנות בוקר3-5, יש הטבה או החמרה בשיעול בשעות האלה?
אני מתארת לעצמי ששיעול כזה לאורך זמן משפיע גם על איברים אחרים, כשלא נושמים טוב יש פחות צי' (פחות תנועה וזרימה תקינה של אנרגיה) כל מנח/שפת הגוף יכולה להשתנות, למשל הכתפיים מתכנסות- יוצרות איזו סגירות-גבול.
היא עייפה לדעתך? או חסרת אנרגיה? סובלת מכאבים מהשיעול עצמו? היא קטנטונת וזה נשמע כמו תקופה ארוכה של משהו מטריד- שווה לדעתי להתייחס גם לזה ולהקל על סימפטומים של השיעול עצמו, למרות שזה לא טיפול מהשורש, לפעמים כדאי להתחיל מהסוף.

שני הדברים שהכי קופצים לי לראש בעניין הזה הם

מה היא חושבת על זה? אולי יש לה רעיונות? הצעות? מחשבות? מה היא מרגישה שעוזר?
אם היא אוהבת תנועה, לעזור לה למצוא שיעור צי' קונג, או יוגה שהיא תוכל לטפל בעצמה ותיקח חלק פעיל בריפוי שלה (ההבדל בין הדמיון המודרך שכאן אפשר נגיד לעבוד על הריאות ועם הצי' שלה באופן יותר ממוקד)

יש משהו שנקרא מתיחות מרידיאנים שאפשר לעשות קצת כל בוקר, או אולי לקחת בתור התחלה רק את המתיחה של הריאות (אפשר גם קצת לאבחן דרכן- מתיחות שקל לה או קשה לה לעשות)
הן גם מחזקות את האיברים עם התיחסות ספציפית לכל אחד מהם ומניעות צי'. (אני יכולה לשלוח לך הסברים ואיורים)

וגם אני חושבת שאת כל זה כדאי לעשות כשרגועים ובטוחים שאין שום גוף זר שיושב שם ומפריע לה.

קונבנציונאלית - האמת שאת מאד משכנעת ללכת שוב לעוד סבב רופאים. הפעם באחריותי. והנה כבר הוצאתי מהרשת שמות וטלפונים (אני אכן בכללית, על יד בית שמש. יש מישהו מסוים בריאות-ילדים שאת ממליצה?)
ולאור השאלות הרבות על שעלת, אבקש בדיקה גם לזה. לא נשמע לי אבל תמיד טוב לבדוק.

חמדת השקד, את כותבת דברים מעניינים מאד. גם את וגם מיה גל מתארים אותה נכון.
היא מאד חכמה. מאד. (לא כי דחפנו - היא מעצמה קוראת וכותבת ומספרת ומציגה ומדמיינת חלומות). לפעמים אני מרגישה שזה באמת בא על חשבון כל השאר: מגע עם חברים, תנועה, השתוללות בחוץ.
קלטתי באחרונה שני דברים שהשתנו סביב תקופת השיעול: לפני היא היתה מאד פעילה, מטיילת אתי שעות ברגל, מטפסת על כל דבר. היום היא יותר פחדנית, פחות ופחות זזה. היתה בבלט אבל נמאס לה, לא אוהבת להתרוצץ כשיש הרבה ילדים (יותר מדי בלאגן בשבילה וזה קצת מאיים עליה כנראה).
דבר נוסף שהשתנה, ואת זה קלטתי רק עכשיו בעקבות דבריה של מיה גל על הגבולות: היום הגבולות באמת מטושטשים לה. מצד אחד היא נורא מנסה להשתלט על אחרים, ומצד שני בפעמים אחרות מתרצה לכל דבר, וילדות שקטנות ממנה בכמה וכמה שנים יכולות "להכריח" אותה לחפור להן בור בחול או כל מיני דברים שהיא באמת לא רצתה לעשות, ועשתה כי לתחושתה הכריחו אותה (כלומר, פשוט אמרו לה "תעשי"). היא לא הייתה ככה. בהיותה קטנה היא הייתה עקשנית מ-א-ד. תכונה שאני דווקא חיבבתי וניסיתי לטפח.. גם אני נוטה לעמוד על דעתי ורואה את התכונה הזו בחיוב.

חמדת השקד, אשמח לשמוע פירוט נוסף על התרגילים. היא באמת זקוקה להמון אנרגיה. בשנה שעברה חשבתי שזה חוסר ברזל, כי אנחנו לא אוכלים בשר והיא לא כל היום שותה עשב ירוק. נתנו טיפות ברזל מיוחדות מחבר הרבלוג (מטפל בצמחים), ולא ראיתי שינוי. השנה היא מקבלת כל יום ארוחה בשרית בצהרון, ואין שינוי.

אוף, בסך הכל היא ילדה מקסימה, מיוחדת מאד, עם עולם פנימי עשיר מאד, ולפעמים נראה לי שילדים בגילה באמת פחות מעניינים אותה. אבל בחיבור עם כל הנאמר כאן, אין ספק שהניתוק-מרצון הזה הוא גם בריחה.

תודה לכל העונות, זה מאד עוזר.

בוקר טוב שלולית,
בהמשך למה שכתב פה למעלה, אוסיף רק כי הריאות מזינות את הכליות, והכליות קשורות לפחד
ואכן כתבת ש היום היא יותר פחדנית_

ממליצה מאד לטפל ברפואה סינית שאין לי ספק שעם המטפל הנכון תוכל לעשות פלאים
הן ברמה הפיזית והן ברמה הרגשית-נפשית.

יש מטפל מצוין באזור שלך - אייל שפרינגר 052-3904332
אני לא בטוחה שהוא מטפל בילדים, אבל אם לא, הוא בודאי יוכל להמליץ על מישהו אחר בסביבה.

מיה!
מכירה את אייל, לא ידעתי שזו התמחות שלו. אשאל אותו בהקדם. תודה.

