באופן טבעי

רוצה למחוק את התכתובת שם או שנשאיר?
אין לזה ממש קשר לדף. העניין הוא שזה ידרוש לערוך את התגובה הראשונה שלך ואני לא יודעת אם בא לך על זה.
מצד שני - כתבת איפשהו שעריכה זה המקצוע שלך, לא?

יאללה, שיהיה. אנחנו יוצאות די מפחידות שם...

מי שנכווה בצוננים... אז אני כותבת לך כאן בתגובה למה שנכתב לי שם ומי שהיה כנה קיבל תגובה מאוד תוקפנית במתק שפתיים, הכוללת שמות חיבה כיקירתי
שכתבתי "יקירתי" אחרי שהתוקפנות נגמרה. וזה בגלל שאת באמת יקרה ללבי. סתם שתדעי לך.

השארתי לך שאלה בדף משבר במטבח למקרה שעוד יש לך עניין בזה.

טיסה?
@}

בדרך כלל שומר שבת. האמת היא שהדלקתי אותו כדי לבדוק מה גודל ההנדבג שמותר לי.
וחוץ מזה, מי ששואל בערב שבת, צריך לבדוק את התשובות בשבת, לא?

אגש ישר לעניין: מתי הורדתם לקטנה חיתול בלילה? איך הלך עם זה?

כתבתי באריכות ופתאום נסגר לי, ססססססס...
טוב, אכתוב יותר בקיצור ותעבירי לדף שנראה לך נכון.
אני חושבת שהורדנו בלילה כשהעניינים התחילו להתחמם, אי שם בפברואר-מרץ. מוזר, זה נראה לי ממש מזמן. כל עוד היה קר וגשום לא היה לי כוח לזה ולא רציתי להתעסק עם כביסה. היא היתה תקופה ארוכה רק עם רב-פעמי ורק בלילה, וראינו שהיא קמה יבשה בוקר-בוקר. ואז איזה פעם-פעמיים פשוט שכחנו, או שהיא נרדמה בלי שהספקנו לשים חיתול, ואז פשוט לא שמנו יותר. נדמה לי שהיו שניים-שלושה לילות שהיא התעוררה פתאום רטובה, באזור חצות ככה, וגם זה כי היא היתה חולה או משהו כזה.
עם זאת, יש לדעת שמאז ומעולם היתה לה נטייה לקום יבשה בבוקר, גם כשהיתה תינוקת רכה וגם כשינקה הרבה. לא הסכימה אף פעם להתפשפש בלילה. היא פשוט ישנונית מדי לזה בשעות האלה (לפחות זה!). המסקנה שלי שכל המנגנון הזה ישן יחד איתה, גם תוך כדי יניקה. בבוקר היא קמה ועושה בשמחה בסיר (זר לא יבין את המתיקות של הצליל הזה) -- ומביאה אותה בגדול.
המטפלת שלה, שגם היא מגדלת בלי"ח, נמצאת עכשיו בשיא תקופת השביתות והפספוסים, וטוענת שבלילה אין פספוסים כי אין הסחות דעת והגוף יודע מתי כן ומתי לא, ובלילה זה לא.
בהצלחה!

ותהני בלונדון.
אני מתה על העיר הזאת .

תהני ביוגה.
כולי הערצה: גם על ההרדמה ללא הנקה, גם על העקביות בענייני השינה וגם על היציאה בערב.
יפה לך.
וספרי אחרי

אל תחשבי, בלילה אנחנו ברגרסיה. מאז שחזרנו מלונדון.
qui va a la chasse perde sa place, אומרים בצרפתית.

אבל היית בלונדון, אה?
וגם ביוגה.
ת'שמעי, בעיני את אדם רציני.

סלק
מבשלים את הסלק, קלוף, שלם, במים.
אחרי בישולו, נותנים להכל להתקרר, ועל פומפיה מגררים את הסלק. מוסיפים מלח ומיץ לימון ואז את מי הבישול.
אנחנו אכלנו עם יוגורמה. וקינואה. יצא להיט.

יאללה סולחה?

אה ברור! נו הארד פילינגס.

