באופן טבעי

כשמעיין היה בן חודשיים-שלושה, טיילתי איתו במושב עם האובר-דה-שולדר. ראיתי איש אחד נועץ בי מבטים. בהמשך הטיול עברתי שוב באותו המקום והאיש עדיין היה שם. הוא עצר אותי ושאל על המנשא - אם זה נוח, ואיך הוא בדיוק בנוי והתעניין על תנוחות הנשיאה השונות. הוא אמר שהוא בחיים לא ראה דבר כזה ושאל אותי איפה קניתי והכריז שהוא הולך לקנות כזה לביתו שאך זה ילדה תינוק!

סבא של חברה של הבת הגדולה מתמוגג למראה האחות הקטנה המכורבלת במנשא: "איך אני אוהב לראות את האמהות שהולכות ככה, זה כאילו שהרחם שלכם יצא החוצה" התמוגגתי גם

באוטןבוס שהתינוק ישן על הגב בפנטזו:
הרצועה על העין שלו
אני לא עושה כלום ומקבלת מבטים
כועסים לאורך כל הנסיעה.
מרגיז!

אני עם בן חודש בערסול בשרון דרור.
עובד בסופר (בארה"ב): מה יש לך שם? צ'יוואווה?

במבי בארגו על הגב. נרדם. אני מושכת את הכובע כדי לתמוך בראשו. תמיד,אבל תמיד ימצא מי שישאל אם אני לא חונקת אותו. במבי מתעורר. בוכה, רוצה לינוק. אני צריכה לסדר עניינים אחרונים כמה שניות לפני שאתפנה להניקו. תמיד מסביב יהיה מי שיגיד לי ש"הוא בוכה". אה באמת? טוב הוא מאחורי, לא שמעתי. :-):-):-):-)

אני בחנות עם גוזלי ישן בכיף עלי ביאמו.
לידי תינוק צורח בעגלה ואמו מנסה בעזרת בקבוקים , מוצצים וכו׳ להרגיעו ללא הצלחה.
קופאית פונה אלי ושואלת אותי :״ תגידי זה נוח לו כך?״

הבוקר, תינוקי על הגב שלי ואת שנינו עוטף מעיל אמא. רק הראש שלו מציץ.
במכולת אני מבקשת מהמוכרת שתחבוש לו את כובע הצמר.
היא מגיבה בתודה על הזכות.

חלומות מתגשמים

אחד הדברים שאני אוהבת כשאני גרה בסין זה שאין תגובות לתינוקות במנשא, פשוט כי כמעט כולם במנשאים (יש כבר הרבה "שדרוג" לעגלות).
(הם גם מפשפשים, אחרת מאיתנו .ובדברים אחרים האי טבעיות שלהם מזעזעת וקשה: אסור לזחול, תרופות במליונים, חינוך קפדני, כתבתי על זה כבר הרבה..)

יש להם מנשא אחורי מבד קשיח שנקשר מקדימה בהצלבה, הילד "עומד" על גב ההורה רגלייים לא מפושקות וראשו על כתפיה, הגדולים יכולים להציץ מעבר לכתף
לאחרונה קרה לנו דבר מרתק:
היינו בכפר מאוד מסורתי, הילדון ישן על בעלי, מרוח במרכז הגב שלו
נגשו אלינו 3 אנשים שונים, שלושתם גברים מעל גיל 60 והעירו לנו שהוא נמוך מידי וזה לא טוב ככה
אחד אפילו ניסה להדגים לנו ולמשוך את כל המנשא למעלה כך שראשו יהיה על הכתף של אבא
(כמובן שהיאמו לא בנוי לזה בכלל ומייד אחרי הסיבוב החזרנו למצב הרגיל

נגשו אלינו 3 אנשים שונים, שלושתם גברים מעל גיל 60 והעירו לנו שהוא נמוך מידי וזה לא טוב ככה
נו, טוב לדעת שלא רק עמישראל אוהב לחלק עצות ודואג לתינוקות של כולם

שתי נשים בגן שעשועים הסתכלו עלי בחיוך כשהייתי שם עם הפיצקה במנשא. שאלתי:"מה, אף פעם לא ראיתם כזה?". ונדהמתי למשמע התשובה שלא, הן אף פעם לא ראו תינוק במנשא. הילדים שלהן לגמרי נגנבו ושמעתי אותם לוחשים "מה יש לאישה הזאת בתוך המעיל?" (סופגניות, ברור.)
אחר כך באה שאלת מליון הדולר: "את לא מרגילה אותה להיות עליך או בידיים כל הזמן?". האמת, שאת תשובת מליון הדולר לא היה לי כוח לענות.

