באופן טבעי

ערב טוב בשמת,
אשמח להתייעץ איתך לגבי תהליך הגמילה של בני. הסיבה שאני פונה אלייך היא מאחר ואני מתחברת לתשובות שונות שלך שקראתי בנושא ופעם גם נפגשנו ומאוד אהבתי את הגישה שלך בנוגע לילדים וחיתולים (יותר נכון ילדים בלי חיתולים).
בני בן שנתיים וחצי. אנחנו עוברים תהליך מאוד ארוך וקשה אך אני מזהה התקדמות אצלו. הבעיה הגדולה שלנו היא עם הקקי. פיפי הוא מבקש או עושה לבד (מוריד מכנסיים ועושה בחוץ או על סיר) אבל קקי בשום אופן לא. כבר עברנו המון פאזות בנושא. בהתחלה היה עושה בכל מקום. הוא התחיל ממש לפחד מהקקי, והתנהג בצורה שונה מכרגיל כל פעם שהיה לו קקי והוא היה מפתח עצירויות של ימים. טיפול הומיאופתי הפסיק את העצירויות ועכשיו הוא עושה כל יום או יומיים (לא עד הסוף, כלומר, עושה גוש ומנסה לעצור. לא תמיד זה מצליח לו). אבל...הוא בלי חיתול כבר כחודשיים באופן רציף והקקי יוצא במכנסיים או על הרצפה.
הוא לא מבקש. הרבה פעמים אני רואה שיש לו (אני כבר מכירה את ההתנהגות שלו כשיש לו), אני מציעה לו לעשות בסיר או באסלה והוא אומר שאין כמובן, שניה אח"כ עומד ועושה במכנסיים, כשהסיר מטר ממנו...אני מרגיש שלא נעים לו לעשות על עצמו, בעיקר לא במקומות שהם לא הבית ועם יד על הלב, גם לי לא נעים. אני מרגישה לא בנוח כאשר אנחנו באמצע מסיבת חנוכה אצל חברים או משפחה ופתאום מחליק לו גוש על הרצפה. אני מנסה להיות קולית ככל האפשר אבל אין לי ספק שהוא מרגיש את התחושות האמיתיות שלי (ואני לא מצליחה להשתחרר מהן).
גם אני עברתי פאזות איתו. פעם הצעתי הרבה, פעם לא הצעתי בכלל, הייתי ב: "כל הכבוד ששיחררת את הקקי מהגוף" וגם ב: "זה לא מתאים שאתה עושה קקי ברצפה, עושים בשירותים". היום אני באמצע, אבל מתוסכלת, מאוד. זה כבר נמשך מספר חודשים ואני תוהה מה השלב הבא.
בדר"כ אני לא בעד להחזיר חיתול (במיוחד לא לאחר הדרך המדהימה שהוא עבר) אבל אני מתחילה להרגיש שזו הדרך היחידה כי כבר הרבה זמן שאין התקדמות בנושא הקקי. אולי אני אומר לו שלא מתאים לעשות קקי בכל מקום, אם יש לו והוא עושה בסיר, אני אשמח, אבל אם הוא לא רוצה בסיר, שישים חיתול, ככה לא יברח לו.
אני מרגישה שאולי אני מציעה לו יותר מדי בחירה, אולי אני לא מספיק ברורה וזה יוצר אצלו מצד אחד פחדים בנושא ומצד שני מעין התנגדות. פעם חשבתי שזה רק עניין של ישיבה אבל פיפי הוא עושה בשמחה.
אני ממש מיואשת. אני מרגישה שאני צריכה להיות שלמה ובטוחה עם דרך מסויימת ואז אעזור לו עם הביטחון שלי, אבל כרגע אין לי את זה.
אשמח מאוד לשמוע את דעתך. וכמובן אם עוד מישהי קוראת כאן אשמח לדעתה גם כן. הייתי כותבת בדף רלוונטי אבל לדעתי אין כזה.

הי טליה,

לגבי דף מתאים, יש דווקא שפע. סתם עשיתי פה חיפוש על המלה "גמילה":
בשלות לגמילה מחיתולים
גמילה מחיתולים
גמילה מחיתולים בגיל מאוחר
גמילה מחיתולים שאלות ותשובות
גמילה מקקי בחיתול
לוגיסטיקה של גמילה מחיתולים
רגרסיה ומאבקים בגמילה מחיתולים
שאלה לגמילה מטיטול

תראי, את מתארת תהליך קלאסי שבו נכנסו לילד עכבות וחסימות לא קלות סביב הקקי. ציטוט לדוגמא:
הוא התחיל ממש לפחד מהקקי, והתנהג בצורה שונה מכרגיל כל פעם שהיה לו קקי

את אומרת שהוא בלי חיתול רק חודשיים. הילד בן שנתיים וחצי, כך שאחרי כמה שלבים קשים כמו שתיארת, חודשיים הם זמן קצר יחסית, אז לא לאבד את הסבלנות.

