כוח הרצון

[אישה_במסע*]

אם זה לא הקו שמעניין אותך, תמשיכי בקו שלך.
כשהייתי עושה את זה, היו מאשימים אותי שאני מסיטה את נושא הדיון. כי דה פקטו, דף בבאופן ברוב מוחלט של המקרים לא מצליח להחזיק שני דיונים בו זמנית.

ובאמת מה איכפת לך מה אחרות כותבות?
רשמתי את זה בהודעות שנמחקו עכשיו. אני יכולה לחזור על זה בדף הבית שלי אם זה מעניין אותך, לא רוצה להסיט את הדיון.

[אישה_במסע*]

wishful thinking
אני חושבת שעם כל הרצון, אפילו בעולם אידיאלי, לא הכל עובד לפי התיאוריה שלי. הייתי שמחה לו הדברים שחשובים לי היו מעוררים בי את הכוח הנחוץ כדי להגשים אותם. אבל לפעמים זה לא ככה. ומשמעת עצמית נחוצה. ולא רק בשביל בירוקרטיה מעצבנת. אלא בשביל להשיג דברים שאני רוצה, וכוללים בתוכם שלבים משעממים יותר.

בהרבה מקרים העוצמה של הרצון מספיקה. אבל בחלק מהמקרים - לא. ואז יש כל מיני דברים שאמורים לקרות.

לדעתי, אם אין שיבוש, ואדם מחובר לעצמו, אז רצון לא ממולא כבד, שיושב כמו אבן על הלב, יכאב. הוא יעיק ויעיק ויצור כוח מניע אחר - המנעות מהתחושות הלא נעימות. זה גם כוח מניע.

[תפוח_אדמה*]

כשהייתי עושה את זה, היו מאשימים אותי שאני מסיטה את נושא הדיון.
אז יצא שהסטת אותו למה שרצית, וזה לא מה שהאחרות רוצות? ואז האחרות פרשו?

אני חושבת שזה מאד רלוונטי לנושא הדף. זה פשוט עניין של זווית התבוננות.

[תפוח_אדמה*]

קראתי את מה שכתבת אצלך. אני אענה לך כאן כי זה נראה לי קשור. לא שיש לי משהו מאד מועיל להגיד, אבל ניחא.
אני חושבת שלא נחשפתי לדיונים על יד רכה. ראיתי את הדף במה חדש, ואני לא מתחברת לרכות הפנימית שבי, אז אני לא נכנסת גם לדפים האלה.
מצד שני, אני לא חושבת שרצון בהכרח סותר רכות. אפשר להשיג דבריםשרוצים בכל מיני דרכים. באגרסיביות, באסרטיביות, בעקיפין, ברכות. זו האיסטרטגיה להשגת הרצון.
אני באופן אישי חושבת שהרבה פעמים הרצון הוא גם איסטרטגיה להשגה של משהו עמוק יותר, נקרא לו צורך לצורך העניין. למשל, אנחנו רוצים ללמוד משהו. אולי אם נדע על איזה צורך הלימודים האלה אמורים לענות, יכול להיות שנצטרך פחות ״ללכת עם הראש בקיר״ ונוכל לענות על הצורך הזה בצורה שתאפשר לנו עוד דברים, או יותר בקלות. אני לא רואה בזה יד רכה, אלא סתגלתנות.

[אישה_במסע*]

אפשר להשיג דברים שרוצים בכל מיני דרכים
בדיוק!
רצון לא חייב לסתור רכות. אבל יש דברים שפשוט באים בציר אחר. אם אני רוצה משהו בצורה ממש חזקה, ואני קופצת מעל מכשולים קשים ובעיות עם האנרגיה, זה יש קשה? יד רכה? לא זה ולא זה. אין פה כפייה עצמית. אבל גם אין פה רכות. זה פשוט משהו אחר.

