ממומשת משומשת ממושמשת
-
- הודעות: 207
- הצטרפות: 03 נובמבר 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של תמר_בן_חור*
ממומשת משומשת ממושמשת
מה שאני מתכוונת זה במקום לחשוב על מה שאת לא רוצה, לנסות לשאול את עצמך מה את כן רוצה?
לפעמים הפתרון אינו בא במכה אלא בבנייה איטית, לפעמים זה תהליך.
את אומרת שאת רוצה להרגיש רגועה ובלי פחד. מה יתן לך את ההרגשה הזאת?
תתחילי בקטן וזה יגדל. אם לא תתחילי זה לא יגדל.
זה קצת תרגיל בלהפנות את תשומת הלב לכוס המלאה.
ודבר אחד אחרון, אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך.
ויכול להיות שאת בהחלט צריכה תמיכה.
ואם אני יכולה רק להזכיר לך להיות רכה עם עצמך.
ועכשיו באמת לסיום,
שינויי לא בא ממאסג' אחד יותר או פחות, מפגישת פסיכולוגית זו או אחרת, שינויי בא ממקום בתוך הלב
מקום שמבקש, מקום שמאמין, מקום שמעיז לחלום - השינויי בא מתוך הכוונה.
כשאני רוצה לשנות משהו בחיים שלי אני עושה לעצמי תרגיל
אני כותבת על דף איך אני רואה עצמי בעוד 5 שנים
מדמיינת לפירטי פרטים: איך אני מרגישה, נראת, מה אני עושה, מה קורה עם הקרובים לי, ככול שהתמונה שאני בונה יותר מדליקה אותי כך היא בעלת כוח גדול יותר.
כך היא ממגנטת אלייך את מה שאת רוצה.
אחותי, תתחילי להאמין בקסמים ובניסים - כי הם קוראים למי שנותן להם את הכוח.
ולא לשכוח להגיד תודה
לפעמים הפתרון אינו בא במכה אלא בבנייה איטית, לפעמים זה תהליך.
את אומרת שאת רוצה להרגיש רגועה ובלי פחד. מה יתן לך את ההרגשה הזאת?
תתחילי בקטן וזה יגדל. אם לא תתחילי זה לא יגדל.
זה קצת תרגיל בלהפנות את תשומת הלב לכוס המלאה.
ודבר אחד אחרון, אף אחד לא יכול לעשות את זה בשבילך.
ויכול להיות שאת בהחלט צריכה תמיכה.
ואם אני יכולה רק להזכיר לך להיות רכה עם עצמך.
ועכשיו באמת לסיום,
שינויי לא בא ממאסג' אחד יותר או פחות, מפגישת פסיכולוגית זו או אחרת, שינויי בא ממקום בתוך הלב
מקום שמבקש, מקום שמאמין, מקום שמעיז לחלום - השינויי בא מתוך הכוונה.
כשאני רוצה לשנות משהו בחיים שלי אני עושה לעצמי תרגיל
אני כותבת על דף איך אני רואה עצמי בעוד 5 שנים
מדמיינת לפירטי פרטים: איך אני מרגישה, נראת, מה אני עושה, מה קורה עם הקרובים לי, ככול שהתמונה שאני בונה יותר מדליקה אותי כך היא בעלת כוח גדול יותר.
כך היא ממגנטת אלייך את מה שאת רוצה.
אחותי, תתחילי להאמין בקסמים ובניסים - כי הם קוראים למי שנותן להם את הכוח.
ולא לשכוח להגיד תודה
ממומשת משומשת ממושמשת
רוזמרין, את כותבת עם כ"כ הרבה תבונה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
ממומשת משומשת ממושמשת
את כותבת עם כ"כ הרבה תבונה
ברור! בשביל זה הייתי צריכה לעבור את כל החתחתים האלה ולהגיע לגילי המופלג. אה, וגם לקרוא ספרים טובים מאד ולקחת מהם את מה שנחוץ. וגם לקרוא אנשים טובים.
לפעמים אני מנסה לעשות לאחרים קיצורי דרך אבל לא בטוח שזה אפשרי. לזמן ולהבשלה יש חיים משלהם:)
ותודה, מצ'רה.
ברור! בשביל זה הייתי צריכה לעבור את כל החתחתים האלה ולהגיע לגילי המופלג. אה, וגם לקרוא ספרים טובים מאד ולקחת מהם את מה שנחוץ. וגם לקרוא אנשים טובים.
לפעמים אני מנסה לעשות לאחרים קיצורי דרך אבל לא בטוח שזה אפשרי. לזמן ולהבשלה יש חיים משלהם:)
ותודה, מצ'רה.
