פתאום הוא מתלבט לגבינו

[מתוקה*]

הוא כמובן יקרא מתוקה מתחילה מחדש

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אני מתגעגעת אליו נורא ולא יודעת מה לעשות עם הגעגועים האלה. רוצה נורא להתקשר אליו אבל לא יודעת מה בכלל יצא מהתקשרות שכזו והאם זה נכון. מצד אחד רוצה ללכת עם הדחף והגעגוע מצד שני מגיע הרציונל שאומר "חכי עם זה". ובעצם כשאני חושבת על זה כמו שהוא עכשיו - מתלבט, לא בטוח בקשר וכו' - אני לא רוצה אותו, שנינו צריכים לעבור את התהליכים שלנו. וגם זה שעוד לא לקחתי את הדברים שלי מביתנו המשותף, הכל עדיין שם מלבד דברים שהיו הכרחיים עבורי (בגדים, נעליים...) מבולבלת, ולא ממש ברור לי מה אעשה עם הבלבול.
כבר כמעט שבוע כואב לי הגרון, כמו קוץ שתקוע לי שם בפנים, וכל הבכי הזה שאני לא בוכה ורוצה כבר להוציא החוצה ולא יוצא.

[פלוני_אלמונית*]

מתוקה
גם אני ניפרדתי היום...בערך מאותם סיבות...כואבת איתך..

[אלמוני*]

מתוקה,
אני רוצה לכתוב לך משהו שניסים אמון כתב לי, בקשר לבעיה של בחורה שאני מתקשה והתקשתי להתגבר עליה, שגרה בארץ אחרת.

אהבה רומנטית ולהניח לדברים

ניסים שלום,

רציתי לשאול אותך על הקשר בין אהבה, רומנטיקה ואבדן. לפני שנה הסתיים קשר בן חצי שנה בערך של עם בחורה זרה, שאינה ישראלית ואינה גרה בישראל. נפרדנו ובמשך שנה עוד היינו בקשר טלפוני, ורק לאחרונה הפסקנו לדבר. נראה לי ששנינו הרגשנו מותשים רגשית. ונדמה לי שרוב הפרטים אינם חשובים, לצורך השאלה.

הקושי שלי, שהוא קושי של הרבה אנשים הוא להניח. אני לא מצליח "להתגבר". כלומר, ברור לי שיש לי אהבה אל הבחורה הזאת, כמו שיש לי אהבה אל כל החברות שהיו לי. אבל אני התקשתי ומתקשה בלהניח לדברים ולשחרר. אני יכול למנות מליון סיבות למה כן היינו יכולים להיות יחד ולמה לא, ואולי הייתי צריך לעשות צעד כזה או אחר, או למה לא עשיתי צעד כזה או אחר, אבל בסופו של דבר, זה הצקה עצמית מיותרת. אני לא מצליח להניח לדברים, ולתת למה שצריך להיות להיות.

אני לא יודע אם נהיה ביחד אי פעם שוב ואם יש סיכוי לקשר הזה, אם היא תבוא לכאן או אני לשם, אינני יודע, ואינני מרגיש כאילו יש לי תשובות. אבל ההתעסקות בזה גורמת לי הרבה סבל.

זה בא לידי ביטוי באהבה, אבל גם בהרבה דברים אחרים, כי מי שלא יודע להניח בזה, לא יודע להניח בעוד הרבה דברים קטנים, ומודע לזה אצלי.

ואני לא תמיד יודע כיצד להתמודד עם זה, כיצד ללמוד להניח לדברים ולהמשיך הלאה, לסלוח לעצמי על הדברים שעשיתי ולא עשיתי.. לחיות..

אשמח לשמוע את דעתך,

_

מה לעשות עם עצב ואבדן
NissimAmon, בתגובה ל: אהבה רומנטית ולהניח לדברים


יש לך פצע פתוח. כמו שיש פצע בגוף. ואתה מחטט ומחטט בו.
אז במקום חרטות ואשמה וספקות,
רק תקיף אותו בחום ואהבה. פשוט תקבל אותו, את הכאב.
תחווה אותו,
הנח לביקורת,
והוא יבריא.
פצעים מבריאים אם מטפלים בהם נכון.

