באופן טבעי

בחורציק (4.5): הלב הוא כמו אמא.
אמא: למה?
ב: כי הלב הוא אמא של הגוף.

וואו !

נמסתי!

בת שנתיים ותשעה:
אמא יושבת מול המחשב, קוראת. הילדה עסוקה בנאום נלהב על מה-שלא-יהיה. פתאום שמה לב:
ילדה: אמא, את לא מקשיבה לי!
אמא: נכון, כשאני קוראת קשה לי להקשיב.
ילדה: (חושבת) את רוצה להקשיב?
אמא: זה קצר?
ילדה: כן.
אמא: אז אני רוצה להקשיב.
ילדה: זה סיפור ארוך... (ומפליגה הלאה בדברים)

לאותה ילדה יש שיבושי הגייה. אחד המשעשעים שביניהם -- מע"מ במקום מים.
אח בכור (12): X, מה את לא יודעת להגיד?
ילדה: אני לא יודעת להגיד מים. אני יודעת להגיד רק מע"מ.
אח בכור: אבל יש סתירה פנימית בדברים שלך. אם אמרת מים אז את יודעת להגיד מים. את לא מודעת לזה?
ילדה: (צוחקת) אני כן מודעת לזה. כבר אמרתי המון פעמים מים.

אותה ילדה, כמה חודשים קודם, מכורה לאליעזר והגזר, שרה ליד אמא במיטה:
"ציצי ציצי, ציצי ציצי, אין כמוהו ציצי..."

ילדה: (צוחקת) אני כן מודעת לזה. כבר אמרתי המון פעמים מים.
היא בחרה את המילים האלו ? ממש יפה לגילה!!

מאממת (-:

היא בחרה את המילים האלו ? ממש יפה לגילה!
נראה לי שהיא חזרה אחרי אחיה. כנראה הבינה בערך את המשמעות ומיהרה להשתמש בה...

רביעית, בת 11וחודשיים, בתובנה מדהימה: "ל. (החבר שלה) מתמסר בהורים כמו מטקות בכדור, אמא שלו מטקה אחת, אבא שלו המטקה השניה, והוא הכדור. "

הוא בן להורים גרושים. ץ.

בחורציק (כמעט 5): אני רוצה להתחתן עם טוהר מהגן.
אמא: למה דווקא איתה?
בחורציק: כי היא הילדה הכי שחומה. ככה אני אהיה השמים והיא תהיה האדמה.

מתוק!

ואצלי בת שלוש ושמונה חודשים דיווחה לי שנתקלה ב"מיץ גוסס", ורק כשאחיה הזכיר "מיץ מוגז", הבנתי שהתכוונה למיץ תוסס.

וכשבשבוע שעבר סידרתי מעט את האזור ליד המיטה שלי ברוח פליי ליידי, נתקלתי ברישום קטע שיחה של שני ילדים אחרים שלי:
1 - רומא לא נבנתה ביום אחד.
2 - חומה ומגדל נבנו ביום אחד...

בחורציק: כי היא הילדה הכי שחומה. ככה אני אהיה השמים והיא תהיה האדמה.
שיואו.

אני והגדול (12) בתור לצילום רנטגן בשבילו. מעל הדלת שלט: זהירות קרינה מייננת.
גדול: אמא הם הולכים ליינן לי את הצורה נכון?

(אכן ייננו לו את הצורה. 5 סשנים של צילומים. לא הצליחו לשלול שבר. גיבסו ליתר ביטחון)

אאוץ'.

יעלי - החלמה מהירה@}

כל החכמות האחרונות - וואו! מצחיקות ומפעימות.

אצלנו פחות מתוחכם אבל מתוק (אנחנו רק בהתחלה, קטנטנה בת שנה ושמונה חודשים):
מתיישבת על הכורסה הקטנה שלה, מתרווחת לאחור ואומרת: אני יושבת בנחת.
נשכבת על המזרון ומסבירה: אני רק נחה קצת.
והכי, מחבקת לי את הרגל ואומרת:
אמא שלי, אני אוהבת אותך

גוונים,
לא יודעת אם האמירות האלה מייצגות אותה, אבל מצטיירת מהן ילדה מתרפקת, אוהבת ונאהבת. איזה כיף!

בחורציק (5): נועם כל הזמן אומר לי שאני מדבר הרבה (מה שנכון כמובן)
הוא בונה את עצמו כאדם כעסן.