ממומשת משומשת ממושמשת
ניסיתי לכתוב לעצמי. ואוו זה היה קשה.לכתוב מה אני רוצה. לא היה נרה לי אפשרי בכלל.
ניסיתי תרגיל שפעם קראתי. לכתוב לעצמי:אחרי שיהיה לי כל הכסף שארצה ולא אצטרך לעשות דבר לשם הפרנסה. הכל יהיה מסודר. מה יקרה כשלא אצטרך לעבוד כלל. מה אעשה אז?
בהתחה חשבתי על להשאר בבית ולראות סרטים, ואחרי כן להיות על המחשב. ונתקעתי שם. וניסיתי להרגיש עוד הלאה.
ועלה לי: טיולים- שהיו אהבה גדולה בשבילי בעבר כמעט מדיטציה (כבר שנים שלא עשיתי טיול כזה. המקסימום הוא ללכת עם ילדים תלויים על הידים בלי רגע שקט לאיזה מעיין ולדאוג כל הזמן). נגינה (כבר שנים שלא נגעתי בזה.) ריקוד אימפרוביזציה - שנהניתי בזמנו. וליצור קשר עם חברות שנגעו בנפשי בעבר והקשר קצת ניתק והתרופף.
בהרגשה שלי העבודה כל כך מעיבה על הכל שמאלו אני יכולה ליהנות רק אם לא היתה העבודה. רק דרך חשיבה כזו הצלחתי בכלל לחזור למקום הפנימי שרוצה לעשות משהו, שכמה למשהו,אפילו מינורי ביותר.
אמשיך לגלגל את המחשבות בינתים.
כי לא עולה בי הרצון להעביר לפסים מעשיים כלל.
(עצוב לי שהעבודה והצורך לעבוד ולהתפרנס ממית בי כל דבר שהוא אחר)
ניסיתי תרגיל שפעם קראתי. לכתוב לעצמי:אחרי שיהיה לי כל הכסף שארצה ולא אצטרך לעשות דבר לשם הפרנסה. הכל יהיה מסודר. מה יקרה כשלא אצטרך לעבוד כלל. מה אעשה אז?
בהתחה חשבתי על להשאר בבית ולראות סרטים, ואחרי כן להיות על המחשב. ונתקעתי שם. וניסיתי להרגיש עוד הלאה.
ועלה לי: טיולים- שהיו אהבה גדולה בשבילי בעבר כמעט מדיטציה (כבר שנים שלא עשיתי טיול כזה. המקסימום הוא ללכת עם ילדים תלויים על הידים בלי רגע שקט לאיזה מעיין ולדאוג כל הזמן). נגינה (כבר שנים שלא נגעתי בזה.) ריקוד אימפרוביזציה - שנהניתי בזמנו. וליצור קשר עם חברות שנגעו בנפשי בעבר והקשר קצת ניתק והתרופף.
בהרגשה שלי העבודה כל כך מעיבה על הכל שמאלו אני יכולה ליהנות רק אם לא היתה העבודה. רק דרך חשיבה כזו הצלחתי בכלל לחזור למקום הפנימי שרוצה לעשות משהו, שכמה למשהו,אפילו מינורי ביותר.
אמשיך לגלגל את המחשבות בינתים.
כי לא עולה בי הרצון להעביר לפסים מעשיים כלל.
(עצוב לי שהעבודה והצורך לעבוד ולהתפרנס ממית בי כל דבר שהוא אחר)
ממומשת משומשת ממושמשת
קלטתי שלא כתבתי שום דבר שקשור לילדים או לבעלי.
אולי כי זה שאני עובדת ומוחקת את עצמי למען פרנסה זה בשבילם (כן,גם בשביל בעלי,שחשוב לו מאוד הנושא). אז לעשות משהו למען עצמי זה אומר ההפך,זה אומר לנתק אותם לחלוטין (הרצון לטייל למשל לא כולל את אף אחד מהם. גם לא את בעלי-כי הוא פשוט לא אוהב את זה)
אולי כי זה שאני עובדת ומוחקת את עצמי למען פרנסה זה בשבילם (כן,גם בשביל בעלי,שחשוב לו מאוד הנושא). אז לעשות משהו למען עצמי זה אומר ההפך,זה אומר לנתק אותם לחלוטין (הרצון לטייל למשל לא כולל את אף אחד מהם. גם לא את בעלי-כי הוא פשוט לא אוהב את זה)
-
- הודעות: 1236
- הצטרפות: 25 מרץ 2010, 00:14
- דף אישי: הדף האישי של סאלי_תדמור*
ממומשת משומשת ממושמשת
ייתכן שאני מאלה שצריכים טיפול שבועי קבוע כל החיים. אבל זה כנראה לא יתאפשר...