הוא בלי חיתול כבר כחודשיים באופן רציף והקקי יוצא במכנסיים או על הרצפה

אני מנסה להיות קולית ככל האפשר אבל אין לי ספק שהוא מרגיש את התחושות האמיתיות שלי (ואני לא מצליחה להשתחרר מהן

היום אני באמצע, אבל מתוסכלת, מאוד
בגדול, אני מציעה לך להתבונן בדאגות, בחרדות, בחששות, בתיסכול ובציפיות שלך. הם משפיעים עליו יותר מכל דבר אחר. כמו שאת כתבת בעצמך, כל הרגשות הקשים שלך משודרים אליו, ומקשים עליו.
מקשה עליו גם שטיפלת בעניין בכל מיני דרכים, "פאזות" קראת לזה. זה יצר אצלו בילבול.
אז הדעה האישית שלי:
לנסות לשחרר. הרבה סבלנות. הילד לא יעשה קקי במכנסיים בגיל שבע. זה שלב, וזה יעבור לו.
כיוון שאת בעצמך יצרת את העיכובים, במידה רבה, בגלל המתח שלך, הציפיות שלך, התיסכול והאכזבה, וריבוי השיטות - אז אני מציעה להרפות. וגם לקבל את עצמך עם החששות שלך. גם את בסדר. את עושה הכי טוב שאת יכולה, ולא קרה שום דבר נורא. אז קצת לקחת אתכם בסיבובים. לא נורא, הדרך מובילה בוודאות לגמילה, ואתם תגיעו לשם, בסוף התהליך.
הרבה פעמים, כשאנחנו מבינים שזה לא הילד, אלא פשוט אנחנו בלבלנו אותו, זה נותן לנו שלווה להגיד: אה, אז הוא בסך הכל בסדר. הוא לא חסר תקנה וחסר סיכוי. זאת לא בעיה ענקית שלעולם לא תיפתר. עם קצת סבלנות מצידי, זה יעבור.
לדעתי, להחזיר חיתול זה כמובן לבלבל אותו עוד יותר. זה לשים לו ברקסים באמצע התהליך שכבר מתגלגל.
די, הוא כבר גדול, וגמול. זאת לא אופציה. זה שזה עדיין בראש שלך, זה עדיין מבלבל אותו.
כן, להגיד בעדינות "קקי עושים בסיר או בבית שימוש, לא במכנסיים ולא על הרצפה". אבל אם הוא כבר יודע את זה, אז תבדקי אם זה לא מיותר ומלחיץ להגיד לו.
עכשיו הוא בתקופת הפיספוסים, שקיימת בכל תהליך גמילה. זה הכל. אצל חלק, התקופה נמשכת שבועיים. אצל אחרים, כמה חודשים. זה לא חשוב. בסוף כולם נגמלים.
בשלב הזה בגמילה, אולי כדאי למנוע הילחצות על ידי המנעות מביקורים אצל אחרים, כי זה מפעיל על שניכם הרבה לחץ.
כדאי לסדר שבבית יהיו כמה שפחות דברים שיינזקו. למשל, לסלק שטיחים, להוציא מחוץ לתחום כל מיני דברים אחרים.
ובמקום לטפל בילד - לטפל בך. אולי את יכולה לקבל טיפול הומיאופתי, סיני, פרחי באך, רסקיו, משהו אחר? משהו שירגיע אותך, כי את המפתח לתהליך. שלווה ושיחרור שלך, סבלנות שלך, יעזרו לילד. הוא צריך שתבטחי בו ותסמכי עליו, כמו שסמכת עליו שהוא כבר ילמד ללכת בעצמו יום אחד.

תודה רבה לך. כמו תמיד, עזרת מאוד.

בשמחה ובהצלחה
אה, לאיזה מהדפים היית רוצה שנעביר את הדיון? חבל שהוא סתם יתבזבז ולא יעזור לאף אחד בדף שלי.

באמת שאני חושבת שאין דף בנושא. זה לא קשור (לדעתי) לגמילה מחיתולים.
זה קשור לקקי ובעיותיו.
אולי אפשר לפתוח דף פחד מקקי.

זה לא קשור (לדעתי) לגמילה מחיתולים
זה שלב קלאסי בבעיות גמילה מחיתולים. בוודאי שזה קשור לחיתולים (-:
זה הדף הספציפי שדן בבעיה הזאת:
גמילה מקקי בחיתול

זה שלב קלאסי בבעיות גמילה מחיתולים
קלאסי? אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני? לא מצאתי מילים אחרות להשתמש בהם..
אם הוא היה עושה קקי בחיתול מצבנו היה טוב נראה לי. הלוואי והיה מבקש חיתול בשביל הקקי.
הוא פשוט לא רוצה שהקקי יצא.

