באופן טבעי

בסוף קיבלה פריכית ונרגעה
זה לגמרי-לגמרי חוכמות של אמהות

והצהוב בתואם מושלם, כרגיל: לפעמים הדרך לנצח היא להכנע

בטיול פתאום עוצרת לידנו מכרה ישנה על אופניים מאחוריה על כסא ילדים יושבת ילדה שלא מגיבה למפגש
אני והיא מחליפות קצת אינפורמציה ואז הקטנה שלי אומרת
:זאת ילדה מאוד מיוחדת
המכרה נגנבה


בבוקר: אמא חם לך ?
אני :מממממ
היא :אז תוציאי את הלשון שלך

לקטנה יש נטייה לפרוק את מפרקיה ואנחנו מצאנו את עצמנו לא מעט במיון ילדים בחודשים האחרונים.
(זה לוקח ממש חצי דקה להחזיר את המפרק למקום, אבל מאוד כואב)
בפעם האחרונה ניגשו אלינו שתי סטאז'ריות צעירות להבהיל- דוגי האוזר סטיייל.
אחת מהן יודעת להחזיר מפרקים ממרומי 12 שנותיה, השנייה באה ללמוד.
"אני דוקטור מיכל ואני אחזיר לך את היד למקום" "אני דוקטור עדי ואני באתי להסתכל".
קטנה(שנתיים ושליש)-"את לא דוקטור, את ילדה"!

_בבוקר: אמא חם לך ?
אני :מממממ
היא :אז תוציאי את הלשון שלך_
הסברת לה על הכלבה, נכון?

הסברת לה על הכלבה, נכון?
נכון ,אז מה זה אומר עלי ?

זה הקטן גדול יהיה חוגג בעוד יומיים יומולדת שנה.
מדבר מכאן ועד להודעה חדשה, אנחנו פשוט עוד לא מבינים.
מקבל אתמול חתיכת פלפל אדום לראשונה בחייו. לועס מעט, יורק החוצה, ואומר: גמבה!

בת של חברים שואלת את אמא שלה
אמא, מה יש קודם, בת מצווה או בת מצוו'ש?

אוי הפצע שלי חלם

טרי טרי מהיום (יום הולדת)
רביעית בת 5 (היום), מעכלת את ארועי הבוקר באוטו: "אמא, לפחות (=למרות) שעשית לי עוגה לא יפה, אני עדיין אוהבת אותך!"

• וזה עוד אחרי שהראשן (כבר 13 וחצי) שראה את היצירה הראשונית ובתור אחד שמכיר את נפש אחותו רץ מהר מהר למכולת ושב עם עוגה קנוייה ויפה למהדרין, שעליה שמנו את הנרות...-

ץ

_הסברת לה על הכלבה, נכון?
נכון ,אז מה זה אומר עלי ?_
עלייך? כלום.
עליה? אינטליגנטית ומסיקה מסקנות. דדוקציה, אינדוקציה, כל הסיפור. תיהני.

4 בבוקר.
האפרוח, בת 5, (ישנה לידי) מתעוררת:
"אמא חלמתי שאת בכסא גלגלים...
אמא, אני מפחדת...
אמא, תעזרי לי לשכוח את החלום הזה.."
בסוף אני אומרת לה:

• אל תדאגי אפרוח, גם אם אהיה נכה בכסא גלגלים, אני אשמור עלייך.
• אבל לא תוכלי לבשל, כי לא תגיעי! (לתנור)

אבא, אמא, ושלושה קטנים מטיילים ביישוב. הילדה רוכבת על העגלה של התינוקת מלפנים. אבא - דוחף בעליה.
הנסיכה מסתכלת עלינו, ובחיוך חלומי: "אמא אני אוהבת אותך יותר מאת אבא"
אבא

אבל לא תוכלי לבשל, כי לא תגיעי! (לתנור)
את יודעת שיש מטבחים מותאמים במיוחד לבעלי כסאות גלגלים. עושים כיריים בילט אין על גבי משטח שיש, שמתחתיו אין כלום, ויש מרווח מספיק לכסא הגלגלים להיכנס מתחת. את הגובה בונים לפי הגובה של האדם על כסא גלגלים. ראיתי מטבחים כאלה בארץ, הנדסת אנוש חכמה, חשיבה יפה.
אולי כדאי לספר לה על זה. אם יש לה פחדים על מוגבלויות.

