הוא הודיע שהוא עוזב

[נינוצ'קה*]

ואני צריכה - בעיקר בלילה ממש לנסות להיזכר
להיזכר איך זה להיות אני
לבד
למצוא מתוך הדמעות גם שמחה

הלילה הוא זמן קשה ובעייתי
הוא לא מתפשר

[אורית_אוקו_ערוסי*]

קורתתוך.


אבל החלטתי שהמוטיב המרכזי לא יהיה פחד או נואשות, אלא שמחה על
החופש שקיבלתי להיות
חיזקי ואמצי

[את_לא_לבד*]

גם לי היה פעם אחד כזה.
היום אחרי 14 שנה שלא ראיתי אותו הוא יצר אתי קשר.
כשהוא בא ישר דיברנו על המערכת יחסים שלנו. מפעם.
הוא אבא היום לילדות ואני אמא לילדים. אני עם בן זוג והוא עם בת זוג
אני שמחה שיש לי איתו סוג של קשר, כי בכל זאת הוא בן אדם שממש אהבתי.
לא יכולנו לחיות טוב אם היינו ממשיכים ועושים ילדים זה עם זו.
אבל הכאב בזמן הפרידה היה כל כך חזק.
תשמרי על עצמך ותיצרי איתו קשר בעוד חצי שנה.
גם אם את עדיין לבדך וגם אם מצאת את אהוב ליבך החדש בינתיים.
אני לא יצרתי קשר.
אולי כדאי לחכות אפילו שנה.

[נינוצ'קה*]

הקשר ביננו לא ניתק לגמרי
יש לנו לסיים בירוקרטיות
ומהר מאוד המרנו את זה למשהו אחר

אני לא כועסת עליו
לא עושה לי רע לראות אותו או לדבר איתו
הבנתי שה"פרידה" היתה כבר, הוא רק נתן לה תוקף עם העזיבה שלו

אני ממשיכה לאהוב את כל מי שאהבתי פעם - תכונות האופי החיוביות נשמרו ברוב המקרים, ואחרי תקופת צינון אפשר להתיידד.

[ענ_בל*]

_בחרתי לבלות את יום הכיפורים אצל חברה - רק לא לבד.
לדבר, לחשוב, לצחוק ולבכות .. אבל לא ממש לבד._

בדיוק מה שרציתי לכתוב לך. במצב בו את נמצאת עכשיו, הכי חשוב שלא תהיי לבד. תמצאי את הרשת של החברות/חברים/משפחה שאת יכולה לסמוך עליהם. תבלי את הזמן הזה כמה שיותר עם אנשים אוהבים ואהובים. את לא אמורה להיות חזקה כל הזמן. אלה רגעים לא פשוטים בכלל. תרשי לעצמך.
באהבה רבה.

[הערסית_מהשכונה*]

האם מחשבה בוראת מציאות?

כן כן כן כן כן כן כן .....כן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כן
וכמובן שתקחי את זה למקום הטוב

[נינוצ'קה*]

כן כן כן כן כן כן כן .....כן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כןכן כן כן כן כן כן כן
יש!!!!
יש!!!
נראה לי שאני רק צריכה לחדד עכשיו את המחשבה!!
ולקחת את זה למקום טוב.

[הדס_מצוי*]

נינוצ'קה יקרה,
אני קוראת אותך כבר כך וכך.
וככה באנרגטי מחזקת אותך ללא מילים.
והיום, בגלל שאני לא ממש תקשורתית, בא לי לשלוח לך (עכשיו לקרוא לאט, במהירות של -5 קמ"ש) שיח של יסמין.
שיח שגובהו בדיוק גובהך.
שהוא מלא פרחים לבנים קטנים.
שמעננים את כולו בענן ריח מתוק ויסמיני.
ואני רוצה להזמין אותך,
להתעטף כל כולך בניחוח,
להכניס את הראש לתוכו,
לנשום עמוקות,
ולגמוע את המתיקות עד שתדבוק בך ותזרום עם מחזור הדם לכל איבר בך.
עד שהענן הזה יהיה בתוכך.
@}

