באופן טבעי

תמרול ה
תודה על מה שכתבת בדפבית שלי
נעים להכיר
<מתוקה שמחה כשדבריה מהדהדים אצל מישהו>

היום יום הולדת היום יום הולדת היום יום הולדת לתמרולה!!!
חג לה שמח וזר לה פורח היום יום הולדת לתמרולה!!

היום?
מזל טוב ויומולדת שמח!!

הי,
יומולדת? עכשיו? מז"ט
באתי לספר שאיחדתי אתמול את דפי הקנדידה, וראיתי את השאלה שלך לצפריר. הוא ענה לך אתמול ב - טיפול בקנדידה.

אתמול, בהעברות, תהיתי אם השאלה שלך עדיין רלבנטית, וחשבתי שבטח יש סיבה שעבר כ"כ הרבה זמן...

_זהו? עברתם דירה? חזרת ליישוב ילדותך?
שיהיה בהצלחה, בכיף ובקלות!_

כן, עברנו!
תודה על האיחולים וההתעניינות. 'צטערת שחוזרת אלייך באיחור כה גדול. בחודש הראשון לא היה לנו קו טלפון ואינטרנט, וכשסופסוף היה, לקח לי זמן להתרגל לאינטרנט ("תן לי דקה להתרגל אליך שוב..." ), ולאתר שדי השתנה בחודשיים הללו.

אני שמחה על המעבר. טוב לי פה, ואחרי שנתחיל להכיר יותר אנשים יהיה עוד יותר טוב.
יש משהו מאוד מרגש בלראות את הבת שלי גדלה בכפר בו גם אמא שלי וגם אני גדלנו.

הייתי במיתר היום, אנסה לספר על זה באחד הימים הבאים (אני מקוה)
אני מאוד מאוד אשמח וגם אני מקווה

חוצמיזה אני מגלה עכשיו שאתמול היה לך יומולדת! (באתי בעיתוי טוב, הא?).
אז מזל טוב , יומולדת שמח וזר לך פורח

שיהיה לך רק טוב

תודה!

אתמול יומולדת אתמול יומולת אתמול יומולדת לתמרול ה

omedeto


>נונה מאותגרת למדי ובמשך דקות ארוכות ניסתה לארגן כאן |סידור איקבנה בכלי קרמיקה| ללא הצלחה <

אהלן.
כבר הרבה זמן לא ראינו אותך בקבוצה. אני מקווה שהכל בסדר.
בשבוע שעבר היו הרבה חדשים והיו בכלל הרבה אנשים.
אתמול היו דוקא מעט מאוד.
בשני המקרים היה טוב, כרגיל. שמחתי מאוד לחזור אחרי שלושה שבועות הפסקה.
תבואי בשבוע הבא?

אני ממש מבין אותך בעניין הקבוצה. אנשים באמת לא כל-כך זוכרים להגביר את הקול. הרבה פעמים אני שם לב לזה בעצמי אבל לא מעיר להם, כי אני מרגיש לא נעים להיות "שוטר" עבור אחרים. אם הייתי מרגיש שכולם מזכירים אחד לשני אז היה לי יותר קל לעשות את זה. אני קצת אמביוולנטי בנושא הזה. מצד אחד ברור לי שאף אחד לא עושה בכוונה ושפשוט שוכחים. מצד שני, אם אני יכול לזכור את זה, אז למה אחרים לא? זה לא מתחשב.

למרות שהבנתי שבהמנעות מלהזכיר אני בעצם פוגע בך, היה לי קשה עם זה (מדי פעם כן הזכרתי, בכל זאת). עכשיו, אחרי מה שכתבת לי, אני מרגיש לא בסדר. אני מבין יותר עד כמה זה קשה לך ועד כמה בעצם הטלתי בחזרה עלייך את המשימה, שגם ככה היא בטח קשה לך. סליחה. אני מבטיח לנסות לעשות יותר. בכל אופן, אני כמעט תמיד זוכר לדבר ברור כשאת שם (אבל לי זה קל, כי אני לא מאלה שמדברים חלש בכל מקרה).

