באופן טבעי

מאז שהדיון סביב מחשב נפתח עברו כמה שנים והרבה השתנה ובימים אלו אני נמצאת בדילמה עם עצמי.
שני בנים 6 ו 3 כל יום בצהריים כשחוזרים מהגן רצים למחשב ,רואים פו הדב או משחקים במשהו נחמד,אוכלים ורצים למחשב לעוד שעה.
נהיה לחץ, אני לא מרשה מיד אחרי האוכל להמשיך את הסרט כי אני מוצאת שהם ממהרים לאכול, הם בוכים ורבים איתי אם אני לא מסכימה בכלל. הגדול אף פעם לא הצליח להעסיק את עצמו בלי הכוונה, זה אופי כזה, הקטן שד משחת ותמיד עסוק.
הם כל נהנים, כבר שבוע שהם רואים כל יום את פו הדב שהוא חמוד ולא מזיק אבל אני כבר מלאה רגשות אשם על שאנחנו לא עסוקים במשחקים.
מצד שני לרב בין 3-4 אלו שעות קשות, אני עייפה נורא ואין לי יותר כח להפעיל ולעשות פזלים (הקטן עדיין בבית כל היום) ומאוד נח לי הפוגה.
זה יוצר הרבה מתחים, אני כבר לא יודעת אם שעתיים מחשב זה מזיק, ראיתי הרבה תגובות ישנות גם בדפים על טלויזיה, של מתנגדים קיצוניים, יש טלויזיה והיא לא פועלת אחה"צ רק בבוקר כשהם קמים והמחשב הוא כלי עבודה והוא בסלון.
אז מה עושים? זה נח לכולם אבל אני שטופת מח מכל הסכנה להתפתחות.

http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 27,00.html

"דיגיטמבלים? מה באמת עושה הטכנולוגיה למוח האנושי

זו לא כתבה שנועדה להפחיד מפני השפעות האינטרנט. היא רק רוצה לומר שהניסוי הדיגיטלי העצום שאנו משתתפים בו משנה ממש ברגעים אלו את המוח שלנו "

הייתי רוצה לשמוע מהורים לילדים בני5 + שמתנגדים למשחק יומיומי במחשב, ולמשחקים אלימים על ההתמודדות עם הנושא.
אצלנו זה סיוט... מותר לו פעם בשבוע סרט או משחק לשעה בערך, יש תקופות שהוא אפילו לא מבקש פעם בשבוע לעומת תקופות שזה אובססיה יומיומית, שמעניין אותו רק משחקי מלחמה, ואם הוא משחק זה דופק לו את המוח לכמה שעות אחכ, ותמיד כשעוצרים אותו- נגמר בבכי..

הרצאה מעניינת מטד: daphne]השפעת משחקי מחשב על המוח bavelier your brain on video games[/po].html

ילדתנו בת הארבע מגלה מזה חודש עניין בלתי ניתן לרסון במשחק שח במחשב.
מחד, מודאגים מנזקים הנובעים מהצמדות ממושכת למחשב בגיל צעיר.
מאידך, בתור מאמינים בחינוך חופשי (הילדים בחינוך ביתי), אולי היא נמצאת בתהליך ספציפי שניסיון להתערב בו יהרוס למידה בדרכה המיוחדת והלגיטימית (?)

נשמח לסיעור מוחות בעניין

האם יש לכם בבית לוח שחמט ממשי? מישהו לשחק איתו?

יש, אבל הנפלא במחשב הוא שזה בקצב שלה, בלי תלות אם מישהו מעוניין לשחק איתה או לא. היא יכולה לשחק נגד המחשב, שזו אפשרות שלוח השח לא נותן לה

עניין בלתי ניתן לרסון
אם אתם מודאגים מנזקים משימוש יתר, וכבר בגיל ארבע היא עושה שימוש יתר, אולי כדאי להתחיל לקבוע מסגרת לשימוש במחשב (כי זה רק יילך ויחמיר עם הגיל מבחינת שימוש יתר). זה לא "להרוס" אלא לתת לה תבנית כלשהי. להחליט על מסגרת זמן מסוימת, אם זה בבוקר או בצהריים וכולי, ולשים לידה שעון שיצלצל או תזכורת אחרת.
וגם לתת לה כלים לספק את העניין שנוצר בדבר הזה גם מחוץ למחשב - לוח שחמט, ספרים על שחמט לילדים, ליצור כלים בעצמה, אולי היא בכלל נמשכת לקצב האיטי של המשחק, אי אפשר לדעת.

האמת שאני גם מלמד אותה שח עם לוח וכלים אמיתיים.
וגם היא "משחקת" שח איתנו שלא במסגרת המחשב או לוח וכלים. משחק דמיון.
מלבד זאת היא התחפשה בפורים למלכת שח.

