באופן טבעי

קרעתם את ליבי...
קיבלתי מרגיעון כבד את עצמך.
איך זה שייך הנה? אני יכול רק לשתף באמת שלי מתוך ההתנסות קורעת הלב שלי.

הילד המאוים זועק: גם אני קיים! גם אני פה! אל תתעלמו ממני! בבקשה!
אנא ממך אמא, (פלוני אלמונית) פיתחי את ליבך אלי, תצרי עימי קשר, הרגישי אותי, התחברי אלי. האם אני רוצה להיוולד? זאת השאלה שעליך לשאול אותי. זו השאלה שאני מבקש שתשאלי אותי. ואנא המתיני בסבלנות והיפתחי לתשובה שלי. אנא ממך. תודה.

כבר יש ביננו קשר, לא סתם הגעתי דווקא אליך. כבר יש ביננו חיבור, את רק לא תמיד מרגישה אותו. סימכי על תחושת ליבך בקשר עימי. היי עימי בקשר, זה יתן לך את החיזוק, זה יתן לך את האהבה, זה יתן לך את הכוחות שאת כה זקוקה להם. היזהרי לא להתבלבל בראשך. אל תברחי (סיכול אותיות של תבחרי) לפתרון הפשוט, אל הקלות הבלתי נסבלת של לרצוח אותי. תבחרי באהבה. עשי כל מאמץ להתחזק פנימית. תני אמון בחיים, תני אמון בעצמך, תני אמון בי. את נהדרת!

מתי כספי, זה מאוד מניפולטיבי מה שאתה עושה. אין לדעת מהו הדבר ה"נכון" לעשות ומה מוסרי ומה לא, כל אלה המצאות של הראש שלנו. אני בטוחה שהיא מספיק קרועה, אין צורך להכניס רגשות אשם.

_תחשבו למשל איזה תגובות היו אם למשל אישה הייתה מספרת שהגבר רוצה עוד ילד אבל היא רוצה ללמוד או לכייף וזה לא מתאים לה..... מה היינו אומרות אז???
אני מאד מאד בעד שיוויון. אבל שיוויון שזה שיוויון. גם כשזה לא נוח._
כשגבר כל כך נחרץ נגד הריון הוא רק צריך לשים קונדום.
כשגבר כל כך נחרץ נגד הריון היא רק צריכה לעשות הפלה.
לא מוצאת את השוויון!!!!!!!!!!!!!!!!

ורד דרור
כל אלה המצאות של הראש שלנו
לפי שיטתך, גם כל מה שאת כתבת הוא המצאה של הראש שלך.
אין לדעת מהו הדבר ה"נכון" לעשות ומה מוסרי ומה לא,
ובכל זאת את מרשה לעצמך לקבוע מה ראוי לאדם אחר להגיב ומה לא.
בין השורות ניתן לסכם את עמדתך כך: רק אצל אחרים הראש ממציא דברי הבל, והם אינם יכולים לדעת מה מוסרי או לא. אצלי - זה משהוא אחר.

_אני נושא עימי את הפצע הנפשי החי והמדמם שגרמו מי שהיו הורי בהפילם אותי.
מה זה?_
מי אשר אזניים לו - ישמע.
כל מילה נוספת - מיותרת.

מתוך דף אחר תקשורת והקשרות לעובר
אני זוכרת שבערך בחודש השישי השתתפתי בכנס של נשים קוראות ללדת.נהנתי מאד מהפגישה, מהסרט שהקרינו על לידות הבית ,אבל דבר אחד לא היה מובן לי: אולם שלם מלא נשים בהריון, אולם שלם מלא עוברים ונשים.
מדברים על הריונות לידות וכו' אבל אף מילה לא אל העובר , אפילו לא אומרים להם שלום וברוכים הבאים לפגישה.
9 חודשים הם איתנו ( לפעמים גם יותר מ9 , לפעמים פחות ), התיקשורת איתם יכולה להתבטא בדרכים רבות :_
כדאי לקרוא עוד בדף ההוא.

