תינוק שבוכה כל היום

[פלונית*]

הי, ספרו מה שלומכם

[נדחפת*]

אני אישה רגועה
אמא לארבעה
יש לי שש שנות ניסיון בהנקה
כל הילדים גדלו במינשאים
ובכל זאת:
התינוקת בת ה- 8 חודשים
כל היום בוכה ומתלוננת
אין לי הסברים
בלית ברירה מחר הולכים לעשות בדיקת דם

[עשב_השדה*]

איזה דף נפלא
התחלתי לטפל בתינוקת כזו והמון מהכתוב כאן נראה מתאים
טונוס גבוה מדי
התקשתות יתר של הגוף
חוסר בהירות לגבי צורך לאכול או מצד שני האבסה
הליכה על בהונות ליד התינוקת
חרדה שתתעורר מכל פיפס
והיא אמנם מתעוררת מכל פיפס
בודקת תגובת הורים כל שעה מתוך שינה
שקט מוגזם בבית (רגישות יתר או דרכות וחרדה ועוררותיתר של ההורים המתוקים)
להרגשתי היא לא ממש מגיעה לשינה עמוקה מספיק שזה בפני עצמו מצב של התשה עצמית
אמשיך לשתף בהמשך ההכרות שלי איתה ׁ(-:

[עשב_השדה*]

תפוח ותפוח
תוכלו לתת לי מידע על האוסטאופט שלכם?

[תפוח_אדמה*]

תוכלו לתת לי מידע על האוסטאופט שלכם?
שמו מיכאל סנהדרין, והוא מקבל בתל אביב. האמת היא שבטיפול השני והאחרון הוא היה סקפטי לגבי היכולת של הטיפול לעזור. ואכן, התינוק עדיין צרח ופלט הרבה, אם כי קצת פחות. הוא נראה אוסתיאופת מקצועי ומאד אדיב.
הלכנו לרופא שכצפוי אבחן ריפלוקס, באבחנה חפיפית לחלוטין (הוא בוכה הרבה? ופולט? אז יש לו ריפלוקס!). אבל גם אנחנו התחלנו לחשוד שאולי יש לו ריפלוקס, לכן הלכנו לרופא....
החלטנו לתת לו את התרופה בלב לא קל, לתקופה מוגבלת כדי לראות מה קורה, ונראה שיש שיפור. הוא עדיין לא התינוק הכי רגוע בעולם, אבל ההתקפות של הבכי הבלתי נשלט מצטמצמות בדרך כלל לשעה בערב. בשאר הזמן הוא ישן במנשא, יונק ומשחק - לרוב הוא נרדם ללא בכי במנשא, פשוט הולך לישון תוך כדי פעילות שלי. יש ימים שאני אפילו מספיקה לעשות דברים כמו לבשל! והילד הגדול גם פחות מחורפן.

אמשיך לשתף בהמשך ההכרות שלי איתה ׁ
אני אשמח לשמוע:-)

נדחפת יקרה, למה בדיקת דם?

[פלונית*]

בדף תינוק רגיש מדי מישהי סיפרה על תינוק שהיה מאד לא רגוע והתברר אחרי זמן מה שהסיבה הייתה דלקת בשתן

[נדחפת*]

בדיקות דם לבדיקת חוסר ברזל שגורם לעצבנות
או אולי נגלה משהו אחר....

[עשב_השדה*]

לא יהיה המשך היכרות כי הורים שלה
הגיעו למסקנה נכונה שזה פשוט לא טוב לה
ושאולי היא עדיין זקוקה להיות עם אמא ???????????

תפוח אדמה
אני מקווה בשביל התנוקת שיפקחו את העיינים
ויעזרו לה לישון שינה עמוקה לפעמים

תודה לך בינתיים(-:

[תפוח_אדם*]

הזמן עובר,והעתיד הרחוק ההוא נגלה כהווה.
התרופה עזרה רבות אבל לקח עוד זמן עד שהשתפר,הוא פשוט גדל ומתוך התינוק הבכיין צץ לו תינוק חייכן .
עדיין בוכה מדי פעם,צועק לפעמים ,אבל היי, זה תינוק ,לא רהיט,הוא אמור.
סתם ,מזכיר לעצמי שהכל זמני ,גם הטוב וגם הרע.

