זרת קצרה בשתי הידיים

[אוריאל*]

שאלה למאבחנים,
ילדה בת 7, שתי זרתות מאוד קצרות, בבדיקה ראיתי שגם להורים זרתות קצרות.
סיבת הפניה לאבחון - המורה מתלוננת על תנועתיות יתר.
אין קשיים אחרים, ילדה מוכשרת, חכמה, מוטורית מאוד וללא קשיים מיוחדים, משתתפת בהרבה חוגים מגוונים.
ההורים בעלי מקצועות חפשיים, מצליחים בתחומי עיסוקם.
אז מה דעתכם, איך מתייחסים למידע הכירולוגי הזה?

[טליה*]

לאוריאל.
בזמנו הבעתי את דעתי על הנושא פוטנציאל בכפות הידיים.
שוב אומר, כי לדעתי אורך האצבעות הוא נתון מולד .
כמו : תינוק שנולד עם זרת קצרה עם כל המשתמע ממנה , (זה אחד "התיקונים" שעליו להתגבר בחייו.) ניתן לשנות מצבים וקשיים . ע"יטיפול מתאים , מודעות, יחסם של ההורים , גן וביהס'. ויתור על הפחד . חיזוק הגוף והרגש ועוד...............
במקרה של הילדה הנ"ל . יתכן, שתנועתיות היתר שלה נובעת מרגישויות ייתר .אולי אלה גורמות לה לחוסר ביטחון ???

[משה_אלבאום*]

אוריאל אני אכן מסכים עם טליה שצריך להתמודד עם הנתונים המולדים על מנת לשפרם. זוהי משימת חיים.
מצד שני אנחנו יודעים שתנועתיות ייתר יכולה לנבוע מהמון נושאים שונים שאינם נראים בכף היד בכלל.
כל גורם למתח גופני או אי נוחות יכול להוות מקור למתח היכול להתפרק בתנועתיות ייתר.
ככל שרמת היצירתיות גבוהה יותר, ככל שעדינותה (במרווח שבין קווי האפידרמיס) גדולה יותר, וככל שהצורך המולד בתנועה ויצירה דרך הגוף גדול יותר, כך כל הפרעה ולו קטנה בפוטנציאל המוטורי ו/או מערך החושים יכול להוות מקור להפרעה המייצרת מתח גדול.
במיקרים כאלו, הבדיקה מחייבת לשים לב לכל פסיק וחוסר דיוק בכל אחת מהבדיקות השונות.

רגשי נחיתות מולדים (ותחושה של קטנים) יכולים לגרום לתופעות שונות המייצרות מתח.
האם ישנם אחים המתחרים בה או שהיא מתחרה בהם?
האם ישנם ילדים בבית הספר שהיא מתחרה בהם?
האם ישנן ילדות בכיתה הצוחקות עליה או שהיא מרגישה מכוערת מהן?
האם היא ספורטאית טובה אך מתחרותיה טובות יותר?
האם הוריה מתחרים בה והיא בהם?

רגשי נחיתות יכולים לגרום לקשיים שונים ורבים. במידה ואתה מעוניין להיכנס לפאן הזה של הטיפול, נראה שנכון לבדוק את הנושאים הנ"ל.
בכל מקרה, רגשי נחיתות יכולים להוות בעיה בפני עצמה ללא קשר לממצאים נוספים.

[אוריאל*]

משה, טליה,
לילדה שאבחנתי אין תנועתיות יתר ואין רגשי נחיתות, לא רגישויות יתר ולא חוסר ביטחון.
כל זה לדעתי וגם לדעת הוריה.
אנחנו נשארים עם שתי זרתות קצרות, אצלה ואצל הוריה.

[משה_אלבאום*]

כנראה שהצלחת למצא את הבודדת שהיא כנראה היפראקטיבית אמיתית. קורה, לא כל כך הגיוני, אבל לטבע החלטות משלו.
האם מינקות היא היפרית? האם נוירולוגים מחשיבים אותה כהיפרית?
האם יכול להיות שרק אצל המורה הזו היא צריכה לזוז כל הזמן. אולי עם מורה אחרת לא? האם הילדה אוהבת את המורה הזו ו/או את דרך העברתה את הנושאים השונים? במידה ולא, אולי היא מחפשת את התנוחה שתאפשר לה לעבור את השעה בנינוחות יחסית?
האם בבית, בטלויזיה או במחשב היא חייבת לזוז גם?
מקרה מעניין.

