באופן טבעי

מסתבר שחלק מהקב"סים אוהבים ניירות, אולי זה נותן להם תחושת הגנה וחום.
מה אמרת לה בע"פ? לא צריכה להיות לה בעיה לרשום בתיק את מה שאמרת לה. את לא חייבת לעבוד בשבילה במילוי ניירות. (אלא אם את רוצה להיות נחמדה. אבל אז אפשר גם סתם להזמין אותה לתה.)

2. לכתוב מכתב בו אני מודיעה שאני ממתינה לתוצאות הבג"ץ.
בקשי ממנה לכתוב, ותחתמי.

מישהי ויונת המון תודה! הבנתי שאין ספק שאני לא אעמוד בזה... אני מקנאה בכן!

טליה - לא כזה סיפור. כותבים בקשה בניסוח חופשי (דוגמאות יש בדף אישור לחינוך ביתי דוגמאות למכתבים ותוכלי לקבל את שלנו אם תרצי), ומכאן והלאה זה בנוהל "שגר ושכח" עד שמגיע האישור (או לא).
לי היה חשוב להגיש את הבקשה ולקבל את האישור כי זה החוק. דבילי, דורש שינוי, לא הוגן, בג"צי, אבל זה החוק. לא היה שום ענין של "להתחבר" או "להרגיש". הגשנו, אושרנו וזהו.

את שתי האפשרויות היא הציגה בזמן שהיתה אצלי לתה. (הזמנתי אותה לאחר שהתקשרה וביקשה לבוא) היא גם ערכה בדיקה לראות שאין התעללות קשה וביקשה שאספר לה בכל זאת מה אני עושה עם הילדים בנושא החינוכי מעבר לרק חום ואהבה.
לא ידעתי מאיפה להתחיל... השפה כל כך שונה, יש כזה פער בתפיסת העולם.
לא בא לי לשחק את המשחק שהיא מייצגת. היא שייכת לעולם מקביל שאין לי נגיעה בו. נראה לי שפשוט אמשיך לחיות את חיי בדרכי שלי.
אציין כי היה לנו מאוד נחמד לשבת ולדבר על הכל חוץ מהנושא החוקי. אני מבינה שהיא ממש רוצה למלא את תפקידה על פי הכללים אך לא אוכל לעזור לה בכך.

Help תובעים אותנו
האם הבנתי נכון ומשפחה ללא אישור לחינוך ביתי נתבעה על עבירה פלילית ונמצאה אשמה?

לא בדיוק, מדובר על משפחה שהילד של היה בבי"ס ושנוצר עימות בינם לבין בי"ס. אם היו מזכים אותם היה משתמע מזה שבי"ס לא בסדר, וכמובן שפסיקה כזו תהיה בעייתית למערכת.

בני בכיתה ד'. כבר חודשיים אנחנו בבית.
גרעתי אותו ממחלקת החינוך בעיריה (כי חשבנו לעזוב) אך בסוף לא עברנו אז לא רשמתי אותו לשום מקום.
אף גורם לא בירר או צילצל.
אני בהתלבטות גדולה.
האם לפנות למוסדות כדי לבקש אישור ובכך לעורר קשיים
או אולי עדיף להמשיך כך בשקט?
מה הן ההשלכות של כל דרך?
תעזרו לי בבקשה

סביר (אבל לא בטוח) שמתישהו הם יגלו אתכם. מצד אחד, לא צריך להילחץ כבר עכשיו -- לא יקרה כלום אם תעשו את זה בקצב שלכם. מצד שני, אל תצפי שתוכלי להישאר מתחת לראדאר לתמיד.

אני מעורר את השחר, ולא- השחר מעוררני.

כלומר, אם הבנתי נכון, עדיף להשיג אישור.
אך האם העובדה שבני כבר בבית (כאמור מזה כחודשיים) תפריע לתהליך של קבלת האישור?
האם כדאי פשוט לנסח פנייה אל משרד החינוך ולהתחיל את התהליך?
תודה

עדכון ותהיות:
לא חתמתי. מבחינתי זה היה אומר להצטרף למשחק שאני לא מאמינה בו.
בינתיים שוב עברתי קיבוץ, הפעם התחמקתי על ידי כך שאמרתי שארשום את הילדים בכתובת שבתעודת הזהות (מחוז אחר) והקבסית אמרה שלא תרדוף אחריי.
עקב נתונים מסויימים מתהדק הפיקוח בקיבוץ שלי ואני לא בעיניין של חתול ועכבר.
תוהה אם לגלות לה שלא רשמתי אותם בשביל לא להמשיך בשקר.

עד כמה שהבנתי, האנשים שאחראים על הרישום פשוט צריכים שהכל יהיה מסודר מבחינת ניירת. על כן, סביר שאין "סכנה" בהתחמקות, ומרגע שהתגליתם, כל השאיפה של האנשים תהיה שתשתפו איתם פעולה מבחינת הניירת.

אכן, זה גם הרושם שלי.

סביר (אבל לא בטוח) שמתישהו הם יגלו אתכם.

אנחנו בחינוך דמוקרטי לא מוכר ולא רשמי (בניגוד לבתי ספר כן מוכרים) כבר חמש שנים. מבחינת החוק זה חוסר שיתוף פעולה עם מערכת החינוך, ועברה על חוק חינוך חובה. ילדי מעולם לא היו רשומים במחלקת החינוך בעיריות בהן גרנו (בשתי ערים).
מעולם לא חיפשו אותנו.
אני יודעת שיש אלפי ילדים בארץ מתחת לראדאר. למי שזה חשוב לו לא לבקש אישור.

ילדי מעולם לא היו רשומים במחלקת החינוך בעיריות בהן גרנו (בשתי ערים).
זה עוזר. זה שונה מהמקרה של מי ששאלה, כי הילד שלה כן היה במערכת, לכן כנראה שאין לה אפשרות להישאר מתחת לראדאר לאורך זמן.

שאלה תיאורטית: במידה והיינו עם אישור עד כה, ואנחנו עוברים דירה בקרוב, יש סיכוי שלא יגיעו אלינו ויעזבו אותנו בשקט? כל תהליך האישור הזה מאוד מקומם אותי והייתי מאוד רוצה להמנע ממנו...

