בלוג שמיניסט רוצה לחיות באופן טבעי

לא יודעת איך זה עם בנים, אבל אני הצהרתי על טבעונות וקיבלתי מפתח למחסן ירקות של המטבח בבסיס. ירקות ופירות ממש לא חסר בצבא.

לא יגיסו אותך
למה שלא? ביום הגיוס(לפי מה שהבנתי) מגיעים לבקום ואז אמורים לעשות לנו שם את החיסונים. אני פשוט אומר לא ואחתום על טופס ויתור חיסון.

חייבת להודות שזה נשמע לי די הגיוני דווקא
למה?

במיוחד לאור שאר דברייך
מה ז"א?

יכול להיות שזאת באמת הנחת יסוד שגויה שלי.

הצהרת את כל אלה?
לא הייתי אז "באותו הראש". כלומר לא.

לא יודעת איך סכום חודשי יעזור לך בטירונות, למשל.
בטירונות אני באמת לא יודע מה לעשות. אין סיכוי שאני אוכל את האוכל שלהם(אפילו אם הוא לא כולל מוצרים מהחי), אני פשוט לא אצליח לתפקד. יש אפשרות אולי להביא אוכל מהבית? אני יכול להביא כל מיני אגוזים או פירות יבשים.הטירונות שלי בטח לא תהיה כל כך ארוכה בהתחשב בכך שאין לי פרופיל קרבי.

אם אתה מתכוון לגלות להם את זה בבקום
את החיסונים כן, את הטבעונות לפני. יש לי עוד 20 יום בערך מדור פרט(לא יודע למה זימנו אותי). להגיד להם את זה שמה?

בקיצור - כדאי שתטפל בכל אלה מראש ואם אני מזהה נכון מגמות - יוותרו על שירותיך.
למה שיוותרו? כבר היו לפני בצבא טבעונים ואנשים שלא רצו להתחסן.
והאם להצהיר על טבעונות בריאותית או אידיאולוגית? אני בעיקר(אבל לא רק) בריאותית.

את האוכל בטירונות גם אומניבור טיפוסי יעדיף לא לאכול

למיטב ידיעתי - בצבא אתה לא ממש אדון לעצמך. אני לא יודעת איפה עובר הגבול ועל מה אתה יכול לחתום ויתור.
שמעת על אנשים שויתרו על חיסון וזה עבר בשלום?
(על "רכוש הצבא" שמעת? זה כולל לא רק נגמ"שים. גם חיילים)

שליחה על ידי יעל* » 01 מרץ 2009, 20:43

שלום שמיניסט.
אני שמעתי על סרבני חיסון מבוגרים שעשו שירות עוד פעם שאין את המודעות של היום.
הצבא לא כזה מנותק כמו שרבים נוטים לחשוב וצמחונות אדרבא זו "תופעה" שכיחה מאוד. זוכרת מהטירונות שלי.

בקיצור - כדאי שתטפל בכל אלה מראש ואם אני מזהה נכון מגמות - יוותרו על שירותיך

יישמחו על שירותייך,נראה לי שחשיבתך המקורית והייחודית תוכל להוסיף הרבה.
גיוס נעים.

ממה שאני יודעת לגבי טבעונים זה שצריך להצהיר על טבעונות ולהביא מסמך חתום על ידי נוטריון (= קצין העיר) ולסדר את העניין לפני הגיוס. בנוסף צריך להיות טבעוני לפחות חצי שנה לפני הצבא , הם שואלים שאלות ובאים לבדוק בבית, כי באמת נותנים כסף לטבעונים ככה שהם מוודאים שלא נתנו כסף למי שלא מגיע.
אנשים יוכלו לתת לך יותר מידע לגבי זה בפורום צמחונות וטבעונות בתפוז, יש שם לא מעט שעברו את זה וכאלה שבעיצומו של שירות או לקראת שירות צבאי ומטפלים בזה כרגע.

<כשרוקדת וחיילת נוספת החליטו להגיד במטבח של הגדוד שמגיע להן אוכל צמחוני, החליט הטבח שהן יקבלו ביצה (גם) לארוחת צהריים. רוקדת גם ככה לא ממש אכלה ביצים או חלב לפני כן והתגובה לא הפתיעה אותה. היוזמה היתה של החברה, רוקדת היתה פסימית וידעה בדיוק מאיפה משתין הדג ואיך עובד המוח של טבח גדודי לא פראייר>

יישמחו על שירותייך,נראה לי שחשיבתך המקורית והייחודית תוכל להוסיף הרבה.
רוצה להאמין אבל קשה לי(זה צבא...)

שמעת על אנשים שויתרו על חיסון וזה עבר בשלום?
קראתי באתר של עמותת חסון שכמה מתגייסים עשו זאת.

שליחה על ידי עוקב* » 02 מרץ 2009, 00:13

מעניין יהיה לשמוע על המפגש, שלא לומר התנגשות בין תפיסת עולמך לבין צבא ההגנה לישראל. פרק משמעותי בלמידת ההוויה הישראלית.

מעניין יהיה לשמוע על המפגש
כלומר אתה כבר יודע משהו שאני לא. אולי תשתף למניעת תקלות בעתיד?
תודה.

רק רוצה לשתף שאני בצבא לא אכלתי כמעט כלום במשך הטירונות והקורס בן הכמה חודשים- אלא רק דברים מאוד ספציפיים וכשיכולתי הייתי יוצאת וקונה פיתה בחוץ..
החדר אוכל כל כך הגעיל אותי...
מאוד רזיתי בצבא P-:

שליחה על ידי עוקב* » 02 מרץ 2009, 00:41

כלומר אתה כבר יודע משהו שאני לא. אולי תשתף למניעת תקלות בעתיד?
אמרה ה עוגיה:
_אם אתה מתכוון לגלות להם את זה בבקום אז זה הולך להיות יום ארוך מאוד....
למיטב ידיעתי - בצבא אתה לא ממש אדון לעצמך. אני לא יודעת איפה עובר הגבול ועל מה אתה יכול לחתום ויתור.
שמעת על אנשים שויתרו על חיסון וזה עבר בשלום?
(על "רכוש הצבא" שמעת? זה כולל לא רק נגמ"שים. גם חיילים)_
אמנם עברו אי אלו שנים מימי בצה"ל, אך קשה לי להאמין שחלה שם תפנית דרמטית בפרדיגמות, שצה"ל מקבל בזרועות פתוחות מני טיפוסים לא נורמטיבים. אני חושש שאם לא תכין שיעורי בית ולא תערך בהתאם, אתה צפוי לקבל מנה גדושה של אכזבה ואף יותר.

