באופן טבעי

מלקטים מלקטים וכולכם מוזמנים:
סוף עונת המלוכייה- ועוד אפשר ליהנות מעלים נהדרים-
(שנה הבאה יהיו זרעים לכל מי שמעוניין)
וסוף עונת הבמיה: שעוד אפשר ליהנות ממנה לעוד קצת זמן
(אחד הפרחים המרשימים ביותר שיש)
וקצת נביטות של פול מצרי-
עלים של סלק שורש אדום- טעימים הרבה יותר מכל סוג אחר של עלי מנגולד-
קצת קייל שמצליח להחזיק מעמד גם בימים חמים יותר שהיו לאחרונה:
וקצת קולרדס, עלים נהדרים- גדולים- יפים וטעימים-
ואפילו קצת כרוב סיני שככל שיתקרר ייעשה משובח יותר ויותר:

בתיאבון

באמת עושה תאבון.
כל זה מליקוט? לא מגינת ירקות?
ועוד שאלה: אם שותלים סלק שקונים בחנות ירקות - הוא יוציא עלים כאלה?

מורינגה, זה נראה כמו גן ירק.

גן ירק, שהוא משתדל להתייחס בו בכבוד לעשבי בר אכילים (בניגוד לרוב החקלאים). מזכיר קצת את הגינה של אופק

גם אצלנו זה ככה. עם הזמן, מעשבים פחות ופחות סוגים, והרבה ממה שמעושב עובר לרסק ירוק.

בבקרים האחרונים את העלים לרסק ירוק אני מקבלת מעישוב ערוגות בגינה.
מעשבת 5 דק' על הבוקר, מקבלת ערוגה נקייה ומספיק עלים לרסק.
חרדל יש הכי הרבה והכי גדול ואותו אני מחזירה לערוגה לחיפוי.
אח"כ יש כף אווז (אני חושבת שזה זה. אשמח לתמונה של כף אווז תינוק) בשפע ובאזורים מסוימים הרבה סלק בר ודי מעט גדילן וחוביזה. הסרפדים עוד זעירים. זה מה שיש עכשיו.

הערב עשיתי עישוב נוסף בשביל סלט ירוק (יצטרפו לעלים שקטפתי בגינה).

יש כמה סוגים של כף אווז?

זה שקצת דומה לסרפד (עלים משוננים בקצוות, זה שבתמונה למעלה) וזה שיש לו אפרוריות כחלחלות בקצה הצמיחה למעלה?

יצאתי לטיול שיטוט שהפך טיול ליקוט וכל כך התרגשתי שהייתי חייבת לשוב ולחלוק...
בינות פרדסי פרדס חנה...
היו שיחים מלאי פטל מתוק וטעים,
עלי חוביזה צעירים ורעננים,
זרעי שומר טעימים וריחניים,
ועוד רב הפתעות שנפלטו מן הפרדסים והמטעים- אבוקדו והדרים, והעושר גדול.
רוצה לשאול- האם איסוף מפרי שנפל על הרצפה בשולי פרדס הוא מותר ומקובל?
וגם- יודעת שהיו עוד המון עלים אכילים שאני לא יודעת לזהות ולכן החלטתי- לחכות. מייד עוברת לדף של לקטים בחברותא לבדוק אם יש מי שרוצה להצטרף אלי...
אה, ואיך שכחתי- אי שם בין פרדס למטע, על סף שביל ותעלה, פתאום- מטרים על מטרים של לימונית בגובה סוף מדיפה ניחוחות,
אי שם באמצע שיח פלפלים,
ולידם - דלועים מסתובבים.
מחר שוב!

היום היה לי יום חופש.
נסעתי לפני הצהריים לירקון, על הגדה הצפונית שלו.
לאורך הירקון היה מה שיש בדרך כלל (חוביזות, ירבוז, ושאר ירוקים רגילים בכמויות קטנות).
בערך 500 מטר אחרי ראול ולנברג, פתאום הגעתי לשדה ענק של ירוקים בגובה של יותר מחצי מטר. הכל מרוצף חוביזות וגדילנים ענקיים.
מילאתי שקית גדולה של סופר.

נסעתי אח"כ לנרולי (חנות אורגנית בנווה צדק) ונתתי לה ירוקים ובתמורה, כרגיל, היא נתנה לי כוס עשב חיטה

עכשיו בבית סוף סוף אכלתי ארוחת בוקר מאוד מאוחרת - רסק ירוק עם מנגו ובננה

קיצר, היה בזמנו דיבור על מלקטים בחברותא באיזור תל אביב - אני אשמח לעשות עוד סיור שם

יש כמה סוגים של כף אווז
בהחלט
אני מכיר לפחות שלושה:

1. עם סאפונין ועלים טיפה גדולים יותר. (ספונין זה הלבן הזה שיש על העלה. יש את זה גם בקינואה, שבעיקרון, אגב, זה אותו צמח או לפחות אותה משפחה).
2. עם סאפונין ועלים קטנים יותר.
3. בלי סאפונין.