אני מגננת עם בן הארבע בגינת הירק. שותלים,מנכשים,משקים.
הילד אומר, אמא מי מאכיל את הצמחים? אני עונה: האדמה. ומי נותן להם לשתות? אני:הגשם. הקטן, אמא, הצינור נותן להם לשתות. אני: נכון, בקיץ הצינור. הקטן, אמא, אז לצמחים יש אמא אדמה? אני (מתפוצצת מגאווה/אושר/עונג) כן ממוש, נכון.
הוא: ואבא קומפוסט?
צודק. התגלגלתי מצחוק

את יודעת שיש מטבחים מותאמים במיוחד לבעלי כסאות

תודה לך בשמת על התגובה,
אבל אני חשה/מנחשת שהיא איכשהו נבהלה שבכך שחלמה את זה היא ״מביאה״ את זה עלי..
הפחד היה מאמא מוגבלת, לא ממוגבלות באשר היא. לכן הרגעתי בסוף (אחרי השכנוע המתבקש שזה רק חלום והנה אני בסדר וכו וכו) שבכל מקרה גם אם חו״ח אהיה מוגבלת - עדיין אשמור עליה.
זה שב 4 בבוקר ידעה לאמר שלא אוכל לבשל לה כי לא אגיע- זה מה שגרם לי לספר על כך בדף הזה..

שלא אוכל לבשל לה כי לא אגיע
כן, לדעתי זה מראה על המשמעות הקונקרטית הרגשית בשבילה של נושא המוגבלות (-:
בדיוק בגלל זה הייתי מוסרת לה את המידע. שהמסר הגלוי בו פותר חלק מהפחדים, והמסר הסמוי עמוק יותר: המסר הסמוי הוא "כל בעיה פיזית אפשר לפתור", "לא משנה מה, אמא תמיד תמצא דרך לדאוג לך/לבשל לך" (-:
ותחשבי על זה

ואבא קומפוסט?
גאונות של ילדים!

אחר כך לוקח מארגז התחפושות קשת עם קפיצים וכוכבים מנצנצים בקצה, שם על הראש וקורא בחדווה "אני פית הנייר טואלט בתחת!"
ענק. פשוט ענק. אני כבר 10 דקות לא יכולהלהפסיק לצחוק מזה
עם דמעות וכל הסיפור

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פיית הנייר טואלט בתחת
צוחקת, צוחקת, נרגעת נזכרת ושוב נקרעת...

הולכת עם הקטן (שנתיים ו-8) מתחת עץ תותים. הוא מסתכל למעלה ואומר "אני רואה שאין עכשיו תותים על העץ"
אני: נכון, צריך לחכות לאביב, באביב שוב יהיו תותים על העץ
הקטן: "אני רוצה להגיד תודה לאביב שהוא נתן לנו תותים"

זה מראה על המשמעות הקונקרטית הרגשית בשבילה של נושא המוגבלות
הכרתי משפחה שהאבא נהרג כשהילדים היו קטנים (בגיל גן)
כשאמא סיפרה לבן שאבא מת הוא פרץ בבכי ואמר "אז עכשיו תצטרכי כל הזמן לעבוד המון ולא נוכל ללכת לטיולים"

רביעית (5 וכמה ימים) מזמררת: "מה אומרים כשהכוס נשברת? - מזל טוב, מזל טוב!"
ראשלישית (6 וחצי) מעקמת את הפרצוף וממלמלת "זה לא הגיוני"...
כן, סדר צריך להיות.
ץ

בן 3 - (איך הזמן טס כשנהנים):
תוך כדי שטיפת כלים עם אבא
אבא, אתה יודע למה נולדתי?
למה?
כי אני עזרן.

_אבא, אתה יודע למה נולדתי?
למה?
כי אני עזרן._
נפלא!