מכירה די הרבה משפחות שבמעברי דירה "נעלמו" למערכת החינוך
גם שאנו עברנו ממקום למקום יכולנו " להעלם" בחרנו אחרת.

תודה שרית השאלה היא, האם המועצה/עיריה מקבלת אינפורמציה על הילדים שעוברים לשם (למשל, ממשרד הפנים כשעושים שינוי כתובת)? אחרת, אם כן, איך אפשר להיעלם?... חוץ מלהחליט שלא משנים כתובת, שזה בעייתי בפני עצמו.

אני עדיין מתחבטת בעניין הזה מבחינה אתית וחוקית. ברור שחוקי זה לא, ותמיד עומד מולי העניין של שמירת החוק ומה אנו משדרים לילדינו כאשר אנו עוברים על החוק. אבל במקרה הזה, אני מאוד לא מסכימה עם החוק, וכל התהליך של האישורים הוא הרי כל כך אבסורדי, וכל כך מגוחך, וכל כך מכעיס ומשפיל באיזשהוא מקום... זה מקומם אותי ומבחינתי להיעלם תחת הרדאר יהיה גם סוג של אמירה ו"נצחון" קטן על המערכת.

היות וחיברו את הנתונים במחשב של משרד החינוך עם משרד הפנים,יש סיכוי שיעלו על משפחות לא רשומות.

לפי דעתי , עדיף הרישום ,ע"י פניה מצד המשפחה לרשות ,בצורה רגועה ומסודרת.גם אם הילד כבר כמה חודשים בבית.
עדיף מאוחר מאף פעם לא.

ככל שיותר משפחות יעשו צעד שכזה : להוציא את הילד מבי"ס ומאוחר יותר לטפל בטפסים, ככה יהיה צידוק לשינוי הנהל .
בנוהל כתוב שיש לעשות זאת במועד ההרשמה לבי"ס (שזה בחודש הזה , ברוב הרשיות).
החיים לעומת זאת מתרחשים 365 יום בשנה.
הארות מגיעות בכל יום, או לפחות יכולות להתרחש.
ילד יכול להחליט שהספיק לו והורים רגישים ואמיצים יכולים בהחלט להבין ולגבות את זה .
זה כל מה שצריך לומר למפקחת ולכל מי שישאל.
לכו עם האמת שלכם. אף אחד לא יכול עליכם .

נכון שרובנו ביטניקים ושונאים מסגרות ותמיד מטילים ספק.
מצד שני, אני חושבת שרואים די מהר שאנחנו אוהבים ומטפלים בילדים שלנו.

לי זה חשוב לעשות את התהליך של האישור לח"ב כדי שלא יוצר מצב שבו פתאום איזו עו"סית תבוא אלי ותבדוק אם אני אמא מזניחה שמחששת בסלון ושולחת את הילדים למכור סמים למחיתי או להרים ארגזים בבאסטה.

מדי פעם אנחנו כן מגיעים לרשיות, נניח מקרה חרום, לא עלינו וצריך רופא ילדים. או שיש איזה עניין משפטי. במקרה כזה טוב להיות מוסדר חוקית.

זה נכון שהתהליך הזה הוא אבסורדי-האם אני צריכה רישיון כדי להכנס להריון?
אבל בנתיים ככה זה במדינה שלנו. אנחנו נהיה רבים ומבוססים, התופעה תהיה מקובלת בדעה הציבורית וזה יקרה,ככה אני מאמינה.

אני העדפתי לפנות בסוף מאי כדי שעד שהםיתייחסו אליי יעבור חודש, ואז כל התהליך מתבצע בחופש הגדול, או מקסימום בחודש האחרון ללימודים כשכולם עסוקים במסיבת הסיום, בלי לחץ להכניס את הילד לבי"ס.

לבשמת א.
את רואה מהיכן את מגיעה ולכן ברור לך שחינוך ביתי הוא חיובי לילדייך ולכן מגוחך בעינייך "לבקש" רשות ממשרד כל שהוא ...ואת מציינת שכל משפחה צריכה לקבל אישור לכך
ואני שואלת אותך , משפחה של נרקומנים , שאין להם כח להעיר את הילד שלהם , לדאוג לו לבגדים וספרים , בכלל , הילד הוא מן מטרד כזה שראוי לו להסתובב בשקט - כי הם עכשיו ב"עיניינים שלהם" - גם להם לאפשר "חינוך ביתי"?
או לפחות לאפשר לילד כזה מסגרת כמו בית ספר ומועדונית (ואם אפשר אז גם פנימיה ...)
לצערנו יש גם קצוות כאלה , לכן כולם נכנסים ל"רשימה" של המדינה ורק הטובים (או היותר טובים ממשרד החינוך) רשאים לחנך לבד .
ואגב , חבל שלא צריך לקבל אישור בכדי ללדת ...

מי קובע אילו משפחות עונות על __היותר טובים ממשרד החינוך ? מה הקריטריונים?

אני ב.....הלם.....

לכי בבקשה לקבל רשיון על החיים .....שלך!!!

משפחה של נרקומנים , שאין להם כח להעיר את הילד שלהם , לדאוג לו לבגדים וספרים , בכלל , הילד הוא מן מטרד כזה שראוי לו להסתובב בשקט - כי הם עכשיו ב"עיניינים שלהם"

זה תיאור של משפחה שזקוקה להתערבות של עו"ס ושל רשויות הרווחה, לא של משרד החינוך. וזה בלי קשר לחינוך (ביתי או בכלל). המדינה יוצאת מנקודת הנחה שרוב מכריע של המשפחות אינו כזה. מכיוון שכך, הם לא שולחים עו"ס לכל בתי האב בארץ כדי לבדוק מה מצבם... מה הקשר לחינוך ביתי בכלל?

חבל שלא צריך לקבל אישור בכדי ללדת ...
חבל גם שאין אישור לנשום
מי רשאי להחליט למי כן ולמי אסור ללדת
משפט מזעזע
מדינת משטרה )-:

אנח חושבת כהורים שהחליטו לבחור בחינוך ביתי
בצורה זו או אחרת אנחנו מודל לילדינו
איזה מודל אנו רוצים להיות?
שומרי חוק? או שומרי חוק שזה מתאים לנו?

