בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

דווקא ילדים מתפתחים ע"י חוסר הסבלנות שנותן להם רצון להתקדם, להיות יותר...
ואנחנו, הלוואי והיתה נשארת בנו ההתפתחות הטבעית של ילדים, החקירה את העולם בכזו פשטות,
מתוך סקרנות בריאה, העקשנות המתמדת להתקדם, להיות גדול כמו - ,
ילדים הרי מתקדמים מתוך תסכול , אמנים מולידים דבר חדש מתוך יסורים כאלה או אחרים,
גם אנחנו האמהות מולידות מתוך הכאב,
עדינה, כמו שאמרת למעלה,(לפחות כך הבנתי) אין שום דבר מיותר בעולם, הכל נצרך ולכל דבר יש תפקיד.
גם לסבלנות,
וגם לחוסר הסבלנות .

(ובנימה אישית ביותר, אני מרגישה קצת לא נעים לכתוב כאן, מרגישה לא כ"כ מתאימה לרוח הדברים ונכנסת באמצע.
לי אין בעיה עם זה אבל יכול להיות שלך יש,
אז רק תגידי אם זה בסדר מצידך או לא,
ואנהג בהתאם תודה :) )
ענת_גיגר*
הודעות: 931
הצטרפות: 08 אוגוסט 2001, 01:47
דף אישי: הדף האישי של ענת_גיגר*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת_גיגר* »

ענת, אני מזדהה איתך.
אני חושבת שלצד ההתבוננות אנחנו גם בוחרים כל הזמן, ופועלים ומתקדמים, והבחירות האלה מכריעות לפעמים, ומעצבות מציאות.
ותמיד נכון להיזכר שאנחנו בסך הכל... ושאנחנו לא יודעים הכל... ושכלמהשיש זה הרגע הזה...
אבל לא לפחד להרגיש, לפעול, לבחור.
להיות גם בזירה וגם ביציע, אפשר לומר.
עדינוש,
איתך תמיד.
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

אני חושבת שאנחנו לא בוחרים דבר בעולם שלנו..
יש לנו הרגשה כאילו אנחנו בוחרים, פועלים, מתקדמים (וחייבת להיות לנו הרגשה כזאת - כאילו יש לנו בחירה חופשית , אחרת כולנו היינו ממש בדיכאון ) וזה מה שמזיז אותנו כאן, אבל לאחר מעשה מבינים שמישהו, משהו, פעל בנו לעשות כך.
אני כן חושבת שיש לנו מקום לבחירה, אבל מקום מאד ספציפי,
מקום שממנו באמת נוכל להתקדם באופן עצמאי
ולהגיע להיות בני אדם.
הדימוי של זירה ויציע הוא דימוי נפלא,
ואני מרגישה שהזירה נמצאת במקום אחר לגמרי מעצמי...
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

הייתי עכשיו אצל ריש גלית , לקחת ספרים ועוד הפתעות ולהכיר,
ואחד הדברים הראשונים שהיא אמרה לי היה-
את יודעת שאת דומה לעדינה?
איך שמחתי! :-)
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

את יודעת שאת דומה לעדינה?
זה כל כך נכון שאפילו בנזוגי אישר את זה כשהיסבתי את תשומת לבו לזה אחרי שהיא הלכה, והוא הרבה יותר מפותח-ויזואלית ממני.
(מפותח-ויזואלית זה לא בעברית, כן? אל תשתמשו בזה!).
איזה מזל שיש "באופן", איפה הייתי פוגשת אתכן אם לא?
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

ענת , אין סתירה בכלל. זה וואחד דבר קשה לעיכול, אבל החתירה המתמדת להתקדמות, זאת שבאה מתוך תסכולים, יכולה בהחלט לדור בכפיפה אחת עם האמונה וההרפיה. האחרונות באות להזכיר לנו שכוחנו מוגבל, שהגורל/יקום/אלוהים מכינים לנו הפתעות שאין לנו שליטה עליהן ומכאן שעלינו לעבוד עם מה שבא ובלי לעשות מזה ענין גדול והראשונות באות להזכיר לנו להתאמץ לעשות, את כל מה שנעשה, הכי טוב שאפשר. ולעשות מעשים טובים, לחמול, לעזור כשאפשר.
מאיפה שאני עומדת , את נראית שייכת לכאן לגמרי. גם לאתר וגם לבלוג.
ועדינה,
תודה, הייתי צריכה לקרוא את זה. :

_אני מקבלת שוב ושוב אישור לכך שאין לי מה לדאוג אף פעם
לאן שאני לא מסתכלת זה מה שנאמר לי, כמו שלט גדול שאני לא יכולה לפספס (למרות שעדיין אני עוברת לידו מבלי להבחין בו לא מעט מהזמן!)_
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

מי מה , מסכימה איתך מאד, ותודה :)
אני, מחליפה את האמונה וההרפיה בנסיון להבין, להרגיש ,לגלות, שיש סיבה שקורה לי מה שקורה לי.
כמו שכתבת, הבורא/ הטבע מכין לנו הפתעות, לנו הן נראות רב הזמן מנותקות אחת מהשנייה, אנו מקבלים אותן בהפתעה,
ללא הבנה, בבילבול, עם קושי בהתמודדות,
כל זאת משום שאין אנו מרגישים באמת את אותו הכח שמכוון אותנו על ידי הפתעות אלה ( נעימות ולא נעימות )
ואין אנו מבינים את הסיבה מדוע נותן לנו אותן.
הוא מכוון אותנו -לאן ? לאיזו מטרה ?
הוא מכה בנו ? הוא נותן לנו רע ? זה יתכן ? (אם יוצאים מהנחה שהכח הזה טוב ומיטיב)
כי אם אני מרגישה רע, בהכרח אני מרשיעה אותו כי הוא נתן לי את הרע הזה.
אז אם כל מה שהוא נותן הוא טוב, ואני מרגישה רע...
אולי... אני תפישת המציאות שלי צריכה להשתנות.
אולי יש בי משהו, שעלי להכיר ולהתוודע אליו - הטבע האמיתי שלי.

(אפרופו מעשים טובים - בשביל מי באמת אנחנו מקיימים אותם ?
כמובן, יש את העזרה שאנו מגישים בפועל,
אך עבור מי אנו עושים את המעשה, מהי הכוונה שעומדת מאחורי המעשה? )
אוד_ליה*
הודעות: 930
הצטרפות: 01 ספטמבר 2007, 19:58
דף אישי: הדף האישי של אוד_ליה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי אוד_ליה* »

עדינה,
קוראת אותך תמיד, גם כשלא מגיבה (בד"כ תוך כדי הנקה... :-))
אז רק @} ו (())
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

אני יודעת שקצת נעלמתי, אני קוראת כשיש לי זמן אבל לא היה לי זמן להגיב בימים האחרונים.
מקווה למצוא זמן לפני פארק הירדן.
בנתיים,קוראת ומעכלת...
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

אגב ענת, תרגישי בבית, הכל מעניין אותי על אף שאני מתקשה להבין חלק מהדברים שלך.
אין לי כרגע זמן לפרט אבל יש לי כל מיני שאלות והתייחסויות.
ברגע שאמצא לי זמן...
בנתיים תרגישו בנח להמשיך בשלכן, מרגישה כמו מי שיש לה מלא חברות בבית ואני מבשלת במטבח בעודי מקשיבה לשיחה שקוראת בסלון מאחורי (-:
עשב_השדה*
הודעות: 1600
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עשב_השדה* »

טוב, אז גם אני בסלון,
נהנית מן הרחש, ומהשיחות הקולחות
מה את מבשלת?
בכל מקרה כייף להתארח אצלך
אפילו להיות לפעמים רק מקשיבה כזו
אוהבת אותך מאוד
משום מהD-:
למרות שרק מקשיבה לאווירה
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

איזה מזל שיש "באופן", איפה הייתי פוגשת אתכן אם לא?
שמחת_ציון*
הודעות: 331
הצטרפות: 04 ינואר 2009, 12:53
דף אישי: הדף האישי של שמחת_ציון*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שמחת_ציון* »

מה את מבשלת?
זאת שאלה של פולניות:-P

גם אני מקשיבה
עשב_השדה*
הודעות: 1600
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עשב_השדה* »

שאלה של פולניות
לא, סתם של גרגרניות
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

טוב, עוד כמה שעות יוצאים לפארק, מסיימת לארוז,הולכת לישון כמה שעות ואז הופ,לדרך!
אני יודעת שלא הגבתי כמעט על שום דבר וזה רק בגלל שלא קיבלתי זמן מחשב (הילדים דואגים להגביל אותי :-P).
חושבת רבות על כל מה שנכתב וכשאחזור וודאי אחלוק עימכן את מחשבותיי (בעצם אנחנו חוזרים בעוד שבוע אבל האתר יהיה סגור עד ה 15).


_הייתי עכשיו אצל ריש גלית , לקחת ספרים ועוד הפתעות ולהכיר,
ואחד הדברים הראשונים שהיא אמרה לי היה-
את יודעת שאת דומה לעדינה?_
איזה כיף לי, להידמות ליפייפיה כמוך, יש :-D!!!!