בת 1.4 בראותה לראשונה כוס מיץ תפוחים, בשמחה גדולה:
פיפי!!!
ואחרי שזכתה לטעום:
עוד! פיפי!!!

_בת 1.4 בראותה לראשונה כוס מיץ תפוחים, בשמחה גדולה:
פיפי!!!
ואחרי שזכתה לטעום:
עוד! פיפי!!!_

מזכיר לי שפעם הגשתי בגאווה גדולה לילדי מאכל מעדות אבותינו מארגנטינה: נקנקיית צ'וריסו!
יואבי (אז בן שנה וחצי בערך) הסתכל בתדהמה בצלחת, ואז בחוסר אמון בי ואמר: "קקי!"

_נקנקיית צ'וריסו!
יואבי (אז בן שנה וחצי בערך) הסתכל בתדהמה בצלחת, ואז בחוסר אמון בי ואמר: "קקי!"_
טוב שלא נקנקית זוגלובק...

מתוקי בן שנתיים וחצי משלים: שולם שולם לעולם ברוגז ברוגז ה פ ת ע ה . . .

שנה טובה !

הילד קורא לאח שלו "פראייר". אני מופתעת מהביטוי ושואלת אותו אם הוא יודע מה זה אומר
"בטח" הוא עונה "פראייר זה אחד שמפריע"

הגמד לומד בגן על ראש השנה והמאכלים האופיניים
אני מבררת בערב מה ירצה לקחת לגן לארוחת צהריים ומקבלת תשובה מפתיעה
"אני רוצה ביצה קשה בדבש שנהיה לראש ולא לזנב"
זה מה שקורה כשמעבירים חומר דידקטי לילד חינוך ביתי.

בת 5:
בואי נשחק שאת המכשפה ואני הילדה. אבל את מכשפה טובה - את לא רוצה לשים אותי במרק וזה וזה וזה..

<האם לזה הכוונה במאכלי החג? >

ראשנייה (12) מתקשרת בהתרגשות לספר שבטיול שלה עם רביעית (5) בשכונה הן פגשו חתלתול קטן והרביעית התחננה:"יהההה איזה חמווווד, אפשר לשמור אותווווו??? הוא יעשה רק טוב למשפחתינו זו......"
סיבה מצויינת.
ץ

המתוק בן 5:
הכוכבים הם הנבטים של הירח

הכוכבים הם הנבטים של הירח
מתוק מתוק

ואבי (אז בן שנה וחצי בערך) הסתכל בתדהמה בצלחת, ואז בחוסר אמון בי ואמר: "קקי!"
אצלנו התקבלה תגובה דומה לג'חנון...

אני מספרת לחבר שקנינו משחת שיניים חדשה בטעם תות
והיא מוסיפה: ואין בה פלואוריד
(בת שנתיים ושלושה חודשים )

חזר הברדק בן ה-4 ו-10 חודשים מהגן.
ברדק: דוד זומם לעצמו לתת אגרוף בבטן לנועה.
אמא: אוי! למה הוא רוצה לעשות את זה?
ברדק: ככה זה. ככה הוא נולד. לא איכותי. מסכן!

אני : מי לימד אותך את זה? אני אפרק את הבנזונה
היא:לא! לא לפרק את הבניין

רביעית (5):"אמא! אני אוהבת אותך עד ללבן שמחוץ לחלל החיצון - שם גרים מליוני דינוזאורים מעופפים"
לי זה נשמע כמן אחת שיודעת...
ץ

אמא: אסור לשכב על התינוק בשום פנים פנים ואופן!

פעוט מפנים : לשטוף פנים בעופל!


וגם: לפני כמה ימים הפעוט (2.5) רץ אלי וקורא בקול : אהובה שלי! אהובה שלי! בעודי מנגבת את דמעות ההתרגשות-

נפלה לו המברשת שיניים מהיד. הילדון חייך ואמר "או שובב אחד נפל..."

בשלב זה הייתי שלולית...

קטנה(2.4)"אמא קחי את הדגדגן שלך מפה!"
(דגדגן=האצבע המורה שעסוקה בפעולת הדגדוג)

קטנה(2.4)"אמא קחי את הדגדגן שלך מפה!"

