באופן טבעי

ועוד דברים שעזרו היא שהתייחסתי ללידה כטקס. ונראה לי שמה שמאוד עזר ליכולת לעשות את זה זה שנשארתי בית בסביבה מאוד תומכת. היה בי אמון מלא שיש מסביב אנרגיות ששומרות עליינו, אלו אנרגיות שאני בעצמי לא רואה ולא מרגישה אך אני מאמינה שהן שם. האמון הזה שאני לא לבד שיש מי שמגן עליינו ותומך בנו מאוד עזר לי.
כשהתחילה הלידה הדלקתי עם בן זוגי נרות בחדר ועם הנרות זימנו את המלאכים השומרים שלי ושל העובר שישמרו עליינו וגם ביקשנו תמיכה מכל הכיוונים ומהשמיים והאדמה. הרגשצע בכל הלידה שאני לא לבד שיש תמיכה של כל הייקום התהליך הלידה הזה, הרגשתי מוגנת.
יום או יומיים אחרי הלידה שהכל עבר בשלום ובנחת הודתי לכל התומכים שהיו איתנו בלידה. וגם נטענו בתור תודה עץ בחצר וברכנו אותו ואת התינוק בברכות לחיים טובים בריאים ומלאי השראה.

לחברה שדיברה איתי על "ההיפנו " קוראים שרון היא גרה בחוף כרמל הטלפון שלה-049541434
היא גם תוכל להפנות נשים שלא באזור למי שנמצאת במרכז.
אני גם ממליצה לראות בגוגל וידאו וביוטיוב סרטונים כי לפחות אצלי זה שינה את המחשבה על הלידה
ובעצב תלדי ... הפך להיות לעצב את ילדי (לא אכנס לשיחה פילוסופית אבל הכוונה להדגים וכך יועצבו)
אחרי הלידה רציתי להפיץ את "הסוד" לכל נשות העולם אפשר ללדת אחרת. (לא ה"סוד" הסרט) אלא הבריאה הפשוטה שקוראים לה אישה
שהגוף שלה יודע איך עושים את זה.
אני קראתי את הכנה רוחנית ללידה וגם המאמרים שם חיברו אותי מאוד ללידה שונה ממה שהכרתי.
אשמח לתת עוד פרטים אם זה "בהתחלה" רוצה או משהיא אחרת

פשוט (וזה באמת היה לי פשוט) להרפות ולהיות. אני אוהבת את זה.

יום או יומיים אחרי הלידה שהכל עבר בשלום ובנחת הודתי לכל התומכים שהיו איתנו בלידה. וגם נטענו בתור תודה עץ בחצר וברכנו אותו ואת התינוק בברכות לחיים טובים בריאים ומלאי השראה. מיכלול ה מזל טוב ! וכמה יפה זה להמשיך את ההודיה אחרי שהכל נגמר ,הרעיון של העץ מקסים.

באיזה הבנות יפות הדף הזה מתמלא,תודה נשים יקרות.
נראה לי שאפשר לוותר על הזמניות של הדף הזה,נכון?

סגו לה יקרה מכניסה אותך לתפילותיי להתהפכות או ללידת עכוז נפלאה ופורצת דרך!למה לא לנסות בעצם?בטוח יש רופא או שנים
שעושים את זה.
ועוד כמה הרהורי לידה,
להרפות ולהיות. כך הגוף מילד עצמו ללא מאמץ קרעים לחצים מיותרים.
מאד מתחברת לזה.כך בדיוק אני מרגישה שילדתי בלידה האחרונה.כשבא הציר-אני מרפה,לא עושה כלום,
נותנת למה שקורה ממילא לקרות.בשלב מסויים חשבתי שאולי אני לא מספיק עושה,לא מספיק נעה וכאלה.
למזלי בן זוגי חיזק אותי וגם האמון בתהליך,וכך עד שלב הלחיצות הייתי עסוקה בלהרפות בכל ציר
ולנוח בין הצירים.
חשבתי שאפשר ממש לפתח שיטה כזאת,לידה פאסיבית.שאם זה עבד בשבילי-אולי יעבוד גם לאחרות,והנה אני רואה שאני לא היחידה...
מעניין שזה כאילו ההפך של לידה פעילה(מכירות את זה בטח).אני מניחה שזה פשוט שתי פנים לאותה המטבע-מטבע ההקשיבי לגופך!

לפי מה שאני יודעת קוראים להיפנו בעברית לידה שלווה יש נשים שממש נראות ישנות בכל מהלך הלידה.
אך להפך ממה שחשבתי על היפנוזה הנוכחות מלאה בהווה אין שום ניתוק מהגוף באמת הקשבה פסיבית
בלידה הקודמת הייתי בלידה פעילה" וכך גם הכאב היה "פעיל" בלידה השלווה" גם הכאב היה שליו או עדין

נראה לי שאפשר לוותר על הזמניות של הדף הזה, נכון?
לגמרי

חשבתי שאפשר ממש לפתח שיטה כזאת,לידה פאסיבית

לפני כמה שבועות כתבתי משהו על זה בדף מעצבן לראות מסביב (איך עושים 'צטט' מדף אחד לדף אחר?). אחת הכותבות התרגזה על שאלה במפקד האוכלוסין "כמה ילדים נולדו לך", והסיקה מה"נולדו" הזה שהתפיסה היא שבא הרופא ומשך אותם החוצה. ייתכן, כמובן, שזו התמונה שהייתה בראש של מי שניסח את השאלה, אבל בכל-זאת גם בעיניי הניסוח 'נולדו לי' מדויק ואמִתי יותר מהניסוח 'ילדתי'. בעיקר בלידה הקודמת ממש הרגשתי שאני סבילה בתהליך שגדול ממני.

עדכון נוסף,גם בבדיקת האולטראסאונד היום נוכחנו לראות שמישהו רוצה להישאר קרוב ללב של אמא...
כלומר הראש עדיין למעלה :-\
מחר יש לי תור להיפוך,אם זה לא הולך - אני מנסה ללדת לידת עכוז בביקור חולים,לפי מה שבררתי זה הבי"ח היחיד שלא מנתח ישר עכוז אלא מנסה לילד כך ואפילו יש להם רופאים ומילדות שמומחים דווקא בלידות עכוז.
כל זה רק במידה והעכוז מוביל ולא הרגל,אז אפילו הם כנראה מנתחים.