קלאסי? אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני? לא מצאתי מילים אחרות להשתמש בהם..
אני ראיתי ילד כמעט בן ארבע שהיו לו בעיות דומות. ושמעתי על עוד כמה. זה לא מאד רגיל וקורה לכולם, אבל זה בהחלט קלאסי.
אצלנו עזר להסתכל על הטוסיק מול המראה ולהסביר מאיפה הקקי יוצא. הסתבר שהילד היה בטוח שקקי יוצא מהפין וחשש מזה איומות.

אז למה כולם מסביב אף פעם לא ראו מקרה כל כך קיצוני?
לא קיצוני בכלל.
אני מציעה מאוד להיזהר מה"כולם מסביב" הזה.
זה הולך יופי עם החרדות שלך.
אני מבינה שאת מוקפת בסביבה "תומכת" ביותר, מלאה "נשמות טובות", כך שהחיים שלך מלאים ב"לא נעים" וב"מה אני עושה לא בסדר"? את מרשה ליותר מדי אנשים שאין להם זכות להתערב, לדחוף את האף לעניינים הפרטיים שלך ולעשות את זה בצורה לא מפרגנת, לא תומכת וביקורתית?
אז קודם כל
כרגיל, ה"כולם מסביב" הם סתם בורים.
לפעמים חלק מהם גם רשעים, כי אם הם ייתקלו באחת כמוני, הם פתאום ייזכרו שהם כבר שמעו על הרבה מקרים כאלה. רק לידך הם "שכחו".
מה הניסיון שלהם? הם כוללים מישהי שהיתה גננת לגילאי שנתיים-ארבע? מטפלות בבית ילדים? פסיכולוג שמטפל בבעיות של הרטבות לילה ו"פחד מקקי"?
מה זה "קיצוני"? לדעת מי? התיאור שלך הוא קלאסי. אין לי סטאטיסטיקה על כמה זה קורה באחוזים, אבל זה מתואר ומתועד בכל הספרות המקצועית שנוגעת לגמילה מחיתולים, וכל מי שמנוי על איזשהו מגזין הורים סופר קונבנציונאלי מסוג "הורים וילדים" ודומיהם כבר נתקל כמה וכמה פעמים במאמרים שדנים בסוגיה.
ואם תקראי את הדפים שנתתי פה את השמות שלהם, תמצאי לא מעט מקרים דומים לשלך אפילו בהם. בלי ללכת רחוק P-:

אצל חברים או משפחה ופתאום מחליק לו גוש על הרצפה
ניתן למנוע על ידי תחתונים ואז אפשר רק לקחת אותו להחליף אותם ולחזור למסיבה בלי שכולם יתערבו .

זקוקה לייעוץ ותמיכה:
בני בן 4.5 כמעט, עושה קקי רק בתחתונים.
לפני 8 חדשים ישב על הישבנון והיה עושה, גם בבור באדמה הסכים לפעמים, ואז התחיל לסרב.
אני רואה את הסימנים, שואלת , מציעה לבוא לשירותים והסירוב מוחלט.
הוא גם "שומר" את הקקי לי, לאבא שלו (שלא גר איתנו), לבית של חבר שם הוא מרגיש בנוח . יכול לא לעשות יומיים שלושה (גם שהיה תינוק זנ היה ככה)
גם לנקות זה סיפור, צריך לשטוף, להתפשט ולפעמים הוא מגיע לאמבטיה על שש כי לא נוח ללכת עם החבילה.
חשוב לו שלא יראו וידעו שהוא עשה. הבנתי שאני כן יכולה לשקף לו שיודעים (מריחים, רואים). אתמול הוא עשה אצל החבר והסכים רק לי לבוא לנקות לו ואמר לי שהוא מרשה רק לאבא או לאמא. לגיטימי.

תגובות שלי:
נלחצת בתוכי ומאיצה בו לבוא לשירותים,
מתרגזת,
מחכה בסבלנות שיעשה ומנקה אותו,
מסבירה לו שבגילו הוא כבר אמור להשתמש בשירותים.

לאחרונה הסביר לי שהקקי לא רוצה ליפול לשירותים כי הוא לא רוצה להינמס במיים.
בנינו לו מחסה עם "שירותי קומפוסט " בחוץ. הוא היה מרוצה אבל קר מדי להשתמש בהם.

אני חשה כרגע חוסר אונים ומבולבלת. בעצם מעולם לא ראיתי גמילה מחיתול אצל אחרים ואולי שםכבר "התבלבלתי".
אני מניחה שזה קשור לשליטה, שלי על החיים שלו, שלו על החיים שלו,
יש בחיים דברים שכנראה הם כנגד רצונו או קשה לו איתם (אבא ואמא לא חיים יחד ואני הולך רק לאחד מהם כל פעם)
תחושת ביטחון וודאות בחיים -

מבקשת עזרה להבהיר לעצמי את העניין ולעזור גם לו.

