האתר הוקם על ידי אנשים מקהילת החינוך הביתי בישראל בשנת 2000. הוא נועד לתמיכה הדדית, לשיתוף במידע ולימוד משותף וכבמה לדיונים בנושא חינוך ביתי, הורות טבעית, אקולוגיה, וכל נושא שעשוי להיות קשור לדרך חיים טבעית.
את צודקת , זאת גמילה לכל דבר
וזה קשה ונראה כמעט בלתי אפשרי בשבועות הראשונים
בחלוף הימים הכאב ישכך .
תארי לעצמך מה זה לקום בבקרים בלי שהדמות שלו תצוץ ותנקר לך בראש ? (:
אני נהגתי להגדיר לעצמי יעד - שבוע שאסור לי בשום פנים ואופן ליצור עימו קשר כשכל זה עם התבוננות שלי את עצמי פנימה כמובן .
ככה שבוע אחרי שבוע , חודשים וכו'
שאלי את עצמך לאן את חוזרת ? אל מי ?
תעני לעצמך בקול ובכנות מלאה
תביני שמגיע לך הרבה יותר
קלישאתי ונכון
נכון..חוץ מחתיך הורס שמתעניין בי בי שמנה כל חיי (לשעבר) וחסרת ביטחון עצמי בשיט...
מצאתי מפלט חלומי אבל שלא שם עלי
אז יש כל כך הרבה חיסרונות בקשר חצי שנה שלנו
הוא בהחלט לא שווה אותי
אכניס לי טוב טוב לראש ומקווה שזה יעזור
תודה לך אהובה.
איך אני אמורה לתפקד כשכל פעולה פשוטה ורגילה אני מדמיינת שהוא לצידי?
קניות, ניקיון , שטיפת כלים, ארוחה. ישבתי עם בעלי וחשבתי עליו... אכלתי בדממה ורציתי שהוא יהיה מולי.
הוא שולח לי הודעות מנסה לקבוע איתי פגישה ואני עוצרת את עצמי ולא עונה . אין לו מושג למה...
ולכי תגידי לו שאת נשואה, שאת לא בת גילו ןשאת אדם בוגר ...
לא רוצה לפגוע באף אחד מהם ובסוף כולנו נפגע. אין אפס.
רוצה להיות מאושרת. ואני מרגישה שאיתו אהיה. הוא בדיוק כמוני, שאנחנו על אותו גל אותו ראש.
רק שהוא יותר מדי צעיר ואני יותר מדי נשואה... אלוהים למה זה כל כך מורכב?
ברגע שתגידי שאת נשואה הכל ייגמר
הוא יעצור הכל או שאולי הוא יזרום
אני רציתי אותו לכן שיקרתי לא האמנתי שזה אמיתי סתם שיקרתי שאני לא נדואה ובת 30 זה היה משחק ואז נהיה אמיתי לגמרי!! הוא עדיין לא יודע את האמת
גם לא יידע כי בינתיים ניגמר הקשר
תעשי מה שאת חושבת שטוב לך אבל תחשבי טוב
הכי חשוב זו את ורק את.
שלום לכולם. אני רוצה לכתוב לכן משהו (דווקא מהצד הגברי, אבל ההרגשות דומות מבחינות מסויימות) אבל כדי שלא אשמע מטיף או משהו כזה, חשוב לי שתדעו שזה תובנות שנבנו מהתמודדות אישית בדברים דומים ולא קלים בכלל.
אני חושב שלקחתי את המשבר הזה למקום של בניה, ואלו היו התובנות:
בכל המשחק של ההתאהבות יש איזה "באג". בעקרון הנישואין, הרעיון של לחלוק את החיים עם מישהו אחר, שהוא בכלל בן המין השני, והוא בכלל שונה באלף דברים (ובדרך כלל הוא לא בדיוק מה שחשבנו כשהתחתנו), ובהמשך להוליד ילדים שהם בעצם -עם ככל המתיקות- חבורת נודניקים קטנים (תעיד כל אם בישראל, וגם אב...), כ זה אינו מסע אל התענוג והחיים הנוחים, כל זה בעיני ההוא מסע אל השלמות, כן כן, לא פחות, היכולת לקבל את האחר ללא תנאים, להתמסר, לבנות יחד ברית נישואין, ברית שותפות, ברית אהבה, זה דברים מופלאים מפסגת היכולות האנושיות. להיות טוב, נותן מעניק , אוהב, את הילדים, ממלא את נפשם בשפע וחום ואהבה, זה משהו מופלא מאוד, אולי הכי מופלא בהוויה האנושית שכל כך חסרה את האהבה האמיתית הלא אינטרסנטית. א מהמה? בהתחלה צריך איזה דבק איזה קטליזטור שיתחיל את המהלך הזה, קוראים לו התאהבות. אהבה זה משהו הרבה יותר עמוק, רגוע, פנימי, לא הפרפרים בבטן של התאהבות, אהבה זה מסירות ללא תנאים. ברגע שמפנימים את זה אז נולד מושג ה"ברית" האהבה לאחר לא כי הוא יותר "אטרקטיבי" "חמוד" "רגיש" ועוד כל מיני כאלה (שעל פי רוב מתפוגגים אחרי כמה חודשי, מקסימום שנת נישואין) כשמכבים את האור הזוהר (והמתעתע, כמו כל הדברים הזוהרים) של ההתאהבות במישהו/מישהי אחר/ת, אז מתגלה עולם מלא ואינסופי של רגשות מופלאים לא פחות של מסירות, נתינה ועוד, שאלה יציבים יותר. ובדיוק כמו שהיינו רוצים שיחושו כלפינו.
אני לא טוען שאחרי שכתבתי כולם הולכים לבצע זאת באופן מיידי, ברור שלרגשות יש סדר יום משלהם, אבל (כפי שטוענת הפסיכולוגיה הקוגניטיבית) ברגע שמפנימים משהו מחשבתית ושואפים אליו, בסוף זה גם מחלחל לרגש.
בתקופה בה סבלתי מהענין כתבתי על - כך, הנה משהו שכתבתי:
"הבורקס של השכנה!
משל נמשול, על הבעל והאשה והבורקס של השכנה.
מעשה היה באיש אחד, שאהב בורקסים.
נתמזל מזלו וגם אשתו אהבה בורקסים,
לא לאכול, אלא להכין.
ממש זוג משמיים, והיה האיש שמח בבורקסיה של אשתו, והאשה שמחה בהעדפותיו המתאימות של בעלה
והכל היה נחמד.
הכל... עד שיום אחד, הזמינה השכנה את האיש והאשה לסעוד יחד עמה ועם בעלה ארוחת צהריים, והנה, במנה הראשונה, הוציאה אותה שכינה בורקסים.
מנין ידעה? אין איש יודע!
אך למה להקשות קושיות על מעשים שהיו וכך היו,
וכאשר נתן הבעל את הבורקס בפיו, אורו עיניו,
וכאשר נתנה האשה את הבורקס שלה בפיה, חשכו עיניה.
שכן כל הבורקסים שהכינה האשה במשך השנים שחיו יחד באושר, אף הטובים שבהם, לא יכלו אף לנסות להתחרות עם הבורקס של השכינה.
מה נאמר ומה נדבר... לא אנשי בשורה אנו.
מאותו היום ואילך, לא היה הבעל נוח בבורקסיה של אשתו, והיא שידעה שאינם עוד לרצון, אף היא חסרה רצון, וממילא נהיו בורקסיה מושקעים פחות ובצקיים יותר (הוא אהב פריך).
וכדי שתמשיכו לאפות בורקסים, לא נספר מה היה הסוף.
עד כאן המשל, ובטרם נעסוק בנמשלים, הבה ננסה לנתח את הסיפור העגום והמשעשע הנ"ל.
האם מישהו כאן היה לא בסדר?
וכי האיש הוא זה שבחר לאהוב בורקסים, וכי לא משמיים בראוהו כך?!
וכי הבורקס של השכנה לא היה אכן טוב יותר?! והלא היא גם היא אמרה טוב הוא, והלא חשכו עיניה כפי שסיפרנו...
ושמא נאמר, אכן כך הוא משמיים, כך רצו, יגרש זה את אשתו ויישא אופת בורקסים טובה יותר.
או אז ייכמרו רחמינו על האשה המסכנה, וכי היא זו שבראה לעצמה את כישרונותיה?! וכי זה לא משמים?!
אם כן מה יעשו אלה, מה רצה השם מזוג מסכן זה?
אכן סיפור קצת מגוחך!
אולם מדוע אנו עוסקים בבורקסים?
הבה נעסוק במידות לקויות, במראה כעור, בשכל רפה, וכי אלו הם כן עילה לגירושין?!
