דפוס 88 -- Street Cafe
_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: ירושלמית מבחירה
...הגדרת השכונה נעשית ע"י שכונות מוגדרות (14); נקודות המיקוד הטבעיות שלהם ניתנות ע"י מוקדי פעילות (30) ו{{}}כיכרות קטנים (61). דפוס זה, והבא אחריו, מעניקים לשכונה ולנקודות המרכזיות בה את זהותן.
בית הקפה המשקיף על הרחוב הינו בעל איכות ייחודית, המיוחדת למרקם עירוני: מקום בו אנשים יכולים לשבת בעצלתיים, לראות ולהיראות, ולהתבונן בעולם החולף לפניהם.
הערים החיוניות מאופיינות בדרך כלל בהימצאותם של בתי קפה רבים הממוקמים על הרחוב. ננסה להבין מה הופך מקומות אלו לאטרקטיביים כל כך.ידוע כי אנשים אוהבים להתערבב בין אנשים אחרים, בפארקים, כיכרות, שדרות וטיילות, בבתי הקפה. ההקשר הוא זה שנותן לך את הלגיטימציה להיות שם, בהגדרה; ישנם מספר דברים שהם חלק מהסצינה, התנהגויות שהינן כמעט טקסיות: לקרוא את העיתון, לשוטט, לשבת עם בקבוק הבירה בחיקך; ואנשים חשים חופשיים דיים כדי לנוח, לנוד בראשיהם לשלום, ואפילו לערוך היכרויות. מרפסת נוחה וטובה לבית קפה עונה על ההגדרות הללו. ויש לה גם יתרונות נוספים משל עצמה: אדם יכול לשבת בה לאורך שעות – בציבור! כאשר מטיילים, צריך לשמור על קצב מסוים, לשוטט, אפשר לזמן מוגבל בלבד. אפשר אמנם לשבת במקום אחד בפארק, אבל זו חוויה פרטית יותר, שנעדרות ממנה האיכויות של האנשים החולפים ליד. ולשבת במרפסת הבית זו שוב חוויה שונה – הרבה יותר מוגנת, ופחות מעורבבת עם האנשים החולפים ברחוב. אבל במרפסת של בית הקפה, קיימת האפשרות לשבת, לנוח, ועם זאת להיות חשוף לציבור. כחוויה היא טומנת בחובה אפשרויות "אולי האדם הבא שיחלוף יהיה..", זהו מקום שיש בו הסתכנות, הרפתקאה.
בתי הקפה המשקיפים על הרחוב תומכים בחוויה הזו. וזוהי אחת האטרקציות המיוחדות לעיר, היות ורק ריכוז אנושי גדול יכול לאפשר אותה. אולם חשוב לזכור כי החוויה הזו אינה ייחודית רק לאזורים מיוחדים בעיר. בערים אירופאיות ישנו בית קפה המשקיף על הרחוב בכל שכונה – הוא שגרתי כמו שתחנות דלק הינן שגרתיות בארה"ב. הם הופכים למועדונים – אנשים נוטים לשוב לבית הקפה החביב עליהם, הפרצופים נהיים מוכרים. כאשר ישנו בית קפה במרחק הליכה מביתך, בתוך השכונה, דבר זה הוא בעל יתרון לא מבוטל, ועוזר במידה רבה לבסס את זהותה של השכונה. זו גם אחת האפשרויות העומדות בפני אדם חדש בשכונה להכיר את הקשרים בשכונה ואת האנשים הותיקים בה.
התכונות החשובות לבית קפה שכונתי הינן:
- קליינטורה שכונתית מבוססת. על בית הקפה להיות נטוע היטב בקרקע השכונה בה הוא ממוקם.
- מעבר למרפסת המשקיפה על הרחוב, ולאפשרות להתערות בחיי הרחוב, ישנם חללים אחרים לבית הקפה, עם משחקים, אח, כיסאות נוחים, עיתונים, באופן שיאפשר לאנשים עם סגנונות וצרכים חברתיים שונים להשתלב בו.
- בית הקפה מגיש מזונות פשוטים ומבחר משקאות – ביניהם גם כמה משקאות אלכוהוליים, אבל איננו בר. כך נשמרת האפשרות לבקר בבית הקפה בכל שעות היממה – בבוקר, לקפה ראשון, כמו גם בערב, לארוחה קלה. כשהתנאים הללו מתקיימים מתאפשר משהו ייחודי לאנשים המשתמשים בבית הקפה: אפשרות לשוחח, כמו גם לשמוע הרצאות, ללמוד, להחליף דעות, ולמעשה לערב בין שימושים פרטיים לציבוריים.
כשתכונות אלו מתקיימות בית הקפה השכונתי הופך להיות מרכזי וחשוב לחיי השכונה ועורק חיים חיוני בתוכה.
לכן:
יש לעודד בתי קפה שכונתיים לצוץ בכל שכונה ושכונה. כדאי שיהיו אינטימיים, עם חדרים אחדים וישקיפו על דרך הומה, כך שהיושבים יוכלו לשבת על כוס קפה או משקה ולהשקיף על העולם והתרחשויותיו לפניהם. כדאי לבנות את חזית בית הקפה כך שיצאו ממנו מספר שולחנות ויתפרשו החוצה, ממש אל לב ליבו של הרחוב.
יש לבנות פתח רחב שיקשר בין הטראסה לפנים בית הקפה – פתח לרחוב (165); את הטראסה יש לבנות כך שתוכל להיות בעלת שימוש כפול, הן כ{{}}מקום להמתין (150) לאוטובוסים וכמיקום קרוב למשרדים; בתוך בית הקפה ובטראסה השתמשו במגוון כיסאות ושולחנות – מגוון כיסאות (250); במידת הצורך יש להגדיר בקצה הטראסה מדרגה שתיצור הפרדה מול תנועת הרחוב - מדרגות לישיבה (125), קיר ישיבה (243), אולי באמצעות גגות בד (244). אשר לצורת המבנה, הטראסה וסביבותיהן, התחילו ב{{}}אגד מבנים (95)...