מיכל, לא יודעת על מה זכיתי במחמאה המתוקה ממך על השבת בבוקר, אבל תודה רבה.
כתבת על רשימה של מאכלים שעושים לך רע. הבנתי נכון? זו רשימה של מאכלים שומניים שגורמים לך לתהות האם שומן זה הדלק שמתאים לך?
אם הבנתי נכון, אז שימי לב שכולם בלי יוצא מהכלל מעובדים - מוצרי חלב זה מעובד, בשר שמן את בטח לא אוכלת טרי וחי כמו שהוא, נכון? אז מעובד גם. טחינה זה שומשום מעובד ולחם שיפון מעובד גם הוא. ואפילו השייק, חביבי, מעובד
, גם אם קלות (אגב, בעיניי גם בשר טרי שעובר חימום קצרצר זה עיבוד ממש קל אבל אלו כמובן רק הסטנדרטים שלי ביחס למה שאני אוכלת).
תחשבי מה זה עושה לגוף בכלל ולגוף רגיש בפרט - לגבינה ולחלב אין בכלל אותו טעם ולא אותו מרקם. זה מוצר שונה לגמרי, עם תוספות, שעומד המון זמן ונסמך על פעילות חיידקית (בעיקר כאשר מדובר על הגבינות השמנות והאיכותיות). כלומר, זה מוצר מעובד ובכלל לא טרי כי הוא עומד הרבה זמן, ומקולקל כי הוא בנוי על חיידקים ששוכבים ועובדים. זה מוצר משומר! הגיוני בעיניי שהגוף לא ירצה משהו מעובד ומשומר ומקולקל רק בגלל שהחלטת לתת לו שומן. "טרי" זו לא הגדרה של הסופר. צריך לצאת מזה. גבינה זה לא מוצר טרי אף פעם. רק חלב שנסחט יכול להיות טרי אבל את זה אף אחד לא רוצה. בצדק! מה עושים? מעבדים, מקלקלים, משמרים ומוכרים. זה שומן, זה? זה שומן מאוד לא משמח בעיניי.
את הבשר אני שמה לרגע בצד כי אם את שמה יד על הדבר האמיתי (אוכל עשב במרעב פתוח, טרי ולא מומלח בגלל ענייני כשרות, אז קשה לי לראות בו מעובד). קטגורית הוא יכול להיות בסדר גמור לדעתי. פשוט הסיכוי לאכול בשר כזה מאוד נמוך. גם את השייק אני שמה בצד, בהנחה שהוא נטחן ונאכל במקום, למרות שזה בהחלט מעובד. לא נשלה את עצמנו רק בגלל שלי זה טעים.
טחינה - את לוקחת משהו טרי וטבעי ומפצפצת לו את הצורה לגמרי ואז אורזת אותו ושמה על המדף עם תוקף לשנה! שנה... לא פחות. וכל זה בהנחה שאת אוכלת טחינה משומשום מלא, מונבט, בלי לערבב אותה עם המון תבלינים שמגבירים עוד את מימד העיבוד. אז מה בעצם את אוכלת? מזון מעובד שעומד בצנצנת! שוב, מעובד ולא טרי. למה שהגוף שלך יהיה שמח בזה? זה שומן מתחזה בעיניי.
ועל לחם באשר הוא לא צריך להכביר מילים. טוב, אולי נכביר כמה בכל זאת
לוקחים גרגרים וטוחנים אותם. עיבוד מספר אחד. מוסיפים משהו. במקרה הרע זה מלח ושמרים וסוכר ושמן אז כאן באמת אני סותמת. במקרה הכי טוב זה שאור. מה זה שאור? זה משהו טרי? זה משהו מעכשיו? ממש לא. זה מזון מעובד ומקולקל. מה לעשות, לא נעים לשמוע, אבל שאור זה מזון מקולקל. וזה עוד הלחם הכי טוב שאת יכולה לאכול. אה, כן, לא לפני שאת אופה אותו בחום גבוה ומעבירה אותו עיבוד נוסף. למה שהגוף שלך יהיה שמח במזון מעובד ומקולקל ומחומם?
