באופן טבעי

ועוד הברקות של פיצית:

שרה: "גבינה לי גבינה לי, גבינה לי חביבה" (במנגינה של גינה לי חביבה...)

שרה: "שנינו שמוליק במאזניים בין הארץ לשמיים"... (במנגינה של "נדנדה" של ביאליק)

בת של חברה (7) שואלת מתי תגיע חברה אחרת עם התינוקת שלה, כי היא רוצה להריח אותה
כמה שניות אחרי התשובה היא חושבת ואומרת: היא הבושם שלי...

אוקי זה למי שמכיר את "לא דני!" ו"דני עושה שטויות".

אבא מקריא לרחל את "לא דני!". מגיעים לציור בו דני אוכל את האוכל של הכלב.
אבא: "למה דני אוכל את האוכל של הכלב?"
רחלי (שת 3.5): "כי הכלב אכל לו קודם את המחברת!"

(בספר "דני עושה שטויות", דני מספר למורה שהכלב אכל לו את שיעורי הבית...)

אבא מקריא לרחל את "לא דני!". מגיעים לציור בו דני אוכל את האוכל של הכלב.

אני מכירה את הספר, אבל לא זכור לי שיש בו ציור שבו דני אוכל את האוכל של הכלב

אני מכירה את הספר, אבל לא זכור לי שיש בו ציור שבו דני אוכל את האוכל של הכלב
אוי איזו אהבלה אני - גם זה מ"דני עושה שטויות"!

ידעתי >:) (תגידי, "דני עושה שטויות" יפה ומוצלח כמו "לא דני"?)

נעמה תפסה אומץ סופסופ והזמינה מהמלצרית פלאפל בלגי (ופל).

פלאפל בלגי
עם רוטב מייפל במקום הטחינה? D-:

"דני עושה שטויות" יפה ומוצלח כמו "לא דני"?
לא, אבל חביב. אפשר לבקש מתנה במקום לקנות. יש לו גם אחות, אגב, והיא אחראית על הספר השלישי.

בעלי: את יודעת מה מצאתי היום באסלה?
אני: XXX שכח עוד פעם להוריד את המים?
בעלי: לא... מצאתי חזיה שלך, תחתונים שלך, ותחתונים של אורי.
(יואבי, שנה ורבע. לפני יומיים למד לפתוח את מכונת הכביסה, אתמול הוא גם הוציא ממנה קצת בגדים. היום הסתבר לנו שהוא פשוט רצה לקחת אותם ולכבס אותם ב"נהר")
בעלי: כן, וגם אחר כך ראיתי אותו משפשף בתוך השירותים עם אחת ממברשות השיניים.

צ'ופקי מסביר לי איזה צורת פסטה הוא מעדיף:"מסובסבת"

הידעת? בארוחת בקר לילו מסבירה שהגבינה באה מהפרה (מפלוטו: "מיצרת חלב לגבינה"). עדי מוסיף מנסיונו שהיא גם עושה את החומוס. אני שואלת: איך הפרה עושה את החומוס? והוא מראה לי בתנועות קטנות של האצבעות.

רגעי נחת של באופנים (בלי עין הרע טפו טפן טפו):

תלתן (4): אני מקשיבה לסימנים של הגוף שלי. ואני מתגברת ולא אוכלת אבטיח אפילו שאני רוצה!
אמא בשוק טוטאלי. אני הפנמתי את החוק הזה רק בתקופה האחרונה ........

אמא: אני חושבת שנעשה הפסקה עם התרגיל הזה כי כואבת לי הבטן.
תלתן: כואבת לך הבטן? אני אעשה לך מצ'אז.


אני: לא כדאי לאכול את זה. יש בזה הרבה סוכר.
תלתן: מה זה סוכר?

נעמה בת שלוש ורבע מצאה נוצה והיא משתעשעת איתי בהעלאת רעיונות למי היא שייכת.
אמא: אולי זאת נוצה של פיל?
נעמה: אמא, אבל פיל שייך ליונקים!