לפי דעתי , לא מנסים להעמיד את המבקשים אישור על איזו סקלה של התפלגות נורמאלית .לא מנסים לקבוע מי הכי טוב.זאת לא תחרות.
יש דברים בסיסים שהעו"ס באה לראות ולהתרשם. כל משפחה עושה את זה בסיגנון שלה וביכולת שלה.
יש מי ששולח את הילד ל3 חוגים ויש מי שיושב איתו בחצר ונותן לו לעשות יצירה בעלים.
מדובר פה על 'הורה סביר'.

טב, עלו עלינו ממש.
התקשרה הקב"סית והתחילה לכעוס עליי בטלפון.
דיברתי רגוע והצעתי לה לבוא אלינו הביתה לבקר ולדבר פנים אל פנים.
לא מתאים לי להיות אוייבת שלה ואני בטוחה שיהיה מפגש חיובי.
העניין הוא שאחרי שאני אראה לה שאנחנו בסדר , משכילים וכו', אני רוצה להגיד לה שאני לא מעוניינת להגיש בקשה לאישור מטעמים אידיאולוגיים.
אני לא יודעת איך היא תעכל את זה ומה היא תעשה עם זה.
למישהו יש הצעה, רעיון, נסיון?

אני רוצה להגיד לה שאני לא מעוניינת להגיש בקשה לאישור מטעמים אידיאולוגיים.
הבעיה עם זה, זה שכרגע במדינת ישראל, זה מנוגד לחוק. עד כמה שההשוואה אבסורדית (כי אני מזדהה ומבינה את הרצון להמנע מהבקשה המגוחכת הזו), להגיד לקב"סית דבר כזה יהיה כמו להלין בפני שוטר בצומת שאת לא מוכנה לעצור באור אדום מסיבות אידאולוגיות, או לומר למס הכנסה שאת לא מעוניינת לשלם מיסים ולהגיש דו"ח שנתי מסיבות אידאולוגיות זאת בעיה. וזה לא ממש משנה אם תגידי את זה בצורה נעימה ומכבדת, וזה לא חשוב שאתם משכילים ובעלי תארים ושיש לכם ילדים מחונכים ואינטליגנטיים להפליא... מה שמשנה זה שישנו חוק, והיא מחוייבת לעבוד לפיו. מן הסתם היא לא עושה לכם "דווקא". בשלב הזה שעלו עליכם, אין לכם הרבה ברירות בעצם:

• אתם יכולים לבלוע את הצפרדע ולהגיש
• אתם יכולים להחליט שלא מגישים ועל החיים ועל המוות (וסביר להניח שיעשו לכם את המוות)
• אתם יכולים לעבור דירה ולקוות ששם לא יעלו עליכם, או לעשות שינוי כתובת לעיר אחרת או למקום שבו יש מישהו שיכול לקבל את הדאר שלכם

תזכרי גם שבסופו של דבר, זו לא החלטה של הקב"סית. היא רק שליח. מי שאחראי באופן יותר ישיר על אישורי הבקשות האלה הוא המפקח/ת של משרד החינוך במחוז שלכם.

אני מסכימה עם מה שכתבה לך המבקשת.
טוב, גם אני מבקשת

אני גם מסכימה עם הגישה שלך של לא להתחיל לצעוק בטלפון ושאפשר לדבר בצורה מכובדת .

אני חושבת שהיום ,הח"ב עשה כיברת דרך כזו שכבר אי אפשר להתכחש לקיומה וללגיטימציה של הדרך ולאיים על אנשים וכ'. מה שחשוב לנו זה להיות עם הילדים שלנו.
אם זה אומר שאנחנו צריכים כל שנה להשקיע 20 דק' (והמוכשרים ביננו גם עושים את זה בפחות)מזמננו ולמלא איזה טופס -יאללה.

אני לא מבינה משהו. קראתי עכשיו את חוזר מנכ"ל משרד החינוך לגבי חנ"ב.

אם המפקח/קב"סית מחליטים לאכוף כל סעיף וסעיף בחוזר, הרי שהחיים הופכים להיות סוג של סיוט וזה לא בדיוק 20 דקות פעם בשנה (לפי החוזר).

בנוסף, צורם לי ואני מתקשה בעניין של "לבקש פטור". אני מוכנה לנסח את זה אחרת, אבל לבקש שיפטרו אותי מחינוך ילדיי במסגרות שהם קבעו???

תנסחי איך שאת רוצה.
אנחנו ניסחנו שאנחנו מגישים בקשה לחינוך ביתי, לא הזכרנו שום פטור.
אבל קיבלנו פטור...

אבל מה לגבי כל הסעיפים? האכיפה שלהם נתונה לשיקול דעתה של הקב"סית או שאצל כולם זה ביקור שנתי של 20 דקות?

לא הקבסית "אוכפת" או מחליטה - אלא המפקחת. כנראה שבכל מחוז זה קצת שונה. אולי כדאי לדבר עם משפחות מהאיזור שלך, ולשאול איך היה אצלם. זה גם תלוי אם הייתם בבית מאז ומעולם, או אם הוצאתם מהמסגרת אחרי שכבר הלכו אליה. כשמוציאים, הם נוטים להקשות יותר.

בבית מאז ומעולם. לא מכירה משפחות ששייכות למחוז אליו אנחנו משתייכים.

אני שולחת לך מייל עם כתובת של מישהי מהאזור שלך שמקבלת אישור אאל"ט.

יופי, תודה. ומפאת חשאיות, שלא לומר, פרנויה, אשנה את הניק שלי כאן. שוב תודה.

טוב, אז אני מבינה שהחוק הוא חינוך חובה, אני אכן מחנכת. (בדרכי שלי) האם אין דרך להשאר נאמנה לחוק אך ללא ציות לנהלים?
האם החוק כולל ציות לנהלים?
הנהלים לא מקובלים עליי. (רישום לביה"ס, הגשת בקשה וכו') האם בוודאות אי ציות לנהלים =אי ציות לחוק?
אין דרך לעקוף את זה?
נניח שהיא תעשה מה שהיא רוצה עם השמות שלנו, אני לא אתערב לה בניירת והיא לא תתערב לי בחיים?