[תפוח_אדמה*]

טוב, חשבתי כבר שימי הבכי האינסופיים מאחורינו, אבל מסתבר שלא.
התפוד כבר בן 8 חודשים, גדל ומתפתח, ובשבוע האחרון בוכה המון המון. כל הזמן שאנחנו בבית הוא בוכה. במנשא ומחוצה לו. לפעמים סתם מקטר.
היום הוא קם בבוקר, חייך פעמיים והתחיל לקטר. חלק מהזמן בכי חזק. אם אני מעיזה להתרחק ממנו הוא בוכה מאד. למשל קודם העזתי לשים אותו על המיטה ולעמוד להתלבש לידו, שומו שמיים, והוא פרץ בבכי חזק, עם דמעות.
זה משגע אותי, זה משגע גם את האח הגדול שמתחיל גם הוא לצרוח ("אני תינוק אאהההההההההה!!!!") ואז אני מתחרפנת עוד יותר.

[חרדות*]

בגיל הזה ילדים (לא כולם, אלא מאפיין) מגיבים בבכי כשהאמא נעלמת מטווח הראייה שלהם (מה שמכונה: "חרדת נטישה"), אצלנו היה כך עם בת אחת.
הרבה מההתנהגות הזאת היא אופי: טמפרמנט סוער ונחישות טבעית חזקה ועוצמתית (-:
קל מאוד להיכנס ללופ של חוסר סבלנות וכעסים, הילדים מתבוננים בך וקולטים את תגובותייך,
נסי כמה שיותר להביע מילים מעודדות, חיוביות בלי דרמות (יש בכי, נקודה. לא לנסות להיות קוסמת, לא להרבות במלל, לא להראות מודאגת או לחוצה מדי).
תבדקי באיזה מצבים הילדים יותר נינוחים, וקחי איתך את בן ה-8 חודשים לכל מקום שאת הולכת ותני לו להיות עסוק במשהו לידך (גם בשירותים/אמבטיה).

[חרדות*]

ואפשר גם לשיר - שירי בבית, תוך כדי דברים שאת עושה, לא על מנת להסב את תשומת לבו אלא כמשהו שתורם לאווירה.

[תפוח_אדמה*]

כן, כן שמעתי על החרדת נטישה הזאת, ועם הבכור חיכיתי שהיא תבוא והיא לא באה. ועכשיו נראה לי שהיא באה בעוצמה, אולי בשילוב עם שיניים, ואני מרגישה שאני מאבדת את השפיות לפרקים. האמת זה ממש מזכיר את מה שהיה בהתחלה, שהוא בוכה ובוכה ואין מרגוע וגם אני וגם הגדול מתחרפנים.....

נסי כמה שיותר להביע מילים מעודדות, חיוביות בלי דרמות (יש בכי, נקודה. לא לנסות להיות קוסמת, לא להרבות במלל, לא להראות מודאגת או לחוצה מדי).
את יכולה לפרט?

ותני לו להיות עסוק במשהו לידך (גם בשירותים/אמבטיה).
זהו, שזה לא מספיק. הוא צריך להיות עסוק במשהו עלי, לידי זה לא מספיק טוב.

[מארז_אהבה*]

גם אצלנו גיל שמונה חודשים אתגר את שפיות דעתי מהבחינה הזאת. ניג'וסים ולא נתנה לי לצאת לה משדה הראייה. אין לי הצעות, רק שיכול להיות שזה עובר (תוך איזה חודש או קצת יותר). קחי נשימה עמוקה...

[תפוח_אדמה*]

(תוך איזה חודש או קצת יותר). קחי נשימה עמוקה...
זו נשימה עמוקה מאד....
מזכירה לעצמי, הכל זמני, הכל זמני....

[חרדות*]

_נסי כמה שיותר להביע מילים מעודדות, חיוביות בלי דרמות (יש בכי, נקודה. לא לנסות להיות קוסמת, לא להרבות במלל, לא להראות מודאגת או לחוצה מדי).
את יכולה לפרט?_
הכוונה כמה שפחות להגיע למצב שאתם מתחרפנים.
לעיתים אנחנו נשאבים לדרמה של הילד ובכך הדרמה מתעצמת (מביטים בילד בכעס, או משחררים אוויר ואומרים איזו שהיא הערה לא חיובית, או שפת הגוף שלנו עצבנית או מרימים קול וכ'ו - תינוקות/פעוטות קולטים את המסר הזה, באותו אופן שבו הם קולטים כל דבר שקורה סביבם, הדרמה גם מבהילה את הפעוט).
הרעיון הוא שתיהיי מודעת למה שקורה כדי שתוכלי להגיב מתוך חשיבה ולא מסחרור של רגשות.

זהו, שזה לא מספיק. הוא צריך להיות עסוק במשהו עלי, לידי זה לא מספיק טוב.
ברגע שאני מגלה שבעקבות הנתינה שלי, הקושי גדל - זה סימן לשינוי.
תעשי כל פעם שינוי קטן, ההיצמדות של התינוק גורמת לאמא להיצמד אליו חזרה (יש כאן דף בנושא).
יש לך עזרה ביום יום?