להתעלף!
אני מבינה שמגיע מזל טוב!

מקבץ שירי חנוכה:-)
(בת שנה ותשעה חודשים):

אנו נושאים (נוסעים?) לפילים

על הכיסים ועל הכיסאות (על הניסים ועל הנפלאות)

...יקום הגיבור שואל ההר...

חוכמה ישנה (היא היום בת 7 אבל היתה בת שנתיים-שלוש אז):

אילולי כד זה נשאר
אילולינו לא הואר

ואני שמעתי השבוע "באנו חושך לגרש, בידינו כובע אש"

ואצלנו - ושמש לו על עוגה...
ואחת ישנה, מסיבות גיל שנתיים - אני אומרת ש"אבא בעבו..."
והוא משלים : באבותינו!

באבותינו... גדול!
אילולינו ברור גם אני שרתי כך

בת שנה ועשרה חודשים, נאבקת בגרב שמוחזקת על ידי הגומי המכנסיים, ומנסה להוריד אותה בכל דרך אפשרית:
אמא, זה נעול!

בת שלוש ושבעה חודשים:
אמא את יודעת למה אני אוהבת ארטישוק?
למה?
כי יש לו לב...

בחורציק (5): הנברא דומה לבורא.
אמא (מתעלפת): מה? מי אמר לך את זה?
בחורציק: זה אני חשבתי.

ובהמשך היום:
בגלל שאני חכם אני גם רגיש
אמא, נכון שגם ה' רגיש?

בחורציק (5): הדמעות הם המקלחת של הנפש.

בחורציק: אני כותב במחברת "כתב" (ההפך מדפוס) בשגיאות כתב.

בחורציק:
תן כתף, עצום את העיניים
פורים לנו נשכח את הכל
יש לי חבר
מארם נהריים...

אני חושבת ששמעתי על החבר הזה!


אצלנו:
מניתי רשימה של פעולות שעשיתי מאז שנכנסנו הביתה.
בת העוד-שנייה-ארבע הוסיפה לי: "מְשנצֶלֶת".

ל{{}}בת העוד-שנייה-ארבע כבר מלאו ארבע וחודש.
לפני השנה מרחתי בטעות על מברשת השִניים שלה מהמשחה של "הגדולים", והחלטנו שתנסה אותה, כי ממילא לא אהבה את המשחה לילדים הכשל"פית. והיא הייתה לה חריפה מדי, אף שהכמות הייתה מזערית.
ואז נשכבה לינוק ולישון, אך לפני שהתחברה הודיעה-הזהירה אותי:
"עכשיו תרגישי חריפוּת".
D-:

הקטן בן 6 ומלמד את עצמו לכתוב. (בהקלדה ובכתב יד.)
זה מקסים ככ כמו פעוט שמתחיל לדבר.
התמריץ הראשוני שלו היה חיפוש בגוגל, ככה נראה המשפט הארוך הראשון שכתב:
תסימלימסחקותובוס אחימיתישישחה (1)
ובערב החג כתב לי את המשפט:
אמאהתניתרקובההזקדילחליקנסלפריזר (2)

נחת
{+תרגום למתקשים (1+2)
(1) תשים לי משחק אוטובוס הכי אמיתי שיש לך
(2) אמא את נהיית רקובה אז כדאי לך להיכנס לפריזר

אמא, תראי איזה שיערות מהממות יש לי! וגם תלתלים!
(א. בת 8 נהנית משיער הזרועות שלה.... )

בחורציק (5) מתעניין בפרס נובל ואמא מסבירה.
בחורציק: מה, כשאני אהיה גדול אני אצטרך לנסוע לשוודיה?

<תחושת ערך עצמי, מישהו?>

הבחוצ'יק שלך נובלצ'יק אמיתי

איזה מותק הילדה שלך!

כל םעם מחדש אני משום מה מופתעת מקבוצות שלמות של ילדים שחושבים שנשים הם ללא שיער לבן או מאפיר וגם שלילדות נערות ונשים אין שערות על הידיים. " דור סטנדרט"
משמח שהיא מרוצה מעצמה הישג שווה במיוחד בעידן הנוכחי !

בחורציק (5): אמא, תני לי דף, אני רוצה לצייר את המחשבות שלי.
נותנת דף.

• אמא, את יודעת איך מציירים מחשבות?

מציירים ענן קטן, ולידו עוד ענן ולידו ענן גדול, ושם מציירים את המחשבות.