אגב, חשבתי על רעיון. בשביל להפריע פחות למי שמדבר, וגם כדי שיהיה קל יותר להעיר לאנשים שמדברים חלש, אולי אפשר להחליט בקבוצה על איזה סימן או "מילת קוד" שאפשר ככה לזרוק לו בלי להפריע לשטף הדיבור והמחשבה, וזה פשוט יזכיר לו להגביר את הקול. למשל איזה סימן עם היד, או להצביע על האוזן, או משהו כזה. הכוונה שלי שכולנו נוכל להשתמש בסימן הזה כשנזכור, לא רק את. מה דעתך?

---

בפעמיים הקודמות קראנו מאמרים שהופיעו בעלון של באופן. לפני שבוע זה היה משהו של חגית נובק על הלמידה וההתפתחות המשותפת של ההורים והילדים בחינוך ביתי, ועל איך שכל דבר קטן בחיי היום יום הוא למעשה למידה ופתח להרחבה על הנושא. השבוע היה קטע של אירית לן מגליון מרץ-אפריל 04, שנקרא "להוריד את הקשה של הלחם". זה על דברים שאנחנו מאפשרים לעצמנו ומונעים מעצמנו. הדיון נסב סביב הגישה הזו הטבועה בנו (לא לאפשר לעצמנו דברים שאנחנו רוצים) ודני הביא אבחנה נהדרת (לטעמי): ילדים מונעים על ידי הרצונות שלהם, ומבוגרים מונעים על ידי האילוצים של החיים.

החצי השני של הפגישה היה בשבוע שעבר על נושא של חנה, שהרגישה קושי עם זה שהבן שלה חוזר הביתה ממיתר עם כל מיני מילים גסות, וזה מאוד מפריע לה. הדיון התפתח לכיוון של למה זה מפריע לנו ומה בעצם הופך את המילים האלה לצורמות, ומה כל-כך מפחיד אותנו בזה שילדים מדברים ככה.

השבוע היה נושא שאני העליתי והוא מחסור בזמן והרגשת לחץ זמן באופן קבוע. עבורי היו שני דברים מעניינים שנאמרו. הראשון הוא שכשנמצאים ממש בתוך הפעילות וחווים אותה באופן מלא, לא מרגישים את חוסר הזמן (כמו שדני ציטט מישהו: הזמן לא קיים באופן אובייקטיבי "חיצוני", אלא אנחנו יוצרים אותו כשאנחנו עושים משהו, ובעצם "מפנים את הזמן"). והדבר השני, צופי סיפרה על מסקנה שעלתה לה ולקבוצת חוקרים שהתבוננו בצילומים של פעילות חופשית של ילדים. היא סיפרה שהם גילו שכל פעילות מחולקת לשלושה שלבים: הכנה, פעילות, והרפיה. (היא אפילו הציעה להביא את אחד הסרטים לצפיה). בדיון שמנו לב שהנושא של הרפיה לא מקבל מספיק פוקוס אצל רובנו.

אגב, קיבלת את האימייל של סוניה? זה היה בהמשך לשיחה על נושא הזמן.

אני מקווה שעזרתי לך קצת לגשר על הפער, ואני מקווה שתבואי בשבוע הבא, וננסה לשפר את המצב שם.
אגב, את מתכננת לבוא למפגש בסוף השבוע הבא?

עודד

אני שמח שעזרתי לך. זה גם עוזר לי להיזכר בדברים. אם את רוצה להעביר לדף על האקדמיה - בבקשה.

אני חושב שבתור אקדמיה דיאלוגית חשוב דווקא ההיבט הזה, של התקשורת. לכן אני חושב שאת לא צריכה להרגיש לא בנוח או שאת גורמת איזה קושי לאחרים. זו מי שאת ואנחנו מקבלים אותך כמו שאת. רק כדאי לעשות קצת יותר מאמץ (של תשומת לב, בעיקר) כדי להתחשב.

הי תמרול ה

המון זמן לא נפגשנו. מתגעגעת לראות אותך.
אני קוראת בדף שעודד מעדכן אותך בקשר למפגשים האחרונים. מקווה שאת ממשיכה איתנו.
השבוע כנראה שלא אגיע.