הורס!!!
(-:

קטנה(2.4)"אמא קחי את הדגדגן שלך מפה!"
וואו!!! כמעט נפלתי מהכסא!
אני מקווה שהיא לא אומרת את זה גם בפורמים יותר מביכים... אני כבר יכולה לדמיין ארוחת שישי משפחתית כשמשפט כזה נזרק לאוויר... ועכשיו לכי תסבירי להם מה זה אומר...

זהר מחפש בלילה את הציצי. אני חצי ישנה וגם הוא, הוא מצמיד את פיו לגופי ומתחיל לגשש באפילה, אז מתחיל לינוק לי את הבטן- זה לא עובד זה!- הוא אומר וממשיך, עד שמגיע לדבר האמיתי.

"אני לא מסתרקת וזהו."
"דיברנו על זה אתמול ואת מסתרקת וזה לא לדיון."
"מה זה דיון?"
(כעבור כ20 דקות)
"אני לא מסתרקת בלי דיון ולא עם דיון."

צוויל

רגע לפני ששינה נפלה על עפעפיה:
"אמא, מלאכים יונקים בשמיים?"
-- זאת אמרה איילת בת הארבע וחצי (שיונקת עדיין, אלא מה?)

בוציק (בגן אנתרופוסופי. שם לא יודעים צורת אות מהי):
אמא, יש מלה אחת מאד נחמדה וקצרה. ט' וי' . תה.

לא יועדת אם לצחוק או לבכות...
רביעית (5 ושבועים) חושבת לעצמה בדרך:"אמא, בעצם, כשאהיה גדולה אני לא רוצה להיות כלום".
ראשלישית (6 ושמונה חודשים) מבארת:"כמו אמא" (!!!...)
רביעית - בלי להקשיב ממשיכה: "ככה אני אוכל להשאר תמיד בבית"
ראשלישית מתפעלת וממשיכה את קו המחשבה המתהווה:"ולהסיע כל היום לחוגים, ולבית ספר, וללכת לטייל עם אבא בלילה.... בעצם, גם אני רוצה להיות כלום"...
נו? להעלב?
ץ

ץץץץץ....ץץץץץ

יקירתי, את הכל חוץץץץץץ מכלום. וגם כלום. כולנו כלום. זה מה שנפלא בנו.

תודה מותק, אני עדיין לא בטוחה אם כדאי לצחוק או לבכות... גם הראשן כשהיה בערך באותו גיל שאל (לא זוכרת בדיוק - אבל משהו כמו), למה לי יש אמא שהיא רק אמא?
רררקקקק... נו.
(תודה)
ץ

איך שאני אוהבת את הדף הזה...כזה מתוק ונעים לקרוא...

ומשהו קטן שבן ה-4 שלי אמר יום אחד עם אף סתום וקול קצת צרוד:
אמא, אני צנוּן. אין לי קול.

ועל זה נאמר: חג שמח...

קטנה(2.4)"אמא קחי את הדגדגן שלך מפה!"
ענק

בת שנה ועשר, על בימבה כוכב בכיפור, סוחבת בעליה תוך מאמץ אדיר להתקדם ולא לחזור אחורה: "אני לא מצליחה, אמא קשה לי...נו באמת!"

לאחיינית שלי, אשכר, הייתה מסיבת בת מצווה בשבוע שעבר.
היא מדברת עם ילדה שכנה בת 3.5 שמבקרת אצלם הרבה, וגם הייתה במסיבה עם אמא שלה.
אשכר: 'מה יהיה לך כשתהיי בת 12?'
הקטנה: 'יום הולדת'.
אשכר: 'כן אבל איזה יום הולדת?'
הקטנה: 'שמח'.

************

עוד עם אותה קטנה: היא נכנסת אצלם לשירותים.
בתוך האסלה יש ג'וק שאמא של אשכר זרקה קודם ושכחה להוריד את המים.
אחרי רגע הקטנה רצה אליה בהתרגשות נפעמת: 'אסכר, אסכר ! יצא לי עכביס מהטוסיק !'

גם ההסברים שזה ג'וק שזרקו קודם לשירותים לא משכנעים אותה.
היא פונה לאשכר: 'תבדקי אם יֶס לי עוד'.

