באופן טבעי

וטרם פגש את התרגום של יצהר ורדי. מתאבן. יעני מְתַאֲבֵן, הקטע הקצר הזה.
פגשתיהו לפני זמן מה באינטרנט. הנה, תטעם בעצמך:
www.literatura.co.il/old/ivardi001.html

<מויש, עדיין מהגלות>

האם ניתן לגדל זעתר בגינה בבית ?

אנחנו עושים את זה. בקלות, זה אחד הצמחים העמידים שיש (-:
זכור שהזעתר (המשובח) שתקבל אינה תערובת זעתר (מה שנמכר כתבלין המכונה "זעתר").

אנחנו גידלנו זעתר בבית במשך שנים. הוא גדל לממדי פרא.
צריך להבדיל בין הצמח המכונה זעתר, ששמו העברי אזוב, לבין תערובת התבלינים המכונה זעתר. הרכיב העיקרי של התערובת הוא אזוב (או צתרה ורודה, או צתרנית, ויש עוד צמחים בעלי טעם דומה לנ"ל שמחליפים את האזוב - הכל לפי מה שנפוץ באזור הספציפי), ומלבדו יש בה מלח, סומסום, סומאק ואינני זוכרת מה עוד.

זכור שהזעתר (המשובח) שתקבל אינה תערובת זעתר (מה שנמכר כתבלין המכונה "זעתר").

הגעתי למסקנה הזאת לאחר ששתלתי את הקופסה המרובעת ולא צמח דבר.
תודה .
פעת קטפתי צמח אחד כולל השורשים העברתי אותו והוא לא נתפס באדמה לכן שאלתי.

אני קניתי שתיל במשתלה (5 ש"ח. אולי 10). ענף אחד מהשיח שלנו משגשג בגינה של חברה.
הנה עוד שתי דרכים, בהצלחה!

ומלבדו יש בה מלח, סומסום, סומאק ואינני זוכרת מה עוד.
אוג הבורסקאים, לא? או שאולי זה הסומאק.

ענת,
נכון, סומאק הוא שמו הערבי של אוג הבורסקאים.

תודה.
אני כבר נכנסתי לכאן בעבר ומצאתי את דף הבית שלך נעים ומעניין, אלא שלא היה לי שום דבר חכם להוסיף (שלא להפר את רמתו הגבוהה וכו')...

<אם מישהו יכול להמליץ לי על פורום אחר ברמה דומה, שיקום!>
קמתי.

טוב, טוב. אני גם אפרט.
פורום תרבות עברית בתפוז.
אמנם ממשק משתמש שונה, אבל החברה נעימה, והדיונים (ואף ההלצות) ברמה גבוהה.

גילה אל תעשי לי את זה!
גם ככה אני מבלה יותר מדי בימים האחרונים מול המחשב!
אז לגלות עוד פורום!

Brachi.
קיצור של ברכה.

שרון...
למה את הולכת לקרוא מה שאני כותבת למייק, בכלל? (-;
(כולם קוראים הכל, זה בסדר...)

אני הולכת לקרוא היכן שאני חושבת שאתעשר.

אחד הביטויים האהובים עלי: כל יום לומדים דבר חדש.
(ד"א - לאחרונה, זה היה רק בתחום הרגשי וההורי, שהיו מאד מעגליים )
ועכשיו, משגיליתי את דפך המלבב, אני רואה שטעות בידי: אוכל ללמוד הרבה יותר מדבר אחד כל יום...

ובסה"כ נכנסתי כדי לומר לך שמאד שימחת אותי בתגובתך בדף הקול של באופן טבעי ועוד מאד שימח אותי שמיד כשהגעתי ליומיון הערב (רק בשש בערב לצערי ), שאלתי מי אתה, והשיבו לי שאתה אש"י. זה שימח אותי פעמיים - פעם ראשונה, שקיבלתי תשובה, ופעם שניה שאתה שלה. (בסדר, גם ושל עודד ושל השניים שעדין לא, אבל זה לא קשור.)