_תחשבו למשל איזה תגובות היו אם למשל אישה הייתה מספרת שהגבר רוצה עוד ילד אבל היא רוצה ללמוד או לכייף וזה לא מתאים לה..... מה היינו אומרות אז???
אני מאד מאד בעד שיוויון. אבל שיוויון שזה שיוויון. גם כשזה לא נוח._


נכון- אם לפני ההריון אחד מהם מביע חוסר רצו בילד- זכותו, אז באמת שלא יביאו ילד. זה ההבדל בין שני המצבים. כרגע ההריון כבר קיים. וזה לא משנה מי לא רוצה אותו- גם אם האשה הייתה אומרת שלא מתאים לה כרגע- אחרי שהמעשה נעשה וכבר יש תינוק מעורב לאף אחד אין זכות לרצוח אותו.

אני מאד מאד בעד שיוויון. אבל שיוויון שזה שיוויון. גם כשזה לא נוח.
לא. זה יותר מ"לא נוח". מה לעשות שהעובר גדל רק בגוף אחד, מצב לא שוויוני מתחילתו? ועם כל הכבוד לחופש הבחירה של הבעל -- מי שרוצה לשמור על חופש הבחירה הזה שלא יקיים יחסים לא מוגנים. מי שקיים יחסים לא מוגנים ויתר אקטיבית על חופש הבחירה שלו. איזה מין שוויון הוא זה, כשאת המחיר הפיזי -- בין של הריון ובין של הפלה -- משלם בכל מקרה רק צד אחד?
ולמי ששאל -- כן, זו היתה תשובתי גם אם המצב היה הפוך. אסור לכפות על אשה הריון (במקרה של הריון שכבר ישנו אני פחות נחרצת, ועוד אין לי שורה תחתונה), אסור לכפות עליה הפלה.
זו עמדה עקרונית. ברור שאין דרך לדעת מה "נכון" לעשות במקרה הספציפי. אבל מי ששואל שאלות באינטרנט כנראה מצפה לסוג התשובות שאנשים באינטרנט יכולים לתת.

א ל א ן
לגבי ההשוואה בין קנדום מול הפלה יש בעיה באמירה שלך כי מול קנדום יש אמצעי מניעה נשיים כולל הימנעות ממגע מיני.
כלומר יש להשוות בין אמצעים שניתן לנקוט לפני המגע המיני ואחריו
חוצמזה, אחרי מגע מיני שבו יש סכנה להריון לא רצוי (קנדום נקרע או לא היה, גלולות שלא נלקחו כסדר, ושאר אפשרויות) אפשר להשתמש בגלולת היום שאחרי.

סמדר נ
אכן כרגע העובר בגוף אחד, גוף של אישה שמתלבטת. ההחלטה בכל מקרה היא שלה.
היא תצטרך לחיות עם ההחלטה שלה ולשלם את המחיר שלה.
מפריעה לי התגובה האוטומטית של פונות שצריך להשאיר את ההריון בלי לדעת את הפרטים ובמקרים מסוימים גם בלי להתחשב בדעתה של האישה שלדעתי זה הדבר היחיד שקובע.
למשל, יכול להיות שהילד הוא לא מהבעל והפונה לא רוצה לכתוב זאת מפחד. האם גם אז, צריך להשאיר את ההריון....????

במקרים מסוימים גם בלי להתחשב בדעתה של האישה
ואני מאוד מאוד רוצה, את הריון הזה-
מה לא ברור? הפונה הצהירה בפירוש מהו רצונה, ואף הבהירה שהאפשרות האחרת היא בניגוד לרצונה. כל שאר הספקולציות (שלך -- יכול להיות שהילד הוא לא מהבעל,_ ושלי, למשל -- איזו מין זוגיות היא זו שבה גבר דורש מאשתו לבצע הפלה ואף קובע אולטימטום, ולמה גבר כזה ראוי בכלל שיתחשבו בו ובדעתו, ומנין את לוקחת שגבר שחושב שיש לו זכות להיות פוסק אחרון בעניין יקדם בברכה _הימנעות ממגע מיני כאמצעי מניעה, ומישהו אחר בטח ישער שהיא הונתה את בעלה ו"גנבה זרע") אינן ממין העניין.
אני מסכימה כמובן לגמרי שאנחנו לא יודעים את הפרטים. אנחנו יודעים רק מה שהכותבת בחרה לספר לנו. זה נכון בכל מגע אנושי, קל וחומר באינטרנט. האם נימנע משום כך בקביעות ממתן עצה או מאמירת דעתנו כאשר התבקשנו לעשות כך? מדוע לא להניח את האחריות בידי מי שביקש את עצתנו (אנחנו לא מטפלים בקליניקה, שאז זה מורכב יותר)?