ד"ש

יש גם את אפרת אברמסון משריגים והיא מתמחה בילדים וגם את אילן מקובר מצור הדסה שגם עובד עם ילדים שניהם ברפואה סינית
בהצלחה

_האם יתכן שיש לה שקדים נפוחים או פוליפים נפוחים שחוסמים לה את דרכי הנשימה?
איך יודעים?_
על השקדים אפשר להסתכל - מבקשים מהילדה לפתוח פה גדול ולהגיד אה ארוך. אם תראי אותם את כבר תדעי אם הם גדולים.
לגבי פוליפים ונשימה מהפה, שמים מתחת לאף סכין רחבה (עם הצד הקהה צמוד לאיפה שהאף מתחבר לשפה העליונה). אפשר גם סרגל מתכת. במצב תקין צריכים להיות עיגולי הבל בקוטר של 3 סנטימטרים בערך.

אולי פיספסתי אבל איך יכול להיות שאף אחד לא שאל על מוצרי חלב??
היא אוכלת.??

וואלה, צודקת הקוסמת. לבן שלי זה עזר להיפטר משיעול טורדני בבקרים (אם כי זה היה שיעול קצת פחות רגשי).

איך יכול להיות שאף אחד לא שאל על מוצרי חלב??
הדבר הראשון שעשיתי, בשה הראשונה עוד, היה להעלים מוצרי חלב. לא שהיה הרבה, אבל היא לא נגעה בחלב בכלל.
זה לא עזר, ולאט לאט הרשתי לה לאכול, בעיקר מעדן אצל סבתא או אצל חברה.
בבית עד היום יש חלב אורז וגבינות טופו, אם בכלל, ורק מדי פעם יוגורט עזים (אורגני מהשכנים), כי היא מאד אוהבת ולא ראיתי סיבה למנוע.

זאת שאלה טובה, לצערי זה לא היה הפתרון.

אנסה את מה שהצעת תפוח אדמה, עם הסרגל. אבל כשהיא ישנה היא נושמת בסדר, וגם לפעמים כשהיא מאד מרוכזת במשהו אחר היא נושמת בסדר. אז לא נראה לי שאלו פוליפים.

זה יותר נראה כמו טיקים של הנשימה, שאני לא יודעת ממה הם באים ואיך למנוע אותם

כשהשיעולים נחלשים (זה בא והולך), מופיעות נשימות כבדות והתנשפויות על אותו מקום שהשיעולים תפסו קודם.
מדי פעם משתנה גם סוג השיעול.

לכן אין לי הרבה אמונה בטיפול הקונבנציונאלי, ומחפשת הצעות מהתחום הרגשי-הוליסטי.
עם זאת קבעתי תור לרופא ריאות מומחה כפי שהציעו לי כאן כדי לשלול את כל הרשימה שנאספה כאן.

תודה רבה רבה לכל המייעצות. כואב לי הלב עליה. קשה לה לתפקד, ילדים - והוריהם - צוחקים עליה

הסיפור מעניין. אנא עדכני איך מתקדם.

אני חושבת שרוב הבעיות הפיזיות מקורן רגשי. אבל, הקושי הרגשי מתיישב על "הנקודה החלשה" בגוף אצל מישהו אחד זה יהיה שיעול ואצל אחר טיקים ברגליים. לכן אני חושבת שכל פריצת דרך בטיפול יכולה לקדם - לכן אם מצליחים "לפתור" משהו פיזי זה יכול להביא להקלה רגשית ולשבור את המעגל.
עוד שאלה: איך את או בעלך מגיבים לסיטואציות חברתיות כמו שתיארת קודם? איך הייתם בתור ילדים? (לא חייבת לענות, רק לעצמך אם את רוצה). לפעמים אנחנו משנים משהו אצלנו ומשהו משתנה אצל הילד...

מאחלת לך שתצליחי להקל על הילדה,
מאחלת שיימצא גורם פשוט וקל לטיפול,
ותעדכני אותנו.

השיעול מלווה, לעיתים, בעוד כל מיני נשיפות, נראים כמו "טיקים" של מערכת הנשימה.
בוכה מאיפה שכואב לי -
יש לה עוד 'טיקים' שכאלו? גם בתחומים אחרים, ולא רק במערכת הנשימה?

לפעמים אנחנו משנים משהו אצלנו ומשהו משתנה אצל הילד...

שלום לך שלולית @}

קודם כל קבלי

, כי נשמע לי שלא יזיקו כמה כאלה...

קצת יומרני יהיה מצידי לנסות לאבחן משהו דרך הרשת, כשרבים וטובים שפגשו אותה לא הצליחו...
אבל התחושה האישית שלי היא שבמקום כזה של קושי, קודם כל ההורים צריכים תמיכה. כי ככה הם יוכלו לתמוך טוב יותר.
מעבר להצעות הטובות לבדוק עוד כוונים פיזיולוגיים, כאמא - האינטואיציה שלי היא בכוון שהציעו לך, של קבלה מוחלטת שלה.
אבל קבלה מוחלטת של ילדים (או של מבוגרים) היא אתגר רציני ביותר. כי כבר צוחקים עליה, ואת רוצה להגן עליה. ולעזור לה ולסיים את השיעול הזה.
וככה בעצם נוצרת אי קבלה (גם אם אוהבת מאוד).

הדרך שאני מכירה לקבל אחרים היא לקבל המון את עצמנו. עם כל הצדדים הרבים שבנו.
ואני שכללתי את היכולת הזו (וזה היה הצד החלש ביותר שלי...) בעזרת שיטת ה"התמקדות".
אז זו ההמלצה שלי אלייך.