ובנימה הדומה למה שאמשלי (הפולניה, נו מה?!) היתה מאחלת לי ביום הולדתי: מקווה שאזכה לקרוא עוד רבות טובות ומבדחות ממך בדפים שמבקרת
(או שמא / מן הסתם, מעתה אבקר יותר בדפים בהם אתה כותב? )
(אצל אמשלי הברכה היתה: שאזכה ממך לנחת ...)

לא ראיתי אותך ביומיון
דווקא חיפשתי, כי שאר הגברים שהכרתי כאן לא באו.
(יש למישהו גבר אחד לרפואה? חשבתי כבר שכולכם שפנים...)

שרון,
מייק לא היה ביומיון. הוא מדריך בימי רביעי.
אולי בספטמבר, בפארק הירדן...
אבל רועי ייצג את המשפחה. לא פגשת אותו?

כן, תיקנתי, זה כמובן מייק שכתב את הדברים הבאים, תודה, גילה, שהערת על כך. למחוק?


(יש למישהו גבר אחד לרפואה?)
אני לא רוצה להתהדר באשר לגבר, אבל רפואה זה לא השטח שלי. אולי את מכירה מישו/י שזה השטח שלו/ה?
כן, גמני סקרן לעשות המרה מוירטואלי לאופטי (-מיסטי), שזה ביטוי נייטראלי כדי לומר מעניין אותי איך את נראית. כמו שאומרת אשתי:

אולי בספטמבר, בפארק הירדן

ועד אז קבלי איחולי הצלחה ברישון ובלוד.

ליאת, תודה, גם מי שבטוח בעצמו זקוק למשוב.

<או שמא יש כאלה שבאמת בטוחים בעצמם ואינם זקוקים כלל למשוב, ואוי לנו מהם, בעוד שמי שזקוק למשוב בל יראה עצמו "בטוח בעצמו"?>

עכשיו זה היה מייק?

רועי-שרון-הבעל-של-יונת? (אותו דווקא ראיתי לשבריר שניה)
או שאני עושה סלט?

כן, שרון ג, הוכחת כבר קודם כשרון בלשי, וגם הפעם לא טעית.

<או שמא יש כאלה שבאמת בטוחים בעצמם ואינם זקוקים כלל למשוב, ואוי לנו מהם, בעוד שמי שזקוק למשוב בל יראה עצמו "בטוח בעצמו"?>

אכן אוי לנו.

כלומר, אוי לנו אם הם קיימים.

ובכן, כן. "עגלתו של תוספות יום-טוב" הוא סיפור של מנדלי מוכר ספרים.
וואללה, לא ידעתי. תודה!

<ולגבי תוספות יום-טוב המקורי - אשתדל ללקט אינפורמציה מחר>

משנמצאתי???
|נבוך| נו, כן.
אבל לא קורה לך שאתה מושפע מטקסטים שאתה נחשף אליהם? בכלל, חשוב כמה טוב שלא כתבתי את שכתבתי כשעוד הייתי תחת השפעת ניסוחי פס"ד...
טוב, טוב, אשתדל לא לכתוב כך כשאני כותבת אליך.

הנכדה קוראת לי.
איזה כיף! נשיקות!!!

הפסדת קשות כשויתרת על האתר האחרון
זה לא שהיתה לנו ברירה...
כשהילדים החליטו שאחד כן ואחד לא, התכוונתי לבוא לבד עם האחד שכן, אבל הוא רצה אבא, אז כבר הבנו ש(שוב )עברנו מזמן את שעת הגג שלהם, וצריך להתקפל.
גם לארוז את הילדים באוטו היה קשה, ורק הבטחה שלי שיהיו עוד טיולים כאלה ("כן, יחד עם כולם") שכנעה.

תודה, לא אמרנו.

זה ממש חוסר התחשבות (מצידם). כי לא רק אתם הפסדתם, הן גם אנחנו הפסדנו אתכם.
מתחייבים להשלים.