אולי תשתף למניעת תקלות בעתיד?
תתייחס ברצינות להנחיות כגון אלו:
_לגבי טבעונים זה שצריך להצהיר על טבעונות ולהביא מסמך חתום על ידי נוטריון (= קצין העיר) ולסדר את העניין לפני הגיוס. בנוסף צריך להיות טבעוני לפחות חצי שנה לפני הצבא , הם שואלים שאלות ובאים לבדוק בבית, כי באמת נותנים כסף לטבעונים ככה שהם מוודאים שלא נתנו כסף למי שלא מגיע.
אנשים יוכלו לתת לך יותר מידע לגבי זה בפורום צמחונות וטבעונות בתפוז, יש שם לא מעט שעברו את זה וכאלה שבעיצומו של שירות או לקראת שירות צבאי ומטפלים בזה כרגע._
רוקדת היתה פסימית וידעה בדיוק מאיפה משתין הדג ואיך עובד המוח של טבח גדודי לא פראייר>

בסיכומו של דבר, יש שתי דרכים ללמוד: הראשונה ע"י הערכות מבעוד מועד, והשנייה בדיעבד. אין אחת יותר נכונה, כל אחד מה שמתאים לו.

מה, נקודות, אצלך לא היה אוטמט הפלאים הזה שבצד אחד מכניסים לו 3 שקלים ובצד שני יוצא גביע גלידה אמריקאית?

שליחה על ידי יול* » 02 מרץ 2009, 00:53

אני חושבת שמה שכולם מנסים להגיד לך כאן זה שלא כדאי לך להשאיר דברים ליד המקרה/המזל/הרצון הטוב של צה"ל.
אם אתה רוצה להיות טבעוני ולקבל את ההטבות, תברר לפני הגיוס (כלומר עכשיו) מה הפרוצדורה הכרוכה בכך ותארגן הכל כמה שניתן לפני שאתה מתגייס כדי שלא יהיו אי הבנות/בלגנים ברגע האמת.
כנ"ל לגבי החיסונים, אם אתה לא רוצה להתחסן, תברר בדיוק מה הן זכויותך, מתי אתה אמור להגיד את זה, איך זה מתנהל.
אם יש דברים נוספים שאתה חושב שאורח החיים שלך מתנגש עם הדרך הצבאית, כדאי לחשוב עליהם עכשיו ולברר כמה שיותר פרטים.
יש באינטרנט הרבה מאד אינפורמציה, האתר של צה"ל - עולים על מדים (אתה בטח מכיר אותו) הוא מקום טוב להתחיל את הבירורים. חוץ מזה כדאי לך אולי למצוא אנשים שכבר עשו זאת (היו טבעונים בצבא, לא התחסנו וכו') ולשאול אותם על החוויות האלה ובכלל על חוויותיהם מול המערכת.
אח שלי מתגייס עוד כמה חודשים (עוד לא ידוע מתי, הוא בשנת שירות וכבר היתה לו מנילה כך שבטח בקרוב יגיע לו התאריך גיוס) אז אני יכולה לשאול אותו. גם הוא וחבריו מאנשי העקרונות ויכול להיות שחברים שלו גם ניסו/מנסים להביא את דרכם הייחודית והמקורית לצה"ל.
בהצלחה @}

הבעיה שלי היא שאני צריך להבין שכשקיים מחסור(כמו בחורף) בפירות שזה האידיאל שלי-אני חייב להתיר לעצמי לאכול מזונות נאים אחרים כדי שלא ישבר לי מתזונה נאה
תגיד, מה קורה עם זה? מצאת עוד דברים לאכול חוץ מארבעת הפירות שציינת קודם?
ואגב, מה לגבי כמויות? אמרת שאמא שלך טוענת שהאוכל שלך יקר מדי - אני מקווה שזה לא אומר שאתה מצטמצם בכמות הפירות שאתה אוכל....

עוגיה
היה איזה אוטומט (לא זוכרת של גלידה אבל נדמה לי של ממתקים או בדומה) והיה גם את השקם.
אוי זה כל כך רחוק!!!

_תגיד, מה קורה עם זה? מצאת עוד דברים לאכול חוץ מארבעת הפירות שציינת קודם?
ואגב, מה לגבי כמויות? אמרת שאמא שלך טוענת שהאוכל שלך יקר מדי - אני מקווה שזה לא אומר שאתה מצטמצם בכמות הפירות שאתה אוכל...._
אני אוכל קצת צימוקים, חמוציות מיובשות. לפעמים אני קוטף איזה עלה מיוחד בדרך הביתה ואוכל.
אני עדיין בעיקר עם ה-4, פשוט קונה מהם יותר. למדתי כבר לתת לעצמי מרווח נשימה לפחות בענין של האוכל. במילא עוד מעט מגיע האביב(יש!!!!!) ועמו מבחר פירות רחב יותר. אני אסתדר.

יש למישהו מושג איך לומר לאמא שלי שאני לא מתכוון להתחסן?

האם כדאי גם לומר לצבא שאני אוכל רק פירות? או שאין סיכוי שיגייסו אותי אם אומר את זה?
תודה.

מבחר פירות רחב יותר
ומה יש לך נגד אגס, אפרסמון, קיווי, קוקוס, פומלה, קלמנטינה ותות שדה (שכולם מככבים עכשיו על המדף)?

ומה יש לך נגד אגס, אפרסמון, קיווי, קוקוס, פומלה, קלמנטינה ותות שדה (שכולם מככבים עכשיו על המדף)?
קוקוס=לא מאמין
אפרסמון=מגעיל
תות שדה=לא אוכל בחיים תות שדה שאדם מלבדי גידל

אין לי בעיה עם אגס, קיווי, פומלה, קלמנטינה, פשוט לא נתקלתי בהם בגרסתם האורגנית בעונה הזו של השנה.

דיברתי כעת עם מד"נית והיא המליצה לי להיות פשוט מי שאני.

שליחה על ידי יול* » 02 מרץ 2009, 18:37

א המליצה לי להיות פשוט מי שאני
תכלס, נראה לי בהחלט הרעיון הטוב ביותר.

(ובכל זאת אני מקווה שאתה לוקח בחשבון אפשרות שבה הצבא לא ממש מוכן לקבל את מי שאתה בדיוק ואז או שתצטרך להתפשר ולהתגמש קצת כדי להשאר בתוך המסגרת הצבאית, או שזה לא ילך ותצטרכו להפרד כידידים... אני לא אומרת שזה מה שיקרה, לא מכירה מספיק טוב את המערכת כרגע כדי לדעת דבר כזה, אני רק אומרת שלא מזיק להתכונן לכל האפשרויות מראש.. )

הזמינו אותך מהצבא לאגף פרט ואתה לא יודע למה?
בדרך כלל זה לבחון את מצבך הנפשי וכשירותך לשרות צבאי.