ואם קיבלנו חינוך ראוי ואנו יודעים ש"זה לא!!"
ומזבח מוריד דמעות וכו' וכו'
על כל פנים, מה נעשה שה"בורקס" של השכנה יותר טעים? אז נמשיך לאכול את ה"בורקסים" של האשה, אולם ליבנו יוצא אל ה"בורקס" של השכנה.
וכי זה האופן שאנו מאחלים לעצמנו לחיות?!
וכי זה האופן שהקב"ה רוצה שנחיה?!
על מנת להבין את הטעות בבסיס תפיסה מעין זו, ולמה היא חוסר יסודי בהבנה מהם נישואין, ובכלל מהי ברית זוגיות, ננתח עוד את משל הבורקס.
האיש מכניס את הבורקס לפיו ו...אורו עיניו.
והאשה מכניסה את הבורקס ו....חשכו עיניה.
מאיפה ההבדל הזה?!
והלא שניהם אוכלים את אותו הבורקס!
למה כשהוא מכניס את הבורקס לפיו לא חשכו עיניו?
השאלה הזאת נכונה לא רק בבורקס. אם נתבונן על כל חיסרון שאנו מגלים בעצמנו התגובה היא עצבות (במקרים שאין הכחשה).
על כל חיסרון אצל השני התגובה כעס.
על כל מעלה אצל עצמנו התגובה היא שמחה.
על מעלה אצל השני לא תהיה שמחה ולפעמים אף קנאה.
מנין זה? למה ההבדל ברגש, המגיב על תופעות דומות, אצלנו ואצל אחרים.
התשובה היא - וכאן עיקר מה שרצוננו לומר- הברית.
את עצמנו אנו מקבלים כנתון, אין אנו חפצים בסילוק עצמנו מעצמנו. לכן אם יש באחר משהו שלא נוח לנו אתו, נניח מדה מקולקלת, הדבר יוצר כעס, כיוון שכעס היא תנועה של רצון לנער את המכעיס ממני. את עצמי אני מקבל ללא תנאים, לכן התגובה היא עצבות וצער על שאין אני מה שאני הייתי רוצה להיות, אך על בסיס של קבלה עצמית. אילו הייתי מקבל את השני כמו את עצמי -ללא תנאים- הייתי מצטער על שאין הוא מושלם, אך לא הייתי כועס.
כן הדברים ביחס למעלות, כיוון שאני מקבל את עצמי בכל מקרה, אני שמח יותר כשטוב לי עם עצמי. אך זה שטוב לחבר שלי עם עצמו, לא נוגע בי, כיוון שאין לי תחושה של מחויבות למציאותו כמו שיש לי כלפי עצמי.
האשה במשל הבורקס, אוהבת את עצמה, היא רוצה שבעלה יחשוב שהיא אופת הבורקסים הטובה ביותר בעולם, לא בגלל שהיא באמת יודעת לאפות בורקסים טובים או שהיא מרגישה שזה תכלית ההגשמה העצמית שלה, אלא כי היא רוצה שיאהבו אותה!
התורה דורשת מאיתנו ואהבת לרעך כמוך, ואמר האר"י הקדוש, שעיקר קיום מצוה יסודית זו, היא בין איש לאשתו. הרי שאנו מצפים מאיש זה שכאשר הוא מכניס את הבורקס לפיו, יחשכו אף עיניו, שכן הוא מרגיש שהוא מאבד את העילה החיצונית, למה שהוא רוצה לעשות ללא תנאים. היינו לאהוב את אשתו (כמו שהיא רוצה את זה כלפי עצמה "כמוך").
כל יסוד השוואתי חיצוני בזוגיות, מצביע על חוסר הבנה יסודי מהי ברית. ברית היא מחויבות לשני ללא תנאים, כפי שאדם מחויב כלפי עצמו, לכן כל חיסרון באשתו לא יכול להוליד כעס או מיאוס, ואם הוא כן מוליד כעין זה הרי זה פגם הברית. היינו חוסר רגישות לדבר העמוק ביותר והבסיסי ביותר אצל בן הזוג, שזה קבלת עצמו כנתון שלא זקוק להצדקה.
להיות נאהב כי הוא הוא!!! ללא תנאים!!!
בעצם ניתן לומר כי אדם שלא פיתח בתוכו יכולת זו של לאהוב את הזולת ללא תנאים, עוד לא בא בשעריה של זוגיות אמת, ונאמנות אמת, שהן הערכים היותר יפים נאדרים ועמוקים שיכול אדם לאחל לעצמו ואף לא נגע בדבר הכי עמוק ואמיתי של בן/בת זוגו/ה.
כמובן שלאחר שאדם מפתח יכולת זו, מתפתחת מאליה עין טובה, כפי שיש לאדם כלפי עצמו, ושאיפה להפוך את אותו קשר בלתי תלוי למאיר יותר ושמח יותר, ממש כפי שאדם שואף תמיד לשכלל את העצמי שלו ולהוציא אותו לפועל יותר ויותר, או אז נולדות גם סיבות חיצוניות לאהבה, שמבטאות ומאירות את הקבלה הבסיסית של הברית.
עד כאן רק תארנו את המציאות האידאלית, כעת ננסה גם לתת דרך להגיע אליה אם ירצה השם.
על מנת להפוך את הדברים למעשיים יותר, עלינו לברר היכן בנפש יושב החיבור לעצם הרצון להיות, של בן הזוג.
בוודאי שאין זה יושב על אהבה של תכונה מסוימת בבן הזוג, כיוון שאנו מדברים על חיבור לעצם ולרצון, ולא לחיבור לתכונה. על כן אנו צריכים לברר מה הוא הכוח הנפשי שעליו "יושבת" אותה יכולת להקשר לרצון האינסופי של בן/בת הזוג בעצמו, ובהקשר זוגי, להיות נאהב ללא תנאים.
לפי מה שאמרנו, הרצון להיות, הוא לא להיות באופן מסוים, אלא להיות באופן בלתי תלוי. בכל מצב נתון של מציאות, השאיפה היא להיות באופן יותר נעלה ומושלם עד אינסוף, ומשום כך אף פעם רצון זה לא ממצה את עצמו, כיוון שהשאיפה היא תמיד ליותר.
אם נעביר את זה - לצורך דוגמא - למונחים זוגיים בגילוי הכי בסיסי שלהם (כיוון שהוא המישור הכי מוחשי, וממילא הכי מובן, אם כי וודאי שאינו עיקרי גם לא בזוגיות) : אשה שעברו כך וכך שנים מאז נישואיה ואינה עוד יפה כפי שהייתה בעת שהייתה צעירה, יש לבעלה שתי ברירות, א' להסתכל על מה שהיא כעת, וימצא אותה כפי שהיא עתה. ב' להסתכל על מה שהיתה רוצה להיות מול מה שהיא עתה ואז הרגש שיתעורר הוא רחמים.
ממבט ראשון רגש של רחמים אינו רגש עליו ראוי לבנות זוגיות, שכן מי רוצה שירחמו עליו. אולם, אם נעמיק מי הוא האדם באמת - האם מי שהוא כפי שהוא מתגלה, בכישרונות אלו ואחרים, שחלקם עמידים לאורך שנים, וחלקם נעלמים בשלב זה או אחר, ובכל מקרה אינם דברים שאדם קנה לעצמו, אלא שקיבל מתנת חינם. או שהוא כפי שאיפותיו?! הדבר הכי אמיתי של האדם הוא השאיפות שלו. כך שאם אותו בעל מסתכל על אשתו לא כהשתקפות של צורתה הפיזית, אלא כהשתקפות של רצונה (שאמנם במובן הפיזי אינו מעלה כל כך גדולה, אך כאשר אנו מדברים על מידות או תובנות זה וודאי מעלה) שזה הרבה יותר היא, אזי וודאי היא יפה לאין תכלית.
ז"א כאשר מקבלים את המציאות של בן הזוג כנתון כמו שאדם מסתכל על עצמו, וממילא פועל יוצא מזה הוא הרצון להפוך את המציאות הזו - שהיא נתונה - לדבר הנפלא ביותר, מתעוררים רחמים גדולים, שהם ייצוג אמיתי של המהות האמיתית של בן/בת הזוג, שמחוללים רצון עצום להשקיע בבן/בת הזוג על מנת להקטין את הפער, שבין מה שהם לבין המהות הפנימית שלהם.
וניתן דוגמא מעשית: אם לאשה יש בעל כעסן, אזי היא יכולה לומר אני לא רוצה בחברתו (=אי קבלת בן הזוג כנתון) הוא מרגיז אותי!
