באופן טבעי

פשוט לא מתחברת לאנלוגיות שאתה עושה ולהבחנות החומניסטיות הללו.
הסכמנו כבר שאמות המוסר שלנו שונות. לא התכוונתי אליך ובכל מקרה לא הייתה לי כוונה לפגוע. מצטער מאד אם כן.
ואגב, מבחינת עשרת הדיברות... זה כן אותו דבר (אבל לא מחייב שזה נכון עבור כולם).

גנבת ישרה
יש כזה דבר....

_התחושה של משהו חדש, יחסים עם מתח חושני ומסעיר באויר, הרגשה של חזרה לגיל ולתקופה מלאי זיקוקין די-נור , זה לא משהו שחסר לכם, לאחר תקופה ארוכה וטובה
(או פחות טובה) של יחסים מונוגמיים פיסית ונפשית?_

מצטרפת לכאן לרגע כי השאלה שלך תפסה אותי
התשובה היא כן, כן וכן
אני משתפת בכך את האיש
אומרת לו, שחסרות לי ההתרגשויות של פעם, של אי הידיעה, האם יצא מזה משהו או לא ייצא, ההתלהבויות של הפעמים הראשונות, של ההתחלות
הוא לוקח את זה בסבבה (אני חושבת...)בעיקר כי הוא מכיר אותי ויודע שאני כזאת, וזה לא קשור אליו, או לקשר בינינו

לפעמים אני אפילו משחקת איתו משחקים דביליים כאילו רק נפגשנו, בבר, או באוניברסיטה, וכיוב' (פנטזיות יענו, אבל לא על הסקס אלא על המפגש והפלירטוט), זה גם מרענן וגם מאוד מאוד מאוד משעשע

עוד בהתחלה בהתחלה של הקשר שלו אמרתי לו שלא נראה לי סביר להיות רק עם אדם אחד כל החיים, ושאני בעד מערכת יחסים פתוחה
והמשכתי ואמרתי את זה לכל אורך הדרך, כך שאני "מכוסה". הוא קיבל את זה בהתחלה, וזה היה מאוד משמעותי ומשמח עבורי זה שהוא קיבל את זה.

בינתיים כמובן לא עשיתי כלום, מאז שאנחנו יחד הייתי רק איתו, מדי פעם עולה בי הרצון אך לא חזק, גם למעשה מרגיש לי מוזר לחשוב על להיות בפועל עם מישהו אחר, וגם הקשר שלנו וגם הסקס הוא מספק למדי, גם אם לא מושלם, כך שהצורך הוא לא מתוך חוסר ותסכול אלא מתוך מצב טבעי שלי - צורך בגיוון, בחידוש, בשינוי.
מדי פעם אני שואלת אותו, יפריע לך אם אני אהיה עם מישהו אחר,
מדי פעם אני מציעה לו להיות עם נשים אחרות

אנחנו לא ממש דנים בזה ברצינות, אבל כאילו הנושא כן על פני השטח, אני חייבת לתת ביטוי לצד הזה שלי, זה מרגיע אותי.
אני כל כך שמחה שזה על השולחן אצלנו מההתחלה, כך שזה לא "משבר".
אני גם כל כך שמחה שיש לי איש לא קנאי, ושמח בחלקו - כל עוד הוא יכול לעשות איתי סקס, לא אכפת לו מכל הדיבורים, וגם בתיאוריה, לא אכפת לו שאהיה עם אחרים.

כאמור, כל המילים האלה לא נבחנו בפועל, גם לא עלה הצורך הממשי, וגם - למי בכלל יש זמן וכח????

בינתיים כמובן לא עשיתי כלום, מאז שאנחנו יחד הייתי רק איתו, מדי פעם עולה בי הרצון אך לא חזק, גם למעשה מרגיש לי מוזר לחשוב על להיות בפועל עם מישהו אחר, וגם הקשר שלנו וגם הסקס הוא מספק למדי, גם אם לא מושלם, כך שהצורך הוא לא מתוך חוסר ותסכול אלא מתוך מצב טבעי שלי - צורך בגיוון, בחידוש, בשינוי.

מה שכתבת כאן זו בדיוק אני בעשר השנים הראשונות יחד. קשר מספק מכל הבחינות.
הזמן הביא עימו את השחיקה , וחוסר הזמן שלי להשקיע בזוגיות הנציח אצלי את השחיקה הזו (בן זוגי- זה לא הצד החזק שלו לרענן את הזוגיות ותקופה ארוכה קיבלתי את זה).

כאמור, כל המילים האלה לא נבחנו בפועל, גם לא עלה הצורך הממשי, וגם - למי בכלל יש זמן וכח????
וואלה נכון, (-: עד שזה הולך ונעשה בוער...ואז פתאום הזמן והכח מתפנים בשביל הדבר הבוער הזה, שבעצמו נותן המון אנרגיה שמקורה באופוריה.

לפעמים אני אפילו משחקת איתו משחקים דביליים כאילו רק נפגשנו
לא ניסיתי אבל חייבת לומר שאצלי כנראה זה לא יעבוד כי אני צריכה פנים חדשות, קול שונה..

יש נשים שפחות מבינות את העניין הזה כי אולי הוא קצת גברי- כל העניין האבולוציוני של גבר לגוון כי זה חלק מהגנום שלו. אני מרגישה שיש לי פן גברי בעניין הזה, הקטע הזה של לכבוש.

מה שכתבת כאן זו בדיוק אני בעשר השנים הראשונות יחד

טוב, אז נדבר עוד חמש-שש שנים??

נראה שאנחנו מבינות אחת את השניה... אני גם חושבת שיש בי פן גברי, גם בעניין זה וגם באחרים.
אני גם יכולה לגמרי להבין איך בגבור הצורך, נמצאים הזמן והכח

מדי פעם אני אומרת לו, "אני לא מאמינה שאני כבר X שנים שוכבת רק עם גבר אחד" (גם מבטא את הצרכים שלי וגם סה"כ מחמאה לו), זה כמובן נאמר בצמידות לסקס ככה שהמצב רוח טוב
לפעמים מוסיפה, "לך זה לא נראה מוזר שאתה רק עם אישה אחת", ולפעמים גם "לא בא לך לפעמים להיות עם מישהי אחרת", הוא לא ממש עונה ואנחנו לא ממש מפתחים שיחה על זה
פעם אחרי שהיו כמה ימים שלא רציתי סקס אמרתי לו שאם תהיה תקופה ארוכה שלא ארצה סקס אז לא יפריע לי אם הוא יעשה סקס עם מישהי אחרת
אז הוא שאל, "ואז מה?", אז אמרתי, "ואז תבוא תספר חוויות", אז זה מאוד הצחיק אותו
בקיצור זה שהנושא מדובר אצלנו זה מאוד מקל. מה יהיה בסוף לא יודעת....

שותפה לתחושה של הצורך בפנים חדשות, גוף חדש, ריגוש חדש. זה משהו לא נשלט. לפעמים זה חזק יותר ולפעמים נרגע אבל תמיד נמצא...ואני לא עושה אם זה כלום חוץ מלפנטז ביני לביני.
מצער אותי לחשוב שזהו, אני לא נהיית צעירה יותר ושכנראה יותר לא אשכב אם אף אחד אחר מלבד בעלי אבל מצד שני, אין לי חשק וכוח לכל הבלגן שבא יחד עם הסקס בבגידה.

אני גם כבר מתחילה להרגיש שהגוף שלי כבר לא מושך כמו שהיה ומתבאסת לחשוב שבטח כבר אין מי שאני מושכת אותו, חוץ מבעלי שיחיה.

ומשהו ששמתי לב אליו - בשם הדף "מאהב שיציל את נישואי" יש אמירה שקשה לי איתה. "הנישואים שלי זקוקים לעזרה ואני מחפשת מישהו שיציל אותם בשבילי, במקומי"
אני מודעת גם לצורך לשכב גם עם אחרים וגם לעובדה ש אני זו שבוחרת לספק צרכים אחרים שלי - בטחון, יציבות, בית, אי-פגיעה ביקרים לי - ומוותרת על סיפוק הצורך בגיוון מיני והתפרפרות...
לא קל..אבל אני יודעת שככה אני בוחרת..הלוואי ויכולתי לחיות בחברה אחרת, לא מונוגמית..

אז הוא שאל, "ואז מה?", אז אמרתי, "ואז תבוא תספר חוויות", אז זה מאוד הצחיק אותו

מסכימה, אולי בן זוגך הוא כמו בעלי, טוב לו עם דמות קבועה, גם לאורך שנים. יש גברים כאלה, וזה אמיתי לחלוטין.
אנחנו נשואים די הרבה שנים והוא לא ראה עד עכשיו אף אחת חוץ ממני ממטר. גם בפורום עם נשים יפות , תמיד בעיניו אני הכי יפה ומושכת .
גם עכשיו זה כך ואולי אפילו התגבר, המשיכה אליי, אבל הוא יותר נפתח להסתכל על אחרות. עדיין, למרות הכל , אני בעיניו הכי הכי.
זה מאד מחמיא אבל לפעמים מעיק.

בקיצור זה שהנושא מדובר אצלנו זה מאוד מקל. מה יהיה בסוף לא יודעת....

זה שאתם מדברים על זה , זה טוב, אבל ברגע שמתחיל להציק לך הנושא ואת רוצה יותר מבתאוריה, מנסיון שלי, אם יש לך בעל ליברלי (ונשמע שכן)
כדאי לומר מראש ולא לומר בדיעבד או לשקר לגמרי. כי האמון הוא פקטור חשוב.

מצער אותי לחשוב שזהו, אני לא נהיית צעירה יותר ושכנראה יותר לא אשכב אם אף אחד אחר מלבד בעלי אבל מצד שני, אין לי חשק וכוח לכל הבלגן שבא יחד עם הסקס בבגידה.

שותפה, אני כ"כ מזדהה עם התחושה שאיננו הופכות להיות צעירות יותר. אמנם, הגוף פחות מוצק, ההריונות והלידות השאירו סימניהם, אבל התחושה הפנימית גם חשובה.
אני חייבת לציין שאני מרגישה יותר מושכת מאשר לפני עשור .
לא חייבת להיות בגידה בשביל לגוון- אפשר לעדכן את הבעל. כמובן, במידה והפרטנר לא חומניסט.

ומשהו ששמתי לב אליו - בשם הדף "מאהב שיציל את נישואי" יש אמירה שקשה לי איתה. "הנישואים שלי זקוקים לעזרה ואני מחפשת מישהו שיציל אותם בשבילי, במקומי"

אני רואה את הדברים מזוית שונה- אני תמיד אומרת שאני זו שהכתבתי את היחסים עם הבחור המקסים שעימו ביליתי במקביל לבעלי (צד ג'):
אני זו שיצרה את הקשר, זו שהכתיבה את הקצב, את המינון והעיתוי והמקום של המפגשים. כמובן תוך הסכמה בכיף שלו.

השם של הדף באמת לא משקף את מה שחויתי , הייתי קוראת לדף שלי אם היה לי אחד כזה:

"חיים מקבילים בשני עולמות - עניין זמני" או

" שני גברים מדהימים בחיי- אין רגע דל" או
" בלונדיני וברונטי - השילוב המנצח לחיים מרתקים ומתישים" או
"בלונדיני בצהריים , ברונטי בלילה- לא משעמם בכלל"

אין לי שום דבר אישי נגד בגידות. שום חוק מוסר ושום חוקים בכלל
אבל נראה לי חלמונית שאת קצת חיה בסרט, בגלל שלפנטז זה בכיף, וגם לבגוד, לא קרה כלום
אבל האם אין באמת עניין מהותי בינך לבין בעלך שמפריע, שלא בריא, שלא פתוח, שלא ברור
אני הייתי הולכת על הכיוון הזה
אם את אוהבת אותו, תשאלי את עצמך איך את יכולה לעזור לו, ולך. לפעמים לעזור זה לבגוד, לא קרה כלום, אולי צריך את הבעיטה הזאת, ולפעמים זה לעזוב, ולפעמים דברים אחרים. להיות קשובה לסיטואציה, איך אני יכולה לעזור לאיש שאני אוהבת.
אלא אם כן לא בא לך, וברור שגם זה בסדר.