הפונה גם כתבה:
ואיך אני יעבור את כל ההריון הזה לבד. אני יודעת שאולי בסופו של דבר מה שיאלץ אותי להפיל ,זה הוא.כי אני אפחד להישאר לבד עם3 ילדים או האם בכלל הוא יעזוב אותי או שלא.

כלומר היא רוצה משהו מסוים אבל חוששת מהתוצאות של ההחלטות שלה. אדם יכול לרצות דבר והיפוכו אבל לבצע אפשר רק דבר אחד ולכן לאחר שיחה קשה מאד, בלב שבור היא החליטה
אני קובעת תור להפלה

בשלב הזה לדעתי מה שנותר לנו, הקהילה הוירטואלית לכבד את ההחלטה המאד מאד קשה שלה. המחשבה שלי הייתה שגם ככה קשה לה וכל שנותר לנו הוא לכבד את החלטתה שהיא קשה מאד בכל מקרה. יש גם מימד של קלות מסוימת כי אנו יושבים בבית שלנו ומביעים עמדות נחרצות אבל את המחיר לכאן או לכאן צריכה לשלם אותה אישה. אני בחרתי להקל עליה את התהליך הקשה מאד שהיא עוברת ולשלוח חיזוק. הפריע לי שאנשים אחרים החליטו להעיק עליה עוד יותר ולהכביד עוד יותר על הנשמה הפגועה שלה.

האם נימנע משום כך בקביעות ממתן עצה או מאמירת דעתנו כאשר התבקשנו לעשות כך?
לדעתי, כל זמן שהנושא נתון לדיון, אפשר. מרגע שהתקבלה ההחלטה או בוצעה, אין טעם להביע דיעה הפוכה.

בנות תודה רבה על התמיכה והעזרה שלכם. זהו היום לצערי אני אחרי , לצערי הרב עשיתי את ההפלה, נכון אני לא שלמה עם זה.
כן , זה היה אכן מבעלי שאני מאוד מאוד אוהבת. היתה לנו תקופה קשה, גם מריבות, גם ויכוחים, עכשיו הפלה.
כן אני יודעת שאני אצטער על זה בעתיד. אבל בעלי אמר לי משפט: זה משהו שאת צריכה לעשות. כלומר אמרתי לעצמי אני לא יכולה לכפות עליו.
כן השתמשתי באמצעי מניעה שזה גלולות. פשוט נכנסתי להריון מפספוסים.
מה עושים הלאה? איך מתגברים על זה אין לי מושג?
תודה

את אחרי ואת תתגברי, לאט, והזמן (נשמע הכי שבלוני), יעשה את שלו.
המציאות היא לא מה שאני חשבתי, לפעמים הדברים מתגלגלים, ממש לא משנה למה, ודאי שלא עכשיו.
הזכרון - משהו אחר, זוכרים.

פלונית אלמונית
אין דרך להתגבר על מה שהיה אלא על ידי השלמה שזה היה הדבר שנכון היה לעשות אותו. נשמע שבלוני אבל אמיתי.
לדעתי, פעלת נכון. בשני המקרים ההחלטה והביצוע היו קשים מנשוא. בחרת באפשרות הפחות גרועה לדעתי.

