קשיי הנקה סיפור בהמשכים

[אמא_אופטימית*]

אני מאוד שמחה שסוף הסיפור של חברה שלך אחרת !!!!!(גלינה המכשפה הצפונית)

הוא עדיין לא נגמר. אני באמת מקווה שאכן יהיה לו סוף טוב.

[סקרלט_אוחנה*]

מקווה שאכן לחברה שלך תהיה הנקה ארוכה מוצלחת ומהנה.
הסיפור הזה כ"כ מזכיר את מה שקרה אצלנו בבית לפני 4 חודשים, עת ילדתי את אלה. ובימים האחרונים כל מה שקרה אז שוב לא נותן לי מנוח.
אם צריך עזרה בעידוד היולדת, או בכל ענין אחר אני מוכנה להגיע (גרה בצפון תל אביב).

[סקרלט_אוחנה*]

מקווה שאכן לחברה שלך תהיה הנקה ארוכה מוצלחת ומהנה.
הסיפור הזה כ"כ מזכיר את מה שקרה אצלנו בבית לפני 4 חודשים, עת ילדתי את אלה. ובימים האחרונים כל מה שקרה אז שוב לא נותן לי מנוח.
אם צריך עזרה בעידוד היולדת, או בכל ענין אחר אני מוכנה להגיע (גרה בצפון תל אביב).

[נפילה_חופשית*]

I've been there.
8 years ago the hospital took my baby,
gave me narcotics and meanwhile gave him materna.
Later he did not want to breast feed and I almost gave up.
He was screaming with hunger, and while I was sitting all day trying to feed him,
there was knocking KNOCKING KNOCKING!!!!! on the door , the dog barking,
the inlaws using the key - entering our room - oops, sorry, heh heh
My mom coming to help - where's this? where's that? you walk the dog I'll take the baby,
don't drink orange juice , don't eat cauliflower, he's gonna get gas,
you're starving the baby - give him formula!!! , ...

When there was no one there, I prepared similac,
he was upset, crying and so very hungry, he was to hungry to eat
I shoved the bottle in his mouth, he took some gulps, relaxed, ate some more -
than I gently pulled the bottle out and gave him my breast.

That became are feeding ritual for the first month.
In the end he was breastfeeding until he was 8 months, and started with solids

. I want to say 3 things:

1. shove the key deep in the key hole - don't let anyone who annoys you get in!
2. similac can be a blessing, I tasted it, it's yummy and it has the after taste of more.
3. Good luck and a lot of courage to your friend

[נפילה_חופשית*]

I've been there.
8 years ago the hospital took my baby,
gave me narcotics and meanwhile gave him materna.
Later he did not want to breast feed and I almost gave up.
He was screaming with hunger, and while I was sitting all day trying to feed him,
there was knocking KNOCKING KNOCKING!!!!! on the door , the dog barking,
the inlaws using the key - entering our room - oops, sorry, heh heh
My mom coming to help - where's this? where's that? you walk the dog I'll take the baby,
don't drink orange juice , don't eat cauliflower, he's gonna get gas,
you're starving the baby - give him formula!!! , ...

When there was no one there, I prepared similac,
he was upset, crying and so very hungry, he was to hungry to eat
I shoved the bottle in his mouth, he took some gulps, relaxed, ate some more -
than I gently pulled the bottle out and gave him my breast.

That became are feeding ritual for the first month.
In the end he was breastfeeding until he was 8 months, and started with solids

. I want to say 3 things:

1. shove the key deep in the key hole - don't let anyone who annoys you get in!
2. similac can be a blessing, I tasted it, it's yummy and it has the after taste of more.
3. Good luck and a lot of courage to your friend

[אמא_אופטימית*]

עדכון קצר, למרות שאין לי הרבה מה לחדש בינתיים:

ההנקה עדיין ללא שינוי.