חחח ענק! D-:

אני מקווה שהיא לא אומרת את זה גם בפורמים יותר מביכים... אני כבר יכולה לדמיין ארוחת שישי משפחתית כשמשפט כזה נזרק לאוויר...
לא רחוק היום. אין ספק שהקטנה עוד תככב ב בושות של _ילדים

פתאום הוא קורא "הכנסתי לו את הזין לפה". אמי בדאגה: "מה זה זין ?" ובכן, מדובר באות זי"ן שנכתבה בתחילת הפה של מוני מושונוב, כחלק מהדגמת הילד את כושר כתיבתו, על גבי עיתון. זה שיעשע את הפספוס. (על צד האמת יש להחליף את המילה 'פה' ב'אף', אבל לקחתי קצת חירות אומנותית).

אחותי סול בת 3.5 לאמא שלי:
סול: אמא, את כבר גדולה, למה את לא מתחתנת?
אמא: שאלה טובה
סול: תמצאי אישה, ותתחתני!

XDDDDDDDDDD

ואוד אחד:
סול אוכלת שניצל ואומרת: אמא, ממה עשוי שניצל?
אמא: מתרנגולת.
סול: מה, תרנגולת שהרגו אותה?
אמא: כן.
סול: איזה אנשים רעים! אנכנו לא עושים דברים כאלה!

XDDDDDDD

וחוכמה שלי מלפני כמה שנים:
אמא: איזה מסכנים בעזה...
אני: אז למה הם לא עוברים דירה?
XDDDDD

פספוסה בת 1.5 באמבטיה מלאת מים, מודיעה לי שהיא עושה פיפי.
ומיד אח"כ מצביעה על המים ומעדכנת: "רטוב".
מה את אומרת...

אפינו חלות לחג.
אמא: בואו, ניצוק עליהן קצת (סירופ)
קרפד: (שנתיים וחודשיים, נעמדת מול התבנית) אאאאאאאההההה!!!!

חג שמח

בואו, ניצוק עליהן קצת
אהההההההההה!

ענק.

אני: למה כשאני חופפת לך את הראש את לא מוכנה להרים את הראש למעלה שלא יכנסו לך מים לעיניים?
היא,מושכת בכתפיה :ככה זה ילדים

"אויש, את כזה יצור חמוד!!! את ילדה מהאגדות!"
קטנה(2.5):"גם אדון ינשוף מהאגדות"("ספר לנו סיפור,ספר גם אגדות...")

בת 4.5: הצילו ופליימוביל זה שונה.
אני: מה?
בת: פליימוביל זה שונה מהצילו.
אני: הא?!
בת: אם צועקים פליימוביל בים אז המציל לא יודע שאתה בצרה.



<למה דומה עורב לשולחן כתיבה?>

פשוט גדולה!

בת 4 קיבלה הסברים באנגלית על איך באים ילדים לעולם. ברמה של לאבא יש penis לאמא יש vagina.
ארוחת ערב, מגיע חבר (שהוא יותר כמו בן משפחה. אומן. מבוגר. קצת תימהוני. רווק תמידי. דמות קבועה בארוחות ובחגים)
הילדה חוזרת על השיעור ואמרת בקול רם:
daddy has a penis, mommy has a vagina- so what does peter have
?

אם צועקים פליימוביל בים אז המציל לא יודע שאתה בצרה.
אחד הגדולים. צחקתי שעה.

ואחד משלנו:
בעצירה בשדה בוקר נורי (שנתיים וחצי) הולכת עם הדודות וזוהר בן הדוד לטיול קטן ביער של קבר בן גוריון
כשאני באה לקראתה היא מחזיקה שתי אצבעות מעל האוזניים ומספרת:
"לנורי יש קרניים, נורי יעלה" ואחרי שנייה: "גם זוהר יעל" פתאום אני רואה יעל גדול מתקרב. בהתרגשות אני אומרת: "נורי, תראי!"
והיא: "אה, גם הוא יעל".

_בהתרגשות אני אומרת: "נורי, תראי!"
והיא: "אה, גם הוא יעל"._
D-: גדול!!!