הלכתי עם רחלי (ויואבי) לזרוק את האשפה.
בדרך חזרה, ,עברנו ליד הבית של החברים שלנו.
רחלי (3.5): אמא, בואי איתי לבקר את יסכה..."
אני: "אבל אני רוצה לתלות כביסה"
רחלי: "אז תתלי את שלהם!"

אמא ובוציק מחכים לדודה רוני שתבוא לקחת אותנו לסבתא.
בוציק חסר סבלנות: "נו?!!! כמה זמן זה לוקח?!
אמא: "חמוד, זה יקח עוד זמן, רוני באמצע פגישה.
בוציק: "אני ארביץ לחברה שלה!"
אמא: "חמוד, היא לא עם חברה, היא בפגישת עבודה."
בוציק: "אני ארביץ לתלמידים שלה!" (אבא מורה, כך שעבודה זה תלמידים עבור בוציק)

_אני: "אבל אני רוצה לתלות כביסה"
רחלי: "אז תתלי את שלהם!"_
פשוט ענק! (אמרת שאת רוצה, לא?)

הפעם לא של בוציק, משהו שאמי סיפרה לי ששמעה מפיו של פעוט.
רואה אפרוחי תרנגולת:
"הי, הנה תרנגולות שרי!"

_אני: "אבל אני רוצה לתלות כביסה"
רחלי: "אז תתלי את שלהם!"
פשוט ענק! (אמרת שאת רוצה, לא?_
אכן ענק ! רוצה לעבור גם על יד הבית שלי???

בת החמש שרה לעצמה (על משקל מי שלא מביט) : "מי שלא דתי, מפסיד את כל היופי..." האמנם?

בת החמש שרה לעצמה (על משקל מי שלא מביט) : "מי שלא דתי, מפסיד את כל היופי..."

רוני, זה ישר לדף חילוני חושב ושמח

_אמא: אולי זאת נוצה של פיל?
נעמה: אמא, אבל פיל שייך ליונקים!_
איזה יופי!

כן, זוהי רחלי שלי, תמיד רוצה לשמח את אמא
תודה @}

כנראה שהבת שלי תצטרך להרכיב משקפיים כבר בקרוב (בת 10)...... הכל תורשתי, משני הצדדים. (-:
באחת מהשיחות על הקושי שלה עם זה, אמרתי לה- "מה לעשות, זה הדנ"א".
"נכון", היא אומרת, "עיניים כחולות!" D-:

<מה שנקרא - מודעת לעצמה>

אנחנו חוזרות הביתה מהגן ומקשקשות להנאתנו והנה עוברים 3 ילדים עם תיקי גב ואחד מהתיקים מקושט בציורי מיקי מאוס -
היא: "אמא אני רוצה תיק כזה"
אמא : " אבל יש לך כבר תיק "
היא: "טוב אני אגיד לאבא "

שתי ילדות בנות 7 בחינוך ביתי משחקות בבית ספר.
אילה: "אני מציירת את התלבושות המיוחדות.
מיכל (מתקנת אותה): המאוחדות.
(ואחרי כמה שניות של מחשבה מאומצת הבנתי שהן מדברות על תלבושת אחידה.)

אורי (שנתיים וחצי) <שמאד מתלהבת מלארוז את כל הבית לשקיות> לוקחת ערימה של כפיות ממתקן הייבוש. אני אומרת לה שאני לא מוכנה ואם היא רוצה שתיקח אחת וזהו. היא לוקחת שתי כפיות ושואלת: אמא זה בסדר? אני שואלת אותה כמה כפיות לקחת? היא עונה 4. אני אומרת: את רוצה לספור? אז היא סופרת: שלוש, ארבע

"הי, הנה תרנגולות שרי!"

פשוט מעולה. ידעתי שכדאי לי להכנס הנה.

מצחיק או עצוב??