היה מין יום מוזר כזה...עשינו את הבדיקה,התבאסתי קלות,אם כי לא הייתי לגמרי מופתעת,למדתי כבר לזהות איפה הראש נמצא עם המטפלת שטיפלה בי שבוע שעבר (טסה היום להודו...)
בואי לסטף,אמר האיש.
וואלה ? טוב.
איפה זה? שם איפשהו ליד עין כרם.
נסענו,התברברנו,ואז גילינו שאנחנו עם פנצ'ר.נסיונות החלפת הגלגל הסתיימו עם בורג שבור.
המשכנו שמידי פעם אנחנו נכנסים לתחנות דלק מזדמנות להוסיף אויר.
בסוף הגענו לפנצ'ריה שם נאמר שהגלגל הלך טוטלוס,
הקטע הוא, שבסוף גילינו איפה המסלול של הסטף ולא נכנסנו....

הסגולה הזאת כנראה לא נועדה לסגולה.
אולי יש לי עיניין דווקא להיות עם המקום ההפוך הזה.
להתהפך קצת,להתפלל יותר לעשות את מה שבאמת אני צריכה.
לתת למי שמוביל הכל להמשיך ולהוביל אותי.
והכל נכון,והכל מדוייק.

יש עיניין שיתהפך הכל לטובה

_נראה לי שאפשר לוותר על הזמניות של הדף הזה, נכון?
לגמרי_

אז ערכתי את הפתיח לדף והסרתי את זמניותו,
בהנחה שבכל מקרה הכל זמני...
(גם ההריון הזה)

קישור לסיפור מוואיינט על לידת עכוז בביקור חולים:
http://www.ynet.co.il/home/1,7340,L-134 ... 92,00.html

שיתגשמו כל משאלות לבך לטובה.


יש עיניין שיתהפך הכל לטובה

אוי...קראתי את סיפור הלידה,
אני מזמנת לעצמי לידה יותר רגועה ועם פחות התערבות.....

<סגולה מתחילה להילחץ...>

עכשיו שאלה,קניתי ללידה רמדי של ארניקה,מישהי יודעת אם כדאי גם להיפוך לקחת? ההיגיון שלי אומר שאם זה עובד על הרפיית שרירים זה צריך להתאים,לא?

אבוי, אני מבינה שלא היה חכם כל-כך להפנות אותך, עכשיו אני אשמה בהוצאתך מהרוגע של
_לתת למי שמוביל הכל להמשיך ולהוביל אותי.
והכל נכון,והכל מדוייק.
יש עיניין שיתהפך הכל לטובה_
סליחה, סליחה וסליחה.

חשוב לי גם להסביר: אני מבינה למה את רואה את הסיפור הזה בעיניים של התערבויות ולחץ, אבל פשוט לא ככה אני קראתי אותו. אני קראתי אותו כסיפור ניצחון, שעשה לי טוב על הנשמה. תביני - קראתי דברים של אותה כותבת גם בשבועות שקדמו ללידה, עקבתי אחרי המאמצים שלה להיפוך, הבירורים ביחס לאפשרויות השונות, התפילות ללידה אמִתית, שגם תתקן אצלה את התסכול הגדול מהקיסרי המיותר לפני-כן, וההכנה הנפשית לכל סיטואציה שתתגלגל, ושהכול לטובה. כשקראתי שהיא כבר אחרי, ושהחלום התגשם, ושהיא הצליחה ללדת וגינלית גם לנל"ק וגם עכוז - אותי זה ממלא תחושה של תיקון, וזו התחושה שרציתי להעביר לך.

אבל ברור שהלידה שלך תהיה שונה לגמרי, אחרי חמש לידות וגינליות.
אל תצטערי.

ה"דוסים" אומרים לבדוק אם יש ספרים הפוכים בבית תהילים או תנ"ך
ואז להפוך אותם בחזרה

יש עניין שיתהפך.
הכל לטובה.

סגו לה
ממש לא ממליצה לקחת ארניקה בהריון . ( אפשר במשחה)
משפיע על שריר חלק ולכן ישפיע על כלי הדם הטבוריים .

טאו להורות , תודה על תשובתך,טוב לדעת.

כינור לשירייך גם שאני קראתי ראיתי שהיא מתייחסת ללידה כסוג של ניצחון,לידה טבעית אחרי ניתוח ומצג עכוז.
אבל קיבלתי תחושה שהיא נוהלה ע"י הרופא,כולל בתנוחה,החיתוך,שיתכן והיה מיותר הלחיצות ומשיכת התינוק.
יתכן שאני לא יודעת מה היו התנאים של הלידה,ובכל זאת אני לא רופאה,אבל יש כאן הרגשה שהיא היתה יכולה להיות הרבה יותר מעורבת בתהליך הלידה ומנעו זאת ממנה בגלל החששות.

אז חלילה לך מלהאשים את עצמך בכך שאני נלחצת,זאת עבודה שלי לא להיות מושפעת מכל אנפורמציה שעוברת לידי,ולהיות שלווה ולבטוח בגוף שלי ובכוחות שלי.
אני יודעת ללדת ואשתדל להעביר את המסר הזה גם בחדר הלידה.

ממחר יש לי קצת חששות,אבל אני לפחות יודעת שיש כאן השתדלות שלי להגיע ללידה טובה וטבעית ולכל השתדלות יש ערך גדול ( גם כשאין הצלחה בצידה )

זאת עבודה שלי לא להיות מושפעת מכל אנפורמציה שעוברת לידי
ובכל-זאת תרשי לי לקחת אִתי טיפה את תחושת האשמה הזאת ואת האחריות שבצִדה להפעיל יותר שיקול דעת במצבים רגישים כאלה בעתיד.


אני יודעת ללדת
זה הדבר העיקרי, כמובן. לחזור ולשנן. להאמין ולהתפלל ולשמוח שוב ושוב בידיעה הפנימית הזאת. לא רק לעכוזים החוצפנים - לכולנו. גם אני אצטרך לעבוד להעביר את המסר הזה גם בחדר הלידה

שיהיה לנו הכול, הכול לטובה (ושיתהפך, כן).