אז כן, אני יודעת שזה קיצוני, ועלול להכעיס מאוד את מי שדוגל במזון הזה. אני מצטערת מראש כי אין לי כוונה להכעיס. רק להצביע על זה שאי אפשר לקחת את הרשימה שהכנת ולהסיק ממנה משהו על ההתמודדות של הגף שלך עם שומן.
לא נראה לי שאת בעניין של הבדיקה הזו, אבל יש מצב שגופך רגיש למזון מעובד. בכל אופן, מאוד קל לבדוק האם הגוף שלך עובד היטב על שומנים
לא מעובדים, למרות שאם את ממש ממש רגישה זה כבר פחות קל. אגוזים, אבוקדו, זיתים, קוקוס וחברים אחרים יכולים לעזור בבדיקה כזו. הבעיה היא שבעולמנו המתועש גם אותם קשה מאוד להשיג בצורתם הטבעית, בעיקר את האגוזים.
אז מי שהגוף שלו עובד היטב על שומן עושה את הכי טוב שלו. נראה לי שלמי שהגוף שלו בנוי לסוכר יותר קל אבל גם כאן קשה לומר שרוב הפירות שאנחנו אוכלים הם נטולי עיבוד. אני רוצה לקוות שסוג העיבוד הזה פחות פוגע בסוכר עצמו. כלומר, שהדלק נשמר נקי יחסית.
וכמובן, בכלל לא בטוח שהתיאוריה שלי עובדת. זו רק השערה שאני מגלגלת בראש. מה שבטוח זה שאת, מיכל, לא יכולה לדעת על איזו אנרגיה על עובדת היטב אם מה שבדקת זה את השומנים שציינת. זה שומנים צעצוע.
<וכדי לא להיחשד בצדקנות - גם אני אוכלת המון פעמים מכל המאכלים האלה שנחשבים בריאים אבל אני לא מאמינה בהם בגרוש. אוכלת ומנחמת את הגוף שלי שמחר יום חדש ושזה העולם ושבמילא החיים רחוקים ממה שטבעי וכו' וכו' וכו'>
אני סופרת נקודות של שומרי משקל. כן. זה מה שאני עושה. ככה, בלי בושה.
שתדעי לך שאני ממש בעדך. למה אני בעדך? קודם כל כי בעיניי, רוח הדף היא לפני הכל תנועה. ואיפה שתקוע צריך קודם לזוז ונראה לי שזה מה שאת עושה. הרי אם תלכי בשיטת שומרי משקל לא תאבדי אפילו גרם של המודעות שרכשת לעצמך במו ידייך. אבל תאבדי גרמים במשקל וזה יניע אותך, ייתן לך הרגשה טובה, ומהקביים האלה (כמו שכתבת בעצמך) תתחזקי ותוכלי לחזור ללכת בדרך שלך. כל הנחלים זורמים לים. מה שלא תעשי, כל עוד את במודעות, יחזק את המודעות שלך. לי את נשמעת מודעת מאוד לאפשרויות שלך ולבחירה שלך. את לא נשמעת על אוטומט.
שום דבר לא חקוק באבן
מסכימה מאוד! ובעקבות דברי הטעם האלה אני מוסיפה שורה לתיאוריה שלי -
אולי אנשים נבדלים זה מזה בסוג האנרגיה שלה הם זקוקים_ בתקופות שונות בחיים שלהם. _כמו מכוניות שצורכות סוגי דלק שונים בצורה אופטימלית. יש אנשים שזקוקים לסוכרים כדי לעבוד אופטימלית ויש אנשים שזקוקים לשומנים כדי לעבוד אופטימלית. אני רואה אצל שני סוגי האנשים צורך בקצת דלק מהסוג השני אבל נראה מסביבתי הקרובה שהאנשים שמרגישים הכי טוב הם אלו שזיהו מה מפעיל אותם היטב ובחרו בו כדלק המרכזי שלהם.
>
