איך שוכחים מישהו

[ליבי_שבור*]

לא לא מעוניינת כיף לי ככה הנה כביכול סיימתי 2 מערכות יחסים ולא קרה כלום אני בודקת טוב טוב את מי שאני איתו ויודעת בוודאות שלא יהיה בלאגן או שהוא יבוא אלי כו שיפרסם או שיספר
במידה ורואה משהו לכ במקום חותכת
אני תמיד מקווה כן להשלים עם חיי להיות עם בעלי כמו פעם פעם תכף אגיע לשם בעל כורחי לא נשארים צעירים ויפים לנצח..

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בהצלחה ליבי שלם

[דתיה*]

ליב י ידעתי שנעלמת בגלל הביקורת...כל עוד את צוחקת ושמחה תהני ))

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בנות,
אתן מפספסות פה. אין פה ביקורת שיפוטית. יש פה מאמץ של נשים כמותכן שמשתדלות מעומק ליבן לכוון אתכן מנסיונן מהמקום הכי נקי שיש.
אם אתן לא מעוניינות לקבל חוות דעת כלשהי זה מקובל.

[דתיה*]

תלוי איך היא נאמרת...זו הנקודה.. עובדה שיש ביקורת מכילה שהיא יותר קלה לקבל.

[פלוני_אלמוני*]

ליבי שבור,
דאגתי לך. שמחה שאת בסדר
תשמרי על עצמך
(יערה)

[דתיה*]

יערה איך את?

[דתיה*]

אני עכשיו בתהליך ההפנמה וככ ככ קשה לי שזה מטורףף. מחקתי אותי בידיעה שזהו. לא אשמע ממנו יותר. וגם לא מתכוונת להחזיר אותו לאנשי הקשר כי אין טעם.
זה כואב וקשה מאוד. שמישהו שאהבת נעלם מחייך כך ..אפילו שהוא היה זבל לי זה קשה.קשה לעכל שזהו זה. שזה מאחוריי ועצוב לי שזה נגמר ככה...מקווה לעבור כבר את הימים האלו.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי שבוררררר
יום חג , התגעגענו
וואו תשמעי חחח, תכתבי ספר- תעשי כסף!!!

ביקורת צריכה לדעת איך להאמר, לא לכולם קל לקבל ביקורת, לאף אחד נראה לא לא קל לקבל ביקורת.
זה לא שמי שפה בדף חושבת שהיא תלית שכולה תכלת. לפעמים צריך קצת לפרוק, לשתף, לקבל איזה נקודת מבט אחרת.
ליבי, חלק מהעניין בחשיפה זה גם ביקורת שלא תמיד נעימה... אם בחרת לקחת הפסקה מהדף- זה כמובן עיניינך , את תמיד יכולה להתייחס או לא להתייחס לאותה ביקורת.

ומסכימה שאני לא חושבת שיש פה כוונה רעה של מישהי, זה נכתב בדם- כמו שאומרים ומנסות לתת קצת תובנה או זעזוע.
אולי להן ביקורת מסוג כזה הייתה חסרה?

בכל אופן תמשיכי לשמור על עצמך!

דתייה , מאמי אני שמחה שהצלחתי במעט להקל.
וגם היום נפגשנו במקרה- כאילו מה????
פתאום כל היום מול הפרצוף שלי?!!!!
וכמובן היה נחמד ומצחיק. אוף. מתגעגעת
לשיתוף, לשיחות הקטנות, לדיבור בעינייני עבודה.
ושלא תבינו- לא חתכתי איתו, פשוט הפסקתי ליזום.
מבולבלת. מנסה להבין. לפעמים בא לי שהרגש ישתלט ושההיגיון ילך. מנסה להזכיר לעצמי את הכאב, את העלמויות, את החום-קור שלו.

[דתיה*]

אבל עכשיו טוב פנטי..אז פשוט תהני מיזה...

[ליבי_שבור*]

אוהבת אתכן בנות מקווה להתעורר מהסרט לא רוצה עדיין אני פשוט חייה את החיים שלא היו לי שילמתי עליהם כל חיי בכיתי שנים על גבי שנים על איך שלא ניצלתי את חיי אם הייתן רואות תמונה שלי השמנה והייתי יודעות כמה ירדו עלי בחיי שהייתן תומכות בי בלב שלם.

[ליבי_שבור*]

אוהבת אתכן בנות מקווה להתעורר מהסרט לא רוצה עדיין אני פשוט חייה את החיים שלא היו לי שילמתי עליהם כל חיי בכיתי שנים על גבי שנים על איך שלא ניצלתי את חיי אם הייתן רואות תמונה שלי השמנה והייתן יודעות כמה ירדו עלי בחיי שהייתן תומכות בי בלב שלם.

