באופן טבעי

תהיתי אם תהיה אבטחה במעגלים

בטח שתיהיה אבטחה. אבטחת איכות!

אגליה, אנחנו באים ויש מקום בשבילכם, אבל נגיע קצת מאוחר. נצא בערך ב-14:00, רוצים לבוא איתנו? אם כן, תגידי-אני אתקשר.
ועדי-נוכל להחזיר את סבתא.

תמר ס

תודה רבה אבל כבר מצאתי סידור (זה גם קצת מאוחר בשבילי לצאת ב-14:00).

יש! אני מגיעה (עם גמד הבית). קרן שמש - צרי קשר...

אני + תינוקי מתוקי מחפשים טרמפ מראשון לציון. עידית ק. ראיתי את ההודעה שלך ואשמח להצטרף אליך.

אני אביא את העיתונים שלי " עולם קטן של טבע " וגם בגדים יד שניה למכירה בסכום סמלי. אני אשתדל להפגין את נוכחותי בכדי שמי שלא מכיר אותי יזהה אותי. ואם לא אצליח... בטוח שאם תשאלו מישהו הוא ידע מי אני...
שירה.

• מפה כאן_??? רני, איפה הקישור למפה? אנחנו מנסים לתכנן את הדרך למחר!

שאלה לגבי מחר:
איך לוקחים אוכל לכל היום- מה ואיזה בלי סכנת קלקול? יש לכם, המנוסים, הצעה?

צידנית

נסו במפה הזאת
צריך להגיע לכניסה מרחוב סן מרטין. המקום הוא בערך היכן שהמלבן הלבן.

אשמח להצטרף איך אפשר ליצור אתך קשר?
סליחה אבל רק עכשיו נכנסתי...
יש לי מקום אחד, אני באה עם שני ילדים שקשורים מאחור. עוד כיסא לא יכנס שם ולשבת בין שני הכסאות זה דיי קשה.

יו..פעם ראשונה שאין לי תינוק במנשא במפגשים....מזל שאני עוד קצת מניקה........יש בזה משהו קצת סוחף , נכון?

ל עידית.ק
ואם אני אשים אותו מקדימה ואני אשב מאחורה?

עידית.ק באיזה שעה את נוסעת?

aur1 הי, אני חושבת שאוכל לעזור, דברי איתי- 055-326652

גם עכשיו אם את עדיין ערה.

אפשר עכשיו?

תמר, איזה כיף! תודה! אשדך ביניכן מחר.(היום)

כולם שם ורק אנחנו בבית עם אבעבועות רוח
נתראה בפארק הירדן...

ואני בעבודה - טובעת בעבודה...

ענת - מקווה שיותם מרגיש יותר טוב. מקווה שיהיה מפגש בים בקרוב ותוכלו להגיע (אני מקווה שעד אז האבעבועות כבר יתפרצו אצלנו והמחלה תספיק אפילו להיגמר).

היה כיף לפגוש את כולם. היו הרבה שלא הכרתי וסוף סוף פגשתי...
ענת גביש, מ י כ ל, ענת שן לוי, אמא אדמה, אורית אוקו ערוסי, שמיכת טלאים. מצטערת אם לא הזכרתי את כל מי שפגשתי...

וכמובן היה כיף לפגוש את כל מי שכבר מוכר לי.

תודה למארגנים, נהנינו מאוד מאוד מאוד מאוד. היה נפלא! האווירה, המקום, האנשים.

כרגיל, היה נפלא. שני הילדים שלי נהנו עד הגג (ולמעלה מזה).
מישהו איבד טרקטור צעצוע ירוק קטן על המחצלת של שרה'לה עוד לפני המעגל על תזונה והריון - הוא אצלי, אנא צרו קשר בדף הבית שלי.

היה כיף כיף כיף.
היה כיף לפגוש אתכם!
תודה רבה לכל המארגנים!