אולי.
בכל מקרה אני מוצאת את עצמי בך לעתים קרובות
@}

לפני כמה שים התחבקתי עם מדוזה.
אין מה לשים, רק לחכות שיעבור.
נסי ללבוש בגד שלא מתחכך בעור (אצלי זה היה גינס באמצע אוגוסט...) ולטפוח על המקום במקום לגרד.
קחי רסקיו או איזה ג'וינט...
וסבלנות

אה, שמעתי שיש יובש
תודה. למזלי זה ביד, כך שלא מתחכך.

בככר השוק כתבו לך על חומץ ולהשתין על זה.
נדמה לי שזה צריך לעשות מיד אחרי שמקבלים את הכוויה, לא יודעת אם זה עוזר אחר כך.

אם לא ראית, בדיוק על הנושא הזה דיברו היום בדף של הדס מצוי - שיעור באקולוגיה סיעור מוחות דף זמני, כי מדוזות זה הנושא שהיא רוצה להעביר עליו שיעור.
אז אולי תשאלי גם את הדס מצוי? נראה שהיא מתמצאת בזה.

על עקיצת מדוזה - קילפתי ענף של אלוורה עם קולפן והצמדתי עם גזה למקום של העקיצה למשך הלילה, מאד עזר.

תודה!

מה שלומך? עבר הגירוד מהמדוזה?

הי אנד לוסיה,תודה על שיתוף הפעולה.
אני אכן זקוק לספר.
תודה

אהלן.
ראשית אני רוצה להביע תרעומת לנוכח שתיקת הבלוג שלך. עוד, בבקשה.
שנית, שמתי לב בדפים שונים ומשונים שבתך ניחנה בקוי דמיון מתוקים לבתי. לכן אני שמחתי לגלות לאחרונה שגם אתן טסתן לכן מעט אחרי הגמילה
וגם לכן, אם זכרוני אינו מטעני היו הרדמות מתישות ומעיקות של דממה מוחלטת במיטה בתוספת ציצי. רציתי לדעת איך היה בחו"ל.
איך עברה הטיסה? בלי חיתול? מה עושים? ומה עושם במסעדות ומוזיאונים ושאר מקומות בריטיים(? אני זוכרת נכון?) מעונבים ומוקפדים?
ומה עם השינה? סופגניית המרוץ הממורכזת שלי נרדמת אך ורק במיטה עם אמא. לא מנשא, לא עגלה לא כלום.
אני די חוששת.
אנחנו טסים לשטוקהולם לשלושה שבועות ואני עסוקה רק בלחשוב על הטכנוקרטיה לעיל.

רב תודות @}

<מצטערת אם אני לא ברורה\ רהוטה\סקסית וכולי. עייפות איומה >

אוי, שכחתי- מה עושים במטרו ובאוטובוסים מבחינת פיפי קקי?

אני אענה לך מחר אצלך, טוב? או ב{{}}בלי חיתולים מחוץ לבית. עכשיו כבר מאוחר.
ואפשר גם לדבר בטלפון, אם תרצי.

אוי מעולה, בדיוק נכנסתי וראיתי שכתבת. אני באפס חמש אפס 6357007
המון תודה ולילה נהדר שיהיה לך!

תודה על ההפניה הכל כך רלונטית.
(איך לא הגעתי לשם בכוחות עצמי, תמהני)

איזו באסה עם קצינת הביטחון.
וגם קראתי שהיא ישנה בעגלה, מה שעודד אותי מיידית

ורק כשסיימתי לכתוב את הערתי מלמעלה, גיליתי שכתבת לי שם ממש לפני שראיתי, קראתי, ראיתי כי טוב והגבתי גם שם וגם פה.
ווי ווי.

המון תודה על הפירוט וההשקעה. נראה לי שאין לי יותר שאלות, אבל אולי אכתוב לך למייל אם יהיו.
@}

אבדוק אצל הוריי,אולי אמצא בריכה כמו שאת צריכה

אשמח לכיסא.
יש בריכה כמו בריכת לידה אבל שרק החלק התחתון שלה מתנפח. בשני החלקים האחרים צריך למצוא את הפינצ'ור
אבל גם ככה ניתן להנות ממנה- אם אתה גמד קטן שובב אוהב להשפריץ...

איפה בארץ את?

הי,שלחתי לך מסרונון.....