וגם, תמיד אני חושבת על הדור הבא שלנו, על הילדים, בכל זאת, אילו כלים הם מקבלים לזוגיות?

הייתי על סף פרידה מבן זוג שלא תפקד מבחינה מינית- דחף יש אבל יכולת לא, ואם כבר, אז זה נגמר ממש מהר... וכמובן שאין זמן למשחק מקדים, ואז כואב לי, ומתסכל, וכל זה כשאנחנו צעירים מה יהיה בהמשך? זה הוביל להתחמקות והסתגרות שלו, לחוסר תקשורת, בריחה מהנושא וממני. אפילו לא הצלחתי להרגיש כמה אני אוהבת אותו מרוב תסכול. עם הרבה סבלנות ודרך הרבה קושי לאט לאט ניסינו להתיר את מה שלא מאפשר לו להיות נינוח. המון מתח, חוסר בטחון, חוסר נסיון, אנרגיה חסומה ע"י תפיסות של מוסר, אשמה. כשכבר חשבנו שאין יותר מה לעשות הוא קרא את הספר של בארי לונג "מעשה האהבה" ופינה את הצורך לכבוש ולהצליח לטובת פשוט אהבה... קרה קסם, מאז הכל אחרת. גם היום לפעמים זה לא מצליח, ובד"כ אנחנו צוחקים ומתחבקים. ובד"כ עושים אהבה, נסו לקרוא את הספר המדהים הזה

מעניין... תודה על השיתוף וההמלצה על הספר

אין לי שום דבר אישי נגד בגידות. שום חוק מוסר ושום חוקים בכלל

אבל אני חשה שזה לא מוסרי עבורי במערכת היחסים הניוחכית. אני מצפה ממנו לשקיפות מלאה והוא מצפה ממני לזה,
זה בעצם קוד מקובל על שנינו לכן התחושה האיומה שלא סיפרתי הכל למרות שמבחינתי על החלק החשוב, קריא הרגשות והמשיכה, הוא ידע.

וגם, תמיד אני חושבת על הדור הבא שלנו, על הילדים, בכל זאת, אילו כלים הם מקבלים לזוגיות?

את זה אפשר לומר על כל מחלוקת ביחסים, מכל סוג שהוא.

אבל נראה לי חלמונית שאת קצת חיה בסרט, בגלל שלפנטז זה בכיף, וגם לבגוד, לא קרה כלום
פלונית, הסרט הוא כולו שלך. תקראי מה שכתבת. אם לא קרה כלום, אז למה זוגות נפרדים על הרקע הזה בלי סוף?

אבל האם אין באמת עניין מהותי בינך לבין בעלך שמפריע, שלא בריא, שלא פתוח, שלא ברור

אם את אוהבת אותו, תשאלי את עצמך איך את יכולה לעזור לו, ולך.

?????

כל טוב

פלונית:
אין לי שום דבר אישי נגד בגידות. שום חוק מוסר ושום חוקים בכלל
ובעד מה כן.... האם את יכולה לדמיין לעצמך מה יקרה לך ללא חוקים?

וגם לבגוד, לא קרה כלום
האם לבגוד ולא לבגוד זה אותו דבר...ואגב את בחרת במונח הזה?

אלא אם כן לא בא לך, וברור שגם זה בסדר.
אם אין חוקים למילה בסדר אין משמעות...

קראתי את כל הדף בעיון רב.
הנושא קרוב אלי כי אני במצב דומה: אני נשוי לאשה מקסימה כבר כמה וכמה שנים, יש לנו שלושה ילדים קטנים למדי, ולכאורה הכל נפלא, אבל משהו בינינו מת כבר זמן רב. בעצם אני חושב שה"משהו" הזה תמיד היה "מת" בינינו. אבל מאז ההריון הראשון או נכון יותר הלידה הראשונה אנחנו חוים את זה ביתר שאת. הדברים נראים לי כל כך מורכבים שאני פשוט לא יודע איך להתחיל לתאר את זה כאן.
אתחיל מהסוף כדי להקל על עצמי. פגשתי מישהי. מקסימה ומדהימה, היתה משיכה עצומה, התאהבנו, וכבר מעל חצי שנה שאנחנו מנהלים קשר רומנטי. היא גרושה ללא ילדים. נפגשנו על רקע מקצועי, ודבר הוביל לדבר. היתה כימיה מטורפת. לא היה לי מעולם תחושות כאלה עם אשתי. הרגשתי שאני חוזר לחיים. פעם ראשונה מאז נישואיי שאני מרגיש חי, תוסס, צעיר (אני באמת לא מאד מבוגר, סביבות הארבעים).
כמובן שזה לא סתם התחיל. הקשיים עם אשתי נולדו מתוך המוות הזה שחוויתי בנישואיי לה מאז הלידה הראשונה. ניסינו טיפול לתקופה די ממושכת (מעל שנה) אצל מטפל טוב, ונואשנו. לאחר מכן היא המשיכה בטיפול אישי שלה, ואני פניתי לטיפול הוליסטי בלי קשר לנישואים. איפשהו התייאשנו משיפור. איפשהו אופציית הגירושים גם כשהועלתה, נדחתה על ידה על הסף בהתחמקויות אלגנטיות ודחייניות. בינתיים לא היה בינינו סקס כמעט בכלל, וכשהיה הוא היה תמיד אוטיליטרי. ניסיתי לדבר איתה, והיא הסכימה איתי שאי אפשר להמשיך ככה. אך משנכשל הטיפול הזוגי, ונכשלו נסיונות התקרבות מצידי, ונסיונות שלה לא הולידו את התוצאות הרצויות שקענו במין אפטיה והמשכנו מכח האנרציה. נראה לי שהיא מפוחדת עד מוות מרעיון הגירושין, עם שלושה ילדים ובגיל מתקרב לארבעים. גם הנושא הכלכלי מבהיל: אני עובד, היא עובדת מעט מאד מהבית. הגירשוים והשלכותיהם נראים כמו ענןן שחור ומפחיד שהיא מעדיפה להתעלם ממנו.
לי היה קשה מאד להשלים עם המצב הזה. נוצר ריחוק שרק הלך וגדל. ועל כר פורה זה פגשתי את המאהבת שלי.
עכשיו אני בדילמה: אם אספר לה ואבקש להתגרש אסתום את הגולל על הנישואים האלה. ואין לי מוששג מה יהיה על הקשר החדש שלי ועד כמה הוא יחזיק מעמד בתור קשר אמיתי. אם אספר לה כדי לצפות למחילה והתחלה חדשה יחד - לא אהיה נאמן לעצמי כי בעצם אין לי כבר אמון במערכת היחסים הזאת. אם אשתוק ואתן לדברים לקרות מעצמם...נראה שיש לה נשימה ארוכה ואורך רוח רב להמשיך בסטטוס קוו הזה ולהעמיד פנים שהכל בסדר. החיים שלנו סה"כ די מאורגנים ונוחים ונראה מפחיד למדי לפוצץ את הכל.
חשוב לי להדגיש שאני לא רואה בעובדה ש"בגדתי" בה את המכה המוחצת לנישואים. ברור לי מעל לכל ספק שהנישואים האלה כבר היו מתים. אני רק נמשכתי לתחושת חיים שחסרה לי כל כך איתה.
ניסיתי לברר מה הרצון שלי - כרגע הרצון שלי הוא להיות עם המאהבת החדשה שלי. אך גם בי יש פחד מגירושין, פחד לטעות, פחד שלאחר שאעזוב את אשתי הקשר החדש יתפרק גם כן. הייתי רוצה עכשיו פסק זמן של שנה - להיפרד לשנה לפחות מבלי להתגרש ולתת לעצמי הזדמנות לחיות את האהבה החדשה הזאת מבלי לסכן את נישואיי כרגע.
אגב אמון, שדובר בו פה בפוסטים האחרונים - אני חושב שאםאמשיך כך - ודאי שאני בוגד באמון שלה כלפיי (למרות שאני לא יודע כמה אמון יש...), אך אם אפסיק את הקשר החדש - אבגוד בעצמי..
אין לי ספק שהיא לא תסכים לאפשר לי שנת אהבה עם האישה החדשה... אין לי ספק שהיא תנצל את ההזדמנות להציג את הכל כבגידה שלי, כאילו רק המעשה האחרון הזה הוא מה שהרס את הנישואים, ובכך להוציא אותי אשם בכל המצב ולהתעלם מהחלק שלה בכך.
אין לי מושג איך גילוי שכזה והתגובה שלה שאינה ניתנת בדיוק לצפיה ישפיעו על חברתי החדשה.
אני במצב של חוסר אונים וחוסר יכולת לקבל החלטה.
לעיצותיכם החכמות אודה..

המצב המוקצן,
או.קיי., קח את הילדים ולך לשנה, נדבר אח"כ.
בכוונה להכי מוקצן.

שלום איש, אתה נשמע מקסים.

מצב לא פשוט. נכון. אבל בהחלט גם לא נורא.
לדעתי, מאחר וקידמתה עצות, תשאיר את הכל כמו שהוא.
אל תיגע. אל תפרק.
אתה ואשתך ממה שאני מבינה, חיים בסדר , יש כבוד ויש חברות. רק אין מיניות. נכון ?
אז מה ? זאת בטח לא סיבה לפרק את החבילה. לגרום לילדים בלבול ומצוקה.
מי אמר שנישואים חייבים את כל האלמנטים, ואם אין אז מפרקים ?
אבוי לנו. אחרת באמת לא היו נשארים משפחות שלמות כמעט ב כ ל ל .
זה שיש לך חברה שאתה מאוהב בה ויש לכם סקס טוב, זה מצויין.
כל עוד אתם שומרים על גבולות ברורים. כל עוד היא לא באה אליך בבקשות לעזוב את המסגרת הקיימת ,ולפרק את המשפחה לטובת הקשר עמה, אז הכל בסדר.

ולסיום, אני לא יכולה לקרוא למצב כזה בגידה.
בגידה היא כאשר אתה ואשתך כן נהנים מחיי מין טובים ובמקביל אתה שוכב גם עם אחרות..
זו בגידה מגעילה. אבל לא המצב שאתה מתאר.
לעניות דעתי.
כל טוב.

הבגידה היא עצם ההסתרה.
אישה- את בסדר? מה זאת אומרת
זה שיש לך חברה שאתה מאוהב בה ויש לכם סקס טוב, זה מצויין.
זהו גבר נשוי! ממתי מצוין לנשוי שיהיה לו סקס מהצד??
זה לא יגמר טוב!! גברבר. קח את עצמך ואת הנישואים שלך בידיים.
תחליט אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.
אני מבינה שטיפלתם הרבה ולא עזר, אך זו לא סיבה לבגוד בחברה שלך לחיים, אישתך, זו שהביאה לך 3 ילדים. זה לא צחוק, אתה כבר ילד גדול, תלמד לשלוט במיניות שלך.
מה זה מאהבת??? אין מספיק צרות בעולם?

זהו גבר נשוי! ממתי מצוין לנשוי שיהיה לו סקס מהצד??
נכון מאוד! צודקת! הוא גבר, לא אשה. רק לאשה מותר.
כמו שאמרה לי פעם המאהבת הנשואה שלי, כשהתברר לה שבעלה בוגד בה. כששאלתי אותה, מה את מתלוננת, הרי גם את עושה את זה?
אני זה משהו אחר. ענתה לי במלוא הרצינות. הוא, עלול להתאהב. וכך התברר לי שכל הזמן הזה שהייתי בטוח שהיא אוהבת אותי, הכל היה רק אשליה.
(ואגב, גם התנפצה ההילה שנשים עושות את זה רק כשיש רגש).