והיא יכולה להיות רגישה לרצון שלו להיות מקובל ואהוב בכל מקרה, ומשום כך היא כואבת את היותו כעסן, כפי שהוא עצמו וודאי כואב זאת, הסתכלות זו מעוררת בה רחמים, שזה הזדהות עם מה שהוא באמת, מה שהיה רוצה להיות, ולא התכונה שקיבל בעל כרחו.
מתוך הסתכלות זו של רחמים כל אדם הוא הכי יפה והכי קדוש ואפשר להתאהב בו/בה תמיד מחדש ועוד זאת שהוא מעורר הזדהות ושאיפה גדולה לאהוב לעזור ו"לפצות" על החוסרים, באהבה ללא תנאים.
הסתכלות כזו על הזוגיות הופכת את הזוגיות למקום עם רצון גדול להשקיע ולשמח.
יברך אתכם השם
פלוני 12
היה לי יום מזעזע ושום דבר לא הסתדר לי (מכירים את הימים האלה? לא הייתי צריכה לצאת מהבית. הכל השתבש לי הבוקר.)
עד שראיתי אותו היום במכון כושר ולא יכולתי להתחמק יותר.
אין לי מילים לתאר כמה הוא מקסים.
אחרי האימון ישבתי איתו ודיברנו קצת. הוא ראה שאני בבאסה ושאל מה קרה. חירטטתי משהו. והחיוך שלו הרגיע אותי מתחושת המחנק שהיתה לי כל היום.
היה לי כל כך טוב לשבת איתו ככה בחוץ, לדבר. הוא היה כל כך קול ונינוח.
הוא חיבק אותי והתנשקנו ככה באמצע הרחוב. הרגשתי באמת כמו בת 16...פרפרים פרפרים. נסיך. הוא פשוט נסיך.
ואחר כך הסעתי אותו לאיזה חבר והמשכנו להתמזמז ברכב.
אם היה יודע את האמת היה מתעלף... אפילו את שמי האמיתי לא אמרתי לו. (גם כאן יערה זה שם בדוי).
וזה עוד אחרי שניסיתי להתחמק ושמתי לעצמי ברקסים. הוא רצה להפגש איתי עוד בסופ"ש...
אני עצרתי את עצמי מלענות להודעות שלו. אבל אתמול נפגשנו באימון. היה יותר קשה להתחמק.
מאז שמצאתי את החפץ שאבד לו , מסתבר שהוא גם יודע לדבר הבחור... והוא יודע מה הוא רוצה ולא מבזבז זמן.
ובראש שלי כל הזמן - אני נשואה והוא בחור צעיר מה אני עושה?!
אלוהים אני מרגישה כל כך רע אחרי אתמול. לא שיתפתי אף אחד, לא סיפרתי לחברות
ריחפתי ונחתתי למציאות האפורה.
הנשיקה איתו היתה מדהימה... פעם ראשונה שהתנשקתי עם גבר אחר שהוא לא בעלי. לאיזה תהומות אני מביאה את עצמי? לא יכולתי להסתכל לבעלי בעיניים.
איך נפלתי...
מה עושים עם ההרגשה הזו?
איך להוציא אותו מהמחשבות תגידו? מניסיונכן ?
לא בחרתי להתאהב בו זה קרה. אני מרגישה שאני מאבדת את ההגיון
אני חושבת וחולמת עליו בלי הפסקה...
בעלי תמיד אומר שאין לנו שליטה על מה שאנחנו מרגישים אבל אנחנו יכולים לשלוט על מה שאנחנו עושים. ואתמול כמה שהיה לי כיף ומדהים איתו זה לא טוב. זה קטסטרופלי.
איך גורמים לראש לנצח את הלב?
שוב חפרתי....
וואוווו איזה רומנטי אני מתה הלוואי עלי
נשיקה ככה ברחוב כיף לךךך כמו בסרטים
טוב אני לא בדיוק האדם לייעץ לך ללכת על דרך הישר
אני כשעדיין מאוהבת במאהב שנעלם לי אני שעדיין חושבת עליו כל יום כל דקה שבוכה בגללו.
מקנאה בך
הוא לא שאל בת כמה את?
אני לחוצה בשבילך חחח אל תפחדי עוד אין לך ילדים אצלי היו ילדים אז בחיים לא יכלתי להיות חופשייה איתו.
תהיי מאושרת רק מאושרת אבל שימי לב מה את עושה שלא תצטערי..אחרי שבעלי כמעט תפס אותי אני הבנתי שזו היתה טעות מה שעשיתי לא יכלתי לחשוב מה היה אילולא היה תופס אותי מה זה בלעדיו
אבל הנה עכשיו אני רוצה אותו ממש את המאהב משתגעת כל יום..אז אני משוגעת
מחכה שהזמן יעבור ..
יערה, הפרפרים בבטן=משיכה פיזית בלבד וזה מובן וטבעי. כולנו אנושיים ואף אחד לא רובוט
המצב שלך קל ו"פשוט" יותר כיוון שלך ולבעלך אין ילדים.
מותר לך להנות ולבלות עם הצעיר אף אחד לא יגיד לך לא. שניכם בוגרים ונשמע שגם הוא נדלק עליך
ואם זה מה שאת רוצה אז לכי על זה ביג טיים. חיים רק פעם אחת...
אבל העצה שלי היא שתשקלי את צעדייך. נורא קל לאבד את הצפון ולהסחף לרומן סוער עם בחור צעיר ויפה תואר
בעיקר כשהשגרה משמימה ואפורה .
ואל דאגה , לא חפרת. הדף כאן נועד לכתיבה.
פלוני אלמוני
מתה על העצות שלך חיים פעם אחת לכי על זה..
ה המוטו שלי
אני לאחרונה מתה לשלוח לו הודעה אולי הוא מתבייש אולי הוא מחכה להודעה ממני?? חחח איך אני משלה את עצמי הצילווו בפעם המיליון ...
חוצפן כזה שהוא גם חיפש רק סקס וגם השאיר אותי לאהוב אותו
מרץ 2015 נדלקתי, נסחפתי, התאהבתי, התרגשתי, הייתי באופוריה, הייתי תלותית, סבלתי. היה לי אחר (נשוי) שרצה רק סקס.
אוגוסט 2016 החלטתי על מחזר אחר (גרוש בזוגיות) כדי לשכוח מהאחר (נורא סבלתי וכלום לא עזר) היה לי רומן מהסרטים- כל מה שרציתי ופנטזתי קרה וסקס הכי טוב שחוויתי בחיי.
2017 מידיי פעם נזכרת באחר הראשון ובאהבה הנכזבת שממנה סבלתי. אף פעם לא אשכח אותו ואת מה שעברתי. פשוט עצוב נורא. אפילו נפגשתי איתו פעם אחת.
ספטמבר 2017 האחר האחרון כבר אבא ועוזב את הארץ עם חברה שלו והתאומים. אנחנו שומרים על קשר בהודעות ומדברים כשיוצא.
סוף 2017 נדלקתי על מישהו בחו"ל והיה לי סטוץ כייפי. התחילו לי כאבים...התעלמתי. הרי אני אוהבת לחיות ואוהבת ריגושים.
ינואר 2018 בדיקות, רופאים. ניתוחים...אני בכסא גלגלים. החיים מתפרקים!!! קשה לעכל. לא עובדת וכל הזמן בבית. בעלי איתי- תומך, סועד, מצחיק אותי, מקלח, מנשק, אוהב, דואג, מנחם, מטפל לבד בילדים. לא עוזב אותי לרגע.
יוני 2018 התאוששתי!!! אני בריאה. האחר כבר חזר מחו"ל. כל הזמן דאג ושמר על קשר.
נפגשתי איתו למרות שלא ממש רציתי. הכרחתי את עצמי כי חשבתי : מה קורה לי? ככה אני מוותרת עליו? נכון, כל מה שמעניין אותי זה שאני בריאה ועם המשפחה שלי. אבל פחדתי לאבד אותו.
נפגשנו- אני לא מבינה למה כבר לא מרגישה פרפרים? מה קורה פה? למה אני חושבת על בעלי? למה פתאום מפחדת? למה כבר לא מתרגשת? למה פשוט לא בא לי? הוא חבר טוב- אני אוהבת אותו. אבל, כבר לא מאוהבת בו.
התאהבתי בבעלי שוב פעם
לפני ארבע שנים בעלי התרחק ממני. ואני רדפתי אחרי אהבה. מישהו שרק יאהב אותי שוב כמו שבעלי אהב אותי ואני אהבתי אותו.
ועכשיו, בגלל שהתאהבתי בבעלי שוב- אני נהנית לשכב איתו, נהנית לראות אותו, מתגעגעת אליו כשהוא בעבודה, מרגישה רגועה ושלמה כמו פעם. כמו פעם!!! לא צריכה ריגושים כבר.