גם אני נהניתי.
ושמחתי לראות את מי שהספקתי.
ורק עכשיו כשאני עוברת על השמות אני רואה את מי שלא
תודה לכל אלה שבזכותם העזתי לבוא. (אני לא אנקוב בשמות. מי שיש לו את הזכות בוודאי יודע )

היה נהדר. נהננו מאוד מאוד. תודה ליערת דבש ושגית לב ולכל מי שירגן!!! : - )

היה נ-פ-ל-א @} כ"כ הרבה ילדים מ-ק-ס-י-מ-י-ם, כזאת אוירה נהדרת.
הצטערתי שלא שמתם מדבקות עם שמות - חוץ מאורית אוקו ערוסי שיכולתי ככה מייד לזהות אותה.
הצטערתי שלא יכולנו לשבת במעגלים, מפני שלקח לגדולה זמן להתרגל ולנו להתרגש ורק בסוף הבנתי שהדרך הכי טובה לפגוש ולתקשר זה במעגלים. (וחוץ מזה הייתי עסוקה בלאכול הרבה).
התאהבתי באורנה שפרון רק מלראות אותה.
אני מרגישה שלא מיציתי ויש טעם של עוד ועוד ושלא ייגמר.
רציתי לפגוש את כל השמות שאני מכירה ולא הצלחתי.
חזרנו מלאי חוויות ושמחים @} (רק הכייף של להניק בשכיבה בין כולם ולהרגיש עם זה כמו בבית שווה הכל)
תודה למשפחת כשר ולכל המארגנים והמשתתפים

היה מקסים. היתה אוירה נהדרת, כל האנשים שהיו שם היו עם אור בעינים.
המעגל של אורנה וצפריר היה מרתק.
מאד נהניתי.

היה נפלא, תודה לכולם

ואני מצטערת שהתביישתי ולא באתי. אולי בפעם הבאה.

מאד נהננו, אפילו שלא ממש יצא לשבת במעגלים (קצת אצל הטרכטמנים, מה שהיה מאלף).
הגעתי למסקנה שהכי כייף זה ]שוט להירגע מהלחץ של 'רוצה לשמוע את המעגל הזה והזה והזה' ו'לראות את זה ואת זה ואת זה' ופשוט לשבת, להניק, לשום, להתבונן, לנהל כמה שיחות עם כל מיני אנשים, לאכול... כאלה דברים פשוטים.
אז כמובן שלא ראיתי או דיברתי עם 1/2 מהאנשים שרציתי, אבל היה תעניוג.
תודה רבה
נתראה, אינשאללה, בפארק הירדן.
אם למישהו בא לספר חוויות מהמעגלים שלא הייתי בהם, אשמח לשמוע....

היה ממש כייף ומעניין. לא הכרתי כמעט אף אחת ואחד מהאתר.
ישבתי במעגל של ג'ינה וייסמן והיה מאוד נחמד , במיוחד שזו פעם ראשונה שאני במעין מעגל של לה לצ'ה.
aur1 אני מקווה שהסתדרת לא קראתי את מה שכתבת אתמול אבל בכל מקרה לא היית יכולה לשבת מאחור בין שני הכסאות:-s

וואלה ורד! את מה שכתבת הבנתי בחצי שעה האחרונה שהיינו שם... וגם אחרי שראיתי את ענת גביש מרחפת לה בנחת בין העצים בלי שום מטרה מוגדרת...(לפחות כך זה נראה)
היתה אוירה נהדרת, אנשים יפים....
תודה לכולם, היה נעים @}

הי עידית.ק! בסוף הסתדרתי עם הנסיעות. לשם בעלי סידר לי טרמפ ובחזרה לקחתי מונית עם עוד מישהי. גם אני ישבתי במעגל של לה לצ'ה, אבל הגעתי מאוחר אחרי 16:00.
נהניתי מכל רגע!!!

היתה לנו חוויה כיפית ומעניינת ולמדתי הרבה!(אגב,אני הג'ינג'ית הקטנה עם הצוציק עם הכובע הפירחוני)
תודה לכל המארגנים ולכל מי שהיה!!!

חזרתי מלאת רעיונות,תהיות, תשובות, חיוכים. כיף אמיתי להפגש ולראות פנים מוכרות, להכיר חדשים,ולראות איך המפגש הזה משפיע על משפחתי!
תודה תודה לכל מי שטרח ארגן, הרצה, תלה, ניקה.