[דתיה*]

אני מנסה להתמקד באמת על איך שוכחים מישהו איך???? למה אין כפתור שכח וזהו??? אוףףף

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
לא טוב עכשיו. אנחנו כבר לא ממש בקשר.
נפגשנו במקרה ביומיים האחרונים.
הוא שלח שבוע שעבר הודעות וגם לא רציף.
והחלטתי שאני לא יוזמת. מרגישה שעשיתי מספיק
אז זה עצוב לי

[דתיה*]

לפחות הוא מתעניין בך קצת זה גם טוב..
מבינה את העצב שלך


לפחות את לא דחויה ולא לא רצויה...זה ממש חשוב שתדעי. אני תקועה עם ההרגשה של מישהו שלא סופר לא סובל לא מעוניין וזה לא נרגע לי.

[פלוני_אלמוני*]

מלאת מחשבות
מנסה להגיד לעצמי שעשיתי את הדבר הנכון
מתגעגעת אליו
שמה לעצמי ברקסים כדי לא להתפתות להרים טלפון או לשלוח הודעה
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
כל הכבוד לך! באמת
זה ככ קשה. גמילה לכל דבר
מאחלת לך החלמה מהירה- של פצעי הלב
והלוואי ותגיעי להחלטה לאחר שבעלך יגיע חזרה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
תראי, אין ספק שהחרא שלך התנהג בצורה מבזה וזה היה כואב לי גם.
אבל תסלחי לי שזה לא מנחם אותי ... אני מסתכלת על מה שאני עברתי איתו וואלה כבד לי בלב.
אומנם לא דיברו אליי מסריח, אסל אמרו לי- לא מעוניין להיות חבר שלך, להכיל אותך, לפתח אינטימיות ריגשית איתך. אבל אני כן רציתי. כן רציתי לשתף, כן רציתי להרגיש שאנחנו חולקים משהו יחד.אז מעט מנחם לדעת שאם אשלח הודעה אקבל תשובה. אבל לא ככה אני רוצה את יחסי הכוחות. הדדיות. ולא פאסיביות.
הזמן ירפא, לבנתיים צצות מחשבות, געגוע, נהיה בסדר כולנו בסוף.
מחכה ליום שאכנס לדף ואגיד - גם אני הייתי שם. ואוכל לתת טיפים. היום הזה יגיע. נאמין, נקווה. נייחל

[דתיה*]

גמאני ככ מקווה כבר..והלוואי וניהיה האחרונות שנפלו לשיט הזה...ובאמת מי שרק נכנסה לזה ממליצה לה לעזוב עם כל המתיקות שבדבר..לא שווה.

[פלוני_אלמוני*]

תוך כדי שיטוט במרחבי הפייסבוק נתקלתי בפרופיל של מאמנת סדנאות ריפוי במערכות זוגיות ועוד
תקופה שעוקבת אחריה (פחות לאחרונה) והיא קסומה.
אם מישהי מעוניינת, קוראים לה "אפרת גרוסמן"
אל תאשימו אותי ביח"צ המלצה חמימה ופרטית.

[דתיה*]

געגוע צורב למי שכבר מזמן אינו חפץ ב י... הלב כואב ושבור

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה. מאמי ליבי איתך
היום נפגשנו במקרה לכמה שניות, נופף לשלום. תקווה קלה מסתכלת על הפלאפון- אולי ישלח כמו פעם:
יפה אחת, יפה שלי וכו. אבל כלום.
שום יצירת קשר יזומה שלו משישי.
הלב שלי מתנפץ.

[דתיה*]

עצוב. פשוט עצוב ((((

[דתיה*]

בדיוק לזה הגעגוע...וזה לא משנה אמיתי מזויף מה שזה לא היה...רוצה לשלוח הודעה ויודעת שזו הכתובת הלא נכונה

[פלוני_אלמוני*]

פנטי
דחית הצעה שלו למפגש סקס פעמיים, מה ציפית?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

למה פעמיים? פעם אחת ממה שזכור לי...
בראשון
בכל אופן יצא שדברנו בטלפון אחרי שנפגשנו במקרה
מה ציפיתי? ליחס נוסף?
מה אגיד לכן, חייב למצוא משהן אחר שצובע את השגרה הזו בצבעים אחרים.
כל המודעות הזו ומה?
לא יזמתי מראשון שעבר. אבל להגיד שאין געגוע?
שלא קשה? שלא בא לי קצת את האופוריה הזו שזה סיפק? שפתאום ההבנה הזו שוואלה לא טוב ככה ולא טוב ככה. שגם אם הייתי מקבלת את הרומן הרומנטי זה בכלל היה מכניס אותי לתהומות.
מבולבלת כבר. מצד אחד אומרת למה הייתי צריכה את זה באמצע החיים? מצד שני זה החזיר אותי לחיים