_אין לי שום דבר אישי נגד בגידות. שום חוק מוסר ושום חוקים בכלל
ובעד מה כן.... האם את יכולה לדמיין לעצמך מה יקרה לך ללא חוקים?_
גבר מזדמן
מי יוצר את החוקים? אם אתה, וכמו שכתבת אתה שלם איתם, אז זה שלם ועובד. אבל עבורי, כל סוג של חוקים זה פשוט אשלייה שאני משלה את עצמי, שנכון לעשות ככה או לא נכון לעשות אחרת.
בסופו של דבר עבורי נישואין זה ברית של אהבה. ראיתי זוגות שבגידה הייתה חייבת לקרות (בדרך בה אני רואה את זה, כמובן) בשביל לערער את כל המערכת הזוגית, להתחיל לנער אנשים מהחלום הלא מציאותי שהם חיים. איש אישה, ילדים, עבודה, מתפקדים, כשבינתים החיים עוברים, קורים, ואנחנו עמוק בפנים מתוסכלים ולא משנה מה.
עבורי, זו העבודה הכי מדהימה של זוגיות, לפתור את הפלונטר שבתוכנו בעזרת האיש שלי, ולפעמים בגידה (אני קוראת לזה ככה) זה מה שעושה את זה.
החיים האלו באמת מורכבים ויש בהם הרבה כאב, אם בן/בת זוג מגיעים למעול באמון של השני, זה אומר שהם נמצאים בקושי, אמיתי, כואב.
בהתרגשות של האהבה הראשונית אין פחדים, אין חוקים, כולנו זוכרים את התחושה הזאת ונראה לי שרוצים לחזור אליה. להיות בחופש... אבל אפשר להיות בחופש גם עם בנזוג, או עם כנות עם בנהזוג, וזה קשה, כי אז פוגשים את עצמנו, את הכאב, את הקושי האדיר, וזה - לא קשור בכלום לבנזוג, פשוט לא קשור אליו, ואנחנו נפגוש את הקושי הזה בכל מקום כל עוד אנחנו חיים.
יווו... קצת נסחפתי פה, לא יודעת אם זה מתאים לכם פה לדיון

פלונית, הסרט הוא כולו שלך. תקראי מה שכתבת. אם לא קרה כלום, אז למה זוגות נפרדים על הרקע הזה בלי סוף?
אני באמת חיה בסרט רוב הזמן, מנסה להתעורר ממנו כמה שאני יכולה. בדרך כלל כשהבנזוג מעצבן אותי, ואכן יש אישיו מסוים סביב נושא המין, זה פשוט מתנה בשבילי, כי אני חייבת לפתור קושי אדיר שנמצא בי.
לדעתי, אנשים נפרדים בלי סוף (וגם אני נפרדתי כמה פעמים בעצמי ממערכות רציניות) כי

אנחנו רכושניים. חושבים שהשני שייך לנו, ומפתחים רכושנות מ ד ה י מ ה אחד על השני. זה לא כל כך חזק ומובהק בהתחלה אבל זה הולך ומתגבר עם הנשים, אה, השנים...
מפחדים לגעת בקושי הזה שעולה, ולרבים מאד מאיתנו אין מודל בריא של הורים שמתמודדים עם קשיים, באמת, בכנות, ופתוחים לעזור אחד לשני להגשים את מי שהוא עם כל האהבה, לא מזוייפת, אמיתית, אהבה אנושית.
ועוד כל מיני סיבות, אני לא יודעת

אם את אוהבת אותו, תשאלי את עצמך איך את יכולה לעזור לו, ולך.
נכון זה משפט טוב? אני שואלת את עצמי את זה המון, לפחות כמה פעמים ביום. זה נותן לי אור להמשיך בדרך.
כי אמנם יש לי איש מקסים ומיוחד, ועדיין לפעמים ממממממממש לא קל....

_וגם, תמיד אני חושבת על הדור הבא שלנו, על הילדים, בכל זאת, אילו כלים הם מקבלים לזוגיות?

את זה אפשר לומר על כל מחלוקת ביחסים, מכל סוג שהוא._

נכון, הבגידה היא לא הקושי, אלא דרך ההתמודדות. אני רוצה להעניק לילדים שלי (משהו שלא היה לי) כנות ביחסים. יכולת לגעת בקושי שמערכת יחסים כל כך אינטנסיבית יוצרת.
ברור שזה לא מה שכל אדם רוצה, להיות במערכת יחסים זה לא חובה.

קשה לי עם מוסכמות. תמיד היה.
ואני ממשיכה לפנטז על מוסכמות חדשות. שיחסים פתוחים יהיו נפוצים יותר. אני חושבת שלי זה היה בריא. וממה שאני קוראת כאן גם לאחרות.
הייתה לי הזדמנות למאהב (שגם אוהב) לא מזמן, אבל זה לא זה.

יש לי בעיה לא לקבל את חוסר השלמות של בעלי. מתמיד. זו בעיה שלי. מעולם לא קיבלתי אותו באמת כמו שהוא.
אם הייתי יכולה לנהל מערכת יחסים פתוחה אני באמת חושבת שהיה לנו טוב יותר יחד. הוא היה מקבל מה שאני לא מצליחה לתת לו ואני בטוחה שנותן לי דברים שונים בעקבות החוויות שהיה חווה. ולהפיך אני כלפיו. תמים לחשוב כך?

תמים לחשוב כך?
לא תמים, אך לא מעשי- עובדה שלא לקחת מאהב, ועובדה שקוראים לך פנטזיה- כי זה בדיוק העיניין -פנטזיה- משהן נפלא , מושלםאך לא מציאותי.
שבת שלום, של השלמה עם החסרונות, קבלה, אההבה, נתינה. א מ ת. כנות, פתיחות, שלווה .

גברגבר, מצד אחד אני מבינה אותך ומצד שני- חייבת לשאול ותענה רק אם זה מתאים לך (סליחה מראש):
כתבת ש:
משהו בינינו מת כבר זמן רב. בעצם אני חושב שה"משהו" הזה תמיד היה "מת" בינינו. אבל מאז ההריון הראשון או נכון יותר הלידה הראשונה אנחנו חוים את זה ביתר שאת. הדברים נראים לי כל כך מורכבים שאני פשוט לא יודע איך להתחיל לתאר את זה כאן.
איך בעצם מביאים 3 ילדים למציאות בה הקשר אינו חי ופועם? האם זה הלחץ החברתי של בית עם 3 ילדים וכלב? האם רצית 3 ילדים בכל מקרה, גם בלי קשר לעומק הקשר?

כתבת שאתה בדילמה-

אם אספר לה ואבקש להתגרש אסתום את הגולל על הנישואים האלה. ואין לי מוששג מה יהיה על הקשר החדש שלי ועד כמה הוא יחזיק מעמד בתור קשר אמיתי.
לדעתי הלא קובעת, פרידה או גירושים צריכים להתבסס על כלל ברזל ראשון: כי היחסים הסתיימו, מתו, ואי אפשר להעיר אותם לתחייה. אישה אחרת יכולה להיות סיבה אחרת, מישנית.
כמו שכתבת, יתכן ותעזוב את הבית וגם עם האישה החדשה לא יסתדר. במיקרה כזה אתה אמור להיות עדיין במצב של מנצח: עזבת את האישה הקודמת כי ניגמר שם, בלי קשר למאהבת.
האם לאחר שנה עם המאהבת וסיום הרומן, ייתכן ותרגיש שוב משהו כלפי אישתך?
אני מכירה מישהו שעשה את זה, שעזב את הבית לשנה, בלי קשר למאהבת ופגש מישהי למשך השנה הזו.
לאחר מכן חזר הביתה ואישתו קיבלה אותו . אבל הוא לא חזר מתוך כמיהה וגעגוע אלא מתוך תחושה שגיוו, התנסה, פרק עול , השתובב ועכשיו יכול לשבת בשקט עוד כמה שנים.
בעצם, השנה הזו נתנה לו חמצן לקראת הצלילה לתוך מי הפחמן. הלב שלו כל הזמן כמה לאהבה, לרומנטיקה.

אם אספר לה כדי לצפות למחילה והתחלה חדשה יחד - לא אהיה נאמן לעצמי
ממה שהבנתי אתה באמת לא מחפש מחילה וחזרה לזרועותיה של אישתך כי פשוט אינך רוצה לחיות איתה. אז זו אופציה שאינה רלוונטית. (?)

נראה שיש לה נשימה ארוכה ואורך רוח רב להמשיך בסטטוס קוו הזה ולהעמיד פנים שהכל בסדר
זה מאד אישי. אני לא הייתי מסוגלת לחיות כך. אבל אני זו אני.
בעצם מסתמן שהחשש שלך הוא בעיקר לפרק מסגרת מוכרת היטב, נוחות כלכלית.. אני חושבת לעצמי ונאנחת, מבינה אותך. אבל אל תשכח שבעצם ככל שהזמן מתארך
אתה ממשיך לשקר אותה ואותך, וזה גם משהו בלתי נפרד מ- לא אהיה נאמן לעצמי .

לא יודעת לפתור . \-:

מה זה מאהבת??? אין מספיק צרות בעולם?

זה חמוד D-:

קראתי אותך בעניין, גברגבר.

אתה קצת מזכיר לי מישהו שהתאמן איתי. הוא היה בתסבוכת די רצינית, והראיה שלו היתה די דומה לשלך. לקח לנו כמה פגישות להתחיל להסיט את נקודת המבט שלו מהאשמה של אחרים, לבדיקה של מה הוא יכול ליצור היום. שאלה של אחריות. וזו לא סמנטיקה. אם אחרים אחרים למה שיש, אז אין לנו מה לעשות. אם אנחנו רואים את עצמנו כמקור לדברים, אז יש לנו הרבה מה לעשות, וגם בד"כ הרבה עבודה.

כתבתי קטע על זה ביקשת עצות, אבל עצות מעשיות יעזרו לך באופן די מוגבל, אם בכלל. לעבוד ולהתחיל לשנות את נקודת המבט שלך יכול לפתוח לך אפשרות להתחיל ליצור מפנה רציני בכל המצב.

לא תמים, אך לא מעשי
אבל אז בוגדים.
אני בשוק שכל כך הרבה בוגדים!
לפני שנים ספורות זוגות הטרו היו גם פנטזיה אבל לא מעשי, כנ"ל נישואים אזרחיים...
אז דווקא נראה לי שנישואים פתוחים יכולים יותר להצליח. ואין כל הזמן הסתרות ורגשות אשם.

תודה על התגובות.
אכן מחכימות.
סאלוש, לא ממש הבנתי - במה נקודת המבט שלי מסירה מעצמי אחריות? אני שואל בכנות כי לא ממש רואה.
נכון מאד מה שכתבה חלמונית.
לדעתי אני בתקופה של בלבול, לא ממש רוצה לפרק כרגע עם אשתי בגלל כל הסיבות שמנתה חלמונית, אך גם לא רוצה לוותר על תחושת החיות והשמחה שחזרו אליי עם הקשר החדש.

לעניין שלושת הילדים: אשתי רצתה מאד ילדים. מתוך הבלבול אני לא עצרתי את זה בזמן. אחד מהם גם היה טעות - למרות שזה נורא לכתוב כך. כן ניסינו למנוע אך זה לא הצליח.
אני לא מצטער על אף אחד מהילדים, ולגבי גורלם עם הורים שאין ביניהם (כנראה ) אהבה - הרי אי אפשר לבחור את הגורל - לא שלנו וגם לא של ילדינו.
למרות שאני לא אדם דתי, בנסיבות האלה אני רואה את הולדתם כרצון היקום. לאחר מעשה, בכל פעם שהרתה - לא היה לאף אחד מאיתנו ספק אם כן או לא לשמור את ההריון הזה.

צריך עוד לחשוב על כל מה שנכתב פה.
תודה

יש לי שאלה חשובה,
האם הייתן מתחתנות עם גבר שיש בו הכל, שהחיבור והתקשורת איתו נפלאים ונדירים והכל מושלם פרט למשיכה, ?
אני ממש מתלבטת, האם להתפשר על הנושא הזה וזהו? אני לא רוצה מאהב! אבל נראה לי אפשרי להתפשר על חיי מין לא משהו, ולחיות עם זה לא? כי יש אהבה.