מיץ, ראיתי אותך מתעגלת מרחוק אך לא הספיקותי.
גם אני בכלל ביומיון אין לי קמצוץ תחת למעגלים, (בלי להעליב אף אחד!) רק רוצה לפגוש את כולם ולהתנשק ולקשקש.
תודה לשירי בן דוב על החומוס והפלאפל הנפלאים מפארדיס. (ועל האור הקורן שבפניך! - להזכירך...)
תודה לרני שמרח לי את משחת הפלאים של צפריר על עקיצת הדבורה, ותודה למשחת הפלאים שהפכה את העקיצה לזניחה
תודה על המיונז האורגני בטעם בזיליקום

תודה שסופכלסוף פגשתי את המסעדה ואת אביב חדש ואת העוגיה
תודה לצפריר שחייך אלי ולחץ לי את היד D-:
תודה לבעלי ולילד שלי שנשארו בבית לשם שינוי , ונתנו לי להיות ציפורה ודרורית לכמה שעות!
ובכלל, תודה.

היה נפלא, מאוד נהננו, תודה למארגנים, תודה שבחרתם בפארק הלאומי, זה הפארק האהוב עלי (עוד יותר מהירקון), נורא רציתי להכיר, בעיקר כאלו שכותבים כאן ויש לי אליהם כבר רגשי חיבה עזים, אבל אני גרועה במשפטי פתיחה ובכלל סובלת מביישנות קלה, אבל כנראה אחרי 8 ימים בפארק הירדן זה יעבור, אני מקווה.
תודה לבחורה מהיצירה, הילדות שלי עשו עבודות מדהימות ביופיהן, רק שבסוף היום מישהו חיבל להם בהן ובכורתי עזבה במפח נפש גדול.

אה וחדוה י. אם את קוראת, אז אחותי התרגשה נורא, אמרתי לה תנחשי את מי פגשתי ביום עיון? והיא אמרה לי חדוה, הייתי המומה שהיא ניחשה נכון.

תודה לכולכם. גם אני, כמו ורד לב, מרב שמחה והתלהבות לפגוש את כולם, לא השתתפתי בשום מעגל הפעם.
תודה מיוחדת לאלישע אבו יעד, על השיחה מאירת העיניים, וענת שן לוי המקסימה על יכולת ההכלה ו... כן אני זוכרת.
להתראות בפארק הירדן.

על אף שאני לא מכירה אף אחד הגעתי. וגיליתי שאני מכירה את יערת דבש. היה מעניין מאוד ומהנה מאוד.

>נועה גילתה שליונת שרון אין כנפיים של מלאך <

איזה כיף היה, אבל לא פייר שלא היו מדבקות לכולם (גם לי, אני מודה).
סליחה מכל התינוקות שמתן כיסח, הכל מאהבה , פשוט חיבוקים דוביים מדי...

ואני גיליתי שאני מכירה את "הבחורה מהיצירה" (אחותו של רני כשר למיטב הבנתי)...
הייתי משוכנעת שלא אכיר אפחד...
הצטערתי שלא יכולתי לראות אותך, תמר (כבר החלטתי לאן אלך לעבוד. רציתי לספר לך), ואותך ורד, ואת ענת ואת כל מי שהכרתי וירטואלית.

גם אנחנו מאוד נהנינו! תודה שוב למשפ' כשר ושפרון על הארגון!
נשרפנו קצת בשמש אבל שטויות [-:
אמא אדמה , אמא מתחדשת - היה כיף להכירכן D-:
ה עוגיה - הגומות חן שלך מתוקות כיאה לשם D-:

המעגל של שרה'לה היה מאוד מעניין (נושא של אחריות בלידה הוא כ"כ חשוב להפנמה, ולא רק בלידה) - חבל שלבלונדינית בת השנתיים שלי היו תוכניות שונות לגבי ולא יכולתי להישאר ולשמוע עד הסוף.
וגם המעגל של בשמת א - לא נשארתי מאותה סיבה למרות שהנושא היה מאוד מעניין (ומפחיד משהו ומדכא..)
ארני, יערה - מקווה שנמשיך להיפגש בהזדמנויות אחרות!
מיכל מ - מה יהיה? D-: נעלמת אתמול בלי להיפרד... חיפשתיך כשעמדנו ללכת ואז גיליתי שכבר הלכתם.

