הרדמת תינוקות

אגב, מדובר בהרדמות במשך היום. בלילה היא במיטה...

אשתי חזרה לעבוד אחרי שהיתה בבית שנה ו-4 חודשים עם הילד, ואנחנו עובדים באותו מקום, במשמרות, כך שכאשר היא בעבודה אני עם הילד. הוא רגיל להירדם תוך כדי הנקה. לרוב הזמן המשותף הוא כיפי, סופסוף יש לנו זמן יחד. אבל הקטע של השינה מחרפן אותי.

בבוקר יש לו את הזמן שהוא מתעייף, וצריך לישון. אז הוא מתבכיין, ואני מנסה להרדים אותו, ללא הצלחה. בערב, הרבה פעמים הוא מתחיל להתעייף בערך בחמש-שש, אבל ללכת לישון באותו זמן זה ממש גרוע, כי אז זה הורס את שנת הלילה. אז אם הוא ממש עייף אני לא מונע ממנו שינה, אבל אז זה אומר שהוא ישן מעט, מתעורר עייף ולא מצליח לחזור לישון, ואז ההרדמה של הלילה הופכת בלתי אפשרית, עד שאמא באה, דוחפת לו ציצי ומרדימה אותו תוך כמה דקות.

הקטע הוא שאני מוצא את עצמי במשך כמה שעות עם ילד קרעחצ, ובמקום לשמוח וליהנות אתו אני צריך להרגיע אותו או להסיח את דעתו מהעייפות, בעזרת בריכה, צעצועים, אוכל וכו'.זה מתיש ומתסכל. ניסיתי טיול, מקלחת, לשים אותו במיטה, להקריא לו סיפור, לקפוץ על הכדור, לפעמים אפאחד מאלה לא עוזר.

שלא תבינו לא נכון, הוא ילד מדהים וכיף לי אתו. אבל לפעמים מדובר בשעות של עייפות ותסכול. קראתי את "לישון בלי לבכות" ולא הבנתי אותו.

רעיונות, מישהו?

הוא רגיל להירדם תוך כדי הנקה
עניין של שינוי הרגלים הוא לרוב לא קל ולוקח את הזמן שלו...
הילד צריך למצוא לו עכשיו הרגל חדש איך להירדם עם אבא כשהציצי לא בסביבה

אתה מצדך תיקח נשימה כדי שתשדר לו שהכל בסדר והוא יכול להרפות ולהרדם גם איתך וכמובן תנסה לעזור לו למצוא את התחליף - כדור, מנשא, טיול בעגלה.
חשוב כמובן לוודא שהוא שבע כשאתה מנסה להרדים אותו..

זה אומר שהוא ישן מעט
כלומר אתה מעיר אותו? ואם תנסה לתת לו לישון כמה שהוא צריך ולאחר מעט את השכבת הלילה? מקסימום יחכה ער עד שאמא תבוא ותרדים אותו תוך כמה דקות.
עדיף אולי לסיים את הערב יותר מאוחר עם ילד שמח ועליז מאשר לסיים אותו מוקדם עם ילד ואבא עייפים ומתוסכלים..

שיטה שעבדה אצלנו זה להחשיך את החדר ולשכב על מזרון על הרצפה כלומר - גם אתה תישן... או שתעתה את עצמך ישן. אם שותה מים אז שים לו בקבוק מים לידך שהוא יוכל לקחת לבד. אחרי כמה נסיונות להעיר אותך אולי גם הוא יירדם.
מזהירה, ההתחלה יכולה להיות ארוכה מאוווווד כלומר המון זמן עד שילך לישון גם. אבל שווה להתמיד בזה כי אחר כך זה נהיה יותר קצר.
זה מצריך שאתה תתמסר לשיטה ופשוט תשכב שם עם עיניים עצומות בלי לרצות ללכת לשומקום עד שיירדם. מקסימום להגיד שששששש ישנים אם צריך איזושהי תגובה.

שיטה שעבדה אצלנו זה להחשיך את החדר ולשכב על מזרון על הרצפה כלומר - גם אתה תישן... או שתעתה את עצמך ישן. אם שותה מים אז שים לו בקבוק מים לידך שהוא יוכל לקחת לבד. אחרי כמה נסיונות להעיר אותך אולי גם הוא יירדם.

אני מעדיף לא לנסות את זה כי סביר להניח שארדם, ואפאחד לא ישגיח עליו, והוא לא יירדם, אלא יתחיל לבכות.

כלומר אתה מעיר אותו? ואם תנסה לתת לו לישון כמה שהוא צריך ולאחר מעט את השכבת הלילה? מקסימום יחכה ער עד שאמא תבוא ותרדים אותו תוך כמה דקות.
אני לא מעיר אותו, לפעמים הוא מתעורר לבד אחרי זמן קצר (הרבה יותר ממה שלקח להרדים אותו), ומתעצבן מזה שהוא לא מצליח להירדם, ואז גם השינה הזאת הולכת וגם שינת הלילה מתאחרת. באופן כללי אין לי בעיה עם זה שיילך לישון מאוחר, עם אמא, הבעיה מתחילה כשצריך לבלות ערב עם ילד עייף וקוטר.

אבו לולי , תן לי לנסח את השאלה שלך מעט אחרת, לא במקום אלא בנוסף:
אתה מוצא את עצמך במשך כמה שעות עם ילד קרעכצ, שבמקום שהוא יוכל לשמוח וליהנות איתך הוא עייף, לא רגוע ולא מוצא את עצמו, וזה מתיש ומתסכל עבורו.
הוא ניסה להרגע בטיול, במים, במיטה, תו"כ סיפור, על הכדור, ולפעמים אף אחד מאלה לא עוזר.
אתה אבא מדהים וכיף לו איתך. אבל לפעמים מדובר בשעות של עייפות ותסכול.

אני מבינה שזה מעייף אותך. תתעל את העייפות הזו כדי לטפל בעייפות שלו.

גם אני, כשאני מניקה, אם אני אהיה שם ורק אחשוב "נו, שיירדם כבר, יש לי עוד מליון דברים להספיק ואני עייפה בעצמי, שיישן" אלו בדיוק הלילות בהם ייקח לו נצח להרדם.
תהיה מתוח, והמתח יעבור אליו.
תהיה רגוע, והשלווה תעבור אליו.

פשוט תשכב שם עם עיניים עצומות בלי לרצות ללכת לשומקום עד שיירדם. מקסימום להגיד שששששש ישנים אם צריך איזושהי תגובה.

גם שירים עובדים עליו לא רע, אבל תתמקד בכאלה שהוא מכיר, לא בכאלה שיהוו גירוי.

<קל לי יותר להתבטא בכתב, נו>

אני מעדיף לא לנסות את זה כי סביר להניח שארדם, ואפאחד לא ישגיח עליו, והוא לא יירדם, אלא יתחיל לבכות.
ואז תתעורר ותשגיח עליו, לא?

אולי למישהו יש פתרון בשבילנו, כי אנחנו משתגעים.

הבת שלנו בת 4 חודשים (כמעט), ואנחנו כושלים בלהרדים אותה. במשך היום היא לפעמים נרדמת על הציצי לחצי שעה בערך, או לחלופין בעגלה/מנשא, אבל בערב מתחיל ה"כיף" הגדול: אנחנו מבלים את שעות הערב בלהעביר אותה מזה לזה, מהכדור לציצי, מהידיים למנשא, מהאמבטיה לעיסוי וחוזר חלילה - וכלום לא עובד. היא מתה מעייפות, אבל לא נרדמת, או גרוע יותר - היא נרדמת ואז מתעוררת כשמנסים להעביר אותה למיטה. הדרך היחידה להרדים אותה היא ללכת לישון בעצמי, ואז היא מסכימה לישון יחד איתי (ומתעוררת ליניקה כל שעתיים בערך עד שעות הבוקר, ואז היא מתעוררת יחד איתי). את מספר הפעמים שהיא הלכה לישון לפנינו אפשר לספור על יד אחת.