[שווה*]

רגשי נחיתות מולדים (ותחושה של קטנים)
מאיך שאני מבינה את המשפט הזה , במקרים כאלה אנחנו למעשה מקבלים את רגשי הנחיתות של אחד מהורינו בירושה? באסה..

[אוריאל*]

_רגשי נחיתות מולדים (ותחושה של קטנים)
מאיך שאני מבינה את המשפט הזה , במקרים כאלה אנחנו למעשה מקבלים את רגשי הנחיתות של אחד מהורינו בירושה?_

אם יש פה תהיה אני מצטרף..
איך תינוק יכול להוולד עם רגשי נחיתות? רגש נחיתות זה תוצאה של נסיון חיים מול בני אדם, לא הגיוני שנולדים כך.

[משה_אלבאום*]

זאת שאלה שאיני בטוח האם ישנה תשובה טובה לנושא. נראה כאילו וצריך להפעיל את אלמנט האמונה, ואני לא כל כך חסיד של אמונה עיוורת. לא חקרתי את הנושא בעצמי יותר מדיי, ולכן לא אוכל לענות תשובה חד משמעית. מכיוון שכיום אני רואה פחות ילדים מבעבר, אשמח אם תוכלו להתחיל להעלות נתונים כאן, וננסה להבין לעומק את הנושא.

מי מראה זרתות קצרות של ילדים והוריהם, נשמח באם תוכלו לבדוק מה ידוע עליהם, ומה רמת הרגש הנגרמת בעקבות המצב.
מכיוון שאורכי האצבעות יכולים להשתנות גם בגילאים מבוגרים, אני ממליץ לבדוק את הנושא ביסודיות. העובדה שהמצב מולד, אינו מראה או מצביע על יכולת השינוי בהמשך.

ללא קשר למחקר שנבצע (ואני מקווה שאכן תעלו נתונים רבים) נראה לי שאם לשני ההורים ישנם רגשי נחיתות, הרי שהילד חייב להזדהות איתם על מנת להרגיש חלק מהשבט. ילדים מנסים להיות כהוריהם, על מנת לקבל אהבה ושייכות. זה נכון לגבי רוב התכונות האמורות להיות נרכשות, וילד נולד לתוכן. זה נכון לגבי תכונות רבות העוברות במשפחה. עובדה היא שרוב הילדות עם קמיצה קצרה, בנות לאמהות עם קמיצה קצרה. רוב הילדות עם אצבע ארוכה, בנות לאמהות עם אצבע ארוכה. רוב הילדים עם זרת ארוכה, בנים להורה אחד לפחות עם זרת ארוכה. הגנטיקה חשובה ביותר, היכולת לשנות חשובה לא פחות.

האם זה מולד או נרכש? לדעתי מולד ונרכש הם שני חלקים שווים בערכם בהתפתחות האדם.

האם יכול להיות שילדים מפתחים דפוסים רגשיים נפשיים והיכולת להשתמש בהם כהוריהם? נראה שהתשובה חיובית בלבד.

[טליה*]

"מי מראה זרתות קצרות של ילדים והוריהם, נשמח באם תוכלו לבדוק מה ידוע עליהם, ומה רמת הרגש הנגרמת בעקבות המצב."
נתקלתי בזרתות קצרות אצל תינוקות .(מהשבועות הראשונים להיוולדם) אני ממשיכה לעקוב אחר חלק מהם עד היום.
מקרה 1. לתינוקת -א זרת נמוכה מאוד . לאם זרת גבוהה לבעלה זרת "נורמטיבית". מאחר ואני מכירה את בני המשפחה משני הצדדים . מצאתי כי לאחותו של הבעל ,(הדודה) זרת נמוכה מאוד. התינוקת נולדה יפהפיה . מאוד מוטורית . תקשורתית , אינטלגנטית .(משקיעים בה המון)
כיום מלאו לה 4 שנים.מאז היותה בת שנתיים ועד היום , היא נעלבת ונפגעת במהירות על דברים מאוד פעוטים.לדוגמא : לא אמרו לה בגן תתחדשי על בגד שלבשה בפעם ה......היא מסוגלת להתפרץ בבכי קורע אם לא קבלה בגן "הפתעה "ראשונה. ועודדדדדדדדדד.