אין לי בעיה עם אגס, קיווי, פומלה, קלמנטינה, פשוט לא נתקלתי בהם בגרסתם האורגנית בעונה הזו של השנה
יש באורגניק מרקט פומלית וקלמנטינה, שתיהן אורגניות. יותר זול מתפוחים אורגניים....
(יש גם תות שדה אורגני, אבל לקחתי לתשומת לבי את הסתייגותך)

הזמינו אותך מהצבא לאגף פרט ואתה לא יודע למה?
לפי מה שהבנתי זה לבדוק האם אני זקוק לצרכים מיוחדים לצבא.

פומלית זה האדום? זה מר!!!1 תודה אני אבדוק את הנושא(קלמנטינות)

אני מוכרח לציין שאני מאמין שפירות בלבד הם הדלק האנושי הטוב ביותר, אך אני לא פוסל את איכותם של ירקות וזרעים נאים שונים. אני פשוט לא מאמין שהם נחוצים.
אני מאוד לא מסכימה.
קראתי (במקור שנראה לי אמין) שהמחבר ליווה מספר אנשים שניסו לצמצם את עצמם לפירות בלבד, מטעמי אי-אלימות, ופשוט לא הצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן. פירות בלבד פשוט אינם מספיקים לתזונתם של רוב האנשים או כולם.

_קשה לי עם זה, באמת שקשה לי עם זה. כפי שאתם יודעים אני די מחמיר עם עצמי בכל התחומים, ופשוט קשה לי עם זה. אני מרגיש אומלל. אני מרגיש שעצם זה שאני חי, אני עושה כאן נזק. כולנו שותפים לנזק, חלק יותר וחלק פחות.
אולי באמת אני לוקח את זה קשה מדי? אבל אי אפשר להתעלם מהעובדות בשטח. המצב לא טוב ונהיה רק יותר ויותר גרוע. זה גם אנוכי מצידי לכתוב כעת את ההודעה הזאת ולבזבז חשמל שהפקתו היתה כרוכה בלא מעט חרא ואין מילה יפה יותר לתאר זאת.
אני פשוט מרגיש חסר אונים. מה המטרה של החיים שלי בעולם הזה? לא מעניינים אותי כסף, תהילה, בתים מכוניות. אני רוצה למות בתחושה שעשיתי משהו,משהו טוב ולא התבטלתי כל הזמן. וזאת אולי הבעיה שלי. אולי אני פשוט מתלונן יותר מדי ושוכח לעשות. אולי..._

תראה, כיוון שכבר נולדת, אז להתאבד יהיה פשע. רצח. ופגיעה בלתי נסלחת באנשים האוהבים אותך.
כך שאתה חייב להמשיך לחיות

אז מה המטרה שלך בעולם הזה? לגרום יותר תועלת מנזק. פשוט מאוד. אתה חייב לאכול משהו, אתה לזוז ממקום למקום, אתה חייב לנצל את משאבי הסביבה, אתה גם באופן בלתי נמנע הולך לפגוע פה-ושם באנשים אחרים, ומן הסתם אתה כבר עושה את זה בלי לשים לב, מדי פעם (ככה זה כשחיים בחברה).
המטרה שלך, היא למצוא את הדרכים המתאימות לך להביא יופי לעולם, הקלה לאנשים, הבנה, רפואה, חמלה, עדינות, סובלנות, אהבה, אי-אלימות או כל איכות אחרת שאתה מעריך ורוצה שיהיה ממנה עוד. כך שבחשבון הכללי - אתה תביא יותר תועלת מנזק.
זהו תפקידך כבן אנוש, וזה מה שאתה מסוגל לעשות, במקום לשבת ולהתלונן על כך שאתה לא יכול להביא רק תועלת ולהימנע לחלוטין מהנזק.
הכי קל זה להיות פרפקציוניסט. לשאוף למושלמות ולהיות חסר אונים כי אי אפשר להשיג אותה. הדבר הקשה הוא להיות מוכן לקחת חלק בעולם, לקחת אחריות, מחויבות לשיפור, מתוך ידיעה שמעשיך יהיו בלתי מושלמים, והתוצאות לא תמיד אידיאליות.

בטירונות אני באמת לא יודע מה לעשות. אין סיכוי שאני אוכל את האוכל שלהם(אפילו אם הוא לא כולל מוצרים מהחי), אני פשוט לא אצליח לתפקד. יש אפשרות אולי להביא אוכל מהבית? אני יכול להביא כל מיני אגוזים או פירות יבשים.הטירונות שלי בטח לא תהיה כל כך ארוכה בהתחשב בכך שאין לי פרופיל קרבי.
אין שום בעיה להביא אוכל מהבית, ואף אחד לא מכריח אותך לאכול בחדר האוכל.
(מקסימום יגנבו לך את האגוזים. תנעל אותם)

_הבעיה שלי היא שאני צריך להבין שכשקיים מחסור(כמו בחורף) בפירות שזה האידיאל שלי-אני חייב להתיר לעצמי לאכול מזונות נאים אחרים כדי שלא ישבר לי מתזונה נאה. אולי קצת ירקות, תמרים, פירות יבשים יעשו את העבודה. ואז מה שיוצא מההקפדה היתרה שלי על לאכול רק פירות זה משבר. לא משבר באמונה בפירות, אלא משבר כתוצאה מחוסר בגיוון. פשוט נמאס לאכול כל הזמן אותו הדבר כשאין גיוון.
היו לי לאורך התקופה שאני טבעונאי "משברי אוכל" קטנים, אבל נראה לי שכעת אני בארוך מכולם. אני אוכל כעת כל מיני דברים שלא דמיינתי שאני אוכל יותר אי פעם. כל יום לפני שאני הולך לישון אני מבטיח לעצמי שזהו-אני מפסיק עם זה ודי, אך ביום למחרת זה חוזר. ואי אפשר לתאר את התחושה הכללית אחרי אכילה של מאכלים "אחרים" כשאתה טבעונאי; אני מרגיש כל הזמן תחושות כבדות ועייפות נוראות, אני מנמנם שעות בבית ובבית הספר, קשה לי להתעורר בבוקר, יש לי הרבה נזלת כל הזמן, קשה לי לרוץ(יש לי בגרות בספורט עוד כחודש, וכל יום אני מבטיח לעצמי שהיום אני חוזר להתאמן. אני בטוח שאני יכול להגיע לתוצאות מאוד יפות תוך חודש, אך ה"משבר" כרגע פשוט מעכב אותי כי אני לא מצליח להזיז את עצמי בגללו), יש לי תחושה לאורך שעות לאחר האכילה של צורך בלהקיא. הייתי באמת דוחף אצבע לגרון ופשוט גומר עם זה, אך אין לי אומץ-זה מפחיד אותי(במיוחד אחרי שהמורה שלי לספורט סיפר בתחילת השנה שפעולת ההקאה היא כמו מאמץ גופני בן כרבע שעה, ולכן הרבה אנשים מתעלפים אחרי ההקאה. אם אני אקיא ואז אתעלף אז יראו מה אכלתי). בדיוק נזכרתי גם שרציתי לספר לכם על כל הענין של איך אני משיג את כל האוכל הזה שאני אוכל. זה פשוט איום ונורא;
בדרך כלל זה קורה בערבים. אני יוצא עם האופניים ונוסע לכיוון אזור החנויות לא רחוק מהבית. על הגב שלי יש תיק מיוחד ש"הכשרתי" אותו להיות התיק שסוחב לי את האוכל כל הזמן. אני מתקרב לחנויות כשכובע על ראשי לבל יזהוני קרובי משפחה ו/או אנשים המכירים אותי כטבעונאי(אני לא מתכוון לספר יותר לאנשים שאני טבעונאי). אני נכנס לחנות מסוימת, קונה את האוכל, מכניס ישר לתיק ונוסע הביתה. בבית אני נועל את עצמי בחדר, שם מוזיקה כדי שלא ישמעו אותי בולס, ואוכל.
ההנאה הזאת היא רק הנאה של הרגע-רק אותו הרגע של הטעם המתוק/מלוח בפה. שאר הזמן זה העיפות ותחושות התסכול שאני מרעיל את הגוף שלי. כבר בזבזתי ככה הרבה מאוד כסף._