אנחנו גם ב"טיפול דיאדי" שהתחיל לא מזמן.
תודה

רוצה לשתף אתכם בשמחתי. כן, לפני כשבועיים (בהיות בני בן 4 ו-8 חדשים) עברה חרדת האסלה והיה כלא היה...
לא, לא עשיתי שום דבר, רק נתתי לזמן לעבור בלי סיפורים מיוחדים, בלי ללחוץ יותר מידי, רק שניצלתי את ההזדמנות כשראיתי
שלחוץ לו לעשות קקי (כאבה לו הבטן) והצעתי שוב (כמידי פעם) לשבת על האסלה. הפעם לא נתקלתי בהתנגדות עיקשת, כלומר, הוא
רק אמר "הקקי לא יצא לי באסלה" וישב. לאחר שתי דקות - יצא!
ומאז הכל זרם, השתחרר, הוא יוזם לבדו ללכת לשירותים כמעט כל יום, וגם מחוץ לבית, זהו ,אין עכבות יותר - אנחנו מאושרים !
כמעת שנתיים לאחר הגמילה (המהירה) מפיפי , נגמל בין לילה גם מקקי בטיטול.
מסקנה - ל א ל לח ו ץ ! זה יגיע. (ואני כ"כ מצטערת שלחצתי לפני שנה ...)
ובטח לא ללכת לדר' קושניר שלוקח 4600 שח ליעוץ טלפוני- מבלי לראות אפילו את הילד, כשהטיפול
זה לדחוף חוקן - גם עם הפעלת כח. לכו תדעו איזה נזק נפשי עתידי זה יכול לגרום לילד (הרי הם זוכרים הכל...)
לכל ילד יש את קצב הבשלות שלו. במקרה שלנו,למעשה, גם לא נפגעה איכות החיים יותר מידי כי למעט תקופת לחץ קצרה - הילד עשה,
בטיטול , כל יומיים בזמן קבוע (אחרי ארוחת ערב) ולא סבל מעצירות.
מקווה שהניסיון שלי יעודד מישהוא - צריך סבלנות ובלי לחץ !

רוצה לשתף אתכם בשמחתי. כן, לפני כשבועיים (בהיות בני בן 4 ו-8 חדשים) עברה חרדת האסלה והיה כלא היה...
גם אני רוצה לשתף, כדי לעודד אחרים. לקטנה שלי היה קשה להשתחרר מהחיתולים. גם פיפי וגם קקי. מפיפי נגמלה (מרצונה) בגיל 3.5, וגם אז עם המון קשיים ופיספוסים. קקי סרבה לעשות בשירותים. לא לחצתי אבל הצעתי לה כל הזמן, (ואני מודה שהייתי די מיואשת) ואז יום אחד, בראש השנה, כשהיתה בת 4 היא נגמלה בבת אחת,
כבמטה קסם, או כמתנה מיוחדת שלה אלי לראש השנה... (את הגמילה מפיפי קיבלתי מתנה לפסח)
משתתפת בכל ההמלצות של זו שמעלי.

בני בן ה3.3 גמול מפיפי מגיל 2.5 אך מקקי לא! בתחילה הוא היה מבקש קקי אני הושבתי אותו בשרותים כשאני לידו . הוא הסכים לשבת שניה. אך הוא קם ועושה בתחתונים! לא עזרו פרסים שידול לשבת יותר בשרותים! כולל סיפורים שהוא אוהב שירים ומשחקים! כיום. הוא בכלל לא אומר קקי אלא עושה מיד בתחתונים!. אמרתי לו שהוא ינקה. והוא עושה זאת. אפילו כשלא הייתי לידו הוא עשה ואח"כ מצאתי ערמות של מגבונים מאיימים לסתום את השרותים!
אני מנסה להעביר לו את האחריות על הקקי שלו . והוא מגיב לכך ברצון. איך מתקדמים מכאן כדי שהוא יעשה בשרותים
תודה רבה ! ! !פאני

בני בן 4.5 עדיין מבקש לעשות קקי רק בטיטול. לפני שבועיים החלטנו שדי. הוא מתחיל לעשות בשירותים. ביום הראשון זה עבד יופי. הוא עשה 3 פעמים. וזהו .. בימים אח"כ הוא היה הולך לשירותים כשהוא מרגיש שהוא צריך מנסה לעשות ופשוט לא יוצא לו. ככה כמה פעמים עד שבסוף יצא לו בתחתונים. ומאז ככה זה ניהיה. הוא מרגיש שהוא צריך. הולך לשירותים, מתאמץ, לא יוצא ואז בלילה או מתישהוא פשוט יוצא לו בתחתונים. מה עושים ?? יכול להיות שהוא לא יודע איך להוציא את הקקי ?
אשמח מאוד אם תעזרו לי .. :):)

הי...מעניין אם הוא כבר נגמל לך עברו כמה חודשים....לנו יש את אותה הבעיה עם הבן שלנו בן ה-4 וחצי מ ת ו ס כ ל י ם!!!
ניסינו כבר הכל: הפתעות קטנות וגדולות, פרסים מה לא??? הסברנו אפילו שאם הוא ימשיך לשחרר בתחתונים אנחנו לא ננקה אותם ונזרוק לפח וכך יגמרו לו כל התחתונים והוא יאלץ ללכת לגן עם טיטול וההמשך ידוע.
כנראה שאין תרופת קסם. מקווה שמישהו יוכל לעזור לנו.