ימים טובים לכולם... {@{@{@
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

איזה כיף לי, להידמות ליפייפיה כמוך, יש !!!!
בדיוק.
אוהבת אותך, תהני תהני,
אולי אקפוץ לפארק בסופ"ש הבא, לא בטוחה.
ומחכה לך כשתחזרי |*|
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

אלפות ישראל! תהני בפארק @}
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

נו עדינה מתי את באה אלי לגג?
מה שלומך אהובה יפה?
איך עוברים ימייך, לילותייך, ההתחדשויות בחייך והקיים?
מקווה שיזדמן לנו לדבר בטלפון בקרוב, למרות שאני בהחלט לא חסידת שיחות טלפון,
בינתיים, עד שניפגש.
שבת טובה ומלאת נשימה,
חושבת עליך.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

שלום שבע ושלום לכן שאר הנשים היקרות...

לא יודעת מאיפה להתחיל אבל יש בי רצון לשתף אתכן קצת בימים שעוברים עלי במיוחד מכיוון שעם חלקכן היו זמנים שהייתי איתכן גם בקשר טלפוני די קבוע וכבר תקופה די ארוכה עכשיו שאני פשוט לא מגיעה לא לשיחה בטלפון ולא למחשב..... והאמת שטוב לי כך.
חיי היומיום במציאות הפיזית שלי מלאים ומספקים ומשמחים אותי כך שהטלפון והמחשב לא חסרים לי כלל.
עם זאת אני חושבת על כל מה שחילקתי איתכן במשך תקופה ארוכה כל כך ועד כמה הכתיבה כאן והתגובות שלכן היו לי משמעותיות לחיים ולבריאות הנפש שלי ואני מתמלאת הודיה.
היו זמנים בשנה האחרונה שחשתי שהשיתוף כאן ממש החזיקה אותי בשפיות.

ועכשיו למה שקורה בימים אילו.
שינויים מן הקצה אל הקצה!
תחזיקו חזק...
קודם כל כל הילדים שלי כיום נמצאים במסגרות כלשהן וזה כולל את הקטנה.
שלושת הבנים בבית הספר והקטנה כיום הולכת לפעוטון בין השעות 8:30 ל 12:30 ארבעה ימים בשבוע כאשר ביומיים הנותרים אני עובדת בפעוטון הזה בעצמי ואז היא נמצאת שם איתי כל היום יחד (היא נכנסת לפעוטון ללא תשלום בתמורה לעבודה שלי שם).
זה פעוטון קטן ופרטי כאן במושב.
המקום עצמו הוא בהחלט פשרה מבחינתי. לא קל לי להשאיר אותה שם כל יום מצד אחד.
מצד שני אני לא מסוגלת לתאר לכן מה החופש הזה של 4 שעות לעצמי יום יום עושה לי מכל בחינה אפשרית.
  1. אני מציירת יום יום כשעתיים בסטודיו יחד עם דוד, שזה א. עושה פלאים לזוגיות שלנו (הנאה צרופה) ב. עושה פלאים לתחושה שלי עם עצמי, ממלא מהנה ומספק אותי ברמות שקשה לי לתאר. מתה על זה!
  2. יש לי זמן לנקות את הבית. עושה בחצי שעה את מה שהיה לוקח לי כמעט יום שלם קודם, גם כי אין ילדים בסביבה שיקטעו לי את רצף העשייה וגם כי יש לי הרבה יותר מוטיבציה כאשר אני יודעת שאני בדרך לסטודיו מיד אחרי זה (-: מרגישה הרבה יותר שפויה עם בית נקי ומסודר :-P
  3. נהנית מהפרידה הזאת מהילדים ומהגעגוע אליהם. חושבת שיש לי קצת יותר סבלנות כיום, בעיקר כי אני הרבה יותר שמחה.
הקיצר, חיה חיים אחרים לגמרי.
בעיקר מנסה להתבונן ולהקשיב לרצונות ולצרכים שלי - זה דבר ראשון {@
מקווה שהדבר הזה לאט לאט מוציא אותי מתוך דפוס בסיסי ומושרש היטב אצלי - דפוס הקורבן.
חווה באמת שינויים עוצמתיים מאד.
מתמקדת בי , לא בצורה אגואיסטית אלא מתוך ההבנה שלהתמקד בכל אחד אחר זה פשוט להתעסק במה שהוא לא שלי.
(מתוך ביירון קייטי - יש שלושה סוגים של עסקים - העסק שלי, העסק של האחר והעסק של אלוהים ורק אחד מהם הוא ענייני ;-) )
מגלה שלהיות בעסק שלי בלבד הוא הכי יעיל, הכי מספק והכי מעניין וזה משחרר אותי ואת כל מי שסביבי להיות כל אחד בשלו ולחיות יחד הרבה יותר בטוב.

נראה לי שזהו לעכשיו, אני עייפה ורוצה לישון.
אז נשיקות לכל אחת ואחת מכן, לילה טוב |L|
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עירית_לוי »

עדינה, איזה יופי!!
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מתחדשת* »

מצד שני אני לא מסוגלת לתאר לכן מה החופש הזה של 4 שעות לעצמי יום יום עושה לי מכל בחינה אפשרית.

אוהו, אני מתארת לעצמי!

אני נזכרת איך כשדיברנו פעם בטלפון הייתי בשוק לשמוע שאין לך אפילו שעה אחת לעצמך אי פעם, וכמה אמרתי לך שאת חייבת איזשהו זמן לעצמך, לפחות קצת... באיזו מצוקה היית אז...
ועכשיו - וואו! עשית ממש מהפך, ומשתקף מהכתיבה שלך בבהירות רבה כמה טוב המהפך הזה בשבילך.

שמחה איתך עד בלי די!
אוהבת אותך המון!
חמו_מה*
הודעות: 306
הצטרפות: 15 יולי 2007, 14:54
דף אישי: הדף האישי של חמו_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי חמו_מה* »

איזה סיפוק.
מצאת את האיזון הנכון בשבילך.
בחיים ובכתיבה כאן. @}
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

מצוינת!
מרגש לקרוא!
חיבוק גדול
סגו_לה*
הודעות: 1108
הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי סגו_לה* »

איזה יופי !
אם יש בי קול שמתנגד לחינוך ביתי,זה הקול שאומר שאין מציאות הגיונית של אמא 24 שעות ביממה.
אמא שלא מטעינה את עצמה גם בזמנים נטולי ילדים מגלה שעם הילדים היא מרוקנת ומותשת,
ויאללה,שיקומו עלי כל אנשי באופן,גם ככה אני קרבית...

סליחה על האנרגיה הלוחמנית,
את נהדרת ולחשוב על זמנים של ציור זוגי משותף פשוט מרגש אותי.
שכוייח' !!
לילה_טוב*
הודעות: 1543
הצטרפות: 24 נובמבר 2002, 23:01
דף אישי: הדף האישי של לילה_טוב*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי לילה_טוב* »

עדינה, איזה יופי!!
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

היי בנות.
כיף לשמוע מכולכן (-:

ידעתי אחרי שכתבתי את הפוסט האחרון שאני אצטרך לעמוד במבחן אמת ואכן כך.
החיים שוב זימנו לי סיטואציה לא פשוטה ואני צריכה להישאר מפוקסת אך ורק בעצמי.
זה לא קל.
קמתי באמצע הלילה רועדת ודיברתי עם עצמי שיחה ארוכה.
הזכרתי לעצמי שהכל לטובתי, שהכל טוב, שהכל מדויק לחלוטין.
נשארתי במיטה והתבוננתי בעצמי בשקט על אף שרציתי לקום ולעשן מאה סיגריות ברצף רק כדי לשכך את הפחד ואי הנוחות והמחשבות שהתרוצצו בראשי.
שכבתי נשמתי אהבתי את עצמי עם כל מה שעובר עלי וקמתי ליום חדש.
אני מודה שקשה לי לנשום קצת היום אבל הורדתי את הילדים במסגרות והלכתי להתחרע בסטודיו על הציור! אַההההה...

לאט לאט, צעד צעד...
מודה שייחלתי למבחן הזה, ידעתי שהוא יגיע.
זה מחזק אותי.
אני שומעת צעקה בראש שלי מאז הלילה וכל הבוקר הזה - "מה את רוצה?!!!!!!!!" זה מניע אותי קדימה... מבהיר לי את עצמי, ממקד אותי.
כן, זה טוב.

יום נעים
רסיסים_של_אור*
הודעות: 3305
הצטרפות: 21 אפריל 2004, 20:42
דף אישי: הדף האישי של רסיסים_של_אור*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי רסיסים_של_אור* »

רק עכשיו הגעתי לקרוא אותך... עכשיו אני מבינה למה את לא מספיקה לענות לטלפון בבוקר... קראתי עד הסוף ונשאר לי מין שבריר של פחד ומחנק בגרון מחבקת אותך ומקווה שאת בכל זאת מצליחה להיות בטוב ואם את צריכה אותי את יודעת שאני כאן בשבילך (())
עשב_השדה*
הודעות: 1600
הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עשב_השדה* »

יישר כוח

את מותק את
וכל מבחן שלא יהיה איננו בגלל שהעזת לשמוח איתנו
את ראויה לטוב אהובה
(())
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

גם אני קפצתי לבקר.
(())
וגם אני חושבת שזה נהדר, ולא משנה מה עשית, כי ההבנה שאת
_מתמקדת בי , לא בצורה אגואיסטית אלא מתוך ההבנה שלהתמקד בכל אחד אחר זה פשוט להתעסק במה שהוא לא שלי.
(מתוך ביירון קייטי - יש שלושה סוגים של עסקים - העסק שלי, העסק של האחר והעסק של אלוהים ורק אחד מהם הוא ענייני )
מגלה שלהיות בעסק שלי בלבד הוא הכי יעיל, הכי מספק והכי מעניין וזה משחרר אותי ואת כל מי שסביבי להיות כל אחד בשלו ולחיות יחד הרבה יותר בטוב._

היא מדהימה ומרגשת! תודה!!! {@
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

רק עכשיו השלמתי קריאה מהזמן האחרון.
עדינה, שמחה לשמוע על שינויים לטובה בחייך {@.