פלוני אלמוני- תודה רבה אני עדיין בשיקום אבל בחיים וגם הגב שלי.
אכן סיפור כואב ועצוב. עכשיו....מה לא הבנת? ברור שצריכה ריגוש ויש לי!! אני מאוהבת כמו מפגרת רק שבבעלי.
הרי למה מחפשים בחוץ? כי חסר משהו בבית - לי היתה חסרה ההתאהבות וגם הרגשתי שבעלי כבר לא מאוהב בי (חפרתי על זה בעבר).
ועכשיו כבר אין לי חוסר ביטחון- אין תלות באף אחד אחר זולת עצמי ומשפחתי. וזה להרגיש שלמה כמו פעם. הריגושים והסיפוקים שממלאים אותי הם כמו של פעם: הכנת המסיבות לילדים, החיוך והצחוק שלהם, לבשל ארוחה טעימה, לראות סדרה מצחיקה במיטה עם הבעל וגם הסקס איתו כמובן...
זה רוגע אחר- קשה לי להסביר. זה רוגע כמו שהיה לפני האחר הראשון. זה בלי אובססיות.
סיפרתי לכם כי תמיד דגלתי בזה שיש לי הכל ועדיין רוצה להינות..אבל, כן היה חסר משהו. לא היה לי רוגע פנימי בגלל ששיעמם וחשבתי שבעלי כבר לא אוהב. ולכן, חיפשתי ריגושים בדמות גברים אחרים.
לעניות דעתי,
רגע לפני שקופצים למיטה בגלל פרפרים צריך גם להפעיל את השכל.
אין מנוס ולו רק בגלל שפעמים כה רבות אנו סומכים על השכל אז גם כאן לתת לו טיפה מקום.
קשה לי להאמין שזה ממש ישנה משהו בגלל שהרגש כעת תפוס כל כך חזק עד שכנראה תעדיפי לקרוא טיעונים שיחזקו את הפעולות שלך שמתנהלות על פי הרגש ולא טיעונים אחרים.
וגם זה בסדר...
נניח שאת הולכת איתו ועוד רגע גם ייעלמו נקיפות המצפון אל מול בעלך ( וזה יקרה- בדוק) אז תהני כמה חודשים ואולי אפילו תסחבי כמה שנים בחיים כפולים. מה יקרה עוד כמה שנים. הפרפרים איתו ייגמרו, חלק מן האמת תהיה חייבת לצאת החוצה, האידיאילזציה שלו תיגמר ויגיעו החיים האמיתיים שכידוע לכולנו הם לא פרפרפים מבוקר עד ערב ( אולי אפילו עם בעלך היו פרפרפים בהתחלה - למרות שכנראה תגידי: אבל לא ככה)
אז מה? את בוודאי אומרת אני מוכנה להרגיש עכשיו בחיים ולעוף ולשלם את המחיר העתידי.
נכון, קשה להעלות טיעונים בשכל, חזקים ככל שיהיו, אל מול הרגשות המטורפים הללו.
אל תאשימי את עצמך, יש שני צדדים למטבע והחוסר הזה, שהלך וגדל, הלך והעמיק, יצר את הצורך לחפש את מה שמגיע לך.
ואולי גם לא פייר שאלה שעשו חיים מביאים את הניסיון שלהם ... יש קול פנימי שאומר אני רוצה ליפול לשם, אין תחליף לריגוש הזה!!!
אבל לא חייבים ליפול לשם, אפשר לנסות לעצור ולראות מה קורה. אפשר אפילו לכתוב ולקרוא פה מה שאולי יכול לעשות הכנה נפשית מסויימת ליום שיגיע ... והוא יגיע.
בהצלחה רבה בכל מה שתחליטי
אף אחד לא שופט פה. רק משמיעים דעות
ההרגשה שמישהו חושק בך ואת בו היא מדהימה
וואו סיפור מעניין מרגש ובהחלט נותן תובנות
נכון אין תחליף לריגוש של ההתחלה
לרחף מעל החיים להיות אסארונאוטית כל היום וחיוך חיוך לא יורד מהפנים הרגשה מושלמת
וזו הרגשה של הפרפרים היה לי כיף להרגיש את זה רוצה עוד מזה עוד קצת....
ודה לך על כל מה שאת כותבת מחכה כך יום להודעה ממך פה.
לא חושבת שאמצע מאהב נוסף פחדנית שכמוני
אלא אם כן הוא יזכיר לי את האחר ואם הוא יזכיר רלך על זה.בינתיים התחלתי לעשן!!! בסתר כמובן יחד עם הבכי בגילי 37 ...
משהו עובר עלי זה משכיח ממני אותו
רוצה להתמכר למשהו בריא עובדת על זה בכל הכח
ואגיע לשם זו המטרה שלי
אלא אם כן הוא יחזור אלי ואז ארחף שוב .
היום הייתי בעיר מגורים שלו לאירוע בוקר משפחתי
בעיר פאקינג עיר!!! והתמלאתי זכרונות של פה נסעתי אליו ונזכרתי בככר שפניתי לבית שלו .
הכל היה בסדר ו...בחזור נתקפתי בכי בקושי ראיתי לאן אני נוסעת פניתי בטעות לכביש אחר היה בא לי ליסוע אליו או לאילת העיקר להיעלם לאנשיהו
לא האמנתי שזה יכול להכות בי ככה באמצע היום
לא חזרתי לעבודה חזרתי הביתה
בכיתי כמו תינוקת מעולם לא שמעתי את עצמי ככה בוכה.. ואז עצרתי בדרך כי נחנקתי
וכתבתי לו הודעה "אני מתגעגעת"
ועכשיו אחרי שעה מחקתי אותה זה נמחק גם אצלו אולי לא ראה..
אוףףף מצד אחד רוצה לשמור על כבודי ולא להיראות מפגרת
מצד שני למה לא מה יש לי להפסיד ..כבר נשואה עם ילדים בית ועבודה אז מה אם אשפיל את עצמי
מה אכפת לי ..בא לי אותו כמו לפני חודש
בא לי סתם ללכת אליו שוב .ואפילו חשבתי לעצמי אם הוא יענה לי מגעיל ויעליב אותי אז מצויין ככה אשנא אותו ואהיה כל כך נבוכה שלא אתקרב לאיזור שלו.
לא יודעת מה לעשות.
הלכו לי החיים
השתנתי לקצה אחר ואחותי וכולם שמים לב שאני כבויה בוגרת יותר מרגישה שונה
זו אכן גמילה כמו מסמים.
וזה קשה מנשוא . צריך לעבור כל יום לאט לאט
אם מחקת את ההודעה זה אומר שאת מבינה שהקשר איתו לא נכון עבורך.
גאה בך.
שולחת לך חיבוק וירטואלי.
נב. אל תעשי וגם אחרות כאן אל תעשו את הטעות שלי שסיפרתי לחברות על הקשר עם האחר. זה רק יכביד עליכן
כי כל הזמן תדאגו שחלילה אף אחד לא יפתח את הפה.
שכולנו נמצא את השקט והשלוה
טוב עניתי לו שישי לי הערב מסיבת סיום מהעבודה ואני תא יכולה למרות שאכלתי את עצמי שכתבתי את זה
הוא ענה לי לא משנה
לא משנה!!!! באהלי למות שכתבתי שיש מסיבת סיום ועניתי לו שאפשר במוצ"ש כי אני ימות אם אדע שפספסתי אותו באשמתי.
והוא ענה לי שזה לא יפה מצידו להיפגש איתי יותר
לא מבינה למה מה לא יפה.. כי הוא רוצה אותי רק לסקס בטוח בגלל זה .כתבתי לו שזה בסדר וגם אני איתו לסקס(שלא יעוף על עצמו) והוא עוד לא ענה
לא יודעת מה לעשות עכשיו יותר רע לי
אלינור את בסדר??לא זיהיתי שזה את הפלוני אלמוני
את לא תאמיני אני מאמצע פברואר די מפורקת אחרי תאונת דרכים..שמחה שאת חזרת להיות מאושרת
בעלי ואני בטיפול זוגי והולך לא רע אפילו הסקס השתפר.
האחר ניתק מגע למרות שאני מתגעגעת(לא בטרוף) אני יותר רגועה ושלווה ומאמינה שזה לטובה ועדיף כך כבר חצי שנה לא התראנו אני לא מאמינה מטורף לא האמנתי בחיים שאחזיק מעמד ככה כנרטה שחבל היה מונח על צווארי ולא היתה לי ברירה
ליבי שבור את בשלב ההתאהבות אין משהו שיעצור אותך חוץ ממך תנסי להזכרבתחושות שבעלך כמעט תפס אותך אולי זה יחזיר לך את ההגיון
אני סחבתי כמעט 20 שנה את הקטע הזה אפילו לי קשה לקלוט את הטרוף הזה ועדין אני לא לגמרי בחוץ
ליבי שבור,
וואי מה הוא שלח הודעה ככה פתאום?
