נגה שפרון

הגבתי אתמול.
והבוקר אני אורצה להוסיף את זה (קצר מדי בשביל אטצ'מנט):

בסופו של דבר, אנחנו יכולים רק להיות אנחנו. אין אפשרות לבנייה מלאכותית - ובכל מקרה, על כל "אנחנו" שנהיה, תמיד נשלם מחיר כלשהו.
אז מקסימום יהיה חסר "שלב בהתפתחות" - לא נורא. אפשר להשלים אותו מאוחר יותר (בגיל 30 לכתוב על קרמבואים).
אז אולי זה לא כזה ביג דיל...

תגידי אם הצלחת לקרוא מה ששלחתי (זה בעברית)

שלחתי לך מייל.

קיבלתי!
תשובה מתחילה להתנסח לה במעמקי מוחי הקודח.

<ואני לא לוטרה>

הי טינקר!
הפתעה קטנה במיילך...בידקי.

טינק, הזוג דורש שאבלה עמו זמן איכות... אהיה בקשר!

אם למישהו פה נדמה שהשערוריה שהתרחשה היום באזור הר הכרמל תעבור בשתיקה - אז הוא צודק.
<הג'מבו התבגר>
<הייתה תקופה, איננה>

שלום לך.

לא מפחד ולא מתעלם, חס ושלום (אם כי היעלמותו המסתורית של דוד גיל לאחר איומי הסוד הכמוס, אכן מעוררת חשד...

) - וגם מיילך יוגב, אם כי לא היום. לצערי ממוטט אנוכי.

הי, את כאן! את כאן! ראיתי!

ממש בקרוב מייל בעינינים תכליתיים! בידקי הערב.

נתקבל ונשלח.
ו..תודה על ההתחשבות הצ'קלאקית

הודעותייך נכתבו כנראה אחרי רפרושי האחרון -- כך שלא יכולתי להגיב.
שלומי טוב, תודה!

<מביעה געגועים>
הנה באתי לבקר.
ביקור בזק.
וווווווווש.
צ'לאק.

שלום לגדולה!
@}

גם ממני.

שלום לכם!
להתראות לכם!

הי נגה!
בדיוק רציתי לכתוב לך שאני מצטערת על האטת התקשורת...
מיילים לוקחים יותר זמן (וגם רציניים יותר) אז רשימת החובות (הנעימים!) שלי הולכת וגדלה.

<מויש מתנצלת, וחוזרת ומבטיחה להשתדל יותר>

שלום אף ממני!
(התקשרתי לנייד אמש אך לא היית זמינה. אנסה שוב בהזדמנות קרובה).

הי נגה,
שלחתי לך מייל @}

הי! ראיתי שאת כאן. לאן נעלמת? ומה שלומך?

הי! בדיוק התכוונתי לבוא לכאן ולקרוא בשמך.
לאן נעלמת?
קיבלתי, שמחתי, ומחכה בקוצר רוח להמשך.
נראה מי תשלח קודם

שלומי טוב. עכשיו, זאת אומרת. מחלימה מוירוס בטן (כנראה), שקיבלתי מאחייניתי (כנראה), שקיבלה מאבא שלה (כנראה). חד גדיא חד גדיא.
אתמול פשוט פחדתי לשבת זקוף, אז לא הייתי כאן. נראה לי שבמצבים כאלה טוב שיהיה לפטופ בבית, עם כבל ארוך ארוך עד שקע החיבור לאינטרנט (המוחזק, כזכור, במפזר חום וכו'). אבל אין לי.
בכל אופן, הצלחתי לאכול פירה בתיבול מינימלי (כל כך לא אני, שאוהבת לתקוע שום ועשבים כמעט בכל דבר), וגבינה לבנה. אחרי יום וחצי של צום, ולילה של חום -- שינוי מרענן.

טוב, ראשון ראשון - מתאים הערב (אבל ערב, לא לילה...הקריסה צפויה בסביבות 22:00...)

שנית, את במקרה באיזורי ביום א'? עוד התרחשות חשודה בכרמל והפעם בתפקיד כוכב-אורח - המגזרית.