הי.
לדאבוני עדיין לא מצאתי/מצאנו את הבריכה.
אנסה לחפשה גם מחר.
אעדכן אותך.
ביי

(את בחו"ל כרגע, אני יודעת. תיהנו)
אבל שכחתי לשאול אותך, איך בדיוק גמלת מהיניקה הראשונה של הלילה. האם נתת משהו חלופי (מים)? האם אבא עזר?

אוי. אנחנו כמובן ברגרסיה עכשיו.
אבל לא, אבא לא עזר בזה, כי רק היתה רואה אותו היתה מתחילה לצרוח ונרגעת רק אתי. יכול להיות שהצעתי מים, מכל מקום עכשיו אני כן מציעה מים והם מתקבלים. אבל בעיקר הייתי שם, הזכרתי שלא יונקים בלילה, חיכיתי וניחמתי וחיבקתי. זה עבד אחרי יומיים-שלושה והיא פשוט הפסיקה להתעורר. בדרך כלל. המשך הלילה הוא יותר מסובך. כבר כתבתי במקום אחר שניסיתי את השיטה של ניצן ולפעמים אני מציעה בננה. לא האמנתי אבל זה עובד: היא אוכלת אותה וחוזרת לישון. כלומר, יש מצב שהיא בכל זאת רעבה, למרות כל מה שאומרים לנו...

>אנד לוסיה, כמובן<

אבל בעיקר הייתי שם, הזכרתי שלא יונקים בלילה, חיכיתי וניחמתי וחיבקתי.
זהו, את זה אני מכירה, אבל תוהה איך גומלים מהנקה אחת בלבד בתחילת הלילה, איך מסבירים את זה. "עכשיו לא תקבל, תחזור לישון, ועוד מעט כן תקבל". נראה לי שזה יבלבל אותו כהוגן. (בלילה עדיין לא מאוד מפריע לי להיניק, כל עוד זה המטכ"לי הרגיל).

אצלנו פשוט היה לה קל מאוד לוותר על תחילת הלילה, אבל זאת של שלוש וחצי-ארבע לא זזה משם, לא משנה כמה ניסיתי. מכל מקום, חמש זה כבר בגדר בוקר.

וואי וואי (ככה כותבים? בנימה של אנחה) איך חשבתי עלייך בנושא הזה לאחרונה... אצלנו אין חדש תחת השמש. מניקים במרץ. בת שנתיים ושלושה חודשים. האמת שאני אמביוולנטית מאוד ונעה בקיצוניות בין כיוונים שונים והחלטות שונות.
לפעמים אני מרגישה שההנקה כל-כך מספקת ומקרבת ונהדרת שלא אוותר עליה בחיים. היא זוחלת אלי באמצע הלילה, חמימה ומתוקה ומחפשת את הציצים, ואני מאוהבת. לפעמים בא לי למות, מוצאת את עצמי בתנוחת הכלבה המפורסמת, לא מצליחה להשתחרר ורק רוצה לברוח. כיוון שהיא לא שותה חלב (לא עושה לה טוב) ושונאת את כל תחליפיו (שיבולת שועל וכו') אני מרגישה שאין לי תחליף להציע לה, משהו במקום הנוזל החמים הזה, וגם זו סיבה. וגם הבריאות, הבריאות. כל פעם שהתחיל חום, הנקה נמרצת והיא החלימה כל-כך מהר, יש לי אמונה מיסטית בכוח המרפא של החלב שלי (אני מזליפה על כל חולי ומדווה של בני הבית וכולם מרוצים..)
אבל בעיקר - אין לי מושג איך מפסיקים. מה זאת אומרת להפסיק להניק? לתת לה לצרוח? לא הצלחתי לעשות את זה בשום תחום ואני פשוט לא מצליחה לדמיין איך זה קורה. אולי אני לא רוצה מספיק. בכל מקרה אני פשוט לא מצליחה להבין איך זה מתבצע בפועל.
מצד שני או לא מצד שני בכלל, בימים אלה ממש היא נכנסה לגן, ומענין אם זה ישפיע על ענייני ההנקה. היא נכנסה בשמחה וברינה (כאן באתר יש הרבה סיפורי זוועה אבל המציאות אצלנו מאוד שונה), הגן חביב, הילדה מבסוטה ועכשיו גם רוצה להשאר ולישון שם עם כל הילדים. כיוון שההנקות קשורות אצלה מאוד להליכה לישון זה הולך להיות ניסוי מענין.
מה אצלכן??