אני לא נשואה עדיין אך גם
אני בשוק שכל כך הרבה בוגדים! לא רוצה להיות בזוגיות כזאת.
אך גם ממש לא נראה לי ש
נישואים פתוחים יכולים יותר להצליח.

אבל נראה לי אפשרי להתפשר על חיי מין לא משהו, ולחיות עם זה לא?
אוי ואבוי, בשום פנים ואופן לא !

(אלא אם כן מימוש המיניות שלך לא חשוב לך. יש כאלה.
אבל אם מימוש המיניות שלך כן חשוב לך - יש לך פה פוטנציאל נוראי לתסכול, וזה בדרך כלל לא נגמר טוב. חבל שתעשי את זה לעצמך).

(אלא אם כן מימוש המיניות שלך לא חשוב לך.
מה כל כך חשוב במימוש המיניות?
למה זה כל כך מתסכל אם חיי המין שלי לא סוערים אלא רק בסדר?

מה כל כך חשוב במימוש המיניות?
מה כלכך חשוב באהבה?
לא יודעת. זה חשוב. זה צורך בסיסי שטבוע בנו.

למה זה כל כך מתסכל אם חיי המין שלי לא סוערים אלא רק בסדר?
השאלה כמה 'בסדר'.
אני הבנתי ממך שזה לא ממש משהו. וגם - שאין משיכה. זה נשמע לי פחות מ'בסדר'.

את חושבת שאת יכולה לחיות עם זה ככה הרבה שנים?
את חושבת שלא תהיי מתוסכלת מזה בהמשך?
את לא חושבת שזה עשוי לגרוע מהחיוּת שלך ולעמעם אותך במשך הזמן?

סאלוש, לא ממש הבנתי - במה נקודת המבט שלי מסירה מעצמי אחריות? אני שואל בכנות כי לא ממש רואה.

אני יודעת. זה חמקמק. מניחה שגם לי יש נקודות כאלה.
אני אגיד את זה יותר כללי. בכל זמן ומצב שבו נדמה לנו שהכל סגור - שאין אפשרויות טובות - שיש בלבול - אז אנחנו לא רואים את עצמנו כאחראיים.
אחריות במובן של להיות מקור לדברים, להיות המעיין שממנו נובעים הדברים.
כי כשאתה אחראי לדברים, יש תמיד המון מה לעשות. המון כוונים ללכת בהם.

סימן שיכול לסמן מצב של חוסר אחריות הוא כשהמחשבות שלנו סובבות הרבה סביב אנשים אחרים. מה הם עושים ולא עושים, אילו תכונות יש להם. מה הם צריכים לעשות, ואיך הם צריכים להשתנות. הפוקוס הוא עליהם. אתה לא קרוב לעצמך. מה אתה מרגיש. מה אתה רוצה. מה אתה יכול לעשות. מה אתה עשית בעבר שיצר את התסבוכות - ולא בשביל להתחפר שם, אלא בשביל ללמוד ולהתקדם.

זה עניין של תרגול, להתחיל לפתח נקודת מבט יותר אחראית על המצב.
אבל יש לזה פירות - הרבה יכולת לקדם את העניינים בחייך.

האם הייתן מתחתנות עם גבר שיש בו הכל, שהחיבור והתקשורת איתו נפלאים ונדירים והכל מושלם פרט למשיכה, ?

את יכולה אולי להוסיף עוד קצת?
האם היתה לך משיכה יותר חזקה עם גברים אחרים?

לא חושבת שיש טעם להשוות את עצמך לאחרים. יש אנשים שפחות צריכים ורוצים סקס מאחרים.
אבל יש טעם להשוות לעצמך. אם בתקופות אחרות נמשכת הרבה יותר, אז הממ... צריך לחשוב על זה.

בעברי הייתי חיה (תרתי משמע)מאוד לפי הדחפים המיניים , היה לי חבר, פתאום מישהו אחר משך אותי , לא חשבתי הרבה ועברתי לבחור היותר מושך... וכן הלאה והלאה... עד שפתאום הבנתי שטועה, שזה בור ללא תחתית, תמיד יגיע שלב שמיציתי את משחקי המין עם אחד וארצה אחר...
אז לקחתי הפסקה , כי רוצה רצינות, חתונה, ילדים, זה לא צחוק.
אז אולי זה התיקון שלי , להתייחס למין כאל דבר שולי, העיקר שיש אהבה שמחה,כבוד הדדי וכ'ו.. וזה מה שיש לי איתו ולא היה לי עם אף אחד אחר.
לא חושבת שיש טעם להשוות את עצמך לאחרים.
כן, אבל לא רוצה להגיע למצב שמחפשת מאהב (לכן כותבת דווקא בדף הזה) והשאלה היא- האם מין מספק זה כל כך הכרחי? הרי תמיד יש משהו שצריך להתפשר עליו בזוגיות, אז אם הכל נפלא חוץ ממין אז לא כדאי להתחתן?

לילך, הייתי במצב דומה לשלך, חשבתי שיהיה בסדר, הוא בחור נפלא, אנחנו אוהבים, למה לא? אבל תמיד הרגשתי שמשהו שם לא מספיק, ופנטזתי על אחרים, ולא הרגשתי שלמה ב-100 עם ההיבט המיני מולו. בשלב מסוים הגענו למין פעם בשבוע בשבת אחרי הצהריים, סתם בגלל שאין מה לעשות. וזה אחרי שנה של יחד... סערה אמיתית אף פעם לא היתה.
אחרי פחות משנתיים נדלקתי על מישהו אחר. שלא משך אותי כלל וכלל - פשוט הבטיח ריגוש מיני. נסחפתי לשם בלי לחשוב בכלל, להרפתקה קצרה ועסיסית מאוד. כמובן שהיחסים עם החבר שלי התפרקו בעקבות זאת. נשארנו מייד חברים טובים כאילו אף פעם לא היינו מאוהבים..

בדיעבד אני מבינה שטוב שניצלתי מן השיממון ביחסים עם "חבר טוב" בלי שום גיבוי מיני. לא הייתי נכנסת לדבר כזה היום שוב אלא אם הייתי מתכננת לי מראש "נתיבי מילוט" מיניים, בידיעתו או בהסכמתו בשתיקה.

אהה... עכשיו הבנתי. את ממש לא
יש אנשים שפחות צריכים ורוצים סקס מאחרים
אלא להיפך

האמת?... נשמע לי עניין קצת יותר משמעותי מאשר עניין של לקבל עצה זו או אחרת.
את אוהבת מין, ואת רוצה (ואולי יש לך) קשר עמוק, אבל הם לא משתלבים אצלך יחד באותו הקשר.

מה שמעניין הוא שבעקבות עבודה שאנחנו עושים עם עצמנו, משתנים גם סוגי האנשים שאנחנו נמשכים אליהם.
זה גם חלק מן הבעיה בזוגיות ארוכת שנים, שאנשים משתנים, ובעקבות זה חלק מהגורמים שמשכו אותם מלכתחילה לבן הזוג נעלמים, ואחרים מתפתחים, שאולי היו מובילים אותם בכוונים שונים.

ב"לבסוף מוצאים אהבה" הנדריקס מנתח את דפוסי המשיכה הרומנטית שלנו, ומשייך אותה לתסביכים שונים שיש לנו. ובאמת, כשעובדים על תסביכים, ופותרים אותם, חלק מהמשיכה משתנה.

אין תשובה אחת לכולם, האם מין מספק זה כל כך הכרחי. אבל אם להמר, בד"כ התשובה חיובית. לרוב האנשים זה הכרחי. ואת לא נשמעת לי מי שחורגת מהכלל הזה. אבל זה לא אומר שאת חייבת לוותר על הקשר. כי משיכה או לא משיכה יכולים להיות דבר דינמי.

השיטה שלאחרונה אני אוהבת ביותר היא שיטת "ההתמקדות". יופי של גישה לעבוד ולברר עניינים עם עצמנו.

כי משיכה או לא משיכה יכולים להיות דבר דינמי.
מסכימה
אבל תראי אם יש בו את החומר "לעבוד" איתו
יחד איתך
כי אז תוכלו להיפתח אחד אל השניה במקום שכרגע בתנומה, ואז זה יכול להיות קוסמי

החיים יובילו אותך, רק היי אמונה על מה שאת רוצה

אני בדיוק באותו המצב. ניסיתי את כל העצות ולפתות אותו.. וגם לתת לו לצוד אותי. שומדבר. אין לו חשק ודי. אם עובר הרבה זמן הוא רוצה לשכב איתי בדחיפות כמו הדחיפות ללכת לשירותים. אחרי 9 שנים של הרעבה מינית נפלתי ובגדתי. לא יכולה להיות בנישואים כאלו... אנו מתגרשים בקרוב.

סאלוש
את אוהבת מין, ואת רוצה (ואולי יש לך) קשר עמוק, אבל הם לא משתלבים אצלך יחד באותו הקשר.
בדיוק, יש לי משיכה מינית תמיד דווקא לאלה שלא כדאי להתחתן איתם (כל אחד וסיבתו)
ודווקא זה שהכי טוב לי איתו הוא לא נראה טוב, לא מריח טוב ומבוגר ממני ב13 שנה.
_כי משיכה או לא משיכה יכולים להיות דבר דינמי.
מסכימה
אבל תראי אם יש בו את החומר "לעבוד" איתו_
כן אין לו את ה"חומר" אנחנו חברים טובים כבר שנתיים ואף פעם לא נמשכתי אליו לצערי.
אבל זה כל כך עצוב כל כך הייתי רוצה בעל כזה, ואף אחד לא נותן לי להרגיש מלכה כמו שהוא נותן, והוא רוצה מאוד לשכב איתי אבל מבין אותי ולא לוחץ, וכל כך אוהב אותי בדיוק כמו שאני.
אוף לא מצליחה לוותר עליו ולא מצליחה להסכים להתחתן איתו. הההצילו אני מתחרפנתתת.

מתוסכלת בזוגיות (

שלא תהיי מתוסכלת.. שיהיה בהצלחה.. גירושים קלים.. וחיי מין מספקים.. והעיקר.. א ה ב ה.

הההצילו אני מתחרפנתתת.

למה שלא תקחי את זה בתור תירוץ להתחיל לעבוד עם עצמך?...
יש מגוון שיטות ומגוון אנשים שישמחו לעבוד איתך...

מישהו מתנגד לכך שאחליף את שם הדף? למשל מאהבים ונישואין או משהו כזה?
אני מרגישה שלקרוא שוב ושוב את הכותרת הזו (למשל במה חדש) עושה לנו איזו שטיפת מוח, שאני אישית לא מתה עליה.
לא זוכרת איך עושים את זה, אבל מניחה שאסתדר.

אני עובדת על עצמי כל הזמן,(ימימה)כרגע אני מקבלת את המצב שהוא קשה, מתמודדת...
תודה
ואת צודקת בהחלט בקשר להחלפת שם הדף. אני לא יודעת איך עושים זאת... אז אאחל לך בהצלחה.
חג פסח כשר ושמח.

מישהו מתנגד לכך שאחליף את שם הדף? למשל מאהבים ונישואין? או משהו כזה?

אבל נראה לי שהכוונה המקורית של פותחת הדף הייתה לבדוק אם יצירת קשר עם מאהב עשויה דווקא להציל את הנישואין. למנוע את פירוקם.
אז נדמה לי שזה לא סתם דף על מאהבים בנישואין, אלא שאֵלָה אם קשר כזה יכול לתרום לנישואין.

אולי אפשר להפוך את שם הדף לשאלה.
למשל האם מאהב יכול להציל את הזוגיות
האם מאהב יכול לתרום לזוגיות
האם קשר מחוץ לנישואין יכול לתרום לנישואין (קצת ארוך)
וכו'
(אני לא בטוחה שצריך לשנות את שם הדף, אבל אם כן, לדעתי, שישמור על הכוונה המקורית).

דף לשינוי שם?