בקשר לקורס חינוך ביתי -
המפגש הבא מתקיים ביום שני הבא - 7 למרץ, במוצא בבית של דנה יחזקאל.
את מוזמנת להצטרף, כמובן!
המפגש הראשון היה בנושא התפתחות, והשני - זה שייתקיים בשבוע הבא, יעסוק בלמידה.
נדמה לי שבדף באתר מפורטת התכנית לכל הקורס.
בקשר לשעה מדוייקת ומקום כדאי ליצור קשר עם דנה.

להתראות

תמרול ה,
תודה על ה"בוקר טוב" ועל השקדיות.
רק עכשיו ראיתי, כי לא הייתי בבית ביומיים האחרונים.

שלום תמרול.
תודה שאת מלווה אותי בתהליך הכתיבה.
העברתי את סיפור הלידות שלי לדף סיפור הלידות של נעמי בן שיטרית ואני ממשיכה לכתוב.

תמרולה יקרה,
קראתי אתמול את הדף לקויי שמיעה באופן טבעי . רציתי להודות לך עליו. זה דף חשוב שעושה שירות להרבה אנשים. לאמא שלי ולאחותי יש ירידה רצינית בשמיעה. פתאום הבנתי כמה הן פגיעות עכשיו, ואיך השילוב בין קושי לשמוע, הרגשה שאת מחוץ לעניינים ופגיעה בדימוי העצמי, עלול לייצר תחושה קשה שמדברים וצוחקים עלי מאחורי הגב.

רציתי גם לומר לך שאת מצטיירת לי כאישה מקסימה, חכמה, רגישה ואמיצה. לאור מה שכתבת שם על הדימוי העצמי של לקויי שמיעה, חשבתי שלא מיותר לכתוב לך את זה.

בודאי,
בשמחה.

שלום תמרולה. מה שלומך? האם יש לך כבר מסנג'ר בMSN? להשתמע..

גם הני הוהבת הותך. מהוד.

אז שתינו טיילנו היום באותו אזור יפיפה... @} @}

כשאני חושבת על זה, אם אני לא מצליחה בסופי שבוע לטייל קצת וליישם לפחות
לכמה שעות (או לפחות דקות...) את מה שרואים בתמונה בדף הבית שלי, אני מרגישה ממש תסכול...
זה ממש כמו אוויר לנשימה.

שיהיה שבוע טוב.

תמר,
כן, ראיתי את מה שכתבת בכיכר השוק. הייתי שמחה להגיע. אבל לבוא עם הילדים לשם
לא נראה לי כל כך מתאים ואין לי כל כך מי שיישאר איתם.. תודה בכל אופן.

תודה, רק עכשיו ראיתי [-:

תמרולה'לה

עכשיו הצצתי בדף בית שלי וראיתי את דבריך. בואי נדבר. מתגגים פה.

תודה על מה שכתבת לי בדף.

ולגבי הספר עניתי בספרים - אבל הנה שוב - אז כן. זה ספר חדש.
חמתי ספרנית כך שלפני שהספרים החדשים מגיעים לספריה הם עוברים אצלי בבית. לספר קוראים: מושבות האבן.
והוא נפלא...

אוהבת

תמרול ה,
תודה רבה על מה שכתבת לי בדף. מחמם (מקרר...) את הלב!
וגם בהחלט קראתי את מה שכתבת ב תפיסות שבי .
שולחת בינתיים ומאחלת שתגיע בקרוב תקופה יותר קלה, תקופה של שחרור וחופש.

<תמיד חושבת איזה אומץ יש לך להתמודד עם כל השאלות הקשות והמורכבות של החיים.>

(קיבלתי את המייל הנעים ועוד לא עניתי. תודה )

הי תמרולה יקרה!
תפיסות שבי עלה היום למה חדש, וראיתי שפיספסתי את הפעם הקודמת שהוא עלה (כשאת כתבת).
בקיצור - קראתי ומיד רציתי לבוא ולתת לך והרבה אהבה.

איוז חוויה! אני יכולה רק לדמיין לי. <בעצם אפילו לדמיין איך זה די קשה לי.>
כולכבוד לך שאת לא נופלת לבור של ביקורת עצמית.
מקווה שקצה החוט כבר מוביל מקומות טובים

איך עבר מעבר הדירה ואיך בישוב ילדותך?
טוב. אפילו טוב מאוד.
הקרבה להורים והקרבה לטבע עשתה טוב לכולנו.