בתפיסה שלי, כולנו כאלה - בערך. אולי אנחנו לא צריכים טיפול תמיד, אבל אנחנו ללא ספק צריכים תמיכה רגשית מתמדת, ואנשים נוספים שחושבים יחד איתנו (בעיקר בעזרת הקשבה תומכת ואמפטית, ללא שיפוט). זו גם האג'נדה החברתית שלי. אני חושבת שהחברה שלנו תהיה מקום יותר טוב אם לכולנו יהיה את זה. יש טכניקות שלומדים ואז נכנסים לקהילה של אנשים שתומכים אחד בשני בקביעות, אחרי שהם למדו סוגי שיחות מסוימים שיכולים לעשות את זה. השתיים שאני מכירה הכי טוב ואוהבת הן יעוץ הדדי (הראשונה מהסוג הזה שלמדתי) והתמקדות שהיא הטכניקה אותה אני מלמדת בשנים האחרונות, ומשתמשת בה לעצמי כמובן. היא פותחה ע"י פסיכולוג בשם ג'נדלין שטוען שאת התמצית של מה שעובד בטיפול ויוצר את השינוי, כל אחד יכול ללמוד ולעשות אותו בעצמו ובזוגות (אבל לא צריך את המטפל, בהכרח).
על רוב מה שכתבת כתבו לך מקסים, אז אני אתיחס לסוף -
עצוב לי שהעבודה והצורך לעבוד ולהתפרנס ממית בי כל דבר שהוא אחר)
זה לא נכון. זו תחושה. הם לא ממיתים בך הכל. הכל עדיין חי בך, נמצא שם ומחכה מתחת לכאב שקשור לעבודה. הכאב אפילו לא קשור לעבודה, אלא לאיזשהם אספקטים שם שקשה לך איתם. ואפשר להתבונן גם דרך הכאב הזה.
בתפיסה שלי, כולנו כאלה - בערך. אולי אנחנו לא צריכים טיפול תמיד, אבל אנחנו ללא ספק צריכים תמיכה רגשית מתמדת, ואנשים נוספים שחושבים יחד איתנו (בעיקר בעזרת הקשבה תומכת ואמפטית, ללא שיפוט). זו גם האג'נדה החברתית שלי. אני חושבת שהחברה שלנו תהיה מקום יותר טוב אם לכולנו יהיה את זה. יש טכניקות שלומדים ואז נכנסים לקהילה של אנשים שתומכים אחד בשני בקביעות, אחרי שהם למדו סוגי שיחות מסוימים שיכולים לעשות את זה. השתיים שאני מכירה הכי טוב ואוהבת הן יעוץ הדדי (הראשונה מהסוג הזה שלמדתי) והתמקדות שהיא הטכניקה אותה אני מלמדת בשנים האחרונות, ומשתמשת בה לעצמי כמובן. היא פותחה ע"י פסיכולוג בשם ג'נדלין שטוען שאת התמצית של מה שעובד בטיפול ויוצר את השינוי, כל אחד יכול ללמוד ולעשות אותו בעצמו ובזוגות (אבל לא צריך את המטפל, בהכרח).
על רוב מה שכתבת כתבו לך מקסים, אז אני אתיחס לסוף -
עצוב לי שהעבודה והצורך לעבוד ולהתפרנס ממית בי כל דבר שהוא אחר)
זה לא נכון. זו תחושה. הם לא ממיתים בך הכל. הכל עדיין חי בך, נמצא שם ומחכה מתחת לכאב שקשור לעבודה. הכאב אפילו לא קשור לעבודה, אלא לאיזשהם אספקטים שם שקשה לך איתם. ואפשר להתבונן גם דרך הכאב הזה.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
ממומשת משומשת ממושמשת
אז לעשות משהו למען עצמי זה אומר ההפך,זה אומר לנתק אותם לחלוטין
לאו דוקא. נניח שתרשמי לחוג טיולים פעם בחודש בשבת. זאת תהיה שבת שלך בלבד ובעלך יטפל בילדים. אפשר שגם הוא ימצא לעצמו שבת בחודש לעשות משהו עם עצמו בלבד.
אפילו אם תקחי לעצמך ערב אחד בשבוע שבו את עושה משהו לבד או עם חברים זה דבר אפשרי לגמרי.
כשילדתי הקטנה היתה בת 3, הייתי נפגשת עם חברות פעם בשבוע בערב באולם ספורט והיינו משחקות כדורסל וכדורעף. זה היה נפלא.