ובמקרה אחר, עם אחת הגדולות, שהייתה במנשא כתום זוהר, בעוד אני ענדתי שעון כתום, לבשתי חולצה כתומה והחזקתי ארנק כתום. (לא, לא קשור לגוש קטיף..). נגשה אלי אישה בחיוך רחב ואמרה: "אני כל כך אוהבת כתום. אפשר לצלם אותך עם התינוקת במנשא?". נו בטח, למה לא....

אני תמיד קיבלתי תגובות טובות על המנשא ורק שאלה אחת ; האים זה בטיחותי. ( מנשא בד ארוך) ומאימהות ואבות ; איך לובשים את זה? ועד איזה גיל זה?

הילד על הגב בסאפי מאי, הוא בן שנה וחצי. מאחורי אנשים מתלחששים ומצקצקים, ממש לא בלחש - "תראו אותו" "כן, אבל זה ממש לא טוב לגב, לפיסוק..."

מטר וחצי מאחורי, עומדים ומדברים בקול. עזבו את הבורות, אבל מה עם קצת נימוס בסיסי?

כשהקטנה הייתה ממש קטנה הייתי שמה אותה מכורבלת בתוך מנשא בד ארוך, ולא היו רואים שום פיסה ממנה...
יום אחד אישה מבוגרת פונה אלי ברחוב (כשאני עטופה במנשא עם הקטנה בפנים) ואומרת: "אוי! לרגע הייתי בטוחה שזה ציצי ממש גדול!!!" וצוחקת...
האמת די מצחיק

האמת די מצחיק
נכון!

בת שבעה חודשים בארגו, מקדימה, מחייכת אל מוכרת בחנות.
המוכרת מכניסה יד למנשא: "סליחה שאני ככה, אבל זה לא הדוק לה מדי?" אני מרגיעה ואומרת שלא.
המוכרת:"טוב, ככה את מיישרת לה את הבטן."
אני:" כן, נכון!!". ובלב תוהה לעצמי למה ואיך הבטן של המתוקה הזאת צריכה להתיישר...

שבועיים אחרי הלידה, תינוקת במנשא, שכנה מגיעה לביקור עם עוגה וחיוך ואז...
את יודעת שבארצות הברית תינוק מת במנשא?
אני...
את יודעת שבארצות הברית תינוק מת בעריסה?
סתאם... כמובן שפשוט בלעתי חייכתי ושתקתי, בכל זאת - שכנה ועוגה.

_חייל אתיופי פונה אלי ואומר שנראה לו שלא נח ולא בריא לתינוק ככה (בערסול מקדימה)
אני משועשעת ואומרת לו שישאל את אמא שלו ונראה לי שגם הוא גדל ככה
ובלי להתבלבל הוא אומר "מה פתאום אותי שמו על הגב זה אחרת לגמרי"_
רק עכשיו ראיתי את זה.
האמת שהוא צודק! בחיי!
עירסול מקדימה יכול להיות בעייתי, בעוד שקשור על הגב כדרך האפריקאיות בפיסוק רחב כשהרגליים של התינוק כאילו "מחבקות" את המותן של אמא, הכי בריא שרק אפשר.

טרי טרי מהיום-לא קר לה?
ואני-לא.היא לבושה טוב.היא צמודה אלי והמנשא עוטף אותה.בעגלה הרבה יותר קר!

_חייל אתיופי פונה אלי ואומר שנראה לו שלא נח ולא בריא לתינוק ככה (בערסול מקדימה)
אני משועשעת ואומרת לו שישאל את אמא שלו ונראה לי שגם הוא גדל ככה
ובלי להתבלבל הוא אומר "מה פתאום אותי שמו על הגב זה אחרת לגמרי"
רק עכשיו ראיתי את זה.
האמת שהוא צודק! בחיי!
עירסול מקדימה יכול להיות בעייתי, בעוד שקשור על הגב כדרך האפריקאיות בפיסוק רחב כשהרגליים של התינוק כאילו "מחבקות" את המותן של אמא, הכי בריא שרק אפשר._
אכן, בערך כול אדם/אישה ממוצא אתיופי אומר את זה. לנו זה קשב לתפוס עם תינוק ממש קטן.

ברגע שהתינוק מחזיק את הראש אפשר לשים אותו על הגב.
באתיופיה ובכלל באפריקה, עד לשלב הזה, בשבועות הראשונים, התינוק בכלל לא בשום מנשא והאמא בכלל במשכב לידה...

הנקודה החשובה: הרגליים בפיסוק ומקיפות את המותן. כשהתינוק ממש קטן, הוא לא מגיע אבל זה לא משנה. משנה הפיסוק. זה ממש מעולה גם מבחינת האורתופדיה המערבית.
הדבר החשוב השני: התינוק קשור וצמוד לאמא. לא נתלה על עמוד השידרה של עצמו. האמא "לובשת" אותו ו"קושרת" אותו כך שכל משקל גופו נשען עליה, אף פעם לא על עצמו.