מה שחסר לי זה אנשים <חסר אבל לא באופן בהול, אחרת זה בטח כבר היה קורה>. רוב חברי ילדותי כבר לא פה.
חוצמיזה חסרים לי סביבי אנשים שחיים ומגדלים ילדים כמוני. כל מי שפגשתי עד כה שולח את ילדיו לגן.
צריכה כנראה להעיז ולצאת מאחורי ה'ניק' ולחפש פה באזור אנשים מבאופן. נראה...

כתבתי את סיפור הלידה,
ואת יודעת ששמה כשמך, כן?!
איזה שם יפה יש לך (-:

אני מעתיק לכאן את מה שכתבתי לך בדף הבית שלי, בתגובה לשאלתך:

היי, תמרולה. אשמח מאוד להתכתב ולענות לך על שאלותייך, במגבלות היכולת והידע שלי.
אני נענה בחפץ-לב להצעתך, שנעבור להתכתב באימייל. הנה הכתובת שלי: [email protected]
בברכת חג-שמח, מלא חירות ותקווה. איל.

חג שמח ופורח, תמרול ה!

http://www.jillustration.net/img/clip/[po]pattern flower[/po].gif

ראית מה שאלתי בדף שלי? חג שמח.

תמרולה יקרה

היה נהדר לראות אותך ולו לשעה קלה.
כן ירבו.
ואיזה פרח יפה קיבלת שם שתי קומות מעלי!

בסופו של דבר, כנראה שהערב הפתוח יהיה ב-16 ולא ב-17 במאי, אם זה מעניין אותך, בשעה 19:00
כלומר יום שני.

מה עוד?
מחר יש ל-י. יומולדת. כמו שאמרתי לך. קניתי לו פרחים בינתיים (לאשה הפנימית שלו, כאמור...) בצבעים החביבים עליו במיוחד...
ומחר ארקח עוד הפתעות.
מקווה שהגב יתמוך בתכניות שלי...

ולסיום: דרישת שלום משוש שהתעניינה בך. היה נחמד לראותה אחרי כמה שנים טובות.
הו ירושלים!

נישוקים

ותודה על הלב שפועם לו באדום עז בדף שלי.

הי תמרול ה ,
שאלתי אותך אם התרגום של נילס הולגרסון הוא של טריווטש.

תודה

הלו תמרול

סתם ביקור של סתם
על הבוקר

היה לנו סוף שבוע קסום בתכלית, רב עניין ועתיר בטלה יצירתית על שלל גווניה.
וגם שחיתי במים הקפואים.
פגשנו קרובת משפחה שראיתי לאחרונה בערך לפני 37 שנים... זה היה מעניין מאוד. מאוד. איזה סיפורים שהיא סיפרה על אבות אבותי...
זה לא לכאן - אבל מאוד עסיסי, אם זה נכון.

הי תמרולה
תודה תודה. בעניין התגובות, את מתכוונת לאתר או לבלוג? כי באתר לא רואים אם יש תגובות ואילו בבלוג רואים - אז קצת תבלבלתי.
מאוד שמחה שאהבת - הרעיון הוא (לגבי האתר, כלומר) שמדי פעם אוסיף שם איזה טקסט או מאמר כך שמי שמתעניין יוכל לבקר מדי פעם ולראות מה חדש.
ובעניין הערב - חבל. מאוד הייתי שמחה שתהיי שם, למרות שזה לא יהיה חדש ממש עבורך - הדגש הפעם (כדי שגם לי יהיה מעניין) הוא על ההשלכות העמוקות על חיינו שיש ליחס שלנו לכל דמות ודמות. כלומר - אם אנו מתייחסים אליה כשלילית - והנה השפעתה שלילית! ואם אנחנו מתייחסים אליה כמה שהיא - כלומר מקבלים אותה - והנה השפעתה יכולה להיות מבורכת בתכלית. אותה דמות אפלה, מסוכנת, מכוערת, מבישה ממש...
וכן - אני יודעת היטב שעשית יחסי ציבור טובים לדמויותינו הפנימיות. לאחרונה אני שומעת מעוד ועוד אנשים שבלי שעבדו איתי, רק מכוח הרעיון, עזרו לעצמם בכל מיני אופנים. חסד מופלא.