מקרה 2 ב . ילדה עם זרת קצרה .(בת 3 )גם לאם זרת קצרה. זקוקה לזמן רב כדי ליצור תקשורת. מאוד ביישנית. שואלים אותה לשמה , היא מפנה מבטה לכוון האם.
חוששת לגשת למשחק ללא לווי צמוד של האם .מתישבת על ברכיה ומבקשת את השתתפותה במשחק.

מקרה 3 ג ילד בן 5 זרת קצרה .גם לאם זרת קצרה. מתקשה מאוד לשחק עם חברים. משחק עם 2 ילדים בגיל 4 .(ההבדל בהתפתחות בגיל זה הוא גדול מאוד)
מאוד בייישן. אינו מזמין חברם לביתו. לא מוכן להשאר ללא אימו .חושש לשחק במשחק לא מוכר לו ועודדדדדדדדדדדדד.

[משה_אלבאום*]

טליה תודה על האינפורמציה, היא אכן מוסיפה המון להתייחסות שצריך לנושא הזרת הקצרה. התנהגויות כאלו מראות על תגובה על פי התכונה למרות שהיא מולדת במקרים הללו.
נשמח לקרא על ממצאים נוספים של מאבחנים שונים.

[אוריאל*]

משה,
לגבי הזרת הקצרה, המקרה שהעליתי עסק בנושא, אבל מהזוית שאין כל התנהגות / קושי המעידים על תגובה למה שנראה ביד.

[אוריאל*]

משה, שאלה שאלתית... מה דעתך על זה שהולצמן בספרו החדש לא מקדיש בפרק העוסק בזרת ותופעותיה
לא דף לזרת הקצרה ולא לארוכה, המקרים מופיעים במקומות אחרים ודי בצימצום.

[משה_אלבאום*]

מכיוון שהולצמן מדבר על האורך כמרכיב של האינטנסיביות של המערכת, ניתן להשליך מכך את התשובה לשאלה. קצר חוסר אינטנסיביות וארוך אינטנסיביות גדולה עד ייתר אינטנסיביות.
הוא גם מדבר על האורך כמרכיב היכול לסמן את רמת האינטליגנציה במערכת. גם את זה מומלץ לקחת בחשבון.

זוכר את הפתגם "לא עלינו לסיים המלאכה" גם על הולצן זה נכון. כל אחד מהממציאים, פותח את הדלת לחוקרים הבאים אחריו. אין אף לא אחד שיכול לסיים את כל המרכיבים של מבנה האישיות בעצמו. לא חשוב כמה הוא גאון. למשל, מחקרי המוח האחרונים יכולים לשנות דבר או שניים בתפיסה של כף היד כפי שהולצמן רואה אותה. הפלסטיסיטי של המוח, יכולה להצביע על הקשר בין הכרה ותת הכרה שונה במקצת ממה שנראה בספרות כף היד.
העובדה שתאי המוח ובעיקר הקשרים שביניהם יכולים להשתכלל לאורך כל החיים, יכולה להצביע על צורך באינטגראציה אחרת בין הנתונים. כל שנה, המחקרים החדשים יכולים לגרום להבנות חדשות. בסופו של דבר הכל זורם ומתאים עצמו לוויסות של התעקלמות האדם במחזורי החיים.

אני מאוד ממליץ על הקישור הזה. אמנם ארוך אבל יכול לשנות גם את התפיסה של דעתניים למיניהם, מה גם שהוא יכול להיות באותו הנושא הנ"ל.

http://video.google.com/videoplay?docid ... 8008&hl=en

[אנונימי]

דרך יפה לאמר טעיתי..אם כי לא ברורה מספיק..

[משה_אלבאום*]

ל מאבחנת ותיקה בכפות ידיים האם רצית להגיד משהו ברור, או שאת מתכוונת להישאר מחוץ לתווח ההשגה בכוונה.
במדורים השונים של הבלוג הזה, נהוג להביע את הדיעה ללא פחד. כל מי שיש לו מה להגיד גם אם זה ביקורת, כותב את מה שיש על ליבו ולא רק רומז ללא אפשרות להבינו.

באיזה מהדברים מישהו בדף הזה דיבר על טעיתי??

נשמח לדבריך.