מתוק הגאון הקטן

הדף הזה תמיד מעלה חיוך על פני

בחורציק (5) לא הרגיש טוב בימים האחרונים ולכן שאלתי אותו מיד כשקם הבוקר- איך אתה מרגיש היום?
תשובה: אוהב...

מדהים. מדהים.. (-:

מתוקונת בת שנתיים ורבע שואלת: אמא נכון אני הילדה של אבא ושלך ושל לולי? (אחותה הגדולה)
אני מאשרת.
היא ממשיכה: אני אוהבת אתכם מאוד מאוד!
אני נמסה: גם אנחנו אוהבים אותך מאוד מאוד!
היא מסכמת: אני הילדה הקסומה שלכם שאוהבת אתכם מאד ואתם אוהבים אותי.
|לב|

מותק (-:
(הדף האהוב עלי בבאופן)

בת 11:
הגוף שלי ישן אבל הנפש שלי עירנית.

= אני ישנה ולבי ער.

(-:

חוכמות מהגינה:

בחורציק (5.5): הנה אבא של דובי!
אבא ואבא של דובי מחליפים שלומות בנימוס.
בחורציק: נו אבאאא, תלחץ לו את היד!

בחורצ'יק מנומס D-:

בחורציק (5.8): אמא, את לא אשמה שאת כועסת כל כך הרבה, את פשוט לא רואה את הטוב בעצמך.

גדול, הבחור.

וגם חיבוק לך, קול פעמונים.

תודה יולי קו ולב שומע, החופש הזה היה לא קל במיוחד...

<והמרגיעון הטלפתי: כל גיל והשמחה שלו>

מתלהבת ממנו עמוקות כל פעם מחדש
ובטח שחיבוק לך יקרה.
את כל כך משתקפת דרכו, שזה עובר דרך המסך..

בת ארבע ורבע:
מסתכלת ממושכות על השמים: אמא, נכון שלשמים אין סוף וגם אין התחלה?
מסבירה לאחותה הקטנה: הימים אף פעם לא נגמרים, אפילו אחרי שנמות הם לא יגמרו.
(אנחנו בתקופה קצת פילוסופית..)

בת שנתיים וחצי :
זה היה לא כל כך כואב, זה היה כאבאב (כמו צהבהב)
אני: מי שצריכה פיפי שתגיד לי ונלך לעשות
היא: ואם את צריכה פיפי תגידי לעצמך ותלכי לעשות:-)

אה וכמובן - אני אוכלת כרוב ליצנים!

בת שנתיים ושלושה:
אבא גורב לעצמו גרב
מביאה לו עוד אחת 'אבא, תלביש'
'תכף'
'אבא, מה זה תכף? עוד מעט?'

ובצהריים מיד אימצה את המילה, מצאתי אותה מכריזה בקול רם, בגן 'אמא שלי תכף תבוא'
כמה הם מתפתחים ושולפים כל יום.
מדהים

אני מאוד אוהבת את השיחות הללו.
אני חושבת שאפשר ללמוד מהן המון.
על הילדים שלנו, על אלוקים, על עצמנו.

רוב האנשים שאני מכירה רגילים לחשוב שבעולם דתי לכל הילדים בגיל צעיר ישנן תפיסות אינטואיטיביות משותפות לגבי מה זה אלוקים. ומהניסיון שלי, זה ממש לא ככה.

אם יבוא לך, אפשר להמשיך אצלי או אצלך.

ואולי את כבר יודעת את כל זה ובכל זאת מתבאסת זכותך

בחורציק (6): אמא, את יודעת, את כמו אינסטלטור.
אמא: למה:
בחורציק: כי את תמיד מסכימה לתקן.
אמא: לתקן?
בחורציק: לתקן את המצב.

וואו, התפעלתי ממנו!

מדהים! (-:
איזה כייף

<קול פעמונים טומנת את הראש בחול ומשגרת מברקים כרגיל, כאילו שום הוריקן לא עבר בסביבה>

בת שנתיים וחצי.

אני: ממלאה מים בקומקום
היא: המים מהבאר
אני: מי מביא מים מהבאר?
היא: רבקה
אני: למי?
היא: לסבא אליעזר והגזר!!