שלום מייק!
מצטערת על הטיול. רציתי לשנס כתפינו (עם הילדים עליהם) ולהשיג אתכם אבל היה רב של שלושה נגד אחד. גם כך היה ארוך (הלכנו עד העיקול, נחנו וחזרנו וכבר היה אחת ושלושים) אבל חבל לי שלא הלכנו אתכם וגם הרגשתי לא נוח משום שחיכיתם לנו וניסיתם להשיג אותנו. וגם משום שלא נפרדנו מכם.
ולכן אודה עכשיו: תודה רבה! נהנינו כל כך! מזמן לא היה לנו סוףשבוע כ"כ מוצלח. (והיינו בלפחות שלושה נופשים בארבע השנים האחרונות (-; ....).
מקווים להפגש שוב.

אני מקוה שזה אכן הפורום המתאים להתפאר:
היום, ממש היום, ה-24 במאי 2004, מלאו 70 שנה לעלייתי ארצה.
בספינה מאלכסנדריה לחיפה.

ועתה, בחודשים האחרונים, אני שב ומגלה את העולם דרך עיניו של הנכד, שגילו עתה בערך כמו הגיל שהייתי בו כאשר עליתי.

בוודאי, בוודאי!
מזל טוב! (כך מאחלים גם ביום-עליה, לא רק ביום-הולדת?)

מזל טוב@} למלוא 70 שנים לעלייה!

וואו!
70 שנה?
מדהים. לא חשבתי שאתה קיים על פני האדמה 70 שנה...

מזל טוב.
אלכסנדריה היתה מקום המוצא או שהתגלגלת לשם אחרי הרבה תהפוכות ברחבי העולם?
(אם מותר לשאול)

מזל טוב! @}

מטוס זעיר ללא טייס.

שרון,
אני מרשה לעצמי לענות במקום מייק (מנצלת את העדרו כרגע...):
מייק הוא יקה גזעי, ואלכסנדריה היתה תחנה בדרך (אפילו לא ידעתי עליה).
אשר לקיומו יותר מ-70 שנה - גם כשמכירים אותו לא מאמינים. יש אנשים צעירים ויש זקנים, וזה לא ממש קשור לגיל הכרונולוגי.
"זקן פעיל הגדיר זקנה:
זה גיל שבשבילי
הינו תמיד 20 שנה
למעלה מגילי".
(חנניה רייכמן)

מזל טוב! @}

מזל טוב!

אלכסנדריה היתה מקום המוצא או שהתגלגלת לשם אחרי הרבה תהפוכות ברחבי העולם?
זה היה רק כדי לבלבל, ומצטער שהצלחתי. בתור יקה אפרט: ברכבת מפרנקפורט למילנו, בספינה ממילנו לאלכס, משם לחיפה, משם ברכבת ללוד, והלאה לירושלים, תחנה סופית למשך 15 שנה. הזכרון הכי מוקדם שלי הוא תמונה של עצמי מטפס על רציף בתחנת הרכבת בחיפה או בלוד, מגיל שנה וחצי.

סליחה על החטטנות.
זה תמיד מרגש אותי לשמוע אנשים שממש חוו את ההיסטוריה שלנו על בשרם.
מה שאני למדתי בתע"י בביה"ס...
מאוחר מדי, למדתי שגם סבא שלי היה חתיכת תע"י בעצמו. הוא נפטר כשהייתי בת 17 ולא הייתי מוכנה להקשיב לאפחד (חוץ מלעצמי אולי, וגם זה בקושי)

סליחה על החטטנות.
שרון, זה בסדר, כל אחד מת שיחטטו בנשמתו, רק לא כל אחד מודה בזה.

אז אני אשמח לשמוע עוד...
תמיד נראה לי כאילו החיים שלנו כ"כ אפורים ומשעממים (ברוך השם!) לעומת החיים בתחילת המאה העשרים.
חלוציות, מלחמות. מי ששרד את כל זה חייב להיות משהו מיוחד.