זה האידיאל שלי. הוא כזה שלא ניתן להגשה בצורה מוחלטת, אבל אחרי שחוויתי אותו, אני שואפת לחזור על החוויה הזו. כל האסטרטגיות להשגת הרצון נחוצות כשאין את זה. ואני ממש בטוחה שבילדותי זה לא היה כזה מצב נדיר, מתי איבדתי את זה?

[אישה_במסע*]

_אז יצא שהסטת אותו למה שרצית, וזה לא מה שהאחרות רוצות? ואז האחרות פרשו?

אני חושבת שזה מאד רלוונטי לנושא הדף. זה פשוט עניין של זווית התבוננות._

זה בהחלט רלוונטי, המשפט מההודעה הקודמת שלך -
הראשונה, שמלכתחילה כתבה על איך לוותר על הרצון, ויתרה על הרצון. השנייה שדיברה על איך להישאר ברצון ואיך להגדיר אותו, נשארה ברצון שלה והמשיכה להגדיר אותו.
מסביר את זה בצורה מאוד ברורה. ועל זה נאמר - i rest my case

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מתי איבדתי את זה?
אני חושבת שהרבה אנשים מאבדים את זה כשנכנס הצריך לחיים שלהם, ומתחיל בלבול בין מה שרוצים למה שצריך. אני חושבת גם שהיד הרכה באה לענות על הפער הזה בין הצריך למה שרוצים (אבל זו באמת השערה כי לא קראתי את הדפים הרלוונטים).

[יונת_שרון*]

יש כמה דרכים פשוטות שהחוקרים מודדים בהן כוח רצון בניסויים (דוגמאות -- בסוף ההודעה). זה לא משהו עמוק במיוחד, אבל זה עוזר לגלות דברים שמשפיעים על כוח הרצון.

למשל גילו שמי שהיה צריך לקבל הרבה החלטות קטנות (למשל באיזה צבע להשתמש) -- כוח הרצון שלו נחלש. קוראים לזה decision fatigue -- לאות מרוב בחירה. אז אם מתחילים את הבוקר בלבחור מה ללבוש, ואחר כך בוחרים מה לאכול, ואחר כך בוחרים במה להתחיל להתעסק -- נשאר פחות כוח רצון ושיקול דעת לדברים אחרים.

גילו שגם דחיה חברתית משפיעה -- אחרי שחווים דחיה, כוח הרצון נחלש.
ואני די בטוחה שגם ההפך נכון -- עם תמיכה, כוח הרצון מתחזק.

---

אז איך מודדים כוח רצון בניסויים?
דרך אחת היא לתת להם לפתור מעין מבוך, ברמות קושי הולכות ועולות. רואים מתי כל אחד התייאש, ובודקים אם זה מושפע ממה שעשו בניסוי.
דרך אחרת היא לתת לאנשים לבחור בין עוגה לבין פרי. לא כל מי שבוחר בעוגה עושה זאת בגלל חולשה, אבל אם בודקים מספיק אנשים ורואים הבדל משמעותי בנייה לבחור בעוגה -- זה כנראה סימן לחולשה בכוח הרצון.
יש עוד דרכים, אבל זה מה שאני זוכרת כרגע.
לא לגמרי מוגדר, בטח לא חד משמעי, אבל לגמרי מעניין.

[ציל_צול*]

יונת, את זוכרת במקרה איך כוח הרצון מוגדר בניסויים הללו?

[יונת_שרון*]

יש לי בעיה עם הגדרות. לפיזיקאים לקח איזה מאה שנה להגדיר את ההבדל בין כוח לאנרגיה, אז אני לא מצפה שהפסיכולוגים יצליחו להגדיר כל כך בקלות את כוח הרצון.
לכן, אם רוצים לדייק, עדיף להסתכל פשוט על מה שמדדו. בדוגמה הראשונה זה יכולת התמדה במשימה, בדוגמה השני זה יכולת בחירה. אני יכולה לפשפש בספרים למצוא עוד, או לשלוח אותך לקרוא אותם (עדיף!).

אבל אפשר גם לשים לב על עצמנו, מה משפיע עלינו, מתי המעשים שלנו מתואמים עם הרצון שלנו, ומתי אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים שלא לגמרי התכוונו אליהם.