וכך יוצא שאין לנו חיים משל עצמנו, ובטח שלא זמן לזוגיות, לאכול ביחד או סתם להרים את הרגליים למעלה אחרי יום עבודה ארוך ולהירגע. כל הזמן שלנו ביחד מוקדש לנסיונות הרדמה (כושלים). מילא, אם היא לא היתה עייפה. אבל היא מתה מעייפות. ולא נרדמת. (דברים אלו נכתבים בעוד בעלי קופץ איתה שוב בכדור).

מה עוד אפשר לעשות? איבדנו את שפיותנו. העלפ!

הדרך היחידה להרדים אותה היא ללכת לישון בעצמי
כלומר היא יכולה להירדם בהנקה? אז מה הבעיה?
כך עושות כולן: מרדימות בהנקה, מקבלות "פס" לשעתיים, ובציוץ הבא באות אליה שוב להניק ולהרדים, ושוב חופש לשעתיים. ככה זה בגיל הזה.

לבד מזה, האם יש שעת הרדמה קבועה? (לפחות שעה קבועה שבה אתם מתחילים לנסות להרדים). כי אחרת ייתכן שהיא כבר עברה איזה שהוא "פיק" של עייפות. יעזור אם תזהו סימן עייפות ראשון, נניח פיהוק או שפשוף עיניים, ואז תלכי לעשות לה למשל רחיצה מזורזת, לא משהו ארוך, שישמש כמעין טקס שינה (אבל לא חובה, סתם כדי להכניס לשגרה), ומשם למיטה, להרדים אותה בהנקה.

זה שאין לכם חיים זה מצער, ברוכה הבאה למועדון

גם זה עובר.

היא יכולה להירדם בהנקה, אבל היא לא תישאר לישון לבד במיטה. מישהו חייב לישון איתה (לרוב המישהו הזה זו אני. הפעם זה בעלי).

אנחנו מזהים את סימני העייפות שלה, אבל לא מצליחים להרדים אותה. בעבר היה לנו גם טקס שינה, אבל ויתרנו עליו.... אני מודה שאני לא משהו בכל הנוגע להתמדה.

זה שאין לכם חיים זה מצער, ברוכה הבאה למועדון blink גם זה עובר.
על חיים אני מוכנה לוותר, אבל על זוגיות?

אנחנו במצב דומה, רק שיש לנו את "נשק יום הדין": קט סטיבנס.
זו מוסיקה מושלמת לתינוקות, ומאוד מרגיעה את הקטן.
הוא עכשיו בן 4 חודשים וחצי, ובשבועיים-שלושה האחרונים הוא התחיל להיכנס לשנת לילה באחד-עשרה בערך (וכמובן- לינוק כל שעתיים עד לבוקר, אבל לא להתעורר לגמרי).

אין לי איך לעודד- חוץ מלהגיד שאני מבינה את המצב שלכם.
אולי גם אצלכם זה ישתפר קצת לאט לאט...

(ובקשר לזוגיות- מצאנו בינתיים בילויים זוגיים שקשורים לקטנצ'יק. למשל- לשיר לו בקולות שירים של חוה אלברשטיין. אנחנו לא מוותרים על הזוגיות שהיתה לפני הלידה, פשוט מנסים להשלים עם זה שיקח לה זמן לחזור)

אבל היא לא תישאר לישון לבד במיטה
עצת זהב שתופסת במיינסטרים:

שימי לידה שמיכה או בגד עם ריח שלך. ממש תעטפי אותה בנוכחות של זה.

שליחה על ידי חגית* » 20 מרץ 2011, 11:29

התינוקת שלי ישנה היטב כשהיא עטופה בשמיכת עיטוף. ההורים שלי נחרדו מהעניין- זה נראה להם מאוד אכזרי. הם גם מיהרו לשלוח לי את הלינק הזה http://en.wikipedia.org/wiki/Swaddling בנוגע לעיטוף תינוקות מויקיפדיה (מצוטטים מחקרים נגד עיטוף תנוקות אולם חלק מהמחקרים מדברים על השכבת תינוק על הבטן כשהוא עטוף שזה לא משהו שאני עושה כמובן...). אשמח להפנייה למידע מקצועי אודות עיטוף תינוקות.

תינוק בגיל ארבעה חודשים כבר ישן קצת פחות מקודם.. אבל עדיין אמור לישון בערך כל שעתיים שלוש.
איך את מזהה את העייפות?
מה היא עושה במשך כל היום?
העצה הכי טובה שאני קיבלתי היא מהדף לגדל ילדים בלי להרדים ומה שהיא אומרת זה לשים לב לפיהוקים. זה סימן ראשוני לעייפות וברגע שיש פיהוק נפתח חלון של הרדמות נעימה (ציל צול אומרת בדף שהתינוק יכול להרדם בשלב הזה בשכיבה במיטה, אצלי זה לא עבד אבל אני מרדימה בהנקה).
מעבר לזה יכול להיות שהתינוקת שלך מרגישה שהיא יכולה לישון טוב רק כשהיא עלייך. משום מה נראה לי שזה נפוץ אצל בכורים וקשור גם לתחושה של האמא..מה עם מנשא? איך היא ישנה במנשא?

אז ככה: שמיכת עיטוף / בגד עם ריח שלי לא עובדים. ניסינו לעטוף אותה גם בשמיכה מיוחדת (רוגעלה), ונרשם כישלון חרוץ. היא ישנה מעולה בתנוחת ערסול במנשא, אבל רק מחוץ לבית. ברגע שאני מגיעה הביתה, היא מתעוררת. בזמן האחרון זנחתי את הערסול כי היא כבדה מדי (6.5 קילו), אבל גם בטן לבטן מצליח להרדים אותה לפעמים. היא ישנה הכי טוב בעגלה שלה, אבל זו עגלת טיולון שלא מיועדת ללילה.

ביום היא ישנה בסדר. אנחנו יוצאות לטייל והיא נרדמת בעגלה. לפעמים היא מנמנת על הציצי (כמו עכשיו). הבעיה מתחילה בערב - אני ובעלי מזהים סימני עייפות, מנסים להרדים (כדור, הנקה, נדנוד) - ואיכשהו מחמיצים את חלון ההזדמנויות. כשהיא נרדמת סוף סוף, היא ישנה איתי במיטה (מתעוררת כל שעתיים-שלוש לציצי) ומתעוררת כשאני מתעוררת. כלומר 8 שעות שינה בלילה. מעט, לא?

גם עם עניין המיטה המשפחתית יש בלאגן. לא תכננו את זה בכלל, וקנינו לה מיטה. אבל היא לא רוצה להירדם בלעדי, כך שיוצא שהיא ישנה במיטה הזוגית הסטנדרטית שלנו. ועם התזוזות שלה בלילה + החתול שמארח לחברה, יוצא שלאף אחד אין מקום. לאחרונה בעלי הגלה את עצמו לספה בסלון, שזה מבאס, אבל הוא באמת לא יכול לישון ככה. לפעמים אנחנו מצליחים להרדים אותה במיטתה, אבל בלילה היא נודדת למיטה שלנו כי יותר קל לי להניק אותה בשכיבה. בקיצור, אנחנו צריכים לפתור גם את הבעיה הזאת - או להתעקש שתישן במיטה שלה (ולא לוותר לעצמנו), או להרחיב את המיטה שלנו כדי שיהיה מקום לכולם.

איך את מזהה את העייפות ? שואלת שוב...

אופס... פספסתי את השאלה שלך.

היא לרוב מתחילה "לקטר" ונהיית לא רגועה. אחרי זה היא משפשפת עיניים ו/או מפהקת.