לבסוף - האזהרה שלך הגיעה שניה מאוחר מדי. מחקתי ורק אז קראתי את ההודעה המזהירה מהכתובת שלך. תודה לאל על פח האשפה וסל המיחזור. המייל האחר הוחזר מתהומות הנשייה (קצת קליפות בננה דבוקות) אבל עם תובנה בסיסית נכונה. כלומר - את צודקת באבחנתך. עם זאת...יש התפתחויות בהקשר הזה.
נדבר אחורי...

ובכללי - הרוגה אבל שלומי טוב!

ואללה. אתן מדברות על מסנג'רים ואני קוראת פה דפים רציניים.
>האמת, פעם ידעתי לעשות שיחת ועידה בטלפון. אני בטח יכולה ללמוד את זה שוב<
>מצד שני, אתן פשוט צריכות לסגור עניינים ביניכן ולהודיע לי<

קורה טוב, קורה טוב.
אני מתקדם ונהנה - והסיבה היחידה שהעזתי לשבור גמילה ולהיכנס הנה הייתה כי נתקעתי בכתיבה, ואני אצטרך לקרוא עוד איזה שני מאמרים לפני שאני ממשיך והיום אין סיכוי שאני אבין משהו אז מותר לי.

מה שלומך? שמתי לב שמאז שנפגשנו, הפסקנו לתקשר.
האכזבה הייתה כל כך גדולה?

זה בסדר...אל תרגישי אפילו צורך להתנצל (אמר יאיר, אחרי שהוביל להתנצלות במו ידיו.)
נראה לי שאני דווקא מבין.

טוב, נראה. מזל שיש משהו חדש להשתעשע בו באתר - רגע לפני שמיצינו את עצמנו.

<כחלק מתכנית הגמילה, יאיר קובע לעצמו דד-ליין שבו הוא הולך לישון. הדד-ליין הוא 1:00, אז אם לא נספיק להשחיל עוד מילותיים - לילה טוב!>

לילה טוב

(התכוונתי לנגה אבל בדיוק התאים גם ליאיר אז לילה טוב

)
לא, לא רוקמת. (ענתיקה. חשבתי שאוכל לענות אחרת אם אקח את השקית למפגש ביום שני אבל לא)

בוודאי שקראתי. אפילו היה מעניין.
רק מה, עכשיו תצחקי עליי, את נשמעת נורא צעירה (מהמרת על 16-20 ומקווה שלא מפספסת מאד) ואני הסקתי משם המשפחה הזהה שהמדובר בזוג. אחרי שקראתי את הדף שלך לפתע חשבתי - אולי אתם פשוט אחים? אבל כשקראתי בדפים של צפריר חשבתי שהוא נשמע יותר מבוגר. בקיצור - הסתבכתי.
ואז ראיתי שיש עוד שפרון באתר ולא זכרתי את השם. לכן החלטתי תוך כדי כתיבת שורות אלה לעשות חיפוש לפי "שפרון". כשהגיעו התוצאות כמעט נפלתי מהכסא. אתם המון אנשים! אז איך כולכם קשורים אחד לשני? והאם צדקתי כשחשבתי שצפריר הוא קלא אילן? אני כבר ממש לא בטוחה בעצמי...

וזה אחרי שהחלטתי שאני יורדת מהנסיון לפתור את התעלומה, ויאיר זרק לי עצם... ובזאת החזיר אותי למשחק..

והאם צדקתי כשחשבתי שצפריר הוא קלא אילן?

קרוב. ניתן לומר כי הוא אש"ק, אשק"א, או אש"ר.
סומך עלייך.

אח/אבא של קלא, אח של קלא אילן או אח של ???

דייייי!
נמאס לי.
שברו את הכלים ולא משחקים.
לרגע כבר חשבתי שהבנתי ואתם מהתלים בי.
מסובבים אותי בכחש...
אל תסמוך עליי. מי אמר שאני אבין? למה כולם מצפים ממני להבין?
אין אף שפרון שיש לו דף בית שהשם שלו מתחיל באות ר' (אלא אם יש רבנים במשפחה)

מה שכן מהחיפושים הגעתי למשפחולוגיה הבאה (אם לא עשיתי סלט גדול): ינאי הוא הבן של אורנה וצפריר וכנראה אח של נטע ונגה. הם גרים בנערן (?) ויש להם משפחה בטבעון (גוני?). לאח של אורנה קוראים גיל מלמוד. ויש גם רונן צליל ואורין?