רציתי לציין שהעליהום שהיה בקשר להשארת ההריון הפריע לי מאד ולכן ציינתי אפשרויות שונות כדי להראות שהתגובות האוטומטיות הן במקרה הטוב מיותרות ובמקרה הרע מסוכנות.
לי היה ברור שהכיוןן שלך זה הפלה ואת צריכה חיזוק להחלטה הקשה מאד מאד שקבלת

בהצלחה

כן זה מה שלא בדיוק רציתי,אבל יש דברים שלא תלויים רק בנו ובעוד גורם.כמו בעלי. זה דבר שהייתי צריכה לעשות.
אני מקווה שבעתיד אני יצליח לשכנע אותו שנביא ילד נוסף, למרות שהוא נחוש בדעתו שלא יהיה.
כן אני צריכה חיזוקים. אני אישית הייתי משאירה את העובר, אבל לא היה לי תמיכה, אלא הוא התנגד.
ובשביל להביא ילד , צריך שני צדדים.
תודה

פלונית אלמונית יקרה

ההתנסחות שלך ברגעים קשים אלו מרגשת.
את עוברת תקופה קשה מאד של שאלות ולבטים בקשר למהות החיים שלך כאדם וכבת זוג.
אני תקווה שמה שאת רוצה יקרה. בכל מקרה, שהאהבה, האמון, ההבנה שאסור לכפות ימשיכו להדריך אותך כפי שעשו עד עכשיו.

מעניין שכל אלו שהציעו להשאיר את ההריון בתואנה של בחירה חופשית לא מקבלים את ההחלטה שלך כבחירה חופשית.
נכון ששתי האפשרויות שהיו לפניך היו קשות מאד. אבל את בחרת באפשרות המסוימת הזו ולדעתי, בחרת נכון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי זו אני שפתחתי את הדף,כך הרבה זמן חלף ויש לי ילד מהממממם שקראנו לו לביא וזה מדהים והוא מתנה אמיתית לחיים של כולנו!! ובכל זאת זה לא אומר דבר על הריונות אחרים על החלטות לנשים אחרות או אפילו אליי...
לצערי שוב נכנסתי להריון לא צפוי והפעם אנחנו הולכים להפלה בלב כבד אך שלם.
שיהיה שבת שלום לכולם
ואני מאחלת לך פלונית יקרה שההשלמה תיהיה שלמה אכן צריך רצון משותף להביא חיים לעולם!!

עברתי אתמול הפלה יזומה. לא חשבנו שנוכל לעשות את זה מבחינה כלכלית. (גם המטפלת הזוגית שלנו יעצה לנו לא להיכנס לסיכונים כספיים) לפני עשרה ימים הייתי כבר בחדר ניתוח והרגשתי שאני לא יכולה... אבל כעבור יומיים החלטתי שפשוט צריך לעשות את זה. ממש קשה לי עכשיו וגם לבעלי. יש מישהי שעברה חוויה דומה?

אנחנו משפחה ממרכז הארץ, מבוססים כלכלית, בעלי בית משלנו, מבורכים באהבה נפלאה זה לזו,, יש לנו כל כך הרבה להעניק לילדים שמשום מה לא נולדים לנו
בנוסף לטיפולים שונים שאני עוברת
אנחנו גם בהמתנה לאימוץ, שהיא די ארוכה אם רוצים תינוק ולא ילד גדול.
אם יש מישהי שלא רוצה להפיל עובר וגם לא מרגישה שהיא מסוגלת לגדל עוד ילד אולי אפשר לדבר.
אני לא יודעת איך זה עובד מבחינה בירוקרטית אבל.. משהו מרגיש לי פה שאמור להתחבר-
מצד אחד נשמות שכבר נכנסו לגוף
מצד שני אנשים שכל כך כל כך כל כך (ואין דרך להעביר במילים עד כמה) מחכים לילד או ילדה..
אנחנו מצידנו מוכנים לכל סוג של אימוץ
גם לאימוץ שבו המשפחות נשארות בקשר כזה או אחר.
ברור לי שזה לא פשוט.
אבל גם לא פשוט לעשות הפלה.. הייתי שם. עד היום אני חושבת לפעמים שעכשיו אני נענשת על הקלות שאז בזמנו ויתרתי על ילד.
אבל זה כבר נושא אחר.

הלוואי שתלדי בקרוב את התינוק הכי מקסים, בריא ומתוק בעולם! שיהיה לכם אושר ואהבה אין סופית!!!

היי בנות אני ובן זוגי עדיין רווקים חייים יחד תמיד אמר לי שאני אהיה אשתו נכנסתי להריון אני בשבוע 7 כבר חודש שלם מאז שגיליתי אנחנו במשבר הוא מתחנן שאעשה הפלה הוא מוכן להציע לי קודם נישואים שככה אראה עד כמה הוא רציני בנוגע אליי ואוהב אותי ורוצה חיים משותפים איתי קש לי לחשוב על הפלה אבל אני לא רוצה ילד לא רצוי

בבקשה תרשמו לי את דעתכן ומה כדאי לי לעשות?