[דתיה*]

אבל הנה הוא התקשר..לפחות זה..וכן באסה שזה לא כמו בהתחלה..אולי הפסקה ממנו לתקופה יזומה תעזור לך? להחליט?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה הוא לא התקשר סתם.. נפגשנו במקרה והסברתי את שתומת ליבו, הוא לא הבחין בי
הוא התקשר כי הוא מיהר ללכת...
אחרת לא היה מתקשר
אני חובת שאני בהפסקה ממנו, רק שלא אמרתי לו את המילים המפורשות.
תראי, תכלס הוא חתך אותי, הוא הנמיך בהדרגה את הקשר והביא אותו למצב הזה... זה לא אני שיזמתי את כל הנתק הזה.
פשוט משהבנתי את התמונה- ולקח לי זמן. בגלל סיבות שונות שנתן, החלטתי לא ליזום. זא אם לא היה איכפת לי לשלוח איזה הודעה וכו, אני מראשון נמנעת מלעשות את זה( ראשון לפני שבועיים עוד מעט).
ולהחליט מה?
הרי ברור שהקשר איתו לא מוביל לשום מקום, במוקדם או במאוחר יגיע מפח נפש. שיברון לב, קנאה, חלילה הדרדרות בבית, כל תרחיש שתימני הוא מהתרחישים הרעים... מה התרחיש הטוב מכל הסיפור הזה?
ושוב, הוא עשה את ההחלטה עצם ההתרחקות שלו ממני.

[דתיה*]

אני חושבת שהמפח נפש והשברון לב שלך כבר קיים...נשמע שאין שום תרחיש טוב. תעשי מה שאלינור אמרה וזהו רוצה תעני לא רוצה אל תעני..שולח תתיחסי או לא..זרמי לפי מה שבא לך רק אל תראי לו התלהבות בשום אופן

[דתיה*]

אולי אפילו כשאת רואה אותו בעבודה שחקי אותה אדישה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מרווה מאוד שסיימתי עם השיחות של יחסינו לאו
קשה לי להיות אדישה, אבל אני גם לא יוצאת בתופים ומחולות.
מבולבלת. מנסה לשאול את עצמי מה החסך שהוא ממלא לי שמשאיר אותו עדיין בתודעה שלי.
למה? התעייפתי כבר

[דתיה*]

ככה כי קשה לנו לשחרר.. לא בהכרח שאנחנו מרוויחות משהו מזה...נסי לחשוב מה הוא מעניק לך
ידיד שלי שאל מה טוב בההוא... במה הוא עשה לך טוב? בכמה מילים טובות? מה הוא נתן לי? אפס מאופס..תמיכה? לא. הקשבה? לא. להיות שם כשצריך לא.. אז מה כן?? מה גרם לי להיתקע על אפס? לא ברור כי תכלס אין בו כלום מיוחד אלא להיפך..מה יש בו שהוא מעניק לך?

[פלוני_אלמוני*]

פנטי כל הכבוד!!!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני- תודה
האמת מילה קטנה עודדה אותי.
באמת שמשתדלת

[פלוני_אלמוני*]

סגרתי את כל העניינים במכון כושר.
ראיתי אותו שם. התאמן בטירוף. ראה אותי והתעלם ממני

מעבר לזה, ראיתי שהוא פרסם משהו עם אותו חבר אפס אידיוט וכאילו הם חברים הכי טובים
כאילו לא היה ביניהם תקל והוא לא איים לספר עלינו.
איך אפשר?! הכל היה סתם משחק בעיניו? האם אני הייתי עד כדי כך מטומטמת?
(יערה)

[דתיה*]

יאו יערה כמה כואב. אין מילים.

[פלוני_אלמוני*]

את לא מטומטמת יערה. אני די בטוחה שהוא כואב את הפרידה ממך ואולי אפילו פגוע ולכן התעלם
לכי תדעי איזה סרטים הוא אוכל, את זו שחתכת והוא זה שנאלץ להסכים
סיכוי סביר שהוא מרגיש שאת זאת שלקחה את כל הקשר הזה כמשחק והוא עצמו מרגיש מטומטם

[פלוני_אלמוני*]