אנחנו באמת מתלבטים אם להגביל אותה בזמן כמו שהציע פלוני אלמונית. או לחלופין לתת לה לעבור את זה ולחוות את מה שהיא מזמנת לעצמה.

אני מאוד מזדהה עם החיוביות של משחק שח נגד המחשב. הבן שלי (בן חמש) ננעל על שח לזמן מסוים, והבעיה היתה שהוא לא היה מספיק בוגר בשביל ליהנות ממשחק-סכום-אפס כמו שח (שבו אם אחד מנצח, בהכרח השני מפסיד), ובלי להילחץ מההפסד. כשמשחקים שח במחשב, לעומת זאת, הוא היה יכול לשחק בצוות עם אבא שלו, נגד המחשב, כך שגם ניצחונות וגם הפסדים מהנים יותר, והלמידה של החוקים והאסטרטגיות יותר נינוחה.

אנחנו באמת מתלבטים אם להגביל אותה בזמן
לדעתי, לחלוטין כן.
מחשב הוא בהווייתו ביטול זמן לא נורמלי (תראו מי שמדבר - מה אני עושה פה בכלל כשהייתי אמורה לסגור את המחשב ולהתחיל לתלות כביסה??), הוא שואב גם מבוגרים, לא כל שכן ילדים, וזה לא הוגן לתת לילדה קטנה לשחק אתו בלי הגבלה ו"לחוות את מה שהיא מזמנת לעצמה".
בעיני זה כמו לא לקרוא לילד לארוחת ערב, כי הוא שקוע במשחק, ואז לתת לו לגלות בעצמו שהוא מת מרעב, וזה בשלב שבו הוא כבר כל כך עצבני מרעב ועייפות שלא יכול לכלכל בעצמו את התגובה המתאימה למצב, ונהיה אנטי לכל מה שמציעים לו. בפשטות, זה נשמע כמו "בפני עיוור לא תתן מכשול" - האתגר גדול מהיכולת של ילד להתמודד אתו.

אני, לא פעם ולא פעמיים שמה לעצמי שעון מעורר כדי להגביל את זמן המחשב שלי, בייחוד בערבים, כדי לצאת ממנו ולהיכנס למיטה בשעה סבירה שטובה לי. וכשאני לא עושה את זה - אני הרבה פעמים מצטערת . אז אם אני זקוקה לזה, למה לא לתת את זה גם לילד שלי?
חוצמזה שיש פה גם הדגמה רבת-ערך על שימוש חיובי בעזרים תוחמי-פעילות.

תודה רבה לכולם.
כעת יש רגיעה בעניין המחשב. נראה מה יקרה בעתיד...

מישהו יכול לעזור לי? אני מחפשת אתרי תוכן טובים בעברית לילדים. המטרה שלי היא להעתיק מהם קטעים נבחרים בנושאים שמעניינים את הבן שלי (טיפוס אינטלקטואל, סקרן, מדעי-טכנולוגי כזה), ולהשתמש בהם לתרגול קריאה. אם יש כאלה שבאים עם טקסטים מנוקדים זה בכלל יהיה נפלא...
תודה.

תמרוש,

באתר כנפיים תוכלי למצוא פרקים ראשונים מתוך ספרים שונים.
לא בדיוק מה שביקשת... אבל אולי בכל זאת ימצא חן בעיניכם. לא מצאתי שם בינתיים טקסט מנוקד, אבל אולי חיפוש מעמיק יותר יעלה תוצאות.

תודה, תפילה.
אשמח לשמוע מעוד אנשים. אני בטוחה שהיו בעבר המלצות פה באתר על אתרים טובים לילדים, נדמה לי שהטובים שבהם דרשו הרשמה, אבל אני לא מוצאת אותם...

גלים?
(לא זוכרת בן כמה הוא)

http://www.galim.org.il/
http://ebag.cet.ac.il/

אין מה לעשות, המאגרים הטובים הם בתשלום.
איימי

תמרוש, מה עם מנוי למגזין ילדים?
אמנם לא מחשב, אבל גם עם היתרונות (והחסרונות) של לא-מחשב.
עיניים הוא מצוין, גם גלילאו צעיר, אם הוא בעניין של מדע.
יכול להיות שהוא קצת צעיר לזה (לא זוכרת בן כמה הוא), ואני יודעת שאתם בחו"ל אבל בטוחה שיש לזה פתרון טכני

דניאלה, דווקא יש לנו
אצבעוני, והוא מצוין כרגע.
אבל איכשהו הוא לא קורא אותו לבד, חוץ מהבדיחות. אפילו ידיעות של חצי עמוד במדור החדשות קצת כבד עליו. אז אני מנסה לייצר חומרי קריאה שמתאימים לו בדיוק בדיוק.
אני חושבת שגודל הפונט הוא גורם מכריע כרגע. אם זה פחות מ- 18 או 20, עם רווחים סבירים בין השורות, אין אם מי לדבר.