לטעמי יש לכולם אותו טעם

הרבה דפים יש על לקטים, ובזה ספציפית אני קרואת לא מעט. בכל זאת, אל מצאתי תשובה לשני דברים חשובים לליקוט בעיר:

1. האם פירות, ירוקת ועלים שגדלים מול כבישים ראשיים, ובכלל בליבן של ערים מזוהמות - בריאים? בתחושה שלי, לא ממש. או ליתר דיוק - ממש לא. אם הראות שלנו סופגות את הג'יפה ומתאסמטות אחרי כמה שנים (ר' מחקרים אחרונים על כמות הילדיםב גוש דן שסובלים מאסטמות כתוצאה ישירה מזיהום האויר) - אחת כמה וכמה עלים, ויפורת רכים שסופגים לתוכם כמעט הכל מהאויר ועומדים חשופים מול הכבישים 24 שעו. א- בל אני אשמח למידע מושכל בעניין..
2. האם מותר ללקט מחצר בניין שאתה לא מתגורר בו - ללא רשות? שוב, בתחושה שלי.. זה בעיקר, מאוד תלוי. באנשים, בשכונה, בעצים (אם הפירות/ העלים מטים ליפול או על הריצפה כך שגם ככה אין להם דורש או "בעלות", והצמח זועק לקטיף, או אם הגינה מטופחת ומזינה את מטפחיה מתוך כוונה תחילה). לפעמים אפשר לשאול. מצד שני - חשוב לדעת האם יש הגדרות בעניין בחוק, בהלכה, משהו.

ג'ינג'ית,
לגבי כבישים זה ממש עניין של תחושת בטן בריאה.
אני מלקט בתל אביב. מישהו אמר לי פעם לא לעשות את זה כי הצמחים פה מנקים את האוויר וכל הזיהום נשאר בתוכם. בינתיים מאז שהתחלתי ללקט בעיר אני הרבה יותר בריא וחזק וחיוני (ואף חינני, נראה לי). אז מה, הבחור ההוא טעה?
מישהי אחרת אמרה לי לא ללקט עשבים בדשא, כי הוא מדושן וכו'.
אותה הערה אני יכול לומר על היבול העצום שאני מלקט יום-יום כבר כמה שבועות מהדשא שבספורטק הדרומי בתל אביב. אני מלקט שם ומרגיש נהדר. לא מרגיש מורעל אלא להיפך.

מצד שני, לא הייתי נוגע בירבוזים שצומחים מתוך הכביש בתוך התחנה המרכזית. מן הסתם הם פשוט נוראיים.
לגבי כביש מהיר - באמת שאלה טובה כמה מרחק צריך לקחת ממנו...

אגב, פירות הם פחות מזוהמים מעלים ירוקים פשוט כי יש את כל הסינון שהעץ עשה. מצד שני, עלים הרבה יותר "מנקים" אז השיקול מורכב..


לגבי ליקוט מחצר בניין
אין לי שום מצפון מליקוט חוביזות ירבוזים וגדילנים מהדשא של חצר בניין.
מצד שני, אם צומח שם עץ פפאיה, ואת לא רואה פפאיות על הריצפה (כלומר דיירי הבניין כן קוטפים ואוכלים מהעץ), אז לא הייתי קוטף. אבל לימון לעומת זאת... הייתי מרשה לעצמי לקטוף, במיוחד מהריצפה... כנ"ל תאנה. (פשוט כי לימון זה פחות "שווה", ותאנים יש איזה 5-6 בשלות כל יום בשיא העונה, והריצפה גם ככה מלאה בבשלות שנשרו מהעץ).
בכל מקרה שבו ניכר בבירור שאף אחד לא אוכל מאותו העץ, אין לי שום בעיה מוסרית לקטוף. זה הזמן לכתוב, אגב, שאני כמעט ובכלל לא מלקט פירות בעיר

סלק בר, גדילן, חוביזות, ירבוז, סירפד, והצמח המסתורי שנראה לי שהוא שן הארי.

שואלת שוב...
אם שותלים סלק שקונים בחנות ירקות - הוא יוציא עלים כאלה?
ובקשר לדף חדש - התמונות נראות לי מתאימות לאייר את הדף הנוכחי. בשביל מה עוד אחד? (ביקשת שנתווכח...)

לירושלמים שבחבורה (אם יש כאלו), פירות הקטלב הבשילו.

לקטות מגינון ציבורי:
פירות של קַריסה - בשיא בשלותם
פירות של קטלב אוסטרלי - מתחילים עכשיו (הרבה יותר טעימים לי מקטלב רגיל)

באיזו עיר?

זה במושב בצפון הרחוק.
אבל קריסה יש המון בגינון הציבורי בכל הארץ, זה צמח גנים ותיק. אין לו המון פירות, אבל לדעתי רוב האנשים לא יודעים בכלל שהם אכילים.
קטלב אוסטרלי בטח פחות נפוץ.

היום עשיתי את סיבוב החיבוזה-גדילן של הבוקר,
ובדרך גיליתי מקום בתל אביב עם כמה עצים טובים של דומים - שהם עדיין לא בעונה. כלומר, אפשר יהיה לאכול מהם דומים לפחות בחודשיים הקרובים!