לכן מנשא כמו בייבי ביורן ממש גרוע לתינוקות.

וראו גם את האבחנה שבחברות מסורתיות נוטים לתלות את התינוק מהעורף

יש שתולים על הגב, עם רגליים צמודות (התינוק שוכב באלכסון)
ראו כאן
וגם כאן
וגם כאן

q]גם ילדה די גדולה... jOJOUCfBE[/po]

שתי שאלות (לא יודעת אם זה הדף הנכון...) -
יש לי מנשא "מובי", וקטנטן בן שבעה שבועות.
חברה סיפרה לי שהיא מיקמה את הילדה שלה במובי בטן לבטן, אבל עם רגליים מפוסקות (אנחנו עם רגלי צפרדע). מה דעתכן? האם יש דרך עדיפה מבחינת הילד?

שאלה שנייה - מה דעתכן על הדרך הזאת
? האם התמיכה לראש מספיקה?

וכדי לא לחטוא לשם הדף לגמרי, היום בקופת חולים קיבלתי הערה שהילד "לא יכול לנשום במנשא", כי ירד גשם אז כיסיתי לו את הראש עם הפליז שלי כשכבת הגנה נוספת. מיותר לציין שרק החלק האחורי של הראש כוסה והפנים נשארו כמו קודם...

בעיני התמיכה לראש מספיקה. מהנסיון שלי מספיק לתמוך את העורף העליון, לא צריך לתמוך בכל הראש.

מנשא מובי זה בד ארוך גמיש? אם כן אפשר לפסק רגליים, אבל לשים לב שהן מפוסקות ולא מתיישרות. מה עדיף? שהרגליים יהיו מפוסקות, אבל שלתינוק יהיה נוח. רוב התינוקות מביעים אי נוחות בצורה שקשה להתעלם ממנה.
אגב, הסרט שהעלית עם נשיאת גב אחורית- לא מומלץ לשאת ככה במנשא מבד אלסטי (אני כאמור לא בטוחה שזה בכלל מה שיש לך). הנשיאה שהיא מדגימה היא עם בד ארוג, הוא גמיש רק קצת ובאופן אחר מהבדים האלסטיים. בבד אלסטי התינוק נוטה ״לנזול״ וזה נראה לי לא מומלץ מאחור.

תודה תפוח אדמה!
אכן מובי זה בד ארוך וגמיש, וודאי שלא התכוונתי לנסות את הרעיון שבסרטון איתו (הם גם מדגישים שם אפילו בכתב לא להשתמש בבד אלסטי).
עוד דבר, אולי יש לכן מושג מה מידות הבד למנשא כמו בסרטון...?

זוג חברים אצלנו, בני 50 בערך, אבל עם ילדים ביסודי עדיין.
אני - "היא עייפה, אני אשכיב אותה לישון" - הולכת להביא את המנשא וחוזרת לאורחים, מתחילה לשים אותה במנשא.
הוא - "חשבתי שאת הולכת להשכיב אותה במיטה"
אני - "לא... ככה היא הולכת לישון"
הוא - ממש מופתע! "מוזר מאוד - לך היה נוח ללכת לישון בעמידה?"

אני חושבת שבערך אותו האורך כמו הבד הארוך האלסטי. זו אותה הקשירה.
אני ממליצה לך להיכנס לאתר של דידימוס didymos יש שם מידות, גדלים ודרכי קשירה.

והשורה התחתונה: חמש מטר ועשרים אם את רזה וחמש מטר שבעים אם את גדולה.

איזה יופי של אתר, תודה!

''איזה קנגורו מתוק! ''

האם יש לכן המלצות למנשאים שאינם בקשירה, ועדין מאפשרים ישיבה נוחה בריאה וארגונומית לאם ולתינוק. מחפשת המלצה למנשא מגיל חודשיים והלאה, לנשיאה על הבטן והגב.

הדס מנשא יאמו הישראלי או חברו האמריקני ארגו.
תכתבי לי שראית, ואז אעביר את הדיון לדף מתאים

אפילו תיירים, חשבתי שזה נפוץ באירופה הרבה יותר
תינוקות זה ממש לא נפוץ באירופה! פחות מ-1.5 ילדים למשפחה.

יעניין אותך גם הדף תגובות לתינוק מפשפש
מזל שבאמת יצא לו

סליחה תגובות של אנשים לתינוק מפשפש

אני גרה בחו"ל ולאחרונה קיבלתי תגובות חמודות ממש על הנשיאה במנשא. גור קטן היה על הגב שלי ואשה מבוגרת אמרה:
You have precious cargo back there! How sweet!
ואז המשיכה להתבדח איתי על זה שאני צריכה מראה אחורית

בפעם אחרת אישה מבוגרת הסתכלה בנו בעת קניה בסופר, הוא ישן במנשא סיני מלפנים ושנינו מכוסים בפונצ'ו זוגי (נראה קצת כמו המפלצת הדו ראשית). ואז אמרה: בחיי, מה שממציאים היום! כמה כיף לכם, נראה שנוח וחמים לו וגם לך!