ולדבריה של ענת:
_דווקא ילדים מתפתחים ע"י חוסר הסבלנות שנותן להם רצון להתקדם, להיות יותר...
ואנחנו, הלוואי והיתה נשארת בנו ההתפתחות הטבעית של ילדים, החקירה את העולם בכזו פשטות,
מתוך סקרנות בריאה, העקשנות המתמדת להתקדם, להיות גדול כמו - ,
ילדים הרי מתקדמים מתוך תסכול , אמנים מולידים דבר חדש מתוך יסורים כאלה או אחרים,
גם אנחנו האמהות מולידות מתוך הכאב,
עדינה, כמו שאמרת למעלה,(לפחות כך הבנתי) אין שום דבר מיותר בעולם, הכל נצרך ולכל דבר יש תפקיד.
גם לסבלנות,
וגם לחוסר הסבלנות ._

חושבת שזה קצת יותר מורכב:
נראה לי שדווקא הסבלנות מאפשרת לילדים לנסות שוב ושוב.
הרבה מבוגרים (ולצערי לפעמים גם ילדים) מנסים משהו פעם פעמיים, לא הולך, ואז הם אומרים לעצמם 'טוב, כנראה אני לא מספיק טוב בזה' ועוזבים.
דווקא מי שיש לו סבלנות - יכול להתקדם.
מי שמבין שככה זה, המכשולים זה חלק מהדרך, ולא שיפוטי כלפי עצמו כשזה לא מצליח. (זו יכולה להיות אפילו הבנה לא במילים. כמו ילדים שלומדים ללכת).
וסבלנות זה לא אומר רק לשבת רגל על רגל ולחכות שיקרה משהו.
אלא, למרות כל מיני מכשולים, להמשיך ולהמשיך ולהמשיך... לנסות כך, לנסות אחרת, לא להפסיק לנסות...
שלום*
הודעות: 31
הצטרפות: 26 נובמבר 2002, 22:55

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שלום* »

אהבת, חושבת על מה שכתבת..
אני חושבת שכולנו מתאמצים להשיג משהו מסיבה אחת ויחידה : אנחנו רוצים אותו :)
עם סבלנות או בלי סבלנות, זה כבר עניין של אופי, יכולת..
סבלנות היא סה"כ כלי שנועד לשרת אותנו,נניח, לעשות דברים ביתר נינוחות ולא בעצבים, וע"י כך אולי להצליח יותר
במשימתינו.
אנו, וגם ילדים, מנסים שוב ושוב כי הדבר שאותו אנחנו הכי רוצים עכשיו הוא... (ללכת, לפתור את התשבץ, להצליח במבחן, לקנות מכונת אספרסו ) ונעשה הכל בשביל זה, גם נסבול (נעבוד קשה) בשביל התענוג אותו נרוויח אח"כ.
אם ניסינו וניסינו והפסקנו ( כי אנחנו לא מספיק טובים, כי אנחנו עייפים, ובעצם מכל סיבה שהיא) זה בגלל שמה שיביא לנו את התענוג הגדול ביותר עכשיו הוא משהו אחר ( מנוחה, רחמים עצמיים, מאמץ להשיג משהו אחר).

תמיד תמיד נפעל לטובת עצמינו, נמשך אחרי הרגשת המתוק ולעולם לא המר, כי כך אנו בנויים- להרגיש חסרון ולמלא אותו במינימום השקעה ומקסימום רווח.

(דיברתי למעלה על גילאים רכים- עוד לא יצא לי לראות תינוק שמוותר על לנסות ללכת, כי מרגיש שהוא לא מספיק טוב :)

ולעדינה, שאלתך -מה אני רוצה ?!!! או אולי במילים אחרות - מה המטרה שלי? זו באמת ה - שאלה.
אם מטרתך כעת היא לדאוג לעינייניך, להרגיש טוב יותר, להיות רגועה, למצוא לך זמן שקט ודברים מעניינים לעשות-
יופי ! נראה שאת מתקדמת בכיוון הנכון למימוש הרצון הזה !!

כמובן, שהרצון משתנה כל הזמן, מה שהרגיע אותי אתמול, מטריף אותי היום, ואני צריכה למצוא רצון חדש שיניע אותי למלא אותו.
ואז שוב, אמלא אותו ושוב ארגיש בחיסרון חדש צף ועולה, ושוב,ושוב.. תמיד ולעולם.

ואז מגיעה שאלה נוספת: במה אמלא את עצמי כדי להמשיך ולהיות מסופקת תמיד?
בלי הרגשת הריק הנורא הזה בכל פעם?

ובקשר למשפט של ביירון קייטי, טוב, אולי אנו מתכוונות לדברים שונים כשאומרות את המילה אלוהים, או זולת,
אבל אני מאד לא מסכימה עם המשפט...וגם אולי מפרשות שונה את המילה עסקים.
אם את מדברת על עניינים גשמיים אז מסכימה מאד במישור הזה- כל אחד מתקדם לבד.
אבל מה לאלוהים ולעניינים גשמיים?
ומנקודת מבט קצת אחרת: אם אני תופשת את המציאות כמחוצה לי ובאמת היא פנימית, בתוכי, כולל אלוהים והכל,
איך אני יכולה לומר שיש עסקים שהם לא שלי?
אבל כמובן מתכוונת בזה לעניינים רוחניים,
וחלילה לא לזה שיש לך יותר זמן פנוי עכשיו,
שזה דבר מבורך !!!
(אני בעצמי עובדת על זה קשה - להיות קצת לבד בתוך ים האימהות (בשורוק), ולי יש עדיין רק ילד אחד !)
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

זאת אני,ענת, שכתבתי למעלה :)
אשה_שמחה*
הודעות: 1222
הצטרפות: 27 ספטמבר 2006, 22:31
דף אישי: הדף האישי של אשה_שמחה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי אשה_שמחה* »

אז הנה גם אני התעדכנתי.
התרגשתי ושמחתי מאוד לקרוא על השינויים!
קצת קינאתי, וקיבלתי הרבה השראה.

חיבוק גדול (())
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

עדינה עדינה כמה טוב היה לי לקרוא אותך.
משהו בשני הפוסטים האחרונים שכתבת משום מה הריץ לי את כל השנה האחרונה שעברנו מהר מהר בראש (או בגוף, בנשמה, איפשהו).
מחכה לך שתבואי אלי, עם דף עיפרון טושים פחם מה שאת רוצה
ורוצה לכתוב שאוהבת אותך מאוד ושמחה כל כך שהכרנו.
ועכשיו הולכת לשכב כי אני בהתקף אלרגיה מהבוקר וכל היום בעבודה פינטזתי על הרגע שאגיע לגג ואעצום עיניים.
בינתיים חיבוק גדול וחזק.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

טוב, יש לי מעט זמן אבל כמה התייחסויות אליך ענת.


_ואז מגיעה שאלה נוספת: במה אמלא את עצמי כדי להמשיך ולהיות מסופקת תמיד?
בלי הרגשת הריק הנורא הזה בכל פעם?_
מהשאלה שלך מרגיש לי שיש לך גם את התשובה.
אם כך אשמח לשמוע.

לגבי מה שכתבת על המשפט של ביירון קייטי.
תראי, המון פעמים אני לא מצליחה להבין את מה שאת כותבת, מבינה כל מילה בפני עצמה אבל את המסר הכללי לא מצליחה להבין. כאילו את מדברת איתי סינית.
אז מה שאני אעשה זה אנסה להסביר את הכוונה (לפחות כמו שאני מבינה אותה) למשפט של ביירון קייטי ואת יכולה להגיד לי אם זאת היתה כוונתך...

הכוונה היא שזה ביזבוז זמן להיות עסוקה בעניינים שהם לא שלי.
יש דברים שכך אלוהים ברא אותם, לדוגמא, השמש עולה כל בקר או עכשיו חורף או מליון ואחד דברים אחרים... אז אין טעם שאהיה עסוקה בדברים האילו כי הם אינם שייכים לי, אין לי שליטה עליהם, אני לא יכולה לשנות אותם רק יכולה לקבל אותם כמו שהם.
אני יכולה להחליט אולי שאני לא אוהבת את החורף ואז להחליט שאני עוברת למקום חם בחורף אבל את החורף עצמו שאני לא יכולה לשנות.