יקרה,
הייתי במצבך ועשיתי הפלה, והיום, כמה שנים אח"כ, אני משתוקקת לילד הזה, שהיה יכול להיות לי, זה כאב שאני לא ממליצה לעבור, זה נשלח לך משמיים , אל תזלזלי בזה, זה כבר בתוכך והפחד של בן זוגך הוא מובן אבל אל תתני לו להשפיע עלייך, מכירה גם מקרים שהגבר לא רצה ואחרי הלידה הוא קיבל את הפלא הזה ולאחריו באו עוד כמה ...
יש סיכוי יותר גדול שתהיו ביחד עם התינוק מאשר שתהיו ביחד אם תעשי הפלה,
בהצלחה!

וואוו, גם אני הייתי במצבך. בסופו של דבר ההריון ההוא נפל, ופער פער גדול מאוד ביני ובין בן הזוג.
כמה שזה קשה להסביר למישהו שלא היה אף פעם בהריון, וגם אף פעם לא יהיה בהריון, להלן, גבר, מה זה להיות גם בהריון, וגם בספק לגביו.
אני מאחלת בהצלחה ושתצליחו להבין זה את זו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,
נכנסתי להיריון לא מתוכנן. מתלבטת מאוד אם להפיל.. בעלי לומד הנדסה וגם אני אמורה להתחיל ללמוד הנדסה במקום מאוד תובעני. לא תהיה לנו כל כך תמיכה כלכלית. לא רציתי ולא התחברתי לרעיון של ילדים כרגע בכל אופן, אבל עדיין קשה לי ההחלטה של ההפלה. אשמח להתייעצות!

הי מתלבטת,

באתי לספר לך שאני נכנסתי להריון באמצע תואר שני, למרות שזה בא בהפתעה בעלי ואני לא חשבנו בכיוון של הפלה. זה שיש ילד אמנם עיכב את התואר אבל אני לאט לאט חוזרת ומשילמה אותו

אני הייתי ממש בהלם כשגיליתי שאני בהריון, לקח לי זמן להתרגל לרעיון אבל בהמשך העובר שלי ואח"כ התינוק שלי הפכו להיות חלק מהחיים שלי בלי שום קושי. בלי ספק היה לי יותר נוח אם הייתי נכנסת להריון כמה חודשים יותר מאוחר אבל התינוק בא מתי שהוא רוצה ולא מתי שנוח לי.. היום אני אומרת ברוך ה' על מה שיש לנו. יש קשיים ומתמודדים איתם, למשל שאין לנו עזרה עם התינוק בכלל בכלל וחיים ממשכורת אחת כבר המון זמן. בלימודים יודעים ומאוד מתחשבים בי.

אני מאחלת לך שלום ושלווה, המרגיעון שיצא לי - כולנו זקוקים לחיבוק אז

תודה רבה!!! איך אפשר לשלב עם הלימודים? אני פשוט צריכה להתמודד גם עם הלימודים, עבודה ומשתקמת מבחינה בריאותית. אני פשוט תוהה לכמה עוד לחץ אני יכולה להכניס את עצמי??

הלימודים לוקחים יותר זמן אבל זה אפשרי בהחלט ואני מכירה הרבה הורים שעושים תואר, אם את במכללה אפשר לברר לגבי מסלולים שונים שפורשים את התואר ואם באוני' אז פשוט להירשם לפחות קורסים כל סמסטר. אני אישית לא רואה את הילד שלי כתוספת עומס אלא כברכה גדולה שבאה אלינו.... מבחינתי אני רק צריכה לעמוד בדרישות, לא מחפשת להיות מצטיינת וכו'. יקח כמה זמן שייקח.

אני לא מתיימרת לייעץ לך או לספר לך מה לעשות, רק לשתף על החוויה שלי שאחרי ששקע קצת הרעיון של הריון ולידה הכל כבר זרם.

והתכוונתי קודם,