גם אצלי הקטנה היתה כזאת, קקי רק בחיתול. אוף, זה היה מתסכל. כמה שזה היה מתסכל. מנסיוני, לא לעשות כלום, זה יעבור לבד. לא ללחוץ, לא פרסים. לדעת שבבר-מיצוה/בת מצווה הם כבר לא יעשו בחיתול (כבר הרבה קודם). עם הבת הזאת שלי, שהיא ממש מקסימה, נהדרת ומוכשרת מאוד, היו לי קשיים שונים בנושא הצרכים: פיפי עד גיל מאוחר בתחתונים, חיתול בלילה עד גיל 7.5. היום היא בת 8 וכל התופעות האלה מאחורינו. הלוואי שהייתי פחות מודאגת בזמנו, אולי זה היה עוזר לדברים לקרות יותר מהר.

עד איזה גיל? אני יודת מהגננת שזה מאוד מפריע לו לריכוז בגן (הוא בגן שפתי) חשבנו על טיפול במרפאה לחרדה מאסלה......

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הבן שלי תמיד עושה קקי בכל מקום אפילו אצל חברים שלנו אני לא יודעת איך לגמול אותו הוא בן 4 וחצי והוא עדיין עם חיטול אני אומרת לו נוציא חיטול ונשים תחתונים הוא אומר טוב ואז שאני שמה לו הוא אחרי כמה שניות עושה
אני לא יודעת מה לעשות מישהו יכול לתת לי עצה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פשוט תיקני לו סיר והוא יעשה בסיר מה הבעיה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

צודקת לרון תיקני לו סיר למה את משאירה אותו עם חיטול מיסכן

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

טוב תודה בנות אבל מה הוא יעשה אצל חברים בסיר מה נביא סיר זה לא הגיוני עם אנחנו רוצים לטייל או משהוא?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אבל שאתם יוצאים לטייל תשימי לו חיטול

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן אבל זה מסריח והוא צועק לי קקי קקי יש לי קקי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רונית חמודה אין לך מה לדאוג שימי לו חיטול והוא יגמל בזמן שלו אוקיי תני לו מתי שהוא רוצה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום אני מבקרת האתרים שמי דנה ואני חושבת שהאתר הזה לא טוב כי כולם שואלות תעזרי לי תני לי עצה והמנהלת של האתר צריכה לענות להן לא בנות אחרות אוקיי תודה אני נותנת לאתר הזה 70
בתודה
דנה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אה ובנוסף בעצם בנות אחרות יכולות לתת עצות אבל אתן צריכות לתת עצות טובות שיעזרו להן כי הן צריכות את זה לתינוק הן נכנסות לאתר הזה כדי לקבל מידע שיעזור לה לגמול את הילד או הילדה שלה
ברור?
אוקיי תודה
דנה

שלום, גם לביתי יש בעייה כמו אלו המתוארות בדף זה, השאלה אם יש איש מקצוע לפתרון? כי אני רואה שכולם רק שואלים ולחלק עונים המשתתפים האחרים,
תודה

לנויה ודנה המבקרת- גם לביתי קשה לשחרר את הקקי לאסלה והיא כבר בת 3 וארבעה חודשים. אז דבר ראשון-איזה כייף לראות שזו לא איזו בעיה מוזרה ונדירה ושיש הרבה אימהות שמשתפות ומתמודדות עם דברים דומים. וכל העניין הוא שבהתמודדות עם ילדים-אין דרך אחת נכונה! ולא רק לילד אלא גם להורה זה צריך להתאים. וכל העניין באתר הזה שזה לא אתר מומחים אלא אתר של אנשים שמשתפים מנסיונם ואפשר לקבל השראה,להתחבר לגישה מסויימת ולאחרת לא.
למשל אני יוצאת מפה א) רגועה יותר שזו איננה "בעיה" וזה טבעי וקורה המון ב) שאולי לא צריך "לגמול" את הילד אלא לשחרר לחץ ולתת לו מקום "להיגמל" בעצמו ג)מצאתי עצה שממש אהבתי שאומרת להעביר את האחראיות יותר לילד וזה אומר שאם עשתה קקי בתחתונים אז שתהיה שותפה מלאה לנקיון וזה אומר-לנגב במגבונים את הטוסיק,לזרוק את הקקי לאסלה ולכבס את התחתונים והמכנס יחד בגיגית,להוריד את המיים,לשטוף ידיים,להחליף בגדים. כל ילד לפי גילו ויכולתו וכמובן שההורה שם ללוות ולעזור אבל הרעיון הזה מרגיש לי ממש מתאים לנו.
ממש כפי שאני מלמדת את ביתי לסדר אחריה את ה"בלגן" של המשחקים שלה כך גם פה. כי בתהליך של גדילה-אנחנו מעבירים אט אט לילד יותר ויותר את המושכות לידיים שלו וזה אומר גם להיות שותף מלא להחלטות שלו ולתוצאות שלהן. כמובן ללא כעס ומתוך הרבה כבוד. אוכל לספר בשמחה איך הלך לנו,זה מרגיש ממש נכון. לעומת כל מיני עצות מ "מומחים" ו"מקצועיים".
אז בהצלחה לכן נויה. ודנה-לי ולעוד הרבה נשים האתר הזה מאוד מאוד עוזר כבר שנים (ברור? תודה)