אנחנו הגשנו בקשה ובה הגדרנו שאנחנו םוטרים את מערכת החינוך מהאחריות על חינול ילדינו ומשאירים את האחריות הזו בידינו. חוץ מזה לא רשמנו אף אחד לשום מקום ולא מתכוונים לרשום. האמת, מכל מה שאני שומעת, בסופו של דבר לא לוקחים אף אחד לכלא על כל הסיפור הזה. אותי הידיעה הזו מרגיעה

תודה רסיסים, חיזקת אותי.
אני באמת לא מרגישה נוח עם העניין הזה של לרשום אותם.
אולי אני אשמע את ההנחיות שלה ואבחר לעשות רק מה שמרגיש לי מדוייק .
אין לי בעייה לרשום מכתב למשרד החינוך שבו אני מצהירה שעקב בחירתנו באנסקולינג בבית, אני מוותרת על שרותיו.

גם אנחנו כתבנו כחלק מהאג'נדה החינוכית שלנו, שאנחנו מאמינים כי כהורים האחריות על חינוך הילדים מוטלת עלינו, ולא על שום גוף או מערכת אחרים. לא רשמנו "מוותרים על שירותיו" - לא ראינו לנכון לרשום דבר שיישמע כמתריס או מתגרה. גם אנחנו לא רשמנו לשום בי"ס ואין לנו כוונות לרשום - כאן עובר הגבול שלנו. מה גם, שמקריאתי את הנהלים, זה לא ברור שם אם מדובר בהמלצה לרשום, או בחיוב לרשום. אלו שני דברים שונים בתכלית. בכל אופן, בשנה שעברה המפקחת אמרה לי שכדאי לרשום את הילדים, עשיתי "כן, כן" עם הראש, לא רשמתי, והאישורים הגיעו בדאר בלי שום עניינים.

לא לרשום למסגרות כבר מרגיע אותי. חשבתי שזה מאסט. עצם הרישום לבי"ס, גם אם לא הולכים לשם, עושה לי תחושה היפוקרטית שאני לא חיה עמה בשלום.

מה זה לא שולחים לכלא? היו אנשים שכן עשו להם עניינים ולא נתנו להם אישורים, נכון?

אפשר להוריד ראש ולבלוע צפרדעים קטנות או להתנגד ואז זאת עשויה להיות דרך קשה.
בחרו מה שמתאים לכם.
אנחנו לא ביקשנו פטור אלא שלחנו "הודעה על חינוך ביתי". זה התקבל.
לא היינו בענין של מלחמות, מעדיפים לשים את האנרגיות במקום אחר.

הביקור (קב"ס ללא מפקחת) היה נעים ובשנה שאחרי לא הגיע אפאחד.
הרישום לבית הספר - לקח כעשרים דקות (מודה שבמכתב השקעתי יותר מזה אבל זה בגלל שהתיחסתי אליו כמו אל בחינה עצמית של ערכי ואיזשהו תכנון קדיה ובחינה אחורה.אז השקעתי). ישבתי וקשקשתי עם המזכירה והמורות והיה נחמד. יש מקומות שנרשמים בכלל באינטרנט.
מבחינתי - בית הספר זכה בעוד קצת כסף בזכות הפעולה שלי. כסף שבמצב אחר לא היה הולך לצרכי חינוך אז הועלתי.

אלה הנהלים.
יש מדינות שאנשים עוזבים, מהגרים למדינות אחרות, כי אסור לחנך בהן בבית (גרמניה, שוודיה).
זאת חתיכת מאמץ, להגר.
הפרוצדורה בארץ היא פשוטה יחסית ונדיר שלא מאשרים.

האם מישהו נתקל בבעיה לקבל אישור לזוגות גרושים? זוגות ששני ההורים חתומים על הבקשה ושניהם מסכימים על דרך החינוך?

מבחינתי - בית הספר זכה בעוד קצת כסף בזכות הפעולה שלי. כסף שבמצב אחר לא היה הולך לצרכי חינוך אז הועלתי.

זאת אחת הדילמות שלי, מדוע שאתרום לחיזוקו של הממסד הקוטל חופש-עצמאות-חיבור לנשמה הזה?
איך אני יכלה לרשום אותם אם אני יודעת שעוד מסגרת סוגרת תקבל על זה כסף?
לא יודעת לאן ילך הכסף אם לא ארשום, אולי למקומות מזיקים יותר, אבל אני לא יכולה לקחת חלק במשחק הזה.

אם זה אומר שאנחנו צריכים כל שנה להשקיע 20 דק' (והמוכשרים ביננו גם עושים את זה בפחות)מזמננו ולמלא איזה טופס
אני מרגישה כל כך קטנה ומטופשת, כשרק המחשבה על ניסוח בקשה עולה לי בשעות מחיי.
לא רוצה לחשוב כמה זמן היה לוקח לי ממש לנסח מכתב בקשה או אפילו מכתב הודעה...

שיט, למה הייתי צריכה להיכנס לדף הזה ולהיזכר שזה הזמן בשנה שבו מגישים בקשות?????

לא רוצה לחשוב כמה זמן היה לוקח לי ממש לנסח מכתב בקשה או אפילו מכתב הודעה
יש דוגמאות למכתבים כאלה.
אפשר להשתמש בדוגמא כזאת ורק לעשות את השינויים בשמות ובכתובות.
זה חוסך המון זמן.
(שכחתי אצל מי נמצאות הדוגמאות הנ"ל. תבשיל קדרה?)

כמגשיה סדרתית של אישורים כבר כמה שנים טובות הכל שאלה של איך מציגים את הבקשה, מה רוצים. ואם אתם שואלים אותי אז חשוב להגיש אישורים ולקבל אישור בגלל הרבה פרוצדורות שאני נתקלת בהם החל מקופ"ח בתי חולים ההצגה הרבה יותר פשוטה מול אנשים של מה זה חינוך ביתי. כן יש לי אישור באותו רגע מניחים לי. ומעבר לכך אני רואה כל פעם שאני ממלאת את הטופס כבחירה מחודשת שלי בחינוך ביתי, והטפסים מעניין להסתכל בהם אחרי תקופה ולראות איך הצגנו משהו אחד ועשינו הרבה דברים אחרים ואז מה..