כן אין לו את ה"חומר" אנחנו חברים טובים כבר שנתיים ואף פעם לא נמשכתי אליו לצערי.
נו, אז הגזמת... נראה לי שברור לך מה נכון לך! פשרות זה שטויות, אין פשרות על האושר שלך, למה להנמיך את עצמך? יבוא בן זוג שיתאים לך כמו כפפה ליד, והקשיים יראו כאתגרים באופן טבעי...

יבוא בן זוג שיתאים לך כמו כפפה ליד
אמן.
אבל אם לא?
אני כל כך הרבה זמן לבד שאני כבר אומרת לעצמי, יאללה אז שלא יהיה סקס, לפחות מישהו,חבר שכייף להיות איתו. אני מלא זמן מחכה לו... מצד אחד- לא להתפשר, מצד שני- אין מושלם....

בינתיים מחכה (למשיח)

אין מושלם אבל יש שלם, שאת והוא משלימים אחד אחד את השני
זה נשמע הכי קלישאתי, אבל זה קיים

כמה זמן את עם ימימה?

לא תמיד כל שיטה מתאימה לכל נושא. היו שנים רבות שעבדתי בטכניקות ספציפיות על נושאים שלא נפתרו, שנים. ברגע שהחלפתי טכניקה - זה רץ.
ככל שעוברות השנים, אני מבינה כמה חשוב מגוון הכלים שיש לנו. היום אני מחלקת את הטכניקות לשתי קטגוריות עיקריות: עבודה רגשית ועבודה מחשבתית. רק אחד הסוגים - לא מספיק. רק עבודה מחשבתית, לא מספיק טוב לכל נושא. רק עבודה רגשית - כנ"ל. מה לעשות? יש לנו גם גוף ורגש, וגם ראש.

אני יודעת על ימימה די מעט, ושמעתי עליה טובות, אבל אין מה לעשות. לא כל דבר עוזר לנו בכל.
נכון שצריך זמן לדברים. לכן אם תספרי שאת כמה חודשים בימימה, בסדר. אבל אם כבר שנה שנתיים - היתי מוסיפה או משנה משהו ב"תפריט" העבודה העצמית שלך.

שאת והוא משלימים אחד אחד את השני
זה לא נשמע קלישאתי,בדיוק כך מרגישה איתו, והוא היחיד ... רק לא במין..

כמה זמן את עם ימימה?
שנים,
יש לך רעיון אחר?

זה לא עוזב אותי כל היום אודה למי שיאיר לי איזה משהו שנסתר ממני כי זה לא יכול להיות! אנחנו כל כך אוהבים ונהנים ורוצים להיות ביחד כל הזמן ומשתפים ומדברים בפתיחות כמו שלא היה ולא יהיה עם אף אחד אחר בעולם, והוא אמר לי שהוא כבר שנתיים רוצה להתחתן איתי ומחכה שגם אני ארצה, והוא בטוח בזה שאנחנו צריכים להתחתן . כדאי לסמוך על הביטחון שלו? איך משחררים את הספק? אולי אחרי החתונה זה יסתדר?

הוא יודע שאת לא נמשכת אליו ולא נהנית מהסקס איתו?

רמזתי לו והוא מתייחס לזה כפרט שולי

_כמה זמן את עם ימימה?
שנים,
יש לך רעיון אחר?_
אולי יש איזושהי שיטה על איך להחליט החלטות או משהו כזה?

לילך,
אני אכתוב משהו קצת שונה (ונראה לי לא כל כך פופולארי כאן...)

אנחנו כל כך אוהבים ונהנים ורוצים להיות ביחד כל הזמן ומשתפים ומדברים בפתיחות כמו שלא היה ולא יהיה עם אף אחד אחר בעולם,
_שאת והוא משלימים אחד אחד את השני
זה לא נשמע קלישאתי,בדיוק כך מרגישה איתו, והוא היחיד ..._
כמו שאת מתארת את הקשר, יש ביניכם משהו נדיר, יוצא דופן וממש טוב. לדעתי בהחלט יש מה לשקול ללכת על זה למרות הבעיתיות במשיכה.

אני מאמינה שכמו כל דבר אחר, גם משיכה היא דבר בר שינוי, גם על משיכה, כמו על כל נושא בזוגיות אפשר לעבוד ואפשר לשנות.
בזוגיות יש הרבה עבודה ופשרות ושינויים. משיכה וסקס היא נושא כמו כל נושא אחר.
ובקשר ארוך שנים הדברים ממילא משתנים. זוגות שהתחילו עם משיכה מטורפת חווים תקופות של ריחוק ואפילו דחיה.
וגם ההיפך הוא אפשרי. אפשר להתחיל קשר כשנושא המשיכה והסקס הוא סולידי יחסית ואולי אפילו בעייתי ודורש עבודה וזה יכול להשתנות בהמשך ואפילו להתהפך ולהפוך להיות קשר מלא תשוקה.
מכירה (מנסיון אישי וגם מכמה חברות) מקרים של קשרים שהתחילו כשהמשיכה מאד גבולית ואחר כך בעקבות שינויים בקשר, התפתחות הקשר וגם עבודה פנימית וזוגית זה השתנה והתפתחה משיכה וחיי מין טובים (כמובן שיש תקופות שפחות ויש תקופות שיותר, אבל לפחות יש אפשרות לקשר מיני טוב).
יש הרבה נושאים שבני זוג משקיעים הרבה מאמץ כדי לשנות אותם כי זה שווה להם בגלל שהם אוהבים את בן הזוג ורוצים להשאר איתו.
אני מאמינה שגם משיכה/חוסר משיכה זה נושא כזה.
אני לא חושבת שאת צריכה להאמין לו שיהיה בסדר ולהתחתן איתו כשיש לך ספק. להתחתן כשיש ספקות מכל סוג שהוא לא נשמע לי מתכון טוב כל כך לעתיד ורוד...
אני כן חושבת שיש הרבה הרבה אפשרויות לעבוד על זה ולשנות. זה כמובן דורש השקעה.
אפשר ללכת לטיפול זוגי/מיני (לפעמים חוסר המשיכה והבעיות בסקס יושבים על בעיות אחרות בזוגיות וזה רק בא לידי ביטוי בתחום הזה).
אפשר ללכת לטיפול כלשהו לבד ולראות איך לשנות גישה, יחס, איך להתגבר על המכשול (כשההנחנה היא שאת רוצה לשנות את הגישה כי את אוהבת את הבן אדם ורוצה להיות איתו).
בכל מקרהרצוי (אולי אפילו הכרחי) להעלות הכל ולדבר על הכל, שהנושא יהיה גלוי, שהוא יבין שזה קריטי מבחינך, שעל זה עומד עתיד הקשר ושנדרשת ממנו עבודה. עצם ההתיחסות שלו לזה כפרט שולי היא כבר בעייתית. או שאת לא מעבירה לו כמה מהותי זה מבחינתך או שהוא ממעיט בערך הענין (או שניהם) למה? במה זה משרת אותך? אותו? ברגע שמכירים במשהו כבעיה זה כבר חצי הדרך לפתרון...
יכול להיות שזה לעולם לא יהיה כמו סיפור התאהבות מטורף עם ניצוצות ותמיד זה יהיה דבר שיש לתת לו תשומת לב מיוחדת אבל זה תמיד ככה בזוגיות. תמיד יש ענינים שבאים יותר בקלות וענינים שדורשים יותר עבודה. תמיד צריך לתחזק, יש ענינים שתמיד צריך לעבוד עליהם. הנושא הזה לא שונה מכל נושא אחר. אני חושבת שעם יחס נכון, השקעה ורצון עמוק בהחלט יכול להיות שתוכלו להגיע למצב שיספק אותך. ואותו. וזה מה שחשוב.
לדעתי חבל לוותר על משהו כל כך טוב ונדיר, משהו שמעולם לא חווית קודם בלי לתת לזה את הצ'אנס הכי אמיתי שאת יכולה.

בכל מקרה בהצלחה ורק טוב!
(סליחה על המגילה).

רמזתי לו והוא מתייחס לזה כפרט שולי
זה היה מפריע לי יותר מכל דבר אחר.

אני חיה עם בעלי שמונה שנים.
בהתחלה היה מדהים לגמרי.
עכשיו הרבה הרבה פחות, כולל תקופות שבכלל לא בא לי לגעת בו, הרבה בא לי לגעת באחרים, ולא פעם שהצעתי ששנינו מדי פעם "נסתכל הצידה".
מה לעשות ויש כאן שילוב - הוא לא כל כך טוב בזה, ואני נכנסת מהר לשגרה ומשתעממת.

אבל לא היה רגע שהוא לא ניסה, הציע, הקשיב, השתדל.
לא היה רגע שהוא זלזל או הפחית ממשמעות העניין.
וזה נראה לי החלק הכי חשוב בכל הסיפור. לא כולנו יכולים להיות מעולים בכל תחום, אבל הידיעה שהוא באמת מנסה (והוא ינסה כל מה שאציע, בלי לשאול שאלות) משנה את הכל.

(סליחה על חוסר ההקשר, אבל למה הציטוט לא יצא לי נוטה? מנסה עדיין ללמוד את המערכת...)

ג' ( תודה,

(סליחה על המגילה).
זוהי ה"מגילה" שחיכיתי לה באובססיביות כל היום, מרגיע אותי שאת מחזקת את תחושתי, אך הספק וחוסר הודאות לגבי מה לעשות בתכלס, משגעים אותי, רגע רוצה, ורגע בורחת.

עצם ההתיחסות שלו לזה כפרט שולי היא כבר בעייתית., גם אני על פני השטח מתייחסת לזה כפרט שולי, כי לא רוצה להעליב אותו, וגם ללכת לטיפול בנושא הזה נשמע לי מוזר מאוד. (הבעיה בעיקר היא שאני לא אוהבת את הפה והשיניים שלו ואני אוהבת להתנשק- אבל לא איתו,)-: לא חושבת שיש טיפול לזה, הייתי יכולה לשכב איתו עם עיניים עצומות...אבל לא להתנשק... ככל שאני חושבת על זה יותר אני מבינה שזה חשוב, זה ההבדל הבסיסי בין ידידות לזוגיות,והוא כנראה ידיד.אוף התעייפתי. והתעצבתי )-:

זרח הפרח מצבנו כנראה פחות טוב משלכם, נראה לי שאת מתארת יחסים שנכנסים להגדרת "נורמאלים" עם עליות וירידות.

אבל למה הציטוט לא יצא לי נוטה? ואללה לא יודעת

זה ההבדל הבסיסי בין ידידות לזוגיות,והוא כנראה ידיד
זה בדיוק מה שחשבתי כשקראתי את התיאורים שלך. נשמע שאת מתארת כאן ידידות ממש ממש טובה.
האם את מוכנה להסתפק בידידות בחיי נישואין, רק ידידות?

אם היית אומרת שאת רוצה שיהיה לך קשר נישואין כזה, וקשר שמספק אותך מינית במקביל - לא הייתי חושבת שזה אידיאלי, אבל אולי...
אך את לא רוצה 'לבגוד'.

אני לא רואה איך את נכנסת לנישואין כאלו ולא מגיעה למצב של פירוק הקשר או של בגידה.

האם את חושבת שהוא יותר מידיד טוב בשבילך?
האם היית יכולה להעביר את הקשר איתו למוֹד של 'ידידות' באופן רשמי, כך שתוכלי למצוא לך קשר שמכיל את הכול?

ואני חושבת שכמה שזה קשה, כן כדאי שתדברי איתו ישירות על מה שמפריע. לא ב'רמזים'.

אבל למה הציטוט לא יצא לי נוטה?

כי השארת רווח בין הטקסט לבין הקו התחתון. צריך להצמיד אותו לטקסט בלי רווח.