בשדרות רוטשילד יש הרבה עצי שקמים עם פירות, נראה לי שבאביב.

בדיוק חזרנו מטיול בשדה, אמא וחיפושית בת שנתיים וארבעה חודשים. הקטנה קלטה מיד שטח ענקי עם נבטי ברקנים רעננים וקראה באושר "לאכול!" אחר כך התישבה באמצע והתחילה בארוחה. כל זה אחרי שכל הדרך לשדה עצרה ליד כל שיח עם פרחים ובדקה אם הצוף שלו טעים לה או לא (לא להטיף מוסר, אמא שומרת עליה שלא תשתה צוף של שיחים רעילים וגם דורשת ממנה להשאיר לדבורים ולפרפרים את המנה שלהם). אחר כך מצאנו שטח עם נבטים מצויינים של חמציצים שהיא מאוד נהנתה ללקט. אמנם חזרנו בידיים ריקות (כי לא יצאנו עם כלים מתאימים לאיסוף נבטים והסל שיש לי בתיק היה מועך אותם למוות) אבל מאוד מאוד נהננו. הגענו עד לנחל שאמנם מסריח אבל מהגובה שאנחנו ישבנו וצפינו בו נראה כמעט פסטורלי. האמת שבשנה שעברה לא ניתן היה להכנס לאיזור הזה של השדות בגלל שהשדה היה חרוש והנה, השנה, בגלל השמיטה, ניתן היה לעשות טיול גדול למקומות שתמיד רציתי להגיע אליהם ופחדתי מהשומר...
אתמול למשל יצאנו לגינה לקטוף תפוזים מהעץ הזקן שלנו ופתאום מצאנו את עצמנו עם המון קלמנטינות כתומות ומצויינות למיץ שהשכנה שלחה לקטנה ועוד לא מעט לימונים שפתאום הצהיבו על העץ שלנו, הקטנה נהנתה מאוד ללעוס פטרוזיליה (נראה שהשנה זה כל מה שצומח בגינה שלנו, יש כל כך הרבה נבטים של זה שאני כבר מתחילה לפנטז על פסטו ודברים ירוקים כאלה) ועלי מנטה חריפים מאוד ולשפשף על עצמה עלי לוונדר בטענה שזה מבריח זבובים (כן גם מהם יש לנו בכמויות והם אוהבים בעיקר ילדות קטנות ועירומות).
מה שקלטתי עם הקטנה הזו שלי זה שמספיק שאני אראה לה פעם אחת צמח שאוכלים והיא כבר מזהה אותו בכל פעם באופן הכי טבעי שיש וגם אם היא לא בטוחה היא מיד מראה לי ושואלת "אמא מותר לאכול?" גם זה באופן הכי טבעי שיש, מעולם לא הפחדתי אותה או הזהרתי אותה מפני צמחים "מסוכנים" היחידי שהיא הוזהרה מפניו בשנה שעברה היה הסרפד אם כי בפעמים שכבר ניסתה או קטפה ממנו כלל לא הרגישה צריבה (מה שמזכיר לי לחזור להסתובב עם טראומיל בתיק בטיולים האלו). קצת לפני שהגענו הביתה היא ראתה שיח מאוד דומה לשיח שהיא אוהבת מאוד את הצוף שלו (לא זוכרת את שמו) מרחוק הפרחים נראים אותו הדבר ואילו העלים שונים, הקטנה מיד רצה לשיח לקטוף ואז נעצרה והתחילה למשש בחשד את הפרחים, מבלי לנסות אפילו היא קבעה "זה לא טעים!" וזהו. מדהימים האינסטינקטים שלנו לפני שהם מתקלקלים... כולי תקווה שאני אוכל לשמר אצלה את האינסטינקטים האלו כדי שכשתגדל לא תצטרך לרכוש אותם מחדש.

איזו מתוקה!

אתמול שוב הייתי בדשא של הספורטק, וראיתי לנגד עיני את מה שקורה שם פעם בשבועיים בערך:
הגנן עם מכסחת הדשא שלו מכסח את כל החוביזות הגדולות והיפות שלי!
הזוועה.. אוי הזוועה... קרעי חוביזות זרוקות בכל עבר עם דשא קצוץ. תמונות קשות!
מצד שני הפעם הוא לא כיסח את הגדילנים (מה שהוא כן עשה לפני שבוע). אגב, זה כנראה אותו גנן שלפני שבוע כרת שם עץ בננה עם בננות עליו!

מחר אני בלית ברירה נוסע ללקט על הירקון.

חלמתי חלום והוא נראה לי הכי רלוונטי לדף הזה, אז סליחה מראש על חוסר הרלוונטיות היחסי!
חלמתי שאני מלקטת אי שם בצפון, וכמו תמיד אני מסתכלת על העלים ומתלבטת אם אני באמת יודעת מהם, ופתאום בתחתית כל צמיחה, הופיע פתק קטן ועליו השם, נניח "חוביזה" ואני כולי מאושרת- ידעתי שזו חוביזה! וכך הלאה הלאה וזה היה מאוד משעשע.
דרך אגב, עכשיו צמחו כאן פטריות (כמו פטריות אחרי הגשם...)