אל תסמוך עליי. מי אמר שאני אבין? למה כולם מצפים ממני להבין?

אובזרבציה.

מה שכן מהחיפושים הגעתי למשפחולוגיה הבאה (אם לא עשיתי סלט גדול): ינאי הוא הבן של אורנה וצפריר וכנראה אח של נטע ונגה. הם גרים בנערן (?) ויש להם משפחה בטבעון (גוני?). לאח של אורנה קוראים גיל מלמוד. ויש גם רונן צליל ואורין?

קרובה כחוט. לא השערה, סתם חוט שפגט רגיל.

התנצלות: שכחתי את הנייד בבית (כמה טיפוסי, אני כנראה לא מתה על הנייד הזה, אחרי הכל) והייתי כמעט כל היום אצל ההורים. סליחה!
אהיה שם מחר שוב ואחפש לך.

נגה תודה על ההסבר הממצה.
הכתיבה שלך כל כך בוגרת את נשמעת לפחות בת 16. לא שהבדל של שנתיים הוא כזה גדול. מה שכן ראיתי דברים שכתבת לפני שנתיים לאחיך הקטן ושם נשמעת ממש קטנה. זה מאד בלבל אותי. את הערכת הגיל שלך כתבתי לפני שנכנסתי לאתר של ינאי. אחרי שנכנסתי הבנתי שאת לא יכולה להיות יותר מבת 16 או אף פחות, אם לפני שנתיים היית ממש ילדה... אבל, כאמור, אז הייתי מוטרדת יותר מדברים אחרים כמו אותו חילזון ידוע...
הרבה דברים הסתדרו לי עכשיו בזכותך.
אפרופו, ראיתי שהתלהבת מזה שקראתי באתר שלך... גם ל מה אעשה כשאהיה גדולה נכנסתי, לידיעתך...

אפרופו, אתם באמת גרים בנערן?
אם אני לא טועה, שרתתי בצבא ממש ליד, בבסיס של הנדסה קרבית (שכבר לא נמצא שם יותר). זה קרוב לעוג'ה או שאני מתבלבלת?

מוזר מאוד מה שקרה לדף ההוא... אם צריך לנתח אותו אז אחת המסקנות יכולה להיות שכמה שיותר מתבגרים פחות מבינים מה רוצים לעזעזל מהחיים. אבל ייתכן וזהו דף קומי. אני עוד לא סגור על זה.
חוצמזה לא נעלמתי (אומר בעודו הולך להעלם עכשיו לשבוע לפריז), והדף שלי קיבל אתמול תספורת מקבילה לזו שעל ראשי

אגב, אם אין לך בעיה כספית, ואת כן בעניין של צילום - לשלב בין לימודים להתמחות אצל מישהו זה הכי מעולה.

אהיה שם מחר שוב ואחפש לך.
מצאתי!
>סמדר ממחשב אחר<

רק שתדעי שהייתי כאן וקראתי.

(אני נכנסת מדי כמה זמן לבדוק מהענינים ומשלומך)

שלום נגה!
האם קיבלת את ששכחת בבית המקפית?

לא, גם מקפית שכחה.

ושלום לנגה @}

נגה, אפשר להזמין אותך ל-קרבה לילדים בוגרים?

אני שוב פה... לפחות ביומיים האחרונים. ואח"כ אעלם שוב ומתישהו אחזור. זו המחזוריות הבלתי קבועה של חיי, ואני אוהבת אותה ככה כי היא שומרת על חיים לא צפויים. אני תמיד צריכה להיות בהיכון לשינויים...
יש לנו שוב חתול במשפחה והשמחה גדולה. מאז מטולה לא זכינו (ואולי פשוט לקח הרבה זמן להתאושש מחתולי מטולה...). בכל מקרה, קוראים לו יאו (קיצור של מיאו), והוא קטן ומתוק. יוני רצה לקרוא לו DOG, ואני הטלתי ווטו בעבור זה שיש לנו פעוטה שהעניין עלול לבלבל אותה. אני חושבת שזה היה הרעיון אבל הוא הסכים להתפשר. מה נשמע אתך בימים אלו?
נשיקות וד"ש לכולם.