תרשי לי לקחת אִתי טיפה את תחושת האשמה הזאת
בחירה שלך,אישית הייתי מעדיפה שתחליקי ותמשיכי הלאה,היתה לך כוונה טובה וכך קיבלתי אותה

טוב, אני אחרי ההיפוך,היה מתיש אבל העיקר - הצליח !
הראש למטה,בתקווה שימשיך כך עד הלידה.
מרגישה עכשיו מאוד חלשה אבל יותר רגועה.

בבוקר עוד הספקתי לטבול במקווה - סגולה ללידה קלה,המנקה שהיתה שם הסתכלה עלי במבט מוזר ולא הבינה מה אני עושה כאן,ניסיתי להסביר לה שזה טוב לפני לידה ,חמש דקות ואני בחוץ.היא הנהנה במבט לא מבין ואני נכנסתי מהר וטבלתי.הייתה לי אח"כ תחושה טובה,כמו תמיד אחרי הטבילה,מן הקלה כזאת שכל מה שיבוא עכשיו יהיה רק טוב.
לקחתי את הקטנצ'יק לגן ומיהרנו לביקור חולים,היה לי תור לשעה 9.00 איפה.....
לכי תעשי מוניטור-רק 17 נשים לפנייך....
שהגיע תורי אני מגלה שהאחות בחדר היא מיילדת שיילדה אותי בשתי לידות במשגב לדך,זה היה נחמד.
אגב בלידה הראשונה היא ממש הצילה אותי מניתוח תוך כדי העפת הרופא המיילד מהחדר שטחן את המוח: "ניתוח" ניתוח" כי העובר היה במצוקה,היא בתבונה נשית ומקצועית ראתה שהלידה מתקדמת והצליחה לילד אותי בצורה טבעית,עד היום אני זוכרת לה את הלידה הזאת לטובה,סיפרתי לה את זה והיא בקול עצוב אמרה:"כן פעם הייתי יותר חזקה..."
היום לא היית עושה את זה שוב? שאלתי,
"היום אני חדשה כאן ואני יותר נזהרת",היא ענתה.
אח"כ תור לרופאה שעושה אולטראסאונד לבדוק שאנחנו עדיין במצג עכוז-כן,אנחנו עדיין עכוזיים.
עם כל הבדיקות לחזור לחדר לידה,

אצל מי הזמנתם תור? אני לא בטוחה בשם הרופא שדיברתי איתו,האיש בוודאות עונה לד"ר פולק,הוא שמע שהוא המומחה שם בהיפוכים,אני לוחשת לו :אבל אין לי תור עם ד"ר פולק! זה בסדר הוא עונה לי,שמעתי שהוא הכי טוב.
אהה,ד"ר פולק,היא עונה,כבר הוא מגיע.
תשתי בנתיים ליטר וחצי מים,אני שותה עד שהבטן עומדת להתפקע,את האיש הוציאו ולא נתנו לו להישאר איתי.
איזה מגיע....אני מחכה והשלפוחית מתחילה לאותת...
בינתיים שמים אותי על מיטה,
ד"ר פולק מגיע,חייכן וחביב מזריק זריקה להרפות את הטונוס של שרירי הרחם,עוד חצי שעה נעשה את ההיפוך.
מחצי שעה אני מחכה כבר שעה,השלפוחית מסמנת לי שהיא עומדת להתפקע,מה קורה איפה ד"ר פולק? הוא כבר מגיע...
והוא הגיע,לפני שהספקתי להגיד "ג'ק רובינזון" הוא מעך לי את הנשמה וסובב את העובר דרכי.אני במאבק להרפות ולשלוט על שלפוחית השתן בו זמנית....מאבק כואב אבל בסופו אנחנו רואים שהראש למטה.
עוד שעתיים מוניטור וזהו.

עכשיו אני בבית אחרי הכל,עייפה,חלשה והרבה יותר רגועה.

יווווו! איזה חדשות טובות! את שומרת את המתח ממש עד לרגע האחרון
נקווה שהעובר אומר עכשיו: "אוה!" D-:

נקווה שהעובר אומר עכשיו: "אוה!"
נראה לי יותר שהוא אומר "וואי לי,וואי לי,מה עשיתם לי,מה...?"
<חוויה מעט טראומאטית,עד עכשיו הבטן רגישה כמו במכה כחולה>

אבל נשלים אח"כ שאספר מה היתה האופציה החלופית

וואו סגולה,
אני לא יכולה כרגע לקרוא את כל הסיפור אבל ראיתי שהוא התהפך,
איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
במיוחד כשאני יודעת שבחלק גדול מהמקרים זה לא עובד, אז אני מאד שמחה בשבילך.
אני ממליצה לך להניח הרבה את הידיים שלך על הבטן ולנשום לשם, זה פשוט וזה מרפא.
אני יכולה רק לדמיין כמה זה יכול להיות טראומטי.
תרגישו טוב

התהפכה לי בעצמה! וווווההההוווו!!!!!!!!!!!!!

יו, איזה יופי. צפירת הרגעה.
ויודעת מה - כל המרכיבים מסיפור הלידה ההוא היו גם בסיפור הזה של ההיפוך - גם העבודה של הרופא ואת כפציינטית ממושמעת, גם תחושת ההקלה והניצחון, ואפילו ביקור חולים... אז עכשיו פינינו את השטח ללידה רגועה ופעילה (וגם פסיבית - כלפי ה' יתברך) ונכונה.

יש עיניין שיתהפך הכל לטובה

מצטערת שהתפרצתי אבל זאת כ-ז-א-ת הקלה!
סגולה- שמחה גם בשבילך!

מצטערת שהתפרצתי אבל זאת כ-ז-א-ת הקלה! יכולה להבין את השמחה שלך מצטרפת לשמחתך.