בהצלחה

איך את או בעלך מגיבים לסיטואציות חברתיות כמו שתיארת קודם? איך הייתם בתור ילדים?
שנינו היינו ילדים בעלי עולם פנימי עשיר, דמיון מפותח, ואפס חברים.
היא הרבה יותר מתקדמת מאיתנו בתחום החברתי, ובכל זאת, למרות שעם ילדים 1:1 הכל טוב ועם חברות מעיר אחרת זו אהבה אינסופית, עדיין עם קבוצת הגיל שלה בגן/בכתה זה פשוט לא הולך.
שנינו היום במקום אחר לגמרי, חברותיים , אוהבים ואהובים (כמו הרבה ילדים שביסודי היו משהו אחד ואחרי התיכון השתחררו להיות משהו אחר).
אני גם גדלתי עד גיל 4-5 בחברת מבוגרים וכמעט לא ילדים בסביבה, אז קשה לי להשוות אותי אליה, שגדלה עם ילדים מגיל צעיר.
אז לשאלתך, תפוח אדמה, אני לא יודעת מה לשנות: כי אני כבר בסדר עם מי שהייתי פעם, ועם מי שאני היום.

כאמא - האינטואיציה שלי היא בכוון שהציעו לך, של קבלה מוחלטת שלה.
תודה סאלי.
כתבתי למעלה שבהתחלה זה לא הפריע בכלל כי לא קלטנו שזו בעיה כל כך רצינית. אבל היא החמירה מאד.
וגם כשהבנתי שזה משהו נפשי, לקח זמן רב עד שהחלנו לחפש טיפולים, ובזמן הזה קיבלנו הכל באופון מוחלט ואף הגנתי עליה כל הזמן מפני הורים חטטנים ובני משפחה שהציקו ושאלו אותה למה היא משתעלת. אני לא חושבת שהיא חוותה ממני חוסר קבלה, ואני לא יודעת איך היה אפשר "לקבל" עוד. אבל עכשיו נראה לי שאנחנו כבר מעבר לשלב בו אם אני אעבוד על עצמי זה יעזור. צריך אולי לשמוע אותה כדי להבין: זה איום ונורא. וזה כבר לא משנה מה אני אעבור עם עצמי.
בכל מקרה תודה.

בוכה מאיפה שכואב לי -
ג'וניפר, את יכולה בבקשה לפרט עוד?

יש לה עוד 'טיקים' שכאלו? גם בתחומים אחרים, ולא רק במערכת הנשימה?
בעיקר בנשימה. היום היה נדמה לי שכמה נשימות/נשיפות היסטריות במיוחד לוו גם בתנועות ידיים (מתיחת זרועות וכיווץ אגרופים).
בגלל שזה לחלוטין נראה כמו טיקים, ולא כמו בעיה גופנית, חשבתי על טורט. לא רוצה לקחת ואתה לאיבחון עדיין, כי הבנתי מקריאה ברשת שלרפואה הקונבנציונאלית אין שום טיפול אמיתי להציע, ואם כך חבל שרק יהיה לה תיוג כזה בתיק הרפואי, ללא שזה עוזר בקבלת טיפול. אבל אני חושבת על לקיחתה לאבחון פרטי לנושא הזה. ההומאופטית אומרת שהטיפול שהיא נתנה לה היה בנושא צורך/העדר שליטה, ושבכל מקרה זה אותו חומר שניתן גם לטיפול בטורט. כך שחזרנו לנקודת ההתחלה.

אתמול בערב, אחרי יום סוער וקולני במיוחד, היא באה בוכיה להתכרבל אצלי כי נורא כאב לה הגרון. יכולתי לדמיין אותו אדום ומגורה ונפוח. בלילה אחרי שהיא נרדמה ישבתי למראשותיה והנחתי את ידי עליה: פעם על הריאות, פעם למעלה יותר, ופעם על הגרון והסנטר ממש. בכל פעם כזו ניסיתי להיות צינור של אנרגיה עבורה, של כוחות לריפוי. וגם במקביל העברתי בראש תקופות לא פשוטות שהיו לי ולה אחרי הלידה של אחותה. זמנים בהם לא מספיק הייתי בשבילה, או ציפיתי ממנה ליותר בגרות ממה שהיה אפשר. המון זמן ישבתי, והלכתי לישון (לידה) בתחושה של תקווה.
בבוקר התעוררתי לקולות השיעול המוכרים, והתעצבתי מאד.

אני יודעת שהיה לה קשה אחרי הלידה של אחותה, ודיברתי איתה על זה פה ושם.
אני יודעת שהייתי לא בסדר.
אבל בכל זאת לידת ילד שני היא תמיד לא פשוטה לילד הראשון, ותמיד התמודדות מסוימת לאמא. אני לא חושבת שהיתי כל כך שונה מאמהות אחרות. למה היא צריכה להענש על זה שלוש-ארבע שנים ???

מה היא חושבת על זה? אולי יש לה רעיונות? הצעות? מחשבות? מה היא מרגישה שעוזר?
חמדת השקד, שכחתי להתייחס לשאלתך. אני שאלתי אותה מספר פעמים, בתקופות שונות. היא לא יודעת. גם המטפלת של NLP-דמיון מודרך וגם ההומאופטית שאלו כמובן, ולא קיבלו מענה

מתיחות מרידיאנים שאפשר לעשות קצת כל בוקר, או אולי לקחת בתור התחלה רק את המתיחה של הריאות
אפשר בבקשה הפניה או הסברים? אשמח לעשות איתה

אבל עכשיו נראה לי שאנחנו כבר מעבר לשלב בו אם אני אעבוד על עצמי זה יעזור. צריך אולי לשמוע אותה כדי להבין: זה איום ונורא. וזה כבר לא משנה מה אני אעבור עם עצמי.

וואו. קבלי

את מחפשת מישהו שיעבוד איתה ישירות בכוון רגשי?