האם נגמרה עונת שתילת הבמיה?
ואם לא האם פשוט שותלים במיה שקונים בחנויות טבע כזאת שלבישול??

השאלה על הבמיה הייתה שלי. אשמח לתשובה. הפריחה של הבמיה פשוט מדהימה

יעלפו, לשאלתך, אני מזהה בתמונה נבטי גדילן
למה לא אספת מעוד סוגים?

העלה הגדול משמאל זה לוף ויכול להיות שגם זה מימין (אבל לא בטוח כי לא רואים מספיק, יכול להיות שזה קומפרי).
יש אנשים שבוחרים לבשל את הלוף וטוענים שזהו מעדן. עוד לא פגשתי מישהו שחושב שהלוף הנא טעים. אבל מצד שני מעט מאד טועמים אותו בגלל ההיסטריה התרבותית נגד לטעום צמחי בר... יתכן ויש אלמנט רפואי כשאוכלים אותו בקטנה.. אני לא לוקח שום אחריות עלייך ולא אומר לך לטעום.. (זה בשביל בית המשפט..) אבל אם טעמת אני סקרן מה חווית.

יש עוד קצת על לוף ב{{}}לקטות מעשית

אורי- אספתי את מה שראיתי וזה מה שראיתי. זכרתי שאמרת לי שזה אמור להיות משהו דו-ראשי עם התחלה של צמיחה קוצנית, אז שמחתי שזיהתי. יכול להיות שעל הדרך פיספסתי נבטים מקוצר הבנה.
אופק- אני חושבת שהעלים מימין ומשמאל הם אותו העלה. לא טעמתי, בגלל שאני חוששת לאכול משהו רעיל. אני מעלה תמונות עד שמישהו יגיד לי- את זה את יכולה לאכול בלי שום סכנה זה פשוט בגלל שאני רוצה להכין רסק ירוק, ואיך אני יכולה להסתכן בלא להרגיש את הטעם של העלים??

כן אז לא כדאי לשים לוף ברסק ירוק.. בכלל לשים ברסק ירוק רק מה שטעמת שאת יודעת שטעים בכמות גדולה.. כמו חוביזה וגדילן וסרפד וחרצית (אבל תטעמי ותראי בעצמך). את הנבטים בהחלט אפשר, אבל לוקח זמן ללקט כמות ונראה לי עדיף בסלט.. תחפשי כמה שיחים גדולים של גדילן, חוביזה וסרפד וזה יכול לספק לך ירוקים כל החורף. בתאבון!

יעלפו - תטעמי ביסון קטנטן, זה בסדר.
אם יש משהו שהוא ממש דלישס, כמו חוביזה או גדילן, או חסה - אז אפשר לשים ברסק.

תודה! תגידו, לא נראה לכם מוזר ללקט עלים שהם לגמרי קוצניים ולאכול אותם (גדילן)? זה, לדוגמא, משהו שלא הייתי מנחשת באופן טבעי שהגיוני/כדאי לעשות...

לי זה נראה תמוה לחלוטין לראות כזה גדילן ולקטוף רק עלה אחד...

אתמול ליקטתי סרפד וכוכביות.
וזה אומר מבחינתי שבאמת החורף הגיע.

הכנתי בלנד משובח במיוחד. בהשראתו של אורי יורמן היו שם שלושה תמרים, מה שהפך את כל העסק ללא ספק למתוק מדי (על אף אקסיומת יורמן הידועה לפיה אין דבר כזה יותר מדי תמרים). חוץ מזה היו שם מנגו ובננה והעלים.
ואורי, יש כל כך ה-רבה (המון, מלאנת'פים, ביליון, טריליון) גדילן במטע האבוקדו שאפשר להושיט יד ולקטוף בכל רגע (שיח! אם רוצים).
לפעם הבאה שנפגש אביא עלים לרוב.

ועוד תהיה, שלא ממש קשורה לעמוד הזה, תרגישו חופשי לנייד אותה לאורך ולרוחב האתר- אני יוצאת לעבודה די מוקדם בבוקר (ואולי זה ישתנה בקרוב, כי אין לי באמת מה לעשות פה כל כך מוקדם, אני פשוט טיפוס של בוקר, ואם אני קמה לפני שש, שבע וחצי נראה לי כמעט מאוחר) וככה יוצא לי לשתות את הבלנד בשעה מוקדמת למדי, שבה אני בכלל לא ממש רעבה. אלטרנטיבה ראויה?

יעלפו - אני הייתי מכין את הרסק ירוק בבוקר, כמות יפה (נגיד 2 ליטר אפילו), עם קרח במקום מים כדי שזה ישאר קר עד המקרר בעבודה. ואז מביא את זה בבקבוק ושותה במהלך היום.

אבל זה לא מאבד באופן הזה את כל הערך התזונתי?

אם זה קר מספיק ובחושך ובבקבוק סגור אז האיבוד מינימלי.
ויקטוריה בוטנקו שמסתובבת הרבה ברחבי אמריקה - יש לה צידנית גדולה מלאה קרח באוטו ובתוכה בקבוקי ענק (4 ליטר) של רסק ירוק לכל המשפחה... זה הדלק שלה.