חבל באמת שלא כולם שמו מדבקות עם שם (מסתבר שהיה צריך לגשת לשולחן המארגנים ולקחת את המדבקה) - גם אני הייתי רוצה לוודא שליונת שרון אין כנפיים D-:

מה פתאום, ליונת שרון יש ויש כנפיים. הן מתחבאות מתחת לשיער.

כל כך נהניתי!
כמובן שלא פגשתי את כולם, אבל אולי טוב שכך, אחרת כולם היו מתבלבלים לי.
חששתי מהמפגש, חששתי להתאכזב, חששתי מכך שיהיו הבדלים גדולים מדי בין הוירטואליה למציאות, והתבדיתי. אני מרגישה שממש מצאתי לי קהילה חדשה!
היה לי ברור שאלך למעגלים, אבל ביומיון עצמו היה לי קשה להתנתק מהשיחות עם החברים החדשים, אז ויתרתי (אבל עכשיו שאני מבינה שזה היה המקום לפגוש את כולם, אולי זו היתה טעות...). אולי פעם הבאה.

ותודה ל מ י כ ל שזיהתה אותי מתמונה והכירה לי את כולם. אחרת עדיין הייתי יושבת לי בקצה מתחת לעץ ומתביישת להציג את עצמי....

טרה, את התביישת? אני ידעתי שאת זאת את ולא העזתי אפילו להגיד שלום.

עונג.
פשוט כך.

<עדין ב-high מהמפגש...>

היה נורא כיף. תודה גדולה למארגנים. באמת נראה לי שהדרך הכי טובה לחוות את זה זה לא להתעגל אלא להיפגש. אבל זה בדיעבד. התעגלתי עם דינה טרכטמן והיה מאלף. מה ששמעתי ערב קודם מאורנה וצפריר רק במילים אחרות. מדהים. עם הדגש החשוב כל כך בשבילי אצל שניהם: ילד מגיע למה שהוא רוצה. אפילו על אפכם ועל חמתכם, וודאי ודאי אם אתם מאפשרים. ולא צריך לעשות כלום יותר מזה: לאפשר.
ועל מעגל ההנקה שלי אפשר לקרוא בתגובות לגיליון האחרון, כיוון שהוא היה שיעור בעצמאות.

תודה - ממני ומהפצפון. נהנינו מכל רגע

עבורי זו היה יום עיון מסוג אחר.
דשא, עצים, אדמה אדומה, וילדים בכל הגילאים מסתובבים יחפים (היה ילדון אחד עם חולצה ובלי חיתול שהסתובב עם סנדלים), נתלים עם הוריהם (שתי ילדות שטיילו כשהן תלויות לאבא שלהן על הרגלים- ילדה לכל רגל ).
הגעתי ורציתי להכיר את כל הפרצופים ששייכים לניקים. אבל כדרכי משכבר הימים, זיהיתי פרצופים מוכרים ואהובים ונהניתי מחברה מוכרת. לאט לאט אזרתי אומץ לשאול מי היא מי ולהכיר אולי עוד אנשים. ורד לב היפהפיה- תודה על המנשא, נהנתי לשבת לצדך אצל טרכטמן. אגב המעגל של טרכטמן, היא גדולה!@} כל הדברים שלה כל כך זרמו לי וכל כך חיזקו את השלמות שלי. נפלא.
הלכתי גם למעגל של לה לצ'ה אבל לא מצאתי בתוכי די סבלנות להקשיב.
צר לי שלא יצא לי ממש לדבר פנים אל פנים (מלבד שיחה קצרה של זיהוי) עם
אמא נמרה
טרה רוסה (תודה על המדידה)
ואני מצרה על שלא פגשתי את יערת דבש ועוד כמה.
מצד שני, היה תענוג, לשבת, לנשום, להיות חלק מהקהילה הלא וירטואלית.
תודה למארגנים, לבאים, לנמצאים, לאיש שלי שבא איתנו ולכל מי שעשה.
@}

תודה למארגנים על המפגש המעניין והמהנה! הייתי במעגלים של שרה לה ושל בשמת א והיה מאוד מעניין!
וכמובן שהיה כיף גדול לפגוש את כל הפרצופים המוכרים ולהכיר המון פרצופים חדשים.
נהניתי לראות את הבת שלי חופשיה עם הרוח ועם כל הילדים.