(היום, אגב, חשבנו שעלינו על העייפות שלה בזמן, ואכן הצלחנו להרדים אותה, אבל היא התעוררה כעבור חצי שעה. גרררר)

או להתעקש שתישן במיטה שלה (ולא לוותר לעצמנו),
יותר חשוב "להתעקש" שתישן

בשלב הזה באמת תעשו כל מה שיגרום לה ולכם לשינה רציפה יותר. בפרט שקשה לכם כל כך, וחוסר שינה יכול להוציא מהדעת, לא הייתי מתעסקת בכלל במי ישן איפה. קל לך להניק מתוך שינה? תעשי את זה מהסיבה הפשוטה שזה עוזר לך. זה העיקרון הראשון שאמור לחייב אתכם כרגע.
באמת בעייתי שבעלך ינדוד לסלון כל לילה, אז אולי פשוט להרחיב את המיטה המשפחתית.

8 שעות זה באמת ממש מעט בשביל הגיל הזה.
הייתי מנסה משהו שעדיין לא ניסיתם. נגיד, שאבא ייצא איתה בערב לטיול של 20 דקות במנשא ושתירדם שם. אולי בחזרה הביתה, בשנת לילה עמוקה יותר, היא לא תתעורר?

או אולי שוב "הפוך על הפוך" - במקום להתאמץ על כדור פיזיו במשך שעות, צאו איתה שניכם בערב למקום נעים ושבו שם. שתירדם לצלילי החיים.

התינוקת שלי נכנסת עכשיו לשעה השלישית של שנת בוקר על מנשא (ארגו). היא ישנה מעולה על מנשא בתנוחת בטן אל בטן. היא בת שבעה חודשים ומשהו ששינה את חיי בצורה משמעותית - גיליתי בחודש האחרון שאני יכולה להניק במנשא - מדהים. מאפשר לי לצאת מהנייחות בהנקה ולעסוק בענייני תוך שהיא יונקת וגם מאפשר הרדמה במנשא בקלות יחסית.

אגב בלילה היא נרדמת די עמוק במנשא ואז כשמניחים אותה לרוב לא מתעוררת ואם כן מתעוררת - אני נשכבת לצידה לכמה דק' של הנקה והיא חוזרת לישון

פתרון המנשא לא עובד טוב אצלנו. היא לא מתלהבת מבטן לבטן, ובכל מקרה היא מתעוררת בצרחות ובבכי כשמנסים להעביר אותה מהמנשא למיטה (ניסינו לשלוח את בעלי לטיול של 20 דקות איתה. היא נרדמת בדרך כלל, אבל מתעוררת כשמגיעים הביתה ו/או מניחים במיטה).
להניק מתוך שינה זה נוח מאוד לי, השאלה אם זה נוח לה. לפעמים היא מתפתלת מתוך שינה, ואילו אני, בערפילי שנתי, משוכנעת שהיא הולכת להתעורר, ובהיסח דעת תוקעת לה ציצי וחוזרת לישון. אולי אני פוגמת באיכות השינה שלה?

או אולי שוב "הפוך על הפוך" - במקום להתאמץ על כדור פיזיו במשך שעות, צאו איתה שניכם בערב למקום נעים ושבו שם. שתירדם לצלילי החיים.
המממ. גישה מעניינת. השאלה מה קורה כשהיא מתחילה להתעייף. הרי סביר להניח שהיא תבכה, ולא תלך לישון. או שכן?

לפעמים היא מתפתלת מתוך שינה
יש לה פיפי אולי? לא שאני מייעצת לך גם לפשפש בתוך כל העייפות הזאת...

השאלה מה קורה כשהיא מתחילה להתעייף. הרי סביר להניח שהיא תבכה, ולא תלך לישון. או שכן?
ובבית? גם אז היא לא נרדמת. לפחות שתבלו אתם...

יש לה פיפי אולי? לא שאני מייעצת לך גם לפשפש בתוך כל העייפות הזאת...
המממ. ההערה הזאת הובילה אותי לסוג של פריצת דרך (חמסה חמסה טפו טפו טפו). כמו שבשיטת הקשב קל לפספס (תרתי משמע...) אם לא מקשיבים לסימנים של הילדים, כך גם בשינה... כנראה שבאמת לא הייתי קשובה מספיק לסימני העייפות הראשוניים, וניסיתי להרדים אותה צעד אחד אחרי חלון ההזדמנויות. היום היא שיחקה קצת על מזרן הפעילות, שמתי לב שהיא עייפה (כי היא קיטרה מעט), ניסיתי להרדים אותה - והפלא ופלא! היא נרדמה. האם עוד יש תקווה?

ובבית? גם אז היא לא נרדמת. לפחות שתבלו אתם...
אבל אז כולם יסבלו מצווחותיו של התינוק העייף!

והפלא ופלא! היא נרדמה. האם עוד יש תקווה?

איזה יופי!
@}

שאלה למנוסות (צרת רבים נחמה למי?...) - באיזה שלב הפכתן פחות אקטיביות בהרדמת התינוק שלכן?
אני לא מדברת על להניח אותו לישון וללכת, כמובן, אבל מתי הם זקוקים פחות לנענועים/קפיצות/טפיחות על הטוסיק וכד'?
שלי בת תשעה חודשים, ואמנם מהכדור נגמלנו כבר (רק אבא מרדים עליו) אבל היא חייבת תנועה כדי להירדם,
ובאמצע הלילה (כשהיא מתעוררת כל שעה וחצי כדי לינוק) זה מ ע י י ף!!!
יודעת שאצל כל תינוק זה אחרת, אבל בא לי לעשות סקר קצר אולי אתעודד...

לא בטוחה שיעודד אותך, אבל אצלי מגיל אפס הרדמתי אותה לידי במיטה עם ציצי ומגע, אז היא בכלל לא התרגלה לצורך בתנועה כדי להרדם.

יש תינוקות שיותר צריכים תנועה ו'עזרה' בהרגעת הצפת הגירויים ויש כאלה שפחות.
אצלנו משתמשים בערסל 'קליפת אגוז' שפיתחנו ותפרנו - כך כולם יכולים לעזור בהרדמה (אם יש צורך). אלטרנטיבה להרדמה בהנקה.
מנסיוני יש תקופות וזה עוזר. ילדה שנרדמה רק בהנקה או בנדנוד היום הולכת לישון מיוזמתה ובחיוך ובהקלה בעצמה.
וגם: אני מאמינה בלדבר ולשכנע: "אתה יכול להרדם לבד" תוך כדי ליטופים, הנחת יד על ראש בערסול - שוב ושוה עד שהם מפנימים את האמונה שלנו בהם.
אבל עד גיל שנתיים בערך - לפחות אצלנו , שאני 'לא משחררת' , אני רואה את התפקיד שלי בללות לשינה רגועה. יש אחרים שמצליחים לשחרר קודם.
ומזכירה שלכל תינוק ותינוקת צרכים שונים גם בתחום הזה

מתפעלת, האם היא נרדמת בהנקה בלילה? הקטן שלי בן 7.5 ח', וזה באמת מעייף מאוד להניק בלילות, אבל לאחרונה התחלתי קצת "להעביר" חלק מההתעוררויות עם בקבוק מים, כי כבר אוכל קצת מוצקים. עם הגדול זה עבד- הוא הפסיק להתעורר בלילה להנקות כשהתחלנו לתת לו מים.

תודה לעונות.
לילה, בכלל לא מעייף אותי להניק בלילה, מעייף אותי שאחרי ההנקה היא לא נרדמת וחייבים להרדים אותה - פיזית - במשך 15 דקות לפחות.
ואין לי דרך לתת לה מים כי היא לא יודעת מה זה בקבוק ולא מוכנה לנסות אפילו.
לגבי לתת לה להירדם עם ליטוף וכו' - היא תינוקת מאוד מאוד פיזית ואין סיכוי שהיא תסכים לזה (לא תנועתי מספיק), אבל אני אנסה, מה יש לי להפסיד...

שליחה על ידי אחת* » 11 אפריל 2011, 12:33

מתפעלת בע"מ,
מה קורה אם לא מרדימים אותה אלא נותנים לה קצת להיות כרה לידך? אם את ישנה או עושה עצמך ישנה - היא תרדם? או שהיא ממש לא תחזור לישון עד הבוקר?