יש עניינים של הזולת.
בעלי מעשן למשל וזה משגע אותי והוא יודע את זה ובכל זאת הוא לא רוצה להפסיק.
אני ממשיכה להיות מודאגת מהעישון שלו והוא ממשיך לעשן.
אז אני יכולה להמשיך להתעסק בעישון שלו,להשתגע מזה,לדאוג לו ועדיין הוא לא ישנה את דרכיו. ביזבוז זמן.

ויש את העניינים שהם שלי ושם אני יכולה להחליט מה אני רוצה לעשות איתם.
לפעמים גם זה מבלבל כי אני מרגישה שגם שם אני לא ממש בוחרת. או בוחרת עד גבול מסויים...
נושא לא ברור מבחינתי - מי בוחר? מה בשליטתינו? האם כל תחושה של בחירה היא רק אשליה? וכו"... אבל זה נושא בפני עצמו.

אז ככה אני מבינה את המשפט של ביירון קייטי (שאגב, זה לא מיצוט מדויק כי כתבתי אותו מזיכרון ויכול להיות שאני זוכרת אותו לא נכון כך שאם יש מישהו שמכיר את המפשט המדויק אשמח אם תכתבו לי אותו)

זהו, זמני תם.
שבת שלום
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

אוף, שוב יצא לי בסינית ... :)
לפני הסבר עמוק, פנימי ומפורט יותר, אגיד רק בגדול על הדוגמאות שנתת, שאני מסיכמה איתך, ברמת היומיום,
ברמת ה-להסתדר עם סביבתי וכו'.
רק שאני הייתי מחליפה את- לא להתעסק בענייני אחרים ,ב : להחליף את הראייה שלי על הדברים.
במקום לשנות את הבעל המעשן - לשנות את עצמי. (הסבר מאד פשטני, לכרגע)

ועכשיו לעומקו:
אני חושבת שהחלוקה שלי היא קצת אחרת משל ביירון קייטי.
אני חושבת שאלהים ברא הכל, את השמש, את החורף, את הזולת ואותי עצמי.
על כך אומרים: אין עוד מלבדו.
הוא גם יצר את הבעל המעשן שלי, כיוון אותי לעבוד בעבודה שלי, יצר את הצונאמי שהרג הרבה אנשים,
ברא את זיהום האוויר...הוא הגורם.

אז אני יכולה להגיד: הכל הוא, שום דבר לא מענייני, שום דבר לא באחריותי, לא החורף, לא בעלי ולא אני.
אני לא רואה הבדל ולא יכולה לחלק את הדברים כך.

ברגע שאני מתחילה להרגיש, ממש בחוש נוסף, שהמציאות החיצונה היא באמת בתוכי פנימה, אני לא יכולה לעשות הפרדה שכזאת, ויותר מזה - אני מתחילה להבין ולהרגיש שהכל תלוי בי.

ובאמת כאן נכנס כבר עניין הבחירה ,ומה באמת אנחנו בוחרים בעולמינו,( וזה מתקשר גם לשאלה ששאלתי: במה אמלא את עצמי? ) .

עדיין סינית?

תגידי אם הייתי יותר מובנת, ואנסה להמשיך ,אם תרצי, על הבחירה, ועל מילוי אמיתי, נצחי.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

כל מילה שכתבת תואמת לגמרי את ראייתי ולעניות דעתי גם את מה שביירון קייטי אומרת.

בעבודה של ביירון קייטי אתה לומד להבין שהכל זה אני.
אבל אני לא יכולה לשנות את עצמי על ידי זה שאני חושבת שאני קורבן של האחר רק על ידי זה שאני מבינה שכמו שאמרת
הוא גם יצר את הבעל המעשן שלי ואני עם הבעל המעשן שלי כי אני צריכה להיות בדיוק עם הבעל המעשן שלי ברגע זה וזה לגמרי נכון ומדויק לי...



אני חושבת שהחלוקה שלי היא קצת אחרת משל ביירון קייטי.
אני לא חושבת שהחלוקה שלך היא שונה בכלל מהחלוקה של ביירון קייטי (או ממה שאני חושבת שביירון קייטי כאמור).

הקיצר, לפי מה שכתבת אם הבנתי אותך נכון אנחנו באותו כיוון בדיוק.
לא יכולה לחלוק איתך על אף מילה.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

תגידי אם הייתי יותר מובנת, ואנסה להמשיך ,אם תרצי, על הבחירה, ועל מילוי אמיתי, נצחי.
בהחלט מוזמנת להמשיך (-:
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מתחדשת* »

תענוג לקרוא פה
עדינה, הייתי מגריינת שלושתרבעי ממה שכתבת לו אפשר היה
@}
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

או, איזה כיף !!
יופי, אז אני ממשיכה עוד קצת :
אז כמו שכבר כתבתי פה ושם, אנחנו זה רצון.
כל מי ומה שאנחנו, זה פשוט רצון להנות, רצון לקבל לעצמי -ככה הטבע\ הבורא יצר אותנו. הפוכים ממנו.
ואין בזה שום רע כשלעצמו ,כמובן, פשוט חשוב שנהיה מודעים לכך.
אז בעצם אנו מונעים= חיים ע"י הרצון. זאת אומרת שלא אזיז אצבע אם אין לי תענוג מזה.
וברגע שהתמלא הרצון, נסתמתי. ושוב מרגישה ריק,עד לרצון הבא.
אני צמאה= חיסרון, שותה את המים= מילוי וסתימת הרצון. והלאה לרצון הבא.
כך כל חיינו מחפשים בעצם מה ימלא אותנו. פעם זה משפחה, אח"כ רכוש, כסף ,כבוד, שליטה, חכמה.
ובכל זאת נשארים ככלים ריקניים , לא ממולאים כל צרכינו.
ואז, בשלב כלשהו קורה לאדם שמגיע לכדי יאוש, לא מבין לשם מה הוא חי - מצב טוב מאד, מעולה !
הוא מתחיל לשאול, האם יש עוד משהו שיכול למלא אותו בעולם הזה, המלא סבל, קושי,חוסר סיפוק.
ואיזה טריק בעצם עשתה הבריאה,שהביאה את בני האדם למצב כזה, את העולם למצב כזה עגום, אותי למצב כזה.

טריק מצויין אלהים עשה, כשברא אותנו הפוכים ממנו, חיים חיי חוסר.
כך רצה, שהוא כל כך יחסר לנו, שנבין שלהגיע עד אליו, להיות דומים לו ,זוהי מטרתנו, יעודנו,
ונעשה הכל בכדי להשוות צורה אליו. להיות אדם= דומה לבורא.

ומה זה אליו? מה זה בורא? מה זה אומר להיות כמוהו?
ואיך זאת הבחירה היחידה שיש לי בחיים?

על זאת ועוד בפרק הבא של... ;-)

שבת שלום !
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

על זאת ועוד בפרק הבא של...
מחכה...
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

פששש ענת, איזה הסבר יפהפה.
עדינה, תראי איך הכלי מתמלא בדיוק בתוכן שקראת לו בשם: להביא שמחה לכל סוף והתחלה.
שבת שלום והרבה אהבה
ים_של_טורכיז*
הודעות: 56
הצטרפות: 22 ספטמבר 2010, 18:55
דף אישי: הדף האישי של ים_של_טורכיז*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ים_של_טורכיז* »

נהנית מאד לקרוא פה, תודה !
ענת מחכה להמשך, עצרת בשיא המתח
:-)
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

מה זה בורא?
הבורא= הטבע הוא כח. כח ההשפעה, הנתינה, האהבה.
כח זה, השולט על כל העולם, ועל פיו העולם מתקיים, תמיד ישאף לאיזון.
אנו רואים גם שבמדע הרגיל ( פיזיקה, כימיה) כל חומר שואף להגיע לאיזון עם סביבתו. כך הטבע בנוי.
איזון משמעו השתוות צורה.
כמו בעולם הזה, אני מרגישה קרובה למישהו ככל שתכונותינו דומות, כך הוא גם ביני לבין הבורא.

אז הבורא כולו השפעה ואהבה, והוא טוב ומיטיב, וכל מטרתו הוא שאגיע להרגשה של מילוי אינסופי.
ואני כולי רצון לקבל לעצמי, הפוכה לחלוטין מהבורא,ומגלה שמטרתי היא להשוות צורה עימו, כלומר, להגיע ממש
לדרגתו, להיות כבורא, ורק כך אגיע להרגשת מילוי אמיתית = כזו שנשארת בי ולא מתפוגגת מיד.

הבורא הוא כח האהבה (שהוא כח שנסתר מאיתנו)
ואנו יכולים להבין כח זה רק על פי הפעולות של הכח הזה כלפינו ( השפעה).
כמו שאין לנו דרך להבין את מהות החשמל אלא את פעולותיו על עצמים: מקרר, מחמם וכו'.
אז מה זה הכח הזה? איך אבין את פעולותיו?