הוי... שלוש הנקות ביממה, זה היה הסטטוס קוו לפני הנסיעה, שם כמובן היינו ברגרסיה כי לא נעים להרעיש בלילה וכאלה, ובמטוס, עכשיו אני מנסה לבסס אותו שוב, אבל השעון שלה עדיין מחורפן, ונמאס לי, מזזזזזזזה נמאס לי, ומצד שני כאמור לא ברור לי איך היא תסתדר בלי זה. לבריאות שלה אני לא דואגת, אבל כן עצלנית מכדי לפתוח בעימותים. ולא יכולה יותר לשמוע את המילה ציצי. קצת אובדת עצות.

אצלנו פשוט היה לה קל מאוד לוותר על תחילת הלילה
רק עכשיו ראיתי שענית את מהאנשים האלה שעונים בדף שלהם בלי הודעה על זה!

אבל איך הרדמת בלי ציצי, כשזה היה תחליף להנקה אחת בלבד (להבדיל מהנהגת משטר כולל חדש לגמרי)? אני מקווה שהשאלה ברורה.

לא ברורה. שאלי שוב?

השאלה היא, כשגומלים גמ"ל גורף, מסבירים לפעוט שאפשר לינוק רק שיהיה אור בחלון, או הסבר דומה.
מה מסבירים כשגומלים מהנקה אחת בלבד? אמא לא מיניקה אותך בתשע בערב, אבל כן מיניקה בשלוש בלילה.
עכשיו ברור?
או שלא הסברת כלום? האם זה לא מבלבל עוד יותר?

אני באמת לא מיניקה עד שיש אור. אבל האמת היא שזה עבר כל כך הרבה גלגולים. בחלק מהשלבים היא באמת היתה מתעוררת פעם או פעמיים וחוזרת לישון בלי הרבה מחאות, ודי מהר גם הפסיקה להתעורר. אבל היתה התעוררות אחת שהיה לה קשה מאוד להתגבר עליה, אם זה היה אחרי שתיים-שלוש. ואז זה היה יכול להימשך עד שיש אור בחלון. נרדמת, מתעוררת, מתהפכת, נרדמת למחצה, בוכה, ואללה יוסתור. לא עזרו כל ההסברים שעבדו מצוין בשלבים הראשונים של הלילה. לכן בחלק מהזמן ויתרתי, כי הרי מה הועילו חכמים וגו' אם לא ישנים? כל הרעיון זה לישון. וככה, הלוך ושוב. עכשיו זה כבר באמת הסתדר והיא מתעוררת פעם אחת בבוקר, יונקת וחוזרת לישון. ואם אני לא גומלת אותה סופית זה רק כי אני יודעת שזה אומר שהיום יתחיל בחמש וחצי בבוקר וזהו.
עכשיו, ניצן הציעה לי לתת לה בננה. כבר כתבתי על זה. זה היה נשמע לי כל כך הזוי ולא מתקבל על הדעת שילדה שרוצה ציצי תסכים לאכול באמצע הלילה בננה. ובכן, טעיתי. הבננה הזאת הפכה די מהר ללהיט, ואם לא היתה בננה גם אגס התקבל, עד כדי התעוררות ומלמול "אגס". כך שכמעט מצאתי את עצמי גומלת אותה מאגסים או מארוחות לילה.
ואם לענות לך לגמרי, אני לא התכוונתי לגמול אותה רק בתחילת הלילה, אבל זה עבד רק בתחילת הלילה. ועכשיו שאני חושבת על זה, גם עם הגדול היה ככה. אני אמרתי לו שבלילה לא יונקים אלא רק ישנים, והוא קיבל את זה בחצות -- כלומר חזר לישון ללא מחאה ועד מהרה הפסיק להתעורר -- אבל באחת ושתיים לא, ובמשך תקופה מסוימת זה הספיק לי, עד שהלכתי עוד צעד לחמש בבוקר, ואחר כך ירד גם החמש אבל אנחנו קמנו איתו (כלומר המוסא, שיזכה לחיים ארוכים).
עונה לך?