אחת, אם היא מתעוררת בבכי אין מצב שהיא תהיה ערה לידי, ואם היא מתעוררת בסבבה שלה, אז היא יכולה להיות ערה במיטה גם שעה,
לטפס עלינו ולדבר עם עצמה, וכשהיא מתעייפת היא מתחפרת בי כדי שאניק/ארים/אנענע אותה.
נראה לי שלא הייתי ברורה. זה שהיא צריכה את עזרתי להירדם זה ברור לי לגמרי ואני בסדר עם זה.
השאלה שלי היא: תינוקת שרגילה (וצריכה) להירדם עם הרבה תנועה ומגע, מתי בערך מגיע השלב שהיא כבר פחות צריכה את זה?
הרי אני לא אטפח לה על הטוסיק עד גיל 5?
ומאחר ואין לי כל כוונה לנקוט בשיטת אילוף כלשהי, תהיתי אם זה מגיע לבד מתישהו, והתעניינתי בערך מתי זה קרה אצלכן ואם זה פשוט קרה...

מגיע, מגיע... בטוח מגיע ובטוח מתגעגעים לזה. סליחה על השתקפות השערות הלבנות...

הי לכן,
הודגע הראשונה שלי כאן באתר המקסים הזה, אליו אני בעצם פונה עם כל שאלה שיש לי (אבל תמיד מוצאת מישהי שכתבה את ההודעה כאן קודם, אז עד עכשיו לא היה לי צורך לכתוב). עכשיו יש לי בעיה שאיני יודעת איך לפתור ואדשמח מאוד מאוד לעזרה.
הסיפור הוא כזה - אני אמא למלאכית בת 4 חודשים, מלאכית אמיתית, רגועה מאוד, מחייכת כל היום וחוץ מכמה פעמים בזמן נסיעות לא שמענו אותה בוכה באמת לעולם.
מאז שנולדה נירדמה על הידיים, ככה היה טוב לי וככה לה, או בערסול וקפיצה על הפיזיו או בהנקה. כך גם בהרדמות ביום וגם בלילה לשינה של הלילה. חשוב לי לציין שבלילה תמיד ישנה טוב והיו לה בין 5-8 שעות רצוף ואז התעוררות לאכול כל 2-3 שעות, עד בד"כ 8-9 כשהיא קמה.
מאז שנולדה, כשראיתי שעייפה, קפצתי איתה קצת על הפיזיו בתנוחת בטן לבטן והיא נירדמה, לקח בין 5-30 דקות, עד גיל חודש זה קרה בערך בין 10-12 בלילה, אח"כ התחילה להירדם בין 8-9 בערב וממש לא הפריע לי שהיא נירדמת לי על הידיים. לאחרונה המצב נהיה קצת מסובך ואיני יודעת איך לתקן אותו:
אני רואה שהיא עייפה בד"כ בין 8-9 בערב, היא או נרדמת בהנקה או משפשפת מאוד עיניים ואז מתחילה סאגה שלמה, תנוחת הערסול על הכדור היא כבר לא אוהבת, היא מתנגדת לכל צורת הרדמה חוץ מיניקה ואז היא נירדמת על הציצי, אני מניחה אותה במיטה אחרי שאני מוודאה שהיא ישנה שינה עמוקה מספיק, והיא מתעוררת אחרי 1-10 דקות, ככה בד"כ 2-5 פעמים עד שנרדמת. זה לוקח בין שעה וחצי לשלוש שעות כל ערב, בהן היא אוכלת יותר מידי (כי היא בין שעה וחצי לשלוש שעות כמעט ורק יונקת), לעיתים היא פולטת מלא (גם ככה היא תינוקת פולטת ), כי היא אכלה יותר מידי והחשש הגדול שלי הוא שאני עושה לה נזק בזה שאני מניקה אותה כ"כ הרבה ושבעצם זה מה שמונע ממנה להירדם טוב או שמעיר אותה אחרי כמה דקות, כי מציקה לה הבטן. אני לא יודעת איך לשבור את המעגל הזה כי ההנקה זה הדבר היחיד שמרדים אותה באמת. ובאמת שניסיתי הכל - הליכות בבית בכל מיני פוזות על הידיים, מנשא (על המנשא היא לעיתים נירדמת אבל גם זה בד"כ אחרי הנקה ארוכה מאוד), ניסיתי לעשות לה אמבטיה ארוכה ומסאג' כי חברות שלהן טקס שינה קבוע אמרו שזה מעייף מאוד, לא עזר. הבעיה היא אינה שהיא לא עייפה, היא מאוד עייפה, אבל משום מה היא ממש נילחמת בשינה. הרבה פעמים בעיניים עצומות, ממש מתפתלת עם הידיים והרגליים עלי ולא נרגעת אלא אם כן אני נותנת לה שוב ציצי. ניסיתי גם את הדרךשל פשוט להניח אותה במיטה כשאני רואה שהיא עייפה, אבל זה אבוד מראש, היא מרימה את הראש (היא ישנה על הבטן) גבוה, מתקדמת במיטה, דופקת לפעמים את הראש במזרון ומתלוננת, תלונה שתהפוך לבכי אם לא ארים אותה. זה קרהגם בערבים שניסיתי לשכב לידה (המיטה שלה מחוברת לשלנו) וללטף אותה ולשיר לה.
לגבי מוצץ - היא לוקחת מעט מאוד אבל זה לא עוזר לה להירדם במיטה אלא רק לפעמים במנשא.
בעלי עובד ברוב הערבים בשבוע אז אני לבד בעניין וזאת עוד בעיה קשה מאוד - היא נירדמת רק על הציצי אז אני לא יכולה להשאיר אותה עם אבא שלה. היה לי משהו חשוב לפני שבועיים ועזבתי אותם לבד בערב לשעה, עם בקבוק שאוב כמובן, היא סירבה לבקבוק וחזרתי אחרי חצי שעה לאחר שצרחה והוא לא הצליח להרגיע אותה (מציינת שוב שמדובר בתינוקת שלא בוכה בכלל...).
מצטערת שיצא ארוך אבל אני קצת מיואשת ולא יודעת מה לעשות. חשוב לי מאוד מאוד לציין שאני לא מאמינה באף שיטה שגורמת לתינוק לבכות ושבאמת אין לי כוונה כאן לחנך אותה, אני מנסה לזרום איתה בכל מה שהיא צריכה, אם היא צריכה הרדמה על הידיים זה מה שתקבל, רק הייתי שמחה שההרדמה תהיה על הידיים ולא על הציצי (כדי למנוע לה כאבי בטן ופליטות מרובות וכדי לאפשר גם לבעלי להרדים אותה מידי פעם), ושההרדמה תיהיה עשר דקות ולא שעתיים-שלוש. אני באמת חושבת שהמצב הקיים הוא יותר לא טוב לה מאשר לי (למרות שגם אני הייתי שמחה לשעה-שעתיים בערב כדי לאכול, להתקלח ולעשות קצת דברים שלא הספקתי במהלך היום) והייתי שמחה לעזור לה להיכנס ביותר נועם ורוגע אל השינה ולא במלחמה.
וגם אם למישהי אין באמת עיצה אבל יכולה להגיד שהיא עברה משהו דומה וזה עובר או שהיא לא חושבת שהנקה כ"כ ארוכה יכולה לגרום לה לכאבי בטן, גם אשמח לשמוע.
תודה

אולי את יכולה להרדים אותה בהנקה בשכיבה? ואז את בעצם לא מעבירה אותה למיטה אלא רק מנתקת בעדינות וקמה בעצמך...