נשמע כמו דלק מעולה לרכב עליו

אני לוקח רסק ירוק בצנצנות טחינה ישנות.
ברסק ירוק שיש בו פירות בלי מים, אני לא מוסיף תמרים. יש כזה דבר מספיק תמרים גם אצלי

ואגב, שוב עשיתי את הדיל שלי עם נרולי - אני מלקט שקית ענקית של ירוקים, ומביא לה ירוקים מלוקטים תמורה לכוס מיץ עשב חיטה.
הפעם נסעתי לירקון ומצאתי שם מקום עם גדילנים באורך 70-80 ס"מ!
ליקטתי שני קילו גדילנים דחוסים בתוך שקית (הייתי צריך לדרוך הרבה פעמים על השקית בשביל לדחוס הכל.
בתמורה הפעם קיבלתי בנוסף למיץ גם 4 אפרסמונים אורגניים שווים במיוחד!

בשבת הלכתי בחיפה, בשביל שהלכתי בו המון פעמים כבר מאז שאני בת 7, ולהפתעתי ראיתי פירות מעניינים על האספלט. אחרי בדיקה הססנית, התגלה שמדובר בפג'ויות!!
הן לא היו עדיין בשיא גודלן, אבל היו מאד טעימות!! מאחלת לכם שגם אתם תמצאו כאלו! במקום שבו הכי-פחות תצפו להן.

אני מלקט שקית ענקית של ירוקים, ומביא לה ירוקים מלוקטים תמורה לכוס מיץ עשב חיטה
נשמע שווה ביותר. איפה החנות הזו? אולי אני אקפוץ לעשות בה סיבוב בהזדמנות...

מאחלת לכם שגם אתם תמצאו כאלו! במקום שבו הכי-פחות תצפו להן
אולי היום נלך לחפש, אני דווקא יודעת איפה אפשר למצוא כאלה ויודעת גם איפה לצפות להן. אגב, לשכנה שלנו יש שיח מניב מקסים אבל משום מה השנה יצאו לה פיג'ויות ענקיות וסרוחות באופן גורף. היא ממש הזדעדעה כשפתחה אותן אחת אחת לגלות את הפנים החום ומלא התולעים. זה לא שיח שמושך מזיקים בדרך כלל. (גם לנו יש שיח אבל עד כה, כבר שלוש שנים, הוא לא נתן ולו פרי אחד... זמנו יגיע).

החנות נמצאת ברחוב שבזי פינת רחוב אחווה, בשכונת נווה צדק בתל אביב

אני אוהבת ללקט,זה מגניב,בעיקר כשרעבים,אבל.....רסק ירוק זה לא נשמע לי טעים במיוחד.ועוד על הבוקר?
כנראה שאצטרך לטעום כדי לדעת...שיהיה לבריאות!

אתמול ליקטתי עלי פטל לתה שמחזק את הרחם (אני בהריון) ועכשיו הם מתייבשים להם בשמש. הבוקר כבר שתיתי תה מהעלים עוד לפנמי ה=שהם התייבשו, הוספתי לישון ודבש. חוץ מזה, ללי ואני ליקטנו קנה סוכר אתמול וזללנו מלוא הפה. יאמממי!

איך אוכלים קנה סוכר? פשוט לועסים לאט לאט ובזהירות?

אופק- כל הגינה שלי מלאה בלוף (ככל הנראה, על פי זיהוי התמונה שלך). החלטתי לטעום. והטעם? של עלה. לא מר במיוחד, לא חמוץ, אחרי שבולעים יש רגע קל של טעם לוואי.

אתמול בסוף ליקטנו החיפושית ואני את הפיג'ויות המיוחלות. הקטנה זללה את כולן כבר בטיול בשדה, אני לא כל כך אוהבת פיג'ויות אבל מבחינתה זה היה האושר המושלם.
בטיול מצאנו כל מני נבטים, נתתי לה לטעום חרציות-שאני מאוד אוהבת. היא אכלה שני נבטים ואמרה שזה "נורא איכסה", הפעם היא גם לא רצתה לאכול מהנבטים של הברקן אבל לעומת זאת אמרה לי "אמא אני הכי אוהבת את זה!" וקטפה נבט רענן של חובזה, השנה היא עדיין לא אכלה חובזות כי בשדה שאנחנו בדרך כלל הולכות לטייל בו הן עדיין לא יצאו בכלל, זה מאוד הפתיע אותי לגלות שהיא עדיין זוכרת מהחורף שעבר את אותן החובזות שהיא ליקטה איתי. עדיין מדהים אותי שבסרפדים היא יודעת לא לגעת. אח האינסטנקטים...
היום לעומת זאת ליקטו אותנו לחנות יד שניה ושם היא ליקטה חיות חווה בגיל שלי++ וקלטת של דמבו הפיל...
כמו שהיא אומרת "כייף חיים!"