מצטרפת לשמחתכן ! אין שום יאוש בעולם כלל!
אז עכשיו אפשר להמשיך בהכנה ללידה לא? רציתי כבר כמה ימיםם להעלות כאן שאלה שמתחדדת לי עכשיו עוד יותר כשקראתי כאן על הלידה שלווה.
כשאני קוראת בספר לידה פעילה היא מדברת הרבה על החשיבות להיות בתודעה נמוכה כדי שההורמונים ישתחררו בצורה מיטבית. ואני מרגישה קצת סתירה בין כל ההכנה ללהיות פעילה, היוגה , התנוחות כל מה שאני קוראת ומתעסקת עם זה ומתכוננת (וזה הרבה...) לבין להיות בתודעה נמוכה. אני פוחדת שאהיה כל הזמן עסוקה בלחשוב מה אני צריכה לעשות עכשיו? האם אני מספיק פעילה, האם אני מקדמת? ובפחדים...
אז 'הלידה שלווה' מספק קצת תשובה אבל איך עושים את זה??? איך להיות ברוגע ואיך זה מסתדר עם הלידה פעילה?
תודה

גם אני מצטרפת לשמחה,ובהחלט בהחלט הכל(התהפך) לטובה.
סגו לה-יש מישהו סביבך שעושה טתא הילינג?נראה לי שיכול מאד לעזור להתאושש מטראומת ההיפוך,וגם אולי לבטל
השפעות לא רצויות שהיו לה עלייך ועל העובר,אם את מרגישה שזה המקרה.
זה עוזר מהרמה הפיזית ועד לרמות הרוחניות הגבוהות ביותר...

לגבי 'הלידה השלווה'-המונח נשמע טוב,אולי יותר מתאים מלידה פאסיבית,באמת יש לזה קונוטציה של לתת למישהוא אחר ללדת וזה לא המקרה.

אז 'הלידה שלווה' מספק קצת תשובה אבל איך עושים את זה??? איך להיות ברוגע ואיך זה מסתדר עם הלידה פעילה?

אני חושבת שחלק מהותי בשלווה הוא להיות קשובה לגוף ולדעת שמה שאת "צריכה" לעשות זה מה שהגוף שלך אומר לך.
זה מאד אישי ומאד משתנה מלידה ללידה.
אין דרך נכונה ללדת,יש דרך שמתאימה לך באותה לידה,באותו השלב.
זה תלוי אני מניחה גם בעובר ובאופי שלו,בתנוחה שלו,בכמות מי השפיר ובקיצור,בכל התנאים שמתקיימים אך ורק ברגע הזה,רגע הלידה הזאת,ולא אחרת.
צריכה לזוז,זוזי.לנוח,נוחי.לענטז,תענטזי.לצעוק,צעקי.למים,כנסי.לכרוע,כרעי.אני חושבת שרמת תודעה נמוכה יכולה לאפשר חיבור פנימה,לגוף ולתהליך.
ולזכור שכמו שזה קורה זה טוב.כי זה מה שיש.הייתי מוסיפה לזה גם-צריכה אפידורל?תקחי.
העיקר שתהיי קשובה.

וגם פסיבית - כלפי ה' יתברך

יש מישהו סביבך שעושה טתא הילינג? אני עושה הילינג ... לא טתא הילינג ,אבל יודעת ומטפלת בשיטה שלמדתי,אכן מרגישה שהיה צורך בעבודה על טראומת ההיפוך,שלא ישמע כאילו זה משהו איום ונורא.
אבל אני מרגישה שזה עירער אצלי ואצל העובר משהו....
היום אני כבר יותר בטוב אבל אתמול הרשתי לעצמי לנוח ולהרפות.

את המונח לידה שלווה נתנה להיפנו פולה שגם מלמדת את השיטה ( בישראל היפנוזה מותרת רק לרופאים.)
אין לי את הטל שלה היא בתל אביב
פירסמתי למעלה את הטל של שרון שהסבירה לי בחצי שעה טכניקה פשוטה ביותר (עושה ניסים)
אני אישית לא הייתי כמעט פעילה פיזית שכבתי (עד חצי שעה לפני הלידה)
אני שוב אומרת לעניות דעתי אין יותר מידי חוקים בעיקר את הידיעה הפנימית שהשם לא התבלבל שברא את האישה
הגוף יודע את העבודה ואם השכל לא מתערב הוא עושה את שלו בשלווה ונחת ז"א היא עושה את שלה ז"א אני נותנת לזה לקרות
או בפשטות נא לא להפריע לעצמי

_הגוף יודע את העבודה ואם השכל לא מתערב הוא עושה את שלו בשלווה ונחת ז"א היא עושה את שלה ז"א אני נותנת לזה לקרות
או בפשטות נא לא להפריע לעצמי_
משפט גדול מהחיים. גריינתי.

אני אוהבת אותך.

או בפשטות נא לא להפריע לעצמי

ובכלל תודה לך אחת על כל מה שאת כותבת.

אני קרובה מתמיד ללידה...

הייתי יומיים בבי"ח ,רצו לעשות זירוז כי העובר קטן והשיליה כבר מאוד בשלה,
סרבתי בנימוס הציעו סרפטיניג (ככה כותבים?) שוב סירבתי,בנימוס כמובן...
ואז הבינו שאין טעם שאשאר...
אז הלכתי הביתה לשבת
היתה שבת מענגת בה לאט לאט נוצרו צירצורים,
ועכשיו אני מתכוננת לכל מה שיגיע.
וכל מה שיבוא הוא טוב ומבורך,
אפילו הגשם יורד בחדווה ומסמן שהגיע זמן לברכה אמיתית משמיים.

עידכונים יבואו...
שיהיה שבוע טוב,בשורות טובות !@}

אני מאחלת לך לידה שלווה ומבורכת עם חיבור לגוף לעובר או אולי עוברית? ולבריאה. והרבה בריאות ואיזון נפשי תוך כדי הלידה ואחרייה.

עידכונים יבואו...
עוקבת ומחכה בהרבה אהבה...
אדליק נר לכבודכם הלילה
בשורות טובות סגולה

וכל מה שיבוא הוא טוב ומבורך,

שיבוא (או תבוא) עם כל הברכות שבעולם
שיהיה שבוע טוב,בשורות טובות ! אמן.

אני מאחלת לך לידה שלווה ומבורכת עם חיבור לגוף לעובר או אולי עוברית? ולבריאה. והרבה בריאות ואיזון נפשי תוך כדי הלידה ואחרייה.
גמני

שבוע טוב ובשורות טובות!
הרבה זמן לא ביקרתי ורואה שדברים מתהפכים לטובה (-: שימשיכו ככה.
ברכות שמיים וארץ
עוד 4 ימים ראש חודש אדר...

סגולה לידה קלה מאחלת לך לראות ולהרגיש את השם איתך כל הלידה
לידה ליד-ה
איזה התרגשות איזה כייף לך לנשום ולהרפות זה יכול להיות פשוט
ועוד משהו קטן אפשר להיות עסוקה במקום בכאב בתפילות לחברות רוקות עקרות וכו
(ראיתי שיש עוד "אחת" באתר וזו לא אני אז אשנה את שמי ל "חמש")

חושבת עלייך ומתפללת עבורך ללידה קלה וטובה @}

שיהיה בשעה טובה! קל וזורם!

