רו גם מדור אינטלגנציה גופנית
טונוס שרירים רפוי
טונוס שרירים רפוי
איפה לחפש מידע על טונוס שרירים נמוך וגמישות יתר? מה מותר ומה אסור?
טונוס שרירים רפוי
הגברת עם הקמיצה הקצרה "השתלטה" על הפורום ואף אחד לא התייחס לשאלתי על טונוס שרירים נמוך וגמישות יתר. אנא, עזרה.
עניין אחר:
התחלתי לעבוד עם ילדה שבין שאר ביטויי הקושי שלה מרבה לאונן בכל מקום ומצב. כמו הרבה דברים אחרים גם זה חדש לי. איזה "טיפים" ראשוניים יש למישהו לתת לי? אל מה עלי להתכוון? מה לא לעשות?
עניין אחר:
התחלתי לעבוד עם ילדה שבין שאר ביטויי הקושי שלה מרבה לאונן בכל מקום ומצב. כמו הרבה דברים אחרים גם זה חדש לי. איזה "טיפים" ראשוניים יש למישהו לתת לי? אל מה עלי להתכוון? מה לא לעשות?
-
משה_אלבאום*
- הודעות: 191
- הצטרפות: 31 מרץ 2005, 15:31
- דף אישי: הדף האישי של משה_אלבאום*
טונוס שרירים רפוי
יונה ראשית איתך הסליחה על שלא התייחסנו לנושא טונוס השרירים וגמישות ייתר.
טונוס שרירים נמוך הוא נושא מולד, שכתבנו עליו באתר די הרבה, אך אשמח לכתוב מחדש.
הילד נולד כך. לרוב טונוס השרירים הוא בינוני או קל והוא ברמה המאפשרת לאמן את הילד ולנסות ולשנות את המצב. תירגול מאסיבי של השרירים (כולם) יכול להעלות את הטונוס והשליטה ומאפשר תיפקוד ברמה טובה בהרבה. במידה וטונוס השרירים מאוד נמוך, יהייה עליך לתרגל אותו בעדינות ולאט מאוד. לבנות עבורו תרגילים קטנטנים, שבכל פעם מחזקים איזור אחר.
חשוב שההורים יהייו מחוייבים מאוד לטיפול ולתרגול, כי יהייה עליהם לתרגל באדיקות כמה פעמים ביום. במיקרים הללו, אין להורים את הלוקסוס לא לתרגל כל יום כמה פעמים. במידה ולא יתרגלו, חבל על האנרגיה שלך, תשקיעי אותה בבקשה בילדים שהמחויבות של ההורים מספקת לצורכי הטיפול.
גמישות ייתר היא נושא נילווה לטונוס נמוך ולרוב תוצאה ממנו.
בגמישות ייתר צריך להיזהר מכפיפה של המפרקים בכיוון הלא נכון שלהם, זה יכול לנקוע מפרקים ולקרוע גידים ושרירים.
בנושא הילדה עם הצורך לאונן, גם על זה דובר כאן בעבר בפירוט רב. נא לחפש חומרים בדפים הרבים של האתר, לא סתם האתר שלנו עשיר מאוד באינפורמציה. שלש שנים של כתיבה רצופה על ידי אנשים רבים בעלי מקצוע טובים מאוד.
לגבי הנושא, מאוד יכול להיות שהיא אינה מאוננת אלה מגרדת ביגלל שיש לה תולעים. קורה והתולעים מהצואה עוברים לאברי המין, זה מפריע ביותר וגורם לגירודים קבועים הניצפים מהצד כעוננות. יכול גם להיות שהיא סובלת מפטריה או קנדידה.
ראשית יש לטפל בנושא הזה.
במידה וזוהי אכן אוננות, הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא להסביר לה עד שתבין ותקבל שאת האוננות מומלץ לבצע בצניעות במקומות בהם היא אינה נראית על ידי אחרים. חשוב שתבין זאת ובעיקר את הקונוטציה החברתית במידה ולא תבין.
מאוד לא מומלץ לנסות ולהפסיק את האוננות. כל הסבר יתקבל על ידה כהסבר מאולץ ולא נכון, המנסה להפחידה או לגרום לה להרגיש עם גופה כ"לא בסדר". אין שום סיבה שבעולם לנסות ולגרום לאדם נורמאלי להרגיש כך. המאמץ לנסות ולא לאונן לאדם גופני (מעל 90% מהאוכלוסיה), הוא שווה ערך שמאמץ להפסיק להרגיש לאדם רגיש. שטות גמורה המעוותת את המציאות האישית ואת האינטגרציה בין האינטליגנציות של האדם.