אולי אם אבחן את עצמי, אחקור את עצמי, על פי החוקים של :
אני רצון לקבל לעצמי , באילו צורות ואופנים החוק הזה מתקיים בי, איך כל פעולה שלי בעולם היא לטובתי
(ולפיכך, מעבר להכרחיות הדרושה לי, בעצם כל פעולה שלי היא על חשבון האחר).
איך כל מעשי בעולם הזה ( וזה כולל תרומה לנזקקים, הפגנות למען סביבה ירוקה, ועזרה לזקנה לחצות את הכביש)
הם עם כוונה לטובת עצמי.
ואיך פעולה רוחנית, אין לה שום קשר לדברים שעושים בידיים וברגליים (לדוגמא -מצוות )
אלא פעולה רוחנית משמעה לבדוק את הכוונה שלי, האם הכוונה שעומדת מאחורי הרצון שלי היא למען עצמי,
בעל מנת לקבל, או בעל מנת להשפיע?
(ותוך כדי החקירה, התכונה הזו - השפעה, משתנה בי. פעם השפעה בשבילי זה דבר אחד, ופעם דבר שונה לגמרי,
אבל כל הזמן אני שמה את עצמי מול הכח ההופכי הזה, ורק על פיו מודדת את עצמי, וכך, מתקרבת אליו).

עוד לא כתבתי על הבחירה, וגם לא על החשיבות המכרעת של החברה, שבה בעצם תלויה ההתקדמות האישית שלי, ולהיפך..

וגם לא על : איך זה שהבורא ברא רק טוב ואילו אני חווה את החיים לעיתים כרע?

אבל למרות הפיתוי, אעצור הכל
ואלך לשטוף כלים !
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

הגג והחיבוקים ואני מחכים לך בערב ראשון.
סביבות 22:30?
חיוך דגדג אותי הרגע.
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

אנסה להסביר יותר טוב על הרצון לקבל.
אז הרצון ,כאמור, הוא אותו החומר ממנו אנחנו עשויים.
הוא לא טוב ולא רע, הוא החומר שלנו, ורק עימו אנו יכולים לעבוד, תמיד.
הכוונה שעומדת מאחורי הרצון, או מעליו, עליה אנו יכולים לפעול ואותה יכולים לשנות.
כל אחד רוצה להאמין שהוא רוצה בטוב לכולם, קשה להביט על עצמינו ולומר שכוונתנו רעה כלפי מישהו,
אבל דווקא ככל שגדלים יותר מבפנים, ומחכימים, מגלים עד כמה האגו שלנו גדול, ויותר ויותר ויותר.
מה שנקרא : מוסיף דעת מוסיף מכאוב.
אך זהו דבר טוב כמובן, כי עד כמה שנכיר שאנחנו רעים (ועוד מעט אסביר מה זאת אומרת) כלומר הפוכים מהבורא,
כך הפוטנציאל להשתוות אליו במלוא גבהו - גדל.
כלומר, ככל שהאגו שלי גדל, אני מתקרבת אליו. ( רק אם אני מוצאת את הדרך להפוך את הכוונה שלי לקבל, בכוונה בעל מנת להשפיע). כמה שהוא גדול בפלוס, כך אני מגדיל עצמי במינוס, ואז הופך הכוונה ונעשה גדול כמוהו. זה מובן? בערך?

ומה זה אומר : אנחנו רעים ?
בעצם ,אהבה, כפי שאנו מכירים אותה, היא אהבת עצמינו בלבד.
גם אהבה לבני זוג, זה מה שנקרא :אהבת דגים. אני אוהב דגים כי אני אוהב לאכול דגים.
אני אוהב משהו כדי למלא את עצמי, אז אני למעשה צורך אותו.
זוהי אהבה בעולם שלנו. אהבה המביאה לחורבן.

דוגמא יוצאת דופן ויחידה נמצאת באהבת אם לילדיה, ומי שהיא אמא ודאי יודעת ומכירה את ההרגשה
של לתת את כולי למענו, והרגשת הסיפוק העילאי הגלומה בתוכה.
אמא נותנת לילד לאכול, הוא נהנה, והיא מאושרת מזה שהוא נהנה. - זאת אהבה אמיתית.
אך אהבה של אם לבנה היא לא אהבה שרכשנו, אלא אהבה טבעית - שטבע בנו הטבע.
והדוגמה המדהימה הזאת בעולמנו באה לתת לנו טעימה קטנה מאותו האושר והסיפוק המיוחדים
שמקבל מי שרוכש את תכונת ההשפעה.

אז בעצם, "הכרת הרע" זה דבר מצויין וטוב, שאותו אנו חייבים לעבור בדרך לגילוי הבורא = כח האהבה, ההשפעה.
ככל שאני מגלה שאני הפוכה יותר ויותר ביחס אליו, כך גדל בי רצון חדש שלא היה בי קודם לכן, להשתנות,
לרצות להיות דומה יותר ויותר אליו, וככל שהרצון הזה גדל ונהיה משמעותי יותר וחשוב יותר בשבילי, כך גדל הסיכוי שבאמת אגיע להיות כבורא.
בורא = בוא וראה.
תתקדם ותגלה (-:
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

לדוגמא - אני רוצה שדוד יהיה שמח ורגוע לא בשביל ש הוא יהיה שמח ורגוע אלא בגלל שאני יודעת שזה מקל עלי, אני יודעת שאז הוא בא הביתה עם יותר סבלנות ומוכנות לתת ולעזור וכיוצ"ב... אזיותר קל לי להנות איתו, "לאהוב" אותו... (-:
מסכימה עם כל מילה. אני רואה איך כל רצון שלי בהקשר לאדם אחר הוא ישירות רצון שבא לשרת צורך או רצון שלי.

_ככל שאני מגלה שאני הפוכה יותר ויותר ביחס אליו, כך גדל בי רצון חדש שלא היה בי קודם לכן, להשתנות,
לרצות להיות דומה יותר ויותר אליו, וככל שהרצון הזה גדל ונהיה משמעותי יותר וחשוב יותר בשבילי, כך גדל הסיכוי שבאמת אגיע להיות כבורא._
אבל איך הרצון הזה משנה אותי? כי אני די מרגישה שאני עומדת באותו מקום כבר המון זמן ולא רואה שזה משתנה...
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

יכול להיות שעלתה לך רק חלק מההודעה?
או שהיא התחילה ב: לדוגמא -אני רוצה... (זה פשוט מרגיש לי מהאמצע)
אנסה לענות לפי מה שהבנתי..

קודם כל, להבין שאני כולי רצון לקבל לעצמי זה כבר דבר גדול.
ולהבין, ולהרגיש, שהכוונה הזאת -למען עצמי - היא היא שהורסת אותי, מונעת ממני אושר, מילוי, סיפוק
וכך גם הורסת את אלה שסביבי ( וסביבה יכולה להיות המשפחה שלי, או כל העולם ) זו כבר התקדמות גדולה.

אם בתוך הטבע הזה שלי, ישנה נקודה קטנטנה, סמויה, שמתעוררת, שואלת, לא נותנת מנוח, רוצה יותר מהחיים,
מעצמי, צריך לנסות להגדיל אותה.
אבל לנו , אין רצון להגדיל את חשיבות הרצון הקטן הזה. האגו תמיד יחבל תחבולות ויתרץ תירוצים נגדו.
למעשה, יש לכולנו דחיה גדולה מלהתחבר עם הזולת בכוונה הנכונה, זה נגד הטבע שלנו.
אנחנו צריכים להתעלות מעל הטבע שלנו.
איך עושים את זה? מגדילים את הרצון הספציפי הזה, לרוחניות= להגיע להשפעה ואהבה.
איך מגדילים את הרצון הזה? סביבה.

אדם לא יכול לעולם להגדיל חשיבות של דבר כל כך שנוא על עצמו ללא סביבה שחושבת ,מרגישה ורוצה כמוהו
שהיא תגדיל לו את חשיבות המטרה. אחרת אין לו סיכוי להתקדם.
ונראה לי שעל השפעת הסביבה על האדם אין צורך להרחיב, היא גורפת וחזקה לעין ערוך, ואנו רואים זאת בכל אשר נפנה.

בקיצור, צריך מורה, ספרים מתאימים וקבוצה עם אותה מטרה משותפת.
שלושת אלה מהווים את הסביבה ממנה הוא מושפע.
אם את מרגישה שיש בך את הרצון הזה, אבל את לא מרגישה שאת משתנה, כנראה שאין לך את הסביבה הנכונה
שתשפיע עליך, שתגדיל לך את החשיבות שבהשפעה, שלהגיע בצורה כזאת לגילוי הבורא זה הדבר הנכון, החשוב, היפה,
ותתן לך כוחות להתמיד ולהמשיך לחקור ולגלות בתוכך את האמת.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

טוב,הבנתי אותך ענת.
(אגב, לא התחלתי מהאמצע פשוט התחלתי מאמצע המחשבה שלי, כאילו הגבתי אליך בזמן שדיברת, או כתבת ישירות)


בקיצור, צריך מורה, ספרים מתאימים וקבוצה עם אותה מטרה משותפת.
תראי, אני יודעת לאיזו קבוצה את משייכת את עצמך.
אני עצמי הייתי שייכת לכמה קבוצות שונות בימיי חיי הקצרים.
גיליתי, למדתי והבנתי כל מיני דברים בכל מקום ואני אישית חשה שכולם מכוונים לאותו מקום עם כלים משלהם.
אני גם מאמינה בכוחה של הסביבה.
לי אין סביבה אחידה בימים אילו או מורה אבל יש לי אנשים וספרים שמאד מחזקים ומדריכים ומלווים אותי בדרך שאני חשה שהיא טובה לי.
אני לא יודעת אם זה מספיק אבל זה מה שיש לי כיום ועם זה אני עובדת.