תמרול תודה על תגובתך @}

הי תמרול - תודה!
לגבי יום שלישי - אשמח עד שורשי השיער. בעיקר אפשרי בוקר מאוחר וצהריים בערך עד 15:00.

הי תמרול
מה שלומך? והרכישות החדשות?

כן. אורית נפלאה עם אמא שלה. זה מעורר השראה - היחסים שיצרו בשנה האחרונה, נכון?
שמחה שבכל זאת ניקנו כמה פריטים.
מחבקת אותך
אורה

קראתי ש'ברח לך הקול'
ב אני שוב צרודה אולי תמצאי השראה טובה.
@}

אכן, הוא נשמע איש מצפון אמיתי

שבת שלום!

שלום תמרולה,
סליחה שאני מתערבת.
קראתי בדף של אש"י שאת צרודה, ורציתי לומר שגם אם את לא מתכוונת להשתמש בתכשירים קונבנציונלים, כדאי שתלכי לרופא אא"ג כדי שיראה את מיתרי הקול רק לצורך האבחנה, כי יש כל מיני סיבות אפשריות לצרידות.

הי תמרולה, הרגעת אותי.
כשאני שומעת אדם מבוגר שמצטרד סתם כך, אני חוששת מכל מיני מרעין בישין במיתרי הקול.
האחרונה שחשבתי את זה עליה היתה השרה יהודית נאות, שיום אחד התראיינה ברדיו והתנצלה על הצרידות שתקפה אותה...
והיא גמרה לא טוב, הרי.
אז אם זה עניין חוזר ואת במעקב אז נרגעתי

תמרול - מה שלום הקול וכל השאר?

חיבוק

מקווה שהכל בסדר והתאוששתם.

תמרול,
ביום ג' יתכן שנהיה בירושלים בערב. אם במקרה מתאים לך - יתכן שאצטרף למסע ויהיה לי זמן בערך משש או שש וחצי לשעה-שעתיים-שלוש.

משהו שכתבת פעם בדף יחסים וירטואליים ריגש אותי מאוד.
את כותבת נפלא @}.

אולי באמת נלך ביחד לשם איזה יום? יכול להיות שהיום אני הולכת לשם! (בסביבות חמש, נראה לי) אם אצליח לשכנע את הילדים. את מוזמנת!

אני אדם אחר לגמרי כשאני לא אחרי יום עבודה דווקא ראיתי אותך אחרי יום עבודה והיית ממש בסדר.
אבל מבינה בדיוק על מה את מדברת.....

חבל שלא באתן היום. אולי תבואי בשבוע הבא?
את הנציגות המשפחתית דווקא ראיתי. @}

את מתכוונת לבתדודה שלי? סיפרתי לה עלייך באופן עקרוני (כמובן בלי דברים אישיים), אז נפגשתם? מה את אומרת!
את מאמינה שהתביישתי להגיד לה שאני מכירה אותך?
אני, ששמתי מדבקה עם שמי המפורש ביומיון ואמרתי שם שלום כמעט לכל מה שזז, התביישתי להגיד: שלום, אני יעל,
ואני מכירה את תמרולה הבת דודה שלך.
וכן, זה בימי רביעי אחר הצהריים. פרטים כמובן אצל ליאת טאוב.

אבל איך ידעת שזאת היא??
הגב' טאוב אמרה לי......

<הולכת להתקלח. להתראות @} >

הי תמרולה,
אתן באות ביום שישי?
נישוקים

אוקיי.
נעשה נידחה כמו שאמרו אמותינו.
אשמח לשמוע ממך.
היו לי כמה ימים כל כך עסוקים שכמעט נפחתי את נשמתי, אם להודות על האמת.
הילדים הפנימיים היו נרגנים, מעוכים ומדוכדכים ואיימו בשביתה.
לקחתי אותם לשוטט וכדומה בשעות הספורות שנותרו פנויות ביומיים האלה...
הו - כמה חשוב לשוטט - ללא מטרה, ללא סיבה, ללא כיוון.
ועכשיו חוזרים לחיות לאאאאאאט.
אלא שעכשיו יש בבית גם מחשב פי. סי.
אני לא אומרת מה אני חושבת על xxx כי אני רוצה להיות עם הדייר החדש ביחסים טובים וכי אני מאוד מעריכה את האפשרויות שהוא פותח בפני - באופן עובד יותר טוב, אוכל לנהל את האתר שלי מהבית ולא משדות זרים ועוד כהנה וכהנה.
התברכתי.