נורה אדומה! נורה אדומה!
מה שאתה מתאר כאן נשמע פשוט יותר מדי קרוב למצב של אנורקסיה או בולמיה או שניהם. זו לא טבעונאות.
יכול להיות שבמשך זמן מסוים אכלת פחות מדי ואז גם תחושת הרעב והתיאבון (הבריאה והנחוצה) הלכה פקקט.
יש באתר הזה לא מעט אנשים טבעונאיים, והם אוכלים הרבה וטוב.
יש להם משברים כמובן, אבל זה לא נראה ככה, כמו מה שאתה מתאר. אני יותר ויותר חושבת שקיבלת על עצמך תזונה דלה ומגבילה מדי, שלא מספקת לך את כל המזון הדרוש לך, והגוף שלך מגיב בהתאם. זה לא "נמאס לי לאכול כל יום את אותם מאכלים", אלא "הצילו! אני מורעב! אני לא מקבל מספיק!!!" שמוביל לבליסה וזלילה חסרת רסן.
רע מאוד.
אתה חייב לאכול כל יום מספיק אוכל טבעונאי, ומספיק מגוון, בשביל להביא את עצמך למצב של שובע ואת הגוף למצב של "שמחה פיזית" ונינוחות פיזית.
אחרת לא תוכל להועיל לעולם הזה ולמלא את חובתך כבן אנוש.
אחרי שהתייצבת על מצב כזה של תזונה טבעונאית עשירה, והחזקת בו באופן יציב כמה חודשים בריאים, רצוי שנה-שנתיים, אז תשקול שוב את עניין הפירות-בלבד.
תזונה טבעונאית, בתרבות שלא יודעת מה זה, היא עניין מאתגר מספיק כשלעצמו. תסתפק באתגר הזה בינתיים. רק כשתשתלט עליו, אז תוכל לשקול את הצעד הבא שלך, אולי באמת יותר פירות ופחות דברים אחרים.
ותשים לב לאיתותי הגוף שלך!!

עוד משהו: הכנסת את עצמך למלכוד, כשהכרזת על עצמך כטבעונאי ועכשיו אתה לא מעז לאכול (או לקנות) כל אוכל אחר בנוחכות אנשים שיודעים עליך. אכילה בסתר, מכל סוג שהוא, היא.... _{(שמישהו ישלים לי את החסר)} ובכן, לא אופטימלית.

עדיף בהרבה שתכריז על עצמך כ טבעונאי במידת האפשר. כן, אתה טבעונאי. אתה שואף לתזונה כזאת וכזאת. אלא שלא תמיד זה הולך. או אפשרי. זה חלק מהעניין, חלק מהאי-מושלמות הבסיסית של החיים. קבל את זה, זה בלתי נמנע. באמת.
אז כן, מדי פעם אתה תאכל מאכל שאיננו טבעונאי, ואפילו בפני אנשים שהסברת להם שעות ארוכות שאתה טבעונאי. ואז אולי הם ירצו לדעת מה המזון האחר הזה. ואז אתה תרגיש לא נוח להסביר. אבל גם זה חלק מהחיים. כן, זה אוכל אחר. נעים להכיר

. היה עדיף אילו הייתי אוכל משהו אחר, אבל כרגע זה לא התאפשר לי. מחר אתארגן יותר טוב, ולא אשכח לקחת את האגוזים.

(())(())(())(())(())(())(())

זה חלק מהעניין של לקבל את חוסר המושלמות שבעולם, שבך, ולפעול אתו.
וזה חשוב. חשוב עד מאוד.

יאללה, אני הולכת לחזור לעולם האמיתי לתינוק שלי, ולחובות של עצמי שהזנחתי בשעה האחרונה. שיהיה רק טוב. וספר לי מה קורה אתך

סחתיין תמרוש

תפוז בננה תפוז עגבניה. (אחד התפוזים אמור להיות תפוח?)
כולם פירות שלו היית פוגש בבר, היית יכול לאכול מאוד מעט מהם או בכלל לא. כלומר, הצורה האכילה כפי שהיא מוכרת היום, נוצרה ע"י הכלאות חקלאיות בפרק זמן קצר מאוד מבחינה אבולציונית.
אין שום סיכוי שאנשים חיו רק על הפירות האלו (או קרוביהם מהבר) מעולם בהיסטוריה. (גם לא קופים, או כל יצור אחר, למען האמת).
תפוח, תפוז ובננה מקורם מאסיה, עגבנייה מקורה מאמריקה (פירות עגבניית הבר קטנים וירוקים, מלאים סולניום, כלומר, רעילים).

שליחה על ידי מי_מה* » 03 מרץ 2009, 22:14

סחתיין תמרוש
וסחתיין דלית ב
וסחתיין לשמיניסט שהביאן עד הלום!
בואנ'ה שמיניסט - שיחקת אותה, באו לך פה טובי המוחות.