אם זה ממש מציק לך, דברי איתו.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
כל הכבוד לך. את עושה דרך לא פשוטה בכלל.
תראי, הלוואי והייתה לי איזה עצה לתת
שתעזור לך בציק. אבל העצה שלי היא כזו, שכל אחת צריכה לעבור את משך הזמן שלה ואת הכאב שלה, הכעס, העלבון, האבל, העצב ובסוף ממש לקראת הסוף מגיעה המודעות, מגיעה המציאות
לא הפנטזיה, המציאות, העובדות. ואז זה עניין שלך באיזה נתיב לבחור- מציאות או להמשיך בנתיב השני של הפנטזיה. וייתכן שתצטרכי כמה סבבים כאילו וייתכן שתיבחרי מציאות ואז תרצי פנטזיה או להפך. אל תאבדי אמון בעצמך ובאינטואיציות שלך.
מתי השיחה עם בעלך?
לגבי הבחור, תראי אפשר להעלות השערות מפה עד ללפלנד. הוא התעלם. זו המציאות. למה? זה כבר השערות שלא בהכרח יש להן ביסוס.
אם יש לך את היכולת לא לעסוק יותר מדיי בשאלה הזו מה טוב ואם לא. אז פשוט תגידי לעצמך את ההשערה שתעשה לך הכי פחות רע ותאמיני בה. רק עד שתתחזקי קצת.
בסוף כולנו נגיע לימים שקטים. וטובים.
לא מעט מדפי הדף כבר לא כאן, זא שהם הצליחו לעבור את זה.
שולחת לך חיבוקים

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
איך את? איך הכאב, הגעגוע?
ובלי קשר- מה עם האוצר שבבטן? אולי ניתן לו שם כינוי? אנחנו מכירות כבר הרבה חודשים

[דתיה*]

חמודה שבוע טוב. געגוע מטורף לימים שהיו.מתה לאיזה הודעה ממנו כמה שזה נשמע משוגע ובלי הסבר כן?מפחדת כזה שזהו..בגלל שלא נפגשנו הוא לא יטרח לשלוח יותר וזה עושה לי רע כרגע. הלוואי ואגיע לשלב שלא יהיה אכפת לי בכלל אם הוא קיים או לא.
אולי כי אני חולמת עליו הרבה וכן ככ רציתי לממש את הפנטזיה המינית שלי דווקא איתו.
לצערי אחרי כל מה שעברתי איתו הרצון עדיין לא התפוגג..
ואני בבירורים על מטפלת אז מקווה להתחיל טיפול אוטוטו ממש.

העובר המתוק חמוד כרגיל ועצוב שאמא עצובה..
בבית לפחות קצת נרגע אז זה גם משהו. איך אצלך?

ליבי מה חדש?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מזכיר לי מקצת התחושות שלי.
ברגשות ותחושות ״הכל תופס״.
יופי שאת בודקת מטפלת. זה מצויין.
אצלי בבית גם נרגע, אז יחסית בסדר ולאט לאט אני מבינה שזו עבודה קשה וסזיפית לא ליפול שוב לאותם מקומות. אני גם רוצה לחזור לטיפול, לפחות ברמה הזו של להרגיש תמיכה ושיש איפה לפרוק.
לעזאזל זה כמו סם ההתאהבות הזו
התחושה הזו שאשפר להזיז הרים, פתאום יש אנרגיות ושמחה כזו לא מוסברת והכל פאן וזורם
וזה אחד נדברים הבאמת קשים בוויתור״ על הבחור
שלמרות כל החרא, הכמה שעות של התחושה הזו היא באמת נפלאה
מנסה לחשוב על תחליפים. מודעות לא בהכרח מקלה את הכאב

[פלוני_אלמוני*]

אין תחליף טוב כמו תחביב חדש או לטפח אחד כזה שזנחנו
ולצאת הרבה. חברים, משפחה כל אחד שיגרום לראש שלך להתחבר למציאות .מבינה שאת פחות בעניין אבל נסי, מבטיחה שיקל עלייך מאוד.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

משתדלת מאוד
מרגישה כאילו זה היה התחביב שלי בשנה האחרונה.
מנסה להעסיק את עצמי בדברים. לבנתיים זה עוד לא עוזר.
שוב פגישה מיקרית היום לשבריר שנייה

[דתיה*]

כמוני כמוך פנטי...אלו התחביבים גם שלי לצערי...אני עובד ת ..אמא בבית עושה הכל אבל המוח לא מפסיק לטחון זה הדבר הכי קשה בסיפור..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמי חייבות למצוא תחביב אחר.
המח שלי עובד שעות נוספות בניסיון למצוא תחליף ולהימנע מלשקוע. אני מותשת ככ. מרגישה כבר פיזית את זה. באמת. דיי. זה תלוי בנו.
חייבות למצוא איזה פרויקט או משהו שיחזיר לנו את הניצוץ שמחת החיים. חוץ מההתבוננות פנימה ועבודה עצמית ואושר פנימי ובלה בלה( לא מזלזול).
מפחיד אותי פתאום שאני מרגישה ״ערומה״, בודדה, השתניתי אבל כל השאר נשאר אותו דבר

[דתיה*]

ידיד טוב הפנה אותי למישהי שעזרה לו עם סיפור דומה..פניתי אליה...רוצה כבר לצאת מיזה..