[ציל_צול*]

עדיף להסתכל פשוט על מה שמדדו
אני מאוד מסכימה. הסקרנות שלי לא היתה בגלל שאני חושבת שההגדרה חשובה אלא משום שאני חשה (וכתבתי את זה למעלה) שכוח רצון הוא מונח סל וקיוויתי לאיזה פתרון של מישהו שאולי חקר את זה.
הפתרון של אחרים לא בהכרח ימצא חן בעיניי אבל לפעמים זה עוזר להבין איך מישהו שמתעסק בזה הרבה מגדיר את זה.

בשבילי, יכולת התמדה היא יכולת התמדה ואני אישית לא מבלבלת אותה עם רצון. כך גם לגבי יכולת בחירה. או נחישות או עקביות.
מה שמשאיר לי את התמיהה למה לדבר על כוח רצון כאשר אפשר לדבר על יכולת התמדה או על יכולת בחירה (סתם כדוגמאות שהבאת, אבל יש כמובן עוד רשימה נאה של מושגים שאנשים מכוונים אליהם כשהם אומרים "כוח רצון"). בתחושה שלי זה יהיה הרבה יותר אינפורמטיבי ומועיל מאשר שכל אחד ידבר בפועל על דברים אחרים לגמרי תוך שימוש באותו מושג בדיוק.

לי ברור לגמרי מהו רצון ואיך הוא מפעיל אותי וכו'. גם העוצמה שלו ברורה לי לגמרי. אבל הכוח שלו... לא. בחויה שלי בכלל אין חיה כזו. יש נחישות, התמדה, תעוזה, מאמץ, השקעה, עקביות ומה לא... וכל אחד קשור לעוצמה והדיוק של הרצון שלי.
אבל כוח? לא מבינה את זה.

אגב, באחד המחקרים שנדמה לי שתיארת, יונת, בדקו דחיית סיפוקים (המרשמלו). גם את זה אני מבינה. איך זה קשור או עוזר להבין כוח רצון? את זה עוד לא הבנתי. למה לדבר על דחיית סיפוקים זה לא... מספיק?
יש מישהו שלא יבין את זה?

תגידי, יונת, לך יש הגדרה אישית לכוח רצון? מאחר שנראה שהנושא קרוב ללבך, אני סקרנית לשמוע את שלך.

[יונת_שרון*]

דווקא התחושה שמצטברת אצלי מכל הניסויים האלה, היא שעדיף לחשוב על זה במונחים רחבים יותר במקום לדייק ולצמצם את המונחים. הרבה התנהגויות נפרדות מתגלות כקשורות ואולי אפילו כפנים שונים של דבר אחד: התמדה, שיקול דעת, דחיית סיפוקים, מאמץ, עקביות, וגם תשומת לב וזכרון לטווח קצר.

אני חושבת שגם בלי הגדרות אלה נראים לנו דברים שונים. ובכל זאת, מסתבר ששימוש באחד מהם בא על חשבון האחרים. אז אם הייתי מכילה כל היום עם הילדים, לא בטוח שאצליח להתאפק מלאכול את הגלידה בערב.
כנראה גם שחיזוק כל אחד מהם, מחזק גם את האחרים. אז מי שמתאמן בכלי נגינה או ספורט או הורות או מדיטציה, ישתפר בשיקול דעת למשל.

מה משותף? אחת ההשערות היא שמדובר בתפקודים של החלקים הקדמיים של המוח -- האזור שהתפתח האחרון באבולוציה. אני לא יודעת אם ההשערה הזו תחזיק מעמד בניסויים עתידיים, אבל זה כיוון מעניין לחשוב עליו.

[ציל_צול*]

עדיף לחשוב על זה במונחים רחבים יותר במקום לדייק ולצמצם את המונחים
מחשבה מעניינת. תודה.
קצת נגד האינסטינקט הרגיל שלי, אבל משהו פה... אני מבינה אותו. מבינה מה שאמרת.