(מתפתה לא לקרוא את השיחה שמעלי. יש לי ילדה שאי אפשר לגמו"ל. אולי כשיגמר החלב היא תתייאש)

מקווה שבפעם הבאה נראה את זיו פניכם ואת הילדודס. כשמבקרים (ובעיקר כשמתגוררים רחוק כמו שהייתם) בהחלט פחות קל לקבוע דברים כאלה. זה מוכר גם מהביקורים שלנו, וגם מנסיון של אחרים...
הצלחתי להפגש פעם עם חברה וירטואלית פה בטורונטו רק כי הם באו לתקופה ארוכה (עבודה של האיש שלה), וגם אז - בקושי.

העיקר - נהניתם?
עבר הג'טלג?

עונה לך?
כן, תודה על הפירוט יקירתי! התחלנו אתמול והתהליך בעיצומו אז אדווח בעוד כמה ימים

כדי לגמול מארוחות לילה צריך להקפיד הקפדה יתרה על "ארוחת רבע דקה לפני השינה." ושלא יספרו לכן סיפורים שזה לא בריא. אם זה רסק ירוק, זה בריא.

אצלנו אוכלים דקות ספורות לפני השינה.

הגדילי בשקל תשעים.

הוא יורק חצי! מבקש, לועס ויורק. בכייף שלו.

כדי לגמול מארוחות לילה צריך להקפיד הקפדה יתרה על "ארוחת רבע דקה לפני השינה." ושלא יספרו לכן סיפורים שזה לא בריא.
וואו. וואו. וואו.
צריך לבדוק את פה. אתמול היא דווקא ישנה (מקצת אחרי 22:00 עד 6:30. שזה מדהים מצידה). היא לא הסכימה ללכת לישון. אבל לפני שלא הסכימה (ובסוף נרדמה כי הציצי מיסטל אותה), אכלה קצת. וזו ילדה שבדר"כ אומרת שהיא רוצה לאכול כשהיא רעבה.
הנושא יבדק, ינוסה וידווח.

(טוב שכתבת לי אנדלוסיה. )

תמי, ניסית חלבים אחרים? אם יש לך ויטמיקס את יכולה לטחון קשיו או שקדים או שבבי קוקוס (הולך אצלנו חזק כי יש רגישות לאגוזים) עם מים, ואם אין לך, האופציה היקרה יותר (ברמת כוס החלב לא ברמת הויטמיקס...) היא במעבד מזון, חמאת אגוזים ומים. בחלב שיבולת שועל יש גלוטן.
קרוט, הוא נשמע מתוק שחבל"ז. ואם את מגדילה, והוא יורק חצי, זה עדיין אומר שהוא אוכל חצי, ושהחצי הזה יותר גדול מקודמו. לא רע.
אבל עכשיו אני סתם מתחכמת. הוא לא קצת צעיר מדי? שלי בן שנה וחמש, וזה צעיר מדי, ונדמה לי שהוא לא הרבה יותר מבוגר ממנו, אם אני לא לגמרי מתבלבלת... מבחינתי עד שהם לא מוציאים את כל השיניים זה לא יפה לקחת להם את הציצי בלילה. אח"כ זה כבר עניין של לייפסטייל (טוב, גם קודם זה עניין של לייפסטייל, אבל זה פחות מותרות בשבילם.) את הבננה תמיד הצעתי אחרי שהנקתי וראיתי שהם לא מרפים ולא מצליחים לחזור לישון. אם זה גם כואב, אז בתשעים ותשעה אחוזים מהמקרים זה כי יש פיפי והם מתאפקים.

אנד, סליחה על ההשתלטות. ראיתי את השם שלי וישר התנפח לי האגו.

התנפח לי האגו
הגדלת בשקל תשעים?

הוא לא קצת צעיר מדי? שלי בן שנה וחמש, וזה צעיר מדי, ונדמה לי שהוא לא הרבה יותר מבוגר ממנו, אם אני לא לגמרי מתבלבלת... מבחינתי עד שהם לא מוציאים את כל השיניים זה לא יפה לקחת להם את הציצי בלילה.
הוא בן שנה ותשע. הפרש לא ענק, אבל קיים. לדעתי גם השיניים האחרונות שלו כבר מבצבצות, ובכל מקרה הוא לא סבל מהן מאוד מאוד מבחינה זו.
רוצה לדעת משהו? גם לדעתי הוא "זכאי" מבחינתו לינוק בלילה בשקט עוד חצי שנה לפחות. אבל אני במקרה הזה תובעת את שלי בדם קר. כבר יותר משנתיים וחצי ברציפות לא יצאתי החוצה אחרי שש וחצי בערב, את מבינה? זהו.