את מחפשת מישהו שיעבוד איתה ישירות בכוון רגשי?
כן.
גם.
מוכנה לנסות הכל. מצד שני לא רוצה לגרור אותה לעוד מומחה ועוד מומחה, ובינתיים לקבע אצלה את התחושה שהיא לא בסדר כי אף מטפל לא מצליח לעזור.

סאלי, פתחתי את הדף בשביל לקבלרעיונות לטיפולים שטרם ניסינו, כיווני עבודה חדשים, והמלצות מטפלים אישיות.
כאמור, עד כה ניסינו דמיון מודרך/NLP, הומאופטיה, ועוד כמה דברים קטנים.
השבוע ינוסו: ביקור נוסף אצל רופא ריאות רגיל, ושיחת התייעצות שנקבעה עם מומחה ברפואה סינית.

מה את מציעה?

בכוון רגשי?
אני חושבת שיש כאן עניין נוירולוגי שנגרם ממצוקה רגשית.
הבעיה שהרפואה לא מטפלת במקרים כאלו, אלא אם כן הם ממש-ממש קשים, ואז זה תרופות רציניות או במקרים קיצוניים ניתוח מוח. אנחנו עוד לא שם.
אז כן, צריך משהו ברמה הרגשית, כי זה בעצם ה"קצה" ממנו אנחנו יכולים להתחבר.
על הנוירונים אני לא יודעת איך אפשר להשפיע, ועל הסימפטומים אין כל כך טעם, כי אם אפתור את השיעול הנוכחי עצמו הוא יחזור כגמגום, כיחכוח, נשיפות, וכל מה שתארתי כבר למעלה.

ויש לי עוד שאלה: (תודה על העזרה וסליחה על העומס)
בדף שיש באתר על טורט מסופר על ילד שנטל אומגה 3 וזה עזר כמו קסם. אני לא בטוחה אם הסיפור אמיתי או שזו פרסומת באתר. היא נראית כמו פרסומת.
מישהו יכול להאיר את עיני בדבר הקשר?
וחשוב מכך: אם אחליט לקחת "ליתר בטחון", האם יכולות להיות תופעות לוואי מנטילת אומגה 3 שלא לצורך?

תודה רבה רבה

אני חושבת שיש כאן עניין נוירולוגי שנגרם ממצוקה רגשית.
אני לא מכירה אותך ולא אותה, ואני מודה שזו נשמעת התמודדות ממש קשה.

לתפישתי, מצוקות רגשיות (במיוחד אצל ילדים, ולהוציא מקרים קשים) בד"כ נובעות מקושי הפיזיולוגי ולא להיפך.
לא ידוע לי על תופעות לוואי מיוחדות מנטילת אומגה שלוש מאיכות טובה. לגבי "שלא לצורך" אפשר לטעון שרוב התזונה המערבית היא "שלא לצורך" וגורמת לחוסר איזון לא טבעי לטובת צריכת יתר של אומגה שש וצריכת חסר של אומגה שלוש.

הבת שלי בת ארבע עוד מעט,וסובלת גם משיעול שבא והולך.
התיאור של הבת שלך...כאילו תארת את הבת שלי עוד כמה שנים.
היא בוגרת וחכמה,רגישה במיוחד,מסתדרת עם ילדים אחד על אחד,בין הרבה ילדים הופכת להיות שקטה יותר,
קצת בצד-מהתבוננות שלי היא לא נדחקת הצידה,היא בוחרת להיות במקום "שקט" יותר.
ועוד כל מיני דברים שאמרת,שהזכירו לי אותה,ואת האמת,בינינו ככה בשקט...גם אותי כשהייתי ילדה.(תוך כדי קריאה מחדש של מה שכתבתי אני נזכרת שגם סבלתי בעיקר בחורף משיעול,כמעט כל הזמן...)
שנה שעברה לקחנו אותה לאיבחון בביקום.
גילינו שהיא הייתה אלרגית להמון המון דברים שלא ידענו,וגם שהיה לה מונו,ורופא הילדים לא העלה על דעתו לבדוק את הכיוון.
היא קיבלה טיפול תזונתי והומאופטיה,השיפור הורגש תוך מספר ימים אבל לקח כשלושה חודשים לגוף להתנקות לגמרי,עד שהיא יכלה לחזור לאכול כרגיל.
אנחנו בטיפול הומאופטי כל הזמן,בשבועות האחרונים השעול חזר,ואני בטוחה שיש גם קשר נפשי.
אנחנו בתקופה קצת מתוחה בבית,והיא מרגישה את זה.
אבל,הטיפול עוזר,המטפל נהדר,ואם תרצי אפנה אותך אליו.
רפואה שלימה וחיבוק.זה לא קל,אני יודעת....

מה את מציעה?

חשבתי שאולי את יכולה לנסות לדבר עם חגית ספנסר בכרכור. היא מטפלת במגוון רחב של שיטות רגשיות (גם התמקדות - היא למדה אותי). ויש לה הרבה שנות נסיון.
בד"כ היא בגישה שלי. לא עובדת עם ילדים אלא מזמינה את ההורים. אבל אולי תדברי איתה והיא תוכל לעבוד עם ביתך.

לגבי אומגה 3 - בנטילה לטווח ארוך של כל תוסף, צריך לנקוט משנה זהירות, כך השתכנעתי.
אבל אני לא חושבת שנטילה של כמה כמוסות במינון שמתאים לילדים צריכה להרתיע אותך (גם ממתקים נותנים פה ושם, לא?...).
וממה שאני מכירה, אומגה 3 באמת עובד מיידי ממש (ואח"כ ההשפעה יכולה לפוג... גם קורה), כך שאולי שווה לנסות.
בתור "לא נוטלת" של כמעט שום דבר, דווקא אומגה 3 לא חששתי לנסות (למשהו אחר).

