ילדה בלי חברים

[אנונימי]

זהו דף תיאור מקרה_ילדים

ראו גם: מדור דיונים על טיפולים | מדור ילדים ונוער

[אורנה*]

שלום לבאי הפורום,
בערך לפני חודשיים שאלתי כאן לגבי ילדה בכיתה ג' שאין לה חברים מהכיתה. חשבתי רבות והתייעצתי עם בעלי מקצוע שונים וקראתי גם את השאלות שמשה שאל לגביה ולגבי משפחתה. באמת רוב הבעיות שלה נובעות מהבית, מההורים, לפעמים כשאחיה הגדול מביא אותה אני רואה שגם לו יש בעיות רבות בתחום החברתי. בקיצור ביקשתי מהאמא שתעשה מספר פעולות שיעזרו לילדה ונפגשתי עם המחנכת וייעצתי לה מספר דברים. לאחר שהאמא הבינה אותי הסכימה למען הבת לשתף פעולה אך הדגישה שזה יהיה זמני עד שהילדה תתגבר על הבעיות שלה.
לאחר שבוע המחנכת חזרה אלי בהתרגשות. קודם העבירה ילדה לשבת ליד הילדה "שלי". לאחר מכן פתחה את הנושא עם מחצית מהכיתה כמובן עם אישורה של הילדה, ויום למחרת עם המחצית השנייה. מאז דברים זזים. מתחילים להתקשר אליה ואפילו רוצים להפגש איתה. בכיתה מסכימים לשבת לידה ולא עושים בעיות. האמא מספרת שאמנם הילדה לא כ"כ משתפת אותה אך רואים את השינוי.
אני עדיין לא הצלחתי לגרום לילדה לשתף אותי במה שקרה בשבוע שעבר. האם יש רעיונות איך להביא אותה לדבר על הנושא. יש לה כל כך הרבה חומות מסביבה שיצרה כך שישנם דברים שעדיין כנראה מפחדת מהם.

[משה_אלבאום*]

אורנה חשוב שעשית מה שעשית, כל הכבוד.

האם הילדה מודעת שההתקדמות בנושאיה בבית הספר הם תוצאה של עבודתך עבורה? חשוב ביותר שהיא תדע, תהייה מודעת ותוכל להעריך אותך ואת עבודתך עבורה. זהו חלק אינטגראלי מיצירת האמון ביניכן והפתיחות שלה כלפיך בעקבותיו.

יכול גם להיות שישנם נושאים בביתה שהיא מפחדת להעלות, ועל כן היא נישמרת מאוד לא להיפתח.

[טליה*]

.לאורנה
אין לי נתונים מספיקים לגבי הילדה.(שכחתי דבריםרבים שארעו אתמול)....
במידה ולילדה יש צורך בשליטה מהפחד לאבד שליטה . כל מאמץ שתעשי ותשקיעי בפתיחת החסימות בניגוד למוכנותה ורצונה עלול לגרום לך לאבד אותה וחבל.....ילדים ומבוגרים עם נתון שכזה לא יאפשרו לך לחדור לעולמם הרגשי.
חשוב לדעת מה קורה בבית . מה מעקב ומאיים עליה ?. יתכן שיש צורך במעורבות של פסיכולוג.
בנושא החברות, הייתי מציעה לך לשאול אותה אם היא מוכנה שתעזרי לתקשר עם חברה/ות.
במידה ותשובתה חיובית . הציעי לה מספר אפשרויות לבחירה.

1. ללכת עם חברה לסרט .(יתכן ואינה מוכנה להזמין חברה הביתה מסיבות שונות).
2. תבררי איתה אם היא מוכנה להזמין חברה הביתה ?אל תלחצי עליה בשאלות במידה ותשובתה שלילית .
3. להתכתב עם חברה במייל במידה ויש לה מחשב. (לשלוח לה מצגות שמתאימות לגילה כדי שתשלח לחברה.)
4. ללכת עם חברה לספריה.
5. להפגש עם חברה במקום נטראלי כמו: גן שעשועים.
6. להביא לביה"ס אביזר כמו: חבל קפיצה .5 אבנים או פריט אחר כדי שתוכל לשחק עם חברה בביה"ס.
7. לספר על עצמך סיפורים "דמיוניים" ועל הקשיים החברתיים שהיו לך בילדותך וכיצד שיפרת אותם.

עליך לתת לה כלים לתקשורת עם החברה כאלה שיהיו לטעמה וליכולתה להתמודד איתם.

[אנונימי]

בנוסף אני הייתי מציעה:

1. לעבוד עם מדרש תמונה\קלפים טפוליים- כאשר המטרה היא להציג לילדה תמונות מעמעמות של מצבים חברתיים, קשרי משפ', ביה"ס ועוד.

עכשיו, בגלל שהתמונות מעומעמות ויכולות להתפרש בצורות שונות. סביר להניח שהילדה תפרש את התמונות מתוך עולמה הפנימי.
לא פעם קשה לנו לספר ולדבר על עצמנו אנחנו עושים זאת בקלות על אחרים ..." זה לא אנחנו זה הם ". אותו הדבר כאן. לילדים קל יותר לבטא את עצמם דרך משחק, שיר, סיפור, תמונה ותנועה.
לשאול את הילדה מה היא רואה בתמונה?
כיצד מרגישה הילדה?
מה היא עושה?
מי עוזר לה?
ועוד...
ניתן לשלב את הפעילות הזאת עם עבודת גוף מדהימה.

1. להתייעץ ביחד איתה ועם המורה האם היא יכולה להעביר פעילות בכיתה ולספר על עצמה ע"י תמונות או אפילו ללמד את חבריה תרגלי אלבאום.

[אורנה*]

בוקר טוב,
אני מודה על התגובות של כולם. ובכן לשאלתך משה, הילדה לא מודעת לכך שאני מעורבת במה שמתרחש בכיתה.אני אנסה לדבר איתה.
במפגש האחרון לדוגמא היא סיפרה לי שהכינה מכתב לחברה ורשמה לה שהיא אוהבת אותה ושהיא חברה טובה, הילדה השנייה החזירה לה את המכתב ולא אמרה כלום. אני מבינה שזה פגע בה וכנראה שזה אחד הדברים שעוצרים בעדה להתקדם ולנסות. אולי אפילו לחלום היא לא נותנת לעצמה .כפי שציינתי בעבר חברים יש לה אך כולם מאד קטנים ואיתם היא נפגשת בגינה הציבורית, לעיתים מזמינה אליה הבייתה.גם עם האמא יש בעיות ,היא בזמנו היתה אמורה ללכת לטיפול פסיכולוגי אך הפסיקה לאחר מפגש אחד או שניים, יחד עם זאת משתפת פעולה איתי בכול מה שצריך .