נבטים של נזמית לופתת להפתעתי- ערבים לחיך. עלים של מקור החסידה הגדול- מרים מאוד. עלי תרד הבר טעימים כמו עלי תרד טריים מהערוגה. עלי חובזה, אורוגולה ופטרוזיליה מהערוגות. הכל נטחן ביחד לכדי רסק ירוק רענן לערבית.

שכחתי- מרחבים של כוכבית. תענוג!

אני גם רוצה קצת כוכבית!

היום מצאתי בכניסה לבסיס שני גבעולים צעירים של מלוכיה! מוזר, זה לא אמור להיות צמח קייצי?
העלה הכי נייטרלי שאני מכיר... בטח אפשר לסחוט מיצים שלו...

אתמול ליקטתי עלי פטל לתה שמחזק את הרחם
אם ליקטת עלים של פטל קדוש, אז זה לא אותו פטל. תשאלי את ליאת טאוב.

Follw up של לקטים:
בחנוכה היינו באזור עם המון אורני גלעין, והבנזוג אסף שקית מלאה איצטרובלים רטובים ומלאי צנוברים.
מכיוון שהם עוד היו סגורים וקשה היה להוציא מהם את הצנוברים, עזבנו אותם קצת שיתיבשו.
בסופ"ש האחרון התחלתי לשלוף את הצנוברים (האיצטרובלים נפתחו קצת בינתיים. עדיין זו היתה הרבה עבודה.) וגיליתי ש- רבים מהצנוברים סדוקים לאורך כמו (פיסטוק די סגור, נניח) ולא צריך לפצח אותם - פשוט מפצלים בין החצאים!
חלק מהם גם התחילו לנבוט. אלה פחות טעימים, יש להם טעם של שרף אורנים.
והשאר - רטובים טריים, מקרינים אוירה של טרום נביטה, ונורא טעימים (טעם אחר בכלל מצנוברים יבשים, גם הלא-קלויים)

ביקרתי היום בגינת פלורנטין ולהפתעתי גיליתי שצמחו שם לאחרונה המון עשבי בר אכילים, ושחברי הגינה הנחמדים לא עישבו אותם
יש שם עכשיו סירפד, כוכבית (קטנטן), חוביזה, גדילן, חרדל ועוד.

ממליץ בחום לעבור שם!

אפשר בבקשה תמונה של הכוכבית המדוברת?

+

+

תודה

כוכבית זה העשב שהילדים שלי הכי אוהבים לאכול. כשאני מלקטת בדרך הביתה כדי לעשות סלט - הרוב או הכל נגנב ממני עוד בדרך.
בינתיים רובן עוד קטנות מאד.

מישהו מכיר לשון הפרה? אח שלי הכין מהעלים ממולאים מדהימים! (כמו עלי גפן).

יש לנו הרבה חומעה בחצר.
אחרי שהכנתי פעם אחת מרק הלכנו לבדוק את זהותו המלאה של הצמח, לא ממש הגענו למין המסוים אבל כן גילינו שחומעה לא טובה לחלב (לא מיבשת, מקלקלת!).
לא צריך להאמין לכל מה שכתוב באינטרטנט אבל בתור התחלה הנחתי לחומעה.
האם מישהו שמע משהו כזה? יש סזבה לחשוש?
(עלים כלכך יפים. מזמינים גלגול...)

יש לנו הרבה חומעה בחצר. חומעה זה לשון הפר/ה ?

חומעה זה לשון הפר/ה ?
לא.
לשון הפר: עלים מחוספסים על גבול הדוקרני. ירוק כהה. פרחים כחולים ויפים.
חומעה: שושנת עלים חלקים וירוקים, לפעמים מנוקדים באדמדם. טעם חמצמץ.
בעיות עם חומעה: מייק כתב כאן בזמנו (אולי לא בדף הזה - באחד מדפי הלקטים) להזהר עם העלים החמצמצים למיניהם ולא להגזים בכמות, בגלל חומצה אוקסאלית שיש בהם ושעלולה לעשות בעיות בדרכי השתן.
אני מכירה את זה גם ממקור אחר.
אפפם לא שמעתי על חומעה שומדבר שקשור להנקה.

_חומעה זה לשון הפר/ה ?
לא._

יופי, נרגעתי. זה היה נראה לי לא פייר שכל הדברים הטעימיםםם לא בריאים. לשון הפר גדל בר? יש אולי תמונה שמישהו יכול להעלות?

היום מצאתי גם פועה. כמה שזה טעים!
אגב, מצאתי עלה דוקרני מעט, שהיה לי נורא טעים. טעם אגוזי כזה. אחרי 4-5 עלים זה נהיה לי מר על גבול החריף. אני לא יודעת מה זה אבל כל הדשא שלנו מלא בזה. ומי שרוצה כוכבית- מוזמן לגינתנו המכוכבת.

במבי,
לשון הפר גדל בר. יש כמה מינים. כאן יש תמונות של לשון הפר המצויה, וכאן תמונות של פואה מצויה (פואה,לא פועה).
תמונות של חומעה ורודה יש כאן . אני חושבת שזה המין הנפוץ בין מיני החומעה.