לדעתי הוא משחק איתך משחקי אגו.
אני לא שמעתי מהבחור הצעיר מאז הנשיקה.
ובעלי שוב טס לחו"ל ואפילו לא רצה שאני אלווה אותו לשדה.
הבית כל כך ריק והחברות שלי כולן עסוקות עם ילדים ואני לבד.
חושבת על הצעיר בלי הפסקה וטובעת בעבודה.
א.א
הבריאות אצלי בסדר. עדיין בשיקום.
תשמעי- אני המומה שגם את מפורקת!!!
החיים שלנו דיי מקבילים. מפחיד!!!
איך את? מה שלומך? איך הבריאות?
טוב שהאחר שלך נעלם. סתם דפוק ובן זונה. אגב, הפרופסור מחק אותי מהאנשי קשר שלו. כזה דביל. יכול להיות כי שאלתי אותו אם החליף מקצוע כי כל יומיים החליף תמונה בוואטסאפ עם אשתו
אז ענה לי- תעשי לי טובה גדולה ואל תשלחי לי הודעות.
הוא כנראה התעצבן שכמה פעמים בשנה האחרונה ביקש שניפגש ודחיתי אותו. מטומטם שכזה.
ועכשיו, משעמם לי ובא לי לשלוח לו קללה בוואטסאפ אבל זה נראה לי דבילי וסתם בלי מטרה...
איזה חרטא זה שאומרים לעשות ספורט
לצאת עם חברות למצוא תחביב
לא עוזר בחיי לא עוזר כל דבר מזכיר לי אותו
בעסה עם ההודעה שלי אתמול
אבל מה לא אלך לאירוע סיום מהעבודה? אני אירגנתי אותו הייתי אחררית על כל הברכות והאירגון
למרות שהיה רגע שרציתי לכתוב למנהלת שלי
שאני חולה וכן ללכת אליו אבל לא יכלתי מה הוא שווה את העבודה שלי את התכנון מראש שלי?
כןןןןןן אוףף עכשיו הלכה לי השבת ועוד הזמנתי חברים בערב לארוחה.
לא ענה לי להודעות מאז שכתב
שלא יפה מצידו להיפגש איתי ועדיף שלא.
מה זה אומר??? אולי הוא מתאהב בי? או שאני סתם חושבת רחוק? מה זה אומר המשפט שלו?
עניתי לו
סליחה על הכל ומצטערת שהלחצתי אותך
אם אתה לא רוצה להיפגש יותר זה בסדר.
על מה סליחה דפוקה שכמותי.
בא לי להיות בת 20 רווקה ולהתחתן איתו
ליבי ,
הוא עושה לך מניפולציות . את באמת אוכלת את זה ?
את עובדת על עצמך ואת יודעת את זה
ואל תבטלי שום אירוע ושום כלום שהצריך ממך מינימום אירחה.
אם כבר ללכת , אז כשמשעמם וסתם כי בא לך ומסתדר.
אחרת תרגישי נורא יותר
אני בעד לא ללכת אליו בכלל אחרי המניפולציה שניסה להפעיל עלייך.
פלוני אלמוני העצות פה ממש עוזרות לי הטיעונים
שלכם דווקא מכניסים בי טיפת היגיון
אין יום שאני לא מגלגלת למעלה וקוראת את ההיסטוריה שלכן ולוקחת קצת מכל דבר
זה ממש עוזר לי.
אני יודעת שצריך מינימום טירחה אבל אני מפחדת לחשוב בעתיד שהניתוק קרה בגללי שלא עשיתי הכל ולא לאכול תלב מה היה אם ולמה לא נילחמתי
אז יצאתי סתומה אבל ניסיתי
אם את באמת רוצה אותו ואת חושבת שיש סיכוי קלוש שגם הוא , אני מאוד ממליצה לך להיות כנה איתו לגבי הסטטוס ולהמשיך איתו נקי . אני בספק שעובדת היותך נשואה תטריד אותו ( אדרבא - כך הוא יבין שהתחת שלו מכוסה , מה שיאפשר לו להיות איתך בלי להיות מחויב אלייך ) כמו כן לעשות תיאום ציפיות , לא שזה יכאב פחות , אבל לפחות שהדברים יהיו לך ברורים .
אין לי אומץ להגיד לו את האמת אבל את צודקת זה בהחלט ירגיע אותו אולי דווקא הפוך ממש ילחיץ אותו
אבל קמתי הבוקר רגועה ונינוחה לא חשבתי עליו אתמול עד ההתקף הבא .. אנסה פעם הבאה לדובב אותו מה היה אם הייתי נשואה אם היה לו יותר קל ואראה אם שווה לספר לו
אלינור
אני מאמצע פברואר מנסה לחזור לעצמי אחרי 2 תאונות דרכים בהפרש של חודשיים.
גם האחר שלי רשם לפני חודשיים במייל ולא בווסאפ (גם הוא מחק אותי מאנשי קשר ויכול להיות שגם חסם אותי)מבקש נתק מוחלט
בן ז...אכן מפחיד הארועים הדומים שלנו
אני סהכ בסדר מידי פעם יש צביטה בלב אבל עוברת יחסית מהר ואין מה להשוות לעבר.
אלינור הדביל ענה לך או קרא את ההודעה ששלחת?
היי א.א
איחולי רפואה שלמה לך ולי
הדביל לא קרא ולא ענה. מחקתי אותו מהנייד ככה שאין סיכוי שיהיה ביננו איזשהו קשר בטעות (אני לא יודעת את הנייד שלו ). באמת שלא מבינה למה בכלל הגבתי לו- כנראה שהשעמום והקריאה בדף השפיעו עליי לרעה.
שיהיה לך בהצלחה בזוגיות עם בעלך! אני שמחה לשמוע שהחיים שלך כבר לא סובבים סביב האחר. זו השפיות והחיים הטובים- שהאושר שלך לא יהיה תלוי במישהו אחר! וצביטה בלב ואכזבה קלה פעם ב..הם מנת חלקם של כולנו שרשמנו בדף הזה ועם הזמן זה מרגיש טוב יותר ופחות צובט- מבטיחה לך יקירתי
יש פה עדיין מישהו?
סיפור כואב הכרתי מישהו שנינו נשואים .והוא חתך אחרי תרופה של כמה חודשים. ועברו 3 שבועות שאינני מתאוששת מה עושים?רק בוכה שלחתי הודעות הוא מתעלם. מרגישה מושפלת
אפרט..הכרתי אותו במסגרת פורום..המצב בבית סהכ בסדר. אוהבת את בעלי . אבל התמכרתי לריגוש.לאחרונה רבנו המון אבל תמיד חזרנו. ולפני שבועיים הוא אמר שנשבר לו ממני וזהו.בהתחלה חסם בכל מדיה אפשרית ולאחר כך ניגש לשיחת פרידה בצורה נעימה אך אני אינני מתאוששת. בוכה המון מלאת רגשות אשמה שזה קרה בגללי. הוא מצידו סיים אבל לא חסם את המדיה יותר' האם יש סיכוי שיחזור אליי?
הצעיר שלח לי הודעות כל הסופ"ש קרא לי מאמי ויפה שלי
רצה להפגש שנצא ונשב בבית קפה או משהו ואני התחמקתי כי כואב לי לשקר לו ככה . תירצתי לו מלא תירוצים
הבוקר ראיתי שהוא העלה תמונה חדשה לאינסטגרם עם איזו בחורה צעירונת בגילו שאפילו לא חייכה. עשה איתה סלפי. לא יודעת מי זו.
תייג את שמה אבל לא רשם 'חברה' .
לא מסוגלת להתרכז בכלום ויש לי המון המון עבודה ופגישות ועניינים.
יערה
כל הסיפור שלך נשמע מאוד תמוה וזה בלשון המעטה....
אני מסיקה שהתחלת עם הסיפור האמיתי (כשהוא בכלל לא ממש ידע על קיומך במכון הכושר) ואז נספחת למחוזות דמיוניים שהוא פתאום רוצה אותך והמשכת אותם כאן על הדף כאילו באמת קרו...
יש לזה בטח איזה שם לתופעה פסיכולוגית זאת..
צר לי שזה מה שאת/ה חושב/ת.
כתבתי כאן את מה שעובר עלי באמת, מדם ליבי.