_

---

(בחזרה אלי) המון מילים והסברים על למה וכיצד נוכל להגיד לעצמנו עד אינסוף. האם לא הגיע הזמן שנלמד לסלוח לעצמנו ? על הבחירות שלנו ? על כך שעשינו את הכי טוב שיכלנו בנקודת זמן ? האם את מתייחסת לעצמך כמו לבן אדם שאת מאד מאד אוהבת ? תשאלי את עצמך, כל יום מחדש..

המון אהבה
ר.

[ענ_בל*]

ר.
המילים שכתבת ריגשו אותי.

הקושי שלי, שהוא קושי של הרבה אנשים הוא להניח.
זה אחד מהדברים איתם התמודדתי בשנים האחרונות. לא בהקשר לבן אדם מסויים, ספציפי, אלא בהקשר לחיים בכלל. להיתקעות בכל מיני מחשבות שמסתובבות סביב עצמן ולא נותנות מנוח.

אהבתי מאוד את התשובה שקבלת מנסים אמון.
_רק תקיף אותו בחום ואהבה. פשוט תקבל אותו, את הכאב.
תחווה אותו,_
פצעים מבריאים אם מטפלים בהם נכון.
כלכך פשוט,
כלכך נכון.
בהצלחה לכולנו. @}

[ר*]

אני שמח שאהבת..
את יכולה לקרוא את הטורים שלו ב NRG, הוא מדהים, ניסים אמון.

[שושה*]

האם את מתייחסת לעצמך כמו לבן אדם שאת מאד מאד אוהבת ?
האם יש קשר בין לאהוב אותי,בלי תנאים, את כל מה שהיה, את כל הדרך המתפתלת וזו שעדיין, לבין היכולת להתגבר על אהבה שלא הצליחה?

פשוט תקבל אותו
הלוואי שזה היה כל כך פשוט... או שזו פשוט אני שמסובכת. כנראה שגם...

[ר*]

שושה יקרה,

האם יש קשר בין לאהוב אותי,בלי תנאים, את כל מה שהיה, את כל הדרך המתפתלת וזו שעדיין, לבין היכולת להתגבר על אהבה שלא הצליחה?

אהבה שלא הצליחה זה פצע, הבעיה היא החיטוט.. האם את כל הזמן מתעסק בשאלות של מה עשית ולא עשית, ואם היית עושה כך או אחרת.. זה מיותר.. לכאוב את הכאב ? איך אפשר שלא ?? הקשר הוא בדרך ההתמודדות. שתוכלי להגיד לעצמך אני בסדר. הרי כל מה שאת עוברת אחרי הפרידה הוא פנימי, הוא שלך... ואז זה מגיע לאיך את עם עצמך, איך את מתמודדת עם הפרידה. אין לנו שליטה על הכל, אבל צריך ללמוד להניח לדברים.



_פשוט תקבל אותו
הלוואי שזה היה כל כך פשוט... או שזו פשוט אני שמסובכת. כנראה שגם..._

פשוט ?? ממש לא.. לא במקרה אני לבד כבר שנה.. הבחירה לא להניח לדברים יכולה להיות מהרבה סיבות, איש איש וסיבותיו, לא בטוח שהסיבות שלי קשה להניח הן אותן סיבות שלך. אבל בשורה התחתונה, ברגע שתניחי לדברים יהיה לך יותר קל. את מודעת וזה חשוב, זאת הדרך להתחיל לצאת החוצה, גם אם היא ארוכה, ואת לא לבד, גם אני הולך בה עכשיו, ועוד הרבה הרבה אנשים.

תשמחי על כך שיש לך את הרגישות והאומץ להסתכל על זה ולהיות מודעת, האומץ להניח לדברים גם הוא יגיע.

ר.

[הבית_של_ר*]

שושה נעלמה..