_אם את מרגישה שיש בך את הרצון הזה, אבל את לא מרגישה שאת משתנה, כנראה שאין לך את הסביבה הנכונה
שתשפיע עליך, שתגדיל לך את החשיבות שבהשפעה, שלהגיע בצורה כזאת לגילוי הבורא זה הדבר הנכון, החשוב, היפה,
ותתן לך כוחות להתמיד ולהמשיך לחקור ולגלות בתוכך את האמת._
יש שינויים אבל הם קורים לאט (לרב לאט מידי לטעמי), מצד שני מרגישה שבזמן הזה השינוי הכי חשוב עבורי הוא האפשרות בשבילי לקבל את עצמי בדיוק כמו שאני עם כל מה שעולה בתוכי.
אני גם מאמינה שאפשר להגיע לדברים שאת כותבת עליהם בדרכים שונות, דרך ההתבוננות השקטה למשל.
בשקט של ההתבוננות הזאת אני מגלה הכי הרבה דברים מפתיעים ולא דרך הראש יותר הבנה של הגוף, משהו עמוק יותר.

אני חושבת שאת מצאת אמת בדרך שלך ויכול להיות שאם הייתי מתעמקת בזה קצת יותר הייתי נמשכת פנימה כמוך אבל העובדה היא ששמעתי והקשבתי לדברים ששלחתלי וזה לא משך אותי להמשיך אז יכול להיות שהדרכים שלנו להגיע ל"בורא" ל"אמת" הן שונות.
מה שלא יהיה אני מאד נהנית מהשיחה איתך כאן ואשמח לשמוע עוד...

לא יודעת אם הייתי ברורה,אין לי זמן כרגע לחזור לקרוא את מה שכתבתי אז אני שולחת ככה בנתיים.
לילה טוב יקרה ותודה על השיחה (-:
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

אדם נמצא איפה שליבו חפץ (-:
מבינה אותך לגמרי, איפה שאת מרגישה שהכי נכון לך, ואיפה שאת מרגישה שאמת -
שם הוא מקומך !

אני מקווה שמצאת את הכלי המתאים לך להתקדמות וחקירת החיים, ושהלימוד מושך אותך אליו,
ושבאמת יעזור לך להגיע להרגשת חיים אמיתית.

מעולם לא ניסיתי את דרך ההתבוננות השקטה, אז לא יודעת מהי הפעולה וההשפעה של ההתבוננות,
אני רק מנחשת שההתבוננות עוזרת להגיע לריכוז גדול, סידור של המחשבות, הרגשות, הרפיה,
וע"י כך הבנה יותר טובה של איפה אני נמצאת, כיצד למקם את עצמי.
אבל זהו ממש ניחוש פרוע..

אני אישית לא חושבת שיש דרכים שונות להגיע לאמת אחת...
אנסח שוב : אני חושבת שכל הדרכים מובילות לאותה האמת האחת,
אבל דרך אחת מובילה בצורה היעילה, הטובה, המהירה ביותר, עם הכי פחות יסורים.
מה שבטוח (לעניות דעתי) , האמת היא אחת. היא חוק.

לילה טוב גם לך עדינה, וד"ש למשפחה
גם אני נהנית לכתוב לך כאן..
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

טוב, למרות שזה הבלוג של עדינה, אני רוצה לשאול משהו את ענת. ולפני שאני שואלת, דעי לך שהשקעתי ועברתי עכשיו על כל הפוסטים שכתבת כאן כדי לא לשאול משהו שכבר ענית עליו P-:
נראה שיש לך דרך מאוד סדורה ומובנית, איזו שיטה מסודרת. יש לה שם? את יכולה לספר קצת עליה בכללותה? כמובן שאם לא מתאים לך אז סבבה ואני אמשיך לקרוא ולהסתקרן. תודה.
ואם כבר אני כאן, אז חיבוק נישוק גם לעדינה
(())
ענת*
הודעות: 570
הצטרפות: 07 יולי 2001, 07:30

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ענת* »

בטח שיש לה שם :-)
לשיטה הזו קוראים : חכמת הקבלה, אותה אני לומדת כבר מספר שנים בבית " קבלה לעם" של ארגון "בני ברוך".
אני אספר קצת בכללות (ובעצם כבר סיפרתי מעט מעט בפוסטים למעלה),
לא יודעת אם להמשיך לכתוב כאן בדף, או לעבור לאחר..

אז קודם כל, למען הסר כל ספק, אין כל קשר בין חכמת הקבלה ל:
דת, חוטים אדומים, מים קדושים, מדיטציה, מדיטציה על אותיות ומספרים, אסטרולוגיה, ידיעת העתיד, תקשור..
(נראה לי שהעברתי את המסר ;-)

חכמת הקבלה היא שיטה, המגלה לאדם את שורשו ואת כח הההשפעה = הבורא המכוון את כל המציאות,
כשהדרך לגילוי מקורה בלימוד עפ"י כתבי מקובלים, על טבע האדם, החוקיות שישנה בטבע, חופש הבחירה, לשם מה אנו חיים, מדוע נוצרנו, מה זה אלוהים,מושגים כמו שלום, חירות, צדק, מוסר מקבלים משמעות שונה לגמרי.
לומדים מהו אותו כח האהבה, איך מגיעים ,מגלים, ומשיגים אותו בעצמינו, מה דרוש לנו לשם כך...

כמו שאת רואה, העבודה היא פנימית לגמרי ולא תלויה בשום גורם חיצוני.
היא מתאימה לכככככככככככולם: גברים, נשים, ילדים, נוצרים, מוסלמים, יהודים..
בקבוצת "בני ברוך" ישנם כמה מיליוני תלמידים מכל העולם. גם מאלסקה, הודו, איראן,יפן..והמון אנשים מהארץ: דתיים, חילונים, ערבים..

חכמת הקבלה באמת מתאימה ונחוצה לכולם, משום שהיא מלמדת אותנו על הטבע שלנו, ומלמדת איך עלינו למצוא
את האיזון ,ע"י מה, אילו כוחות פועלים בטבע.
כמו לדומם, לצומח, ולחי, גם לאדם יש חוקיות. בעולם שלנו חופש זה לעשות כל מה שאני רוצה.
בקבלה, כשאדם מתחיל להכיר כמה הוא עבד לרצון לקבל שלו, הוא מבין שהחופש נמצא במקום אחר מעצמו.

עוד דבר קטן: הלימוד אמנם הוא דרך השכל, אבל הוא רגשי לחלוטין, וכשאדם מתקדם נכון החכמה מגיעה ישר ללב,
פותחת אותו ומפתחת אותו, מבפנים,
ובאמת, הופכת אותו למאושר יותר (אבל זהו רק "תוצר לוואי" שמתלווה להרגשת האמת).

אם זה מעניין אותך את מוזמנת להכנס לאתר שלהם, או לצפות בערוץ 66 בכבלים, כל החומר שם, חינם וזמין.
יש שם שיעורים,לימודים ועוד ועוד.. ואם יש לך עוד שאלות אשמח לענות ( אני מאד אוהבת לדבר ולספר על החכמה הזו,
שממש נותנת טעם לחיי. בטח שמת לב.. )
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

כיף לקרוא אותך ענת, תודה (-:
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

כיף לקרוא אותך ענת, תודה
ואיזה יופי שהסברת. אני מודה שחשתי הקלה שהנה את מדברת על משהו עתיק יומין ו'שלנו' ולא על עוד המצאה חדשה. לא יודעת למה, אבל בכל זאת תחושת הקלה. אני אכנס לאתר שלהם ותודה שאת מוכנה לענות לשאלות.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

מה שלומך עדינה יקרה שלי?
מתי את כן באה?
ביום שלישי היה כ"כ טבעי...צפוי ומפתיע וכמה שנים היינו צריכות לחכות ולעבור דברים כדי להעז. הזמן יגיד לאן זה ימשיך, כוונות טובות יש מכל הכיוונים.
אוהבת אותך.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

גם אני מתגעגעת!
רוצה לדעת מה שלומך ואין ספק שכבר קשה להסתפק במועט של להתעדכן באתר, כשנפתחה האופציה המבורכת של להתעדכן פנים אל פנים (כמו להסתכל במראה).
מעניין אותי אם קרה משהו בעקבות שיחותינו על פרופיל..
חיבוק חזק.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