לילך, נשמע נורא מתסכל... ליבי איתך

גם אני על פני השטח מתייחסת לזה כפרט שולי, כי לא רוצה להעליב אותו, וגם ללכת לטיפול בנושא הזה נשמע לי מוזר מאוד.
כמו שכתבה זרח הפרח זה נראה לי מקור הבעיה. אין ספק שזה לא יוכל לעבוד בלי להציף את הבעיה ולהתמודד איתה. ביחד. לא משנה באיזה דרך תבחרי.
וזה בכלל לא קשור לסוג הבעיה, זה נראה לי נכון בכל מקרה במערכת יחסים. להסתיר, להתעלם, להדחיק, לעגל פינות זה מתכון לכישלון. עדיף שיעלב קצת (וגם הוא ממש לא חייב להעלב אם את מציגה את זה בצורה לא מעליבה ואם הוא בוגר מספיק בשביל להבין שמדובר פה בבעיה אמיתית ששניכם צריכים לפתור. אולי זה יהיה קצת לא נעים אבל בשורה תחתונה אני בטוחה שהוא יעדיף את זה על פני זה שתעזבי אותו...) אבל שתצליחו לדבר על זה מאשר שתסתובבי עם משהו בבטן שרק ירחיק אתכם אחד מהשני.

הבעיה בעיקר היא שאני לא אוהבת את הפה והשיניים שלו
אולי כן אפשר לטפל בזה? תנסי למקד מה מפריע לך, המראה? הריח? התחושה?
אפשר לטפל כמעט בכל דבר. אבל צריך להשקיע. שני הצדדים צריכים להשקיע ולרצות. לרצות שני דברים במקביל. מצד אחד לרצות לשנות ולהשתנות בשביל השני ומצד שני לקבל את השני ולהתפשר.
אם הבעיה היא אכן כל כך נקודתית ונראה לך שזו הסיבה היחידה לאי המשיכה, זה נראה לי הרבה פחות גרוע ממה שתיארת קודם.
יותר מסובך זה היה אם היית אומרת שהכל כביכול בסדר אבל בכל זאת את לא נמשכת. אם לא היית יכולה בדיוק לשים את האצבע על מפריע לך.
פה יש משהו מאד נקודתי ויכול להיות שאם נכונות ופתיחות מצד שניכם זה יפתר ויעלם...

_כמה זמן את עם ימימה?
שנים,
יש לך רעיון אחר?
אולי יש איזושהי שיטה על איך להחליט החלטות או משהו כזה?_

לקרוא בטון של בתיה עוזיאל: "במקרה הכינותי מראש"...
בטח שיש לי רעיון אחר. אני לאחרונה מתה על התמקדות. כמעט העברתי את כל הפרקטיקה שלי להתמקדות.
כל מי שמבקש אימון, אני מוכרת לו התמקדות

שני why]קטעים i like focusing[/po] שכתבתי על התמקדות. יש קורסים בקבוצה, כמו שאני לעצמי כמעט תמיד מעדיפה (how]כאן to start coaching[/po] כתבתי למה), ויש אנשים שמלמדים את זה באופן פרטי. אני למשל, וגם חגית ספנסר שאצלה למדתי. אישה מהממת.

מה שאני מנחשת, הוא שבתוך הסל הזה של הדילמה, מתחבאים עוד הרבה דברים מעניינים מאוד שקשורים יותר אלייך ופחות אליו ואל הדילמה עצמה. ולהסתכל בהם יכול להיות מתגמל מאוד, לא רק לגבי הדילמה הזו.

מישהו מתנגד לכך שאחליף את שם הדף? למשל מאהבים ונישואין?? או משהו כזה?
אני.
לא ראוי לשנות את שם הדף שנפתח לפני כמעט שלוש שנים ויש לו שם דף מתאים בהחלט רק בגלל שהוא לא נעים לאחת הקוראות.

לילך -

ואם היית אומרת או רומזת משהו בסגנון "אני לא כל כך אוהבת להתנשק בפה", שזו העדפה לגמרי לגיטימית ולא מחשידה, והוא היה מקבל את זה - האם אז את רואה את עצמך חווה את זה טוב יותר?
וגם - אם את חושבת שריח מסוים היה עוזר לך, או מראה מסוים, אפשר היה לרמוז לזה, בלי להציף בעיות או לגרום לאי נעימויות. למשל: וואי איך היה מתאים לך שפם קטן, או אני מה זה אוהבת את הריח של משחת השיניים הזותי

ובעיקר - לא כולם מתים על נשיקות בפה, וגם אם כן, זה לא תמיד נמשך לנצח, התאוה הספציפית הזו. הנה, גם את כתבת שמיצית את הקטע המיני בכלל עם שותפייך הקודמים די מהר, והיית עוברת מאחד לשני - לא כי הם לא רצו, אלא כי לך נגמר. יתכן שלא מצאת שם דברים נוספים שיחזיקו את הקשר, מעבר למשיכה הראשונית הזו. ועוד כתבת:
יש לי משיכה מינית תמיד דווקא לאלה שלא כדאי להתחתן איתם
ואני בכלל הייתי יוצאת מהנקודה הזו. בלי קשר הכרחי אם כן או לא להישאר עם הנוכחי, אלא מתוך בחינה עצמית ושאלה כנה - האם יכול להיות בעיניך, באותו האדם, גם את אותו דבר שמושך אותך אליו, וגם את ה"כדאיות" להתחתן אתו? האם יתכן שחלק מהתכונות היותר סקסיות שראית בגברים, קשורות דוקא לתכונות האלו שהפכו אותם ללא מתאימים לקשר עמוק? את יודעת, למשל, כמה שגברים יהירים ומניאקים יכולים להראות סקסיים לבחורה עדינה ותמימה?

אמאלה שלא ירביצו לי עכשיו כאן, מזל שבעילום שם

אמאלה שלא ירביצו לי עכשיו כאן
ממש לא!
פלונית,

אהבתי את כל מה שכתבת, נשמע כיווני מחשבה ופעולה מאד נכונים.

תודה לכולכן, אנסה לתמצת
האם את מוכנה להסתפק בידידות בחיי נישואין, רק ידידות
מצד אחד אני רוצה לענות לך שאני חושבת שיש בינינו אהבה (כבוד ועוד תכונות חיוביות)יותר מכמה זוגות נשואים שאני מכירה,אז אני יודעת שיש שמתחתנים עם הרבה פחות מ"ידידות" כזו (בתנאי שיש מין)
מצד שני- לזה התכוונת שכתבת ידידות (בעצם גם אני כתבתי), בגלל זה הדילמה כל כך גדולה.

האם היית יכולה להעביר את הקשר איתו למוֹד של 'ידידות' באופן רשמי, כך שתוכלי למצוא לך קשר שמכיל את הכול?
בדיוק עכשיו דיברתי איתו על זה והוא אמר לי שמה שאני אחליט ישמח אותו, ושהוא אוהב אותי בכל מקרה ומאחל לי טוב. כזה נשמה. אז אמרתי לו שעכשיו עוד יותר קשה לי להחליט P-:

ואני חושבת שכמה שזה קשה, כן כדאי שתדברי איתו ישירות על מה שמפריע. לא ב'רמזים'.
אולי אם הייתי מאמינה שאפשר לעבוד על זה הייתי פותחת את זה, אך באמת לא חושבת שיש משהו שיכול לעזור לא משחת שיניים, לא עצימת עיניים וגם לא ניתוח פלסטי- זה משהו שלא קיים בטבע שלנו.והעיניין הוא- או להחליט שמסתפקת בכל הטוב הרב שיש בו ומוותרת על עיניין המין או שמחפשת בחור אחר. וליבי נקרע אך נוטה לחפש את הבחור שיותר יתאים. וזו גם הוכחה שאנחנו לא צריכים להתחתן כי אני רואה את זה הגיוני שנמשיך להיות בקשר גם כשאתחתן בע"ה עם מישהו אחר... אולי בערב אחשוב אחרת P-: תודה על תשומת ליבכן זה מאוד עוזר לי .ביי בינתיים

סאלוש לא הספקתי להתמקד... פתחתי לשניה ונראה מעניין.. אחזור לזה.... חייבת לנקות...
חג שמח

שלום לכולן ולכולם,

קראתי בענין רב את הדברים את החוויות הלא נעימות המעיבות על חלק מכן,במהלך השנים
השכלתי להבין שהדינאמיקה בזוגיות (ואין זה משנה אם זו חברות או נישואין) מאוד וורסטילית,
ויש צורך להתאים את עצמך לסיטואציות ולשינויים הבאים עמה, אצלי בעית הכימיה בזוגיות למשל
לא עלתה,אני אדם מאוד פתוח וליברלי,מה גם שהבחורות עמן הייתי טענו שאני מאהב רומנטי
ומתחשב,אך לא הצלחתי להתמסד עד היום,אינני רואה במיסוד הקשר ערך עליון,אני חושב שזה
דבר שיכול לבוא עם הזמן וגם לא בהכרח חובה לקיים אותו, ישנם זוגות רבים שחיים באושר יחד
ומנהלים חיי משפחה ללא "טקס הכבילה" לו אנו קוראים נישואין, הבחורות עמן הייתי בקשר,באופן
די אירוני, עם אלו אשר רציתי לשמר את מערכת היחסים,משכו את ידיהן ואלו בהן לא חשקתי לקשר
ארוך טווח רצו להשאר, כולן טענו שהיה להם טוב במחיצתי וכפי שכבר הדגשתי אני אדם פתוח כך
שאין לי בעיה כלשהיא עם ביקורת מהצד השני, לכן לא ברור לי מה הניע את אלו אשר חפצתי בהן
להמשיך הלאה ולא להשאר במערכת היחסים הנוכחית,

שמעתי כבר אמרות בעבר ש"בחורות מחפשות את ההיפך ממה שטוב להן באמת" וכשטוב להן
מדי הן קמות ועוזבות,אני לא מאמין בכך ואני לא חושב שבחורות פזיזות כל כך,הרי רוב הזמן לקשר
ארוך טווח בחורה מייחלת,בעיקר אם מערכת הזוגיות מוצלחת גם מבחינה אינטימית וגם אינטלקטואלית
ורגשית, אני כבר בעשור השלישי לחיי,טייס בח"א במקצוע, הדרישות מהמערכת הולכות וגודלות עם
הזמן ואינני מוצא זמן פנוי לתור אחר זוגיות משמעותית, התוצאה היא שאני ברוב הזמן לבד ומסתפק
במערכות יחסים מזדמנות שברוב הפעמים אינן לרוחי,אך גם אני בנאדם וגם לי יש יצרים שלא באים
על סיפוקם, לצערי לא כך ייחלתי לממש אותם באופן ספונטני וקר אלא מלווה בחום ואהבה,

ולמרות שחלק מכן טוען כי כל מה שחסר לה בזוגיות הוא העשרת חיי המין רובכן שלא במודע מדברות
ומעלות סוגיות המצביעות על אדישות של הגבר בתחומים מסויימים שאינם קשורים רק למין,אני מאמין
שמיניות היא אינה דבר נייטרלי,כיוון שמין מנושל מרגש אינו מהנה או מספק אלא אם זו חוויה ראשונית
לאדם חסר נסיון,אך רובכן בעלות נסיון ולכן אם לא היה אלמנט נוסף של רומנטיקה וכימיה וכן אחזור שוב
על המילה הגסה יותר מסקס , רגשות, הרי שלא הייתן באות על הסיפוק, אני בתור גבר לא נהנה ממין
מנושל מרגש,אני אף חש דחיה ממנו ומגיע לסיטואציות כאלו כמפלט אחרון, לכן אני אשאל אתכן אולי
אינכן פתוחות מספיק אל הגבר שלכן אולי חלק מכן לא באמת אומרות מה שעולה על דעתכן,הרי איך
תסבירו מערכות יחסים טובות ולא רק על פי חוות דעתו של צד אחד בזוגיות אלא שגם הצד השני טוען
כי טוב לו אך בסופו של דבר מחליט לפרק את הקשר מסיבות לא ברורות ? אשמח אם תוכלו לומר
לי מה דעתכן

אמנם הסיפור האישי שלי אינו קשור באופן ישיר לסיטואציות המדוברות כאן
אך יתכן ורציתי להתוודות ולהסיר אבן מהלב,

תמונה

תודה על ההקשבה.