יש!!!

[-: תודה.
בטח יצֵא לנו לדבר פעם (-:

לא החמצתי משהו חשוב באקדמיה.

לא???

>הה, המשמעות, המשמעות<
>ונורת הדלק שלי שתחי'<

או אולי לא התכוונת לאז?

קבלי תמלוג
הו, תודה!

גם אני בקרוב באמצעי תקשורת אחר .

כבר מזמן לא השתתפתי בפעילות ג'מבואיסטית... מה קורה??
רק בעודי מנצלת הודעותיך בדפי אחרים כדי לכתוב לך, שמתי לב כי הושארה אחת אף אצלי...אז:
הממ..האמת שבג'מבו (כג'מבורי) לא קורה הרבה. עברנו בעיקר לשיחות רציניות כאלה, לא? דווקא שינוי, שלעת עתה, מוצא חן בעיני. התזה של גוד וויל היא הנושא החם האחרון (ראי דפו, דפקלא, דפי), והיא אכן מלהיבה ומרתקת (לפחות אותנו. אני מקווה שגם אותו...).
חוצמזה, נראה לי שה'מאחורי' מכלה את רוב מרצנו/זמננו, לא?
את ה בקרוב ממני כבר השמעתי, אז אפרד לבינתיים.

אה, כן, יתכן שבשבועות אגיע למרכז, יש סיכוי?

שמחתי מאוד לפגוש אותך, ואני מחכה לפגישתנו הבאה!
סיים היר!
מקווה שבקרוב.

<ועד אז, ע"ע אמצעי התקשורת האחרים>

היה כיף לקבל את הודעתך!!!
<זאת אומרת - חבל שרק הודעה>
<אבל כיף שהודעה>
<בקיצור - את מבינה>
<וסחתיין על האומץ!>

תודה, נהדרת.

נגתי, הלוא עימך יש ערוץ תקשורת אישי ומיידי יותר!

<הניצלתי?>
<מסתבכת והולכת. תרתי.>

בילוי נעים!
>כבר אמרתי, אז מה<

אה, נגה, פיספסנו הזדמנות לקיים את הדיון ב-בעיית גוף נפש...

שלם לך!
לי? אף אחד לא צריך לשלם לי...
>אבל בכל אופן, שלום גם לך. השבת?<

קיבלתי נזיפה. נזיפה חמורה, ממישהי מכובדת. ההגליה קרובה.

איך שב ניידך? אבחן זאת בקרוב.

אני צריכה לגמור לקרוא לפני שאני מרפרשת שוב...
>סמדר דווקא קוראת די מהר<

הו, אז את כאן!
ברכות על שיבת ניידך.
האם קיבלת את ששלחתי לך?

@}
הגיע! נשמע נהדר!
אכן אתקשר, אנסה עוד הסופ"ש.

לא קיבלתי.
מ'זתומרת?
החילזון מעל בתפקידו הדוורי?

<מויש יודעת שכבר עבר המון זמן מאז, אבל בכ"ז>

היתה הודעה ממך במשיבון שלי שאמרה משהו כמו "לרונן ולי משעמם ורצינו להציק" וכו' וכו'. מה לא ברור?

איזה ייאוש! איך אפשר להתחיל לערוך את הדף המתוסבך הזה?
אני מוכנה לעזור לך, אם תסבירי לי מה את מרגישה שחסר לדף הזה בצורתו הנוכחית. הוא צריך לעבור ל _מצב סיכום (נראה לי שדווקא דפים מהסוג הזה עוברים הכי טוב בצורה דיאלוגית, כי זה דף על תחושות, חוויות והשקפת עולם ולאו דווקא דף אינפורמטיבי)? להתפצל? יש חלקים שצריכים להימחק?

<את אמרת שלא מציקים לתוספות באופן פעיל.>
אני? מתי אמרתי את זה?
>סמדר לא זוכרת<

אה, ולגבי הכתבה על האקדמיה הדיאלוגית -- עד עכשיו הייתי בטוחה שרוגע היא מהצוות החינוכי של האקדמיה...
אחלה כתבה.
>סמדר כבר למדה שבענייני "באופן" אפשר בדרך כלל לסמוך על "הארץ"<

ניסיתי לקרוא שוב את מה אעשה. הייתי עייפה מדי, כנראה.
מחר, אחרי העבודה.