אה, שכחתי לכתוב שגם את זה עושה, הבעיה היא שבשכיבה היא יונקת על הגב ולישון היא על הבטן, אז גם אם היא נירדמת היא כמעט תמיד מתעוררת אחרי 1-10 דקות... ניסיתי גם לשכב לידה, לחכות שתירדם יותר עמוק ואז להפוך אותה במהירות. כישלון...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי,
אני לא יודעת אם זה המקום, ואולי בכלל לא, אז אתם מוזמנים למחוק,
אבל... יש שיר ערש שכתבתי שמרדים את כל האחיינים שלי באופן קבוע.
אז - אתם מוזמנים לנסות...

זה הלינק: https://www.youtube.com/watch?v=WuwlsFanIW0
אשמח לתגובות (ולהפצה, אם זה באמת עזר לכם...

)

שליחה על ידי דנדי* » 01 יולי 2013, 10:37

לא היה לי זמן לקרוא את כל הדף, אז אם זה רשום כאן איפשהו תפנו אותי ועמכם הסליחה.
אני צריכה עצה.
פיצקית בת חודשיים,נרדמת בכיף במנשא/בהנקה במשך היום, וישנה בנחת לאורך זמן.
בשעות הערב נהייתה לנו שגרה לא משהו...
מתחילה בכך שבאזור 6 נרדמת בהנקה ומתעוררת אחרי כמה רבע שעה עם קקי/פיפי.
כאן כבר עושים מסאג' ומקלחת.
בערך ב7 שוב מרגישה שהיא מוכנה לישון, הפעם במנשא, נרדמת בקלות באזור 7 וחצי.
ב8 מתעוררת (אולי כי היה רעש????).
ב8 ו20 מקטרת שוב, הולכים למיטה של אמא להנקה (בישיבה), אחרי שמשחררת צד ראשון לא רגועה עדיין, אז עושים גראפס ועוברים לצד שני, ואז היא עדיין לא רגועה.
9:20 שוב הולכים לשירותים - שוב פיפי/קקי.
שוב מנסה הנקה במיטה - לא נרדמת...
הולכת לשבת איתה ולנמנם - אני נרדמת, היא עוד ערה.
ב וחצי 10 התייאשתי והלכתי למיטה להנקה בשכיבה, ושתינו נרדמות וזהו.

הלך לי עוד ערב...

יש רעיונות?
אגב - הנקה בשכיבה מלכתחילה לא עובדת - ניסיתי, אם זה כדי שהיא תרדם בלעדי, זה לא מצליח, היא נרדמת על הגב, ולא נרדמת מספיק עמוק כדי שאעביר אותה לבטן, אם אני אחכה מספיק זמן - אני פשוט ארדם בעצמי וזהו.

את מנסה להציע לה פיפי לפני שהולכים לישון? אולי זה מה שמפריע לה?

אני כבר לא זוכרת איפה קראתי שב-20 דקות הראשונות של המחזור שינה הם ישנים שינה קלה ורק אח"כ שוקעים לשינה העמוקה. ואם משהו מפריע לה לעבור לשלב השני של השינה היא תתעורר...

חוץ מזה, אצלנו כששתינו היינו גמורות מעיפות אבל היא לא הצליחה להרדם, גם עם הדרכים שהיו תמיד עובדות, הייתי מעבירה אותה לאבא והיא היתה נרדמת בשניה....

שליחה על ידי דנדי* » 04 יולי 2013, 12:15

תודה על התגובה!
כן, זאת הבעיה, היא יונקת כדי להירדם, ואז זה מייצר לה עוד פיפי/קקי.
אצל אבא היא מחפשת ציצי...

אולי זו תקופה שתעבור....

אני רק יכולה לעודד אותך שיש הרבה שינויים עם השינה ובכלל וגם זה יעבור...

זאת הייתי אני

שליחה על ידי דנדי* » 12 יולי 2013, 10:36

תודה, זה מתחיל להשתפר, פיתחנו מתכונת, הנקה, פיפי, הנקה, הירדמות כמה דקות, פיפי, הנקה, הירדמות כמה דקות, פיפי, הנקה והירדמות בלי להתעורר יותר.
בגלל שאני מכירה את התהליך אני לא נהיית מתוסכלת, מצפה שתתעורר לפיפי.
ניסיתי אגב שזה לא יהיה הנקה אבל בגלל שהיא מטושטשת כי היא רק התעוררה לפיפי כל ניסיון הרדמה אחר מתסכל אותה ממש.
תדה על העידוד!

מאמות יקרות שלום אבקש את עצתכן/תמיכתכן, בני הבכור בן שבעה חודשים מתקשה מאוד להרדם כשעייף בעיקר לשנת הלילה לוקח כשעתיים פלוס מינוס לעזור לו להכנס לשינה כשלפעמים אנחנו מסיימים באוטו (כשהוא עליי יונק אבל אל תספרו לאף אחד כמובן שלא יוצאים לכביש ראשי ורק מסתובבים במושב עד שמסתובב לנו הראש) לאחרונה עניין השינה מחמיר ותופס לנו את כל החיים, עד שנרדם שנינו כל כך תשושים שאין לנו סבלנות אחד לשני ואנחנו רבים הרבה. גם בלילה הוא מתעורר כל מחזור שינה (40 דק) ורק ציצי עוזר לו לחזור לישון אז אני מתורגלת בלהניק כמעט מתוך שינה אבל זה ניכר שזה מדיר שינה ממני ולפעמים אני מרגישה שאני ממש מאבדת את השפיות. ראוי לציון שאני לא מוכנה לנסות שום שיטה שעוברת דרך בכי וסבל של בני. קראתי את לישון בלי לבכות והוא בסוג של הולד כי אני מנסה להשיג כמה שיותר דינה כדי לתפקד ויישום התכנית מצריך כמה לילות לבנים חוץ מזה שמה שהכי מפריע לנו זה ההרדמות הארוכות, נראה שמשהו ממש מציק לו כשהוא מנסה להרדם והוא מתפתל ומתענה וממש קשה לי לראות אותו כך (בוודאות זה לא שיניים) מנסיונכן מה אפשר לעשות כדי לעזור לו? תודה לעונות מקווה שלא חלה התישנות על הדף...שיהיו לכולנו ימים ולילות שקטים

איך את מרדימה אותו?

להרגיל למנשא
אצלי ממש עוזר גם בגיל הזה
הם מבינים שמנשא זה סימן שהולכים לישון ונרדמים יחסית מהר (לפעמים יש קצת התפתלויות לפני)

הי תודה על ההתיחסות

נרדם על הציצי או במנשא אבל הרבה פעמים מתעורר עם ההעברה למיטה, בהרדמה לשנת הלילה כמעט תמיד מתעורר כל כמה דק עד שמתעורר לגמרי ואז שוב מהתחלה וזה כבר קשה יותר כי הוא ממש עייף ועצבני

אז אם הבנתי נכון הקושי שלו הוא לא להירדם אלא להגיע למיטה רדום, נכון?
ברור... הוא הרי נועד לחיות עליך 24*7, לא לעבור למיטה

יש תינוקות שצריך לחכות איתם המון זמן עד שמנסים להעביר אותם למיטה.
כך הם מגיעים לשלב השינה העמוקה לפני שהם עוברים למיטה.
כשתינוק נמצא בשלב השינה העמוקה מאוד קשה להעיר אותו.
20 דקות בערך.
איך את מרדימה אותו מחדש בכל פעם שהוא מתעורר מחדש?
הוא מפושפש?

לגבי לישון בלי לבכות - לא חייבים ללכת על כל העסק שם. יש כמה טיפים שאפשר ליישם בלי להתחיל עם תוכניות עבודה מפורטות ולילות לבנים.
לדוגמא למצוא דרך להחזיר אותו לישון בלי הנקה, נגיד נענוע, או תפיחות על הגב.