PQvnZOR]daddy has a penis, mommy has a vagina oIk[/po]

והיא: "אה, גם הוא יעל".
אוי, זה אדיר!!!

אני אומרת בתקיפות להדס בת השנה וחצי שתתרחק מהתנור כי הוא חם, אז אחותה בת 3 נוזפת בי: "אמא! אל תדברי אליה לא יפה! תדברי אליה בנחת!"........ מי פה האמא, תזכירו לי?

תלתן (5) אמא, איפה הלב שלך?
אני: כאן (מניחה יד על מרכז החזה)
תלתן: לא . הוא כאן. (מדגישה מתחתת לשד)
איתי יונק מפה. הוא יונק את החלב מהלב שלך...



שבת. ארוחה משפחתית עם חברים.

נחל (2.5) ופל בשיט.
אמא ואבא: ?
נחל: ופל בשיט
אנחנו: ?

וכך חזר על עצמו עד שהבנו ופל בשיט = גפילטע פיש!

אמא חוזרת הביתה אחרי חמש שעות העדרות.
אמא:"חתולי שלי?"
קטנה:(2.5)" אמא שלי! אהובה שלי!חיפשתי אותך ולא מצאתי והתגעגעתי כי לא ראיתי אותך המון זמן, ממש אף פעם"

אני אקריא לך סיפור על הזחל הרעב :
פעם היה זחל רעב שלא ידע שיש אריה שאהב רק תות

והבוקר : אנחנו נחמדות אחת לשניה .

בת שלוש: בא לי מאד לעשות אמבטיה עם מישהו שיש לו ציצים גדולים!

זה הקטן כבר גדול (שנה וחודש) מטפס על בוציק בשעת קריאת סיפור לילה טוב.
בוציק (4 וחצי): "הוא מועך לי את הבטן אל השלד!"

אחח... נחת...
ואני עוד זוכרת שכתבת כאן פעם באחד הדפים "בוציק רוצה הורג תינוק".
גדלנו, הא?

אילו פנינים, אחת אחת !!!!

וואו, רוצה הורג תינוק?
הם אוהבים אחד את השני כל כך ואני מתמוגגת מהקשר שלהם בכל יום מחדש...
רק היום בעת ששב הבוציק הביתה, זה הקטן ראה אותו, והחל לבכות כשיצא לרגע מהחדר. שב לו הבוציק וזה הקטן שעט לעברו, החל לדבר עמו בהתלהבות יתרה (חשצצםם פק'רררב , ללגלכו, גגקן, פצצצצ, אז'ה אז'ה אז'ה) והחל מלטף אותו נרגשות (אם הוא לא היה כזה תינוק עדיין הייתי מכנה זאת טפיחות נמרצות, אבל הכוונה היתה ברורה).

בן 4.5 אוכל שישליק , מלקק את שפץיו ואמר: " טעים חיה על שיפוד". ( ומי בכלל גילה לך שזה חיה?)

אולי יש לו מבטא רוסי

אני שומעת את הבכור (6.5) גוער בקטן (5) "תכבה את האור- אתה מבזבז את העולם"
(-:

נוסעים באוטו ואני מספרת לאבא שראינו עץ שכרתו אותו (העץ מת ממחלה), ויכולנו לראות את כל הטבעות שבגזע.
אבא: העץ היה זקן?
הגאון שלנו (בן 5): לא, הוא לא היה זקן! (בנחרצות)
אחרי כמה רגעים.
אבא: איך אתה יודע שהוא לא היה זקן?
הגאון: כי העלים שלו לא היו קמוטים.

לא ידוע לי על שום מבוגר אחראי באזור שהביא לתשומת ליבו שלזקנים יש קמטים...

בת שנתיים וארבעה,
יושבת על הנדנדה עם מבט מהורהר ופתאום:
"אמא, מה התאריך היום?"

אני : עם מי את משחקת שיש לך ביצים של כינים?
היא :איתך

תראי מה יש לי ?
אני :ענבים
היא :כן אשכול ענבים
(היו שם שניים )

והיום לשיפוצניק :
סלאמת כל טוב