[נינוצ'קה*]

הדס מצוי יש לך היכולת לגרום לי לדמוע..
תיכף אלך לישון, אנסה לנשום עמוקות את היסמין הקסום שאת שולחת לי
ולגמוע את המתיקות

זה מקסים

[נינוצ'קה*]

אף פעם לא הבנתי למה הכוונה כשאומרים דכדוך החגים
והפלא ופלא עכשיו אני מבינה
מבינה מדי
אכן מדכדכך, נטול אנרגיה של עשיה, מלא בדידות, לבדות, עצבות..
הרבה מחשבות
נסיון שלי להעסיק את עצמי, ביקורים אצל חברים, שיחות נפש, ציפייה

לילה טוב

[מיכל_צמות*]

_יש!!!
נראה לי שאני רק צריכה לחדד עכשיו את המחשבה!!
ולקחת את זה למקום טוב._
בהצלחה!

[נינוצ'קה*]

אני בלופ
ימים דומים
מלנכוליה ועצב
חשוך וקריר
כמו מחוץ לחלון ככה בתוך ליבי

נכנסתי עמוק בעירות מלאה, בידיעה ש"לא כייף" שם ובכל את הלכתי לשם
בוחנת את כל פינות העצב, מתהלכת בחושך הגדול בצעדים מדודים
טועמת ונכווית, נכווית ומוסיפה לטעום
עוד מהעצב, עוד מהצער
עוד מחשבה מחדדת
עוד בדידות

למה אני דוחפת את עצמי לשם?
הלא תיתכן פרידה ללא שברון לב?
למה הבדידות היא כצל של שד ענק, עומדת וממתינה מסתירה עצמה ותוקפת ברגעים רגישים כשאת לא מוכנה?
מתי לעזאזל יסתיים התהליך הזה
האם באמת אעבור איזה זיקוק
האם יש דרך או מסלול אותו אני עוברת כעת ולטובת מה?
לעיתים נדמה שהעצב פה על מנת להיות ללא מטרה נעלה, רק כי זו בריחה, כי זה הכי קל, כי זה הכי זמין

[הדס_מצוי*]

מתהלכת בחושך הגדול בצעדים מדודים

אני של הים.
ובמעמקים הרבה חושך.
ובתוך החושך אלומות אור קטנטנות.
שהצליחו לפלס דרך בתוך המים.
ואלומות האור מביאות חיים מרהיבים לפינות החשוכות.

שולחת לך אלומת אור.
ואת זה:
http://grm.m.walla.co.il/briefcase/00f3 ... /DV094.JPG

אשרייך על האומץ הגדול להסתובב במרחבים החשוכים



<הקרדיט על התמונה לד"ר רמי קליין>

[שיפון_1*]

פתאום בעזרתך עלה זכרון מאהבה גדולה שהיתה לי ששברה את ליבי לרסיסים קטנים,
גרתי אז ברחביה ירושלים, החורף התחיל במלוא העוז כי אני זוכרת באופן פיזי את הקישור בין זה שהיה לי קר נורא בגוף וגם בלב. חצי מהבית היה גם ריק עם העזיבה שלו.
אני זוכרת שהצעד הראשון שעשיתי שהוא יצא מהבית היה לקנות רדיאטור שווה מבלי להסתכל על המחיר.

לא שיערתי שאני יכולה להכיל כל כך הרבה עצב ובכי, בו זמנית ניסיתי גם להחזיר את הגלגל לאחור ללא הצלחה, מה שגרם לי לצלול עוד לתוך מעיינות היגון.