האמת היא שדי היה לו קשה בשני הלילות שעברו. התעורר, בכה, חיבקתי וחוזר חלילה. במקור תכננתי שזה יימשך עד הבוקר, עד שיש אור בחלון, אבל אני רואה (בעצם כמו בעלת הדף) שהוא באמת חייב את ההנקה של ארבע, כלומר שאז הוא גם מתקומם על הגזירה וגם לא מצליח לחזור לישון. אז נתתי לו בשני הלילות לינוק בארבע והוא חזר לישון לפחות שעתיים. האמת שלא כ"כ איכפת לי עניין ה"לילה השלם" כמו שתחילת הלילה תהיה לי קצת פנויה ולא תתחרבש כל 45 דקות בממוצע. בכל זאת (ששש...) מסתבר שלקייטנות יש גם סבב ב' והוא אף מוצלח ומבוסס יותר מסבב א'

את הבננה תמיד הצעתי אחרי שהנקתי וראיתי שהם לא מרפים ולא מצליחים לחזור לישון. אם זה גם כואב, אז בתשעים ותשעה אחוזים מהמקרים זה כי יש פיפי והם מתאפקים.
כן, אבל הוא מסרב בד"כ לפשפושים אז אני עוזבת את זה כרגע כפקטור במערכת. רעב - אולי הוא רעב באמת, אז אני מסכימה שיינק בארבע. עדיף על יריקות של בננה במיטה.

בהחלט, תחילת לילה פנויה, או שמא יש לומר החצי הראשון של הערב-לילה, הוא-הוא נר לרגליה של האמא שעם כל הכבוד לילדים וגו'. לילה שלם זה יפה ונחמד, אבל לא הכרחי. אחרי הכל, בגילנו בארבע כבר בדרך כלל גמרנו את כל העניינים שלנו, בבית או מחוצה לו

כבר יותר משנתיים וחצי ברציפות לא יצאתי החוצה אחרי שש וחצי בערב, את מבינה? זהו.
טוב, זה בגלל מדיניות הרדמות הקשוחה שלך. אנחנו יוצאים מלא בערב, אפילו המאוחר. עם הילדים
בהצלחה בקייטנה מותק

אגב, אני לתדהמתי מתעוררת לאחרונה הרבה לפני הילדים והבוקר הוא-הוא נר לרגליי. יותר מהלילה. מפתיע.

אנחנו יוצאים מלא בערב, אפילו המאוחר. עם הילדים
כן, סומכים על זה ש"מקסימום הוא יתעורר ונעשה משמרות...", "מקסימום יהיה מאוד עייף ואתה תלך להביא את האוטו.."
אין לי עצבים לזה. ולבלת"מים בתשע בערב.

בהצלחה בקייטנה מותק
תודה, הנושא בטיפול

אה, לא, הם ערים כשאנחנו יוצאים. וכן, יש פריוולגיות בזוגיות. וכן, יש דברים שבלי תמיכה זוגית/משפחתית/חמולתית/קהילתית/משפטית-מדינית/תרבותית פשוט לא ניתן לעשות.

האמת שניתן, יד על הלב באמת ניתן, עשיתי את זה בזמנו פעם-פעמים עם תינוק (הבכור) ישן בעגלה וגם הצלחתי ליהנות. אבל זה היה כרוך בסטרס, וכנראה לא מתאים לי כטקטיקה שגורה. ועכשיו, עם שניים? אין סיכוי שבעולם.

לא כל דבר צריך להעתיק, ואני אכן לא מעתיקה כ-ל דבר.
גם לו רציתי, זה בלתי אפשרי.

על הטיגריס הלבן אני לא הולכת להתעקש.
אלא אם כן היה איזה דף שהיה ממש ברור שזה שייך לשם. אחרת לא בא לי להוציא על זה אנרגיה.

אבל יש דברים שנראה לי ראוי להעתיק. והדיון על הספר ההוא בהחלט היה נראה לי כזה.
אולי זה קורה יותר עם דברים שיש לי בהם עניין אישי, או שנראה לי שהם עשויים לעניין אותי מתישהו בעתיד.
כמובן שמתוך כך יש גם רווח לקוראים אחרים, אבל זה מתחיל מאינטרס אישי שלי .