ואחרון אחרון - אני ישנה לילות שלמים מאז הבובה שלי נולדה. וזאת בזכות העובדה שמסתבר שיש לי כישרון להניק בלי להתעורר בכלל. אז יש מצב שגם היא מתעוררת כל 40 דקות פשוט אין לי מושג...
שווה לנסות מיטה משפחתית

מדור מיטה משפחתית

מסכימה עם דנ די יש ילדים שקשה יותר להעביר למקום השינה (גם גילאים מסויימים. כשעושים מעברים דרסטיים כגון סטטי- זחילה, זחילה-עמידה-הליכה בדרך כלל השינה נפגעת)

מצרפת בתקווה שיעזור:
אל תעבירי אותו ממך לפני שנרדם עמוק. איך יודעים? מרימים את הזרוע שלו בעדינות, אם היא נשמטת הוא ישן עמוק.
לי מה שעוזר להרדמה במנשא:
1- לכסות את הראש בחיתול בד כמו לתוכי

זה מונע גירויים חזקים מדי
2- לנוע כל הזמן ובעיקר מצד לצד (העברת משקל מרגל לרגל?) תוך רקיעת רגל קלה ברצפה. עם שתי הבנות המחול האינדיאני הזה עובד.

וגם... (אפילו שזה נשמע דמיוני) זה שלב שיעבור. מתישהו.
צריך לזכור את זה כדי לא להשתגע. לפעמים השנה הראשונה עם הילד נראית נצח אבל כל הסיטואציות הקשות האלה דינמיות ביותר @}

שלום.
טוב לעומת כל הסיפורים אז צ'וק ישנה ממש מצויין. ובכל זאת סביב ההרדמות בדרך כלל יש בכי. אני מרדימה על כדור או במנשא- נגיד חצי שעה ואז מניחה במיטה- היא מתעוררת. אז אני כבר עצבנית- נראה לי שזה הדבר הכי מעצבן תינוק שמתעורר שמניחים במיטה... ואז אני מביאה אותה קצת לבעלי ועליו היא פשוט מתחילה לצרוח (בהרדמות היא רוצה להיות רק עלי...) ואחרי שהיא צורחת (חזק) איזה 10 דקות, היא מוכנה לעבור שוב להיות עלי ואז להרדם.
כביכול אני החוליה החלשה ואני צריכה פשוט לא להתעצבן, אבל גם זה קשה : ) וגם כשאני כן מצליחה לוקח הרבה זמן להרדים, ולפעמים זה מרגיש שהיא ממש צריכה את הלבכות שלה.
ומה שמבאס זה שעכשיו זה די ככה גם בהרדמות באמצע היום (רק שאז אין למי לתת אותה)
חשבתי גם לנסות פשוט לחכות עד שעה מאוחרת יותר וככה לקצר את ההרדמה- אבל אז היא פשוט בוכה ומתבכיינת .כרגע האסטרטגיה שלי היא להיות איתה עד שהיא כבר ממש עייפה-טיולים משחקים ועוד, ואז להרדים עם בכי- אבל אני לא מרוצה...
בקיצור אחדד- איך מרדימים תינוק בלי שלב בכי באמצע...

בת כמה היא?
ניסית בהנקה? שם לא בוכים באמצע...
למה את חושבת שהיא מתעוררת? יש לך רעיון?

נכון בכלל לא אמרתי... היא בת 5 חודשים.
אוהבת לינוק אבל כשמסיימת אז די ולא אוהבת להמרח על הציצי...
לא יודעת למה היא מתעוררת... אני חושבת שאין לי אינטואיציה אימהית : )

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יכול להיות שבשביל שהשינה תמשיך כדאי לך להשאיר אותה עלייך במנשא ולשבת לנוח קצת
זה באמת קשה וזה כל כך מוכר לי. גם אצלי היתה מתעוררת ברגע שהשכבתי אותה במיטה בגיל הזה. בשלב מסויים כשגדלה קצת היא כן המשיכה לישון לבד במיטה. אז יש תקווה. אבל גם היום השינה שלה קצרה.
סבלנות סבלנות זה מה שיש לי לומר. היא תינוקת קטנה. וזה באמת קשה ומאוד דורש
אולי לנסות להרדים בשכיבה יחד איתה במיטה? אולי לנסות לגלגל בעגלה? לפעמים זה עוזר.
אצלינו זה מוזר כי אני לא מצליחה להרדים אותה בעגלה אבל אנשים אחרים כן

אורי

מציעה - לנסות לחכות אחרי שהיא נרדמת עוד זמן, תלמדי אותה, 5 10 20 דקות? אחרי כמה זמן היא בשינה עמוקה?
לגבי הרדמה בהנקה, גם שלי הייתנ כזאת עד שפעם הייתי בקטע מותח בספר אז פשוט החזרתי אותה לצד שלישי ולא זזתי ולא שמתי לב מה היא עושה ופתאום קלטתי שהיא נרדמה. שדרוג באיכות חיים!
אגב - ההרדמה בלי בכי דווקא עובדת כשמתחילים להיות עייפים לא אח"כ.

אני חושבת שאין לי אינטואיציה אימהית : )
צחקתי בקול!

תודה : )
אולי זה באמת פשוט אימון בסבלנות...

הי בנות
התחלתי לכתוב כמה פעמים והתבלבלתי לגמרי אז וויתרתי...לא גיליתי איך כותבים פה כל כך ולא הצלחתי לערוך בראש תשובות לשאלות שנשאלתי אז אחתוך לעניין ולפני זה שוב תודה למתיחסות זה מאוד מעודד.
אנחנו כבר בני תשעה חדשים עוד מעט, ישנים טוב יותר ביום אך בהרדמה לשנת הלילה יש קושי רב, אנחנו ישנים בלינה משותפת כך שלא נפרדים למהלך הלילה ואכן הוא מוציא שיניים בלי סוף ( כבר שמונה בחוץ) אבל גם בימים שהן נותנות מנוחה יש קשיים בהרדמות ועדיין מתעורר פעמים רבות בלילה ( לפחות 5-6 פעמים).
כרגע ישן שתי תנומות יום ובסביבות 7 מתעייף מאוד ומבקש לישון אך נרדם ל20-30 דק' ומתעורר לעוד שעתיים עד שלוש ואנחנו כבר גמורים שלא לומר לא מוצאים רגע להיות לבד...
אם מתעקשים על להחזירו לישון קשה לו ממש והוא בוכה ומתפתל אבל עדיין עייף, בקיצור נלחם להשאר ער.
מה הייתן עושות?
אה כן, נרדם על הציצי או במנשא
תודה ואיזה כייף של אתר לפעמים אני קוראת את אותו הדף שוב ושוב רק כדי להרגיש שאני לא לבד, חברות שלי כבר מזמן אילפו את התינוקות שלהם להרדם לבד ונשארתי לבד במערכה (גם המשפחה לא תומכת בעליל)
שבוע טוב לכולם

מה הייתן עושות?
אני הייתי מחכה. זה עובר.
תשובה קצת מבאסת אבל לא נשמע שיש קושי פיזי (מעבר לשיניים וכו'), אלא שזה שלב נורמלי.
אצלנו זה היה מאוד אופייני בגיל הזה

מתי הפסיקו להתעורר אצלך הרבה בלילה (לא מדברת על פעם-פעמיים?

עונה גם
הקימות המרובות נמשכו אצלי הרבה מעבר לגיל שנה. גם כשגמלתי מהנקת לילה,הקימות המשיכו פעמיים-שלש. אבל 9 חודשים זה כל כך נורמלי שעוד מתעוררים לינוק, את מניקה בשכיבה? כי לי זה עושה לגמרי את ההבדל.
גם השלב הזה שהוא נרדם ב7 ומתוערר יעבור, כנראה כרגע הוא עוד בשלב ביניים בין 3 שינות יום לשתי שינות יום, וכשהוא נרדם ב7 מבחינתו זו עוד שנת יום. אם את רוצה לנסות את יכולה לנסות לאחר אותה קצת,או לאחר גם את האחרות קצת,אבל גם זה לא תמיד עובד. כי סך הכל 7 זו בהחלט יכולה להיות כבר שנת לילה.
כשהוא מתעורר את נכנסת איתו למיטה ומניקה ומנסה להחזיר לישון ולא עוזר?