אחותי הקטנה בת 4,
הכלב של X מתה (עם פתח מתחת ל'מ') , היא עכשיו בשמיים יחד עם דוד שלנו (שנרצח בפיגוע)

בן 3

• אבא, נכון שבים יש סבון?
• סבון, למה סבון?
• בגלל שיש קצף

הנסיך (בן ארבע וחצי) לימד את עצמו לקרוא והוא מנסה לקרוא כל מה שאפשר. עברנו ליד מסעדה, עליה היה שלט גדול וכתוב עליו כשר. המתוקי אמר: אמא תראי מסעדת קשר בכף... .

הגדול, בן 6-
"אמא, הקטן (התינוק) 'ברח' לך בלידה"
הסבר: כמו שפיפי 'בורח'.

אמא: לא כדאי שתאכל את זה עכשיו, עוד מעט אוכלים ארוחת ערב ולא יהיה לך מקום
בן 4: כן יהיה לי מקום, פה, בצד ימין

אחי הקטן מתגייס בשבוע הבא, אז לכבודו חוכמה ישנה שלו מימי הגן:

גננת: ילדים, אתם יכולים לתת לי דוגמאות לדברים אדומים?
ילדים בני 4: תפוח, תות, בלון אדום...
אח: המצור על ירושלים
גננת: ???
אח: היה להם קשה, ולא היה להם מה לאכול והיתה מלחמה אז זה הרבה יותר אדום מירוק או כחול
<גננת מתעלפת>

אליה, שנתיים וחצי, קורא לגבינה צהובה "גבינה עצובה" (מה שנכון...)

_"אמא, הקטן (התינוק) 'ברח' לך בלידה"
הסבר: כמו שפיפי 'בורח'._
מתאים לי לידות כאלה

<תגובה מ-אהבת עולם>

אח: היה להם קשה, ולא היה להם מה לאכול והיתה מלחמה אז זה הרבה יותר אדום מירוק או כחול

איזה מדליק !
יש לך מושג למה הוא התכוון או איך הוא הגיע לזה?
הוא היה מתבטא ככה בדרך כלל? זו צורת החשיבה שלו באופן כללי?
(ואולי יש לזה קשר ל-להרגיש צבעים ברגליים וצלילים באצבעות?)

בכל אופן - מדליק.

יש לך מושג למה הוא התכוון או איך הוא הגיע לזה?
נושא המצור העסיק אותו, כי היתה לו קלטת אהובה של פיץ העכבר ובה סיפור המעשה. אני יכולה להבין למה זה נראה לו אדום..
עולם הדימויים שלו רחב והוא מאוד מאוד אינטליגנטי, אבל הוא לא סינסטתי ולא זכורות לי התבטאויות דומות לגבי דברים אחרים.
זו היתה התבטאות מפתיעה במיוחד

אפשר להביא חוכמות שלנו מהעבר...

יש לך מושג למה הוא התכוון או איך הוא הגיע לזה?
מצור-כאב- רעב- אלימות-הישרדות- (צ'אקרת הבסיס)
מה יותר אדום מזה..
ילדים הם גאונים (-:

בוציק מתבונן בדגם האופנוע הקטן שקיבל לא מכבר מסבתא:
"חבל שאני לא אופנוע!"

רביעית (שלוש ותשעה חד') מנגבת בעוז בובת פלסטיק קטנה,
ראשלישית (5.5) בודקת: "מה את עושה??"
רביעית: "זה נפל לי לשירותים",
ראשלישית: "אייייכס, אז למה הוצאת את זה?" - (אבל תוך שנייה הצד המעשי והחקרן מתגבר על הגועל ובאותה נשימה היא ממשיכה:) "וזה צף??",
"לא, זה שקע..." השיבה רביעית בקול מאוכזב כל כך שלימד אותי מייד איך מלכתחילה זה נרטב דווקא שם
מה לא עושים למען המדע...
ץ

צפרדעית סיפור מ-ע-ו-ל-ה!