השמיעי קול.

הפלוני אלמוני היה טעות - ועתה תיקנתיה. כנראה שהפי סי החדש עוד לא יודע מי אני...
נישוקים

על איזה בחורצ'יק בצפון את מדברת? יש לי בלק אאוט?

הבחור הצעיר בתל אביב.
ובצפון היינו לפני יובלות... כך נדמה.
אבל זו הזדמנות להזכר שהיה קסום בתכלית. תודה.
היינו עם נ.א. וע.ל. (נראה אם תצליחי...)
בין הנופים ורחצה מופלאה בכנרת, לבדי, בדממה מופלאה, השכם בבוקר (בשמונה וחצי...), כשלמים ריח נקי ומתוק, פגשנו גבירה ישישה מרשימה ביותר. בגיל שמונים וחמש בערך היא השתלטה על נושא הדואל והאינטרנט, מקלידה, מוציאה עלונים קיבוציים היסטוריים ברמה מעוררת השתאות.
צחה וצלולה ונהדרת.
החברה היתה נעימה מאוד גם כן, דרך אגב.
הוריך נסעו?
תזכירי לי לאן. וספרי עוד.

תודה תמרולה על העידוד, גם לי (כמו לך בהתחלה) יש פרפרים בבטן מכל תגובה חדשה...

(את יודעת שאני מרגישה אותו דבר, נכון?)

רק לומר - היה נפלא.
ותודה.

דרך אגב, מקווה שקיבלת את התמונות ואת הסרט האלמותי: ריקוד הנרות

אוי - אנסה לשלוח שוב את הסרט 'ריקוד הנרות'.
אני ממליצה עליו בחום לכולם.
מה קורה עם אבא של ר?
ובכלל?
הוהפת

יקירתי,
שלום ר - יותר טוב, אולם הוא מתגעגע.
שלום י. לא טוב והוא במצב רוח משוגע ומשגע.
אבל מתוק.

שתדעי לך שניסיתי כבר פעמיים לשלוח לך לעבודה את הסרט המהולל - והוא חזר אלי. ככה עושים?

שלום תמרול ה,
אכן הייתי, אבל אני לא חושבת שנפגשנו. הצטרפתי באמצע השנה. אשמח להזדהות בשנה הבאה

נכנסתי רק להגיד שלום

איזה מין דברים כדאי להביא? כל חפץ/ספר/בגד/כלי/דיסק וכדו' שאין לך יותר שימוש בו והוא במצב מספיק טוב כדי להעביר הלאה.

יש אמהות לילדים ממש קטנים? במפגש הקודם היו ילדים מגיל חמישה חודשים עד שמונה וחצי...

זה מפגש של באופן למרות שחצי מהאוכלוסיה ממש לא באופנית... כל אחד שם "באופני" בדרכו.....

ובענייני גנים ובי"ס יש לי הרבה מה לומר...... אבל אין כל כך זמן כרגע וגם אולי יותר מתאים פנים אל פנים.

נתראה!

הי, אכן היה כיף, לא הספקנו להתוודע כמו שצריך, נקווה שנפצה פעם הבאה, ועד אז @}

שנה טובה גם לכם!
איפה אתם בכל החגים האלה?
ראש השנה - היינו בצפון, לכן גם התשובה המאוחרת על הודעתך.
יום כיפור - כנראה בירושלים.
סוכות - עוד לא ידוע.

תוכלי בבקשה "לכתוב" [email protected] אליי? רציתי לשאול משהו על משהו שכתבת.

מה שלומך? @}

ישבתי ליד המחשב ובדקתי את מה חדש מדי פעם.
אבל עכשיו אני יורדת מהמחשב.
לילה טוב.

מנשמע יקירתי?

את באה, נכון?

<צריכה עזרה במחיקות? ......>

הי תמרולה,
טוב לקבל פידבק חיובי, זה ממש מחמם לב.