עושה לי תחושה היפוקרטית
???

הבוקר היתה אצלי הקב"סית.
היתה לנו שיחה נחמדה וטובה.
סיפרתי לה מי אני ומדוע אני לא מעוניינת להגיש בקשה לפטור.
תיארתי לה את זה כמו סירוב פקודה בצבא מטעמי מצפון. (לא שהייתי בצבא...)
היא ניסתה לשכנע אותי שציות לחוק זה דבר חשוב ושחוקים הם חשובים.
דיברה איתי בשפה זרה ובמושגים שכבר שכחתי שקיימים. (צריך... חובות ...מסגרת....)
היא הבהירה לי שאם אבחר לא להגיש, היא תאלץ לפנות למחלקה המשפטית של המועצה על מנת שיפתחו בתהליכים נגדי.
אני לא בטוחה מה אעשה, אני מניחה שאכתוב מכתב שבו אני מצהירה שהילדים הם באחריותי החינוכית ובאנסקולינג.
נראה לי שלא ארשום אותם למוסדות , למרות שבדפים שהיא השאירה לי כתוב במפורש שצריך.
בן הזוג שלי מעודד אותי לעשות מה שנראה לי ולי מתחשק לצייר אצבע משולשת ולשלוח להם...
היא באמת היתה נחמדה, זה לא אישי נגדה, אבל צריך לעשות הכל על מנת לפרק את המערכת הזאת.

נראה לי שלא ארשום אותם למוסדות , למרות שבדפים שהיא השאירה לי כתוב במפורש שצריך.
בחוזר מנכ"ל החדש ויתרו על החובה לרשום. הילדים שלי לא רשומים וקיבלנו אישור. סתם שתדעי.

בחוזר מנכ"ל החדש ויתרו על החובה לרשום. הילדים שלי לא רשומים וקיבלנו אישור. סתם שתדעי.
דווקא בחוזר המנכ"ל עדיין כתוב שצריך, אבל בשטח הרבה משפחות מקבלות אישור בלי לרשום. זו באמת דרישה אבסורדית.

היתי רוצה לשמוע יותר על דעתכן בנוגע לרישום הילדים ולמה הוא אבסורדי.
אני פשוט לא יודעת להסביר במילים למה זה לא נראה לי, זה פשוט מעורר בי התנגדות.
תודה.

היתי רוצה לשמוע יותר על דעתכן בנוגע לרישום הילדים ולמה הוא אבסורדי.
הבעיה המעשית היא שהרישום מחייב את מנהל בי"ס להכריח אותך לשלוח את ילדיך לבי"ס כל עוד האישור מתעכב במשרד החינוך (וקורה שיש סחבת, מה לעשות).
הבעיה האידיאולוגית היא שזה שקר לרשום ילד למוסד שהוא לא באמת קשור אליו.
הבעיה של מנהל תקין היא שבי"ס מקבל תקציב שהוא לא מעניק תמורתו שירות, לכן זה סוג של גניבה.
הבעיה הפוליטית היא שזה נותן כוח למערכת במקום למשפחות.

יחד עם כל זה, פשרה סבירה בעיני היא להסכים לרשום אחרי שיהיה לך אישור ביד. זה פותר את הבעיה המעשית, גם אם לא את האחרות.

תודה יונת,
האם רישום הילדים הוא חוק או נוהל?
אני רוצה לשלוח מכתב בקשה לאישור חנ"ב אך לא לרשום אותם למוסדות, האם עדיין תהיה עילה לתבוע אותי?
הקב"סית שלנו מאוד דקדקנית ומאיימת בתביעה.
אנחנו במחוז צפון והמפקחת היא רבקה אור, מישהו מכיר את הגישה שלה?

החוק אומר ששר החינוך יכול לתת פטור לפי שיקול דעתו, והנוהל אמור לפרט את שיקול דעתו. רישום הילדים הוא חלק מהנוהל.
לגבי עילה לתבוע: זה פחות קשור למה שבדיוק עשית מבחינה בירוקרטית, ויותר לסיכויים שלך בבית המשפט -- העו"דים של משרד החינוך לא טפשים, ולא נכנסים לתביעה במקרים חסרי סיכוי מראש. אם את בסך הכל נורמטיבית (שני הורים ישראלים, אנשים רגילים) אז אין הרבה סיכוי שיגישו נגדך כתב אישום.

לגבי שליחת בקשה בלי רישום: רבקה אור אמרה במפורש שזה לא מקובל עליה ושהיא לא מתכוונת להעביר בקשות כאלה לירושלים לאישור, אבל מצד שני אני מבינה שאת אומרת במפורש שעליך לא מקובל לרשום. לבית משפט כנראה לא תגיעו, אז זה רק שאלה של איזה נייר יצא בראש הערימה בתיקיות של משרד החינוך.

אמרו לי שבנוהל החדש ביקור הבית הוא של המפקחת ולא של הקב"סית. זה נכון? אם כן, למה היתה אצלך קב"סית?


אם את בסך הכל נורמטיבית (שני הורים ישראלים, אנשים רגילים)
ואם המשפחה לא נורמטיבית (אם כי, חמה, אוהבת, אינטיליגנטית, יודעת לקיים שיחה ולהסביר את עצמה ומטפלת היטב בילדים) - יש סיכוי טוב שיגישו נגדה כתב אישום?

_עושה לי תחושה היפוקרטית
???_

תחושה של צביעות

לביקור בית מגיעה המפקחת, ולפעמים אנשים נוספים. ביקור של הקב"סית לבד הוא לא חלק מהנוהל הנוכחי.

ואם המשפחה לא נורמטיבית
רוב הסיכויים שהכל יהיה בסדר, אבל אני ממליצה לדאוג לתעד טוב הכל (לרשום אחרי כל שיחת טלפון, לרשום סיכום של הביקור, לשמור כל מכתב) למקרה שיהיו בעיות.

ביקור בית מגיעה המפקחת, ולפעמים אנשים נוספים.

אילו אנשים נוספים יכולים להתלוות אליה?