[יונת_שרון*]

זו בעיקר הזמנה להתבוננות.

[ציל_צול*]

זו בעיקר הזמנה להתבוננות
היא התקבלה בתודה ובלב פתוח

[שואלת*]

יונת גם קראתי את המחקרים האלה. לכן המליצו למשל למנהלים ואנשים שצריכים להחליט החלטות כבדות משקל שיש להן השפעה מדינית, כלכלית וכו' - לתת את ההחלטות הקטנות לאחרים, למשל מה ללבוש, מה לאכול וכו'.
אני די מזדהה עם זה. גם היתה שם מסקנה לגבי כמות ההחלטות נדמ ה לי שניתן להחליט ביעילות.

האצלת סמכויות משחררת מהצורך להחליט ולקדם הרבה דברים ולבזבז את כח הרצון, הבחירה, וכו'.

אולי לכן הרבה דחיינים מסירים מעל סד ריומם את הצורך להתעסק כל הזמן עם להחזיר דברים למקום עם להחליט מחדש כל פעם מיליון פעולות קטנות ומעצבנות ומשאירים אנרגיות לדברים החשובים באמת (ההכרחיים, הדחופים, ואלו שאוהבים לעשות). מאחר וחלקנו גם מדולדלי אנרגיות בבסיס זה די הגיוני.

בכל מקרה, מדברים גל על זה שאדם יכול לפעמים להתלבט דקות ארוכות אם אלכול גבינה או נקניק אבל להחליט ברגע החלטות אמוציונליות כבדות משקל.
נתלבט שעות איזו מכונת כביסה לקנות ובאיזה מקום נחסוך 200 שח אבל נוציא עשרות אלפי שקלים על תוספת נוספת בארוחת החתונה שנתכנן (בגדול, לא אני ואת ואתה).
זה משפט שנהג מונית אמר לי פעם כשביקשתי הנחה, הוא אמר לי את יודעת כמה פעמים אמהות ובנות וחתנים מתווכחים איתי על 10 שח כשאנימוריד אותם בפתח אולם אירועים שכל חסכונותיהם הושקעו שם?

גלשנו לנושאים אחרים, אבל כולם כרוכים זה בזה. לאמוציות יש כח מניע גדול, אז בשביל חתונה יוקרתית - אם זה בנפשך יימצאו גם 100,000 שח אבל בשביל נסיעה במונית שלכאורה נחשבת מותרות בעיניך - גם 10 שח יותר נראים כבדים.

אבל אם נחזו רלענייננו בכאן והעכשיו והילדים המתוקים שלנו. יונת יש לך דוגמאות איך לחזק כח רצון אצל ילד? לאו דווקא דוגמאות על איך לזהות אצלו שזה בא ממנו?
נגיד ילדים זורמים שמתעקשים לעיתים - איך לחזק אצלם את האני והאני, אני רוצה ואני צריך ואני יכול להשיג.

[יונת_שרון*]

אני חושבת שאחד הדברים שמשפיעים הוא שהילד רואה את הקשר בין הפעולה לתוצאה.
למשל, אצל תינוק, כשהוא רואה את הקשר בין בכי לבין שבאים לטפל בו.
או כשפעוט מצליח בפעולה שלו לגרום לאיזושהי השפעה על העולם -- בין אם זה להצחיק את אחיו, ובין אם זה לגרום לאמא להיכנס להיסטריה בכל פעם שהוא מתקרב לכביש.
או כשילד מגלה שאם הוא מתאמן אז הוא מצליח לעשות משהו שקודם לא יכל -- גלגלון, לנגן, לבנות משהו, וכן הלאה.

בנוסף, יש את הדברים שתומכים בכח הרצון בכל גיל:
שינה מספקת, תזונה מספקת, תמיכה חברתית, ותרגול המיומנויות הקשורות (כמו תשומת לב והפעלת שיקול דעת).

[פלוני_אלמונית*]

תודה רבה על הדף!