תודה! @}

הדעה השנייה - שאינני זוכר של מי היא
(תוספות, לגבי הפקת התכלת)
תוספות יקירי,
פתאום נזכרתי בדיון הישן.
ובכן, מי שכתב דוקטורט על הפקת התכלת (ודאי לא הראשון ולא האחרון) הוא... הרב הרצוג, שהיה דומני הרב הראשי של יהדות סקטלנד, לפני שהתמנה הרב הראשי של יהדות אשכנז בפלסטינה (א"י). את בניו המפורסמים גידל בבית מפואר ברחוב שגם אני גדלתי בו, אבן-עזרא.

בוקר טוב,
יש לי טבע כזה שכשאני רואה ציטוט אני חייבת תכף לברר מאיפה הוא הגיע.
אז ראיתי שכתבת על "פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה" וזה מה שהתברר:
המשפט נאמר על ידי המתורגמן במחזה "בית התה של ירח אוגוסט" (1953) של ג'ון פטריק.
בסרט שיחק את התפקיד מרלון ברנדו. (מתוך: ויקיפדיה).

<ובכלל נהנית לקרוא את הדברים שאתה כותב כאן באתר>

אמא של אנ"נ,
(אי אפשר לקרוא לך בשמך הפרטי, יעני "אמא", כי יש לי עוד עם שם זה)
תודה.
באיזה הקשר נאמרה הברקה זו?

אי אפשר לקרוא לך בשמך הפרטי
אפשר לקרוא לי יעל - ובדרך כלל אני גם עונה.
ה"הברקה" נאמרה היום בדף הנערץ כל הנשים קצת לסביות, בשעה 4:26.

<הערת את הציפורים?>

הרגע ראיתי ציוני דרך, אתה זקן השבט ?

מה, גם שלכם ממנכ"ל? שלנו אוהב לפקד ביד רמה ובכל כובד האחריות: "אמא, בואי לאכול!" "[אחות], קומי! " "אבא, זוז!" מתוק!

_דף נבירה עצמית. בדוק האם בסדר לך, או לא.

מייק,
הגיע אלי, מיד שלישית-רביעית ומעלה, המייל שהפצת בנושא משאל הבניאס
מדוע שלא תפתח גם כאן דף בעניין חשוב זה?

כרמית,
אני שייך לאסכולת "ענה בדף שנשאלת בו".
התשובה היא כן, אם הבנתי למה הכוונה, מצדי זה בסדר גמור, אין לי כל בעיה עם זה.

שרון,
לא חשבתי שזה מתאים הנה, ואני כועס על אחרים המכניסים נושאים ש"אינם שייכים" לדעתי. אבל אולי בכל זאת אתה צודק...
מכל מקום -- המשאל נסגר מחר, מאוחר מדי.
אני מקוה שהצלחתי במאמצי, שהמכתב הנ"ל היה רק אחד מהם.

ובהזדמנות זאת – יישר-כוח גם על יתר מעלליך, כולל ספר בתרגומך שאני שקוע בלמידתו עכשיו
תודה ספר הארכיאולוגיה, במקרה?

היי מייק!
תודה על הערתך החביבה בדף שלי.
מצטערת - לא התאים לי לנסוע צפונה בסופשבוע הזה.
אבל הייתי בפארק הירקון בזמנו - אולי בטעות ראיתי אותך שם? (את יונת ורועי ראיתי)

בטח תהיה הזדמנות נוספת!
(ינחם אותך שגם אני מאד רוצה לסמן לידך וליד אש"י? אני חושבת שבסוף אאמץ אותכם לסבא-סבתא וירטואליים. יש לכם את האיכויות השמורות רק לאזרחים ותיקים טובי לב שכאלה. תאר לעצמך שאתה לא ממש רחוק בגילך מסבתי מצד האמא (אאל"ט)...למרות שנדמה לי שיונת ואני דווקא קרובות בגיל)

ושנה טובה גם לכם!