מאחלת מכל הלב שתמצאו את הכוון

פלונית פלונית, מצטערת לשמוע שגם בתך סובלת.
להומאופתיה אנחנו לא חוזרים, אחרי ששני נסיונות החמירו את המצב לאין שיעור. סיימנו. דווקא בדיקה לאלרגיות כן חשבתי לעשות, אבל אני לא מבינה מה ההבדל בן כל השיטות ויש המון מטפלים. כרגע אני לא רוצה ליצור אצלה "עודף" טיפוליות, גם ככה היא שבעת נסיונות. אני חושבת שאם יש מונו יש סיבה שהגוף "זימן" אליו את המנוחה הכפויה הזאת, (כמו בכל דבר בעצם), היתה לך מחשבה למה? נורא קשה לראות את הילדים שלנו במצב כזה, בלי שנוכל לסייע...

מטפלת במגוון רחב של שיטות רגשיות
סאלי, אני חושבת שאנחנו מזמן, מזמן, מעבר לטיפול הרגשי. לא חשבתי ככה כשפתחתי את הדף. אבל במקביל לכתיבה בו גם קראתי הרבה, והגעתי לכמה מסקנות:

שזו לא בעיה נשימתית אלא טיקים שהתישבו על מערכת הנשימה כי זו החוליה החלשה בגוף. זה אומר שצריך לטפל גם בטיקים וגם בנשימה, אם כך.
שטיפול בטיקים הוא לא רגשי. אולי מועקה רגשית עלולה לגרום להם להתפרץ, אבל הטיפול בהם כבד ורציני יותר, וגם אלף שיחות מטפל לא יפתרו בעיה נוירולוגית. ככה נראה לי במקרה שלנו.

אני כותבת את זה עכשיו פחות בשבילי בעצם, אלא למי שיחפש רעיונות בדף הזה בעתיד.

אנחנו הולכים בסוף לטיפול משולב:
צמחי מרפא להחזרת החיוניות ש"זלגה" החוצה עם תשישות הגוף, ובמקביל עבור הטיקים: שינוי תזונה ע"פ רפואת האירוודה, צמחי מרפא, דיקור (אם בתי תשתף פעולה), הוספת אומגה 3 (תודה למרגיעים), והמשך תהליכים רגשיים שכבר התחלנו.

ותודה למיה גל על ההפניה לאייל שפרינגר, שאלו המלצותיו.

אני חושבת שאנחנו מזמן, מזמן, מעבר לטיפול הרגשי. לא חשבתי ככה כשפתחתי את הדף. אבל במקביל לכתיבה בו גם קראתי הרבה, והגעתי לכמה מסקנות

אני שמחה מאוד לשמוע על תהליך החשיבה שלך. זה פשוט נהדר.
המדיה במיטבה

לכל אורך הדרך, לא התיימרתי לטעון שאני יודעת את הכוון, מקוה שזה לא עבר כך. רק ניסיתי כמיטב יכולתי לחשוב איתך.
בטוחה שתתחילו להתקדם בקרוב!

אני שמחה שאת מוצאת את הדרך לטפל כפי שמתאים לכם.
אנחנו עד עכשיו נעזרים באותו מטפל,והוא פשוט שינה את חיינו.
התקופה שלפני הטיפול הייתה קשה מנשוא,הילדה המתוקה והעדינה שלנו הפכה לעצבנית,קשה,עקשנית ולא נעימה.
עם תחילת הטיפול הכל נעלם כלא היה...היא פשוט כל הזמן לא הרגישה טוב,כל הזמן,גם שהיה נראה שהיא "רק" משתעלת והכל מסביב בסדר...
התבוננתי הרבה בתקופה הזו,ואני יכולה לשער מאיפה זה הגיע.
עברנו תקופה לא פשוטה של לידה-מעבר דירה-כניסה לגן.כל שינוי כמעט חפף לבא אחריו.
הגננת שלה הייתה נחמדה וחביבה,מתעניינת ומשתפת פעולה עם הלך הרוח שלנו.אבל דבר אחד היא לא-חמה....
רק אחרי ניתחתי את ההתנהגות שלה ודברים שהיא אמרה,והבנתי שזו הייתה שנה קשה מאוד עבורה.
היא נכנסה לגן כמעט בגיל שלוש שזה גם לא פשוט בפני עצמו,עם האופי הרגיש והבוגר שלה,ומה שגילינו באיבחון שהחיסונים השפיעו עליה באופן מאוד שלילי....ערבבי את הכל ביחד וקיבלנו אחלה בעיות בדרכי הנשימה...
...בקיצור,ברוך השם שאנחנו אחרי

לגבי שיטת הטיפול ובדיקת האלרגיות,אני ממש ממליצה על הביקום.
זה מאבחן בטיפול אחד את כל מה שיש בגוף,חיידקים,וירוסים,רגישיות שונות,אלרגיה...הכל.יכול לחסוך הרבה כאב ראש.

סליחה שאני נדחפת בלי לקרוא הכול,רוצה להמליץ על כוסות רוח שבהן אני מטפלת בעצמי ובבני שמצונן המון,עוזר מייד,למדתי במסגר לימודי מסאג',שיטה פשוטה-כל אחד יכול אם תהיי מעוניינת אסביר לך איך לעשות לבד..
שוב בלי להתעמק בדיון,אני פשוט עייפה מידי,אני מאמינה שתמיד יש קשר גופנפש וכשנחזק את הגוף גם הנפש תתחזק,הרי אתגרים להתמודד איתם תמיד תמיד יהיו.כוסות רוח מחזקות ע"י המרצת מחזור הדם בצורה מקומית,

פלונית פולנית, האם ביקום זה טיפול אחד שמאבחן, או סדרת טיפולים?
את יודעת במה זה בעצם שונה מאייפק?