מלבד זאת, ניראה שחשוב לבדוק את היחסים בבית, יכול להיות שהאוננות עבורה הוא המצב היחידי המאפשר לה להרגיש אינטימית ומחוברת עם ולעצמה כי אין שום סוג של קשר חם אוהב ואינטימי בבית. במידה וזה אכן כך, מאוד מומלץ לתרגל קשר חם ואוהב בבית (חיבוקים, ליטופים, תנועה ביחד, יצירה ביחד ועוד)
בכל מקרה, חשוב לבדוק גם האם היא סובלת מהצורך ליצור מצבי לחץ. במידה וכן, האוננות היא הבעיה הקטנה יותר. צריך לטפל בצורך ליצור מצבי לחץ לפני נושא אעוננות או במקביל אליו. (גם על כך כתוב בין דפינו רבות)
בהצלחה
טונוס שרירים נמוך הוא נושא מולד, שכתבנו עליו באתר די הרבה, אך אשמח לכתוב מחדש.
הילד נולד כך. לרוב טונוס השרירים הוא בינוני או קל והוא ברמה המאפשרת לאמן את הילד ולנסות ולשנות את המצב. תירגול מאסיבי של השרירים (כולם) יכול להעלות את הטונוס והשליטה ומאפשר תיפקוד ברמה טובה בהרבה. במידה וטונוס השרירים מאוד נמוך, יהייה עליך לתרגל אותו בעדינות ולאט מאוד. לבנות עבורו תרגילים קטנטנים, שבכל פעם מחזקים איזור אחר.
חשוב שההורים יהייו מחוייבים מאוד לטיפול ולתרגול, כי יהייה עליהם לתרגל באדיקות כמה פעמים ביום. במיקרים הללו, אין להורים את הלוקסוס לא לתרגל כל יום כמה פעמים. במידה ולא יתרגלו, חבל על האנרגיה שלך, תשקיעי אותה בבקשה בילדים שהמחויבות של ההורים מספקת לצורכי הטיפול.
גמישות ייתר היא נושא נילווה לטונוס נמוך ולרוב תוצאה ממנו.
בגמישות ייתר צריך להיזהר מכפיפה של המפרקים בכיוון הלא נכון שלהם, זה יכול לנקוע מפרקים ולקרוע גידים ושרירים.
בנושא הילדה עם הצורך לאונן, גם על זה דובר כאן בעבר בפירוט רב. נא לחפש חומרים בדפים הרבים של האתר, לא סתם האתר שלנו עשיר מאוד באינפורמציה. שלש שנים של כתיבה רצופה על ידי אנשים רבים בעלי מקצוע טובים מאוד.
לגבי הנושא, מאוד יכול להיות שהיא אינה מאוננת אלה מגרדת ביגלל שיש לה תולעים. קורה והתולעים מהצואה עוברים לאברי המין, זה מפריע ביותר וגורם לגירודים קבועים הניצפים מהצד כעוננות. יכול גם להיות שהיא סובלת מפטריה או קנדידה.
ראשית יש לטפל בנושא הזה.
במידה וזוהי אכן אוננות, הדבר החשוב ביותר שיש לעשות הוא להסביר לה עד שתבין ותקבל שאת האוננות מומלץ לבצע בצניעות במקומות בהם היא אינה נראית על ידי אחרים. חשוב שתבין זאת ובעיקר את הקונוטציה החברתית במידה ולא תבין.
מאוד לא מומלץ לנסות ולהפסיק את האוננות. כל הסבר יתקבל על ידה כהסבר מאולץ ולא נכון, המנסה להפחידה או לגרום לה להרגיש עם גופה כ"לא בסדר". אין שום סיבה שבעולם לנסות ולגרום לאדם נורמאלי להרגיש כך. המאמץ לנסות ולא לאונן לאדם גופני (מעל 90% מהאוכלוסיה), הוא שווה ערך שמאמץ להפסיק להרגיש לאדם רגיש. שטות גמורה המעוותת את המציאות האישית ואת האינטגרציה בין האינטליגנציות של האדם.
מלבד זאת, ניראה שחשוב לבדוק את היחסים בבית, יכול להיות שהאוננות עבורה הוא המצב היחידי המאפשר לה להרגיש אינטימית ומחוברת עם ולעצמה כי אין שום סוג של קשר חם אוהב ואינטימי בבית. במידה וזה אכן כך, מאוד מומלץ לתרגל קשר חם ואוהב בבית (חיבוקים, ליטופים, תנועה ביחד, יצירה ביחד ועוד)
בכל מקרה, חשוב לבדוק גם האם היא סובלת מהצורך ליצור מצבי לחץ. במידה וכן, האוננות היא הבעיה הקטנה יותר. צריך לטפל בצורך ליצור מצבי לחץ לפני נושא אעוננות או במקביל אליו. (גם על כך כתוב בין דפינו רבות)
בהצלחה