(תמסור גם לאש"י ולכל המשפחה!)

<האופטימטריסט שלי טוען שזה מה יש, נקודה.>

יש בחלונות (2000 ומעלה) תכנית שירות קטנה בשם magnifier שמציגה את האיזור שתחת סמן העכבר בגודל כזה שגם האופטמיטריסט שלך היה רואה.

שנה טובה
(וגם לאש"י יקירת אריך קסטנר של דרום מזרח לבנון)

@}

מי אמר שהנאומים שלי על מעבר מהעיר לכפר נפלו על אזנים ערלות? הנה, בנסיעה חזרה עילם מיד התנדב לעבור לגור בישובכם - גן משחקים (הוא סיפר שהוא ראה אחד, אז אני מניחה שזה נכון), שבילים לאופניים וילדים שאפשר 'להכין' איתם שדות אורז...מעט דרישות, אבל מהסוג הנכון

נהננו! תודה!

תודה.
איך אסביר איזו תודה זאת? איני יודע. שמחת אותי, ואת דעתך אני מעריך מאוד, ויותר מכך - את זה שאמרת לי אותה.
שוב תודה.

מייק, תגיעו לטיול בשבת?

מותר גם לי לענות?
כן.

בטח.
יופי!

בוקר טוב, זוכר את זה? משהו השתנה לדעתך?
_בחיאתכום!
מה החלוקה הזאת למגרות???
זה ממש לא מתאים כאן.
יופי לי לקרוא על מי שמגדל תינוק בלי חיתולים, ואין בלבי כל טרוניה על מי אשר - מסיבה זו או אחרת שאינני בא לשפוט אותה - איננה מיניקה אחרי גיל חודש. או אף מהרגע הראשון. ושכירת מטפלת איננה פוסלת אף אחד/ת, גם לא שכירת סבבתא.
ואמא שאף פעם לא חשה סובלת מהמצבים שהאמהוּת מְזַמֶּנֶת לה - אינה אלה שקרנית. גרוע מזה, משקרת לעצמה.
אז תפסיקו עם רגשות האשם שאינם מתאימים לכאן, היו כֵּנים עם עצמכם ופתוחים לדעות הזולת כמו עד כה, והעיקר - כתבו בלי להתנצל.
וסליחה על ההתפרצות ועל ההטפה ועל ההתנשאות-כביכול, בחיי שאני וגם את רובכם_

מתוך הקול של באופן טבעי .

תודה @}

שלום! מה שלומך? מה שלומכם? יש איזה שבעתלפים דברים שאני אמור להגיב אליהם ולא עשיתי זאת. סליחה. <מתבייש בפינה> <ביטוי שלך, לא?>

שלום מייק, יש לי שאלה שנתקלתי בה לאחרונה. האם אבקנים של פרח תמר יכול להיות בעל תכונות תזונתיות (לא להריח אלא לאכול)? פשוט כי המליצו לנ ולא לשאוף את תפרחתו באביב הקודם (לצליל שפרון ולי) מחשש התישבות אבקנים על הריאות, וכתוצאה מכך חשש לזיהום מחור יכולת של הגוף לנקות עצמו מאבקנים אלה( שיושבים ומתנחלים בריאותינו). לאחרונה פגשתי את יהודה כהן מעין גדי שסיפר לי שלאבקה יש ערך תזונתי עשיר וגם על סיפור שיש רבי ששולח נשים עקרות אליו ואבקה זו יכולה לעזור להרות. ובכן האם אפשר "להסתכן" ולהתחיל לאכול כפית אבקת תמרים כל בוקר?

טוב לראות אותך חוזרת.
תודה! כיף לחזור! ולו כדי להפרד שוב...