בת 3: X כבר מת?
אני: לא, חס וחלילה!
בת 3: אה, הם מתו?

(ואח"כ בודקת - חס זה בן וחלילה זו בת? הם חברים שלך?)

אה, הם מתו?

בת 4 עייפה מידי מכדי לישון (תשע וחצי בערב): אמא אני כול הזמן משתעלת
אמא: זה סימן שהגוף אומר לך שהוא עייף ורוצה לנוח
בת 4: לא נכון. זה סימן שהצטננתי.

בת 4 בנסיעה עם אבא: אני רוצה תינוק. מי יכול לדבר עם הזרע שלך?
אבא:0-:

בת 4 בנסיעה עם אבא: אני רוצה תינוק. מי יכול לדבר עם הזרע שלך? D-:

אני רוצה תינוק. מי יכול לדבר עם הזרע שלך?
הגדירה מטרה - תינוק - עכשיו איך אנחנו מבצעים את המשימה? ילדה תכליתית ומעשית. בלי להתברבר יותר מדי - תכלס - מה הפרוצדורה?

בוציק ואמא חוזרים הביתה. פותחים את דלת הכניסה של הבניין.
בוציק: אוי, אוי, אני צריך לעשות פיפי.
אמא (מודעת לכך ששלש קומות ברגלי הבוציק ההיפוטוניות עלולות להגמר בשלולית בחדר מדרגות): טוב, אז בא תעשה כאן בחוץ ונעלה.
בוציק משקה את הצמחים, אמא מנסה להלביש אותו: אוי, עכשיו אני צריך קקי!
אמא מעט אובדת עצות, יען כי קקי בכניסה לבית עלול להיות בעייתי, ואמא כמעט בחודש שמיני לא יכולה לסחוב 20 קילו בוציק: טוב, אז בוא נעלה מהר מהר, ובזמן שאתה תשב בשירותים אני אחפש לך משהו שאתה אוהב. (סחטנות לשם מניעת תאונות. לא מאמינה לאן הידרדרתי...)
בוציק עולה, ובנתיים מתעניין: מה את תמצאי?
אמא (בונה על שוקולד מריר 80% מוצקי קקאו שקנתה לאפיית עוגיות): אתן לך קוביה של משהו שאתה מאד אוהב. (בוציק היה מחליף את שמו לשוקולד לו התאפשר לו לפני גיל 18).
בוציק: קוביה של מה?
אמא: קוביה של משהו חום שאתה מאד אוהב. (מצפה לחיוך רחב שיתפרש על פניו, הוא בוציק שקולט עניין בשניה).
בוציק (ברצינות תהומית): קוביה של קקי?


נו, when you got to go, you got to go...

בת 4 בנסיעה עם אבא: אני רוצה תינוק. מי יכול לדבר עם הזרע שלך?
גדול!

והנה פנינה פרטית:
נעמה (3.3): אימא, נכון שזה טוב שאני בוכה כל יום
אימא: נכון. למה זה טוב?
נעמה: כי אחרי שאני בוכה אני מרגישה יותר טוב.
אימא: מה את מרגישה?
נעמה: אני מרגישה יותר חופשיה.

בוציק (ברצינות תהומית): קוביה של קקי?




בונה על שוקולד מריר 80% מוצקי קקה
ואת זה כתבת ככה בכוונה? (אם כן, אז חבל, כי זה הורס את הפואנטה...)

_נעמה (3.3): אימא, נכון שזה טוב שאני בוכה כל יום
אימא: נכון. למה זה טוב?
נעמה: כי אחרי שאני בוכה אני מרגישה יותר טוב.
אימא: מה את מרגישה?
נעמה: אני מרגישה יותר חופשיה._

אוי, מדהים !
מזדהה נורא...