כך התגלגלו הדברים, כמו שכתבתי הוא יצר קשר והתחיל לדבר איתי רק לאחרונה ומאז הדברים אכן התגלגלו מהר מאוד
מבחינתו והוא חיפש את קרבתי וגילה עניין. הוא הרי חושב שאני בת גילו
אני מנסה לעצור ולא להסחף ורק רציתי מקום לפרוק בו את מה שעובר עלי.
לא אנסה לשכנע כאן אף אחד. כתבתי מה שעובר עלי.
כנראה שטעיתי וזה לא המקום המתאים .
גרמת לי לבכות בהודעה הזו. לא עשיתי רע לאף אחד
רק פרקתי מהלב. אם מה שכתבתי נראה לך מוזר או הזוי זו בעיה שלך בלבד
לא חשבתי שאתקל בחוסר אמון כזה מצד נשים אחרות שהיו ועדיין ? באותו מצב כמוני.
אני בן אדם בדיוק כמו כל אחת כאן. אולי ההבדל היחיד ביני וביניכן שלי אין ילדים אבל גם אני התאהבתי בבחור צעיר ולא בחרתי בזה ואני נמצאת במצב מאוד קשה
גם לי יש רגשות, ולא חשבתי שאזכה לתגובה כזו מרושעת ואכזרית. הלואי ויכולתי להראות לך את כל מה שהוא כתב לי
ואת האינסטגרם שלו .
יערה,
זה המקום המתאים.
אין צורך להתרגש ממה שמישהו כאן כתב למעלה- גם ככה קשה לך.
יש להניח שמי שלמעלה לא הבין איך כאשר התחלת לכתוב הוא עוד לא שם לב אלייך ודי מהר התנשקתם באוטו באופן מסעיר ( הדרך היחידה להסביר את זה שאולי לא ממש כתבת כאן את כל הפרטים ושהוא כן שם לב אלייך לפני כן וכו'- וזה בסדר כי אנשים כאן חוששים לכתוב פרטים וזה בסדר)
התחלת לכתוב אולי בשלב יותר מאוחר ממה שהיה נראה לקוראים.
האם פגשת אותו מאז בחדר כושר?
לפלוני אלמוני האחרון/ה - תודה!
ברור שלא פירטתי כאן הכל כי אני לא רוצה לחשוף ולפרט יותר מדי.
3 שנים אנחנו באותו מכון כושר ובאותן שעות עד כמה שיכולתי להתאים את הזמנים שלי לזמנים שלו כי רציתי לראות אותו... ודי עברתי לגור שם...
הוא היה אומר לי שלום שלום ככה בכניסה ואם היה תופס אותי מביטה בו הוא תמיד חייך אבל זה לא שהיינו ממש בקשר. הוא מאוד שקוע באימונים שלו ואני כאמור די בהיתי בו.
הרי אמרתי שרק לאחרונה הוא התחיל לדבר איתי ולהתקרב אלי אחרי שמצאתי את החפץ שהוא איבד. (החפץ היה מאוד משמעותי עבורו).
והוא זה שפתח בשיחה והתחיל להתקרב אלי (נראית מאוד מאוד צעירה לגילי) והדברים התגלגלו עד לכדי נשיקה . הוא אגב זה שנישק אותי ונסחפתי אני מודה . אני רק בן אדם.
אך מאז אני נאבקת ברצונות שלי ולא כל כך עונה לו למרות שאני מתה לפגוש אותו.
לא ראיתי אותו ולא הייתי במכון מאז הנשיקה.
וואוו יערה כתב לך מאמי ויפה שלי הלוואי עלי
הייתי מתחרפנת במקומך אין כמו תחושת הריגוש והריחוף נראה שהוא ממש מעוניין בך
אני הייתי זורמת שוב כי לא טוב לי עם בעלי לא טוב בית משעמם בחיים בשיגרה אבל שוב לישוב אם זה כדאי אם לא תיפלי לתהום האהבה והבכי כמונייי
בינתיים אני הולכת לדפוק הופעה מחר ולראות אותו כי מוזמנים לאירוע במקום עבודתו
אם אתם זוכרים כשניתק איתי את הקשר פעם שעברה גם הייתי במקופ עבודתו ראה אותי וכבר באותו ערב ביקש להיפגש
לא באה עם ציפיות מחר שלא אתאכזב אבל כן הולכת להתפוצץ בלב ולהתעלף מלראות אותו מעכשיו הלב על 200 רק מהמחשבה שאראה אותו מחר
אבל יודעת שהכל יצוף לי שובבב אחרי שאראה אותו אז אם אני חכמה ואני לאא אז לא אלך מחר ואם אני טיפשה עוורת מאוהבת אז אלך ושוב אתמלא ברגשות ומחשבות אוףף
יערה תמשיכי לכתוב כאן זה ממש עוזר
עצוב לייי השקעתי ממש כולל ספר
אני כרגע באירוע במקום עבודתו והוא לא כאן
לא במשמרת עכשיו
אני צופה לי לילה של בכי תמרורים לילה לבן
והיה לי כל כך כיף יומיים שידעתי שבאה לכאן
מבעס מאכזב וטיפה מעודד כי לא נשמתי כל הדרך וחששתי שאם אראה אותו אחטוף התקף לב
אתם לא מבינים הלב שלי דופק אני מרגישה שכל הגוף רועד רק מהמחשבה שאראה אותו
אני משתגעת
אני לא חושבת שאני חזקה מספיק להתמודד עם שברון ךב אני מנסה לכתוב שאני אהיה חזקה מנסה בכל הכח חשיבה חיובית אבל לא מצליחה אני חנוקה מבכי
בא לי למות זה מה שבא לי
למי שסוקל אותי כאן באופן וירטואלי - בושה וחרפה. מי שכתב את זה הוא ביריון מקלדת ותו לא.
מי אתם שתגידו לי מה קורה או לא קורה בחיים שלי? מאיפה התעוזה?
אני שופכת כאן את ליבי ומנסה לשתף ולהתייעץ , מבולבלת בדיוק כמו כל אחת כאן, כולנו פה באותו מצב מסובך ורגיש.
זה מאוד לא לעניין. התנהגות דורסנית ופוגענית.
תודה לכל מי שכן מבין ומקבל אותי כאן.
יערה יקרה,
את צודקת ב100% ממש לא ברורה לי ההתלהמות כלפיך. אל תקחי ללב
לכולן בדיוק כמוך, יש את האחר שלהן עם כל המחשבות והרגשות שמתווספות לכך.
את ממש לא חייבת לאף אחד דין וחשבון על התקדמות הקשר שלכם או על כל דבר אחר בחייך.
אני מבינה מדבריך שהוא בעניין שלך ורוצה להכיר אותך לגיטימי לגמרי ואני לא רואה שום בעיה בעובדה שהתנשקתם יחסית מהר (בחור צעיר בשיא המיניות שלו למה שיחכה)
נו באמת אף אחת פה לא נזירה.
בכל אופן אני אשמח אם תמשיכי לכתוב כאן בדף.
כתבתי לו 2 הודעות ומחקתי ...
קשה לי שהוא ייראה שאני רודפת אחריו
הבעיה הוא רואה הודעות שנמחקו שזה גם פדיחה
הלב שלי גמור אני חייבת לחזור אליוווו חייבת אני לא מפסיקה לחשוב עליו
תראי אני אשה מאוד חלשת אופי לא צושבת שאתגבר עליו בחיים אכלתי אותה כל הכיף נהרס לי
שמחת החיים שלי מתה והוא הוא לא מתייחס אלי אפילו ההודעות שנמחקו לא מעניינות אותו
קשה קשה לי מאוד ותמיד בסופש הכל עולה לי יותר
כשכתבתי שאני לא מתחרטת וזה היה שווה את זה
אז עכשיו שאני מרוסקת נפשית אפילו אחותי שהיתה חלק בלתי נפרד מחיי נעלמה לי כל כולי בו המחשבות שלי לא פנויות לקרובים שלי אכלתי אותה
אני מצטערת שבכלל התחלתי עם הכל מצטערת שפגשתי אותו מטומטמת שכמותי
אין לי אופי חזק כל חיי ויתרתי לאחרים ותמיד הייתי הכבשה השחורה זו שאפשר לנצל כי תמיד אומרת כן כל חיי והנה אני בגיל 37 גמורה מאהבה
ליבי שבור,
איך עבר עליך הסופ"ש?
אני לא חושבת שיהיה חכם לשתף אחרים
אני לא סיפרתי לאף אחד. גם לא לחברות קרובות או משפחה.
הייתי באימון ביום שישי והוא לא היה שם. קיוויתי שהוא יבוא למרות שבדר"כ בשישי הוא לא שם. יודעת פחות או יותר את הלו"ז שלו חחח
האמת שאני דואגת כי גם לא שמעתי ממנו כבר כמה ימים והוא גם לא היה מחובר ולא העלה תמונות וסטטוסים כרגיל (אולי התייאש ממני שלא עניתי לו?)