אני לא אשכח שערב אחד לקחתי את כלבנו המשותף (לשעבר) לטיול הכל היה נקי מהגשם, הריחות של דשא רטוב מלאו את האוויר, הכלב רחרח וחווה בכל חושיו את הפלא שבערב החורפי... ופתאום חשתי התעלות..מן חווית עצב, כל כך מזוקקת, שהיה בזה רגע מאושר. קשה לי קצת להסביר מה זה היה, אבל נדמה לי שהעדר הפחד להסתכל לעצב בעניים, מלא אותי בעצמה וכוח לא רק להתמודד עם הפרידה, אלה עם העוצמה הכרוכה בלהרגיש כאב, שמחה, לא משנה, להרגיש עד הסוף.

מאחלת לך צמיחה מהכאב.

[נינוצ'קה*]

הדס מצוי יש לך כשרון, כבר אמרתי, שוב ושוב, לשחרר לי את הדמעות .. גם אם אני באמצע היום בעבודה.. אני מודה לך על המילים, אחפש את נקודות האור בתוך החשכה.

שיפון 1 גם אני מטיילת עם הכלבה האהובה, שכבר נפרדה מאבא אחד ועכשיו מהשני.. אולי אחרי הגשם הבא אחשוב על הזיכוך על הזיקוק על הנקיון ועל העוצמה שבכאב, אביט בו ואולי גם אני אגדל ואצמח ממנו, ואולי אעשה זאת לפני הגשם (בכל זאת יש ימים חמים...עכשיו)
בינתיים עוד קשה, הולכת בחושך בצעדיי המדודים.

תודה

[נינוצ'קה*]

אני מרגישה פתאום די בודדה כאן.. בכל זאת אהגג
קבענו ללכת לבנק היום, לסגור את החשבון המשותף - להעביר אותו על שמי בלבד.
כל היום בכיתי, גם בעבודה ברחו לי הדמעות..
הגעתי לבנק, בוכה, בוכה, בוכה.
התקשרתי אליו, "אל תבוא" אמרתי, "לא אוכל להיכנס ככה לבנק היום". דחינו את זה ליום אחר. ומה יקרה אז?
למה למרות שאני שלמה (במידת האפשר בסיטואציה זו) עם מה שקרה אינני יכולה להזיז את העניינים קדימה, לסגור!
למה למרות שאיני רוצה לחזור, יודעת שזה סופי, לא יכולתי להיכנס כבר לבנק ולסיים את העניין הבירוקרטי הזה, ואת יתר העניינים?
ואיך עוצרים כבר את הדמעות
ואיך לא מפחדים מהלבד
ואיך ואיך
מאיפה באו להן כל השאלות הללו?

[ענת_ב_פ*]

הגעתי לבנק, בוכה, בוכה, בוכה.

"לא אוכל להיכנס ככה לבנק היום".
נינוצ'קה- ואולי את פשוט פולניה?!
וקצת יותר ברצינות- אולי הקושי עם ההליך הבירוקרטי נובע מזה שפתאום הפרידה שלכם היא לא רק עניין שבינך לבינו, כרגע היא הופכת פומבית יותר. זה כאילו עוד שלב שלוקח ממך אנרגיה.
האם את חושבת שיעזור לך אם לקטע בבנק את תבואי עם חברה?
אולי ע"מ להקל תעשי טקס קטן בבית ותקרעי לגזרים דפי חשבון ישנים
טוב, לפני שאני מגזימה עם רוח השטות שנפלה עלי רק אומר שהכי טבעי בעולם כל הפחדים והשאלות.
את הרי יוצאת לדרך חדשה!!
בצד האֶבֶל על מה שנגמר תנסי לעשות לך נעים לקראת החיים העצמאיים שלך. זה לא או זה או זה, 2 הרגשות יכולים להיות שם בו זמנית. לאט לאט האבל יגמר @}

[הדס_מצוי*]

אני מרגישה פתאום די בודדה כאן
@}

[איילת*]