שליחה על ידי חלי_ש* » 30 מאי 2004, 01:34

נגה היי, מה נשמע,
קראתי את הכתבה על האקדמיה הדיאלוגית, וזה נשמע לי ממש כיף ומעניין להיות שם.
ביי

היי חלי, רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך..
מה שלומך?

אוי, נגה,
איך פספסתי אותך...
לא הייתי ליד המחשב, וכשחזרתי- את לא היית.

<בשליח הנוכרי עסקינן, כמובן>

גם אני מחוסרת בזמן לאחרונה, ומאוד מעניינת אותי האקדמיה בה את לומדת. המאמר היה די קצר וממצה ואשמח לקרוא עוד בנושא.
מקווה לפגוש אותך שוב. אולי בטיול הבא.

המאמר היה די קצר וממצה
למען האמת - רוב הציטוטים הוצאו מהקשרם.

אשמח לקרוא עוד בנושא.
יש את הדף אקדמיה דיאלוגית לבני נוער, נראה לי שאני צריכה לעבוד עליו קצת בשביל שאפשר יהיה לקרוא שם.. כבר מזמן לא הייתי שם.... בכל מקרה, אם אין שם פרטים שמעניינים אותך, את יכולה לשאול אותי שאלות, ואת יכולה גם למצוא חומר כתוב באתר "מקום" www.makom.org.il
כל האפשרויות האלו מתעלמות מהעובדה שאת מחוסרת בזמן לאחרונה, אבל זה מה שעולה לי לראש כרגע...

בטח ניפגש שוב מתישהו...

שמחתי מאד במשלוח הפרחים הרעננים. מפתיע שאת שואלת דווקא הבוקר אם אני עדיין רוקמת. החלטתי לשבת לרקום, והערימות כביסה וצעצועים בסלי הכביסה לא הניחו לי. ישבתי וחשבתי "אני חייבת לגייס מספיק קור רוח ושלווה ולהצליח לרקום בשבת השקטה הזאת למרות הסלים האלה באמצע החדר! אם זה לא יהיה הסלים זה יהיה משהו אחר! ככה הבנאדם לא יוכל לרקום לעולם כי תמיד יהיה משהו לעשות!"
ומאחר ואני יודעת לשלוט במצבים כאלה כתרגול רוחני, הצלחתי להתפנות לרקום. אחרי שביליתי שלוש שעות בסידור כל הארגזים. והנה, אני עכשיו פנוייה לרקום. אז אכתוב לך קצת.
וזו לא תשובה על השאלה אם אני עדיין רוקמת, כי אני עדיין לא יודעת אם אני עדיין רוקמת (-:
ומה שלומך?

אני ממשיכה לדון בראש בכעס שמחה התרגשות וסתם הבעות צהובות עם אנשים שאני לא מכירה גם כשאני לא יושבת מול המחשב.
לפעמים הסוגריים המשולשים משמשים אותי בסיטואציות אמיתיות.
הבעיה היא, שרוב העולם לא יודע מה זה. אז נניח שיש סיטואציה מבודחת בבית אני יכולה להוסיף בקול רם לכל אחד ממשתתפי הסיטואציה סוגריים משולשים. כשזה קורה מחוץ לבית, אני מוסיפה לכל אחד בראש סוגריים משולשים. לעיתים זה מביא לפרצי צחוק לא צפויים... נראה לי שסוגריים משולשים הם סוג של subtext.

ואני מדמיינת לי את חלי יחימוביץ מסמנת סוגריים משולשים באצבע ואגודל משני צידי הראש...

אהלן!
15 עוד בתוקף?

נגה?
רציתי לכתוב לך שנראה לי שהצליח לך הניסוי, ושאהבתי מה שיצא.
לפני זה, עברתי לעריכה, כדי לראות איך עשית את זה, וזה לא היה שם 0-:
חזרתי לדף, וזה נעלם...
עכשיו אני באמת תוהה אם אמת זה ענין של דמיון...