_בונה על שוקולד מריר 80% מוצקי קקה
ואת זה כתבת ככה בכוונה? (אם כן, אז חבל, כי זה הורס את הפואנטה...)_

לא מלכתחילה, אבל במודע לא תיקנתי. עכשיו כן.

ועוד בוציק (3.3)-
משחק עם סבתא במסעדה.
"סבתא היא המלצרית הראשית ואני המלצר הרשע."

בן חמש:
ירושלים היא העיר האבירה של ישראל.

היה היום עוד משהו יפה, אולי תכף אני אזכר...

הגדולה מתכרבלת אצלי המיטה בבוקר,מלטפת לי את השרוול הפרחוני של הכותנת,

• אמא,יש לך מלא צבעים בכותנת נכון?
• נכון
• זאת הכותנת שלך?
• כן
• פעם אני הייתי אמא שלך,וגם לי הייתה כותנת כזאת,וגם מטפחת.

הילדים עסוקים בלחפש את הבובת כלב של הגדולה. מחפשים ומחפשים ומחפשים ומחפשים ודואגים ודואגים לו, איפה הוא. אחרי זמן מה של חיפושים מתישים הכלבלב נמצא ואז הגדולה אומרת באנחת רווחה: " אתה רואה יונתן, כל אסון גורר טוב!"

-פעם אני הייתי אמא שלך,וגם לי הייתה כותנת כזאת,וגם מטפחת.

אויש כמה שהם טהורים הקטנים האלה ...@}

הקטנצ'יק בן שנתיים ורבע. מתלבט בסוגיית "האם אני גדול או קטן".
לפני יומיים תוך כדי שיחה בנושא אני שואלת אותו: אז מה אתה באמת? תינוק או ילד?
הקטנצ'יק חושב לרגע ועונה, בקול רם וברור: "אני תינוק! כי אני יונק!"

מה שנכון -- נכון

"אני תינוק! כי אני יונק!"

וואו, איזו הבנה מרשימה בשפה העברית !

נטע (2.3) בנסיעה במכונית, שיערו מתבדר ברוח: "הרוח מסתירה את השמש"
אולי לא הכי טוב שלו, אבל הראשון שאני מפרסמת [-:

ארוחת ערב, יום שישי, כל המשפחה, סבא וסבתא.
סבא לא מוצא את המזלג, ובסוף מוצא אותו מתחת לצלחת.
ילדה: המזלג נחבא אל הכלים!

ילדה: המזלג נחבא אל הכלים!

מעולה !

בת כמה היא?
זה היה מתוך חוש הומור או בתמימות?

היא בת עשר וזה היה מתוך חוש הומור מודע...
(-:

אין ,אין על הדף הזה ! הכי שווה פה לתדלק

נוסעות במכונית באזור לא מוכר, מחפשות את הדרך...
קטנה (בת 2.10) : אמא מה אנחנו עושים כאן?
אמא בהסח הדעת מנסה להתרכז בשילוט: אנחנו מחפשות את עצמנו
קטנה: אבל לא צריך לחפש. עצמנו כבר כאן....

בת 4 מצטרפת לאמא לצחצוח שיניים.
אמא: הבטן שלי גדלה אחרי שאת ואביב ביקרתם בה
בת 4: הבטן שלך לא גדולה היא בינונית
אמא: טוב, הייתי רוצה שהיא תתחזק ותהיה קטנה יותר
בת 4 בנחרצות: את לא יכולה!
אמא: למה?
בת 4: כי לאמהות תמיד יש בטן בינונית

גם אצל הילדים שלי רווחת האמירה ש"לאמהות יש בטן גדולה כדי שיהיה מקום לתינוקות שרוצים לבוא"

"סבתא היא המלצרית הראשית ואני המלצר הרשע."

אוי, רק עכשיו הבנתי את המשחק מילים.