חוויה שונה.בהתחלה נילחצתי מאוד והתרגשתי מאוד. ואז... ראיתי חבורה ענקית של אנשים עם מנשאים, ילדים, תינוקות, ציצים בחוץ שאליהם מחוברים תינוקות,ילדים רצים מצד לצד, ילדים ומבוגרים ביחד (כלומר הילדים לא מורחקים מחברת המבוגרים ע"י המטפלת), חיוכים לא מאולצים.
פתאום הרגשתי בבית.

חופשיה עם הרוח

וזה תמצית הענין או עיקרו.

---

והשאר ביומן הגות.

תודה, תודה.
כן, ידעתי ששכחתי את מי אני רוצה לראות, עכשיו בקריאה של הדף אני נזכרת... הייתי מרוכזת בסקרנות לגבי בשמת , אבל גם אותה סיפקתי רק מרחוק ולא ניגשתי לאמר שלום. בכלל שכחתי שיש אנשים שיודעים עלי דברים כלכך אישיים והיו שם ואין לי כמעט דרך לזהות.
מה שכן, ראיתי וגם שלחתי מבטים של- "זאת היא? זאת לא היא?".
אבל נחמד לי לראות, שעל אף הפז"מ הלא ארוך שלי, אני כבר מכירה לא וירטואלית לא מעט אנשים יפים מהאתר.
אז תודה שוב.

שבכל התכנסות שכזו, קול מפגש, ואין זה חשוב כלל סביב מה הוא אותו המפגש, מהי הסיבה להתקהלות הזו, אם זו תפילה משותפת או העברת אנרגיות, אם זה מתוך אינטרס משותף, או מתוך בילוי משותף, אם מתוך צורך, או לשם תכלית. שמתוך אלה עולה המשמעות - כנסתרת.
והמשמעות של ההתקהלות, והמשמעות שאותו קהל מייעד לקהילתו, ולכל קול באותה קהילה / מקהלה, היא עצם קיום הקהילה, בד בבד עם ידיעת עצם קיום קול האחד, ובמובן הזה יש להדגיש את אותו קול בלתי נשמע, או כפי שנהוג לומר - הקול הדומם.
שזה איננו קיים, הרי דומם.
וכתגובה אוטומטית להיעדרו של הקול הזה עולה כוון חדש - זה הנסתר. אותו כוון שמצביע על תכליות ומשמעויות רבות פנים לכל מהלך או אירוע, ומאפשר את הפשר לכל האירועים כולם, בהכנסתם תחת רצף. שכל אדם מייצר את הרצף המניח את דעתו מתוך אמונותיו והשתקפות המציאות בחייו גם יחד.

וקהילה זו, מתקהלת תחת הנהגתה הטבעית, זו הלמדה בכל פעם מחדש את הסובלנות והסבלנות והאפשרות להסכים ולא להסכים. זו הלוקחת על עצמה, באהבה, ומתוך ידיעת השליחות האישית והקהילתית, את תפקיד המנצח - לכשנדרש.

ובתוך המגוון הזה של הפנים והגוונים, עם כל הדיקנאות האלה שאנחנו מגלמים, ועם הדמויות המיתיות שמתגלמות דרכנו - עת רוח מעיפה את בלוריתו של אל קדמון בעודו רוכן לבדוק מה יש לו מתחת לסנדל, והוא מדבר: "עוד מעט היתה לי יומולדת ארבע", ובתמימותו היה הרי אפילו "ארוס" מתקנא, או אותה פיה המתבדרת כצעיף מבין אותם עלים שמרצדים באדיבותם בינות לעצים - מבין כל אלה, הדיבורים וההיענות וההסכמה - כבסיס לדו-שיח - והיכולת להגיע לדיאלוג דרך דיאלוג, או מתוך כל אלה נוספים - אלה הנסתרים מהעין -
ניתן להתחמם בשמיכה המפנקת הזו של ההתאחדות

והריח נעים
והמגע מרטיט
והטעם אנין
והדממה נאלמה
והמראות גן עדן


והתודה מתוודה ומודה: תודה

וגם על כך - תודה

---

[הועתק מיומן הגות]

---

היה פשוט כיף נהנתי מכל רגע.
הייתי במעגל של שרהל'ה שנתן לי כמה תובנות, ואח"כ עברתי משיחת חולין (או שלא חולין) אחת לשנייה. הכרתי כמה שמות מהאתר והיה כיף לפגוש את הפרצופים מאחורי הניקים.
היה גם כיף לראות כל-כך הרבה ציצים שמחוברים לתינוקות.
ובכלל בן זוגי (שרק הביט מהצד הפעם) אמר שהוא לא ראה הורים שצועקים על ילדיהם (מוזר, מה?!)
האווירה היתה נפלאה.
נהנתי.