והקטע המתסכל הוא שהוא בן שבע וחצי, ומה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.
חוץ מהבדיחות - איזה מזל שיש בדיחות בעולם

איימי - תודה רבה!!!

עיניים הוא מצוין, גם גלילאו צעיר, אם הוא בעניין של מדע.
הוא עדיין צריך ניקוד מלא. לדעתי גלילאו צעיר לא-מנוקד או חצי-מנוקד, נכון?
עיניים אני יודעת שלא מנוקד.

הקטע המתסכל הוא שהוא בן שבע וחצי, ומה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.
כן, זה שלב מתסכל בקריאה. גם הבכורה שלי עברה אותו (ויהא דוברת וקוראת רק עברית בינתיים).
בשלב הזה עודדתי אותה לקרוא לאחותה ספרי קטנטנים, כי התכנים שעניינו אותה היו גדולים עליה בבירור מבחינת יכולת הקריאה.
היא לא הצטיינה בזה (הן מעדיפות לריב, אם אפשר), אבל היום בגיל תשע צולחת תכנים שיותר קרובים ללבה...
הוא עדיין צריך ניקוד מלא. לדעתי גלילאו צעיר לא-מנוקד או חצי-מנוקד, נכון?
אכן חצי מנוקד.
ואגב כך - הבכורה שלי דילגה על הניקוד בשלב לימוד הקריאה ואני מוצאת שזה פוגע בה כיום,
היא לא מכירה את סימני הניקוד! בעיניי זה חיסרון אדיר, קשה לה עם טקסטים מנוקדים, קשה לה אם היא רוצה ללמוד תנ"ך
ואין לי ספק שיוםאחד היא תצטרך להשלים את הפער. באה לומר: ניקוד זה חשוב מאוד בעיניי וממש כדאי למצות עד תום את השלב הזה בקריאה

תמרוש, מה שעבד אצלנו זה לתגבר קריאה בספרים קצרים יעודיים כמו זזה לדוג' שהיא אהבה וקראה לבד. יש את אותיות במיץ שטויות שהיה אהוב אצלנו מאוד
ולמצוא ספר שמדבר אל ליבן. הבכורה לדוג' התחילה לקרוא לבד כשהתאהבה בספר סיפורים ומדיטציות לפני השנה. ואז משם זה התגלגל.
גם הצעירה מצאה כמה ספרים שהתלהבה מהם, דמבו וטרזן, אם אני לא טועה ומשם זה התקדם.

כיום שתיהן קוראות המון, גם בת השמונה וגם בת התשע וחצי, ספרים עבי כרס וספרונים קצרים.

תנסי לחשוב איזה ספר/סיפור אהוב יתניע עבורו את התהליך..

יש לדוג' המון ספרים מדעיים לילדים, ספרי טבע, ספרי "עובדות" וכו'

הבכורה שלי דילגה על הניקוד בשלב לימוד הקריאה ואני מוצאת שזה פוגע בה כיום
אני, למיטב זכרוני, למדתי את סימני הניקוד. אולם לא השתמשתי בהם, שכן ספרים שענינו אותי נכתבו בלי ניקוד. וכך שכחתי אותו ומתישהו בכיתה ו' למדתי שוב את הניקוד, אחרי שהפתעתי מישהו באמירה שאני לא יודעת מה זה חולם.

מה משעניין אותו אלה חומרים ברמה הרבה יותר גבוהה ממה שהוא מסוגל, טכנית, לקרוא בעברית.
קרה לי משהו דומה כשהתחלתי לקרוא ברוסית, עם רמת קריאה של כיתה א', וזה היה בחופש הגדול שלפני כיתה ז'. הפתרון שלי היה לבחור ספר שלא חבל לי לא להבין חלקים ממנו, ופשוט לשבת ולקרוא אותו. אחרי שצלחתי את הספר הזה היה הרבה יותר קל.
לא יודעת אם זה יעבוד בגיל שבע וחצי (וברוסית אין ניקוד) אבל זה מה שעבד לי.
מבחינת המלצה על ספר, אני זוכרת את :הקוסם מארץ ים" של לה גוין שבהוצאה הישנה מנוקד (בהוצאה החדשה הורידו את הניקוד. זה הפך את הספר לנוח יותר וקליל יותר בעיניי). הרמה יכולה להיות קצת גבוהה מידי לגיל שלו, אבל אני מאז ומעולם קראתי ספרים שנחשבו ברמה גבוהה מידי לגילי...

עוד משהו שעבד לי (בגיל חמש) - הייתי מקראיה לאמא שלי פסקה מספר ברוסית (בלי להצליח לקרוא ולהבין מה אני קוראת בו זמנית) ואז אמא הייתה מקריאה לי את כל הפרק בספר, כולל הפסקה שאני קראתי.