מה קרה? נגמרו הבחינות והעבודות?
התשובה נחלקת לשניים - מחד, לא, לא נגמרו. לצערי חובות ההגשה נמשכות אל תוך הסימסטר החדש (שמתחיל, הצילו, ביום ב' הקרוב). מאידך - יש איזו תקופת רגיעה קלה, אולי כי אני כבר מותשת וזקוקה לקצת שקט מהמטריה ה'חינוכית'. אז באתי לכאן לנקות את הראש ולטעון קצת מצברים. כיף שהמקום הזה קיים.

איך את זוכרת פרטים זעירים אחרי כל כך הרבה זמן?
התשובה נחלקת לשניים - ראשית, עבורי מרבית הפרטים הללו אינם זעירים. שנית...ניהלתי יומן...

יאללה, שיהיה שבוע טוב!

<צ'לק?>

אפשר שאלה?
בעלי חזר אתמול מקנדה (מרכז קנדה saskatoon), סיפר על שדה של עשב דליל מלא בורות בקוטר של 10 - 20 ס"מ שבניהם מתרוצצות חיות באורך של כ- 20 ס"מ. מדי פעם כשיש רעש או שמישהו עובר נשמעים ציוצי אזהרה וחלקם נעלמים בתוך הבורות. אני ישר אמרתי נברנים אבל מחיפוש באינטרנט הוא אומר שזה ממש לא דומה. הנברנים יותר שעירים והוא מתאר אותם קרחים למדי.
אולי יש לך רעיון, שם, תמונה?
תודה וחג שמח

האם זה מה שבעלך ראה?
הם נקראים כלבי ערבה Prairie Dogs, ונוהגים לעמוד על שתי רגליהם האחוריות בתוך החורים. אפשר לראות לפעמים שדה שלם עם היצורים המצחיקים האלה עומדים בתוך החורים, ועל פניהם הבעה סקרנית-רכלנית.
פרטים נוספים כאן

תודה רבה רבה, זה בדיוק זה.
גיא מוסיף "את רואה איזה כיף לי שראיתי אותם", בהתרגשות רבה.

"את נראית נהדר! השמנת כמו חזיר!".
אכן מחמאה.
תודה וחג שמח!

איזה עולם קטן. אני הבן של אלי סלע (הדרכת אותו שנה שעברה). טוב לדעת על מי כל הסיפורים שלו

שלום מייק,
אולי אתה תדע לספר לי משהו על מקורות המים של הסחנה?
(כל מי ששאלתי לא ידע בדיוק...)
איך זה שתמיד הם בטמפרטורה של 28 מעלות?? (אני שחיתי שם בנובמבר כדי לבדוק את ה'אגדה' הזו...)
מהיכן בדיוק הם נובעים? לאן הם מגיעים בסופו של דבר?
מישהו אמר לי ששואבים אותם ומחזירים אותם למעלה הנחל זה הזוי לגמרי נכון??
לאחרונה ראיתי שעובדי גן השלושה מפזרים חומר לבן פתיתי (כלור?) על המדרגות בתוך המים כדי 'להרוג את הירוקת',
כמעט 'הרגתי' אותם בחזרה על זה שמקלקלים לי את מקווה המים הכי נקי/טבעי שאני מכירה.
יש משהו מאוד לא ישראלי בזרימה האיןסופית הזאת של הסחנה, לא? כל-כך הרבה מים וכל הזמן- איך זה יכול להיות?

מייק נסע לחו"ל? או שהשאלות שלי לא במקום הנכון?

השאלות במקום הנכון. מייק לא נכנס בימים האחרונים. אני אפנה את תשומת לבו.