למה למרות שאיני רוצה לחזור, יודעת שזה סופי, לא יכולתי להיכנס כבר לבנק ולסיים את העניין הבירוקרטי הזה
כי את אדם. עם רגשות ותחושות. לא מכונה. לא אוטומט שאפשר לסגור במתג. מותר לא להיות מברזל. מותר קצת להתפרק. ואפשר גם לשים משקפי שמש כהים ולהסתיר עיניים נפוחות

[נינוצ'קה*]

נעדרתי, אני מודה. קרה דבר נורא... אין לי אינטרנט בבית, ואני מכורה לו. הוא יחזור רק בעוד כמה ימים, עד אז אתלוש את שערות ראשי.
עדיין עצוב. למרות שאני לומדת למלא את הזמן הריק (כאמור אין לי כרגע לא אינטרנט ולא טלוויזיה.. - ואקום). כשהם יחזרו ודאי אשב מולם ואבלוס את עצמי לדעת.. ואולי לא.
עצוב לי אבל הפאזה השתנתה. מעניין התהליך הזה.
יש ימים כאלה ויש אחרים
והעיקר שאני ממלאת אותם בכל טוב.
מאוד תקשורתית מאוד חברותית מאוד חברית
והם כולם מקיפים אותי, מחבקים אותי. ואני מוקירה להם תודה.

[נינוצ'קה*]

עבר המון זמן
ואולי לא כל כך
הימים עוברים. אני ממלאה אותם מבוקר ועד ליל. שיחות ופגישות, מפגשים ובילויים.
אני עוצרת וחושבת, ואף זקוקה לשקט.
לא בוכה כמעט, רק לעיתים בשקט של הרפיה שאחרי התעמלות בחושך, נמלטות במורד הלחיים דמעות. זה בא והולך עצב ושמחה, ערבוביה.
אני לא שבורה ורחוקה מלהיות בדכאון.
קצת עצובה, קצת חוששת, קצת הקור של החורף עם הלבד עושים את שלהם.
כבר "סידרו" לי כמה דייטים - אני חוששת שקצת מוקדם לי וקצת מהר לי. ושאני עוד צריכה אותי.
אבל בקרוב וודאי ארצה להכיר את האחד לי, המיוחד לי
המקסים והמלא תוכן
הטבעי והגם עירוני
המחובר לעצמו ופתוח לאחרים
שרוצה ואוהב ויודע לקבל ולהתאהב
יפה מבפנים ויפה מבחוץ
אופטימי ומצחיק
חכם ושנון
אוהב עולם וטיולים וגם כמובן בעלי חיים
והנה יצרתי רק את תחילתה של רשימת הקניות שלי.. לא רוצה לסיים אותה כעת .. מרגישה שיש לי עוד זמן
והוא יגיע.. ממש לא עוד הרבה זמן.. פתאום הוא יהיה פה

מייד אחרי שאני אהיה עימי שלמה.
אוהבת
מפוייסת

לילה טוב

[ענ_בל*]

_והעיקר שאני ממלאת אותם בכל טוב.
מאוד תקשורתית מאוד חברותית מאוד חברית
והם כולם מקיפים אותי, מחבקים אותי. ואני מוקירה להם תודה._


יש לי המון הזדהות עם מה שאת עוברת. נראה לי שאת מתנהלת נכון בסיטואציה הזאת. מסתבר שיש סביבנו שפע של עזרה ותמיכה. והמון המון חברים .
מאחלת לך שתמשיכי לצמוח בדרך בה את הולכת.
וההוא, זה שאת מקווה לו, יגיע.

[נינוצ'קה*]

ענ בל, תודה לך

[נינוצ'קה*]

יש בי כזו ריקנות
עד כי אפילו לכתוב אני לא מצליחה
או לא יכולה
ריק לי וכי מה אכתוב
הימים חולפים
אפור לי הבוקר
למרות השמש הקסומה שמחוץ לחלון.
אולי באמת אצא החוצה.