שלום לכולן\ם, רציתי לבקש עצה...
בני המתוק בן השנתיים ו8 חודשים בתהליך גמילה וגם לנו יש בעיות, איך לא, עם הקקי. כמו רבים מהמקרים שתוארו פה הוא מבקש חיתול כדי לעשות קקי. לפני חודשיים בערך הורדנו את החיתול בעקבות בקשה שלו ובגלל הסיפור עם הקקי (חשבנו שזה עלול לבלבל אותו רגע עם רגע בלי וכו' וגם פחדנו שלא נצא מהסיפור של הקקי בחיתול...) החזרנו לו את החיתול. לפני שבוע שוב הוא רצה לעשות פיפי בשירותים ותחתונים לגן וכו' אבל אמרנו לו שאם הוא רוצה אז הוא צריך לעשות גם קקי בשירותים. כמובן שהוא הסכים ואז פשוט לו היה לו קקי... אז הבטחנו טרקטור גדול, כי חשבנו שאחרי שיעשה פעם אחת הפחד יעבור והכל יבוא על מקומו בשלום. אז הוא עשה פעם ראשונה בשירותים והתרגש נורא ויום אחר כך ביקש טיטול... ושוב הבטחנו ביצת הפתעה ושוב הוא עשה בשירותים והתרגש נורא, ויום אחר כך- טיטול... (הוא בוכה נורא בשירותים אומר שכואב-ברור כי הוא עוצר אותו- ושקקי זה איכס)

בקיצור החלטנו להרפות. אבל אני לא יודעת האם להחזיר לו את הטיטול לגמרי, או רק לקקי.אני מפחדת שההפרדה תוריד לו את המוטיבציה להתגבר על הפחד מהשירותים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ביתי בת 3 לא מוכנה בשום אופן לעשות קקי בשירותים לאומת זאת פיפי היא עושה בלי שום בעיה באסלה ניסיתי אני חושבת את כל הדברים בעולם לעידוד קקי באסלה אך ללא הצלחה הילדה מסרבת מה לעשות?

שלום לכן,
פונה אליכן בעזרה, בתי בת שנתיים ושלושה חודשים גמולה מפיפי כבר מגיל שנה ועשרה חודשים אבל קקי עדיין עושה בתחתונים, חשוב לציין שבבית בסופי שבוע היא כן עושה לרוב באסלה, בעיקר אותי עם בעלי פחות. ואני רואה שזה מעט מטריד אותה השיחרור באסלה, אך איתי היא כן יושבת ומנסה. בגן היא עושה רק בתחתונים או כשקמה מהשנת צהרים בחיתול(בצהרים היא עדיין לובשת חיתול). בגן הם אומרים שהיא לא מבקשת חיתול במיוחד וכשהם מציעים לה ללכת לשרותים כי הם כבר מזהים את הסימנים, היא מסרבת אך אחרי חמש דקות עושה בתחתונים. אני ממש לא יודעת איך להגיב, מה לעשות בקשר לגן, ואיך להגיב לזה.
זקוקה לעצה! ומודה לכן מראש

שלום,
ילד בן שנתיים מתוק וחכם בלע"ר שמכניס ידיים לטיטול וסליחה על התיאור מורח את הקקי ונהנה להתעסק איתו. אני אובדת עצות מה לעשות איתו ואיך להתייחס. אשמח לשמוע עיצה בענין. תודה

נזכרתי לכתוב כאן אחרי ששכחתי בכלל שגם לנו היתה "בעיה" כזו. אולי אני אפילו כתבתי כאן פעם באיזה שם. הבת שלי נגמלה מחיתולים בקלות ובמהירות עוד לפני גיל שנתיים ולגמרי מעצמה: הורידה מכנסיים וחיתול והלכה לשירותים. אבל קקי- מבקשת חיתול. זה נמשך עד גיל 5, אם אני לא טועה. כמו שאמרתי: אני כבר לא זוכרת, אז אולי קצת קודם. אולי גיל 4? היינו גם בטיפול הומיהופטי. קשה לומר האם זה מה שעזר, כי זה לקח כמה חודשים, ויתכן שהיא פשוט הגיעה לגיל או לבשלות או למצב שבו היא ויתרה בקלות על החיתול בשביל לעשות קקי.

