שאלות על הפלה
נשלח: 04 נובמבר 2018, 12:45
שלשום הלכתי להיבדק במיון בעקבות דימום קל בשבוע ה-7 להריוני השלישי. בבדיקה שנערכה לא היו סימנים לדימום פעיל, אבל נצפה רק שק הריון ושק חלמון קטנטן (אם בכלל), ללא עובר וללא דופק. הרופא אמר שגם בהערכה שמרנית הוא היה מצפה לראות יותר בשלב זה, ושעל אף שקיימת אפשרות שבבדיקה חוזרת לאחר שבוע הדברים יסתדרו, ייתכן והדימום הוא תחילתה של הפלה להריון שלא התפתח כראוי. במקרה כזה הוא אמר שהדרך הטובה ביותר היא לתת לגוף לעשות את זה בעצמו ללא התערבות, ולא לגשת לבי״ח אלא אם כן קורה משהו שמסכן אותי (עליית חום או דימום מסיבי). עם זאת במכתב השחרור נרשם שמוקדם מכדי לקבוע שההריון לא תקין, ושצריך להיבדק שוב בעוד שבוע. הוא גם אמר בעל פה שהיו מקרים מעולם, ושהוא מכיר מקרוב אחד כזה במשפחתו. אני חייבת להודות שהכפילות הזו בדבריו קצת הפריעה לי. מצד אחד למה להוריד גרזן, מצד שני למה לטעת תקווה, אבל הגם וגם הזה הוא קצת קשה מנשוא...
חזרתי הביתה שבורה מצד אחד, ועם תקווה קלושה מצד שני. אולי בכל זאת עוד שבוע הכל יסתדר...?
קמתי בשבת בבוקר לתחבושת נקייה. הלב שלי פרפר בהתרגשות. אולי בעצם הכל בסדר וההריון פשוט יותר צעיר ממה שהחישוב מראה? אבל בהמשך היום התחילו כאבים שבין כאבי מחזור לצירים, והדימום - למרות שיצא רק בשירותים ובלחיצה - התגבר (למרות שממש קצת, ושלא נהיה חזק), הפך ליותר אדום ולווה בריר ובקרישי דם קטנים. הבנתי שככל הנראה עליי להשלים עם אובדן ההריון הזה.
בינתיים היום הדימום שוב נחלש, וחזר להיות בצבע חום (כמו שהיה בתחילה) כמו דימום של סוף או תחילת וסת.
אני מבינה שכל אישה לגופה, ושהפלה היא תהליך שיכול לקחת גם כמה שבועות, אבל מכל מה שקראתי, הדימום אמור להתגבר ותוכן ההריון (במקרה שלי שק הריון ושליה) אמור להיפלט. אצלי לא היה בכלל דימום רציני עדיין, ונראה שהוא נחלש.
אני לא נתלית בתקווה שההריון הזה תקין ושאני לא מפילה אותו - או אולי כן?!? התהליך הזה איטי ומייסר מהבחינה הזו שנראה שהוא ״הולך אחורה״ במקום להתקדם. אני מפילה. כן?? אולי לא??
בעוד שבועיים יש לי תור לרופאת הנשים שלי, למה שהיה אמור להיות א״ס של שבוע 9, וינוצל ככל הנראה לטובת בדיקה שהרחם נקי. אני קוראת סיפורי נסים על דופקים ועוברים שנצפו באורח פלא אחרי שלא היו קיימים. אני לא משלה את עצמי, אבל אני גם כן. אלוהים, איזה סיוט. מה באמת קורה לי?!? שמישהו יעיר אותי כבר...
חזרתי הביתה שבורה מצד אחד, ועם תקווה קלושה מצד שני. אולי בכל זאת עוד שבוע הכל יסתדר...?
קמתי בשבת בבוקר לתחבושת נקייה. הלב שלי פרפר בהתרגשות. אולי בעצם הכל בסדר וההריון פשוט יותר צעיר ממה שהחישוב מראה? אבל בהמשך היום התחילו כאבים שבין כאבי מחזור לצירים, והדימום - למרות שיצא רק בשירותים ובלחיצה - התגבר (למרות שממש קצת, ושלא נהיה חזק), הפך ליותר אדום ולווה בריר ובקרישי דם קטנים. הבנתי שככל הנראה עליי להשלים עם אובדן ההריון הזה.
בינתיים היום הדימום שוב נחלש, וחזר להיות בצבע חום (כמו שהיה בתחילה) כמו דימום של סוף או תחילת וסת.
אני מבינה שכל אישה לגופה, ושהפלה היא תהליך שיכול לקחת גם כמה שבועות, אבל מכל מה שקראתי, הדימום אמור להתגבר ותוכן ההריון (במקרה שלי שק הריון ושליה) אמור להיפלט. אצלי לא היה בכלל דימום רציני עדיין, ונראה שהוא נחלש.
אני לא נתלית בתקווה שההריון הזה תקין ושאני לא מפילה אותו - או אולי כן?!? התהליך הזה איטי ומייסר מהבחינה הזו שנראה שהוא ״הולך אחורה״ במקום להתקדם. אני מפילה. כן?? אולי לא??
בעוד שבועיים יש לי תור לרופאת הנשים שלי, למה שהיה אמור להיות א״ס של שבוע 9, וינוצל ככל הנראה לטובת בדיקה שהרחם נקי. אני קוראת סיפורי נסים על דופקים ועוברים שנצפו באורח פלא אחרי שלא היו קיימים. אני לא משלה את עצמי, אבל אני גם כן. אלוהים, איזה סיוט. מה באמת קורה לי?!? שמישהו יעיר אותי כבר...