ונזכרתי באחת מעצבנת. היינו במקום הומה מאוד (טוב נו, יוניברסל סטודיו...) וזה היה סוף היום. הקטן היה על הגב שלי, ומלפניי בן החמש בעגלה מתלונן ומתאונן ולא מפסיק לקטר. אני עם כאב ראש מהגיהנום רק רוצה לעוף משם (חיכיתי לבנות שלי שתחזורנה מאיזה מתקן עם החברות שלהן). ואז הקטן נרדם, והרגשתי שראשו נשמט ושצריך להדק קצת את המנשא שיתמוך יותר בעורף, אבל התמהמהתי עם זה כי בדיוק ניסיתי לשעשע ולהרגיע את בן החמש הרטנוני עד צרחני.

זה היה הרקע... עכשיו ההערות: מכל עבר עטו עלי נשים וגברים מודאגים שציינו שהראש של התינוק "נופל" (איך נופל אם הוא מחובר??? ) ובחיי, נדנדו וחזרו והעירו ונקשו על כתפי, ואני באמצע המיגרנה אחרי יום שלם על הרגליים עם הילד העצבני מנסה לגייס כוחות על להיות נעימה ולא לכלות את גרוני על הילד האומלל שרק רוצה ללכת הביתה... בסוף ברחתי לאיזו פינה בעודי מסננת בעצבנות מילות תודה, אני יודעת כבר, לעוברי האורח המודאגים, וסידרתי את המנשא :-p

מאתמול פיצקול ישן במנשא ארגו על הגב שלי. אני משוחחת עם אבא אחד במפגש של חינוך ביתי, שלא שם לב שיש לי ילד על הגב עד שלא שאל לגילאי הילדים וכשהגעתי לקטן הצבעתי על הגב שלי בספרי על גילו... ואז הוא נגנב: "היית צריכה עזרה לשים אותו ככה? מה, לבד? איך?? אוי, האף שלו מעוך על הבד של המנשא... זה בסדר? את בטוחה שזה בסדר?" עכשיו, מדובר באב לארבעה ואני אם לחמישה. אז התבדחתי איתו שגם אם הוא נחנק זה ממש בסדר כי הוא הספייר שלנו ויש לנו עוד מספיק חוץ ממנו, והוא צחק ואמר שזה בדיוק מה שהוא עונה כשאנשים נלחצים אם הילדים שלו מטפסים גבוה...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפני 30 שנה לא היו מנשאים בכלל?
כי לאמא שלי היה מנשא (יש לי תמונות במנשא), אבל כזה עשוי בד מובנה (דומה לבייבי ביורן כזה רק יותר דק), לא משהו יותר מדי בריא כנראה.
אבל מעניין אותי אם זה היה לעוד אמהות או שזה היה נדיר, כי איך אמא שלי חשבה על זה בכלל אם זה לא היה נפוץ?


הדף הזה נפתח ב2003 ולדעתי שרמו המון מים בירדן מאז
היום זה כל כך נפוץ ומקובל, היום יש אלף סרטונים ביוטיוב איך לקשור מנשא בד ארוך, שמדריכות אותם נשים סטנדרטיות למדי. וכמעט על הנשים שאני מכירה יש להן מנשא. נדירות יותר אלו שלא. בעיקר נפוץ בשימוש בגיל הצעיר מאוד, להביא ילד גדול לגן וכאלה, קצת בבית לתינוק לא רגוע.
אז כבר לא מקבלים הרבה הערות
אבל נשים שממשיכות לשאת גם במשקלים כבדים יותר בגיל מאוחר יותר מקבלות כבר יותר הערות. וגם נשים שנושאות נונסטופ (כמו שאני עשיתי עם תינוקת שבלתי אפשרי היה להוריד מהידים אפילו לרגע כדי שלא תבכה).

בקיצור, העולם משתנה
(אפילו על רגישות לחיטה וניסיון להמנע מלחם אני שומעת כל הזמן סביבי)

לי באלבום יש תמונות של אחותי הקטנה במנשא קדמי דומה למה שתיארת, על אבי. וגם שלי במנשא טיולים עם ברזלים על גבו של אותו אבא כך שמדובר על 40 שנה.

זה נכון שהיום יש יותר מנשאים וזה חלק מהתמונה הציבורית,

אמא שלי הורישה לי את המנשאים שהיא השתמשה בהם איתנו. שמעתי מלא מעט נשים מבוגרות שהן השתמשו במנשא כשזה לא היה נפוץ. היום באמת נדיר יותר שאין בכלל.