אז אם את/ה קוראים כאן- זה עובר. כשהיינו בתוך זה- זה היה נורא מתסכל, אבל, כמו הרבה דברים בחיי ילדיינו- זה פשוט עובר.
בהצלחה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, בתי בת שנתיים ו- 10 חודשים, ילדה עצמאית מאוד, נמצאת במעון מגיל 7 חודשים. התחלתי אתה גמילה שהרגשתי שהיא מוכנה ובשלה לפני מספר חודשים, והולך לה יפה מאוד אבל... יש מצבים לעיתים קרובות שהיא מפספסת ב"כוונה" כי היא אומרת פיפי/ קקי ואז הולכת לכוון השרותים וחוזרת אחורה לשחק במשחקים כאילו לא היתה צריכה פיפי. ותוך כדי המשחק היא פשוט לא יכולה להתאפק יותר ובורח לה ואז... לא נעים לה ולנו כמובן. מה עושים? לרוב היא כן אומרת והולכת לבד ומורידה מכנסיים ומתישבת בסיר ואפילו מרוקנת לבד לאסלה ומנקה את הסיר כן כן כן ... היא באמת מפתיעה ומיוחדת ולא מובן מאליו ! אבל יש לה גם את העניין שהיא מתעצלת / מתאפקת עד ש... מה לעשות , אשמח לקבל תשובה . תודה מראש.

טוב שהדף הזה קפץ פתאום למה חדש...
זה מזכיר לי לא להילחץ שביתי בת ה 3 גמולה כבר חצי שנה (עם תחתונים במהלך היום, חיתול בלילה) אבל קקי מוכנה לעשות רק בחיתול ומבקשת שנשים כשצריכה.
הציעו לי טיפול רגשי לילדה, היה נשמע לי מוגזם, מה כבר יכולים להציע בטיפול כזה שאני לא יכולה.
כרגע מנסה לראשונה את הקטע עם מדבקות ומתנה בסופה, נראה איך ילך.
עוד חצי שנה עוברת לגן עיריה ומאוד מקוה שעד אז הבעיה תיפתר.
לפי מה שקראתי כאן יש כאלו שהמשיכו ככה עד גיל חמש.
האמת שלי באופן אישי זה לא מפריע, אפילו יותר קל לי לנקות אותה מקקי בחיתול מאשר סיר, או בעמידה לאחר שירותים.
אבל מפריע לי שהיא תתאפק ותהיה בעצירויות כמו כשניסינו בלי חיתול בכלל ומפריע לי שתסבול בגן אם יברח לה.
בכל מקר תודה על הפרספקטיבה שלכם, טוב לשמוע שזה עובר מתישהו

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לילי שלנו הצליחה די מהר להיפרדמהפיפי, ומבקשת "קקי" כל פעם שיש לה, מביאים את הסיר והיא עושה ממש יפה את הפיפי בו. גם באמצע הלילה היא מתעןררת ומבקשת, וכמעט תמיד מצליחה לעשות בסיר, לעיתים רחוקות היא מפספסת.
קקי זה כבר עניין אחר... היא מאוד מאוד מתקשה לעשות בסיר. בתחילה הייתה עושה גוש קטן ומפסיקה, וגם זה לאחר עידודים וחיזוקים חיוביים ושירת שירים וסיפורים וסרטונים ביוטיוב וכל מה שרק תרצה תוך כדי לשבת ולנסות.
כעת, היא כבר כמה ימים מתלוננת על כאבי בטן, ולא מוכנה לעשות קקי בכלל. לא טיטול, לא תחצונים, לא רצפה, לא אמבטיה, לא גינה ובדום פנים ואופן לא בסיר/שירותים. צרחות, צעקות ומה לא...
אהיה הוגן ואגיד שעד ליומיים-שלושה האחרונים היינו מאוד רגועים ונינוחים, אבל הדאגה מכאבי הבטן ועצירות קצת הפרה את שלוותנו ואנחנו כנראה גם קצת מלחיצים אותה.
אנחנו מנסים להשתמש במודלים לחיקוי, ובהסברים מפורטים על היתרונות שבלעשות קקי אך כלום לא עוזר.

מה ניתן לעשות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לילי אגב בת שנתיים וכמעט 4 חודשים

אנסה לתת כמה רעיונות מהחוויה שלנו. הגדול שלי בן כמעט 3, ורק בחודשים האחרונים נגמל מחיתולים. אנחנו בשלהי התהליך, אבל עדיין נמצאים בו. אז קודם כל אציע הרבה סימפטיה והבנה. אוף עם הגמילה הזאת! זה קשה גם להם וגם לנו.