רבקה אור אמרה במפורש שזה לא מקובל עליה ושהיא לא מתכוונת להעביר בקשות כאלה לירושלים לאישור,
מעניין, דווקא במחוז ירושלים לא צריך לרשום. מצחיק.

האנדז אפ, לפי הנהלים יכולים להתלוות אליה עוד אנשים מהוועדה המחוזית (שדנים בבקשות לחינוך ביתי). בתכל'ס לפעמים מצטרפים אליה עוד אנשים שמתעניינים בנושא או שסתם חושבים שנוכחותם חשובה -- קב"ס, רכזת חינוך, עו"ס, ונדמה לי שהיה אפילו ראש מועצה פעם.

אילו אנשים נוספים יכולים להתלוות אליה?
אצלנו בשנה שעברה הגיעה המפקחת ביחד עם הקב"סית לביקור הבית. הסתבר שביקור בית לא הספיק לה, היא גם התקשרה אליי אחרי כמה שבועות ודיברה איתי חצי שעה בטלפון, והזמינה אותי לשיחה נוספת אצלה במשרד "בלי הילדים כי הם רק מפריעים ובבית התייחסת אליהם כל הזמן אז לא יכולנו לדבר" . בפגישה אצלה במשרד היתה עוד מישהי שהיא הציגה בתור "דר' זאתי וזאתי שיושבת גם בוועדה".
קיבלנו אישור.
השנה יש לנו ביקור בשבוע הבא, נספר איך היה אחרי! האמת היא, שאני קצת מצטערת שבכלל הגשנו בקשות לאישורים ולא פשוט התעלמנו באלגנטיות והמשכנו בחיינו, כי עכשיו כל שנה יש את הקטע הזה של האישורים והביקורים הכה מעיקים, הכה מערערים, והכה מלחיצים. אל תשאלו אותי למה... זה פשוט ככה.

לפי הנהלים יכולים להתלוות אליה עוד אנשים מהוועדה המחוזית (שדנים בבקשות לחינוך ביתי). בתכל'ס לפעמים מצטרפים אליה עוד אנשים שמתעניינים בנושא או שסתם חושבים שנוכחותם חשובה – קב"ס, רכזת חינוך, עו"ס, ונדמה לי שהיה אפילו ראש מועצה פעם.

אז זה כמו בבי"ח שמתלווים לרופא כל מי שמתלווה? זו יכולה להיות קבוצה של 25 סטאז'רים?

איפה הנהלים כתובים? לא קראתי את זה בחוזר ועוד שאלה - הם יכולים להכנס לחדרים? לשאול את הילדים שאלות (שלא נראות לי..)? ואםהם לא יכולים לעשות את זה (לפי הנהלים) והם כן עושים, איך בדיוק מפסיקים אותם (ואולי כאן זו שאלה אישית של אסרטיביות? בכל זאת, מצב מביך ששואלים "אפשר להכנס לחדרים? לעשות סיבוב בבית?" או את הילדים: "הייתם רוצים ללכת לבית ספר?" "מה אתם עושים כל היום?")

כי עכשיו כל שנה יש את הקטע הזה של האישורים והביקורים
תעברו לירושלים - קיבלנו אישור לשנתיים בביקור שהיה רק בסלון, ופגישה אחת (בלי הילדים, אבל מתוך מחשבה שלנו, הם אמרו שלא משנה)...
במשך השנה שכבר עברה לא שמענו מהם כלום.

איפה הנהלים כתובים?
אי שם בנבכי האתר של משרד החינוך. הם כל הזמן משנים אותו, אז הכתובת שיש לי כבר לא עובדת. אבל אם יש לך קצת זמן ועקשנות בטח תצליחי לגלות.

הם יכולים להכנס לחדרים? לשאול את הילדים שאלות (שלא נראות לי..)?
אין חוק שאומר שהם יכולים לעשות את זה, אבל הם יכולים לא לתת אישור אם לא בא להם. בתכל'ס יש משפחות שלא מסכימות שיתשאלו את הילדים וכן קיבלו אישור. אני חושבת שהאחריות שלך לשמור על טובת הילדים שלך גדולה מהחובה שלך לעזור לעשות סדר בניירת של משרד החינוך, ככה שאם לדעתך עדיף שלא יתשאלו אותם אז מחובתך למנוע את התשאול.

תעברו לירושלים
אם זה היה כל כך פשוט.... אנחנו לא רוצים לעבור. אוהבים איפה שגרים. מקווה שהשנה יהיה יותר פשוט.
אצלנו לא נכנסו לחדרים, ישבו רק בסלון. לא נתתי שיתשאלו יותר מידי והכנתי את הילדים שהם לא חייבים לענות, והתערבתי כששאלו מה שלא נראה לי.

היא באמת היתה נחמדה, זה לא אישי נגדה, אבל צריך לעשות הכל על מנת לפרק את המערכת הזאת
צאו לי מהוריד, אני מבינה את הגישה שלך וזה מעצבן באמת וגם חדירה לפרטיות, אבל... טוב שיש את המערכת הזו, אני עובדת עם ילדים (מתבגרים) ממשפחות מצוקה, ואני שמחה שיש את הרווחה שדואגת לילדים האלה, גם אם זה על חשבון מעט אי- נוחות שנגרמת למשפחות הנורמטיביות.
מזכיר קצת את הדיון על האב שנעצר כי התקלח עם ביתו...

ולי יש שאלה קצת אחרת:
הבן הגדול שלי הולך לגן (טרום חובה), אבל לפי רצונו- אם בא לו באותו יום לפגוש ילדים, הוא הולך. אם רוצה להישאר בבית- או שאני בבית או שיש בייביסיטר עם שני הקטנים, אז הוא נשאר- לפעמים פעם בשבוע, לפעמים שבוע שלם, לפעמים הולך לגן שבוע שלם. עכשיו הוא נכנס לגן חובה. האם כדאי לי להגיש בקשה, או לחכות ולראות אם יצוצו בעיות?

במרווח שבין להגיש בקשה מסודרת לבין להתעלם, שמעתי על רעיון נחמד ונראה לי שאאמץ אותו: להכין בקשה לעת מצוקה...