תודה, אמא של יונת. אני לא מצליחה לדמיין איך נראים העלים, אז אני פשוט אחכה בסבלנות לביקור הבא אצל אחי, שמגדל אותם בחצר (ומכין מהם מעדנים)

ומי שרוצה כוכבית- מוזמן לגינתנו המכוכבת.
באיזה איזור של הארץ?

תמונות של חומעה ורודה יש כאן . אני חושבת שזה המין הנפוץ בין מיני החומעה.
אני כמעט בטוח שלא לזה היא התכוונה כשאמרה חומעה. היא בטח התכוונה לצמח שנקרא "חומעה יפה". במעלה הדף יש תמונה של זה (באיזו הודעה מ2006)

שאלה למלקטים,

מאחורי ביתי מצוי שטח אדמה עזוב, עם בור ספיגה. האם כדאי ללקט בקרבת בורות ספיגה? האם זה משפיע על הצמחייה? לאיזה טווח זה משפיע וכו'

תודה @}

גינתנו נמצאת בצפון מזרח הארץ.

אשמח לשתף את כולכם בספרון אשר הוצאתי לאור לאחרונה-
המציג בתוכו צמחי-בר ראויים למאכל בישראל.

לצפייה בעמוד הספרון, אתם מוזמנים להכנס דרך הקישור הבא:
http://tinyurl.com/23l9bf

זקוקה לסיוע בזיהוי עד שאהיה מספיק בטוחה בעצמי. התמונות בוודאי גם יעזרו לאחרים:

1 - עולש?
+

2 - חרדל?
+

3 - מה זה?
+

4 - וזה?
+

5 - ואחרון לזיהוי
+

תודה!

1 אני לא מצליחה לראות
2 נראה כמו חרדל
3 סלק (שרש, הרגיל, הגינתי)
4 לא מזהה
5 סלק בר. מה שהשכנה כינתה פקיעלה כי מזה מכינים את הפקיעלה

ידעתי. ידעתי שכתבתי על סלק בר

עוגיה - לגבי 5, את בטוחה שזה סלק בר? אני ממש לא בטוח.

אור השמש - האם טעמת מהעלים? שואל בעיקר לגבי מספר 5. אפשר גם ממש טעימה קטנה על קצה הלשון (אם לא טעים - יורקים).
לגבי צמח מס' 1, אני מזהה אותו בתור משהו שאני רואה בכל מקום בתל אביב, אבל גם אותי מעניין איך קוראים לו.

נראה לי שגם 4 זה חרדל, אבל אני לא בטוח. יש הרבה עלים דומים מהסוג הזה, אני בד"כ פשוט טועם לראות אם טעים לי.
גם אם הוא כן טעים, הוא בטח קצת חריף (לא הייתי מצליח לאכול כמות כזאת כמו שקטפת).

איפה את גרה? איפה קטפת את כל אלה?

תודה על התגובות למרות שאני עדיין בסימן שאלה לגבי הכל (חוץ מהחרדל, בו הייתי די בטוחה, גם הטעם חרדלי).
ליקטתי הכל בחצר ביתי שבגליל המערבי, חצר שלדעתי מצמיחה אוצרות בלומים אך לדעת אחרים מלאה עשבייה...
אשמח להמשך זיהוי לפני שאתחיל להכין מהם מטעמים

איזה כיף, מצאתי מקום חדש בדרום תל אביב ללקט בו. מקום נהדר, נראה ממש כמו חלקת טבע לא נגועה (יחסית לתל אביב) והיא אפילו מאוד גדולה.
ועוד במרחק הליכה לא ארוך מהבית שלי, ומספיק רחוק גם מהכביש וגם מהתחנה המרכזית החדשה.

בדרך פגשתי שם שני עובדים זרים (איש ואישה נשואים) שמלקטים עלי חרצית. מסתבר שרק את זה הם מכירים. הראתי לה את החוביזה והגדילן.

אור השמש - עוד לא ענית לי אם טעמת את כל העלים

עוד לא ענית לי אם טעמת את כל העלים
אכלנו את 1 ו- 2 היה מאוד טעים. (אתמול שוב עשינו ארוחת עשבים מ- 1 וחוביזה, היום ננסה את העולש בתוך מאפה).
לגבי 5, טעמתי ויש לזה טעם לא ברור, לא מר מדי ולא חמצמץ, אולי באמת דומה לתרד. אני עדיין בבירור מה זה, ברגע שאדע אודיע!

דוקא 4 היה נראה לי ראוי לטעימה (בטח כמו החרדל, אם אני מזהה אותו נכון)

צתרה ורודה , טעים שיגעון ברטבים
פסיפלורות , לימונים וקנה סוכר, שהתפשטו מחוץ לחצרות של בעליהם
שלשום- עלי חוביזה בחצר שלנו. להלן רוטב מדהים לפסטה:
מטגנים הרבה בצל, מוסיפים לו שום כתוש, אחר כך רסק עגבניות, מים פלפל לבן, מלח, קצת פלפל אדום חריף למי שאוהב, צתרה ורודה שקטפנו בהר ליד הבית בעין הוד, הרבה עלי זעתר טרי קצת כתוש, חופן רציני של עלי חוביזה חתוכים גס, מבשלים הכל כמה דרות על אש קטנה.
יאממי !!!