לגבי קקי, גם אצלנו כל קשת ההתנהגויות משוחד ועד הסברים מפורטים כשלו כשלון חרוץ. מה שעבד, ועדיין עובד בימים הקשים, זה להגדיר שככה עושים כי ככה צריך (בלי להיכנס לבריאות, סניטציה וכל הבבל"ת הזה. לא מעניין אותו בכלל), ולהגיד לו שהוא יכול, אנחנו יודעים שהוא יכול כי אנחנו מכירים אותו, ושאנחנו יודעים שזה נורא קשה ומפחיד לאבד שליטה, אבל אנחנו איתו ואנחנו נעזור לו וביחד נצליח. המפתח אצלנו היה נושא איבוד השליטה, שלמדתי פעם באיזה קורס פסיכולוגיה (וזה מתאים להרבה התנהגויות אנושיות), אבל חששתי להכניס לשיחה איתו כי מדובר באיזה ניתוח פסיכולוגי וחשבתי שזה לא ידבר אליו בכלל. אבל וואלה, זה עבד! הוא הנהן, והסכים, והרגשתי שהוא מרגיש שאני מבינה אותו כשהעליתי את הנושא הזה שכמה קשה ומפחיד לאבד שליטה. ומאותו רגע הוא הסכים וסמך עלי, והתיישב על הסיר ועשה קקי. ומאז, כל פעם שיש בעיה, אני אומרת לו את הדברים האלה, וזה תמיד עובד! קטן קטן, אבל הוא מבין יפה מאוד את הבעיה שיש לו עם קקי, אפילו שמדובר בניתוח פרוידיאני מורכב. הסברים על מערכת העיכול ונזקים גופניים לא עשו לו את זה - זה פשוט לא מה שהטריד אותו!

אז לדעתי, עזבו הסברים. אולי מה שהיא צריכה זה פשוט שתכירו בזה שקשה לה ומפחיד. ותבטיחו לה שאתם שם ואתם עוזרים ותומכים?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה כל העצה!
אנחנו מנסים להסביר מכל כיוון, גם ברמה של "אנחנומיודעים שזה כואב וקשה להיפרד, אבל בואי נוציא את הקקי ונגיד לו שלום/נשלח אותו לים באסלה וכו'" וגם וידויים על כמה לנו זה קשה להיפרד אבל אנחנו נפרדים וכאלה, אבל היא ממשיכה בשלה... מנסים להכיל את הקשיים שלה כמה שאנחנו יכולים, ומנסים לשקף אותם... גם אנחנו מבינים את הקושי שבאיבוד חלק מהגוף, והשליטה בו וכו...

שלום, אשמח לעצה...
המתוק שלי בן שנתיים ו3. הורדנו לו את החיתול לפני כמה ימים ובימים האחרונים הוא החל לא להסכים לעשות קקי בשום מקום, התחיל לבקש חיתול. והיום ממש הגיע לעצירות ממש קשה
ולבכי כי כואבת לו הבטן והוא לא רוצה לעשות, עד שזה פשוט יוצא איפושהו כי כבר לא יכול להתאפק ואז הוא נרגע..(בד"כ היה עושה 2-3 פעמים ביום)
מה לעשות? זה עושה לו נזק?
תכלס הוא ממש גדול ומבין והיינו הרבה מהשנה הראשונה בנסיונות ללא חיתולים שלא צלח כל כך...הוא פשוט לא רצה.
תודה רבה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך גומלים קקי בחיתולים היא לא רוצה לעשות בסיר או בשירותים והיא בת שנתיים וחמש היא רוצה רק בטיטול

כל ילד זה סיפור אחר, ולא תמיד השיטות המתוחכמות עובדות על כולם. אפשר לשבת איתה לשיחה. עדיף בובה שלה, על הרצפה או על מזרון. להגיד לה בכנות שקשה לאמא להחליף כל הזמן טיטול. תופתעי איזו הבנה ובגרות הם מגלות.
ןלשאול אותה, איך לדעתה אפשר להתקדם לקראת גמילה ?
ולנסות להשתמש כמה שניתן בתשובה שלה.
אני היתי מציע לה להשתתף בתוכנית. למשל לבחור סיר עם ציורים שהיא אוהבת, או כיסוי צבעוני לקרש של האסלה עם ציורים שהיא אוהבת, או כל רעיון אחר שילהיב אותה ויצור אצלה שיתוף פעולה בשמחה.
בהצלחה

תיקון לשורה ראשונה באמצע - עדיף בגובה שלה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום ביתי בת שנתיים ושבעה חודשיים התחלתי הגמילה איתי לפני חודש ...בהתחלה הצליחה לשלוט היטב בפי ובקקי אך לאחר הפעם הראשונה שעשתה קקי יש לה פחד לעשות קקי בשירותים,לא נילחצתי וגם לא שידרתי לחץ והיא מפספסת בתחתונים לאחרונה התחילה לפספס גם פיפי ואני תוהה אולי גמלתי אותה מוקדם מידי ואולי כדאי להחזיר לה טיטול ...או שלא .
אני מאד סובלנית ולוקחת את הפספוסים בכיף אך זה מתחיל להתיש אותי