_המטרה שלך, היא למצוא את הדרכים המתאימות לך להביא יופי לעולם, הקלה לאנשים, הבנה, רפואה, חמלה, עדינות, סובלנות, אהבה, אי-אלימות או כל איכות אחרת שאתה מעריך ורוצה שיהיה ממנה עוד. כך שבחשבון הכללי - אתה תביא יותר תועלת מנזק.
זהו תפקידך כבן אנוש, וזה מה שאתה מסוגל לעשות, במקום לשבת ולהתלונן על כך שאתה לא יכול להביא רק תועלת ולהימנע לחלוטין מהנזק.
הכי קל זה להיות פרפקציוניסט. לשאוף למושלמות ולהיות חסר אונים כי אי אפשר להשיג אותה. הדבר הקשה הוא להיות מוכן לקחת חלק בעולם, לקחת אחריות, מחויבות לשיפור, מתוך ידיעה שמעשיך יהיו בלתי מושלמים, והתוצאות לא תמיד אידיאליות._

תודה

פירות בלבד פשוט אינם מספיקים
מוזמנת לקרוא כמה שיותר ראיונות

אני ממש לא שואף לתזונה טבעונאית-אני אחד כזה. זה שיש לעתים משברים זה משהו אחר. זה קורה לי פעם ב... המשבר שהיה לי בערך בזמן כתיבת ההודעה שצטטת עבר כבר

. כל משבר עד כה גרם לי להאמין רק יותר ויותר במה שאני עושה.
אני לא טבעונאי יומיים וחצי. כבר הייתי במקום של תפריט "עשיר" ולא התאים לי. חוצמזה כתבתי כמה הודעות למעלה על הפרעת האכילה שאין לי שאת מתארת.

דלית-בינתיים זה מה שזמין בחורף.

תמר, עולה מהתגובות שלך שאת מנסה להכתיב לי דרך חיים ולומר לי מה אני עושה ולא עושה ומה חייב ואסור לי לעשות. חבל על המאמצים שלך. זה לא נעים מה שאת עושה/מנסה לעשות. אני מבין שזה מדאגה(או מהאחזות במה שמוכר לך ובדרכי הקונצנזוס), אך יש דרכים לומר מה שרוצים לומר.

אז להתאבד יהיה פשע
את הופכת אותי לאובדני? כל מי שמרגיש אומלל לפעמים הוא אובדני? אני לא אובדני ולא התכוונתי/מתכוון/אתכוון להתאבד. אל תמציאי בבקשה דברים.

שליחה על ידי ש_חף* » 04 מרץ 2009, 15:29

המממ, איך מעבירים את הרגשות למילים? יש מצבים שבהם גם ציורים במקלדת לא עוזרים.

קודם כל, תרגע. יש בדף הזה איזה סחרור של הרבה אנשים והרבה דעות והרבה אמונות והרבה תחושות, וכל אחד מושך לכיוון שלו, ואתה ברור שרוצה את הכיוון שלך, והכל נהיה ממש בלגן. הכי חשוב, לפחות בעיני, זה לזכור שאוכל זה דבר נחמד, אבל לא מטרת החיים. להיות טבעונאי זה מדהים, ויום אחד אם יהיה לי מספיק אומץ וכוח וזמן אולי גם אני אעשה את זה. אבל בנתיים אני לא מייסרת את עצמי על כל פעם שאני מתנהגת לא בסדר לפי העקרונות שלי.
אני צמחונית כבר איזה 15 שנה, ובארץ לא נוגעת בשום דבר שפעם היה לו אמא, אבא ופרצוף. וכן, זה כולל גם ביצים וחלב, למרות שעל זה יותר קשה לשמור. אבל מה, כשהייתי במונגוליה, שזה אי שם ליד סיביר, ואירחו אותי אנשים זרים שלא חייבים לי כלום לארוחת צהריים, אני לא אתחיל להעליב אותם ולא לאכול את האוכל שלהם. מה עדיף, להתחיל ויכוח פילוסופי בתנועות ידיים, או לכבד את התרבות שאתה נמצא בה? מכירה אנשים שבחרו אחרת ממני. אני בחרתי, במודע, לשבור צמחונות של שנים, לטובת אנשים שאני לא מכירה, ואפילו לא היה טעים. לא מתחרטת אפילו לרגע. עם כל הכבוד לפרות, כבוד הדדי בין בני אדם יותר חשוב.
וחזרה לפירות: לא מכירה לעומק טבעונאות, לא יודעת מה זה אומר, מה מותר מה אסור, אבל דבר אחד ברור, לפחות לי. לעשות רק מה שגורם לי טוב. ואם כרגע לשמור על האידיאל שלך עושה לך כל כך הרבה צרות ובעיות, אולי שווה לשקול מחדש את כל העניין. באופן עקרוני, לא מאמינה בעקרונות. עקרונות גורמים לך לשמור עליהם, ואני לא מעניין אותי עקרונות. אותי מעניין רק שיהיה לי טוב. זה הכי בסיס, לפחות בעיני. איך אומר המרגיעון שלי: "האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר".
יש פה דיון שלם על אוכל, מה בסדר, מה לא בסדר, כמה זה לא טוב.. בטח יש לך עוד דברים בחיים חוץ מאוכל. תחביבים, תחומי עניין, פעולות שעושות אותך שמח. אולי במקום להתעסק כל היום בנושא אחד בלופ אין סופי, לשבור קצת את המעגל, לעשות דברים אחרים. יש לך חברים, זה כבר יותר ממה שהיה לי כשהתחלתי להיות צמחונית ולחשוב אחרת מכל העולם שהכרתי. אם הם חברים שלך, ולא טבעונאים, אז כנראה יש לכם תחומי עניין משותפים אחרים. נסה קצת לצאת מההתעסקות האין סופית בעניין הזה, כי מהצד שלי זה לא נראה שזה מקדם אותך.
יצאה הודעה ארוכה וקצת מבולגנת ולא מה שחשבתי שאכתוב, אבל בכל זאת מקווה שעזרתי. וכמובן, אתה תמיד מוזמן לכתוב בדף בית.

לא נראה לי שהטבעונאות שלו עושה לו רע. הוא נשמע לי מבסוט. יש קשיים כמובן, אבל ככה זה בכל דבר בחיים, לא?

קראתי את תגובותיך הקשות לתמרוש רוש, לניצן אמ, לדלית ב, לבמבי ועוד כמה במעלה הדף.
קשה לך לקבל פרספקטיבה שונה?
אתה מחמיץ המון ידע של טבעונים, אוכלי תזונה חיה, וכאלה שבדקו ולמדו דבר או שניים על תזונה ומכירים הרבה מידע אלטרנטיבי, לא-מיינסטרימי.
כולן ניסו לתמוך בך כאן בדף, להציע לך רעיונות, להאיר מה משתקף מכתיבתך, ואת כולן אתה מנפנף.