הצצתי קצת אצל חברים שלו (יודעת מי הם באופן כללי בגלל שהם כולם בכל הקטע הזה הפייסבוק מצטלמים יחד וכו') וחיפשתי אולי הם העלו תמונה איתו או רשמו משהו לגביו.
כלום.
מצד שני אני יודעת שהוא עסוק מאוד.
ובעלי חזר מחו"ל וסיפר לי על העבודה שלו ואני הראש שלי עסוק בצעיר ומה קורה איתו. בודקת את הטלפון בלי הפסקה...
היתה לי עכשיו שיחת עבודה די דחופה והריכוז ממני והלאה...
בלילות האחרונים אני מצליחה להרדם רק כשאני חולמת שהוא לידי מחבק אותי.
והטלפון שותק. ניסיתי להתקשר ולא היתה תשובה.
כל דקה נראית כמו נצח.
חלמתי עליו אתמול פעם ראשונה
ובחלום הוא לחץ לי יד והיה כל כך נחמד אלי
כל היום חשבתי עליו כל היום לפחות בלי בכי
זו כבר התקדמות אבל אין סוף דימיונות מה אם ניפגש שוב
ליבי שבור,
במחשבות זה לוקח הרבה זמן, צריך להכיר את זה ולדעת שככה זה.
אם במעשים את נמנעת אז יש מצב שהמחשבות והרגשות לא יהיו כאלה כואבים וממוטטטים.
החלום לפעמים מרגיש כמו הדבר האמיתי...
פלוני אלמוני הצילו
קשה לי מאוד אני לא מפסיקה לחשוב עליו
כל כך בא לי לראות אותו אני לא מפסיקה לבכות
מה יהיה עלי? ככה ייראו חיי? ועכשיו חופש גדול זה הולך להכות בי חזק
אני כל כך רוצה אותו מאז הלילה שבעלי שלח לי הודעה ונלחצתי מאז לכ נפגשנו הוא נבהל ממני איך שזה הרס לי .
בא לי למות אני כל כך עצובה כל כך כבויה כל כך מיסכנה ואין לי למי לשפוך את הלב אף אחד לא יודע
זו רק אני הלב השבור והמדמם שלי
בא לי ללכת למקום עבודתו אבל זה יהיה כך כך שקוף שזה בשבילו אוףףף
ליבי שבור,
זה כאב עצום.
ההרגשה שכל החיים לא שווים בלעדיו והחוסר אונים מוכרים כאן לרבים , באמת.
לא הבנה שכלית רגילה של המצב שבו את נמצאת זו הכלה אמיתית של הכאב שלך ממקום של ניסיון
הנחמה בכך יכולה להיות שההרגשה שהעולם נגמר עוברת, תאמיני שהיא עוברת.
והיא אל תעבור אם הוא ייצור קשר וירצה אותך, כלומר היא תעבור לפרק זמן מסויים וזה ירגיע את המקום הכואב אבל זה רק לטווח הזמן המיידי.
אל תחשבי שהוא לא יוצר קשר בגלל משהו שדפוק בך את פשוט שידרת לו שאת תלותית בו ולכן במשחק הבלתי נגמר של חיזורים ידו כעת על העליונה.
הדרך הבדוקה להירגע קצת בלב ובמחשבות היא לא ליצור איתו קשר.
לא ליצור איתו קשר תעבוד עבורך בכל תרחיש אפשרי
אם הוא יחשוב שירדת ממנו- אז זה יגרום לו להתקרב
אם הוא לא יחשוב את זה ממילא את צריכה את הזמן לריפוי.
תכתבי פה. אפילו תכתבתי לעצמך את כל הדברים שהיית רוצה ממנו ולעשות איתו. זה מקל ככה שהמחשבות מקבלות איזה תוקף מסויים וזה משחרר.
כשאני נפגשת איתו הכל עוצר.
לא יודעת מה יש בעיניים המדהימות שלו ובחיוך המקסים שלו שפשוט גורם לי להרגיש רגועה, שמחה, ובעיקר מרגישה שאני חיה
יושבת איתו ברכב או סתם אחרי האימון והוא מניח את היד שלו על הרגל שלי או מחבק אותי כולי צמרמורת כמו בת 16 מאבדת את המילים
ואני עוצרת את עצמי פעם אחרי פעם.
ההגיון נעלם
אני קמה בבוקר ישר בגללו ובשבילו , מתרגשת מהמחשבה שנפגש במכון כושר
כל המחשבות שלו ממוקדות בו, מה הוא עושה , מה הוא היה אומר הכל סובב סביבו
איבדתי את עצמי
יערה,
את מתקרבת ליום שהוא יצפה שתתמסרי אליו.
וככל שתתמידי בעצירות הללו הוא ירצה יותר.
וכרגע כנראה הכי נוח לדחות את ההחלטה הזו ולזרום אבל היא מעבר לפינה
בגלל שכל כך חסר לך משהו את מאוד מעצימה אותו ועושה לו אידיאליזציה - וזה בסדר.
גם מזיקוקים אפשר לקבל כוויה
מרגישה שאני נקרעת בין האהבה לבעלי לבין הצעיר
אוהבת אותם . את שניהם
הם שונים לגמרי זה מזה. הפכים (וגיליתי לאחרונה שהם נולדו באותו תאריך...)
ושניהם אוהבים אותי.
בעלי הוא העוגן שלי, היציבות שלי, הבית. באמת בעל מדהים איש טוב הכי טוב שיכולתי לבקש. תמיד היה שם בשבילי. יודעת שהוא יעשה בשבילי הכל
אבל אני רוצה ילדים והוא לא מוכן לשמוע על זה.
לא חשבתי שיבוא יום וגבר אחר יכנס לי ככה לחיים וללב
אלוהים שישמור אני לא יכולה להמשיך ככה
לא תאמינו..
מי שלח לי הודעה אתמול??
כתב לי מה קורה מה עושה
ואני הייתי במסיבה שאל אם אני רוצה לבוא
והלכתייייייי למרות שהייתי גמורה ומה אגיד לבעלי פתאום ב22 בלילה כי אחרת הייתי אוכלת את עצמי
היה ממשש כיף דיברנו המון הוא אמר לי שהתגעגע אלי
ולאיך שאני נוגעת בו
אמר לי שהוא עושה המון שטויות עם בנות
והוא לא מצליח להתאהב
טוב כזה חתיך לא נורמלי אם הוא לא יחגוג לא הגיוני .ידעתי שהוא היה עם אחרות באסה אבל מה יש לי להתלונן.
הוא ביקש שאשן אצלו התחנן שלא רוצה לישון לבד
אבל לא יכולתי לישון אני הייתי חייבת לחזור כבר היה ממש מאוחר.
קמתי מאושרת שמחה חזרו לי החיים
מוזר לי שלא חשבתי עליו בכלל
לא עצוב לי אז לא חושבת עליו
זה קטע שפתאום המוח רגוע ואין בכי
בקיצור מקווה שלא יזרוק אותי שוב
לצערי בטוחה שכן כי ככה הקשר שלנו כל הזמן
ממני מאוהבת חסרת תקנה
טוב היה צפוי
יומיים אחרי המפגש כותבת לו הודעה על משהו בקשר לעבודה בכלל לא אישי
ולא עונה קורא ולא מגיב
כתבתי לו הבוקר מה הקטע שהוא לא עונה
ואני לא צריכה כלום יום טוב
יאלה גם כן חושב עצמו יותר מדי
אני מתכוונת לא להתייחס אליו יותר זה כבר מוגזם היה מפגש טוב אז למה לא לענות לי... דפוק כזה
ליבי,
מישהו כבר כתב לך פה - *אל תחשבי שהוא לא יוצר קשר בגלל משהו שדפוק בך את פשוט שידרת לו שאת תלותית בו ולכן במשחק הבלתי נגמר של חיזורים ידו כעת על העליונה.
הדרך הבדוקה להירגע קצת בלב ובמחשבות היא לא ליצור איתו קשר.
לא ליצור איתו קשר תעבוד עבורך בכל תרחיש אפשרי
אם הוא יחשוב שירדת ממנו- אז זה יגרום לו להתקרב
אם הוא לא יחשוב את זה ממילא את צריכה את הזמן לריפוי*
וווואווו חברים לקח לי מלא זמן להשלים פערים לא נכנסתי לכאן מלא זמן עסוקה בלימודים \ מבחנים \משפחה וכמובן האחר שמעסיק אותי ללא הפסקה פעם אהבה פעם עצבים.. בטח אתם אומרים נו א"ש ?. מה חדש כל הזמן אתם כך? חחח אני יכולה לשמוע את זה עד לפה
(כמובן מי שמכיר אותי יודע על מה אני מדברת)
אז מה שלומכם?