הרבה ניסיונות לחבר את הקטנה לציצי, רובם נכשלים (מושכת את הפטמה, סוחבת את הגוף אחורה, מתעצבנת). פעם ביום בערך יש הנקה אחת ארוכה יחסית, שאחריה התינוקת בד"כ ישנה כשלוש שעות רצוף, אבל שאר ההנקות קצרות מאוד (כחמש דקות). מעבר לשינה הרצופה שלאחר ההנקה הארוכה, ס' מדווחת שהקטנה ממש לא ישנה (רק שינות מאוד קצרות), וכל הזמן רוצה לאכול.

רוב ההאכלות הן חלב אם שאוב, אבל עדיין נותנים סימילק כפעמיים ביממה כי ס' לא מצליחה להדביק את הדרישה, ומדד העייפות והתשישות שלה הולך ועולה...

[אמא_אופטימית*]

עדכון קצר, למרות שאין לי הרבה מה לחדש בינתיים:

ההנקה עדיין ללא שינוי.

הרבה ניסיונות לחבר את הקטנה לציצי, רובם נכשלים (מושכת את הפטמה, סוחבת את הגוף אחורה, מתעצבנת). פעם ביום בערך יש הנקה אחת ארוכה יחסית, שאחריה התינוקת בד"כ ישנה כשלוש שעות רצוף, אבל שאר ההנקות קצרות מאוד (כחמש דקות). מעבר לשינה הרצופה שלאחר ההנקה הארוכה, ס' מדווחת שהקטנה ממש לא ישנה (רק שינות מאוד קצרות), וכל הזמן רוצה לאכול.

רוב ההאכלות הן חלב אם שאוב, אבל עדיין נותנים סימילק כפעמיים ביממה כי ס' לא מצליחה להדביק את הדרישה, ומדד העייפות והתשישות שלה הולך ועולה...

[שרה_ק*]

האם היא יכולה לנסות לקבל יועצת שתבוא הביתה לראות מה קורה עם ההנקה? אולי יש בעיה בתפיסה? בבחינה כספית זה כדאי כי סימליאק בסוף יעלה יותר מיועצת הנקה. ואפשר לנסות מתנדבת מלה לצ'ה.
אני מסתכלת על ההנקה כמו דבר נוח, כאילו שיש לי בקבוקים שמחוברים אלי כל הזמן, ולא צריך להכין הם תמיד מוכנים ומחוממים. אם רוצים לצאת בלי התינוק, תמיד אפשר לשאוב או לתת בקבוק.

אם היא מסתכלת על יועצת כמו על משטרת הנקה, היא מסתכלת על ההנקה מראש כדבר מרתיע ומלחיץ וכובל. אני לא בטוחה שהיא באמת רוצה להניק.

[שרה_ק*]

האם היא יכולה לנסות לקבל יועצת שתבוא הביתה לראות מה קורה עם ההנקה? אולי יש בעיה בתפיסה? בבחינה כספית זה כדאי כי סימליאק בסוף יעלה יותר מיועצת הנקה. ואפשר לנסות מתנדבת מלה לצ'ה.
אני מסתכלת על ההנקה כמו דבר נוח, כאילו שיש לי בקבוקים שמחוברים אלי כל הזמן, ולא צריך להכין הם תמיד מוכנים ומחוממים. אם רוצים לצאת בלי התינוק, תמיד אפשר לשאוב או לתת בקבוק.

אם היא מסתכלת על יועצת כמו על משטרת הנקה, היא מסתכלת על ההנקה מראש כדבר מרתיע ומלחיץ וכובל. אני לא בטוחה שהיא באמת רוצה להניק.

[שמיכת_טלאים*]

ס' לא מצליחה להדביק את הדרישה
באיזו משאבה היא שואבת? אני מקווה שהיועצת המליצה לה לשכור מדלה לקטינה, או כל משאבה אחרת מהסוג המשמש בבתי חולים (ויטלסטון, למשל), מפני שאם היא שואבל במיני אלקטריק או במפלצות מיד שרה, זה יכול בהחלט להתיש.