השכלתי להבין שהדינאמיקה בזוגיות (ואין זה משנה אם זו חברות או נישואין) מאוד וורסטילית,

האם גם אינני רואה במיסוד הקשר ערך עליון, הוא ורסטילי?

משהו לא מסתדר לי בדברים שלך.

פלוני שלום,

אני חושב שהבהרתי את עצמי באופן די ברור, כוונתי היתה שלמרות שאני מעוניין במיסוד
קשר עם בת זוג,אינני רואה בזה הכרח שכן ניתן לחיות ביחד באושר ובשגשוג גם ללא מיסוד
הקשר, לכאן או לכאן, אני מעוניין בזוגיות ארוכת טווח ולא משנה אם היא פורמאלית או לא.

אני מקוה שכעת דבריי ברורים יותר.

לא ראוי לשנות את שם הדף שנפתח לפני כמעט שלוש שנים ויש לו שם דף מתאים בהחלט רק בגלל שהוא לא נעים לאחת הקוראות.
מסכימה מאוד עם עורכת קהילתית.

_הבעיה בעיקר היא שאני לא אוהבת את הפה והשיניים שלו
אולי כן אפשר לטפל בזה?_
מניסיוני האישי זה פתיר רק עד גבול מסוים. גם אני מאוד אוהבת להתנשק ואם מישהו לא נעים לי בנשיקותיו, סימן שמדובר בבעית משיכה בסיסית ולא במשהו נקודתי.

איתן שלום. אהבתי את ההתלבטות שלך. מעניין שבחרת לשטוח אותה דווקא בדף הזה.
אולי תמצא עניין בדפים אחרים בקשר לזוגיות תחת מדור זוגיות ומערכות יחסים.

_שלמרות שאני מעוניין במיסוד קשר עם בת זוג,אינני רואה בזה הכרח שכן ניתן לחיות ביחד באושר ובשגשוג גם ללא מיסוד
הקשר_
ברור. הבעיה היא לא חותמת הכשרות הרבנית אלא תחושת המחוייבות לקשר הזוגי. בדף הזה דווקא באות לידי ביטוי תחושות אחרות.

_ואינני מוצא זמן פנוי לתור אחר זוגיות משמעותית, התוצאה היא שאני ברוב הזמן לבד ומסתפק
במערכות יחסים מזדמנות שברוב הפעמים אינן לרוחי,אך גם אני בנאדם וגם לי יש יצרים שלא באים
על סיפוקם_
היות והסגרת את מקום עבודתך (אחלה תמונה, אגב), אני מניחה שאין לך בעיה למצוא סטוצים אבל למה לך? יש אנשים שקיום יחסי מין ללא אהבה ממש לא מתאים להם. אתה לא חייב. זה לא צורך השרדותי אלא יצר בלבד. אם אתה מרגיש רע עם זה אולי כדאי לוותר?

_הרי איך תסבירו מערכות יחסים טובות ולא רק על פי חוות דעתו של צד אחד בזוגיות אלא שגם הצד השני טוען
כי טוב לו אך בסופו של דבר מחליט לפרק את הקשר מסיבות לא ברורות ? אשמח אם תוכלו לומר לי מה דעתכן_
תגדיר "טוב"? יכול להיות טוב אבל משעמם, טוב אבל אין אהבה, טוב אבל בלי ספייס, טוב אבל...
כשרע יותר קל להצדיק את הפרידה.

אגב, הכרתי לא מעט טייסים שעברו את השירות עם זוגיות צמודה, כולל נישואין וילדים. למה אתה מרגיש שזו בעיה כרגע?
(אתה מכניס לי דאגות...יש לי צאצא בקורס)

נ.ב. אם תמצא דף ראוי יותר לשיחה הזו, אתה מוזמן להעביר לשם או לבקש שיעבירו.
תוהה לגבי זוגיות
הרהורים על זוגיות
זוגיות ללא נישואים

שלום רוזמרין,

תודה על התגובה,היה חשוב לי לשמוע חוות דעת בנושא מן הפן הנשי דווקא,למרות שגם דעה גברית יכולה
בהחלט להתקבל בשמחה,מעולם לא היתה לי בעייה במחוייבות בקשר זוגיות,נהפוך הוא,כאשר אני מצוי בקשר
זוגי ומרגיש כי טוב לי בו,אני אפילו לא פוזל לצדדים (נטייה גברית בלתי נשלטת ברוב המקרים) כל עוד ה"ביחד"
הוא טוב ועמו גם הרומנטיקה והכימיה אין לי שום מחסור ושום רצון לוותר, כמובן שגם אם לא הכל תמיד מסתדר
צריך לדעת לגשר אף אחד לא מושלם אחרי הכל,

טוב זה אומר שכיף לנו ביחד שהקשר מוצלח מבחינת הזוגיות והכימיה גם מהבחינה האינטימית והרומנטית,
יתכן שלפעמים אני קצת נסחף ברומנטיקה אבל אני חושב שכל בחורה היתה שמחה להתעורר פעם בשבוע
עם ארוחת בוקר המוגשת לה למיטה או מדי פעם להתעורר עם פתק נחמד וורד ריחני, (או שאולי אני טועה)

ספייס לא חסר כיוון שאני אדם עסוק ממילא,לכל אחד יש מספיק ספייס וגם בביחד יש מרחב תמרון,באמת לדעתי
הכל היה במידה ומשום מה עם בחורות שאיתן רציתי להשאר משום מה זה לא עבד למרות שהכל כביכול נראה
היה תקין,

לגבי הסטוצים,זה קורה באופן ספונטני בלי קשר למקום העבודה,כיוון שבדייטים אני לא מציין איפה אני עובד
אני מאלתר כי אני לא רוצה שזה יהיה הפרמטר שיגרום לבחורה להעדיף להיות איתי ולא עם אחר,גם כך זה
יש לי הצעות והזדמנויות אבל משום מה לא משהו אותו הייתי רוצה לטפח ולשמר,ככל שהדרישות והתובעניות
שהן פועל יוצא מהתפקיד אותו אני ממלא,אני מוצא פחות (וגם פחות מוטיבציה) לחפש מישהיא איכותית,זה מאוד
חסר לי, הבנתי שאני לא טיפוס של סטוצים כיוון שזה באמת לא עושה לי טוב,למרות שהאפשרויות לסטוצים קיימות
בשפע אני מרגיש סוג של דחיה וגועל מאקט מנושל אמוציות,חום ואהבה,הייתי מעדיף חיבוק אוהב מבחורה איכותית
מאשר 10 סטוצים,

לגבי הבן שלך,אין לך מה לדאוג זה לא שקורס טייס ימנע ממנו חיי זוגיות מוצלחים יש לי הרבה חברים נשואים
מדי פעם חלקם מנסים לשדך לי בנות משפחה אבל אני לא בעד נושא השידוכים למיניהם זה תמיד מתחבר לי
באופן שלילי כפתרון לאנשים נואשים,אני מאמין שאדם צריך למצא בעצמו את בת זוגתו ולהיפך ולא בעזרת גורם
שלישי, אולי זה נשמע קצת אולד סטייל, אבל כך לפחות אני מרגיש שלם.

המשך לילה נעים ותודה על ההקשבה.
איתן.

איתן, אני מכירה גם גברים שאין להם עניין בסטוצים ובזמן שאין להם בת זוג קבועה הם לא מקיימים יחסי מין.
יש לי הרגשה שאתה פועל לפי אקסיומות ולא לפי התחושות שלך. האם אני צודקת?

_אבל אני חושב שכל בחורה היתה שמחה להתעורר פעם בשבוע
עם ארוחת בוקר המוגשת לה למיטה או מדי פעם להתעורר עם פתק נחמד וורד ריחני, (או שאולי אני טועה)_
זאת אקסיומה. יש כאלו שאוהבות (ואוהבים) ויש כאלו שלא. על שום דבר לא תוכל להגיד "כולם" או "אף אחד".

באמת לדעתי הכל היה במידה ומשום מה עם בחורות שאיתן רציתי להשאר משום מה זה לא עבד למרות שהכל כביכול נראה היה תקין,
האם ניסית לברר עם כל אחת מהן מהן הסיבות שבגללן היא מסיימת את הקשר? אפילו לבקש מהן מאוחר יותר את ההסבר ולהגיד להן שזה כדי להבין את עצמך ואיך אתה נקלט מבחוץ. יכול להיות שיש פער גדול בין מה שאתה חושב שאתה ובין מה שאותן נשים חשבו.

אני מוצא פחות (וגם פחות מוטיבציה) לחפש מישהיא איכותית,זה מאוד חסר לי,
לא הבנתי. מה זה "איכותי" להגדרתך? משהו שהסביבה מגדירה ככזו? מישהי מעניינת? מישהי "מבית טוב"?
האם עד היום הקשרים שהיו לך היו עם נשים שהן לא איכותיות מבחינתך?

לגבי הבן שלך
הבן שלי צעיר מדי בשביל שאדע לגבי העתיד, אבל ממה שראיתי עד היום, הוא לא מחפש סטוצים וכשאין לו חברה אז הוא נזיר. ולא, הוא לא נראה סובל. אגב, גם בעלי היה כזה. ועוד לא מעט גברים, כמו שכתבתי לך בתחילת התגובה.

ועוד משהו, איתן. שידוכים הם דבר מצויין. יותר מדייטים על הבר או במסיבת ריקודים. כי החברים שלך משדכים לך נשים שהם מכירים באמת ולכן, אם אתה חושב שהחבר שלך איכותי, יש סיכוי גדול יותר שכך גם ידידותיו, לא?
והכי נחמד זה להכיר במקרה. סתם בתור לקופה בסופר למשל.

היי רוזמרין,

אני בקושי מגיע לסיטואציות של סטוצים,לעיתים זה קורה אבל רוב הזמן לא, כפי שאמרתי זה לא מה שאני
מחפש,אני אדם שבד"כ פועל לפי התחושות שלי ולא מונע מהשפעות הסביבה,במערכת זוגיות אני די עירני
למה הבחורה שלי רוצה או לא רוצה,כיוון שאני נמשך רק לבחורות שהן פתוחות רגשית ולא קרירות וסגורות,
רובן אוהבות כאשר אני מפגין כלפיהן חיבה בדרכים שונות,כמובן שאם אני מרגיש שבחורה לא מעוניינת במשהו
אז אינני עושה אותו,ברור ששום דבר לא טוטאלי.

ניסיתי לברר עם הבחורות איתן היתי בקשר ומשום מה אף אחת מהן לא אמרה לי מה "הפריע" לה במערכת
היחסים שלנו,הן אמרו שהיה להן טוב ולכן זה עוד יותר מתסכל אותי,ביקשתי מהן באופן חוזר ונשנה שיאמרו
לי הפצרתי, ניסיתי לשכנע ,משהו שם התפספס ועצוב לי שהן לא שיתפו אותי בזה,חשבתי פעמים רבות שיתכן
ואני עושה משהו לא נכון,לא חשבתי את עצמי למושלם והאבסורד הוא שאני אדם פתוח לשיפוט אין לי בעיה
לקבל ביקורת, הייתי צמא לביקורת בפרידות אבל זו לא ניתנה לי...

כהגדרתי בחורה איכותית זו בחורה אינטילגנטית,חמה ואוהבת, (כמובן שצריכה להיות גם משיכה פיזית אחרת זה לא עובד),
מה שאנו מגדירים בחורה מבית טוב,זה משהו שמשתנה בין אדם לאדם,כל הקשרים שהיו לי היו עם בחורות
איכותיות עם חלק מהן בסופו של דבר גיליתי שישנה אי התאמה אישית בינינו ולכן החלטתי לסיים את הקשר איתן,
אך לא מסיבות אחרות, דווקא את אלו שכן רציתי להשאר עמן,איתן קרה ההיפך והן החליטו לסיים את הקשר,

יש לי משהו נגד שידוכים,אני לא אוהב את הסיטואציה בה מכירים לי בחורה זה מרגיש לי מנוגד לדרך הטבעית
בה דברים צריכים להתרחש,אני מאוד אנטי לדבר הזה,החברים שלי אנשים מאוד איכותיים,אני משוכנע שגם הידידות
או קרובות המשפחה שלהם גם בחורות איכותיות,אבל כמו שאמרת,הכי נחמד זה להכיר מישהיא באופן ספונטאני
אני מרגיש באשר לשידוכים אולי אפילו מעין פגיעה באגו,יתכן ומזה זה נובע (מה ...אני צריך שיכירו לי מישהיא ?)...
אבל הרגשה זו גם מהולה בעיקר בהרגשה של חוסר נעימות וחוסר נוחות שנובעת מהסיטואציה.