היתה תקופה, כשהילדים היו קטנים והייתי משועבדת להם ולעבודה, שהייתי לוקחת חופשה של יומיים שלושה ונוסעת לבד לצימר עם ספר. בעלי טיפל בהם ולא היתה שום בעיה.
<רוזמרין>
את זקוקה כנראה לזמן איכות עם עצמך. שתפי את בעלך ותראו יחד איך להפוך את זה לאפשרי ורצוי.
לאו דוקא. נניח שתרשמי לחוג טיולים פעם בחודש בשבת. זאת תהיה שבת שלך בלבד ובעלך יטפל בילדים. אפשר שגם הוא ימצא לעצמו שבת בחודש לעשות משהו עם עצמו בלבד.
אפילו אם תקחי לעצמך ערב אחד בשבוע שבו את עושה משהו לבד או עם חברים זה דבר אפשרי לגמרי.
כשילדתי הקטנה היתה בת 3, הייתי נפגשת עם חברות פעם בשבוע בערב באולם ספורט והיינו משחקות כדורסל וכדורעף. זה היה נפלא.
היתה תקופה, כשהילדים היו קטנים והייתי משועבדת להם ולעבודה, שהייתי לוקחת חופשה של יומיים שלושה ונוסעת לבד לצימר עם ספר. בעלי טיפל בהם ולא היתה שום בעיה.
<רוזמרין>
את זקוקה כנראה לזמן איכות עם עצמך. שתפי את בעלך ותראו יחד איך להפוך את זה לאפשרי ורצוי.
ממומשת משומשת ממושמשת
לא התכוונתי באמת לנתק אותם מחיי חלילה
אבל שכל הדברים שבתוך תוכי אני רוצה (אולי) זה בלעדיהם.
האמת היא שיש לי זמן לעצמי, בדרך כלל קבוע בשבוע.אלא שכנראה אני לא מנצלת אותו בצורה. אני רק נחה בו,לא 'עושה' שום דבר ממשי. אולי אני צריכה לעשות, אבל לא בא לי.
לגבי התמקדות כבר קראתי פה על זה, וכבר הרהרתי בקשר לזה
לא לגמרי הבנתי מה זה בפועל האמת
אולי אני צריכה לנסות לקרוא עוד קצת על הנושא לראות אם זה מתאים ורלוונטי
אבל שכל הדברים שבתוך תוכי אני רוצה (אולי) זה בלעדיהם.
האמת היא שיש לי זמן לעצמי, בדרך כלל קבוע בשבוע.אלא שכנראה אני לא מנצלת אותו בצורה. אני רק נחה בו,לא 'עושה' שום דבר ממשי. אולי אני צריכה לעשות, אבל לא בא לי.
לגבי התמקדות כבר קראתי פה על זה, וכבר הרהרתי בקשר לזה
לא לגמרי הבנתי מה זה בפועל האמת
אולי אני צריכה לנסות לקרוא עוד קצת על הנושא לראות אם זה מתאים ורלוונטי
-
- הודעות: 1236
- הצטרפות: 25 מרץ 2010, 00:14
- דף אישי: הדף האישי של סאלי_תדמור*
ממומשת משומשת ממושמשת
_לגבי התמקדות כבר קראתי פה על זה, וכבר הרהרתי בקשר לזה
לא לגמרי הבנתי מה זה בפועל האמת_
משהו בין שיחה למדיטציה. לפעמים יותר לכוון השיחה, לפעמים יותר לכוון מדיטציה. אין בעיה אם מעולם לא התחברת למדיטציה - גם אני לפני כן לא.
אולי אני צריכה לנסות לקרוא עוד קצת על הנושא לראות אם זה מתאים ורלוונטי.
תמיד רעיון טוב כי אם זה מתאים, זה יכול להיות נפלא @}
לא לגמרי הבנתי מה זה בפועל האמת_
משהו בין שיחה למדיטציה. לפעמים יותר לכוון השיחה, לפעמים יותר לכוון מדיטציה. אין בעיה אם מעולם לא התחברת למדיטציה - גם אני לפני כן לא.
אולי אני צריכה לנסות לקרוא עוד קצת על הנושא לראות אם זה מתאים ורלוונטי.
תמיד רעיון טוב כי אם זה מתאים, זה יכול להיות נפלא @}
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
ממומשת משומשת ממושמשת
ממש סובלת בעבודה וגם אני ירקתי דם בשבילה. מפחדת להשאר בלי משכורת קבועה וגם או בעיקר מפחדת לאכזב את הסביבה (בצהוב: רדיפה אחר הכבוד, מרחיקה את היכולת לקבלו)