גירושין עם תינוקת

[אנונימי]

מחפשת להתייעץ עם נשים באותו מצב...
גירושין, תינוקת בת חצי שנה, עדיין יונקת.
הפרוד רוצה משמורת משותפת והרעיון מזעזע אותי...
אני מפחדת שכרגע בתי המשפט ב
נוטים לפסוק לטובת העניין..
אני חושבת שזה דבר נוראי לעשות לילד, בעיקר כלכך קטן.
תינוק צריך לישון עם אמא שלו במיטה קבועה.
אני לא אומרת שהאבא לא חשוב, אבל בשלב הזה הקשר עם האמא כלכך קרוב. גם בטבע.. איזה אמא צריכה להיפרד מהגורים שלה..
אני כלכך לחוצה, מנסה לתת לפרוד מה שירצה, מורידה במזונות, מרחיבה שעות ראייה, רק שלא נגיע למצב של דיונים בבית משפט ועורכי דין ומלחמות, שבסופן מי יודע מה יקבע לנו מישהו זר מבחוץ..
אם למישהי יש איזה מילה טובה, טיפ, או סתם תמיכה נפשית, אודה בכל ליבי

[מתגברת*]

מנסה לקבוע יעוץ עם עו"ד בויצו ונעמת..
אני רוצה לדעת מה עומד לזכותי, מחפשת משהו בטוח להישען עליו.
זה שהיא יונקת כרגע אני יודעת לא מאפשר הפרדה. אבל החלטנובאופן זמני ש הוא לוקח אותה לכמה שעות פעמיים בשבוע, וכל סופש שני, והשעות האלה הולכות ומתרחבות, הוא כבר רוצה לקחת אותה לשבע-שמונה שעות ברציפות, ואני ממש צריכה לריב איתו על זה כדי שיבין שלא מפרידים תינוק יונק לכלכך הרבה זמן. ואז הוא אומר, אז למה במשפחתון אפשר לנתק לשמונה שעות?
היא נכנסת למשפחתון מחודש הבא.
אבל אז מה שמונה שעות משפחתון, ואז הוא יקח אותה ויום שלם נהיה בנפרד??

[פלוני_אלמונית*]

אולי יכול לקחת אותה בשעות של המשפחות? עדיף אבא ממשפחתו , לא?

[קור_את*]

לדעתי, כדאי לך למצוא דף מתאים באתר הראשי (להצטרף לדף קיים)

[תהלה*]

ליבי איתך. אני במצב דומה. התגרשנו ואני מרגישה שחסרה לי עזרה/זמן לעצמי וכו... אבל לא ממנו. והוא מקבל את זה גםכי הוא חסר ביטחון להיות עם התינוקת לבד וגם גורמים חיצוניים מבינים שבגיל כזה התינוקת זקוקה לאמה. אז זאת זכותך המלאה לא להפרד ממנה בשלב הזה. אני מבינה שאצלכם זה אחרת אם הוא כל כך נלחם להיות איתה. אבל זכותך לסרב. אשמח לקרוא ולנסות לתמוך במצב זה שמאוד קרוב לליבי. חיבוק

[מתגברת*]

תודה תהלה
המצב כרגע הוא שהוא מסכים שהיא לא תישן אצלו עד גיל שנתיים, בנקודה הזאת אני גם יודעת שהחוק איתי..
הוא לוקח אותה לבערך 6 שעות כל פעם...
אמר שלא ילחם איתי אם לא יהיה חייב..
הבעיה היא שהוא לא מוכן לשלם מזונות מלאים.. הוא אומר לי שהוא רוצה לשלם לי מזונות מינימום ללא מדור. ואם אני אומרת לו שחייב מדור אז הוא אומר, שרוצה משמורת משותפת ואז לא יצטרך לשלם מדור..
אני מרגישה ממש במלכוד בנושא, והמצב כרגע הוא שאני אצל ההורים, והוא נותן לי כמה מאות שקלים כל חודש, וכרגע אין הסכם כי אנחנו לא מצליחים להסכים.. אני ממש לא רוצה להגיע לדיוננים ומשפטים, גם התייעצתי עם עו"ד של נעמ"ת והיא אמרה לי שאם נגיע למשפט, אף אחד לא יכול להבטיח שלא תהייה משמורת משותפת, כי עכשיו ממש מעודדים את זה..