[הבית_של_ר*]

היי שושה
כתבתי לך בדף שלי, אולי כאן תקראי ?

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

נעמי
תודה שקראת
אני צריכה עוד לחשוב על מה שכתבת
ואולי אחר כך אוכל גם להגיב
כרגע זה כל מה שיש לי

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אני חוזרת אל הדף הזה אחרי שהמון זמן לא ביקרתי בו ולא כתבתי בו. השבוע תחלוף שנה מאז שנפרדנו, ואני מנסה לעכל את כל מה שעבר עליי. עזבתי בנזוג, עזבתי את העיר לטובת חיי כפר, עברתי לגור לבד, בבית חדש.
האמת היא שעד השבועות האחרונים לא ממש הייתי עסוקה בזה ופתאום הכל מציף שוב - הפרידה ובעיקר העצב שכשנפרדנו לא הייתי ערה אליו והיום הוא מדויק ומזוכך כל כך, שזה מצד אחד דבר טוב ומצד שני עצוב מאוד.
לא דיברתי איתו המון המון זמן ואתמול החלטתי להתקשר בעיקר כי זה טורד את מנוחתי ושקלתי את זה לא מעט בשבועות האחרונים אבל כל הזמן משהו כאילו עצר אותי. בעצם היתה זו התחושה שארגיש תלותית, שהוא יחשוב שעוד לא התגברתי עליו, הרצון לא להרגיש פתטית, אבל אתמול החלטתי ליזום שיחת טלפון. התקשרתי והאמת שהיה דווקא נחמד. נדמה לי שהפתעתי אותו מאוד כי בהתחלה הוא ממש גמגם. ממש לא הרגשתי את כל מה שחששתי ממנו. הוא באמת היה מאוד נחמד והיתה שיחה נעימה. לא הרגשתי געגוע, ובשום אופן לא רצון לחזור אליו, אלא באמת ליצור איזו שהיא סגירה, לאפשר לעצמי קשר מינימלי איתו בלי להיבהל כל כך.
ועכשיו מה? אני מרגישה על איזו שהיא פרשת דרכים - מצד אחד מרגישה שאת הדלת הזו סגרתי וטוב לי עם זה, מצד שני עוד לא נפתחה דלת חדשה משמעותית, עוד לא מצאתי אהבה חדשה משמעותית. אני מאוד מקוה שזה אכן יקרה בקרוב, כי אני באמת לא רוצה להתרגל ללבד הזה. אני באמת מרגישה מוכנה למערכת חדשה, להתקדם לשלב חדש, מתי זה יגיע? עברה שנה וזה פרק זמן משמעותי מספיק, אני מרגישה שהתאוששתי מהמערכת הקודמת, מה עוצר אותי? למה זה עדיין לא קורה? אין לי תשובות אני משאירה את זה כשאלה פתוחה בינתיים...

[פלוני_אלמוני*]

אני מאוד מקוה שזה אכן יקרה בקרוב, כי אני באמת לא רוצה להתרגל ללבד הזה.
גם אני מקווה בשבילך
ליהיא

[ענ_בל*]

משמח לקרוא את העדכון שלך.

[עירית_לוי]

אני באמת מרגישה מוכנה למערכת חדשה, להתקדם לשלב חדש, מתי זה יגיע? עברה שנה וזה פרק זמן משמעותי מספיק, אני מרגישה שהתאוששתי מהמערכת הקודמת, מה עוצר אותי? למה זה עדיין לא קורה? אין לי תשובות אני משאירה את זה כשאלה פתוחה בינתיים...
יש לי תחושה שאת בדיוק בדרך הנכונה
כלומר, מה שיקדם את המוכנות שלך לקשר חדש זה סגירה אמיתית ושלמה של הקשר הקודם.

ליצור איזו שהיא סגירה, לאפשר לעצמי קשר מינימלי איתו בלי להיבהל כל כך.
בדיוק!
והסגירה הזאת חשובה לא רק בכדי שתוכלי להרגיש חופשייה בקשר מולו, אלא גם כדי שתהיי חופשייה בקשר הבא שלך.