יא, כמה שאלות בבת אחת!
טוב, נתחיל.
אולי אתה תדע לספר לי משהו על מקורות המים של הסחנה?
מקור המים של עין עמל (סחנה בערבית) הוא תת-קרקעי, כלומר שזה מעין, כפי שמעיד עליו גם שמו. מסתבר שמקורו עמוק באדמה, שהרי ככל שיורדים עמוק יותר מגיעים למקום חם יותר. במכרות מקובל כי על כל 100 מ' ירידה עולה הטמפרטורה ב-3 מעלות. ומה משמעות השם הערבי? סחנה פירושו, כמה מוזר -- חם!
איך זה שתמיד הם בטמפרטורה של 28 מעלות?? (אני שחיתי שם בנובמבר כדי לבדוק את ה'אגדה' הזו...)
זה טבעם של מעיינות גדולים, שמימיהם נובעים מן האדמה תמיד בטמפרטורה קבועה, ואינם תלויים כלל בטמפרטורה של האויר סביב. כך בחמת-גדר, למשל, שנובעים שם מעיינות אחדים, אחד בטמפ' של 39 מעלות צלסיוס, אחר בטמפרטורה של 50 מ"צ, וכל אחד מהם שומר על טמפרטורה קבועה ואחידה כל השנה. כך גם, להבדיל, בעין דן, שטמפרטורת המים שלו בקיץ ובחורף תמיד 15 מ"צ, כך שבקיץ המים קרים לנו נורא, ובחורף דוקא די נעים להכניס יד לתוכם. נכון, "ככה זה" איננה תשובה, אבל באמת זה ככה.

מהיכן בדיוק הם נובעים?
אם אינני טועה הם נובעים בשולי הבריכה ובקרקעיתה. הבריכה היא מלאכותית, מאגר של מי המעין, והיא נוצרה בגלל סכר שנבנה כדי לאגור את מי המעין.

לאן הם מגיעים בסופו של דבר?
לנחל עמל (אסי בערבית), הנשפך בסופו של דבר לירדן.

מישהו אמר לי ששואבים אותם ומחזירים אותם למעלה הנחל זה הזוי לגמרי נכון??
לא יודע, אבל זה לא נראה לי הזוי. אם מוקצבים לצורכי הטבע רק מעט מים, והנופשים רוצים להנות מהרבה מים -- יהא זה הגיוני למחזר את המים. זה מקובל בכמה מקומות, ולפעמים זה גם כלכלי.

_לאחרונה ראיתי שעובדי גן השלושה מפזרים חומר לבן פתיתי (כלור?) על המדרגות בתוך המים כדי 'להרוג את הירוקת',
כמעט 'הרגתי' אותם בחזרה על זה שמקלקלים לי את מקווה המים הכי נקי/טבעי שאני מכירה._
יש מחיר שצריך לשלם כדי שהיופי הזה יעמוד לרשות הציבור. וזה בין היתר כדי לנהל בטיחוּת. כאשר מתפתחות אצות חלקלקות על המדרגות (ומדרגות -- זה טבעי?) צריך לאפשר הליכה בטוחה עליהן ולהשמיד את האצות. דומני (אינני בטוח) שמקובל לעשות זאת במלחי נחושת, שהם רעל לאצות, ואינם מזיקים לבני-אדם.

יש משהו מאוד לא ישראלי בזרימה האיןסופית הזאת של הסחנה, לא? כל-כך הרבה מים וכל הזמן- איך זה יכול להיות?
כן, אולי בגלל זה, בין היתר, זה אתר כל כך פופולרי.
והעיקר -- תהני!!!

תודה מייק, חיכיתי למענה הזה @}

אבל גם נעצבתי קצת...
היה לי נעים לחשוב שהנביעה הזו שופעת וזורמת וטבעית ועכשיו אני מבינה שבאמת יש מצב שהמים ממוחזרים שם שוב ושוב. היכן אפשר לברר לגבי העניין הזה באופן וודאי??
למה לדעתך לא משתמשים במקורות הללו לשתיה? או שמא כן משתמשים?
מה הכוונה ב אם מוקצבים לצורכי הטבע רק מעט מים מיהו הקוצב?

רוב המעיינות באיזור הם מעיין שכבה שנוצר למרגלות הגלבוע. האם גם הסחנה הוא כזה? ואם כן, מדוע הוא נובע ממעמקי האדמה יותר משאר המעיינות?