[דתיה*]

חח רוצה אחר פנטי? הכרתי מישהו חדש דווקא שפוי בצאט זה נדיר למצוא אבל הוא נשמע מיוחד... רק מה אני רואה כמה הלב שלי פשוט אטום ולא מוכן להיפתח לאף אחד אחר ..וכמה אני עדיין תקועה על ההוא ... כמה שירצו אותי זה לא משכנע כביכול כל עוד הוא ירצה אותי למרות שניראה לי לא יקרה לעולם..כרגע בטוח לא ..הלוואי ויקרה כמו שאלינור אמרה כשירצה אני כבר לא אהיה שם..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואלה לא נראה לי בא לי אחד אחר.
יותר מדיי השקעה בשבילי. היה לי נחמד שזה היה זמין, סיכון יחסית נמוך. היכרות דיי ״בטוחה״.
החיסרון שעוד אפשר להיפגש במקרה וכאלה.
אבל לא בא לי ליפול לזה שוב. העוגנת נפש, האכזבה, התיסכול, הגעגוע, הכמיהה, תקוות שווא.
כל זה רק ידחה התמודדות מול המציאות ומול הבעיה האמיתית.
הייתי רוצה את האחר שלי. בתנאים שלי. אבל זה כבר לא יקרה. הוא חזק כמו שור. בתנאיו שלו. וטוב שכך.
הוו דתייה, הגעגוע. זה האלמנט הקשה. כי כשהגעגוע הזה מגיע הוא צובע את השחור בוורוד והכל נראה אוטופי ונחמד. אבל. לא כך היו פני הדברים. הצלקת לעולם תישאר בליבי.
צריך לדעת מתי להפסיק ״להמר״ ולחזור הבייתה עם מה שיש.

[דתיה*]

כל מילה שלך ככ אמת ונכון..גם בליבי תשאר צלקת וזכרון שלעולם לא ישכח...אני מחר מתחילה טיפול בתקווה להחלמה מסוימת...אני יודעת שזה לוקח זמן ויקח זמן ושוב להציף את העבר וכ לא קל... אבל רוצה לדעת איך להתמודד
רוצה לשכוח ממנו ..זה ברור שלא אשכח אבל רוצה להפסיק לרצות.. להפסיק לכאוב...פשוט להמשיךבחיי כשהוא היסטוריה עבורי. זה הכל ..הנזק שנעשה כאן הוא עצום. רוצה לתקן ..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה, איך היא עזרה לו? מה היה לו?
שתפי קצת- אולי יהיו תובנות

[דתיה*]

ומה הכי גרוע??? הצלצול של הודעה בוואצאפ גרררררר אולי זה הוא? לא זה לאא ..לא תשמעי ממנו ..שונאת את זה

[דתיה*]

טוען שהיא חפרה יחד איתו על העבר ועל הילדות..עשיתי את זה בעבר בטיפול על בעיות אחרות.. אני כבר מוכנה לטיפים יותר מהכל.
הוא טוען שהיא תגרום לי לשנוא אותו.. לא צריכה לשנוא רק להפסיק לחשוב עליו ולר צות צומי ממנו.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אני גאה בך ככ!!!!! ישר כח. יופי את לוקחת אחריות
יהיה בסדר.
וואי בא לי לשבור את הפלא חחח
יש שעה מסויימת שהיינו מתכתבים בה בערב ואין זה פשוט הרגל, להסתכל. והכי כואב שמישהו אחר שולח לי בזמן הזה ואני בטוחה שזה הוא...
אבל לא. זהו זה נגמר.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צודקת ככ
אדישות. לא שנאה. לא אהבה. פשוט אדישות.
נזכרתי בחגים.ישלח,לא ישלח. שלח- שמחתי כאילו מה. מהודעה. מכמה מילים.
אדישות זה מה שצריך לשאוף אליו

[פלוני_אלמוני*]

פנטי את גיבורה. כן מפחיד לעמוד מול עצמי כשהסחת הדעת שוכחת.

[דתיה*]

אדישות. זו המילה!