[תהלה*]

מה בעצם את רוצה?

[מתגברת*]

אני רוצה שהמשמורת תהייה שלי, עם הסדרי ראייה שיכבדו גם את הרצון שלו לגדל אותה ,אך לנסות לסדר ככה שהילדה לא תעבור כל לילה לבית אחר..
מבחינת מזונות..לא אדרוש ממנו יותר מהמינימום, אך לא מוכנה לוותר על מדור

[תהלה*]

ברור שהמשמורת שלך. ומי אמר שכל לילה היא בבית אחר ? לא יודעת. את נשמעת לי נורא לא מדוייקת גם לא עם עצמך. גירושין עם תינוקת זה דבר מורכב ותמיד לא פשוט. גם ריגשית ומכל הבחינות. תביני- ככל שהגרוש משלם יותר אז יש לו יותר זכויות . תחליטי עם עצמך כמה את מוכנה לערב אותו . (אצלי זה שעה בשבוע! אבל זה כל כך אינדיבידואלי! ) וכמה את מבקשת מזונות (אצלי זה גם כמה מאות וללא מדור) בגיל כזה לדעתי אין לגבר כל כך מה לעשות עם תינוקת. סיכמנו שבשלב יותר מאוחר יהיו יותר פגישות בגיל שאפשר ליצור קשר.

[מתגברת*]

תודה תהילה, באמת לא הייתי ברורה...
כוונתי, יש מעין חלוקה -עד גיל שנתיים ומגיל שנתיים.
עד גיל שנתיים- המשמורת אצלי, הסכמתי לכך שיקח אותה בימין שני ורביעי לכמה שעות , וכל סופש שני כמה שעות כל יום.
הוא מאוד רוצה להיות מעורב, ומאוד מקשה עלי להגביל אותו בשעות וכל הזמן מנסה להרחיב שעות..
פה אני תמיד על המשמר.
מגיל שנתיים כבר אמורה להיכנס לינה גם..כך הוא מתעקש, ובגיל הזה לפי מה שהבנתי אני לא אוכל לסרב כבר, כי אם יחליט לקחת למשפט אז הכוח אצלו..
מבחינת מזונות...צודקת תהלה, יותר כסף נותן יותר זכויות...אמשיך לחשוב על כך... תודה

[מתגברת*]

ולקטע רגשי יותר... הבובה מצוננת עכשיו, מחר הוא לוקח אותה לכמה שעות, ומתעקש לקחת אותה לביקור אצל אחותו להדלקת נרות... אבל היא מצוננת ולא נעים לה, למה להתעקש על זה..
ממש קשה, אני מרגישה שאני כל הזמן צריכה להילחם על טובתה מולו, והופכת לביצ'ית תוך כדי..

[תהלה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נורא בא לי להגיד לך להלחם וכשאת מרגישה שזה לא מתאים להוציא אותה מהבית אז פשוט להגיד שזה לא מתאים כי אין תחליף לתחושות של אמא.
אבל אני לא מכירה את הסיפור האישי שלכם ואי אפשר ליעץ בתחום הזה באופן כללי. כי יכול מאוד להיות גם שיותר נכון לשחרר ושהאבא הוא טוב לילדה ושבזמן הזה את יכולה להספיק לעשות דברים לעצמך. עבודה/חברות/מנוחה/להפגש עם מישהו חדש... וגם אולי טיפול אם נפשי או פיזי... או כל דבר שהזנחת מאז שאת אמא.
וגם- נראה לי שלפעמים יש לאמא יותר רצון וצורך להיות עם הילדה מאשר שבאמת הילדה צריכה את האמא...
קחי את כל מה שכתבתי בעירבון מוגבל . זה מאוד אישי. וכותבת לך כי אני באותו מקום.
חנוכה שמח.