אבא ובחורציק (6) מנהלים דיון על כושר ניהול.
אבא טוען שלו אין, ובחורציק מתבקש לחוות דעתו על עצמו ואומר:
"אני מייצר כשרונות חדשים מכשרונות שכבר יש לי,
אני משתמש בטכניקות קיימות כדי ליצר טכניקות חדשות"

פסססססססססססס!!!

שבת אחה"צ
אמא: משעמם לי
בחורציק ניגש למדף הספרים, מחפש ושולף את ספרו הידוע של ויקטור פרנקל:
אולי תקראי את "האדם מחפש משמעות", כי את מחפשת תעסוקה והוא מחפש משמעות

וואו!!!!! מופלא ממש.
אני עוד בקודם.. (:
משפט לכתוב ולתלות על המקרר. (:
וגם, עושה חשק להכיר אותו.. (:

בחורציק (6): קסמים זה שקר?
אמא: זו אחיזת עיניים לטובת ההנאה שלנו.
בחורציק: אבל לרעת האמת...

אבל לרעת האמת...
אהבתי
@}

בחורציק וחבר מכינים רובוט מקרטון, עבודה הכוללת גזירה לא פשוטה בקרטון עבה.
החבר: תן לי לגזור, אתה עלול להיחתך
בחורציק: אני מעדיף שאני אחתך, כי אתה החבר הכי טוב שלי ואני לא רוצה שתמות...

חמודים!

קראנו סיפור קצר שבו הילד אומר שבספרו החדש הוא לומד את הכל.
בחורציק (6) מוחה: אבל אמא, גם הכל לא כולל את הכל...

בחורציק (7): אמא, את יודעת, כולם אוהבים אותך- המשפחה שלך, והמשפחה של אבא, והחברות, ו.. ו...
אמא: ומי לא אוהב אותי?
בחורציק: מי שלא מכיר אותך!

אכן תשובה מנצחת!

חוכמות של ילדים מוקדש לבשמת ע"ה, שדף זה היה האהוב עליה בבאופן.

---

לפני מספר שבועות.
בחורציק (7): אמא, אני יודעת מה לעשות כדי שבשמת תבריא. אני אספר לה את הבדיחות שהמצאתי (אנחנו בתקופה פורה בתחום), ואז היא תצחק ותבריא.
אמא: אני מבטיחה שאספר לה בדיחה שלך.

וסיפרתי לה את זו.
והיא חייכה את חיוכה הבשמתי המפורסם.

ש: איך קוראים לחמור עיוור?
ת: שגיא נעור

הדף הכי מצחיק בארץ

הדף הכי מצחיק בארץ

בחורציק (7), מתעורר בבוקר, ומשתף אותי בהגיגיו: אמא, אני אספר לך כלל חשוב. לעולם לא מספיק לילד כל מה שקשור באהבה.

ואו.

רציתי להגיד משהו דומה בדף של מזמור לילה
ולא מצאתי מילים...
מדויק הבחורצ'יק @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו גאון!
על הדרך: עם בת הארבע בדרך לגן: אמא, בואי לראות ג'וק!
לא מותק אני לא חברה של ג'וקים.
נכון. גם אני לא חברה של ג'וקים. הם נמוכים. אי אפשר לדבר איתם או להחזיק ידיים.

בחורציק נעמד מול המראה, אחרי מקלחת: אמא, צדקת!! אני באמת יפה!

אוי, להתמוגג מהילד הזה: יפה בחוץ ויפה בפנים!

בחורציק: הלוואי ולא היתה רק ילדות אחת... אני אתגעגע להיות ילד (דמעות)...

מעירה בבוקר את בן השמונה וחצי.
הוא מפנה אלי פרצוף מנומנם.
"אמא... החלום הזה לא עובד..."
מסתובב וממשיך לישון.

התגעגעתי, אז באתי... אז מה אם הם כבר "גדולים"?!
רביעית, 13:45, לאחרונה מתנסה בלועזית... מנתחת בעניין תמונה של עצמה: "פה אני נגעלת מאוכזבת וספקטית" (עם פ' רפה).
אני - "ספקטית?"
רביעית: "כן, מהמילה יש לי ספקות".. (סקפטית... לגמרי יותר הגיוני ספקטית... המממ....)
ץ

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אז אולי אני אתחיל לענות לך...

אין מקום בטוח בעולם...
ברוכה הבאה...
ץ

גדולות אתן שתיכן!

מדהים כמה גדולה התינוקת שלי...
וכמה מצחיקה...
וכמה חכמה...

ץ

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ודומה לאמא...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חמודות...