[דתיה*]

הפלוני אלמוני שהמליצה על אפרת גרוסמן..ניראה לי שאליה שלח אותי הידיד

[פלוני_אלמוני*]

עולם קטן אולי אני ידיד שלך

[פלוני_אלמוני*]

מאמינה שתתחברי אליה גם כי היא מאותו רקע דתי ולפי הפוסטים אצלה נראה כאילו היא מחוללת קסמים
לגבי שנאה- את שלי אני אוהבת ואוהב אותו תמיד, לא כמשהו רומנטי, כאדם.
כי אחרי הכל הוא אדם באמת טוב ולא גרם לי רע במודע אבל כן נהג כלפי באדישות וקיבל אותי כמובן מאליו וזה שלו ואם הוא לא רוצה אותי כחברה? שילך לאלף עזאזל אמאשלו זונה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואו בנות. הרבה זמן לא קרה לי. נכנסתי עכשיו לשירותים ולא מפסיקה לבכות. אמאלה החור הזה בפנים. אוף. קשה לי. עצוב לי. מאוכזבת. כואבת. מתוסכלת.

[דתיה*]

אימאלה פנטי ולי פתאום נפל האסימון שזהו ואני נורא עצובה.. שלא אשמע ממנו יותר . חרדת נטישה...
בואי נברח פנטי .. ביחד.. מתביישת בכלל לספר לאפרת הזו. בושות

[דתיה*]

פנטי מתי פעם אחרונה שוחחתם?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יאללה בואי נברח יחד
רק שלא נפתח תלות ריגשית אחת בשנייה חחחח
דיברנו בחמישי פעם אחרונה.
אל תתביישי, ספרי לה הכלללל

[פלוני_אלמוני*]

בננות, אין לכן כח לחברים אחרים
תיזמו פגישה בינכן, ככה לא תצטרכו לעשות הצגות של סבבה לי.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואיייי תכלס רעיון גאוני!!!!
אבל איך נחליף פה פרטים בלי לחשוף את עצמנו?
וגם מאיזה איזור גיאוגרפי וכו
וואי דתייה נחליף חוויות
תביאי חבילות של טישו חחח

[דתיה*]

חחחחח רעיון מדהים

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
ביקרת אצל אפרת היום. איך היה?

[דתיה*]

עוד לא..לוקח לה יומים לענות למייל..אני מחכה לעוד פרטים..אעדכן כשיהיה מה...וחוצמיזה זה לא קסם..בכלל אני מתחילה להפנים שזהו וזה החלק הכי הכי קשה לי עכשיו

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
זה באמת החלק הקשה- אבלללל ראי איזה יופי
זו ההכרה וחזרה למציאות
זה אומר שעברת את רוב החלק הקשה בתהליך הפרידה.
את תתחזקי ויהיה בסדר. שוב ושוב תזכירי לעצמך מה תכלס הוא נתן לך, איך עשה לך טוב וכו. ותביני שלא באמת... פשוט מחסכים שלנו המשכנו להחזיק את זה. ממש תחביב. רק שהתחביב הזה מאוד מסוכן וגורם לכאב לב ולשקיעה עמוקה
אני מקווה שאצליח להסתכל אחורה ולהגיד וואלה צמחתי מזה.

[פלוני_אלמוני*]

דתיה,
האמת שהפתעת אותי. את פועלת, עושה אקט של ממש עבור עצמך. מודה שהייתי סקפטית לגבייך לא מעט ועשית צעד גדול מאוד שתדעי לך.
מלא מלא בהצלחה

[דתיה*]

תודה תודה על התמיכה זה ממש עוזר

פנטי בואי נקים להם מצבה ונקבור אותם..אבל במקום פרחים נשים להם קוצים

[דתיה*]

זה היה הרבה יותר מתחביב פנטי...הרבה מעבר ..אפילו לא יודעת לומר מה זה היה מה שבטוח שזה לקח ממני את כל הכוחות נפש ואת עצמי והפך אותי למי שאני היום..תלותית אובססיבית ..
מה שנתן לי להבין את זה שברגע שאמרתי לא באה הפסיקו החיזורים...והכל הפסיק..הכל השתתק..נכון שפעם בשבועיים בדכ היה יוצר קשר אבל היתה לו מטרה..עכשיו עברו שבועיים וגם לחרמנות אני כבר לא מעניינת...זה החיים ..יום למעלה יום למטה..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אניניודעת דתייה, תאמיני לי.
אכן תלות ואובססיה. התמכרות. אבל ההתפכחות מגיעה וגם ההבנה ויחד איתה הכאב והגעגוע וכו.
אבל הגעגוע הן לתחושות של איך זה גרם לנו להרגיש ולא לבן אדם עצמו...
לפחות את לא צריכה לראות אותו מול הפרצוף

[דתיה*]

זה נכון..מזל..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

חולפים זה מול זה, הוא מדבר עם מישהי, הם הולכים יחד.
אומרים אחד לשני שלום, אני מחייכת .
אבל הלב פשוט כואב.
המח במחשבות, למה איתה הוא הולך? במה אותה הוא משתף? שלה הוא יכול להיות ״חבר״
האם קורה שם משהו?