<ו נאוה פרנס שכחת את הכובע על הספסל בו ישבנו. הוא אצלי. שלחתי לך אי-מייל>

ביקשתי מאור של אורית עוקו ערוסי שתתאר לי את אמא שלה כדי שאוכל לפנות אליה. היא תיארה לי אותה ובין היתר: היא הולכת עם מנשא סגול. יופי.
אמרתי תודה ולפני שקמתי לחפש, היא נזכרה להגיד לי: יש לה תינוק בתוך המנשא...

פתאום הרגשתי בבית.
מקסים, מזדהה עד כלות. תודה לכולכם (שוב) על שאתם הנכם.

מה, אני היחידה שיש לה את בלוז-החזרה-למציאות ? מארוע שבו זמנית ממלא שמחה - אבל גם מזכיר בחריפות את המרחק הצורב שבין המצוי לרצוי.

נו, אביה נו, מה יהיה אִיתֶך?...

אביה נו קוראים לזה דיכאון אחרי יומיון

גמני עוברת כזה עכשיו. דיכאון לאחר יומיון.
דורשת שידור חוזר בהקדם! מי עוד רוצה?

צריך להעתיק את כל האנשים היפים שהיו שם על הדשא, ככה כמו שאנחנו, לאיזו פיסגה של הר (דוגמת הגלבוע) - לבנות בתי אדמה חמימים ולחיות בקהילה על אמת: באושר ואושר פור-אוור אנד אוור...

ענבל, המפגשים הבאים.

או ב מדור מפגשים

ובשביל הפרוטוקול - הכל היה ארוז ומוכן (אממא שלי הכינה שניצלים ואורז ערב קודם לגדוד שלם), ונכנסנו לאוטו (אפילו עם אבא) ותמרי התרגשה מאוד לראות "את כל הילדים" (כהגדרתה) והגענו עד נס ציונה והאוטו החזיר נשמתו ליצרן...
אז נעצבנו מאוד וחזרנו כלעומת וישבנו על הדשא בחצר וכל היום אכלנו את האוכל מתוך הצידנית ותמרי שאלה מידי פעם "מתי נראה את כל הילדים?"... אפילו לפני השינה, כשהיא כבר על הגבול בין להשאר ערה ובין לוָותֶר היא שאלה "עכשיו הולכים לראות את הילדים?"...

וכיוון שיש לי סנטימנטים עמוקים ליום העיון (ראו איך שמעתי על באופן), אני קוראת את הדף ומקנאה נורא ומקווה לראות לכולכם בשנה הבא.

אוי, מיכל, כמה עצוב! בת כמה תמרי? ממש הצטערתי לקרוא. ואת לא חייבת לחכות עד שנה הבאה, כי בקיץ יש גם מפגש, ארוך, ואם אני לא טועה אז עוד לפני יהיה אחד בחוף אכזיב לסופשבוע. ואתם תמיד מוזמנים למפגשים אצלינו אם יהיה לכם חשק להצפין.

אני בחרתי בשיטת הדילוגים, דילגתי בין המעגלים לפחות בסבב הראשון
בסבב השני הגעתי למעגלון קטן על הנקה ועבודה מהבית ונשארתי בגלל האינטימיות
יסמין מאד נהנתה ושברה שיאים כל פעם מחדש - בלהתרחק ממני
אבא שלה עשה התמחות בחינוך ביתי...
אבל אני רציתי נורא להכיר אנשים פה מהאתר ולא יצא לי, כדאי לחשוב איך בפעם הבאה לאפשר למי שרוצה לצאת מארון סליחה מהאתר...