לא היה לי אינטרנט - מצטרפת באיחור למאחלות ולמצפות לבשורות!

עוד לא.....עוד לא.....
<מישהו נותן לי שיעור גדול של שחרור שליטה>

תודה לכל המברכות,אולי באמת כבר נחכה לר"ח

סגולה בנינו יותר קל שהם בפנים מבחוץ או שזה רק אצלי???
לידה קלה בשעתה ובזמנה

בהצלחה! (-:

אחת - תודה לך על הרמזים וסימני הדרך.
אני אחפש...
זה מרגיש נכון, אמיתי.
מהקצת שראיתי בסרטונים באינטרנט - די מדהים. האוירה בלידות הללו פשוט מיוחדת במינה.

היא ילדה! <תרתי משמע>

קולולולוללו
מזלטוב!!!
בנות בבית - אור בבית..
<מחכה בסבלנות ובשקט>

מזל טוב סגו לה @} @} @}
<עכשיו גמני מחכה לסיפור >

מ-ז-ל ט-ו-ב!!!|בלונים|
<עכשיו גמני מחכה לסיפור >

טוב, אז מסקנות מחודשות בעניין לידה אקטיבית ופסיבית, פעילה וסבילה:
בלידה הקודמת חוויתי את עצמי כסבילה מאוד, כנועה לפני ה'. מקבלת כל תרחיש שיבוא - מתי שיבוא ואיך שיבוא. מתמסרת לכל ציר. מפנימה יותר ויותר שלא אני השולטת.
חשבתי שכך תהיה גם הלידה הזאת, אבל המציאות הפתיעה אותי.
אות הפתיחה לללידה היה ירידת מים - וצירים אין. בהתחלה חיכיתי להם בשקט ובענווה. אחרי כמה שעות הבנתי שבידיי הדבר. אם לא אנסה לשלוט במצב הלידה עלולה להתגלגל למחוזות שלא מקובלים עליי. אם אני רוצה לידה טובה ונכונה - תפקידי לייצר אותה.
ונדהמתי לגלות כמה שזה אפשרי. בכוח ההחלטה (ובכוח הפעילות שיצרתי סביב ההחלטה) יכולתי לזמן את הצירים כשרציתי בהם, ולבקש מהם להניח לי כשנזקקתי להתרעננות. השליטה הזאת הייתה באי-רצון מבחינתי, עדיין בלידות הבאות אני שואפת לחזור לעמדה הנפשית הקודמת - אבל עדיין, מדהים, מדהים כמה שזה אפשרי להיות בשליטה.

ולסגולה - בִּרְכֹת שָׁמַיִם מֵעָל בִּרְכֹת תְּהוֹם רֹבֶצֶת תָּחַת בִּרְכֹת שָׁדַיִם וָרָחַם (מברכת יעקב ליוסף, פסוק נפלא בעיניי). אצלנו - בן זכר. אפשר כבר לדבר על שידוך?

מזל טוב ל סגו לה ול כינור לשירייך !!!!!!!
כמה מרגש לשמוע,
מחכה לסיפורי לידה.
כינור, את מתכוונת לפרט קצת? אשמח לשמוע.

אני בנתיים ממשיכה להתכונן גם דרך תירגולים אינטואיטיביים מאד בעזרת שיטת פאולה וגם קניתי את הספר HYPNO BIRTHING שאיתו אני מתרגלת נשימות ומדיטציות שונות.
אני ממש מרגישה התרגשות לקראת הלידה הזאת.
תודה על הדף הזה שנתן לי כיוונים והכוונות נוספות בהכנה שלי ללידה.

מזל טוב ליולדות! חזרתי לרשת וגיליתי התפתחויות משמחות!
אני מייחלת ללידה בכל פעם שאני סובלת מהצרבת, ורגע אחרי לקיחת הכדור אני חושבת שבעצם אני עוד לא רוצה ללדת...
מחכה לסיפורי הלידה!

מזל טוב מזל טוב מזל טוב
בשעתה, בזמנה ובברכה לכולן

אכן ילדתי בת מתוקה,מתוקה....
נולדה בר"ח אדר,כמו שידעתי
והביאה איתה המון אור ושמחה.

רק היום הגעתי הביתה,
היתה לידה נהדרת,טובה ומעצימה.
אאסוף את עצמי לאט ואמצא זמן לסיפור לידה.

תודה למברכות @}

היתה לידה נהדרת,טובה ומעצימה.
ליבי מלא אושר

מדהים, מדהים כמה שזה אפשרי להיות בשליטה
מדהים בהחלט.קראתי את דברייך וצמרמורת קלה עברה בי.איזו עוצמה יחד עם פשטות וצניעות.מדהים.
אשמח לשמוע פרטים ממש-מה עשית כדי שהצירים יתחילו?וא"כ?
אני שומעת לצערי על כלכך הרבה לידות שמתחילות בירידת מים ונגמרות במחוזות לא מקובלים,כמו שהיטבת להגדיר,
שזה מרגש ומשמח כלכך לקרוא את הסיפור שלך!ויאללה להפיץ שכולן ידעו!!!(לא שזה לא דורש כישורים מיוחדים...)
וסגו לה משמח לשמוע שגם לידתכן הייתה טובה!