אבל באופן כללי אני חייבת לומר שאצלי מה שעשה את ההבדל זו ההבנה שזה לא קל ושאני לא מצליחה לסנכרן אותם לרצוני וזהו, וזה שלב שיעבור. וזה חלק מלגדל ילדים. מנסה לחזק אותך אל מול החברות שכבר אילפו את הילדים שלהם לישון כל הלילה (שזה קצת מוזר לי,כי אצל המיינסטרים שישנים במיטות שלהם לא תמיד עובדות השיטות והילדים ממשיכים לקום למרות כל הניסיונות,מכירה כמה וכמה כאלה שברגע שפותחים את הפה,יואו כמה יש להם לומר על הבעיות)
תחזיקי מעמד,תזכרי שזה חלק מהעניין, ואל תפסיקי לנסות להחזיר לישון,יום אחד זה יעבוד.

עוד אפשרות,בשביל 'ללמד' אותו שעכשו לילה. להשאיר אותו במנשא אחרי שאת מרדימה ב7, להשאיר כמה שיותר,אולי כך הוא יישן טוב יותר לאורך זמן,ולאט לאט יתרגל שעכשו זה לילה ושאפשר להדביק את שנת הערב הזו ללילה.וכשהוא מתעורר ישר להניק ולנסות להחזיר לישון.

תהיתי באמת אם זה חלק מההסתגלות לשתי תנומות במקום שלוש...בכל אופן אני מחכה איתו אם זה כשאני מרדימה במיטה בהנקה או במנשא כדי להחזיר אותו מיד לשינה ואם זה מצליח הוא מתעורר שוב אחרי כמה דק לפעמים אם מתעקשים זה עובד השאלה האם להמשיך ולהתעקש? גם לי לא נוח עם ההתערבויות האלה בתהליכים טיבעיים...מאותה סיבה אני ממשיכה להפעיל את ה'מסעדה' כל הלילה (מניקה בשכיבה חצי מתוך שינה אבל לפעמים לוקח לו המון זמן עד שנרדם סופית שוב וכל ההתפתלויות האלה מעירות אותי לגמרי ולוקח לי זמן לחזור לישון ואז שוב מתעורר)

7 זו בהחלט שעה של שנת לילה.
אולי משהו מפריע לו לישון - רעב לאוכל (לא הנקה) / צמא / פיפי ?
תנסי לבדוק מה הוא עושה אחרי שהוא מתעורר ולספק לו את הצורך הזה לפני שהוא הולך לישון.
אולי שינוי קטן של סדר היום שלכם יפתור את העניין.

לגבי כמה פעמים היא מתעוררת בלילה, האמת... אין לי מושג, אני אפילו לא זוכרת מתי אני מעבירה אותה מהמיטה שלה לשלי. אני יודעת שהיא יונקת ב12 בערך, יונקת ב7 בערך, מתישהו באמצע כי עברה אלי ואולי יש עוד. לפעמים היא פותחת יותר פער בשעה 12.

מה שאני יודעת זה שככל שהם הולכים לישון יותר מוקדם בלילה ככה הם ישנים יותר טוב ויותר שעות, מתעוררים פחות במהלך הלילה ומתעוררים יותר מאוחר בבוקר.
לפחות הילדים שלי והילדים שהיו במחקר של לישון בלי לבכות.

שנה נהדרת לכולם!
רוצה לשאול להמלצות לטיפול אלטרנטיבי בחוסר שקט ובעיות שינה.
יש לילות שאנחנו מתעוררים מיליון פעם ובכלל הקשיים בהרדמות והחוסר שקט במהלך היום לאחרונה...לא מבינה מה עובר עליו ורוצה להקל, סהכ בן תשעה חדשים! הוא כבר הבין שהחיים לא פשוטים??
תודה

מתי הפסיקו להתעורר אצלך הרבה בלילה (לא מדברת על פעם-פעמיים?
גם אני לא זוכרת כמה התעורריות בלילה, הכל נהפך לחלום ארוך ומעייף.
לא רוצה ליאש אותך אבל אצלנו זה הרבה אחרי שעברנו שנתיים. מה שבטוח הרבה לפני החתונה זה יעבור.
היום בגיל שלוש יש לפעמים התעוררות לפיפי ומים ואפילו בלי ציצי חוזרים לישון. יש אור בקצה המנהרה הלפעמים כל כך ארוכה.
בהצלחה.

תוך כדי השרשור פה תינוקי מעלה הילוך והלילות כמעט בלתי נסבלים תאמת שבשבוע האחרון גם בתנומות במהלך היום מתעורר הרבה ובכלל מבקש ציצי ועל הידיים המון ואני מותשת ומבולבלת...לא נראה כמו שיניים אז מה עובר עליו ואיך עוברים את זה?

אולי צריכה לציין שאני איתו בבית, איתו 24/7 גם ישן איתנו

כנראה עובר עליו משהו. שיניים או משהו אחר, וירוס אולי.
הומיאופתיה יכולה לעזור.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי, בתי בת 4 וחצי חודשים על הנקה, אני איתה רוב הזמן, וגם כשיש עוד מישהו שמשחק איתה, אני בסביבה. עוד חודש וחצי חוזרת לעבודה למשרה מלאה ובן זוגי ישאר איתה...
כשאני איתה ( ישנה איתה באותו חדר) אני מסתדרת עם ההרדמות גם ביום וגם בלילה, רוב הפעמים נרדמת במיטה עם מוצץ, לעיתים בהנקה. אבל הוא עדיין לא כלכך מסתדר, היא בוכה ולפעמים אני באה להרגיע עם הציצי ... אז עוד מעט לא יהיה ציצי זמין , והיא מתעוררת לפחות פעם אחת בלילה ואני לא מסוגלת לחיות עם המחשבה שאני אלך והיא תבכה הרבה זמן... מצד שני אני מבינה שכמו שלי היה זמן ללמוד אותה ולהכיר עכשיו גם זוגי צריך זמן... מה אתן אומרות? יש לכן עצות ? מחשבות...

מזדהא איתך זה ממש קשה לכזאת קטנה בלי ציצי...... תוכלי להסביר מה הרעיון של הסידור החדש,? את תאבדי ובן זוגך יטפל בילדה? בכל מקרה אין לי עצות היא קטנה מדי וברור שצריכה את אמא.... נסי לדבר על כך אם בן זוגך הוא יוכל להכיר אותה בהזדמנויות אחרות. כדאי לחכות עם העבודה שלך לפחות עוד כמה חודשים.

תודה על התגובה.
הסידור הוא שאני מסיימת את החופשת לידה (6 חודשים) ובן זוגי מסיים לעבוד במקום עבודתו הנוכחי מסיבות אחרות, אבל זה מסתדר טוב כי כך הוא יוכל להיות איתה בבית לפחות עוד כמה חודשים ולא נצטרך לשים אותה במשפחתון או מסגרת כלשהי...

ואת אומרת" לחכות עוד כמה חודשים" ... כמה? וברור לי שהיא תשתנה כמו שהיא משתנה כל יום, אבל אחרכך תהיה החרדת זרים... וזה יהיה ניראה לי עוד יותר קשה...

גישת קהילת האתר הזה הוא נגד השארת תינוקות באופן כללי ...... לפחות עד גיל שלוש-חמש...... זו נשמעת אולי קיצוניות אבל עד לא מזמן זה היה מקובל. לכן עניתי לך כך. דעתי היא שהמקום הטבעי של תינוק זה עם אמא שלו. מכיון שגם בעלי בדעה הזאת והיה מוכן לעשות מאמצים כדי שזה יתאפשר מבחינה כלכלית זה אפשרי. רק עכשיו כשבני בן שנתיים ויונק רק לפני השינה התחלתי לחשוב על יציאה למשרה חלקית.
כמובן שכל אחד יעשה לפי מה שמתאים למשפחתו..