מייק?

... וכל צבאם,

_היכן אפשר לברר לגבי העניין הזה באופן וודאי??
למה לדעתך לא משתמשים במקורות הללו לשתיה? או שמא כן משתמשים?
מה הכוונה ב אם מוקצבים לצורכי הטבע רק מעט מים מיהו הקוצב?_
פני לדובר רשות הטבע והגנים, ו/או לדובר השרות ההידרולוגי הממשלתי.

החלמה מהירה לרגלך! וגם לבעליה

רפואה שלמה, מייק!
<בדיוק קראתי שמישהו מתבלבל בינינו בגלל ה"מהות" - וחשתי גאווה. אבל זה לא קשור כרגע. רפואה שלמה.>

אני כל כך מפונק, לא רגיל להיות מוגבל גופנית.

שמחה לשמוע על השיפור במצב!

<עונה בדף אחר, בניגוד לעקרונותי>
שמתי לב. המחווה הוערכה עד למאוד

מה קרה?!?
כך או כך - רפואה שלמה
> שואלת בדף אחר, בניגוד לעקרונותי <

החלמה מהירה @}

<מאחלת בלי שום עקרונות >

טוב. קראתי את קיצור התיק הרפואי במשרדה של שרונגימל.
(עיקר מה שראיתי - החולה מתלוצץ עם רופאיו.)

אז קודם כל - החלמה מהירה!
שנית -
לבעלי קרה שהוא קרע שריר. פיזיותראפיסטית (מומחית במיוחד וכו') איבחנה וגם נתנה לו ערמת תרגילים שמפעילים את השריר המסוים.
אזולי גמתה רוצה לעזור לעצמך ככה.
זה לפחות לעשות משהו (2 סטים של 10 דקות ביום ), במקום רק לחכות...

הי, השלומות לך?

תודה לכל המתעניינים, הנה דיווח מעודכן. שרון, כל כמה זמן ראוי לדווח? כל 4 שעות? גם בלילה?
טוב, אז:
חל שיפור בתנועתיות ובכושר לשרוך נעליים. הקימה מישיבה כבר בכלל לא בעיה, וזו התקדמות עצומה.
דברים אחרים עוד מרגיזים.
לא ברור באיזו מידה השיפור הוא תוצאה של הבראה, ובאיזו מידה -- של לימוד איך לבצע את התנועה המסויימת באמצעות שרירים אלטרנטיביים.
לגילה: מעניין מאד! אני דוגל בדרך כלל בהשקפה כי שריר שכואב צריך להפעיל, ואז יפסיק לכאוב. אבל אני משתדל לא להיות דוגמטי בשום דבר (פרט ל: לא-להיות-דוגמטי), וחשבתי כי במקרה של קרע בשריר (שאינני יודע מה משמעות המונח, וגם איש לא אבחן לי שאכן זה מה שקרה לי) -- הרי זה יוצא-מהכלל, וכאן הכי טוב לנוח, לא להפעיל את השריר. וזה הכי קשה לי. לכן היה לי מעניין לקרוא שמומחה הציע במקרה כזה כן לתרגל. כמובן, ברור לי שלשם ידיעה אם אכן זאת הפעולה הנכונה דרוש אבחון, וזה טרם נעשה. ויתכן שאחרי אבחון (בהנחה שיש כזה אובייקטיבי) יציעו מומחים שונים הצעות נוגדות. העיקר -- טוב שיש איזה רמז שאולי כן טוב להפעיל את השריר הפגוע, מכיוון שאני עושה זאת ממילא, למרות שאני משתדל להמעיט בכך.
<יאאאא, איזה כיף לספר על הצרות שלי!>

מצטטת (מעבר לכתף): "שרירי קרוע, אם לא מיד אז כמעט מיד לעשות תרגילים".
הסתיגות - האיבחון אצלו היה די מאוחר.

החלמה מהירה @}