איזה נשים נפלאות

אני שומעת לצערי על כלכך הרבה לידות שמתחילות בירידת מים ונגמרות במחוזות לא מקובלים,כמו שהיטבת להגדיר
הלידה הראשונה שלי הייתה כזאת >אנחה כבדה< ידעתי ממה אני רוצה להימנע.
הפעילויות שעשינו לא כל-כך מסעירות, הכול לפי מה שכתוב בספרים. הדבר העיקרי היה טיול של שעות עם אהובי (יצאנו מהחדר במחלקת סיבוכי היריון שבו אשפזו אותי 'עד שיגיע תורי לקבל זירוז' ושאלנו אנשים איפה יש בהדסה עין כרם פינה נחמדה לטייל בה, ענו לנו: "לא, אל תצאו החוצה, יש אובך - אתם יכולים לטייל בפנים, יש פה יופי של קניון" P-: אז יצאנו אל האובך). הדבר הבא היה תגלית שבכל פעם שאנחנו נכנסים לבית החולים בחזרה, מכל סיבה שהיא, הצירים מתמתנים עד נעלמים. בהמשך הגיע שלב שהחלטתי דווקא להיעזר בכך, ולהיכנס לכמה שעות שינה בבית החולים. יותר משהצירים התישו אותי, כאבו הרגליים מהטיול הממושך. בסוף, כשחזרו כוחותיי ורציתי שוב להזניק את הצירים, אבל בחוץ היה יותר מדי לילה בשביל שנוכל לחזור לטייל, התענגתי על עיסוי פטמות. החלב שכבר שבועות או חודשים דגדג לי והתאפקתי מלגעת בו, עכשיו ממש התמקדתי בלייצר אותו, בלהסתכל בו ולראות ולהתרגש מכמה שהכול מוכן לקראת התינוק, וכמה שאני רוצה אותו כבר... אז הוא בא.
אבל צריך להכניס את הדברים לפרופורציות ולא להשתכר מתחושת הניצחון (אני אומרת את זה לעצמי, אשכרה הרגשתי שהבסתי את המערכת): בטוח שיש מצבים שבהם הפעילות והתודעה שלי לא היו גורמים ללידה להתפתח, ורק זירוז חיצוני היה מזיז משהו. בטוח גם שיש מצבים שבהם הלידה הייתה תופסת קצב גם בלי שאעשה שום דבר בנידון.
(המספרים שנתנו לנו בבית החולים, אם אנחנו מצליחים לשחזר נכון: אצל 70% מהנשים מתפתחת לידה באופן ספונטני תוך 24 שעות מירידת מים, ואצל 90% מהנשים זה קורה תוך 48 שעות.)
אז הפעילות שלנו בטוח הייתה משמעותית מאוד להתפתחות הלידה - אבל לא הייתה גורם יחיד ומכריע.

אוף.
אתמול בערב היו צרצורים שלא נפסקו. הם לא הציקו - להיפך - אני אוהבת את הצרצורים. אחרי שעתיים (ויין) חשבתי שאולי בכל זאת אני אלד היום (יש לי כל הזמן הרגשה ש"לי זה לא יקרה", עד כמה שזה נשמע דבילי. כלומר, אני בסוף הריון כאילו?). רציתי לצאת לסיבוב, אבל היה גשם, ובנוסף הייתי אמורה להגיע לאיזו פגישה ביישוב. בסוף השתכנעתי לקחת מטריה ולצאת לסיבוב (בעלי ציין בחכמה שיש גשם אבל אין רוח). הלכתי והלכתי והלכתי והלכתי, ואמנם הצירים לא נעלמו, אבל גם לא נראה היה שיש התקדמות. אז הלכתי לפגישה.
הבוקר קמתי עם כאבי סמפזיוליזיס איומים, ונראה לי שגם עם בצקות מסויימות עכשיו אני משתדלת לא לזוז, בתקווה שמחר יהיה טוב יותר...

תאספי כוחות ונשימה,את בכיוון הנכון.
מסתבר שזה קורה בסוף....
תשימי לב לבצקות.

מחכים גם לך...@}

תשימי לב לבצקות.
טוב האמת שזה כינוי שחשבתי שנשמע נעים יותר לתופעה הכואבת החדשה שאני מניחה שהיא דליות בפות \-:
תודה על העידוד!

הבטחתי והנה קיבלתן :
לידה שישית של נישנושית

טליה!!!!!
חשבתי שאולי ילדת כבר

קודם את, כך נראה (למרבה הצער - כבר מיציתי!)
נו אז נתראה ביום ראשון, את אומרת?

יש לי כל הזמן הרגשה ש"לי זה לא יקרה", עד כמה שזה נשמע דבילי. כלומר, אני בסוף הריון כאילו
כל כך מזדהה (-:

עוד לא ממש בסוף (32) אבל מרגישה אותו מתקרב בצעדי ענק, פורים-, פסח- והופ- ללידה
רוצה כל-כך להתכונן יותר, עד עכשיו התכוננתי המון פיזית פתאום יש לי צורך יותר להתכונן רוחנית לעזוב את הכל והרבה יותר להשליך על ה', להתפלל, לבטוח בו שזה באמת יהיה טוב כמו שצריך להיות, כמו שאני ראויה לו (1- קיסרי, 2- ואקום ועכשיו...) מקוה להצליח להכנס למקום הזה, בונה על האורות של פורים להתכוונן בהם לתפילה והתבודדות.
נרשמתי גם לסדנה היומית של דבש מסלע.
מאחלת לכולכן לידות נהדרות ומכוונות

המילים שלך בשבועות שלפני עושות ממש חשק לקפוץ קדימה בזמן ולקרוא את סיפור הלידה. הוא יהיה נפלא.
לידה נהדרת ומכוונת.

לקפוץ קדימה בזמן ולקרוא את סיפור הלידה. הוא יהיה נפלא לגמרי,אין לך מושג כמה האמונה מכוונת הכל,אני ידעתי שתהיה לי לידה קלה וטבעית.
אני בטוחה שהאמונה והידיעה הזאת אפשרה לזה לקרות,
"...כי לעולם חסדו" - לא כי מגיע לנו,פשוט כי הוא מלא בחסד.

שלום בנות,
אני עושה בימים אילו עוד ועוד עבודה מרתקת לקראת הלידה.
נפגשתי אתמול עם פאולה אג'י, שהיא גם דולה וגם עובדת עם Hypno Birthing ועוד כל מיני... אישה מקסימה ומתוקה,
אם יש מישהי שרוצה לעבוד על הפחדים או הדאגות שיש לה לקראת הלידה אני מאד ממליצה על פאולה (יש לה אתר ושם מספר הטלפון שלה).
חוץ מזה בעקבות שיחה שהיתה לנו היא הראתה לי סירטון פשוט מקסים של לידה שאני אשים כאן את הקישור (מקווה שזה יעבוד לי) ואני ממליצה לראות.
http://www.dailymotion.com/video/[po]x7yo8v naitreenchantee lifestyle[/po]

תהנו!