[דתיה*]

אויש פשוט כואב לראות דבר כזה מול העיניים

[דתיה*]

אולי יש לו מישהי חדשה פנטי? לא כיף פשוט לא

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לא נראה לי. לא פשוט אבל
צריך לדעת לשחרר את הדבר הזה
ולהבין איך לתת מענה לחסך הזה
לא פשוט.
שוב נפגשנו במקרה. להבין שזהו שאין כבר מה לנסות ובאמת שזהו. אין לאן לברוח צריך להתמודד
לשים בצד את הפנטזיה, את הדימיון, את העולם הדימיוני ולחזור למציאות, לשיגרה, לקושי

[דתיה*]

פנטי יקרה חיבוק ענק..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה דתייה
מצד טחד ״שמחה״ שלא מתעלמים ואומרים יפה שלום. ואיזה שיחת חולין קצרה. מצד שני זה מרגיש לי מוזר. כאילו נפרדנו בלי להגיד שניפרדנו.
אולי ככה עדיף.

[דתיה*]

נכון...מה הסיפור איתו...מעניין

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לא יודעת דתייה
זה מה שמתסכל.
או שאני יודעת. הוא רוצה משהו קליל וזורם ותו לא

[פלוני_אלמוני*]

למה חייב להיות סיפור?
פשוט לקבל את העובדה שלפעמים יש אנשים שלא מקבלים ( או שלא חושבים שיקבלו) את מה שהם רוצים מהקשר- אז הם ממשיכים הלאה.
אם נודה על האמת גם אנחנו רוצות לקבל משהו , וכאשר זה לא תואם את מה שהוא רוצה אנו מתחילות להתאכזב שהוא מחליט לפרוש מהעסק

[דתיה*]

יש לי הרגשה שזה קשור לסקס שסירבת...לא משתלם לו קשר בלי סקס..מתגלה הפרצופים של החרמנים..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
זה קרה עוד לפני הסירוב לסקס... זה לא העניין.
וברור שהוא רוצה סקס ובלי זה אין פה קשר
הוא לא מחפש חברה אפלטונית. מה כם שאני יודעת שהוא נמשך אליי מאוד.
אני לא מבינה מה הסיפור שלו, בקטע של פתאום הבן אדם נדפק ולקח צעדים אחורה.
וכמו שפלוני כתבה... אם ״אסכים״ לקשר קליל עם סקס זה ימשיך. אשלח לו הודעה הוא יענה. אבל לא לשם אני רוצה להגיע. לא יודעת מה זה קליל. וסקס לא היה מה שמשך אותי אליו או גרם לי להשאר איתו.

[דתיה*]

אם את לא באמת רוצה את הדרך שלו כמו שאמרת... אומרים שלוםשלום וזהו.. מה תעשי? אי אפשר לשנות אותו.
קשה...

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי בנות,
פנטי, אני רוצה לספר לך...
באחת הפעמים כשהאחר ואני נפגשנו בעבודה ושאל אם בא לי ללכת לאיזה מקום...עניתי לו בשיא הרצינות: לא יודעת, לא היית בקשר...חשבתי שיבין שאני רוצה גם חיזורים וכו...את יודעת מה ענה לי???
"אני לא ארדוף אחריך" פחדתי לאבד אותו וכמובן שהלכנו לצימר לעשות סקס ושכנעתי את עצמי שהוא אוהב ורק עסוק, שהוא יתאהב בי כי, איך אפשר לא להתאהב בי?!
ואת חושבת שהשתנה משהו? שהוא התאהב בי? לא! וגם לא ישתנה אף פעם!
קשר קליל זה לא קשר כזה. קשר קליל הוא הדדי ומשחק מקדים בהודעות לפעמים. כשנפגשים אז זה כל הפנטזיה...המון רגש, אהבה, געגועים...למרות שתכלס, זה לא באמת קורה ביום יום, התחושות לא כאלו כמובן. אבל זה הכיף! להיעלם לשלוש שעות של ריגוש ואז חוזרים למציאות שהיא גם נפלאה אך קצת משעממת לפעמים
לצערי לא נראה לי שתהיה לך הדדיות אז חבל להילחם איתו על זה. עדיף להשקיע את האנרגיות במישהו אחר.

קשר כמו של האחר שלך ומה ששלי רצה זה קשר לצורכי סקס בלבד מבלי להעמיד פנים. הודעה/שיתוף/ליזום רק כשמתאים לו (כי ההתלהבות של ההתחלה חלפה).