אלינור וא.א.הרבה בריאות - תשמרו על עצמכן כייף לכם שהתנתקתם מהאחר
פלוני \ עובר אורח - אם זה אתה התגעגענו לשנינות שלך
רק דבר אחד יש לי לומר למי שעדין לא נכנס לביצה הטובענית .. אם אתם יכולים תברחו כל עוד זה אפשרי כי אי אפשר לצאת מזה כל כך מהר!!! אוטוטו סוגרת 5
לא עובדים ביחד פשוט בשיחה שלנו הוא אמר לי שהוא בתחום מסוים שאני עובדת גם אז אמרתי שבכיף אעבוד איתו אם צריך אז שאלתי אותי משהו .
וגם לא ענה
כן חבל שלחתי לו הודעות מאז המפגש לא הייתי צריכה
אני ארפה מהודעות הרי זה נכון אם כן ואם לא זה מגיע אם אין קשר ..
מקווה שלא אשקע שוב בדיכאון בכיתי כל כך הרבה בגללו
לא קל ממש לא קל
ליבי שבור
ככ מבינה אותך ואת ההרגשה ממרומי גילי והקשר הארוך עם עליות וירידות ..
לי מאוד עזר לכתוב פה ולהשתפך אבל תכלס רק משהו פנימי שפתאום יזוז לך רק עבודה פנימית תעשה את העבודה זה לא משנה מה נגיד או מה הוא יגיד כל עוד את לא שלמה עם הניתוק אבל באמת הוא לא יתרחש.
אצלי האחר ניתק את הקשר ובנתיים זה הדבר היחיד שעובד(שאני ניסיתי להפרד נשברתי כל פעם מחדש)
עדיין הוא חסר לי ועדיין צריכה לשמוע ממנו אבל אני במצב הרבה יותר טוב לא אובססיבית כמו פעם והקלישאה שהזמן ירפא ככל הנראה נכונה גם אם זה הרבה זמן (כבר חצי שנה לא התראנו ו4 חודשים לא התכתבנו או דברנו)
הרבה חיבוקים
א"ש שמחה לשמוע ממך מאחלת לך רק טוב ושהוא לא ישגע אותך יותר מידי
אלינור אופק אתם עוד נכנסים לדף?
א.א,
בגלל העובדה שאנשים נמצאים כאן בשלבים שונים של הקשרים הללו, החכמה שצברו הוותיקים לא מצליחה לדעתי להגיע אל אנשים במצב יותר התחלתי.
העזרה והעצות לכל שלב הן שונות .
דברים שאולי הוותיקים כבר הבינו ממזמן נראים תלושים ולא רלוונטיים אל החדשים, במצבי התלות והמצוקה הם מחפשים לשמוע דברים אחרים וכך תיבנה קומה אחר קומה.
במצב ההתחלתי מי רוצה להרפות או לעזוב ? בוודאי לא חושבים בכל רגע נתון שהצד השני חרא, לפעמים כן לפעמים לא, לפעמים מתגעגעים שבא למות ולפעמים שונאים שלא מהעולם הזה ולכן מה יכול להועיל לאנשים במצב הזה...
בלי קשר, כיף לשמוע שאת במקום יותר טוב עבורך בחיים
ליבי,
סתם עצה. אל תחמירי עם עצמך כל כך. גם על פעולות שנראות לך כטעויות ושגורמות לו להתרחק- זה חלק מהקבלה העצמית שלך. אין לנו שליטה על הכל ואת בדרך הנכונה.
היי. א"ש א.א
עכשיו נכנסתי ושמחתי לראות שכתבתן ושאתן סהכ בסדר:)
א"ש נראה לך שפלוני אלמוני זה עובר אורח?
נראה לי שעובר אורח כבר לא נכנס לדף כי השארתי לו הודעה ולא ענה לי
שתיתי הערב אצל חברה מלאאא ואני ממש שיכורה
לא יכולה יותר לא יודעת איך אסע מפה הביתה
ורק חושבת עליו מתאפקת לא לשלוח הודעה אמרנו שלא אשלח לו יותר אני משתגעתת
אני ממש שיכורה הרג אותי הבחור האחר הזה משתגעת
תודה לכולם פה על העצות המחממות
זה נכון שהחוכמה של הותיקים יכול להאיר את פני ואילו אני שקועה בהתחלה ונאטמת מעצות חכמות בגלל שאני עדיין עיוורת ומאוהבת .בטוחה שאצחק על עצמי עוד כמה חודשים או שנים שאקרא פה את ההודעות שלי
אגב אני מגלגלת אחורה ורואה את מה שכתבתי הכל נראה לי בלופ פעם בוכה פעם ניתק קשר פעם שלח הודעה וחזרנו להיפגש והנה שוב עכשיו..
סתומה אני בחיי אני מבינה מכל מה שכתבתי שהוא טיפוס כזה של לפגוע לא לענות לי להודעות לנתק קשר ואז שוב לשלוח הודעה משום מקום אחרי שכלכך בכיתי וכאבתי וחפרתי לכםםם פה!!
ואני חחחח אני רצה לזרועותיו כל פעם מחדש
יש בי פחד שאזדקן ואהיה מכוערת ואשמין בחזרה זה חלק גדול מההתנהגות שלי . פוחדת שלא אספיק הכל פוחדת שאתחרט שכבר יהיה מאוחר
נדפקתייי קשות.
אוהבת לכתוב כאן זה ממש עוזר לי
ומעריכה ומעריצה אתכן על כל מה שעברתן לוקחת אלי חזק את העצות וברגע שאתחיל לראות ולא אהיה עיוורת יותר זה בהחלט ישמש אותי
הצילוו חטשבת עליו כל היוםםם הרג לי את המוח
בוכה בוכה בוכה מה יהיה עלי???
איך שוכחים? איך? ועוד מניאק מילא היה נסיך הייתי בכלל מעולפת ..מחכה שהזמן יעבור בינתיים לא שולח הודעות לא כלום..מחכה שיהיה חרמן ואז ייזכר בי בסתומה שרצה לזרועותיו כל פעם מחדש
פותחת שבוע חדש של געגועים וכמיהה למגע שלו
סופ"ש קשה נפשית.
חושבת עליו בלי סוף ומול בעלי הראש שלי ברצפה. לא מסוגלת להסתכל עליו מרוב אשמה ובושה.
הוא רואה שאני לא כמו תמיד
שפתאום אני צמודה לסלולרי יותר מבעבר ושמשהו עובר עלי אני לא מרוכזת בכלל בשום דבר. ונראה לי שהוא מתחיל לחשוד
מפחדת שהוא יגלה . אם בעלי יגלה - לא יסלח לי.
ומפחדת לספר לצעיר את האמת
מסובך...
מסובך נכון
גם בעלי בחיים לא יסלח לי
אבל אני לא הייתי סולחת לעצמי אם לא הייתי הולכת על זה אולי אצלי שונה אני לא אוהבת את בעלי שנים שהפסקתי למרות שהוא טוב אלי לאחרונה עוד השתפר
ליבי שבור ,
בעלי יקר לי מכל. הוא כל עולמי וזה מה שאני עושה. אני פשוט מטומטמת...
לא יודעת איך אוכל להמשיך להסתיר את זה
אנחנו ממשיכים להפגש, בעיקר לאחר האימון בדר"כ מתמזמזים ברכב שלי / שלו
ויש לנו המון שיחות נפש. והוא גם מצחיק אותי. המון . ממש מתרגשת לפני כל פגישה איתו.
הוא מספר לי המון דברים די אישיים ומתייעץ איתי על העתיד שלו (אני בגילו כבר הייתי נשואה)
יש בו כל כך הרבה תבונה ורגישות וחמלה לאנשים אחרים. הוא פשוט בן אדם עם לב זהב.
ואני רק פוגעת בו כל יום שעובר . בו וכמובן בבעלי היקר לי בתבל
מפחדת שבעלי יידע.
זה יישבור אותו זה לא מגיע לו...
איך הגעתי למצב הזה??? יודעת שאין על זה סליחה ומחילה.
כבר לא מבינה את עצמי. כאילו המוח שלי נסגר בקופסא אטומה.
ובכל זאת ממשיכה להפגש עם הצעיר ששבה לי את הלב...
איזו מין אישה אני? לא מסוגלת לראות את עצמי במראה.
ובעבודה אני מוצאת את עצמי מבלה יותר מדי בשירותים שוטפת פנים מנסה להתאפס ולהתרכז
שוב חפרתי