ואני שמחה שיש את הרווחה שדואגת לילדים האלה

את מתכוונת למשרד הרווחה? אם כן, אז זה לא קשור למשרד החינוך.
לדעתי צריך להפריד בין עזרה לילדים במצוקה לבין חינוך.
אין לי בעייה עם עזרה, יש לי בעייה עם חינוך.
ואני לא חושבת שלאפשר חינוך ממסדי לילדים במצוקה זאת עזרה. חינוך ממסדי פוגע בכל כך הרבה רמות... אבל זה לדיונים אחרים.
אני בטוחה שאת עוזרת לילדים אלה, אבל זה לא קשור לחינוך ממסדי, זה קשור למערכת יחסים תומכת. אפשר ליצור מסגרות תומכות גם בלי המפלצת הפוליטית שנקראת משרד החינוך.

אני לא חושבת שלאפשר חינוך ממסדי לילדים במצוקה זאת עזרה. חינוך ממסדי פוגע בכל כך הרבה רמות...
אני חושבת אחרת.
בית הספר הזה הוא הרבה פעמים מפלט לאותם ילדים. לפעמים מאלימות, פיזית או מילולית, שמופנית כלפיהם או בין ההורים. לפעמים פשוט ממציאות קשה של סמים/ אלכוהוליזם במשפחה, וכו'.
לא כל בית הוא המקום הכי טוב לילד לגדול בו.
בבית הספר הילדים מקבלים ארוחה חמה בצהרים (שבחלק מהבתים גם את זה אין...), יחס חם- יש יועצות, ויש מדריכות שתפקידן כמו "משקית ת"ש" וכן, גם חינוך P-:- הדרכה, הכוונה, שלא יסתובבו ברחובות ויתדרדרו לפשע (נכון שלחלקם בכל זאת זה קורה, אבל זה עוזר). ילד זקוק למחנך- תהיה גישתו אשר תהיה (גם "הורה רצף" מוחלט שדוגל באי כפייה הוא מחנך לצורך העניין)

עד כמה שאני אישית סולדת מהמערכת, סבלתי ממנה ומחוסר הפתיחות של הורי לאפשרויות אחרות, ואני שולחת את ילדי לשם מסיבה אחת בלבד (חברה) ולבקשתם, ולא מתוך "האצלת סמכויות" - יש מצבים שבהם לילד עדיף להיות במסגרת, וטוב שיש את הפיקוח על כך (ולא מעניין אותי מי מפקח- משרד הרווחה, החינוך, וואט אבר...) כי יש מצבים, וראיתי כבר מקרים כאלה במקום עבודתי, שאי- שליחה לבית הספר לא נובעת מאידיאלים אלא מהזנחה של הילד, מחוסר יכולת/רצון להתמודד איתו, או ממחסור בדמות אחראית בבית.

ואם זה המחיר שאנחנו, המשפחות הנורמטיביות (מבחינת הטיפול בילד) שמשאירות את הילד בבית מטעמי אידיאולוגיה וכו' צריכות לשלם- אני, אישית, מוכנה למחיר הזה.

כי יש מצבים, וראיתי כבר מקרים כאלה במקום עבודתי, שאי- שליחה לבית הספר לא נובעת מאידיאלים אלא מהזנחה של הילד, מחוסר יכולת/רצון להתמודד איתו, או ממחסור בדמות אחראית בבית.

• וזה במקרה הטוב... אי שליחה לבית ספר יכולה להיות הסתרה של אלימות בבית (שלא יראו סימנים/ שהילד לא יספר), של הורים ששולחים את הילד לעבוד לפרנסת הבית, לפעמים בכפייה...

יש מצבים, וראיתי כבר מקרים כאלה במקום עבודתי, שאי- שליחה לבית הספר לא נובעת מאידיאלים אלא מהזנחה של הילד, מחוסר יכולת/רצון להתמודד איתו, או ממחסור בדמות אחראית בבית.

נכון, ונכון גם ששליחת הילד לבית ספר היא :
הזנחה של הילד, מחוסר יכולת/רצון להתמודד איתו, או ממחסור בדמות אחראית בבית.

השאלה מה זה אחראית, מהי הזנחה ומהו חינוך.
לדעתי חינוך זה ליווי של הילד בדרכו ובבחירותיו ולא לנתבו או לכוונו על פי צווים או ערכים חברתיית ותרבותיים. (חנוך לנער על פי דרכו)
ולשלוח ילד לבית הספר, כי זה מה שמקובל, בעייני זה חוסר לקיחת אחריות והזנחה פושעת.

ושוב את מבלבלת לדעתי בין מציאת פתרון הולם לילדים שזקוקים לעזרה לבין הצורך של העם במשרד החינוך.
אני בטוחה שעם המשרד הזה ייעלם מהתמונה יתהוו פתרונות אחרים לאותם ילדים במצוקה.

סליחה על ההערה הלא במקומה בדף זה,פשוט זה משהו שנתקלת פה המון בב"אופן טבעי",גם בדפים של ה"אי מילה"(ז"א אלו שהחליטו לא למול את ילדיהם.
משום מה אותם אנשים חושבים שהם מוסריים יותר ופועלים נכון יותר.אז כמובן שזה נכון לגבי אותם אנשים.
יש כאלה שחשובים שהכי נכון,טוב,מוסרי,הגיוני זה לשלוח את הילד לבית הספר.(ולעשות ברית מילה! ולהתגייס לצבא! וואוו יש גם כאלה.)

לבין הצורך של העם במשרד החינוך.

אני בטוחה שעם המשרד הזה ייעלם מהתמונה יתהוו פתרונות אחרים לאותם ילדים במצוקה.

שני משפטים מתנשאים ביותר.מערכות חינוך קיימות אלפי שנים והעם זקוק להן מכל מיני סיבות.
זה שיש בעשורים האחרונים התעוררות למשהו אחר לא אומרת שהישן הוא לא נכון על שלל מתכונותיו.

זה מצויין ונהדר ומקסים שאת מחנכת בבית,תני לאחרים באהבה ובברכה לחנך בבית ולשלוח לבי"ס/גן/פעוטון/משפחתון/צהרון/צה"ל וכו.