אז ככה:

1. נורא שמחתי לדבר שוב עם ארבעת האנשים שהספקתי להחליף איתם מלה.
2. נורא שמחתי לראות גם את אלה שלא ממש הספקתי לדבר איתם -- נצטרך לעשות השלמות בפארק הירדן.
3. סופסוף פגשתי את טרה (מקוה שלא הפחדתי אותך) -- איזה כיף!
4. הסתבר לי שהמיני הרבה יותר שקטים בחיים האמיתיים... חששתי שיחליפו שם שנינות מהירות הרבה מעל לראשי, אבל הם נראו דווקא רגועים ונחמדים.
5. גיליתי שאם אני לא מעבירה מעגל אז יש לי זמן גם לבלות ולהנות. וכשאני לא הולכת לשמוע מעגל אז אני יכולה ממש להיות עם מישהו. נראה לי יותר-עדיף.
6. לאינטרוֹוֵרטים, מפגשים גדולים זה דבר מתיש. למרות שנורא מושך להיות עם כולם, אני צריכה לזכור לשמור על איזון.

לסיכום: נעמתם לי. תבורכו!

aww, I wish I was in israel to join.. how often do you have that get together?

שרה, ראי בדף מדור מפגשים.
(יו! נהיו חמישה מפגשים שנתיים שונים! כל הכבוד!)

אני קוראת וקוראת את כולם, מגלה שהיו עוד ועוד אנשים שלא ראיתי, מגלה שלא הייתי היחידה חסרת-הסבלנות להתמעגל (הייתי באחד, וגם הוא לא בריכוז מלא, אבל מואכלת בתותים שבתי הביאה לנו בנגלות של שלושה, אחד לכל אחד), ומוצאת לנכון לכתוב, למרות שזה לא חדש, שלא דיברתי/הייתי עם אף אחד כמו שצריך, כמעט. אפילו עם אלה שכן דיברתי. אפילו עם אלה שממש תכננתי להיות אתם.
ובסוף גם עפתי פתאום (שונאת את זה! זה כ"כ לא מתאים לכלום!), כי ראיתי את השעון, להמשך התכניות (לגביהן אני ממש ממש מרוצה מעצמי).

אוי, קשי תפישה, יונת דיברה עלי!
מפאת הכבוד שרוחשת לי, נקטה בלשון רבים.

<בחיי, חושבים שהם טבורו של עולם אלה>

היה מאוד נעים, מעניין וכייף!
הרגשתי מאוד נעים לקחת חלק ביום היפה הזה.

מאוד נעמתן לי: אמא אדמה, אמא מתחדשת, ה עוגיה ו ב דרך!
תודה על חברתכן המזמינה...

@}@}@} למארגנים.

אביה נו - אני איתך.
מי כל -
משפחת כשר - יקרתם לי - העשרתם והאשרתם אותנו ביוזמותיכן
הפארק נמלא אנשים יפים.

אני רק עכשיו מתאוששת - היה כייף!!

תודה לרני וחדוה על הבמה
ותודה למי שהתמעגלו איתי - נהניתי!

מעבר לזה, היה לי כל כך נעים שהגעתי רק ב- 19:00 לאירוע הנוסף שהיה לי באותו היום (התחיל ב- 15:30 הסתיים בסביבות 20:30)
משהו כמו לומר: היי וביי לחלק קטן מהנמצאים.

מה שאהבתי היתה כמובן הזרימה והנינוחות שהשתלטה על הדשא המלא באנשים.
מה שאהבתי היתה ההתערבבות והזרימה כך שלא תמיד אפשר היה להבחין
מי הילד של מי, או איפה מעגל מתחיל והיכן הוא נגמר.
נראה, (גם מהתגובות כאן), שכל אחד הצליח לקבל / לקחת את מה שהתאים לו/ה

עלי נפלה בישנות מרוב עומס , מצאתי את עצמי מחליפה מילים עם שלושת האנשים שהכרתי מראש ,וזהו פחות או יותר .
מקווה שבשמונת- ימי אצליח להיות יותר אני , להפשיר .
אמא שלי התרשמה ונהנתה מאוד וכך גם סיון .

כשאני קוראת מה שנכתב כאן, אני מגלה שיש כאן המון שהיו ביומיון ולא פגשתי. ארני, תות שדה ועוד ועוד...
תמר, חבל שלא יכולתי להציל אתכם משביתת האוטו...

גם אני מאוד הצטערתי לשמוע שפיספסתי את טרה, מ י כ ל, ארני, מיץ, שמיכת... אולי בפעם הבאה.