יוצאת לאור, מסכיה איתך בהחלט על הקשר הרגשי-גופני-נפשי. אבל כפי שכתבתי הכיוון הזה כבר נוסה, והוא לא מספיק עמוק בשביל לטפל במצב הנוכחי שלה. הבעיה היא (להבחנתי) נוירולוגית. אולי בעיה רגשית גרמה לזה להתפרץ, אבל הבעיה כרגע היא גם נוירולוגית, ואת זה אני לא יכולה לנקות באמצעים "רכים". מאד מאד מקווה שהטיפול המשולב החדש יסייע.
בשלב הנוכחי אני מתתפללת שלפחות תחזור לה האנרגיה, הויטליות, כוח החיים שלה.
כשתחזור להיות ילדה חייכנית ונמרצת ומרדנית וומתרוצצת - אז כבר יהיה יותר טוב.
אבל תודה רבה ושמחה שלך זה עזר

פלונית פלונית, את יכולה לתת את פרטי המטפל/ת בביקום?

שלולית, רפואה שלמה לבתך.

ממליצה על פרחי באך. ראיתי מקרה דומה שהם עזרו מאוד, אפילו אחרי בקבוק אחד בלבד.
וגם- הייתי מנסה לפתח יותר את הקשרים אחד-על-אחד שלה עם חברה טובה.

שליחה על ידי אני* » 30 דצמבר 2010, 08:59

אם אני לא טועה טורט לא מאבחנים בגיל כזה, אלא רק בגיל עשר,
אולי בגלל שהמערכת הנוירולוגית עוד לא הגיעה לבשלות מלאה?
אני לא מבינה בתחום, רק מציעה לך לבדוק את המידע כדי להקל עלייך מהמחשבות והאבחונים העצמיים שיכולים להיות מבאסים
יש הרבה ילדים שיש להם טיקים, והם חולפים.
אני מיצמצתי תקופה ארוכה כילדה וזה עבר.
רפואה שלמה

אני לא בקיאה באיך בדיוק זה עובד עם הביקום.
המטפל שלנו מאבחן בעזרת המכשיר-בפגישה אחת,ולפי האבחון הוא מתאים טיפול.
הוא מטפל בעיקר בהומאופטיה,אבל גם בצמחי מרפא ותזונה.
בעבר היה מטפל גם עם הביקום ולא רק מאבחן,אבל הוא סיפר לנו שככל שהתוודע לאפקטיביות של ההומאופטיה,הוא הפסיק לטפל עם הביקום,אלא כמו שאמרתי רק לאבחן.
הוא אדם חרדי,ואם אין לכן בעיה עם זהו-הייתי מעדיפה למסור לכן את הפרטים שלו לא על גבי האינטרנט.
אם תרשמו לי מספר טלפון או אי-מייל אשמח לתת לכן את הפרטים שלו.

שלולית
ממליצה מאוד על חדר מלח, מנסיון . יש סניפים בכל הארץ.
אם את רוצה להתייעץ קודם תתקשרי לרועי- 052-6488537, הוא המטפל של מחוז צפון אבל ישמח לייעץ לך לא משנה מאיזה איזור אתם.

בהצלחה

יש הרבה ילדים שיש להם טיקים, והם חולפים.
נכון. ויש גם כאלו שלא חולפים. וככל שעובר יותר זמן הם עלולים להתיישב יותר עמוק על הילד.
וגם, נניח שהם יעברו בגיל 10. בינתיים מה? זה מרתיע ילדים ומבוגרים, מבייש אותה, ובעיקר בעיקר - מתיש אותה אנרגטית. חבל עליה, באמת שכואב הלב לראות.
אגב, לא כל כך משנה לי מה ההגדרה הרפואית, למרות שטורט בהחלט מופיע הרבה לפני גיל עשר. אולי רק בגיל הזה מאבחנים סופית, אבל אם זה שם כבר קודם - למה לא לעזור לה?מה גם שההבחנה הרפואית עצמה לא משנה כלום כי במילא אין להם פתרונות להציע (חוץ מתרופות פסיכיאטריות. לא תודה).

בקשר לביקום - פלונית תודה, אשמל לקבל את המספר (אפשר בדפבית ואמחק משם), אבל אני לא בטוחה שנלך מיד עכשיו, כי התחלנו את הטיפול שאמרתי ואני רוצה לתת לזה זמן לחלחל. כמו שאמרתי, היא שבעת מטפלים ורופאים

חדר מלח: רעיון מעניין. אקרא עליו, כי אני לא מכירה מספיק. זה עוזר לשורש הבעיה?
כי כאמור הבעיה, להבנתי, איננה השיעול אלא מה שיוצר אותו.

אמא פילפילה: קראטתי את הדף אודות חדר מלח. הרעיון מעניין מאד, אם כי על פי הכתוב הוא בדיוק הפוך ממה שאנחנו צריכים:
אני מבינה שהמלח מיטיב עם עודף נוזלים במערכת הנשימה (ליחה, ברונכיט, וכל השאר) ואילו בתי במצב הפוך: עודף יובש ככל הנראה, שמגיע מבפנים. אבל שוב, זה רק הסימפטום, לא השורש...

שליחה על ידי אני* » 30 דצמבר 2010, 19:54

לא הובנתי נכון, ודאי שכדאי לעזור לה ללא שום קשר להגדרות וכל מה שחשוב זה שהילדה תרגיש טוב ושיהיה לה טוב בכל יום ויום
בהצלחה

שלולית,
לי דווקא יש רעיון שנדמה לי שלא הועלה פה -
האם יש בבית חיית מחמד? (לא דג, גם לא תוכי, אלא משהו פרוותי, כלב, חתול, אוגר...)
לפעמים שיעול כמו שאת מתארת יכול להיות סוג של תגובה אלרגית לחיית המחמד.

אם תרשמו לי מספר טלפון או אי-מייל אשמח לתת לכן את הפרטים שלו.

פלונית פולנית, אשמח לקבל את פרטי המטפל בביקום למייל שלי ahavatolam ב- walla.com.
(אודה לך גם אם תוכלי לעדכן אותי בדף הבית ששלחת לי מייל)

פלונית פולנית, כתבתי לך משהו אצל שלולית, אנא הסתכלי.
ואם תוכלי, בבקשה עני לי בדף הבית שלי.