<אהבת עולם>

משחקים במשחק שבו צריך לנחש באיזה שיר מופיעה חיה מסויימת

אמא: סוס
תלתן: רוץ בן סוסי...
אמא:ציפור
תלתן: קן לציפור בין העצים

פתאום עוצרת ואומרת: אמא אני יודעת! זה שירים של נחמיאליק!

אל פקה, האח שלך זה משהו (גם בגיל 18. מה הוא כבר מתגייס מה?!)

וחוכמה מטעם הגמד (שנתיים ורבע):
אבא חוזר מבית חולים עם תחבושת גדולה מאד על הברך
ניגש לגמד כולו התלהבות: מה יש לאבא על הברך?
גמד בוחן בתשומת לב: "שערות".

אבא, אמא ובוציק נוסעים להם במכונית.
רדיו דולק, נשמע קולו האחד והמיוחד של לואי ארמסטרונג.
בוציק בהפתעה: מה זה? הוא נשמע ממש כמו עוגיפלצת!

האפרוח (2.8) התאפק הרבה זמן לפיפי. אמא שלי מנסה להסביר לו:
'לא טוב להתאפק הרבה. כשיש לי פיפי אני ישר הולכת לעשות'
האפרוח מתעניין: 'ויוצא לך?'
סבתא: 'כן'
האפרוח: 'ואת מנערת?'

אנחנו יוצאים לארוחה משפחתית. האפרוח יוצא עם שני כדורים ענקיים.
אני: אתה יכול לקחת כדור אחד בלבד.
יורדים למטה, הוא עדיין עם שני כדורים.
אני: אפשר לקחת כדור אחד. איזה כדור אתה בוחר?
האפרוח המתוחכם מצביע על כדור אחד- 'זה בשבילי', ועל השני: 'וזה בשביל אבא'. (ברור שויתרתי (-:)

'ואת מנערת?'

רביעית (3 ו10 חודשים) מבקשת מים קפואים - ואבא שלה עסוק, בצר (וצמא) לה פונה אליי:
"אני שמאה ואבא לא משיל את המשב"... -(היא עדיין מבטאת את הצ' כש'...)
ץ

אמא,...פעם אחת בשנה שעברה,בבית הישן.... את היית תינוקת קטנה ואני אמא ואמרתי לך בואי אהובה ונתתי נשיקה..

הבן שלי, בן 5, מדבר בחרוזים רוב היום. אם הייתי אוספת הכל הייתי משתלטת פה על הדף לגמרי
הנה דוגמית מלפני כמה דקות:

אני: אני רוצה שתתלבש.
הוא: אז תורידי לי מהחבל מכנסיים... במידה שש.
אני: חרזני! מותר לך לחרוז! (פראפראזה על דורה, למי שלא מכיר...)
הוא: מותר לי לחרוז בעוז!

@}

מקסים הבן 5 שלך.

האפרוח: 'ואת מנערת?_ P-: (כמה צחקתי...)

בן שנתיים וקצת אוהב לעזור במטבח. והכי הכי הוא אוהב לברבב.
הפועל המעולה הזה, על הטיותיו השונות, נשמע תדירות במטבחנו:
"אני אברבב", "אמא תני לי לברבב", "את כבר ברבבת את זה אמא? למה??!! אני עוד לא ברבבתי ואני רוצה לברבב!!!"

(לערבב, כמובן...)

נסעתי עם בני בן ה3 האוטובוס לתחנה המרכזית בתל אביב וקצת לפני שהגענו הערתי אותו מהשינה, איך שהתעורר הוא הסתכל בחלון וראה את המעקה הלבן שלאורך הכביש ואז הוא צעק- אמא! הינה משאית ענקייה!

הבן שלי בן 3 ראה אותי שותה שארית מהכוס עם השוקו שאחותי השאירה ואמר לי אמא זה לא מתאים לך! אז שאלתי אותו מה כן מתאים לי? נס קפה.