(למשל כשקראתי את הדיון בדף שלך, חשבתי שיעניין אותי מתישהו להגיע לספר הזה, אבל שבטח לא אזכור איפה זה היה רשום אם זה לא יהיה רשום בדף המתבקש. אז הנה, העתקתי, ועכשיו כולם ירוויחו ).

לא, לא מכירה. לכי איתו לשיעור נסיון, מה יכול להיות?
(יכול להיות הכל, כמובן. אבל נראה לי שתדעי לזהות איכות או חירטות)

כתבתי קודם ונמחק, לא יודעת למה,
באתי לכאן עם וידוי קצת מצחיק (ומביך גם): למרות שאני בכלל לא מכירה אותך, ישר חוויתי תחושת נטישהמהמחשבה שאולי לא תגורו כאן.
החיים כאלה מוזרים. זה גרם לי לשרשרת שלמה שלהבנות על פסיכולוגיה שבטית.

אני בעד להכיר, ככה אם כבר חווים תחושות נטישה, לפחות שיהיו מבוססות על משהו...
(בכל מקרה, בינתיים אנחנו מתקשים לזוז)

הי אנדי
תתייעצי עם מירי טל,היא לא מלמדת רייקי,אולי היא יודעת.
היא מחדרה,או שתבדקי במושבה חופשית.
www.mirela.co.il
0526225870
בהצלחה

תשמעי, אני לקראת סוף הספר הזה, של אליס מילר, על החינוך, שכתבת עליו
חבל שאין אייקון של אנחה
כבד, כבד לי בלב
זה ממש לא לבעלי לב חלש
(במיוחד שרוב זמן הקריאה שלי זה תוך כדי הנקת הרדמה)

ולגבי יוגה, ממליצה לך לנסות (לך, לא נראה לי שכעת היא מלמדת ילדים) ללמוד אצל הדס שושן.
היא מורה מצויינת ליוגה, ומלמדת עכשיו באיזור פרדס חנה, היא חזרה לאחרונה מחופשת לידה אם זכור לי נכון
054-5373014
(וסתם מהצצה במעלה הדף, אתם שוקלים מעבר??...היתכן?)

תודה על המחשבה!
כן, זו תמיד השאלה שלי אם לפרסם את המחיר או לא. כי המחיר דרכי זול יותר דרך הפורטל ליוגה שגם מוכרים אותה, ולא יודעת אם זה נכון להתחרות עם גוף שהייתי רוצה שימשיך למכור לי אותה.
אפשר אולי לעבור למייל רגיל ומשם נמשיך את הדיון על השיווק, אני בדיוק בשוונג, בחגים האלו .
עשיתי כבר כמה צעדים, אבל לא מתאים כאן, בטח שלא אצלך בדפבית.
שתהיה שבת טובה.

אנד לוסיה, האם נוכל לעבור למייל? האתר יוצא לחופש והייתי ממש שמחה לקבל פידבק מורחב ממך. תודה

טוב
כשנהיה באזורכם.

תודה!
כאילו דברת אלי סינית .
זה ליד השופרסל של כרכור? אותו אני מכירה.
אני לא מקומית, אבל גרה סמוך. אשמח לעוד הכוונה.
תודה שוב!
@}

תודה לך, הזכרת לי נשכחות, היינו אצל הרופא בעל שמות העצים עם הבכור פעם, כשהיה תינוק, והוא באמת היה נחמד ושפוי.
אח"כ הוא נסע לחו"ל, לא ידעתי שחזר
בינתיים אנסה להתייעץ עם ד"ר לייבוביץ' , לאור המלצתה של בשמת, אבל בהחלט אזכור אותו
(אולי הוא יקבל אותנו אם נצטרך, כי היינו אצלו בעבר?)
ד"ש בינתיים
ומה חדש עם היוגה?

אני מי קפר ערקה

הה?