רוצה לעדכן פה לטובת הקוראים בעתיד:
היינו בדיקור, שנועד להעלות את האנרגיה גם אם לא לפתור את שורש הבעיה.
היה מדהים. נקודה אחת בלבד, מתחת לברך - והילדה שלי פתאום מקפצת ורצה ורוצה גם לפה וגם לשם וגם לטפס וגם וגם...
וואו. לא הייתה ככה כבר המון המון זמן.
אפילו אם זה לא נוגע בעומק הסיבה - זה כל כך משמעותי, לתת לה אנרגיה להתמודד. איזו ברכה!

ודבר נוסף שגילינו, זה שהתזונה שלה צריכה להיות מאד שומנית כרגע (שומנים טובים בלבד, כמובן. לא מרגרינה..)
זה ישמן את כל המערכת הנוירולוגית במוח, יסכך וירכך ויצור הרגעה. יחד עם שמן דגים מכמוסות אומגה 3 אני מקווה למלא את החסרים שנוצרו. כנראה - לעניות דעתי בלבד - שהיא לא סופחת טוב את האומגה 3 מהאוכל הרגיל, או ששמנים אחרים שהיא צורכת, פחות טובים, "תפסו" את המקום שהשמן הטוב היה צריך להתמקום בו

אני חושבת שכדאי לשנות את שם הדף לטובת המחפשים בעתיד. למשל שיעול שלא מרפה אולי טורט, או שיעול שלא מרפה בעיה נוירולוגית
אני לא יודעת לשנות

תתייעצי עם רועי. אין לך מה להפסיד. יש לו המון נסיון.

אני יודעת שעבר זמן רב אבל הדף הזה דיבר על תקופה של חצי שנה שאנחנו עוברים עם הבת שלנו. פלונית פולנית אשמח לקבל את הטלפון של המטפל החרדי. תודה רבה. דלית

בהצלחה עם הביקום.
רק שתדעי שאנחנו בסוף, בין השאר, מטופלים גם הומאופטית, אצל אני צ'ה , פה מהאתר.

רציתי לספר לכן כאן, שאחרי תקופה ארוכה של שיעולים קשים מנשוא, הלכתי לסדנה של מחול בוטו יפני, שהיא בעיקרה מדיטטיבית מטבעה, עובדת על הרבה מאד הקשבה לגוף, ותוך מפגש אחד חלף לי השיעול לגמרי, מבלי שוב.
הלכתי אחרי שעברתי בדיקות רבות ביותר, עד שרופא הריאות המומחה והחכם שאל אם אני סובלת ממתח... ואז נפל לי האסימון שאני אכן במצב קצת לחוץ לאורך זמן, והרגשתי אינטואיטיבית שזה אכן משם.
הכל עבר תוך מפגש אחד, וכל כמה חודשים אני עושה תחזוקה של מפגש נוסף.

וואו, תמר, איזה יופי! מדהים!
גם אצל בתי ברןר שזה לא באמת מהריאות אלא ממתח, לצערי טרם מצאנו את הדרך לשחרר אותה ממנו.

שלולית, אולי תמצאי עניין בתזונת אומגה 3 כפי שמפורטת ע"י גאי בן צבי כאן:
http://www.omega3galil.com/web/8888/nsf ... 22&lang=HE&[/u]UserReference=05EBECA9C8C237C450E67C64
יש לו נסיון אישי עם טיקים וטיפול בהם בתזונה.

שלולית, מוזר אבל יש לי הרגשה שאולי יכול לעזור כאן משהו שמציעים כדי לעזור לילדים שקצת מגמגמים.
יש מאמר שהפניתי אליו בדף על גמגום, שבו במקרים מסוימים ממליצים לשחק עם ילדים במשחקי הפחדה, משהו של בוםםםם הבהלות, צחוקים, ושזה עוזר לפעמים לשחרר מהתחלות של גמגום.
משום מה מרגישה שאולי משהו כזה יכול לעזור, משהו שפורק מתח, בהשתוללות, במשחק, לא במשהו רציני ומעמיק ורגיש שעלול להיות מלחיץ תוך כדי...

שם הדף קושי ומאמץ בדיבור

תודה תמרול ה, אבדוק.
בהחלט טוב לשחרר ממנה מתח. בדיוק היום הצעתי לה לחזור לרקוד.

הדף כבר די ישן, והשיעול עבר, אבל את גרעין הבעיה העמוק-עמוק טרם פיצחנו. טוב שהוא עלה ב מה חדש.

הי,
כשנכנסתי לדף חשבתי פשוט להמליץ על שינה עם מכשיר אדים, דבר שעזר אצלינו פלאים.
כשקראתי קצת ראיתי שזה אולי קצת יותר מורכב... ומאחר ואני גם עובדת עם הסיפור המרפא אני יכולה להציע את השימוש בו, שבא מתוך האינטואיציה המרפאת, העמוקה והכל-יודעת שלנו, כי להבין, ולרפא, את המתח הפנימי שהביא לשיעול הממושך.
אני בדף הבית של הסיפור המרפא,
כל טוב,
מציפורי.