מצאתי את הדף שייחלתי בו. קרוב לשנה לא כתבו בו.
גם אני, לפני שש שבע שנים אמרתי לעצמי: אני רוצה זוגיות עם אמון. לי יהיה סקס הרבה עם האיש שלי וכו'
היום שני ילדים קטנטנים. איש מקסים אבא נפלא אבל אין אין אין מין
אני מרגישה כמו חיה בכלוב
הנשיות שלי מאד מתפתחת
הלידות מאד העצימו אותי
אני מרגישה את ההשתוקקות
הצורך
אני מדברת על זה עם האיש
יש לנו תקשורת פתוחה וזורמת (יחסית)
הוא לא מעוניין ביחסי מין ולא בחדירה
אנחנו מתחבקים מתלטפים מתנשקים לפעמים
יש קרבה יש חום
אבל חסר לי סקס, חדירה תשוקה להט חיים
אני אישה כזו וזה בוער בי
אני נזכרת הרבה בתקופת הרווקות, בחבר שהיה לי שהייתי חיילת לפני המון שנים, אני מתגעגעת לניצוץ,למשיכה
הייתי רוצה מאהב
אני לא מעיה
גם לא יודעת כיצד להכיר וללפגוש אני עובדת עם נשים, אני עם הילדים רב הזמן, אני פוגשת הרבה אימהות ולא נמצאת בסביבה גברית כ"כ.
אם יהיה לי מאהב יהיה לי מאד קשה להסתיר מהאיש
אמרתי לו שאני שוקלת לחפש מאהב כי אינני מסופקת הוא טוען שלא כדאי ושזה "יערבב" אותי.
שאלתי אותו אם לספר לו כשאקח והוא טען "את לא תצליחי להסתיר"
הוא מכיר אותי
אני מתוסכלת
היינו גם בשיחות עם אשי מקצוע בנושא
אני כל כך רוצה מין. אני מרגישה בחסר
תובנות? עצות? תמיכה?
תודה

מבינה אותך.
בשלב זה של חיי, אני מייחלת לאיש שיערבב אותי. נשמע כיף!
אני הייתי רוצה שיציל אותי מנישואי לא את נישואי.
זה שאין סקס לפחות אצלנו זה הביטוי הפיזי והחיצוני לכל מה שחסר בקשר
וזה גם הביצה והתרנגלות- בגלל שלא עושים סקס המרחק גדל

מעבר לכך- לא מכירה את בעלך,
אבל מההכרות שלי עם גברים באופן כללי
סיכוי יותר מסביר שיש לו משהי אחרת ו/או שהוא מכור לפורנו

בכל אופן, אני לא מאמינה שיש לקשר זוגי סיכוי לשרוד בלי סקס
אצלנו זה כנראה כבר אבוד, אבל אם נראה לך שיש סיכוי לעורר את בעלך עשי זאת בהקדם

בהצלחה

סיכוי יותר מסביר שיש לו משהי אחרת ו/או שהוא מכור לפורנו
לא לא.. אולי הומו לטנטי

היינו גם בשיחות עם אשי מקצוע בנושא

זוגיות?
אולי את או הוא צריכים/רוצים 1 על 1?

מגיע לך לקבל את כל מה שאת רוצה, ומגיע לו לקבל את מה שהוא רוצה.
אני בטוחה שאפשר למצוא דרך לעשות את זה, אבל זה אולי יקח זמן.

חשבתם אולי על סדנת טנטרה?

_אבל מההכרות שלי עם גברים באופן כללי
סיכוי יותר מסביר שיש לו משהי אחרת ו/או שהוא מכור לפורנו_
אין מצב! אנחנו מאד מאד קרובים וחברים טובים. אני מכירה אותו הוא גבר מיוחד מאד, בגלל זה אין לנו סקס....

חשבתם אולי על סדנת טנטרה?

תודה סאלי. לא העזתי להציע לו כי אני מכירה את ההתנגדויות אבל מכיוון שאני בתקופה שאני מציפה את הנושא כי אני מתוסכלת אז אחרי השאלה שלך הצעתי וואלה לא קיבלתי התנגדות נחרצת.
יש המלצות?
יש משהו שאפשר לעשות לבד בבית עם הנחיות מהאינטרנט?
אפשר ללכת כזוג ולא להצטרף לסדנא קבוצתית?

האיש שלי הוא מדהים.
אני אני פשוט רוצה את זה חזק יותר חדור יותר סף הרגישות שלי נמוך יותר אני "גסה" יותר ממנו ואני בעיקר מתגעגעת לצפייה, להתרגשות, לייצרים, ללא מוכר. משהו שבזוגיות ארוכה כבר פחות קיים, לא?

אני פשוט לא מבין למה לא מאהב?
אם כמו שאת כותבת האיש שלי הוא מדהים.
יש הרבה מאוד זוגות שחיים טוב ויפה אך אחרי הרבה שנות נישואים אין, ממש אין יותר סקס ביניהם. כמובן שבמקרים כאלה מתפתחים דברים מחוץ לנישואים. ואז או שמקבלים את זה בהבנה, או שעושים את עצמם שזה לא קיים.
אם
אני אוהבת את בעלי אהבה עזה. הוא שותף מדהים לחיים, אב נפלא, החבר הכי טוב שלי
אם את באמת אוהבת את בעלך, זה לא צריך לאיים עליו. כבר פגשתי גברים שקיבלו את זה, ויש שאפילו עודדו את זה.
והוא גם כנראה המאהב הנורא ביותר בהסטוריה. חיי המין שלנו פשוט מזוויעים.
אם את יודעת את הגבולות, לא תתאהבי, לא תרצי להיפרד ממנו, אין שום סיבה שתימנעי מעצמך את ההנאות שמאהב יכול לתת לך.
היה פעם זוג מפורסם ומוצלח מאוד. הוא בגד בה, היא בגדה בו, והוא אהב אותה והיא אהבה אותו.
כשנכנסה להריון מגבר אחר, הסתירה את ההריון מכולם, אבל לא מבעלה. כשההריון החל לבלוט, היא נסעה לאירופה לכמה חודשים כדי ללדת ולמסור את הילד לאימוץ באירופה. היא פיברקה איזו סיבה לשהות ממושכת באירופה (הרבה לפני פייסבוק וסלולרי), ובעלה חיפה על זה.

לדעתי השאלה היחידה שיש לשאול, האם את יכולה להציב גבול? כשהמין עם המאהב יהיה מלהיב ומסעיר, את לא תיסחפי לאהוב את המאהב?
אגב, תמיד המין עם מאהבים הם מלהיבים ומסעירים יותר מסקס עם הבעל (או האשה)

_היה פעם זוג מפורסם ומוצלח מאוד. הוא בגד בה, היא בגדה בו, והוא אהב אותה והיא אהבה אותו.
כשנכנסה להריון מגבר אחר, הסתירה את ההריון מכולם, אבל לא מבעלה. כשההריון החל לבלוט, היא נסעה לאירופה לכמה חודשים כדי ללדת ולמסור את הילד לאימוץ באירופה. היא פיברקה איזו סיבה לשהות ממושכת באירופה (הרבה לפני פייסבוק וסלולרי), ובעלה חיפה על זה._
שלונסקי ומירה הורוביץ. הוא אהב שתי נשים ובסופו של דבר עזב את הראשונה לטובת השנייה. הוא נסע לאירופה לראות את הילדה לראשונה רק כשהיתה בת כשנה. כולם סבלו עמוקות. הראשונה התאבדה. בתור איזו דוגמא את מביאה את הסיפור הזה (אם זה זה)?

מענין לקרא את מה שאתם כותבים.
פעם בגידה נחשבה דבר רע ששובר את הנישאים. היתה תקופה שהמונח אהבה היתה לו משמעות קצת אחרת ושאנשים נישאו בגללה.

אני מניח שזה השינוי התרבותי שעובר במערב בעשורים האחרונים. הרבה אנשים חוזרים לנישואים כשותפות עסקית ללא רגשות אבל עם מטרות אחרות ממה שהיה אז.

אני לא נגד , רק כשמכירים לראשונה שתהיה התאמת צפיות ותקשורת בשפות שכולם מבינים.

העיצה שאני חושב היא , לברר עם עצמכם מה אתם רוצים וללכת לפי זה (עקביות מונעת שתלכו נגד מה שרציתם קודם).

האם יש כזה דבר לבגוד כדי לשמור על הנישואים
כן יש.

_תודה סאלי. לא העזתי להציע לו כי אני מכירה את ההתנגדויות אבל מכיוון שאני בתקופה שאני מציפה את הנושא כי אני מתוסכלת אז אחרי השאלה שלך הצעתי וואלה לא קיבלתי התנגדות נחרצת.
יש המלצות?
יש משהו שאפשר לעשות לבד בבית עם הנחיות מהאינטרנט?
אפשר ללכת כזוג ולא להצטרף לסדנא קבוצתית?_

זה שלא קיבלת התנגדות נחרצת זה נפלא

אני מכירה את חיה כספי שפגשתי בשאקטי, והיא לדעתי נפלאה. יש לה סדנאות בבית אורן, האמת היא שאני מקבלת פרסומים שלה ויש לה סדנה בסופ"ש הקרוב בבית אורן.
בסדנאות למתחילים באים בזוג ומתרגלים רק זה עם זה. ולא חושבת שעושים משהו מביך מדי בציבור.
בטח שאפשר ללכת בזוג ובלי סדנה, רק שזה יותר יקר. אבל אני יודעת שעושים את זה.
בטח גם אפשר למצוא ביוטיוב. אבל אני אוהבת אישית ללמוד מאנשים מעוררי השראה, לא רק סרטונים קצרים דרך הרשת. חיה היא כזו בהחלט ובטח יש עוד.

האיש שלי הוא מדהים.
מעולה לקרוא.
אני אני פשוט רוצה את זה חזק יותר חדור יותר סף הרגישות שלי נמוך יותר אני "גסה" יותר ממנו ואני בעיקר מתגעגעת לצפייה, להתרגשות, לייצרים, ללא מוכר. משהו שבזוגיות ארוכה כבר פחות קיים, לא?
באופן טבעי זה פחות קיים. אבל באופן טבעי גם מתנו בגיל 30-40.... אני חושבת שאנחנו יכולים בעזרת מודעות ועבודה על מה שמטריד אותנו, ועל מה שמושך אותנו, להתעלות מעבר לנטיה הטבעית הבסיסית. במיוחד שיש לך כל כך הרבה דברים טובים פה ביד

שוקת,
אני מנחת טנטרה ואשמח לעבוד אתכם, העבודה הטנטרית היא מאד טרנספורמטיבית ותוכל לשדרג לכם את החיים באופן מהותי,
אם כן או לא תחליטו להשאר ביחד.
את מוזמנת ליצור קשר בטלפון 050-7312284
וגם לשוטט קצת באתר שלי דרך הלוטוס

את יכולה לקרוא גם בדף זוגיות ומיניות בראי הטנטרה
יש שם טיפים מעשיים לגמרי
וכמובן שאת מוזמנת לשאול ולהתייעץ גם שם

אפשר ללכת כזוג ולא להצטרף לסדנא קבוצתית?
אני ממליצה בחום רב לדבר עם מיה גל.
אצלה אפשר לעבור גם תהליך פרטני כזוג, מבלי להצטרף לסדנא קבוצתית.

אז איך באמת מכירים מאהב???? מאיפה? איך?