יקרה, אני באופן מפתיע בפרדס לשבת. אין לי את המייל שלך אז כותבת דרך פה. יש איתי כריות ברכב, את מוזמנת להתקשר לטלפון שמפורסם באתר.
אגב, בזכותך המחיר פורסם. שבת שלום

הי,
תמי-אמא-לשתיים:
תודה על העדכון. נשמע שעבר לכן ממש נינוח. איזה יופי. ואיך את אחרי? עירנית יותר ועליזה? משוחררת ופעילה? (אלה הפנטזיות שלי על היום שאחרי...)
אני עדיין במניקות. הגעתי למסקנה שאני לא רוצה עדיין להחליט להפסיק. כלומר, לעשות משהו יזום. למרות שלפעמים אני נטרפת מהענין. אבל לפעמים להפך. מתמוגגת. מה גם שעברנו כל מיני טלטלות בחיינו לאחרונה. וגם ההתלבטות מה אתן לה במקום (הכוונה למשקה מנחם וחמים ששותים לאט...). לא טוב לה כל סוגי החלב השונים. אולי חלב קשיו יתאים, אבל טרם נבדק. אז בנתיים אנחנו ממשיכות. אבל רק בבית וזה לא קורה המון (טוב, לפחות 3 פעמים ביום, יחסית אליה זה לא המון...).
אני מודה שזה קשור גם לחוסר היכולת שלי להתמודד עם הענין. הקטנה שלי תתמרד ובגדול ואני אצטרך להכיל את התסכול שלה בלי לספק לה ציצים, ואני באמת לא יודעת איך עושים את זה (ניסיון לחיבוק מקום הנקה זוכה לבעיטה עצבנית ממנה).
זה בטח יגיע מתישהו.

קוקו
anybody home?

קטעים איתך, בדיק היום נכנסתי לבדוק מה חדש, אחרי הרבה מאוד זמן. רק ראיתי את הדף על למה צריך לשלוח את המהגרים חזרה לארצם וכמעט סגרתי מיד בעצבים, ואז פתאום ראיתי אותי...
מה העניינים?

טובים.
(מדברים פה בהפסקות...)
יש דברים מענינים בדף ההוא: מה שכותבות אלה שעובדות עם המהגרים. (אני לפחות, בכלל לא פוגשת בחיים הרגילים)
אבל בהחלט לא שווה להתעצבן, עדיף לסגור.

הגחתי מתהום הנשייה ושלחתי לך משהו במייל.
גם סוג של לספר מה יצא מהמשבר ההוא.
מקווה שאת בטוב.

לגבי מפתחות - אני בזמנו קיבלתי מיותרים מחנות שמשכפלת מפתחות.

שאלה לי, קראתי היכנשהו באתר (לא זוכרת היכן) שהתחתנתם בקנדה
אנחנו חושבים לעשות דבר מה דומה (רק בהונגריה) ותוהה איך והאם זה משפיע על המעמד הזוגי שלנו בישראל
(כרגע אנחנו ידועים בציבור, עם הסכם משפטי, ולא מעוניינים להדק יחסים עם הרבנות ו/או משה"פ)
האם יש לך ידיעות בנושא?

תודה...

תודה, אבדוק בחנויות. שומשומית, עונה לך אצלך.

זה מאוד משמח אותי לשמוע!
רק עכשיו בדקתי את דף הבית שלי. תודה רבה.

אהלן, קיבלת את ההודעה ששלחתי לך בספר הפנים?

התגעגעתי ובאתי להגיד שלום (זה כבר הצליח לי פעם אחת)

עבודת בילוש באתר של שיטת גרינברג העלה את הממצא הבא:

Rachel Putter - Licensed Teacher
7327 Santa Monica Blvd
90046 Los Angeles, CA
+1-310-855 3368
[email protected]

מניחה שזה אקטואלי... אם לא מצאת ניתן לפנות למרכז של השיטה ולשאול שם (יש צור קשר באתר הנ"ל)
מאחר והיא עדיין חלק מהחבורה אני מניחה שיענו לך בשמחה @}

התגעגעתי ובאתי להגיד שלום (זה כבר הצליח לי פעם אחת)
(ופעם אחת לא...)

ווי, ווי, איזה ממתק נעים חיכה לי בדף שלי.
בצ'לאק נזכרתי בפגישתנו האקראית האחרונה באיזו הפגנה ובחיוכך שובה הלב.
ברוכה השבה השווה.

יורם פלד מ שיווי משקל בחרב לאת
בהצלחה @}

}{