ככה די מהר אתה עשוי להשאר לבד.
חשבתי שאתה מעוניין בתמיכה וחיזוק.
לא חבל?

אבל אולי אתה בכלל רוצה להיות צודק וטהרן?

מה עדיף, להתחיל ויכוח פילוסופי בתנועות ידיים, או לכבד את התרבות שאתה נמצא בה?
פשוט לסרב לאכול. לא צריך להתחיל דיון ולא כלום.

כבוד הדדי בין בני אדם יותר חשוב.
והוא נגרע כתוצאה מפגיעה בחיות(שורה אחרונה בעיקר)

ואם כרגע לשמור על האידיאל שלך עושה לך כל כך הרבה צרות ובעיות
כנראה שלא קראת את כל הדף.

אולי במקום להתעסק כל היום בנושא אחד
זה שזה עולה פה זה לא אומר שזה כל מה שאני עושה.

הוא נשמע לי מבסוט
נכון!

קשה לך לקבל פרספקטיבה שונה?
כל פרספקטיבה אני בודק קודם לפני שאני מחליט אם היא מתאימה לה. בדקתי מה שהם אומרים, לא התאים לי.
ואת כולן אתה מנפנף.
זה שאני לא מקבל אותן לא אומר שאני מנפנף. אני בוחן ורואה אם מתאים או לא.

קראתי את תגובותיך הקשות
יכול להיות כי קשות הן. מקווה שלא פגעתי.

אני מסכימה חלקית עם השמיניסט ותגובותיו.
יש פה אצל חלק מהמגיבות עמדה פטרונית ואני מאמינה שזה בגלל שהן יודעות שהוא...בן 18.
אם אפשר היה לכתוב לו בעדינות ובזהירות בדיוק ובכבוד, ממש כפי שכותבים פה בדפים אחרים, נראה לי היה עדיף.
ושמיניסט, אתה יודע לי יש השגות על התגובה שלך לניצן אמ, אבל נאמר כבר הכל בעניין (נדמה לי).

_אז להתאבד יהיה פשע
את הופכת אותי לאובדני? כל מי שמרגיש אומלל לפעמים הוא אובדני?_
בכלל לא. הזכרתי התאבדות כי אני חושבת שעמדה אובדנית היא עמדה שלגיטימי לדון בה, להזכיר אותה כאופציה, לבחון אותה. (ואז העמדה הפרטית שלי היא לשלול אותה מכל וכל

)

באשר לשאר הסעיפים - אני מקבלת את דעתך, גם אם לא מסכימה אתך.

נורה אדומה! נורה אדומה!
ובכן, כנראה שטעיתי.
אני מבינה שזה לא היה נעים לך לקבל תגובה כזאת, שפספסה אותך לחלוטין.
בכל זאת אני לא מתחרטת על מה שכתבתי, כי בהחלט העדפתי לטעות בכיוון הזה (לכתוב הודעה מיותרת לאדם שלא צריך אותה ויכול לנפנף אותה הצידה) מאשר לטעות בכיוון ההפוך, כלומר לנסח הודעה שהיתה עשויה לעזור לאדם שכן צריך אותה, ואז לא לשלוח אותה מחמת הספק.
(זה קצת מדגים את העיקרון שכתבתי עליו קודם, על כך שהמטרה בחיים היא לגרום יותר תועלת מנזק).

מקווה שהובנתי @}

שזה בגלל שהן יודעות שהוא...בן 18.
אינני יודעת אם התכוונת אלי. נניח שכן.
המטרה שלי לא להיות פטרונית, אלא לתמוך.
לדעתי רוח התגובות כאן לא קשורה לגילו של השמיניסט, אלא לגישתו הקשוחה והמצמצמת כלפי עצמו, שעלולה להביא להבסה עצמית.
נדמה לי, שמנסות כאן להציע לו ריכוך וגמישות כדי לתמוך בו ולאפשר לו התמדה בדרכו.
אם זה נחשב לפטרונות, כנראה שאין אפשרות להגיב שום תגובה שאינה עידוד והסכמה נלהבת בלבד.

אדמה טובה,
אני ממש לא יודעת למי התכוונתי, כי אני לא זוכרת מי כתב מה. אני עוקבת אחרי הדף ומתרשמת שיש תגובות שהן הצעות מגבוה. אני מסכימה אתכן לגמרי שיש מקום לתגובות מגוונות ואני אפילו מזדהה לחלוטין עם דאגתכן ומעריכה אותה,
הכוונה היא שניתן לסגנן את הדברים כך, שזה לא יקפיץ את הפיוזים של שמיניסט.
זה די מרגיז לקבל עצות בצורת רשימה נחרצת או בדומה.
אני לא רוצה להביא ציטוטים כדי לא לפתוח דיון בנושא...
אם אתן מבינות- סבבה. (-:

שליחה על ידי יוניס* » 05 מרץ 2009, 20:04

שלום לך שמיניסט יקר, תאכל מה שאתה רוצה ותשתה מה שאתה רוצה כל עוד אתה מרגיש טוב וחיוני זה מצוין. למה צריך לדבר על זה כל כך הרבה.
אני מרגישה רצון לחבק אותך ולהרגיע אותך קצת כי אתה נורא כועס ואולי גם קצת בודד. קראתי כמעט את כל הדף מתחילתו עד סופו, ריגשת אותי ללא כל ספק, אך בעיקר הרגשתי כעס ומרד. זכותך לחיות את חייך כרצונך, אין זה הופך את שאר בני אדם לחיים בדרך לא טובה. אינך צריך להצטדק כל כך הרבה. אתה אדם חכם, מוכשר ומיוחד במינו. אהוב את עצמך על כך. הכעס הוא מקור כל רע, אין מה לכעוס על מי שחושב שונה ממך או חיי בצורה אחרת. הרצון לתקן את העולם מקורו באגו. האגו שאומר לנו אני יודע מה טוב ואחרים לא. אני אתקן ואז כולם ידעו את האמת הנעלה. החוכמה בחיים היא גמישות והבנה. לכל סוגי החיים. אני מאחלת לך שתחייה בשלום עם עצמך ועם סביבתך. וממליצה לך בחום לראות את הסרט into the wild. סרט מדהים שידבר אליך ללא כל ספק.
ותזכור, שמחה אהבה בריאות גמישות והבנה. אל תשפוט את כולם אתה תתעייף מהר ותרגיש בודד. ועניות דעתי, אין צורך לפשפש כל הזמן במה אתה אוכל או לא, זה רק מוביל להפרעות אכילה. תהנה מהאוכל!
נשיקות וחיבוק ענק-

הרצון לתקן את העולם מקורו באגו
אני בספק

אני אתקן ואז כולם ידעו את האמת הנעלה
בכלל לא אמרתי שלאכול עלים זה רע[אם לזה התכוונת], להפך-אני בטוח שהם בריאים אך לא מאמין בנחיצותם כשיש ברירה(מספיק פירות)
תודה על הסרט אני אצפה בו.