תודה . זו תהיה נקודה למחשבה .
אפשר לשאול למה עד הגילאים האלה?
האם לא עדיף לחשוף לילדים אחרים בגיל שנה ( משפחתון או גן?)
ואת לא חושבת שזה יכול ליצור תלותיות כלכך הרבה זמן להיות רק עם האימא רוב היום ?
אם זה לא המקום לשאלות האלה בכל אופן תודה על התגובות

אבל עד לא מזמן זה היה מקובל
לאמא שלי הייתה חופשת לידה בתשלום למשך שנה, ועוד חופשה בלי תשלום אבל עם שמירת מקום העבודה עד שהייתי בת 3. ע"ע לא מזמן.

לפני כמה עשרות שנים, אמא ששלכה תינוק לגן נחשבה אמא מזניחה. לכולם היה ברור שילד צריך להיות עם אמא עד גיל 3. עכשיו, אחרי שהתחילו לשלוח ילדים לגן בשביל לעבוד, פתאום הפרדיגמה השתנתה וכולם מאמינים בתלותיות וחשיפה לילדים (טוב, לא כולם. הפסיכולוגיה בתור מדע ולא בתור "כולם אומרים" לא אמרה את זה). לי זה נראה כמו תוצאה של דיסוננס קוגנטיבי.

וכדאי לציין שהשיקול הוא אומנם גם כלכלי אבל גם ואולי בעיקר המחשבה שביציאה מהבית , לא משנה אם זה לחצי משרה או משרה מלאה יש בזה לקיחת אחריות לא רק על גידול ילדים אלא גם על פרנסה, או יותר מזה עצמאות. הרי אם_ לצורך העניין , בעבר הלא רחוק , בכפר כלשהו בהרבה תרבויות בעולם, הייתי עובדת בחקלאות, ויולדת תינוק, זמן קצר לאחר מכן הייתי ממשיכה לעבוד... אולי הייתי לוקחת את התינוק איתי... אבל היום ברוב העבודות בעייתי לקחת תינוק לעבודה.
בכל אופן , אני תוהה האם הערך של עצמאות (גם כלכלית אבל בעיקר התפתחותית ) לא הולך לאיבוד אם אני אשאר איתה בבית 5 שנים...
והרי זאת הילדה הראשונה שלי , מקווה מאוד שיהיו לה עוד אח או שניים... שזה אומר פחות או יותר להישאר כעשור בבית...
והכוונה היא לאו דווקא לאיזה קריירה מפוארת, פשוט עיסוק שהוא לא רק בתוך הבית והמשפחה . ולא חס וחלילה מזלזלת בגישה אחרת... רק מעניין אותי לשמוע דעה שונה וזה בעיקר כי אני מתלבטת...

תודה אישה במסע

אני אישית מאמינה בחשיבות של עצמאות כלכלית. ובעד כל מיני פתרונות שמאפשרים גם קריירה וגם חינוך בית לפחות עד גיל 3, במיוחד אם הם כוללים את שני ההורים במשרה חלקית או שיתוף פעולה של המשפחה המורחבת.

אבל עצמאות התפתחותית? מה זה?

וממתי העיסוק היחידי שיש מחוץ לבית ולמשפחה זה עבודה?

מסכימה עם אישה במסע. גם אני בנוסף לטיפול בילד עובדת מהבית בעבודה מסויימת. אבל כמובן שלמישהיא בלי הרבה ניסיון בשוק יהיה קשה לחזור לעבודה טובה אחרי נתק. אני עשיתי את הבחירה שלי.

ומה זה באמת עצמאות התפתחותית?

הכוונה שלי בעצמאות התפתחותית זה היכולת להתעסק ולפתח את עצמי בתחומים שלעיתים הם מחוץ לבית - לא רק אבל גם העבודה למשל...

זה היכולת להתעסק ולפתח את עצמי בתחומים שלעיתים הם מחוץ לבית
ולמה זה דורש שליחה למסגרות?

ואם לא לדבר בסיסמאות ובמושגים אז בתכלס אני בת 30 , אחות, נהנית בעבודה, גם זה שזה מחוץ לבית זה יתרון, אם אני שמה את המציאות לצורך הדיון בצד ויכולה להחליט רק מה שטוב בעיניי מבלי להתחשב בשום דבר חוץ מהילדה שלי, עדיין זה בסימן שאלה... וזה כניראה עניין לפתור עם עצמי.
בכל אופן תודה על התגובות
ואשמח לשמוע רעיונות לגבי אם אני מרדימה אותה בדכ ומדי פעם מטפל אחר (אבא או סבים סבתות) יצטרכו להרדים אותה... האם יש דרכים להקל ...

שליחה למסגרות? הכוונה לילדה?

אם הכוונה לילדה אז נכון לעכשיו אנחנו לא רוצים לשלוח למסגרת... בחצי שנה הקרובה (מעוד חודש) אבא שלה יהיה איתה בבית...

וזאת הבעיה ... שהוא עובד בשעות שהיא הולכת לישון וגם בלילה כשהיא מתעוררת לפעמים... ואני חוזרת לעבודה במשמרות.
לכן אני תוהה איך לעשות את המעבר הזה כמה שיותר חלק... כמובן שבשבועות הראשונים אני אעבוד רק בבוקר... אבל הבעיה מבחינתי לפחות... זה שגם כשהוא מנסה להרדים אותה והיא בוכה והוא לא מסתדר , קשה לי לשחרר ולתת לו צ'אנס להבין אותה, אני ישר רוצה חהתערב ו"להציל" אותה מהתסכול

בעיקררון כל אחד מוצא פתרון. לדוגמא כשאמא שלי שמרה על הילד היתה מחכה שיתעייף ומנדנדת אותו מעט עד שירדם.
תאמיני לבעלך שימצא פיתרון.
בעלי כששומר על הילד פשוט נכנס איתו למיטה עד ועושה את עצמו ישן עד שהילד נרדם..... בקיצור מסתדרים בסוף.

חחחח זה רעיון טוב

תודה

הלו- מישהו שומע?
אז זה לא שמצפה לפתרון קסם בין לילה אבל עצות חדשות יקראו בשמחה-
איך למקסס בין הרצון להיות שם בשבילו (גם בהנקת לילה) לבין לא לאבד לאט לאט את השפיות בשל יקיצות רבות.
מספרת לכם על תינוק ראשון מקסים אהוב שמבלה את רוב 220 ימיו - 7 וחצי חודשים- איתי בבית/ בטיולים / ביקורי משפחה וחברים... אין המון עקביות ושגרה ,מאמינה שאם הייתי מנסה להיכנס לאחת הוא היה חווה ׳ אמא שמתאמצת להיות משהו שהיא לא׳ .
אז גם בשנות היום שלו,ובלילה, אין קבוע מלבד הצורך שלו לישון עם הציצי בפה.יומק שינה אני קוראת לזה.
עצות בנוגע לשינה בזמן הנקה לא רלוונטיות כבר,לא מתאפשר- באמת שמנסה- וגם אחרי שעה- הוא מתבאס כשמתנתק וקם , אם הייתי מצליחה להירדם ככה, היקיצות הלילות אני מאמינה לא היו מהוות את המכשול הזה שהן , אין אותי במשך היום ... נהיית חסרת סבלנות ותלויה בקפה( כן זה בטח לאהאידיאלי אבל גם בתקופות בלי הקפה לא ממש אהב לישון)
מנסה להשכיב כשמראה עייפות והוא באמת עייף, והוא לא אוהב להירדם- יכול לפסוח על שינות ואחרי זה להיות מעוך... חוץ מזה הוא חייכן ומתרגש וסקרן ואהוב , כבר התחיל טעימות/ מיני ארוחות וזה גם בטח משפיע ,אבל זה לא שהוא רעב...רוצה לדית איך יקרה שיתעורר לאכול - רק בלי הצורך להשאיר את הקשית בפה כל הלילה(: תודה מראש