הייתי אתמול בספריה של המושב השכן.
תוך כדי הספרנית הציעה שאפתח את הארון ואוציא כמה משחקים לילדים.
לא שמתי לב עד אז שהארון הזה בכלל קיים.
פתחתי אותי וראיתי שלל משחקים, גם ישנים במצב שמור היטב וגם חדשים מהסוג שאני רואה בחנויות ומזילה עליהם ריר כי הם כאילו יפייפיים אבל מידי יקרים.
הוצאתי אחד ושאלתי את הספרנית מבלי לחשוב פעמיים מי תורם משחקים יקרים כאילו לספריה המקומית?!
ואז היא הצביעה למעלה על פלקאט מלא תמונות ואמרה שזאת פינת הנצחה לבנה ממנה ומבעלה.
ליבי נעצר לרגע. הרי ידעתי שבנה החייל התאבד לפני כשנה אבל שכחתי מזה.
חשבתי כמה קצרים החיים.
הסתכלתי על ילדיי מתרוצצים שם וחשבתי עד כמה אני לוקחת הכל כמובן מאליו ועד כמה הם לא שלי בכלל.
חשבתי על איך שהכל חולף, הכל הכל הכל הכל....
הנעים, הקשה, המשמח, המעציב, המכעיס, המצחיק, היופי, הכיעור, הגוף, הצמח, העונות, הגשם, העננים, היובש, החם, היום, הלילה, הסיוט, החלום, הילדות, הנערות, הזקנה...
אין דבר שעומד במקום
אין דבר שעוצר את הזמן,
אין דבר מלבד הרגע הזה ואין את הרגע הזה כי הוא תמיד חולף...
אי אפשר להיאחז בדבר
ואין דבר מלבד מה שיש לי כרגע מול העיניים
בין הידיים.
אני לא יודעת דבר.
לא מבינה דבר.
כועסת וכואבת
ואומרת תודה על זה שאני לא יודעת מה צופן לי הרגע הבא כי אם הייתי יודעת בוודאי הייתי חושבת שלא אוכל לעמוד בזה.
והנה שוב עמדתי בזה
והנה שוב
והנה שוב
והנה שוב
והנה שוב...
וזה לא מפסיק לקרות
אני חייה ועומדת על שתי רגליי ונושמת
ובחוץ השמש זורחת, עוד לילה חלף וטוב שכך כי היה לילה קשה ובלילה הכל מרגיש יותר קשה ויותר בלתי אפשרי
אבל עכשיו הגיע רגע שאני רואה את מה שיש לי להודות עליו ואני אומרת תודה על זה שאני יכולה לרגע לראות את זה
ובוודאי גם זה תיכף יחלוף...

אנחנו נפרדים וכמה טוב שכך, טוב שהכאב שלי הוא שלי ושלך שלך
וככה אנחנו יכולים להקשיב ולתמוך האחד בשני מבלי לקרוס.
וטוב שאנחנו אחד
אם עוצרים לרגע ועוצמים עיניים ומקשיבים אפשר לשמוע את הבכי ואת הצחוק של כל העולם כולו
של כל בני האדם
של האנושות כולה
נשימה אחת, גוף אחד, נצח.

נכתב בהשראת מתחדשת היקרה והאהובה
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מתחדשת* »

_ואומרת תודה על זה שאני לא יודעת מה צופן לי הרגע הבא כי אם הייתי יודעת בוודאי הייתי חושבת שלא אוכל לעמוד בזה.
והנה שוב עמדתי בזה
והנה שוב
והנה שוב
והנה שוב
והנה שוב...
וזה לא מפסיק לקרות
אני חייה ועומדת על שתי רגליי ונושמת
ובחוץ השמש זורחת, עוד לילה חלף וטוב שכך כי היה לילה קשה ובלילה הכל מרגיש יותר קשה ויותר בלתי אפשרי
אבל עכשיו הגיע רגע שאני רואה את מה שיש לי להודות עליו ואני אומרת תודה על זה שאני יכולה לרגע לראות את זה
ובוודאי גם זה תיכף יחלוף..._

כתבת את זה נהדר. זה כל כך נכון ויפה.
תודה אהובה
(()) @} (())
סגו_לה*
הודעות: 1108
הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי סגו_לה* »

כן,כתבת יפה.
באמת אם היו שואלים אותי,לא הייתי בוחרת הרבה מחלקי החיים שעברתי,ועכשיו שהם עברו אני יודעת להודות עליהם,
על מה שהם עשו בי.
על מה שנהייתי בזכותם.

זה עוזר להמשיך לבחור להודות על כל מה שקורה.
על הכל.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

עדינה שלי אחות לבי
קראתי את המילים שלך כבר לפני יומיים ובכיתי.
זרם דמעות של שתיקה, של כאב, של הזדהות ואהבה, של חיבור ישיר בינך וביני.
מתי לדעתך נתראה?
אוהבת אותך מאוד, חושבת עליך הרבה.
פתאום אני מרגישה שהדבר היחיד שאני יכולה לאחל לך לסוף השבוע, בעיקר לאור זה-
_חשבתי על איך שהכל חולף, הכל הכל הכל הכל....
הנעים, הקשה, המשמח, המעציב, המכעיס, המצחיק, היופי, הכיעור, הגוף, הצמח, העונות, הגשם, העננים, היובש, החם, היום, הלילה, הסיוט, החלום, הילדות, הנערות, הזקנה..._
זה אותך.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

המרחק הפיזי המחורבן הזה.
באמת שהייתי רוצה להסתכל לך בעיניים עכשיו.
מחבקת את שתינו חזק.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

"תקופה"
זה באמת כל כך מצחיק, תפיסת הזמן.
כל פעם מחדש אני לא מצליחה להחליט אם לענות לך כאן או בדף שלי או מה.
מה שלומך היום?
איך, איך לא יצא שנפגשנו?
אוהבת אותך מאוד ומתגעגעת, הגג משתולל וזה מסקרן מה יחכה לי שם.
זה כל כך נכון מה שכתבת לי, שהגוף שלנו מטפל בנו. בכל פעם שאני מצליחה לזכור את זה וללכת אחריו בעיניים עצומות, זה מבורך!
לקחתי נשימה ממש עמוקה עכשיו, כזאת עם אנחה בסוף,
רק מלהתבונן מכל מה שדחוס ב"תקופות" כל כך קצרות.
מחבקת אותך חזק מהלב.
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

נכנסת להמליץ על הופעה שראיתי לפני כמה לילות.
יש זמרת חדשה בכותרות "קרן מלכה" שמה.
יצאה עם אלבומה הראשון לשוק השבוע ועשתה הופעת השקה לאלבום.
היא עובדת כבר שנים כזמרת ליווי לכל מיני זמרים, דני סנדרסון ועוד... ובשנתיים האחרונות עם אבישי כהן (הקונטרבסיסט) שהפיק לה את האלבום הזה וגם מופיע איתה.
עוד מופיעים איתה מספר נגנים מוכשרים להפליא.
באופן כללי ההופעה מרגשת מרוממת, מחממת... אני הייתי בהיי ביום למחרת!
לא הרבה מזדמן לפגוש משהו שמעורר כל כך הרבה השראה.
לאלבום קוראים "הכל או הלא כלום"
מומלץ בחם!!
לא יודעת אם או מתי הם מופיעים שוב אבל אפשר גם לקנות את הדיסק...
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

תיקון, לאלבום קוראים אשת היערות
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

איזה כיף של המלצה.
מה שלומך יקירתי האהובה?
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

תודה על השיר יקירתי היפה
ניגשת להקשיב לו ממש עכשיו.
אני לא בטוחה שאוכל מחר, עבודה רבה עוד לפני (צילומים בעיקר)
שלא נדבר על זה שהגג עוד בשלבי שיקום, שלא נדע עוד סערות כאלה!
נוכל מבחינתך לדבר מחר ולראות אם מתאפשר?
אוהבת מאוד ושבוע מבורך |*| |L|
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

הייתי חייבת לחזור שוב
הקשבתי לשיר.
אני לא יכולה לכתוב כמה אני מרגישה עכשיו, המון, המון.
נותנת לזה לנשום בתוכי.
אוי עדינה יקרה לי איך קלעת.
איזה דיוק. בהכל.
תודה.
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

אחות לבי
באתי להגיד שאני אוהבת אותך מאוד
ומתגעגעת אליך לא פחות
ושמחה איתך.
|| ||
שבע_יהלום*
הודעות: 740
הצטרפות: 22 נובמבר 2006, 20:55
דף אישי: הדף האישי של שבע_יהלום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי שבע_יהלום* »

מודה מודה מודה
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

טוב, יש לי רק דקה אז ככה,
לפני כחצי שנה הכנסתי למעמקי ארון הבגדים שלי בקבוק גדול (הכי גדול שמצאתי) של וודקה שלתוכו הכנסתי 3 מקלות וניל שחרצתי לאורכם.
אתמול הוצאתי את הבקבוק והנה לי
בקבוק של ליטר תמצית וניל ביתית בעלות של 23 ש"ח בלבד (אם אני זוכרת נכון את המחיר)
נסו ותהנו!!!!!!!!!
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

עדינה היקרה, יש לי רעיון: אולי במקביל לבלוג הזה תכתבי בלוג אוכל? אולי זה יעשה לך תאבון* (כי לי זה עושה, אפילו שאין לי מושג מה לעשות עם ליטר תמצית וניל. אז אולי תתחילי את בלוג האוכל שלך בלתאר מה הדבר הכי טעים שאת עושה עם תמצית וניל? אה, והפסטרמה היתה להיט. נזפו בי שלא הכנתי קילו שלם).
  • תאבון: לאוכל, לכתיבה, למה שתרצי
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

אוי גלית את גדולה !!! עשית לי כזה חיוך על הבקר ונתת לי השראה!
אני רצה עכשיו אבל רציתי להגיד תודה
אחזור כשיהיה יותר זמן...
עצם_מעצמי*
הודעות: 265
הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עצם_מעצמי* »

עדינה:
אני ממחזרת : משתמשת בבקבוק הוניל הריק שנגמר ע"י הכנסת מקלות חדשים כל פעם עם מים ומשרה לתקופה
אגב,שווה לנסות גם עם מקלות קינמון,זה יוצא נהדר!