הגעתי למסקנה-לא רע להיות קשוח עם עצמי. אפילו טוב, טוב מאוד.
אילולא הייתי קשוח עם עצמי הציוניים שלי היו נמוכים.
אילולא הייתי קשוח עם עצמי הייתי רץ כעת 10 מטרים ומתעייף.
אילולא הייתי קשוח עם עצמי הייתי מלעיט את עצמי כרגע ברעלים מכל הבא ליד.

דווקא הקשיחות שלי עם עצמי שומרת עלי.

אני שמח שהגעתי למסקנה הזאת, שמח מאוד.

שלום
קראתי (כמעט) את כל הדף, בהתחלה בעניין ורגישות ואז גם קצת באכזבה (בחור צעיר כל כך חכם, מודע, ביקורתי ושונה - אז למה כל הזעם הזה, הבעיטות והכעס). רציתי להגיב הרבה (לא לעניין המזון שנלעס פה קצת יותר מידי אלא לעניינים אחרים שעלו ומחשבות קטנות והססניות על מיהו באמת שמיניסט זה) אבל התעייפתי וגם קצת הלכתי לאיבוד בין כל הנאמר על הדף. המשכתי והמשכתי לגלגל ולקראת הסוף שמחתי לקרוא את התגובה של יוניס שאמרה את רב מה שרציתי בעצם להביע כאן וחסך לי כמה מילים.

שמיניסט יקר, נראה שתמשיך לעבור את מה שאתה עובר, לבחון ולבדוק וללטש בלי הרף, לרוץ (קשוח מה?) בטלטלה עזה משביעות רצון לביקורתיות מהנאה לסגפנות מפתיחות לסגירות מהזדהות להתבדלות וכך הלאה. הרי לא סתם ציינת שאתה שמיניסט (נקודות - נראה שהוא מזמין את הפטרונות, הוא זקוק להלחם בה) ולא סתם זכית לכל כך הרבה קוראים בבלוג - כי אתה עובר את מה ששמינסטים עוברים וכולנו היינו שם באופן כזה או אחר.
אז תמשיך לבחון ולזעום על עוולות העולם הזה, תמשיך לחפש לך דרך. ואני רק רציתי להוסיף בנימה אופטימית שכשתגיע לאיזה עמק שווה, לאיזה איזון בין מה שאפשר למה שרצוי, תראה שכל הפרדוכסים הם בעיני המתבונן בלבד ויש דרכים רבות לחיות באופן טבעי, גם בביבר האנושי וגם בלב הג'ונגל.
אני מכירה אנשים רבים עם שאיפות ועקרונות דומים לשלך. לכל אחד דרך שונה לקיים עצמו בעולם הזה (מחזירה לתהיות מראש הדף, כסף, פרנסה, עבודת אדמה).
יש לי שכנים אנשי היי טק שחיים פה בג'ונגל בבקתה קטנה עם אינטרנט אל חוטי או בלוויין. אוכלים מהגינה שלהם ומתפרנסים בדולרים מעבר לים.
שכנים אחרים למדו חקלאות אבל הגיעו למסקנה שזה לא הדרך בה התכוונו לגדל את מזונם.
אני מוקפת בציידים-לקטים מדורות שרק לאחרונה נחשפו לאוכל מעובד ולמדה מהם שהרמנטיקה שאופפת את תפישתנו את דרכיהם איננה נלעגת כלל אבל דרוש כמעט לידה מחדש כדי לחזור לחיות על פי דרכיהם.
כל אחד בצורה כזו או אחרת מתקיים עפ"י דרכיו. אני שמחה לראות אותך כאן ולדעת שלמרות שאולי לא את כל התשובות העצות הליטופים והתמיכה כאן אתה מקבל היום, אבל מחר אולי יהיו לך לעזר.
הדף הזה הוא בן כמה חודשים בלבד ואני מאמינה שלא זמן רב עוד תמשיך להיות שמיניסט. אם תמשיך לשתף אנשים ימשיכו לעקוב כאן אחריך (וגם אני) ולהגיב.
אל תשכח לשנות את שמך ואת שם הבלוג לכשיגיע הזמן.

שליחה על ידי זאב_ב* » 07 מרץ 2009, 20:27

למה אתה רוצה להתגייס?

שליחה על ידי יוניס* » 07 מרץ 2009, 21:00

אז זהו שמיניסט חמוד, ממש לא התכוונתי לעלים. התכוונתי לביקורות שיש לך על אנשים שונים ממך. נהנתנים לצורך העיניין. אני טוענת שאתה יכול להיות סגפן כאהבת נפשך- מה אכפת לי אם זה עושה לך טוב. אני מדברת על משהו עמוק יותר. אני מדברת איתך על קבלה, על גמישות על הבנה ואתה בטוח שאני מתכוונת לזה שאתה לא אוכל עלים. בתחילת הדף היו לך שאלות עמוקות וחשובות ולאט לאט זה הפך להיות התנצחויות כואבות והפרעות אכילה.
אני בצד שלך וטובתך, כל מה שרציתי לומר הוא - חייה ותן לחיות.
הרי לי עלים אנחנו מתווכחים פה. או שבעצם כן?????????????

נראה שהוא מזמין את הפטרונות
לא חשבתי על זה

למה אתה רוצה להתגייס?
סיבה אחת - כדי שאני אוכל להתפרנס(מילה מגעילה) מהייטק ביתר קלות כשאסיים את הצבא. את האמת? אני לא בטוח כל כך מה אני רוצה. לא יודע ממה עוד אני יכול להרוויח. אני די התלבטתי ומתלבט הרבה אם להתגייס או לא. אז מה פשר התגובות שלי לעיל? אני פשוט מדחיק את זה, לא יודע למה.
אני גם לא לאומני ולכן זה קצת מוזר לי כן להתגייס.
באמת שאני מבולבל מאוד. יותר מדי.

_אני גם לא לאומני ולכן זה קצת מוזר לי כן להתגייס.
באמת שאני מבולבל מאוד. יותר מדי._
בעצם יש לעשות כאן הפרדה בין ההיבט האידיאולוגי לפרגמטי, שאלו הם באמת שני הטיעונים המרכזיים בסוגיית הגיוס:

התגייסות למען המולדת
שירות צבאי למטרות אישיות, כמקפצה מקצועית-מעמדית.