[פלוני_אלמונית*]

הצילו!!!!! בטח כבר התינוקות שלכם גשלו, אז קצת מילות עידוד לתינוק מתוק עם טמפרמנט קשה?????

[יסכו_נט*]

תפרטי נשמה, מה זה אומר?

[אמא_חדשה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אשמח להמלצות לגבי תינוק שלא מפסיק לצרוח כל היום!!! זה פשוט משגע ומתסכל...

[בהצלחה*]

לשים אותו במנשא (לאו דווקא על אמא) ולצאת החוצה להליכה נמרצת

[סאלי_תדמור*]

זה עובר, באמת!
בהנחה שבדקת הכל ואין בעיה רפואית, יש גיל ויש תינוקות שפשוט בוכים.
הבת שלי בכתה בין גיל 6 שבועות ל - 12 שבועות - כלומר במשך שישה שבועות - בין 3 ל - 8 (!!!) שעות ביום. על הידיים שלנו כמובן (קריטי בעיני - אני לא עוזבת תינוק בוכה, תמיד על הידיים). זה מה שהיה. הפסיק וזהו, הפכה לתינוקת מאושרת וילדה מאושרת. אפילו בגיל הזה כאשר לא בכתה - היתה שמחה, חייכנית, ערנית, ישנה טוב וינקה טוב. הכל היה בסדר. וזהו.
תחזיקי מעמד

[ד*]

תינוק בן 3 שבועות רק ביידים נרגע כל הזמן עצבני לא נינוח והרבה ער ובוכה מה אפשר לעשות

[אחת*]

אם האם מניקה, כדאי להוריד מהתפריט שלה :קטניות(עדשים, סויה,שעועית יבשה) ,מוצרי חלב, מצליבים( ברוקולי, כרוב כרובית)
לי ממש עזר!

[ד*]

לא מניקה מטרנה קומפורט ללא לקטוז אני מביאה לו

[פלוניתית*]

שלום לך , תינוקות רבים בוכים בגילאים האלו. כאשר הוא בידיים נרגע וזה ממש טוב ! תנוקות פעמים רבות זקוקים למגע , לקרבה. זה מה שמרגיע אותם ומנחפ אותם. יש מי שיכןל לעזור לך להרים אותו על הידיים ?? אם תרצי אפשר להעלןת רעיונןת.

[ד*]

בגיל הזה התינוקות אמורים לישון רוב הזמן לא?

[דפנה*]

כן.
וגם אמא, שלושה שבועות מהלידה, אמורה לנוח כמה שיותר.
ניסית להניח אותו עלייך בטן על בטן, עור לעור, ולנוח ביחד? הוא מסכים לזה? זה עשוי לעזור מאוד!
גם כשהוא ישן, יש לו ציפייה להרגיש את אמא קרובה @}

[אל_הלב*]

_שלי הייתה כזאת והיום היא בת 3 ילדה לא צרחנית אבל דעתנית
עד גיל 7 חודשים היא רק צרחה כל היום. אולי בין צרחה לצרחה היא נחה כ- 5-10 דקות בשעתיים
בערבים באופן קבוע היא הייתה צורחת בין 4-6 שעות_
מזדהה לחלוטין, כך זה בדיוק היה אצלי והיום אין שום קשר לעניין. רק דעתנות נרחבת, כמו שני ההורים שלה (-:

_הוא אכל ישן ובכה. לא היו מצבים אחרים כמעט עד גיל שנה.
חלק עזר קצת, זמנית.
שום דבר לא עזר לגמרי. לא מצאו מה הבעיה ולא איך לעזור לו ולנו ולהקל.
זה היה סיוט. אין לי שום תיאור אחר לתקופה הזו.
מה שהכי עזר היה הזמן_
כמה שזה מבעית אותי רק להיזכר בזה, עד היום בכי של תינוק זה דבר שמעורר בי מתח וחרדה נוראית.
מאוד מפחיד שזה יקרה שנית בלידה הבאה,
למרות שפעם שניה כבר יש יותר פרספקטיבה של זמן שזה עובר בסוף, רק צריך לשרוד את הסיוט.


_אני לחלוטין לא מסכימה עם המשפט:
אם אמא לא רגועה התוצר הוא בד"כ תינוק לא רגוע
לפעמים אמא לא רגועה היא תוצר של תינוק לא רגוע.
אני כן מסכימה שהרבה פעמים אמא רגועה יכולה יותר בקלות להכיל, לעזור ולהרגיע תינוק לא רגוע. אבל לא מסכימה שהיא הסיבה לחוסר הרוגע שלו.