פלונית,
בדף הזה מתייעצת ומוציאה קיטור על השליטה של משרד החינוך עליי , ועל קיומה של מערכת חינוך פוליטית באופן כללי.
לא התכוונתי לפגוע באף אחד באופן אישי, סליחה.

מערכות חינוך קיימות אלפי שנים והעם זקוק להן מכל מיני סיבות
ממש לא.
מערכת החינוך המבוססת על בתי ספר שאליהם שולחים את הילדים היא המצאה מודרנית ביותר. בפועל אפשר להגיד שהתפתחה רק במהלך המאה ה-19, וגם "חינוך חובה" הוא המצאה של המאה ה-19 ששוכללה בעיקר במאה ה-20.

למעשה מה שהיה "קיים אלפי שנים" היה החינוך הביתי. והאמת, לא נכון להגיד "אלפי שנים". מיליוני שנים יהיה יותר מדוייק.
זה שכיום רוב הילדים במין האנושי נמצאים במערכת החינוך - זה חידוש מרעיש שהושג רק בחצי השני של המאה העשרים. מה שנקרא "בעשורים האחרונים".

בקרב היהודים (והיהודים בלבד) היה אמנם "חדר" (לבנים בלבד), אבל זה סיפור אחר.

בכל אופן, "בית ספר" מסוג כלשהו אפשר להגיד שנוצר לראשונה בשומר העתיקה. והוא לא נועד לילדים כלל. גם ההיסטוריה של הכתב אינה עתיקה כל כך, וכידוע, כדי שיהיה בית ספר, דרישת קדם היא שיהיה כתב...

קיבלנו אישור לשנתיים בביקור שהיה רק בסלון, ופגישה אחת
ל P ,
האם זו הפעם הראשונה שקיבלתם אישור?

פעם ראשונה שביקשנו, כן.

ל P , האם נכון מה שכתבת שאת גרה בירושךים וקיבלת אישור ל-2 שנים.

מתי זה קרה? בטח לא בשנת הלימודים האחרונה!!!

אני מבקשת להתייעץ.
עד עכשיו לא הגשנו בקשה. היינו "מתחת לראדאר" איכשהו. אבל עכשיו, במקום מגורינו החדש, נוצר מצב שאני פשוט מפחדת להסתבך עם המפקחות. הבכורה רשומה במקום פרטי שאינו מוכר ופועל תחת צו סגירה, והשם שלה מופיע ברשימת הילדים של המקום (הסכמנו לתת את שמה כדי להיות שותפים למאמץ לקבל הכרה ו"להיות הגונים" כלפי משרד החינוך). משמעות הדבר שהילד הצעיר, שנמצא בבית ואין לו שום כוונה לצאת ממנו בקרוב, צריך לקבל אישור - כלומר אנחנו ההורים צריכים לבקש אישור. לא? כי אנחנו כבר מתחת לפנס של המפקחת והקב"סים, לא? (מחכה שמישהו יגיד לי "לא, הכל בסדר, אל תגישי כל עוד לא פנו אליכם...(-:)

הנה אני אומרת.

פעם שעברה שעלו עלינו, יצאנו מזה בזכות זה שגרנו ביישוב בו אמי היתה דמות חינוכית מוכרת., עם מעט עקשות הניחו לנו לנפשינו.

כעת אנחנו ביישוב אחר, מחוז אחר, לא מכירים ולא מוכרים.
זומנו לפגישה בה בקשו כי נגיש בקשה לאישור, נרשום את הילדים, נעבור ביקור בית ובחינה לילדים, נעבור וועדה ואם ירצה השם נקבל אישור.

שלחנו מכתב המודיע על חינוך ביתי ועל התחייבותנו לספק לילדים את אשר יידרש להם.

קבלנו מכתב המודיע שאם לא נגיש בקשה וכל המשתמע מכך, יינקטו נגדינו צעדים משפטיים.

מערכת החינוך המבוססת על בתי ספר שאליהם שולחים את הילדים היא המצאה מודרנית ביותר. בפועל אפשר להגיד שהתפתחה רק במהלך המאה ה-19, וגם "חינוך חובה" הוא המצאה של המאה ה-19 ששוכללה בעיקר במאה ה-20.
פוסטמן ב"קץ החינוך" מדבר על בתי ספר החל מהמאה ה-13, דתיים אמנם, אך לא יהודיים. גם אני הסתמכתי על הטענה הזו במחקר הקודם, חושבת שקראתי אותה בעבודה של דגני, עכשיו אני רוצה לבדוק אותה לעומק, אני בספק רב אם תעמוד במבחן ההיסטוריה (כמובן שקודם צריך להחליט איך מגדירים באופן ספציפי מערכת חינוך). חינוך חובה זו אכן המצאה חדשה.

הנה אני אומרת
מצטרפת גם, למה להעיר את הדוב מרבצו ?
אישור לחנך את ילדיי הוא המושג הכי מקומם במערכת החינוך

תודה למשיבות! @}. אני אבדוק עם עצמי כמה נוח לי להישאר ככה. נראה איך ארגיש בחודש הקרוב - הבנתי שצריך להגיש בקשה במרץ. האמת שאני לא מצליחה למצוא את הדף שעוסק בפרוצדורה עצמה, מרוב דפים.

עולה בי תחושה קשה שנאוה היא פשוט שתולה של הממסד ועובדת איתו כדי לאתר כאן משפחות של ח"ב.
הלוואי וזה לא נכון. אך לאור תשובותיה אני מתקשה להשתחרר מהתחושה הקשה הזו.

אל חשש חמי , נאוה היא סה״כ מחנכת בית לשעבר בעלת דעה עצמאית .

הי ראיתי באתר א-ב חינוך ביתי, שממליצים במקום לבקש בקשה לפטור מחינוך ביתי, לשלוח "הודעה על בחירה בחינוך ביתי"
יש שם הצעה לנוסח מסוים, מצרפת קישור: http://www.ab-lifeschooling.com/site/de ... [po]detail id[/po]=240459
האם מישהו ניסה את זה איך זה עובד?
אני שוקלת לנסות את זה האם זה לא סיכון, או הסתכסכות?
מצפה לתגובות לפני הקפיצה למים העמוקים!
תודה
<לימונית לא שוחה נגד הזרם אלא איפה שאין זרם>