טיפ: אין טעם למחוק את האכזבה שלך ממנו ומהקשר שלכם. היא תמיד תישאר אך לא תכאיב לך. ואת רק תלמדי ממנה איך להתנהל להבא

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה
ברוכה השבה.
לפחות לקח אותך לצימר חחחחח
זה אפילו לא היה לי.
תראי, לשמחתי הרבה, אחרי הרבה כאב, עצבות, דכאון, טירוף, אובססיה, תלות, הבנתי שהוא לא יתאהב בי, הבנתי שהריגוש של ההתחלה היה בהתחלה, הבנתי שיש לו בעיה, או שאין לו בעיה וככה הוא, אבל לי זה לא מתאים.
הוא קצת הטעה אותי בהתנהגות שלפני כמה שבועות, כי זה הוא שהחזיר את הקשר בינינו, זה הוא שפתאום שיתף והתחיל להתכתב בשעות הערב גם, וסיפר דברים אישיים. לא אני. לא אני משכתי לשם. למדתי לקח מהסבב הקודם. ואז בעקבות ״משבר״ משהו עם הבן שלו, לקח 700 צעדים אחורה. החליט שאין לו זמן, או יכולת לתת לי מה שאני צריכה ודיי החליט בשבילי שאני אעזוב אותו.
עכשיו כמו שזה ממש עכשיו זה לא מתאים לי. כי אני צריכה להרגיש משהו כשאני שוכבת עם מישהו. גם אם זה ברמת הפנטזיה. כרגע השערים נסגרו. ולא כי הוא לא מתייחס יפה כשנפגשים במקרה. אלא כי הבנתי כבר את המעגל איתו. וסקס לא מה שמשך אותי אליו ולא מה שישאיר אותי איתו. צריך באמת להיות ״תופעה״ בשביל שאשאר בשביל סקס.
מה גם שאנחנו עובדים באותו מקום, אז אם בא לי להזדיין עם מישהו, כבר עדיף להזדיין עם מישהו שלא יהיה מול הפרצוף שלי.
ותודה על הטיפ, כרגע הלב שלי עוד מחסיר פעימה מעצבות, מהאכזבה. באמת שלא השלתי את עצמי או הייתי בעיוורון. לא הכל תקתק ותפקד כמו שרציתי, אבל הבן אדם יזם ולא רק לסקס. הבן אדם שיתף, לא רק בעינייני עבודה. ולכן האכזבה ומשם הכאב. היה לי אולי יותר פשוט אם זה היה מרגיש שיטחי. אבל מהן אדם שכביכול נפתח אליי למישהו שנסגר, ממש בבת אחת. זה מרגיש רע, זה מרגיש נטישה, כמו דחייה. ולקח לי חודש וקצת להרים את הראש ולאסוף את השברים. אני לא ארצה שהלב שלי יפגע שוב. וכן, עדיין עצוב לי וכואב לי
אבל נראה לי שהתלות והאובססיה קצת נרגעו 555555555

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמי. לא רציתי שישתנה, בקושי את עצמי אני מצליחה לשנות.
פשוט התסכול, האכזבה, הפגיע עדיין שם.
וקשה לא להתעסק השאלה , מה קרה ״ פתאום״.
כביכול אחרי שדברים קצת נכנסו לישורת טובה.
את זוכרת לפני 3 חודשים נכנסתי לראשונה לדף ורציתי לשכוח ממנו ואז התחילו תקופת החגים והוא התחיל לשלוח הודעות, ופתאום פה מפגש מקרי ושם איזה התמזמזות. ומלשכוח יצא שנכנסתי לסבב נוסף איתו (3), הפעם בצורה שקולה, לא אובססיבית ולא תלותית - כלפי חוץ. בפנים שיתפתי אתכן במצוקה שלי, בכאב שלי. ולאט לאט הוא זה ״שחימם״ מנועים, שיצר מזה קשר. ונשאבתי
ואחרי חודש וחצי שוב דברים השתבשו. והרגשתי איך אני בסחרחורת, שיחות של יחסינו לאן וכל החרא הזה. זה לא שלא רציתי אותן, רציתי. אבל הייתי פאסיבית. לא יזמתי בעיניין, עד שהוא הראה לי שהוא יוזם וכו.
בכל מקרה. התרפקתי בתגובה שלי קצת על נוסטלגיה. גם להזכיר לעצמי. נכון שיש פנטזיה ודימיון אבל לא דימיינתי הכל.
היה דווקא כיף, וזורם. חבל שהוא כזה. הוא יודע שהוא כזה, אטום ומתנתק. אבל זה הוא. ואם אין לו יכולת לתווך לי את האטימות וההתנתקויות, אז אין לי מה לחפש שם. אין בינינו שום מחוייבות.
ממשיכה לנסות למצוא תחביב שיעסיק אותי ויתן לי ריגוש וניצוץ בעינים, משהו לצפות לו, להתרגש אליו