אינה_*

שלולית_ שלום, יש לי אותה בעיה עם בת שלי בת שש. ואני חייבת עזרתך!!! אני מיואשת מותשת וכשראיתי מקרה שלך מבקשת ממך עזרה .יש לי שאלות שרציתי לשאול אותך בפרטי .פעם ראשונה באתר הזה ולא מצאתי איך אוכל למצוא פרטים שלך ולכתוב בפרטי. טלפון שלי:0547557654 תשלחי לי בבקשה סמס ואני אחזור עליך. תודה רבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלולית ' שלום, יש לי אותה בעיה עם בת שלי בת שש. ואני חייבת עזרתך!!! אני מיואשת מותשת וכשראיתי מקרה שלך מבקשת ממך עזרה .יש לי שאלות שרציתי לשאול אותך בפרטי .פעם ראשונה באתר הזה ולא מצאתי איך אוכל למצוא פרטים שלך ולכתוב בפרטי. טלפון שלי:0547557654 תשלחי לי בבקשה סמס ואני אחזור עליך. תודה רבה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, שמי אלון ואני בן 14 , יש לי טיקים בעיניים וגם בשיעול. זה כבר שמנה רודף אותי והורס את כל חיי. אני אוהד עצות, בוכה בלילות. חייב טיפול מיידי שיעצור את זה כי זה כבר מוזר ומביך. אנשים מזהים אותי לפי זה שאני משתעל וזה כל כך מעליב ומביך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבת שלי בתיכון ומשתעלת למעלה משנתיים . פנינו לרופאי אלרגיה א.א.ג מומחי ריאות כל אחד מפנה אותנו לאחר . בצילומי ריאות לא רואים כלום . רופא ריאות הציע ct , ונתן סטררואידים . השיעול פסק לתקופה של חודשיים לא בצענו את הסי טי כי זה המון קרינה . השיעול כעת חזר וכלום לא עוזר. שני ריאות נוספים ורופא המשפחה מציעים להמשיך בירור ולא לעשות ct . אני אובדת עצות . לעשות או לא . כי אם היתה הפוגה של חודש ויותר לא נראה לי שיש משהו בריאות . מה דעתכם ? לעשות ct ריאות או לא ??

האם בדקתם אפשרות של לחץ נפשי שאין לו מוצא אחר?

פתאום הדף קפץ ב מה חדש, אחרי שנים שלא כתבתי בו וכבר שכחתי שהוא קיים.
אז סליחה ממי שהשאירה לי כאן הודעה לפני שנתיים ואפילו לא שמתי לב.
כותבת למען המבקרים הבאים:
אצלנו מדובר ככל הנראה בטיקים, שלדברי פסיכולוגית בית הספר נחשבים לקשים ביותר. כמו בכל תסמונות הטיקים, גם כאן יש גלים, וכשהגל בשיאו -אני נוטה להסכים עם הפסיכולוגית. המצב בתקופות האלו הוא באמת קשה מאד. בשאר הזמן היא מתמודדת עם המון אומץ , עם אינספור טיקים. זה מזמן מזמן מזמן לא רק בגרון.
לגבי אבחון, אני לא בעד היות ואין באמת טיפול שמערכת הבריאות יכולה להציע (מלבד תרופות פסיכיאטריות במקרים קיצוניים מאד). ומצד שני זה אומר להכנס למערכת ותיוג מסויים.
לגבי טיפול, נחנו יורים לכל הכיוונים:

טיפול רגשי אצל פסיכולוגית ילדים מופלאה
החזקה אנרגטית ע"י הומאופטיה ופרחי באך (נראה לי שאפשר להתספק באחד מהם). המטפלת בבאך גם עושה לה מדי פעם טיפול אנרגטי עם אבנים או לפעמים רפלקסולוגיה.
טיפול גופני: כאן ההנחה שלי, אחרי שקראתי אי אלו מאמרים, היא שבעיה נוירולוגית מגיעה ממחסור בחומר שעוטף את החוטים העצביים במוח. מה שבונה את החומר הזה הוא אומגה 3, ובד"כ הוא חסר בגוף אצל הרבה ילדים במצב הזה, בגלל בעיות ספיגה. לפעמים בעיית הספיגה היא בגלל חיידיקם במעיים (כמו הליקובקטור למשל, שכבר עמיד לאנטיביוטיקה) ולפעמים בגלל גורמים אחרים. כך או אחרת, בעיית הספיגה מקרינה גם על חוסר קליטה של ברזל מהמזון, ובעיקר בעיקר - על חוסר ספיגה של מספיק בי-12, ללא תלות בתפריט של הילד. להעדרו של בי-12 יש אפקט מיידי על המוח (זוכרים את תינוקות רמדיה?). גם אם אנחנו כמובגרים נתחיל לסבול ממחסור בבי-12, יהיו לנו כבר אחרי זמן קצר "חורים" בזכרון, ושאר בעיות מנטליות. לכן אחנו נותנים כל יום את כל שלושת הדברים (ברזל, אומגה, ובי12). לגבי אומגה, אנחנו משתמשים באומגה הצמחית של ד"ר רודריגז (מופיע באינטרנט) שמופק ממרווה ולא מדגים.
וגם היא חזרה לרקוד בלט, שזה מאד משמח אותנו. נראה לי שתנועה או ספורט/ אומנות לחימה חשובה מאד בתהליך כזה.

מקווה שעזרתי.
אם יש שאלות עדיף לכתוב לי בדף בית, את הדף הזה אני לא תמיד רואה.

לאחד מילדי היו טיקים שעברו כבמטה קסם אחרי טיפול בשיטת יעל אופיר (שאני עשיתי לו לפי הוראות מתלמידה שלה). כמובן שזה לא סותר את הגורמים הרגשיים והתזונתיים, אבל אולי שווה לנסות גם את הכיוון הזה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלולית _י איך אפשר ליצור איתך קשר יש לי את אותו מצב עם בתי שיעול של פוסק צווחני של מפרה ו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בטעות רשמתי את השאלה עם ניק אחר . אז שוב שלולית _י איך אפשר ליצור איתך קשר יש לי את אותו מצב עם בתי שיעול של פוסק צווחני של מפרה ו

רוצה להוסיף מניסיון שלי עם ביתי שמשתעלת למעלה משנה שגם חימום עוזר עקב רגישות לקור הלילה כמו גם יכולה להיות בעיה של עובש.
עובש הוא גורם מחלתי נוראי שכדאי לבדוק. mold