מורינגה, זה נדמה לי או שהתבלבלת קצת עם המספרים? (קראת 4 לשני דברים שונים)

לגבי התמונות האחרונות של אור השמש -
קטפתי היום בבוקר את העלים של תמונה מספר 4-הם נורא יפים לדעתי, בצומת חטיבה שבע,לטרון, וכשטעמתי ממנו מעט- הוא היה טעים, קצת חמצמץ, אז-אכלתי לארוחת צהריים -2 עלים מזה בסלט, עם עלי חוביזה, חסה ערבית וכף האווז, פלפל אדום ואבוקדו מדהים, וברסק ירוק- עלי חוביזה, פטרוזיליה, עלה אחד של תמונה מס' 4, 2 בננות ו5 תמרים- אכלנו את הכל אני וחבר שלי, היה טעים ומשביע...
עד עכשיו אני מרגישה נהדר-זה לא רעיל....וזה אכיל....
העלים האלו רכים, ונעימים בפה, למרות שחששתי להשתמש בכלל של הטעם והתחושה, זה הסתדר יופי...

טיולון בקר במושב הניב פקאנים שטעימים כמותם טרם טעמתי, עלי חובזות וחרדל וכמובן טונה תפוזים- כי אני גרה בפרדס. לא מרוססים. מי מפתה אותי לברטר שווה? אני מקלפת, פולחת ואוכלת בלי סכין בטקס שלם: ממרקים את תפוח הזהב (איזה שם אליפות) שינצנץ וחורצים בקליפה עם הציפורן שיריחו, אז מרימים על רקע השמים ונהנים מהשילוב של כתום ותכלת, מקלפים בהשתדלות לקליפה אחת ספירלית בלי לקרוע באמצע (המומחים יכולים. תתאמנו. גם נחמן מאומן) ופולחים. פותחים פלח באמצעו ומסתכלים על הבקבוקונים איך הם מתאימים את עצמם לאחרים- השמנים והנמוכים בירכתיים והצנומים במרכז. לא לריב לכולם יש מקום. איזה יופי- 10 חודשים בשנה מיץ טרי ארוז.

היום במקרה הלכתי ברגל על רחוב בילו בתל אביב, ומצאתי שדה חוביזות ענק ופורה במיוחד. מומלץ לכל תושבות מרכז העיר (שמתי לב שיש פה כמה)
מדובר במגרש הריק ברחוב בילו 4 (ליד פינת בילו ושינקין)

מאז איסוף החובזות האחרון שלנו (לפני שבוע) יש לנו צבא של שבלולים שמטפסים על קירות המטבח...

טוב, עד כמה שראיתי אף אחד/ת לא כותבת על עלי צמח המלוח - ההוא מהשיר, "וריח המלוח על המים"... אז אני מוכרחה להמליץ: בשני חלקי גן העצמאות (הגן שהוקם בחלקו על בית קברות מוסלמי, ובאמצעו הוקם ומתנוסס לתפארת מלון הילטון) יש שיחי מלוח לאורך השבילים היורדים אל הים וגם בתוך הגן, בעיקר בחלק הצפוני. מאז שטעמנו אותם אני והילדים התמכרנו. אני מלמדת את הילדה לקטוף עלים כמה שיותר גבוהים - בשביל הניקיון (פחות סיכויים שמישהו השתין עליהם) - וכמה שיותר חדשים, כלומר בקצה הענף - בשביל הטעם. עוד לא ניסיתי ב רסק ירוק, אנחנו פשוט קוטפים ואוכלים על המקום. מעניין לציין שיש המון טעמים שונים, כמעט לכל שיח הטעם שלו, לכן גם אם אתם מנסים ולא טעים לכם הראשון אולי כדאי להמשיך לשיח הבא.
ולאמיצים - שדה פרא ענקי (יחסית לתל אביב) של כל מיני עשבים יש בתוך מה שנשאר מבית הקברות, קטע מגודר בחומה לא גבוהה בחלק הדרומי של הגן. נדמה לי שראיתי שם אפילו גדילן. מודה שעוד לא הסתדר לי לעבור את החומה ולקפוץ פנימה, עם הילדים זה לא בא בחשבון.

אה, וקטפתי היום גם איזה שני עלים די בשרניים ועסיסיים מאוד שגדלים קרוב לקרקע, ירוקים מאוד, גדולים למדי (בערך עשרה ס"מ אורך על חמישה רוחב). מעולם לא פגשתי בהם קודם. הבעיה שהם לגמרי בטווח השתנה ועוד כל מיני דברים (בכל זאת, גן העצמאות, ממלכת הגברים הצמאים לקשר). לא העזתי לאכול ממש, רק טעמתי, וחבל, כי היה טעים. נשמע מוכר למישהו?

אולי חומעה או סלק בר?
ראי תמונה של חומעה במעלה הדף, נשמע לי ממש כמו זה לפי התיאור שלך
שאלה מנחה - האם היה טעים-חמצמץ ? (אם כן זה בהחלט לכיוון של חומעה)