ילדבש, בן 6, עסוק בגוגוס ובמתמטיקה, ויודע טוב חשבון.
"אם יהיו לי אלף חבילות של גוגוס, כמה גוגוס יהיו לי?"
אני:"בכל חבילה יש 5, אז כמה יהיו לך?"
ילדבש:" אמממ... 1450"!

זו לא חוכמה מצחיקה, אבל התפעלתי:

עם הילדה בת 1.9 שאני מטפלת בה.
הוצאתי קופסאת ענבים, ונפל מתוכה פתק כזה שבא עם הקופסא.
הקטנה מסתכלת על הפתק ואומרת 'מה תוּ פה? מה תו פה?'
בהתחלה לא הבנתי מה היא אומרת, ואז הבנתי שהיא שואלת 'מה כתוב פה?'
הופתעתי, כי זו פעם ראשונה, ולא היה לי מושג שהיא מבינה מה זה אומר 'כתוב'.

ואז היא עונה לעצמה 'תוּ פה בִי' (כתוב פה 'ענבים'. ככה היא אומרת ענבים - בִי).

הייתי בהלם.
גם מבינה בגיל הזה מה זה 'כתוב', וגם יודעת לקשר שזו קופסא של ענבים, ולכן בטח כתוב שם 'ענבים'???!!!

גם האמא הייתה מופתעת. ואמרה שאין לה מושג מאיפה היא יודעת את זה. היא חשבה שאני לימדתי אותה.

זה לא אופייני לגיל הזה, נכון?
או שאני טועה?

תובנות של ים, בן 4.5, על רשויות החוק בשפת הים.
ים: "אמא, עכשיו נגמרו שירותי ההצלה"
אני: "אז מה זה אומר?"
ים: "שעכשיו אפשר לעשות פיפי בים"

אחי היה בארץ עם ילדיו,והם שתורגלו לתרגם כל דבר שואלים אותו:
"אבא,לסבתא יש טלויזיה "חם" או "כן" ?"
(הוט או יס)

קצת של עומר (4 וחצי) מהימים האחרונים:
"איך מכינים קרטיב רמזור? לוקחים רמזור וסוחטים לו את המיץ? אבל הוא לא עסיסי"

היום נתתי לילדים לראות פרק מ"הלב" (מרקו). אח"כ אמר לי עומר: "זה לא היה לי עצוב כי זה קורה לילד לא לי אבל פתאום ירדו לי דמעות. אז איך זה??"
(ואני ידעתי שזה רעיון גרוע לתת להם לראות. זה באמת עצוב נורא)

ואחרון: "אמא, מה אלוהים אכל כדי להיות הכי חזק בעולם? המון שקדיה?"

פלוני אלמונית, איזה דברים יפים !

_הבן שלי, בן 5, מדבר בחרוזים רוב היום. אם הייתי אוספת הכל הייתי משתלטת פה על הדף לגמרי
הנה דוגמית מלפני כמה דקות:_
יעלילה, זה מדהים התופעה הזאת בעיני...
הייתי מתה לשמוע עוד דוגמאות.

ומשלנו-
בן 6:
יושב על האסלה ואומר לי בהרהור: "אמא, נכון יכול להיות שבדיוק עכשיו, במקום אחר בעולם יושב ילד אחר וגם עושה קקי?"
וכשהתכוננו לצאת לקניון (אירוע נדיר ואטרקטיבי) הוא אומר לי: שיואו, אני מרגיש שהלב שלי לחוץ מרוב שאני מחכה כבר ללכת לקניון".

_יעלילה, זה מדהים התופעה הזאת בעיני...
הייתי מתה לשמוע עוד דוגמאות._

גם אני.
התכתבי לנו?

(אני מטפלת בילד כמעט בן 5, שאני מנסה לשחק איתו בחרוזים, אבל אני רואה שהוא עדיין לא הבין את העניין)

אהבת עולם - תודה על איזה דברים יפים !!
זו אני (גם למבי) פשוט הרבה זמן לא הייתי פה ולא שמתי לב לחלק האלמוני