לבת דודה שלי יש בלוג אוכל-בישולים/אפיה שנקרא "בטטה קרה" או "בתת הכרה" לא זוכרת בדיוק את משחק המילים
תוכלי לקבל ממנה השראה...
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

אח, איזה יום מהנה היה לי |H|
בבקר אחרי שהורדתי את הקטנה בגנון ודוד לקח את הגדולים לבי"ס לקחתי טרמפים לישוב השכן והלכתי לעבוד בסטודיו של חברה קרמיקאית כמה שעות.
כבר חודשים אני רוצה לעבוד אצלה בחימר אבל כל רגע פנאי שיש לי אני גם רוצה לצייר וקשה לי לוותר על זה (אין מספיק שעות ביום מבחינתי בימים אילו).
היום בגלל העננות של הבקר לא התאים לי לעבוד על הציור הנוכחי אז נסעתי אליה במקום.
הרבה זמן אני מנסה לחשוב מה הייתי רוצה לעשות כשאבוא לעבוד אצלה אבל רעיונות אין.
אז התחלתי לשחק עם הגוש ומשהו לאט לאט גילה את עצמו,
סוג של קופסא שהלכה והתעצבה למשושה עם פנים עגול ומגרעת למכסה עגול...
המשושה מורכב מעוד משולשים קטנים בקצוות של כל פינה...
שלוש שעות עברו להם כמו שלוש דקות וכבר היא היתה צריכה ללכת אז ארזתי בניילון (שיחכה לי ליום חמישי) ושוב יצאתי לתפוס טרמפים חזרה.
(לקח לי 7 דקות להגיע הביתה בשלושה טרמפים!)
אבל במקום לבוא הביתה לבשל, לנקות, לעשות קצת מהכביסה שכבר התערמה ומטפסת בביטחה לכיוון התקרה...
הלכתי ישר לסטודיו של דוד לגנוב עוד שעה קלה של ציור.
וכבר השעה 13:00 ואני לא יכולה להפסיק... בכח שוב תלשתי את עצמי ורצתי לאסוף את הקטנה.

התשוקה ליצירה הולכת ומתחזקת בתוכי מיום ליום,
הבערה גדלה ומתעצמת ומתפשטת לכל הכיוונים
ואני מתענגת מהעשיה ומהגעגוע ומהרצון והתאווה לעוד ועוד...

איזה כיף לי לחיות, לגעת, להרגיש, להקשיב, לראות, לשמוע...

תודה תודה תודה אלוהים (או כל שם אחר למה או למי שמסבב את החיים) על הכל,
בייחוד על הייסורים הבילבול והכאב שעברתי השנה אשר הביאו אותי ישירות אל המקום בו אני עומדת היום.
יש בתוכי רק הודיה
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

(()) ותודה גם ממני.
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מתחדשת* »

אח, אני מקנאה.
סגו_לה*
הודעות: 1108
הצטרפות: 31 מאי 2008, 22:41
דף אישי: הדף האישי של סגו_לה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי סגו_לה* »

נהדרת את !
(אצלי היצירה מודחקת עמוק בעבודה כרגע...עוד יבוא היום...)
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עירית_לוי »

מקסימה את. איזה יופי! (())
אמא_ללי*
הודעות: 1668
הצטרפות: 19 נובמבר 2007, 06:48
דף אישי: הדף האישי של אמא_ללי*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי אמא_ללי* »

_תודה תודה תודה אלוהים (או כל שם אחר למה או למי שמסבב את החיים) על הכל,
בייחוד על הייסורים הבילבול והכאב שעברתי השנה אשר הביאו אותי ישירות אל המקום בו אני עומדת היום.
יש בתוכי רק הודיה_
ואו. כיף לקרוא על התשוקה הזאת..... כמה עוצמה.

(())
אשה_שמחה*
הודעות: 1222
הצטרפות: 27 ספטמבר 2006, 22:31
דף אישי: הדף האישי של אשה_שמחה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי אשה_שמחה* »

כל כך מרגש לקרוא אותך (())
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

יש לי עניין שמציק/מעסיק אותי כבר הרבה זמן אבל לאחרונה יותר ויותר ואני די נמנעת מלחשוב על זה כי אני מרגישה במבוי סתום אז היום חשבתי אולי לכתוב כאן
א. כדי לנסות לעשות איזה סדר בראש לי.
ב. כי מי עוד יבין לליבי כמוכן (כמוכם? אם יש כאן איזה גבר משוטט)
ג. ואם ש איזו עיצה טובה היא תגיע מכאן

אז ככה,
כמו שכבר סיפרתי הכנסתי את כל ילדיי בשנה האחרונה למסגרות.
בית הספר שהבנים לומדים בו הוא קצת יותר פתוח מבי"ס רגיל, בית ספר שמנסה להיות אלטרנטיבי במובנים מסויימים והצוות קטן וחמים...
הקטנה נמצאת באיזה מעון. אמנם פרטי וקטן אבל מעון די רגיל.
בגדול אפשר לומר שהמסגרות שמצאנו הן לא "רעות"
א-ב-ל
אני, שלא רואה שום צורך או ערך מוסף במסגרת עבור ילדיי מלבד זה שאותן מסגרות מאפשרות לי את החופש והזמן הפנוי שאני רוצה נמצאת עם הזמן מתייסרת יותר ויותר מהבחירה שעשיתי.

מצד אחד לא מוכנה בשום פנים ואופן לוותר על הזמן שלי לעצמי, על השעות בסטודיו (גם ככה הן לא מספיקות לי)
ומצד שני חשה שאני "משליכה" את ילדיי מהבית ומעבירה את האחריות שלי לכל מיני אנשים אחרים.
ולא יודעת אם טוב להם שם?
כל יומיים הם לא רוצים ללכת... כל הזמן רוצים ימי חופש...

הבכור והשלישי נראים לי במצב רגשי טעון כבר הרבה זמן - מאד מאד מאד עצבניים, כל הזמן מקטרים,כועסים, צועקים, עצובים...
המרכזי נראה לי לוקח הכל די בקלות וסבבה לו.
והקטנה, אני מגיעה איתה למעון,היא קופצת לי מהידיים, זורקת לי נשיקה באוויר ואומרת לי ביי ביי...

ומה כל זה אומר?
אני יכולה לדעת שהעצבניים עצבנייים בגלל בית הספר?
אני יכולה לדעת שלמרכזי או לקטנה טוב ונכון להיות במסגרת בגלל שהם נראים בסדר גמור?
לא יודעת...

יודעת רק שאני מרגישה מאד חצויה.
(תסלחו לי שאני לא ממשיכה עכשיו,אני פשוט ממש נרדמת פה תוך כדי כתיבה.מקווה שמחר יהיה לי זמן להמשיך. תודה)
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

בינתיים עד שתמשיכי קחי (()).
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מי_מה* »

איך אני מבינה אותך!
(המרגיעון בצהוב מציע שהמציאות היא החלום האולטימטיבי... מדויק)
ההתלבטות שלי יותר פשוטה כי הבחירה במסגרות היא הכרח בקהילה בה אני חיה, אז כאילו אין ברירה. לו היתה לי ברירה הייתי שואלת את אותן שאלות...
בתאכלס זו המציאות. את יכולה לעשות לך טבלת בעד ונגד (מאז שקראתי את 'יונה ונער' של מאיר שליו הטבלה זוכה לכינוי 'בעד ובנגד') ולראות בעיניים מה את מרוויחה ומה את מפסידה מהסידור הנוכחי. את יכולה גם לעשות טבלה דמיונית של מה כל אחד מהם מרויח ומפסיד אבל אז זה קצת לקחת אחריות במקום שהוא, אם לצטט אותך, לא ענינך כי זו החוויה שלהם.
הרעיון של חינוך ביתי הוא מושלם, אבל הוא רעיון. כמו קיבוץ. גם קיבוץ ברמת הרעיון הוא דבר מושלם וברמת המציאות לא תמיד עובד ובודאי שלא מתאים לכולם. כי החיים הם לא רעיון מזוקק, הם יותר מורכבים . הרבה פעמים אני מוצאת שמה שכואב זו ההתנגשות בין הרעיון למציאות ולא המציאות עצמה. הכאב שיש במציאות (כי בכל מציאות יש כאב) יכול להיות מונח במקום אחר לגמרי. זורקת לך כיוון לחקירה.
ובינתיים מקוה שאת נחה היטב ושולחת חיבוק חזק ואהבה.
ולגבי הגבר שאולי מסתובב פה, עזבי, שיקרא בלשון נקבה, אנחנו קוראות דברים בזכר כל הזמן שיתאמץ קצת גם הוא והוא עוד בכלל היפוטטי
הגבירה_בחום*
הודעות: 2781
הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי הגבירה_בחום* »

אין לי מילים חכמות לומר
אבל שולחת (())
מתחדשת*
הודעות: 756
הצטרפות: 08 יולי 2005, 01:54

בלוג כל סוף והתחלה בשמחה

שליחה על ידי מתחדשת* »

(()) של הזדהות
שליחת תגובה

חזור אל “בעיות (אמיתיות ומדומות)”