מזמור לילה

[עטוף_ברחמים*]

חזק.

[אי_ננה*]

צמרמורת מהשיר האחרון של גיורא

[מזמור לילה]

חוזרת לכאן לרגע, מעכלת את השינויים באתר ומנסה לעכל את המציאות הבלתי ניתנת לעיכול.

תמרוש כתבה לי פה פעם (ובעוונותיי בלי צ׳יק-צ׳ק אין לי מושג איך לקשר ציטוטים ולסמן כינויים):
״אני לא אפרוש כאן את כל משנתי בנושא (זה נאום ארוך). אבל בתכלס, ישראל מצטיינת כבר עשורים בהיעדר של התנהגויות-שלום, קרי: מיומנויות של conflict management.
אין את זה לחבר'ה. לא לומדים את זה בשום מקום.
התרבות שלנו, לאורך כל שנות ילדותי, קידשה את ה"שלום" בתור משהו קסום ונפלא שיושבים על התחת ומחכים שהוא יבוא. אני נולדתי לשלום שרק יגיע... אני רוצה, אני רוצה להיות כבר בו
פחחחחחחחח.
ביומיום, "שלום" הוא משהו שעובדים עליו ובונים אותו ומשפצים אותו, לבנה אחרי לבנה. בכל אינטראקציה אנושית.
אבל את זה, החברה בה את חיה לא יודעת ולא רוצה לדעת.״

אז אני חוזרת לרגע לעצמי, לבשמת, לתמרוש, ליוליקו, לדוכיפת, לכל הנשים פה, לנהר, ל-2020, לתפוחי האדמה, לשיח מכבד, לחכמות שבט סביב המדורה ולאלוהימה יודעת מה עוד.
כמה נחמה יש במקום הזה.
ומזכירה לעצמי:
יש נחמה. חייבת להיות. ותקווה. חייבת להיות.
 

[מזמור לילה]

אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב חָזַרְתִּי לְעַצְמִי.
אֵינִי יוֹדַעַת לְכַמָּה זְמַן יָצָאתִי,
מַה שֶּׁבָּרוּר הוּא כִּי הַחֲזָרָה נוֹחָה.
הַמִּשְׁקָל שֶׁלִּי מֻכָּר לִי.
מֻכָּרִים לִי רָמַת הַהַכְנָסָה,
טַעֲמֵי הַלְּבוּשׁ וְהָאֹכֶל.
מֻכֶּרֶת לִי הַיְשִׁיבָה עִם הָעֵט בְּפִנַּת הַמִּטְבָּח,
מֻכָּרִים לִי שִׁירַי.מֶה הָיָה בְּעַצְמִי כְּשֶׁיָּצָאתִי מִמֶּנּוּ,
הֶהָיָה בּוֹ רִיק כְּמוֹ מִסְגֶּרֶת שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנָּה הַתְּמוּנָה,
אוֹ שֶׁמַּשֶּׁהוּ אַחֵר מִמֶּנִּי הִתְרַחֵשׁ בּוֹ.
כֵּיוָן שֶׁבְּדִיּוּק אָז יָצָאתִי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.מַדּוּעַ יָצָאתִי, מֶה חָשַׁבְתִּי שֶׁאֶמְצָא,
וּמַה מָּצָאתִי כְּשֶׁהָיִיתִי מִחוּץ לְעַצְמִי.
כֵּיוָן שֶׁכְּבָר חָזַרְתִּי, לֹא אֵדַע לוֹמַר עַל כָּךְ דָּבָר.

(רוחמה וייס)

[מזמור לילה]

אֲפֹרִים וְיָפִים וּפְשׁוּטִים
שָׁמַיִם
אָפֹר וּפָשׁוּט וְשָׁקֵט
הַלֵּב
הַיּוֹם מְבַקֵּשׁ לַעֲצֹם עֵינַיִם
שְׁתִיקָה גְּדוֹלָה וְרַכָּה שׁוֹתֵק הַכְּאֵב
בְּמָקוֹם אַחֵר וְרָחוֹק תִּקְווֹת וְחֵרוּת מַשִּׁיקוֹת כְּנָפַיִם
בְּמָקוֹם אַחֵר וְרָחוֹק הַדָּם אָדֹם וְחַם וּפוֹעֵם
בְּמָקוֹם אַחֵר
ישנה יָדְךָ הַמּוּשֶׁטֶת
בְּמָקוֹם אַחֵר וְרָחוֹק שִׁירִי שָׁלֵם

(רות דולורס וייס)

[ותיקה]

געגועים לכתיבה שלך מזמור_לילה ❤

[מזמור לילה]

תודה ותיקה. מחפשת את הדרך לזחול חזרה אל הכתיבה.