לפעמים תינוק בוכה ואין שום דרך בעולם לדעת מה מציק לו.
ואין שום דרך בעולם להקל עליו.
כן יש תינוקות כאלה - היה לי אחד בבית - לא מנשא, לא ידיים, לא במיטה ליד אמא, לא הנקה, לא שירים, לא מוסיקה, לא ידיים של מישהו אחר, לא כלום. כלום לא עזר.
אז כן יש תינוקות כאלה.
ואמא שלהם לא אשמה בזה שהם כאלה [וגם לא אבא].
זה משהו שהוא לגמרי שלהם.
והדבר היחיד שנשאר לעשות לפעמים זה לחבק ולספר לו כמה הוא אהוב ורצוי ולהסביר לו שלמרות שקשה לו אני כאן איתו.
ולחכות שהבכי יגמר. ולדעת שמתישהו הוא יתחיל שוב ושוב אני לא אוכל לעזור ואוכל רק לחבק ולהיות איתו בבכי.
ולקוות שמה שמציק לו יעבור מהר מהר אפילו אם אני לא יודעת מה ואף פעם לא אדע._

אויש כל כך מדויק. הרגשתי כל כך אשמה בבכי שלה.
שאני הבאתי אותה לעולם ולא מסוגלת לעזור לה ולהבין מה הבעיה למרות שניסיתי בצורה טורדנית וכפייתית כל פתרון אפשרי.
היא בערך היתה כמעט כל היום על הידים שלי במנשא.
גם זה לא עזר לאורך זמן.
תודה על התובנה הזו, בגלל ששקעתי בחרדה ודיכאון לאחר לידה כל הזמן אמרו לי את המשפט הזה,
שהיא לא רגועה כי אני לא רגועה.
אבל חוסר הרוגע שלי התחיל בלילה השני לחייה כשאני והיא לבדנו בבית חולים בלילה,
בביות מלא כמו שהתעקשתי, והיא צרחה מ 20 בערב ועד ארבע בבוקר, כשהיא כל הזמן על הידים שלי,
האחיות צורחות עלי שאני מעירה את כל המחלקה ולמה אני לא שמה אותה בתינוקיה (!!!) אבל חלילה לאהסכימו להחזיק אותה לשתי דקות שאלך לשירותים.
סיוט וחרדה זו לא מילה, אין לי מושג איך שרדתי את זה.
אבל מאז הייתי כל הזמן בחרדה כשהיא התחילה לצרוח ולא היה לי מושג מה לעשות.
תודה על התובנה הזו שאני לא בהכרח אשמה בבכי שלה כי אני לא רגועה ואולי אני לא רגועה כי היא לא רגועה וזה כדור שלג כזה.

ואפשר גם לשיר - שירי בבית, תוך כדי דברים שאת עושה, לא על מנת להסב את תשומת לבו אלא כמשהו שתורם לאווירה.
גם זה עשיתי בת7ור זמרת וגם זה לא הרגיע בשנה הראשונה.
היום, 3 שנים אחרי לפחות יצאה לי ילדה סופר מוזיקלית שמזמרת כל היום (-:
זה כן זוקפת לזכותי, אז משהו כן עשיתי נכון בתקופה הזו כנראה...

ד יקרה - הצעתי היחידה בעניין שלא תשארי לבד עם התינוק והבכי הבלתי נגמר הזה.
זה נורא קשה. את צריכה כמה שיותר עזרה של מבוגרים סביבך שיכולים להחזיק לרגע, לעזור לך לשאת בנטל הזה של הבכי.
תחזיקי מעמד ומקוה בשבילך שיעבור מהר.
בכל מקרה מתישהו זה עובר - גג גג גג שנה שנה וחצי...אבל בדרך כלל הרבה לפני.

[פלונית*]

תינוק בוכה כי משהו מפריע לו , קשה לו, כואב לו, זה כמובן לא אשמת האם, אבל זה כן בידיה לנסות לאתר ולהקל על הקושי.
הרבה פעמים יש קשר לתזונת האם המניקה או תזונת התינוק, תנועה (כמה שיותר על הידיים בתנועה)

קשה מאוד לטפל בתינוק בוכה, אז אם את מרגישה שאת לא יכולה יותר כדאי מאוד להניח את התינוק במקום בטוח ופשוט לקחת הפסקה, לשתות משהו, לא להוציא את התסכול על התינוק.
וכמובן, להיעזר במי שאפשר.

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תינוקת בת חצי שנה כבר חודש וחצי רק בוכה יום ולילה מה עושים

[תמרוש_רוש]

בתור התחלה, נותנים יותר פרטים, כדי שנוכל להבין יותר טוב מה קורה
איך זה התחיל, איך זה נמשך, איך זה נראה...
וגם מה היית רוצה שיקרה. איזו עזרה את/ה מחפשת.
(גם סימני פיסוק יעזרו להבנה)