אני לא מוצאת את האתר של פאולה האם זה אפשרי לך לכתוב אותו כאן???
תודה וגם על הסרט

קישור לאתר של פאולה אג'י
http://www.pauladoula.co.il/[po]contact h[/po].htm

סגו לה וכינור לשירייך המון מזל טוב.
עדינה תודה לך. מדהים !
הסרטון ממש נתן לי אידאה פיקס לקראת הלידה שממשמשת ובאה. אני בשבוע 35, מקווה לעוד חודש +, כי עוד זקוקה לזמן לקנן ולהכין את הבית, ויש עוד כמה מטלות שעלי לסיים לפני הלידה (כמה עבודות סמינריוניות שממש לא בא לי שיהרסו לי את ההתפננות של חופשת הלידה...)

ואוו איזה מדהים הסרטון!!!

איזה סרטון מדהים!


אז הנה עוד כמה נקודות מבט מרעננות....
בעקבות האיזכורים של היפנו-בירתינג בדף הזה, נתקלתי בסרטונים הבאים:

http://www.youtube.com/watch?v=f05YQbnsUGA

http://www.youtube.com/[po]verify age[/po]?&next url=/watch%3Fv%3DrSsaJ0Zno9s

ממש נותן תחושה אחרת לקראת הלידה...
שכנראה משהו בתקופה שלנו גורם לנו לראות בלידה משהו לא בריא.. שחייב להיות כואב נורא. שחייב להוות חוויה של סבל.
אבל כנראה שיש תפקיד לאמונות שלנו (כמו שכתבה סגו לה) ולתמונה שיש לנו לגבי איך זה צריך להיות.
השאלה הגדולה היא: איך בונים אמונה?
בעצמינו.. בגופינו. ביכולת לעמוד במשימה?

תודה לכן (לא נמצאת פה הרבה)
הסרט שעדינה הביאה יותר חזק בעיני הבעיה שאני לא באמת מאמינה שזה יכול להיות, וגם שהקולות נשמעים לי די מזעזעים, צורמים. אני פוחדת מזה שלא אצליח לשחרר את עצמי ולהשמיע קולות שיכולים לעזור לי.
הסרט על ההיפנוזה הרגיש לי כאילו הם ילדות טובות שמתנהגות יפה ולא עושות בעיות לצוות

לשושיק- לא נראה לי שזה משהוא ששוה לזייף- ומי שטורחת כלכך להתכוננן ללידה ולתרגל נשימות מגיעה ממקום של כוח והרגשת עוצמה עצמית, זה ממש לא דומה לאיך שאמא שלי ילדה, היא אומרת שילדה כך, היתה גיבורה ולא פצתה פה, "כמו ילדה טובה שלא עושה בעיות", - זאת אומרת מהמקום של איך החברה רואה אותך ולא כמו שאת מרגישה שנכון לך באותו רגע.
בלידה הראשונה שלי ממש שמתי לי למטרה לצעוק, יותר נכון לאפשר לעצמי לצעוק ולשחרר.
בלידה השנייה, בבית, הייתי מרוכזת בעצמי, ורוב הזמן לא הרגשתי שום צורך לצעוק והייתי מאוד רגועה מבפנים, רק לא יכולתי להפסיק לנוע. מצד שני לא הרגשתי שעשיתי משהו פעיל: בצירים הגוף שלי זז מעצמו ובינהם פשוט נחתי על כדור הפיזיו בשקט.

אני חושבת שהרבה מההכנה ללידה (עבורי לפחות )זה לראות סרטים של לידות מוצלחות ורגועות, לדמיין את הלידה שהולכת להיות, לייחל לה, לבקש אותה. לדעת שהיא תהיה מוצלחת (גם אם לא תתרחש בדיוק לפי התסריט שלי)
ומצד שני- להדוף פחדים, ואנשים שמנסים לספר סיפורי זוועה על לידות (אף פעם לא הבנתי את הצורך הזה של אנשים לספר להריונית את כל סיפורי הזוועה שהם מכירים על לידות או בכלל...)
זה לא תורם לרוגע שלי. וגם לא רוצה לשמוע את הפחדים שלהם. זה שלהם לא שלי!

האם משהי מכירה את הקלטת שמגיעה עם החוברת הכנה ללידה של ימימה ז"ל? מומלץ?

מרגש לקרוא את העמוד...תודה.
יש לי שאלה נוספת ...איך אישה בחודש תשיעי מנקה את הבית לפסח??
מישהי אמרה לי שמנקה מה שמהבטן למעלה...

לדעתי צריך להיות מלון מיוחד שיקבל במחיר מבצע נשים בחודש שביעי ומעלה לכל השבוע של פסח..

טל אני לוקחת עוזרת
כמה חברות אמרו לי שזה דוקא מתחבר עם אינסטינקט הקינון, אני לא מרגישה את זה אבל אני עוד לא בתשיעי ואין ברירה התחלתי לנקות.... די מעיף קצת מנקה קצת נחה, בעיקר סידרתי ארונות והשתדלתי לעשות את זה כמה שיותר בישיבה
לא מכירה את הקלטת אב ביום א אני הולכת לסדנא של דבש מסלע בעז"ה - איזה כיף לי.
בז לא התכוונתי שהיא מזיפת התכוונתי שאני לא מספיק בטוחה בעצמי שאני מסוגלת לכך ולכן לא מסוגלת להכי שזה אמיתי, שאחרות כן. צריכה להתחזק באמונה...

לדעתי צריך להיות מלון מיוחד שיקבל במחיר מבצע נשים בחודש שביעי ומעלה לכל השבוע של פסח..
גם לדעתי..

בתור מישהי שהתאריך המשוער שלה היה בי"ג ניסן (בסוף ילדתי בט"ז.. לפני שלוש שנים, כן?)
וגם בשבוע האחרון נתקפה בכאבי תופת של העצב הסכיאטי,
ניקיתי רק מה שבאמת חמץ, ע"ע המאמר של הרב אבינר על m]איך (לא) מנקים לפסח year[/po].asp?id=11532
ולקחתי בחורי ישיבה כאלו שמנקים לפני פסח לשני חצאי ימים.
אה, וגם קיבלתי אוכל מוכן בהזמנת ההורים של בעלי שעשו אצלנו את ליל הסדר
(מין ליל סדר הזוי בו כל הזמן מסתכלים על כל תנועה טיפה שונה שאני עושה, הנה הנה היא יולדת..)