<מויש עייפה. בזמנים כאלו אפשר לאתגר בקלות את תפיסת המציאות שלה>

ואללה, טוב שאמרת לי. האזנתי עכשיו.
אני מקווה שאגיע.

איך היה הטיול?
וגם, בעניין הסוגריימים המשולשים-
לא ברור לי אם הבנתי שימושם-
זה כאילו, <הכותב מסתלבט על עצמו/מסביר את עצמו>?
והאם יש גם >הבדל בין סוגריים משולשים כאלה לאלה מהשורה הקודמת<?

<יערה מנסה להתמקצע באתר>
>הצליח לי?<

נגה, חשבתי שרק אני קשורה למשפט ההוא של חאן יא (-:
שלחתי לך תכתובת בדף החלטות של ילדים, סליחה שלא העתקתי לפה...חרוט לי באישונים לנצח.

תראי מה מצאתי עוד בדף של חאן יא:
_אביה נו (21.09.2001 16:54):
קראתי (רק היום) בדך של תמר רזנפלד שהזכרת נסיון שלילי עם "ילדי האדמה" - תוכלי לפרט?_

ראית מה זה? אביה נו גאונה! <טוב, אין מילה כזו גאונה. טוב, היא גאון!>
היא חזתה את העתיד! וָי היא צריכה לזכות בכל כך הרבה תמלוגים!

<נגה יודעת שענת התכוונה להראות לנגה באיזה תאריך זה נכתב. אבל נגה שמה לב לפרט לא פחות חשוב. אביה נו היא הראשונה שכתבה דך!>

מה פתאם!! זאת אומרת בטח, בטח! בגלל הדך כמובן!
עכשיו אני מנסה להבין מה מיוחד בתאריך.

אה, פשוט ה21.09.2001 זה כשהאתר היה בן שלושה חודשים.
<מפה, כל מה שכתוב, זה בגלל שאני לא כל כך עייפה ודי משעמם לי.>

למעשה, השינויים שנעשו באותו יום הם אפסיים לעומת מה שקורה היום. ב21.09.2001 נעשו שלושה עשר שינויים, ואילו ב21.09.2003 נעשו חמישים ושישה שינויים. (וכל זאת בהנחה שלא צוטטו כל מיני התאריכים הנ"ל לדפים שלא באמת נעשו בהם שינויים שאותם ימים.. את הדף שלי כבר הורדתי מהספירה.)

<אה, וגם אם כבר הזכרתי את אי העייפות והשיעמום הקל, ראית איך שצ'יק צ'ק היה בן שלוש וזה עבר ככה על סדר היום?>

לילה טוב, לא שינה טובה כי אני עוד לא הולך לישון.

<זה סבבית גם סבבית>

ככה זה כשהולכים מכות. לא שמים לב לימי הולדת. אבל רגע אם התאריך היה העשרים ואחת לשישי אז עוד לא עבר, לא? ואיך זכרת שאז הוא היה בן שלושה חודשים? ובכלל, איפה ההודעה הראשונה של צ'יק צק?

טוב, לא נראה לי שצריך להגזים. סך הכל דך. תופעה שולית. מה שיותר מעניין, אותי לפחות, בתור חציה את, זה מי הספרדיוניסט הראשון שהגיע אלי באופן.

טוב הוא לא היה בדיוק בן שלושה חודשים. הוא היה בן שלושה חודשים ושתים עשרה ימים. אני לא יודעת איפה ההודעה הראשונה, אבל ההודעה היחידה שיש בה את תאריך ההולדת של האתר היא ב שינויים בצ'יק צ'ק. זכרתי שהוא היה בן שלושה חודשים כי לפני שבועיים בערך עקבתי אחרי ההתפתחות של האתר.

אה, ענת, יום ההולדת של צ'יק צ'ק היא ב 9.6

אתם מחפשים את זה מזלטוב לאתר?

נגה, תראי בדף שלי בקשר למושג צינוקיה.
כשאביה שמעה היום בטלפון שהיא אם אמהות הדך, ציינה שזה כלום לעומת ענין הצינוקיה ותהתה אם זוכרים לה את זה...