_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: רונית סלע
הדפוס הנוכחי מסייע לעצב את הצורה הבסיסית של קבוצת בתים (37), שורת בתים (38), קהילת עבודה (41), בית משלך (79) ו{{}}מערכת בניינים (95), כי הוא משפיע על המיקום היחסי של הבניינים והגנים שלהם. מאחר שהוא משפיע על מיקום הבניינים וגם על הצורה והמיקום של הגנים, אפשר להשתמש בו כדי ליצור חוץ דרומי (105) וכחלק מתהליך ה{{}}תיקון מקום (104).
אם הגן ממוקם קרוב מדי לרחוב, לא ישתמשו בו כי אין בו פרטיות. אבל אם הוא רחוק מדי מהרחוב, גם אז לא יהיה בשימוש, כי הוא מבודד מדי.
חישבו על גנים קדמיים שאתם מכירים. הם בדרך כלל דקורטיביים - מדשאות, פרחים. אבל באיזו תכיפות אנשים יושבים בהם? פרט לאותם רגעים מיוחדים, כשאנשים רוצים לצפות ברחוב, הגן הקדמי משמש רק לקישוט. כינוסים משפחתיים, קפה עם חברים, משחק כדור עם הילדים, רביצה בדשא - אלו נזקקים ליותר פרטיות מזו שהגן הקדמי הטיפוסי מאפשר.גם גן אחורי לא באמת פותר את הבעיה. אותם גנים אחוריים הם כה מבודדים ומרוחקים מהרחוב, שגם בהם אנשים בדרך כלל אינם מרגישים בנוח. אינך יכול לשמוע כשאנשים מגיעים לבית, אין כל תחושה של מרחב גדול ופתוח יותר, אין כל חיבור לאנשים אחרים, רק העולם הסגור, המבודד, המגודר של משפחה אחת. ניתן לראות זאת אצל הילדים, שהם יותר ספונטניים ואינטואיטיביים - לעיתים רחוקות הם משחקים בגן אחורי, והם מעדיפים בבירור את החצרות הצדדיות והגנים שיש בהם פרטיות מסוימת, אך גם חשיפה מסוימת לרחוב.
נראה אם כן כי המיקום המתאים לגן הוא כזה שיש בו מידה מסוימת של פרטיות, ויחד עם זאת קשר עם הרחוב ועם הכניסה לבית. איזון כזה יכול להיווצר רק במצב שבו הגן נמצא בצד הבית, מוגן בעזרת חומה מחשיפה גדולה מדי לרחוב ויחד עם זאת פתוח תוך שימוש בשבילים, שערים, קשתות וסבכות, כדי שהיושבים בגן עדיין ייהנו מהצצה אל הרחוב ומקשר עין עם דלת הכניסה או עם השביל המוליך אליה.
כל זה מחייב שינוי מהפכני בתפיסה הרגילה של "מגרש". מגרשים הם בדרך כלל צרים לאורך הרחוב ועמוקים. אך כדי ליצור גן חבוי למחצה על המגרשים להיות רחבים לאורך הרחוב ולא עמוקים, כך שלכל בית יכול להיות גן חבוי למחצה בצידו.
זה יכול להראות כך:
אבטיפוס של גן חבוי למחצה
יש דרכים רבות לפיתוח הרעיון. גירסא אחת, בה התנסינו בבית ישן אשר שימש אותנו כמשרד, הייתה מעניינת במיוחד:
דוגמה נוספת
הגן ששימש אותנו היה מאחור, אבל מאחורי הבית השכן. הוא היה גן חבוי למחצה מושלם: יכולנו לשבת בו בפרטיות ולאכול ארוחת צהרים או לעבוד בימים נעימים, ותוך כדי כך לשמור על קשר עם הכניסה הראשית ואפילו להציץ לרחוב. אבל הגן של הבית שלנו היה חבוי לחלוטין -- ומעולם לא השתמשנו בו.
לכן:
לא כדאי למקם את הגן בחזית הבית, וגם לא ממש מאחור. מוטב למקמו בצד הבית, כך שיהיה גם חבוי וגם חשוף.
בנו חומה חלקית ( partial) מסביב לגן, ומקמו את הכניסה לבית בין הגן לבית -- כניסה ראשית (110) , חומת גן (173). הניחו לגן לצמוח פרא (גינת פרא 172), והפכו את המעבר בתוכו, או לצדו, לחלק עקרי מהמעבר בין הרחוב לבית (מעבר כניסה 112). גנים חבויים למחצה עשויים להיות חצר חיה ( 115), גינת גג (118), או במה פרטית ברחוב (140).