איך אישה בחודש תשיעי מנקה את הבית לפסח??
תאמיני לי שזה יותר קל מאשר אחרי הלידה....אני לא מצליחה אפילו כיור לשטוף....שלא לדבר על תחזוקה שוטפת של הבית...

באמת צריך להפריד בין ניקיון אביב להוצאת חמץ,עושה סדר עדיפות בריא.
<אומרת את זה גם לעצמי,כן...?>

אכן מסתבר שכל נשות ישראל שותפות מלבד ללידה...לנקיון הפסח.
יתכן ואכן אגלה שהפסח הזה יהיה מיוחד בניקוי הסלקטיבי..בתקווה שביתי התינוקת לא הספיקה לפזר את הקורנפלקס(צ'ריוס) במקומות שקודם לא ידעו מזון מהו.
ויתכן ואספיק למצוא מליונר שיתרום לנו את האפשרות להיות במלון במשך החג..

סגו-לה, אני מזמינה אותך לצפות בכיור שלי, שגם הוא לא זוכה לניקוי ומפתח חיים משל עצמו. למזלי יש לי רק כיור אחד אז אני נאלצת לשטוף כלים באויר ובמילא לא מניחה כלום בפנים..
שושיק- לגבי אינסטינקט הקינון , אכן יש כייף מסוים בנקיון , רחיצה וגילוי מחדש של החלונות הספות וכדומה, אך כמי שעובדת משרה מלאה, חוזרת ב4 וחצי מספיקה אולי להכין ארוחת בוקר מקלחת לקטנה ובמקרה היותר נעלה, גם לשטוף כלים ..אינסטינקט הקינון שלי מסתפק בלהעיף באלגנטיות את הכביסה מהמיטה ולמצוא מקום להתכרבל בו ולישון, עד לזעקת המטרנה. לגבי בחורי ישיבה חסונים ומלאי מרץ שיהפכו לי את הבית..הרעיון נשמע לי מאיים, במיוחד שלמבצע שכזה צריך לדעת איפה בדיוק לשים את אופה הלחם והטוסטר וכו'..שאלות שגם לי אין תשובה עליהן..לכן עוזרת עדינה אולי עדיפה.

טוב נסחפתי קצת...מה שחשוב זה לזכור שבעזרת השם לא הרבה אחרי פסח יש דייר/ת חדש וקטן לבית שידרוש גם הוא עבודה רבה ועל כך נאמר
האדם לעמל יולד. חג שמח.

השאלה שאני עומדת בפניה היא האם הגוזלית תגיח לעולם לפני או אחרי הסדר (או שמא בזמן...) נכון שהתאריך הוא כמה ימים אחרי אבל זה ממש לא משהו שאפשר לסמוך עליו...
עד הרגע (כשאני קוראת כאן) לא ממש חשבתי על התכוננות לפסח בקטע של ניקיון (אז כנראה שלא כל נשות ישראל שותפות...)

הקינון מבחינתי זה לארגן לפיצקי מקום בארון הבגדים, להכין את כל הדברים לקראת הלידה בבית, להכין מגבות, לודא שהבריכה ללא חורים וכ"ו (כשאני קצת חושבת על זה באמת יהיה נחמד אם הבית יהיה נקי לכבודה- אולי כדאי לחפש עוזרת, הבעיה שבפעם היחידה שהזמנתי, עבדתי הרבה יותר קשה בלסדר ולארגן את הבית לכבודה)
בהריונות הקודמים הקינון התבטא אצלי בבניית דברים בבית- בראשון הוספתי את העריכים מעל השיש במטבח. בשני בנינו (תכנון והוראות- אני, סחיבות- בןזוגי) במה גדולה עבור המיטה המשפחתית. הפעם בנינו ארון -טירת-משחקים בשביל לאכסן את כל המשחקים שהצטברו השנים האחרונות.

לבז מצוי
את בטוחה שאת מתכוונת לאכסן את פיצקי החדש בארון הבגדים..?.הייתי ממליצה לנסות משהו כמו עריסה...
שיהיה בהצלחה! לידה קלה ושמחה.

אאאאאההההה
מעולה.
ברור שאפשר לקרא זאת כך...
החסרתי כמה מילים... "עבור הבגדים של..."

חוץ זה בזכות הדף הזה, החלטתי לעשות מעשה. טוב, תרמה גם העובדה שנורי החליט להכין סלט פירות וחלק מהתותים הגיעו לרצפה, אז שינסתי מותני והרבצתי ניקיון פסח.
נכון שלא הסתערתי בסערה על הבית, הדברים קרו הרבה יותר לאט מהרגיל, אך בסופו של תהליך הבית נקי ומצוחצח.

(שתי דקות אחרי שזיו הגיעה הביתה הוא כבר לא היה מסודר... אבל העיקר שהיו לי איזה שעתיים של נחת)

מה שלומכן? אף אחת לא מבקרת פה? ילדתן? ספרו...
מתחילה היום שבוע 38 בציפיה...
ממש לא רציתי ללדת בפסח עכשיו שהוא נגמר משהו משתחרר ואני יכולה להתחיל להתכוננן ללידה, את שתי הקודמים ילדתי לפני התאריך וממש תכננתי ככה גם עכשיו אבל פתאום עכשיו זה נראה לי קרוב מדי, רוצה להגיע מוכנה לגמרי (יש כזה דבר?)

אולי כולן עדיין בצפייה...
עכשיו אחרי פסח את יכולה ללדת בשקט ללא חשש קטניות...כלומר ללא חששות קטנות או גדולות משום סוג..

אני גם כן מצפה..ובגלל לחצים בבטן חושבת שכל רגע זה עלול לקרות למרות שיש לי יותר מחודש.
בנוסף, אמרו לי באולטראסאונד היום, שהתינוק אנכי...שמעתי על הפוך אבל אנכי? על זה לא שמעתי...
מעניין מה זה אומר שאם פתאום יש צירים אז צריך קייסרי? יש לו עוד זמן להתהפך אבל מצד שני ..מי יודע...אולי לא הרבה זמן.

גם אצלי הוא היה אנכי בשלב כלשהו והתהפך לו כלפי מטה, הם יכולים להתהפך ממש עד הסוף
(במיוחד שהוא עשה כבר חצי דרך) יש בלידה פעילה, אם אני לא טועה כל מיני תרגילים איך להעזר בכוח הכבידה לעודד אותו לרדת (הרי הראש הכי כבד)