לדברים לא סגורים מהעבר יש נטייה לבוא ולהיות נוכחים בהווה.
את בטח מכירה את זה מהתנסויות אחרות. כמעט בכל סיטואציה שאנחנו חווים, אנחנו יוצרים סט של 'אמונות'.
ואת סט האמונות הזה אנחנו לוקחים איתנו להתנסות הבאה. אם ההתנסות היתה שלילית והיא נותרה 'לא סגורה' יש סיכוי שניקח ממנה הלאה 'אמונות' שלא ישרתו אותנו.

כל הכבוד על תהליך הסגירה שהתחלת בו , הוא חשוב מאין כמוהו

[פלוני_אלמוני*]

מתוקה, בבקשה לא לעשות לי אאוטינג....

[ההולכת_בדרכים*]

אנחנו איתך יקרה

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הפחד מלהיות לבד יוצר את הלבד כתבה מיה גל בדף חברים והכרויות
כל כך נוגע בי
האם אני פוחדת מהלבד?
נראה לי שכן. לא רק מלבד זוגי אלא מלבד חברתי בכלל.
מצד אחד אני מאוד נהנית מהלבד, מזה שאני יכולה בכל רגע נתון להיות אדון לעצמי בלי להתחשב ברצונות של אדם אחר
מצד שני מבהילה אותי לגמרי הלבדיות הזאת, מעוררת בי לא פעם בדידות קיומית, ואולי באמת הפחד הזה משתק אותי ומתוך כך משאיר אותי לבד? (ושוב אני לא מדברת רק על לבד זוגי)
אני תוהה...

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

אתמול בדיוק לפני שנה עזבתי את הבית. לכאורה אתמול היה יום טוב, אפילו נעים וחשבתי לעצמי איך לפני שבוע היה הרבה יותר קשה ואיזו עבודה עשיתי בשבוע האחרון. לפני שבוע הסתובבתי כל הזמן על סף דמעות אבל עשיתי עבודה והרגשתי הרבה יותר טוב.
איך שנשכבתי אתמול בלילה במיטה התחיל כאב גב נוראי ובלתי נסבל ממש. כל הלילה לא ממש הצלחתי לישון כמו שצריך וקמתי איתו גם הבוקר. היה לי ברור שזה קשור לתאריך. כל הבוקר התעניתי. בעבודה לא יכולתי כמעט לתפקד, כולם מאוד עזרו לי, ואחרים הציעו מיד פיזיותרפיסטים, אוסתיאופטים, כוסות רוח אבל אני הרגשתי ממש כמו הגיבן מנוטרדאם, וגם ממש לא רציתי שייגעו בי איפה שכל כך כואב. רציתי לברר קודם כל עם עצמי מאיפה זה בא.
ובעצם מה שהתחדד לי עד מאוד היתה התובנה של קשה לי וטוב לי עם הלבד ואלה שני קצוות שבהם אני חיה. מחד מאוד רוצה עכשיו זוגיות חדשה ומאידך מאוד מבוהלת מלוותר על הלבד שבניתי לי. ולכל מקום שאני הולכת אני סוחבת את משא הפרידה מן המערכת הקודמת. למה אני לא מוסגלת לבוא ממקום נקי יותר?
התבוננתי על הילדים בעבודה. ילדה אחת שיחקה עם ילד אחד. פתאום הילד החליט שאינו פנוי עבורה יותר והלך לשחק עם ילדה אחרת והיא נעלבה משניהם. איפשרנו לה להיות בעצב וגם בו זמנית איפשרנו לה להיות לבד או עם ילדים אחרים והיא לקחה את זה בשתי ידיים והלכה לשחק לבד, שמחה בחלקה. אחרי כרבע שעה מצאתי אותה משחקת עם הילדה האחרת - זו שרק לא מזמן נעלבה ממנה והיתה מוכנה כמעט "להרוג" איך שתיהן משחקות ממקום כל כך נקי.