גם בין "המורעלים" המתגייסים לסיירות יש העושים זאת למען סעיף 2 ולא מטעמי ציונות פטריוטית עמוקה ומרטיטה לבבות.
<רק קפצתי לחדד רגשות עמומים

>

הכלבה ממש "מאוהבת" באמא שלי. אין לי מושג למה. אני הבנאדם בבית שמעניק לה הכי הרבה חום והאהבה. אני דואג לה כל הזמן לאוכלשלה ולמים. הם מאכילים אותה שטויות כמו עוף מטוגן או חלב
נו..... ובאמת אין לך מושג ??למה היא מאוהבת באמא שלך?

אנונימי

_# התגייסות למען המולדת
# שירות צבאי למטרות אישיות, כמקפצה מקצועית-מעמדית._

תרשה לי רק להוסיף סיבה נוספת שיותר שכיחה עבור רוב האנשים, בלי להפוך את זה לדיון אחר:
כי זה חובה אזרחית במדינה הזאת. ואם מקבלים את החובות האזרחיות האחרות, וכמו גם את הזכויות, אז אין מה לעשות זו אחת מהן.

_תרשה לי רק להוסיף סיבה נוספת שיותר שכיחה עבור רוב האנשים, בלי להפוך את זה לדיון אחר:
כי זה חובה אזרחית במדינה הזאת. ואם מקבלים את החובות האזרחיות האחרות, וכמו גם את הזכויות, אז אין מה לעשות זו אחת מהן._
אני מכניס את ההגדרה הזו תחת סעיף 1. התגייסות למען המולדת בין היתר מכיוון ואם מקבלים את החובות האזרחיות האחרות, וכמו גם את הזכויות, אז אין מה לעשות זו אחת מהן.
ואנו לא הופכים זאת לדיון אחר, כי בעל הבלוג באמת חוכך בדעתו ומתלבט לגבי המשך דרכו, חש מבוכה לנוכח הסתירה בין האפשרויות.

ואם כבר רצית להוסיף סיבה נוספת להתגייסות, הייתי מכניס את זה:

קבלה פסיבית של הדעות המקובלות. שלעיתים חופפת ל{{}}אזרחות טובה. וכפי שאומרים הארצות-הבריתים We americans' we don't question authority. זה סדר, זו מופת!! הלוואי גם עלינו, שנהיה מסודרים כמו באמריקה.

<היש צורך להוסיף

או שרוח הדברים ברורה?>

קבלה פסיבית של הדעות המקובלות
בגלל אנשים כאלו העולם נראה כיום כפי שהוא נראה(והוא לא נראה טוב בלשון המעטה)

כי זה חובה אזרחית במדינה הזאת. ואם מקבלים את החובות האזרחיות האחרות, וכמו גם את הזכויות, אז אין מה לעשות זו אחת מהן.
לא נראה לי. נראה לי שלא.

הנה אתה כבר מכין את עצמך היטב לחיים מדוכאים בלי ניסיון אפילו לממש את ההעדפות המוצהרות שלך. חבל.

למה ישר לקבוע שהייטק=חיים מדוכאים? חבל. אם שמיניסט רוצה להתפרנס מהייטק גם זו העדפה מוצהרת, לא?

הנה אתה כבר מכין את עצמך היטב לחיים מדוכאים בלי ניסיון אפילו לממש את ההעדפות המוצהרות שלך. חבל.
לא הבנתי מילה

להתפרנס זו לא מילה גסה.
לחיות על חשבון אחרים זו מילה גסה. "אחרים" יכולה להיות החברה בכללותה - למשל למי שאין משכורת מספיק גבוהה לא משלם ביטוח בריאות ולכן למעשה הטיפולים הרפואיים שהוא מקבל הם על חשבון אלה שכן משלמים. לחיות בבית ההורים - משמעותו לחיות על חשבונם. לקבל קצבת אבטלה, להנות מחברה מתוקנת - כלומר קיומה של מערכת שפיטה ואכיפה - בלי לשלם עליה באמצעות מיסים - כל זה ועוד הם לחיות על חשבון אחרים. וזו מילה יותר גסה מאשר "להתפרנס".

אנרכיסט יקר
בישראל אם עוד לא התעדכנת מקבלים קצבת אבטלה : שלושה חודשים ואם תשווה את זה למדינות נאורות ארופאיות, תבין שאף אחד לא חי על חשבונך, לפחות לא החלק הזה של האוכלוסיה- אולי אנשים מאוד עשירים חיים על חשבונך. אולי גם אלה ש"מנהלים" את המדינה..
אבל האנשים הפשוטים הם לרוב יצרנים ובזול, הרבה יותר מידי בזול.

במערכת היחסים הסבוכה של המדינה, לא תמיד ברור מי חי על חשבון מי: האם כל מי שאני משלם לו כסף בין אם עבור שירות או באמצעות מיסים אכן מספק את השירות במלוא המחיר ששילמתי לו, ואת ההפרש לוקח לכיס כך שבעצם הוא חי על חשבוניי? איך ניתן לחשב זאת?
<אנטי אנרכיסט זה אוקסימורון: אנטי_ משמע שלילה, וגם _אנרכיזם הוא שלילה, הן של הדרך הקפיטליסטית והן הסוציאליסטית. זה כמו אפס שלילי

>

שליחה על ידי זאב_ב* » 20 מרץ 2009, 17:11

שמיניסט רוצה לחיות באופן טבעי,
באמת בגלל שאתה רוצה להתפרנס מהי-טק אתה רוצה להתגייס?
באמת?
הגיוס הוא יום אחד, שאחריו יש 1084 ימים, אתה באמת רוצה לשרת בצה"ל 1084 ימים אחרי הגיוס כדי שתוכל לעבוד בהי- טק??????

למה הדף הזה נמחק?

ראיתי בגרסא קודמת שכתוב דף למחיקה. אבל לא ברור לי ש'שמיניסט' ביקש את זה.
ואם לא הוא - אני לא רואה שום סיבה למחוק את הדף. אבל בכל מקרה, זה מצריך דיון ולא מחיקה מיידית.

(אם זה 'שמיניסט' ביקש, אז סליחה)

הגרסה הקודמת הזאת היא מהיום בצהריים.
בהחלט לא נראית מטעם השמיניסט.

אני לא מבינה את ה'עורכת'.

לא מוחקים משהו בתוך יום מרגע שהוצע למחיקה - וגם לא תוך שבוע !
נותנים לזה זמן....

ומה פתאום למחוק את הדף הזה אם לא השמיניסט בעצמו רוצה למחוק?!

איזה דף! נתקלתי בו בטעות...
הזכיר לי משפט ששמעתי פעם:
אדם צעיר ניכר בנכונותו למות למען עקרונותיו. אדם בוגר ניכר בנכונותו לחיות בצניעות למענן.