כן, אני באוסטרליה, ואת צריכה לראות את המדרכות פה (א-פרופו נכים), אין מדרכה אחת בלי ירידה נוחה לכביש. אין מקום שאין בו שלט שמצביע על הרמפה של הכסא גלגלים. אני מתה מקנאה.

אני? אני מרפאה בעיסוק. מרצה אחת בשנה ב' ניסתה להראות לנו שגם אנחנו נדחים על ידי נכות ונרתעים ממנה. היא שאלה אותנו: "אם הייתם נכנסים לקולנוע והכל היה מלא, אבל היה במעבר כסא גלגלים ריק, האם הייתם יושבים עליו?" את יכולה לתאר לעצמך את התשובות: לא, זה של מישהו, זה פרטי, רחמנות על הנכה שיבוא וימצא שאין, בלה בלה בלה. מכל מקהלת ההכחשה והרציונליזציות, הקול שלי היה הרם ביותר. מאוד לאט התחלתי לראות שהיא צודקת.
אז "מי שגר בית זכוכית שלא יזרוק אבנים" - אני זורקת אבנים בכוונה כדי לנפץ סוף סוף את זכוכית ההכחשה, ההתעלמות והפחד מחולשה של החֶברה שלי, שגם אני כבולה בתוכה.

(את יכולה להעתיק את זה לדף, אם נראה לך שיש בזה עניין ציבורי)

אבוריג'ינים: קראת את "מסר האנשים האמיתיים"? (שם המחברת רשום איפשהו ב בלוג שלום מאוסטרליה). אני בלעתי אותו בעמידה בחנות ספרים אחת בירושלים, לפני כמה שנים, והשתכנעתי שיש לאבוריג'ינים משהו מאוד טוב להציע.
אוצר בלום.
אבל עדיין לא התחלתי בתהליך למידה ממשי. במלבורן כמעט ואין אבוריג'ינים, למרות שהם היו פה בעבר.

ספרי לי עוד

נכנסתי רק כדי להגיד תודה על ההפניה בדף קושי ומאמץ בדיבור ומצאתי את עצמי קוראת בשקיקה את דפבית
שלך, נכנסת לכל קישור, מבררת על כל כותב, ובעיקר נהנית.
יום טוב.
@} @} @}

יקירה,
לא הגעתי בסוף ביום רביעי.
עכשיו את קצת פחות מקנאה.
עיזבי את הקנאה אם את מתגעגעת בואי, מחכים לך.
שתהיה לך שבת שלום וחג עצמאות שמח
יעל

מאוד אשמח עם תתמללי
אני אביא את הלפ-טופ שלי איתי
תודה
לילך

כרגע לא נראה שאני אהיה שם,
אבל אף פעם אי אפשר לדעת.
אני עשויה להפתיע.

מרגש, האפשרות הזאת לפגוש.
מאוד, מאוד!
כנראה שאבוא רק למושב האחרון. חינוך ביתי לא באמת על הפרק אצלנו, אבל מעניין אותי לראות ולשמוע את הנפשות הפועלות, ואולי אצליח לקחת משם גם כמה תובנות רלוונטיות לחיים שלי.

בואי נדבר לקראת סוף השבוע ונחליף פרטים מזהים, כדי שנוכל לזהות זו את זו @}.

איזה יופי!
רוצה לשלוח לי "מייל" wild flower@hotmail.co.il או לכתוב לי את שלך בדפבית כדי ש נחליף פרטים מזהים, כדי שנוכל לזהות זו את זו ?

אחרי שכתבתי לך נזכרתי שמזמן רציתי להוסיף ל המלצות דפים המלצה על הדף לקויי שמיעה באופן טבעי.
כתבתי את ההמלצה, ופתאום אני חושבת שאולי זה ירגיש לך חשוף מדי.
אם כן, תרגישי חופשי למחוק אותה או כתבי לי ואמחק בעצמי.

ראיתי שאולי נוכל להיפגש ביום ראשון!
כן, כמעט בטוח שאבוא. עוד מתלבטת אם לבוא בבוקר או רק אחה"צ.

<תגידי, אני טועה או שאנחנו באות מסיבות דומות? >

שלחתי לך תשובה לשתי הכתובות שלך

איזה יופי לחבר שם לפנים!