יום טוב

[ענ_בל*]

יום טוב.
לימים הקרובים.

[נינוצ'קה*]

מחרתיים אני בת 34
יש בי התרגשות

פעם לפני כמה חודשים אני ובן זוגי לשעבר נפרדנו, ונורא חששתי מגילי ה"מתקדם".. מתי אכיר מישהו? אהיה אמא? .. הייתי מבועתת מהמחשבה שהדברים יידחו, ועד שאגיע למקום ההוא, אהיה בלה, רפוסה ונטולת כוחות, שלא לדבר על נטולת פריון.

מחרתיים יש לי יומולדת. אין בי פחד.
החודשים האחרונים היו המון למידה שלי את עצמי, היכרות שלי עם עצמי ועם אחרים.
וכעת אולי התאהבתי, ואני אפילו חוששת לכתוב את זה במדויק. ..
פעם לא מזמן חבר וגם חברה המליצו לי להכין רשימה של הדברים שאני רוצה בבן הזוג, כשהבחור הנוכחי הגיע חזרתי לרשימה שלי, הוא קרוב!! שזה מרגש. ברור שלא מדובר על 100% הצלחה, אבל מי רוצה את כולה. אני רוצה אותו, להיות, לאהוב, להתרגש, לצחוק. להתחיל שוב. להיות!

יש בי הכוח, יש בי הארנגיה, האהבה, אני מלאה בה.

אני רוצה לברך את עצמי שתהיה לי שנה קסומה, בריאה, רגישה, עם המון אהבה, זוגיות ויציבות, שדברים יזוזו בלי פחדים ותקיעות, שדברים יקרו. רוצה זוגיות אוהבת ונכונה, בלי פחדים ועם חברות מופלאה ומיד אחר כך להיות כבר משפחה (אני עוד קצת פוחדת לכתוב את זה..)

והעיקר שימשיכו הימים האנרגטיים, מלאי החיוביות, השמחה, שאתקרב למקום של האני, השלמות שלי עם עצמי. שאהיה, שיהיה לי נכון.

[אמא_לשלושה*]

אני רוצה לברך את עצמי שתהיה לי שנה קסומה, בריאה, רגישה, עם המון אהבה, זוגיות ויציבות, שדברים יזוזו בלי פחדים ותקיעות, שדברים יקרו. רוצה זוגיות אוהבת ונכונה, בלי פחדים ועם חברות מופלאה ומיד אחר כך להיות כבר משפחה (

אמן.

[ארץ_נהדרת*]

והעיקר שימשיכו הימים האנרגטיים, מלאי החיוביות, השמחה, שאתקרב למקום של האני, השלמות שלי עם עצמי. שאהיה, שיהיה לי נכון.

אמן

הבלוג שלך מעורר השראה ומעודד
הרבה ימים טובים ומזל טוב גדול

[נינוצ'קה*]

תודה
נחמד שמישהו מצא את המילים והתרגש כמוני

[לוונדר_סגול*]

_אני רוצה לברך את עצמי שתהיה לי שנה קסומה, בריאה, רגישה, עם המון אהבה, זוגיות ויציבות, שדברים יזוזו בלי פחדים ותקיעות, שדברים יקרו. רוצה זוגיות אוהבת ונכונה, בלי פחדים ועם חברות מופלאה ומיד אחר כך להיות כבר משפחה.
והעיקר שימשיכו הימים האנרגטיים, מלאי החיוביות, השמחה, שאתקרב למקום של האני, השלמות שלי עם עצמי. שאהיה, שיהיה לי נכון._

אמן

[קרבתי_ובאתי*]

אמן

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נינוצ׳קה, מעניין אם את עדיין בין באי הדף.
מעניין אותי מה קרה, עברו המון שנים.
איך יצאת מחוזקת? איך התגברת על האכזבה? על האשליה שהתנפצה ( ״חיו באושר ועושר)?