זה לקח אותי שוב למקומות שלי האם אני מוסגלת לבוא למערכת חדשה ממקום נקי יותר ללא משא המערכת הקודמת על גבי?
אני בכל אופן מנסה
וכאב הגב עכשיו פחות כואב, לא נעלם לגמרי, יש עוד עבודה לעשות, הרבה עבודה אבל אפשר להיות גם עם הכאב, וגם עם העצב וגם מוכנה לקראת הדברים החדשים שעוד נכונו לי ולא להיבהל מהם.

[עירית_לוי]

ומאידך מאוד מבוהלת מלוותר על הלבד שבניתי לי. ולכל מקום שאני הולכת אני סוחבת את משא הפרידה מן המערכת הקודמת. למה אני לא מסוגלת לבוא ממקום נקי יותר?
שאלה שאת יכולה לשאול את עצמך כדי להתחיל להתיר את הפלונטר:
האם (ואח"כ גם - כיצד) המשא הזה משרת אותך בכל המקומות הללו שאת הולכת אליהם?

האם אני מסוגלת לבוא למערכת חדשה ממקום נקי יותר ללא משא המערכת הקודמת על גבי?
כמובן שאת יכולה
את רק צריכה קודם לנקות את גבך מהמשא.

[שחר_חדש*]

קראתי אותך עד תום. את כל התהליך. ורק רוצה לומר לך שאת בדרך והיא תיקח כמה שתיקח. ראי זמן זה כזמן יקר מפז שבו את חווה את הלבד שלך, לומדת אותך, לומדת לאהוב אותך באמת. כשיגיע הנכון לך זה יהיה ברגע הנכון לך ואת תוכלי לראות בדיעבד איך הזמן הזה היה חשוב ומהותי ושכלום לא היה לשווא.
מבטיחה לך.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

שחר חדש תודה על מה שכתבת, מאוד מחזק.


האם עוד יש לי סיכוי לאהבה חדשה ואיפה היא נמצאת_ _האם אני צריכה לחפש אותה או שהיא כבר תמצא אותי
רציתי לשתף אתכם שהיא מצאה אותי, האהבה החדשה, תפסה אותי כמעט לא מוכנה, בעיתוי מאוד סמלי בדיוק שנה אחרי שעזבתי את הבית.
והיא מאוד בהתחלה אבל מרגישה כל כך נכון, כל כך שונה מהמערכת הקודמת.
ואין ספק שהתהליך שעברתי השנה הצמיח אותי, וקידם ותי להיות יותר ויותר מוכנה למערכת חדשה שתהיה הרבה יותר מתאימה עבורי. והיא הגיעה בדיוק כשהתחלתי להפסיק לפחד מהלבד שלי ולהנות ממנו.

[שחר_חדש*]

כמה משמח.
תנצלי את המודעות שלך, את המבט "החדש" שיש לך על עצמך לראות איך את בונה את הקשר הזה מהתחלה נכון. שימי לב איזה דפוסים את מפעילה (ישנים? חדשים?) וגם אם זה "לא יהיה זה", זה עוד שלב חשוב בבניה שלך, עוד שלב בדרך לזוגיות הנכונה לך.
בהצלחה.

[עירית_לוי]

רציתי לשתף אתכם שהיא מצאה אותי, האהבה החדשה
איזה יופי!
כמה טוב לשמוע!

[ההולכת_בדרכים*]

וואו,מתוקה!
איזה כיף!!!
שמחה איתך ובשבילך @} @} @}

[ענ_בל*]

כמה משמח.
א-ה-ב-ה חדשה.
נפלא. להנות מכל רגע.

[נועה_בר*]

_כמה משמח.
א-ה-ב-ה חדשה.
נפלא. להנות מכל רגע._
@}
<ממליצה בחום לעבור לדף חדש ונקי - חמסה חמסה, מלעשות פולניה >

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי אשמח לשמוע מה התפתח אחרי 10 שנים

[אורלי_נ*]

הי אשמח לשמוע מה התפתח אחרי 10 שנים