היה כיף מאוד לפגוש את כולכם..
ניפגש בקרוב..

ואני כמו אהבלה, חשבתי לתומי שבגלל שאני רווקה בלי שאיפות להרות בשלוש השנים הקרובות, לא אמצא את עצמי שם...
ועכשיו אני קצת מצטערת. , נשמע שהיה ממש כיף...
ומי כל!
פשוט התרסק לי הלב מתמרי שלך, שלא הרפתה ורצתה לפגוש את הילדים... למרות שהאוטו שלכם החליט אחרת . ועוד אחד .
<לגבי יונת והכנפיים
ניחוש שלי- היא בטח קיפלה אותם מתחת לכתפיים
ואת ההילה היא כמובן עימעמה,
זה חלק מהצניעות המלאכית הידועה-
אלא מה... >

תודות לכל מי שהגורה שלי נגעה לליבו...
תזכירו לי במפגש הבא ואני מבטיחה להחזיר חיבוקים לא וירטואלים!!!
לפנות בוקר טוב לכולכם.

מי שלא ראיתי מעולם ורציתי: מיץ פטל ולילה טוב,
האם תגיעו לפארק הירדן ?
ממי שלא פגשה כמעט אף אחד...

מי כל
חסרתן לי ובהזדמנות זו - תודה על ל'ג בעומר
נתראה בקרוב
חוץ מזה תודה לאורנה שפרון ולמארגנים שאפשרו לי להעביר מעגל , ונראה לי שאני מסכימה עם יונת - שנה הבאה יהיה כיף סתם להגיע

רוצה להודות מאוד למארגנים, לחדווה ורני.

הרגשתי איך "אוסף" של אנשים שונים מאוד זה מזה, אינדווידואליים כמעט,
מתקבצים וחוברים, יכולים למצוא את הדומים להם, ולתת מקום גם לשונים...

בזכות בתי, שחברה לילדה בת גילה, פגשתי משפחה מקסימה שאף היא מחנכת מהבית. (להלן: "הדומים").
אמנם גרים רחוק רחוק, אבל כבר יש תכניות לפגישה נוספת...

ושוב - תודה.

עלי נפלה בישנות מרוב עומס , מצאתי את עצמי מחליפה מילים עם שלושת האנשים שהכרתי מראש ,וזהו פחות או יותר .

בדיוק מה שקרה לי...

ארני, אולי אם הייתי מגיעה איתך, היינו מדברות עם יותר משלושה אנשים (ארבעה...?)

אחותי שבאה לעזור לי מאד נהנתה, וסיכמה זאת כך (ציטוטים לא מדוייקים):

• איזה יופי, איזה אנשים יפים, כמה שמח
• איזה רעיון נפלא
• אף פעם לא ראיתי כל-כך הרבה ציצים
• ילדים ערומים אבל עם נעליים!!
• לכולם כריכים מקמח מלא, וואווו!

אה, והיא כנראה ראתה ילד בן ארבע יונק (היה כזה?) ונאלמה דום.

אחותך סיכמה נפלא! גמאותנו הצחיקו הנעליים על הילדים הערומים שמישהו יסביר לי את הניגוד הזה!

אה, והיא כנראה ראתה ילד בן ארבע יונק (היה כזה?) ונאלמה דום
לא סביר שלא היו כאלה...
היו, בודאות, ארבעה יונקים (מהם אחד יסודי במיוחד, לכבוד מחלה), בני כמעט 3 וחצי.

שמישהו יסביר לי את הניגוד הזה
שמישהו יסביר לי מה ניגוד בזה?!
אין סיבה ללבוש בגדים, נכון? אבל יש בינינו עירוניים שזקוקים לנעליים, כי זה לא נעים ברגל, לדרוך על תות בשל! (-:

עדינה מאוד - פגשת אותי, מה, זה לא מספיק?

חבל שלא שאלת אותי על מיץ ולילה, יכולתי להראות לך!

באתי, היה מקסים לראות את כל הילדים מתרוצצים. כולנו נהנו מאוד (אבא, ניצן , אני וחברה).
אולי בפעם הבאה גם נדבר עם האנשים. תודה על האירגון המושקע והקהילה היפה הזו.