[שמיכת_טלאים*]

ס' לא מצליחה להדביק את הדרישה
באיזו משאבה היא שואבת? אני מקווה שהיועצת המליצה לה לשכור מדלה לקטינה, או כל משאבה אחרת מהסוג המשמש בבתי חולים (ויטלסטון, למשל), מפני שאם היא שואבל במיני אלקטריק או במפלצות מיד שרה, זה יכול בהחלט להתיש.

[אמא_ל_5*]

ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עם החברה, גם אתמול, אך אין תשובה במספר הטלפון שנמצא בידי.
הצעתי פגישה נוספת בשיחה מלפני כמה ימים, שהיא דבר שכיח ביותר, ואמהות רבות נפגשות איתי יותר מפעם אחת, בעיקר כשיש קשיים בתפיסה, אך נראה לי שחלק גדול מהקושי הוא סביבה מאד מלחיצה, וזה באמת מאד קשה.

[אמא_ל_5*]

ניסיתי כמה פעמים ליצור קשר עם החברה, גם אתמול, אך אין תשובה במספר הטלפון שנמצא בידי.
הצעתי פגישה נוספת בשיחה מלפני כמה ימים, שהיא דבר שכיח ביותר, ואמהות רבות נפגשות איתי יותר מפעם אחת, בעיקר כשיש קשיים בתפיסה, אך נראה לי שחלק גדול מהקושי הוא סביבה מאד מלחיצה, וזה באמת מאד קשה.

[טרה_רוסה*]

דף סיפור הנקה

[טרה_רוסה*]

דף סיפור הנקה

[שרה_ק*]

נראה לי שחלק גדול מהקושי הוא סביבה מאד מלחיצה, וזה באמת מאד קשה אולי לתת לאם קצת מנוחה מהסביבה המלחיצה, מישהי שתזמין אותה לבית שלה ליום יומיים של מנוחה? וכך ההנקה תסתדר ואז היא תוכל לשלוט בהנקה, וכל הנדנודים מכל המשפחה כבר לא יזיזו לה (בהנחה שהיא רוצה להניק)

[שרה_ק*]

נראה לי שחלק גדול מהקושי הוא סביבה מאד מלחיצה, וזה באמת מאד קשה אולי לתת לאם קצת מנוחה מהסביבה המלחיצה, מישהי שתזמין אותה לבית שלה ליום יומיים של מנוחה? וכך ההנקה תסתדר ואז היא תוכל לשלוט בהנקה, וכל הנדנודים מכל המשפחה כבר לא יזיזו לה (בהנחה שהיא רוצה להניק)

[אמא_של_הלל*]

סתם נקודה למחשבה , שאולי שווה בדיקה...אצלי ,בסיפור מאוד מאוד דומה , התינוקי התחיל לינוק חזרה רק בגיל חודש אחרי בלבול פטמות אחד בביה''ח , חודש קשה קשה של ניסיונות , מאבקים והמון דמעות (של שנינו...), מאחר והוא ינק עד גיל שנתיים ושבעה חודשים (החלב נגמר , כי הייתי בהריון שוב ) אולי כמה דברים שלמדתי מהעניין , יעזרו קצת....

1. הנקה תוך כדי תנועה ! דבר נפלא שעזר ביותר , תוך ערסול והליכה עדינה , ואם אפשר , במנשא (בשלב מאוחר יותר)
2. לוותר ! לא לרצות יותר כלום מהתינוק , להבטיח לו אהבה ללא תנאי ושמחה על כל סוג מזון שמזין את גופו ! לעיתים שחרור הציפיות באופן אמיתי ועמוק , מוריד את מפלס הלחץ , ועוזר באורח פלא .
3. לשתות המון סמוך לזמן ההנקה , כדי שהחלב יהיה ניגר באופן שדומה לבקבוק , לנסות להתיז חלב לפי התינוק בעדינות.
4. לבקש בקשת שחרור לתקופה מוגבלת (...) מעול החיים בבית , כדי להתחבר לתינוקת לנשמתה ולצרכים הריגשיים שלה .קשה לשמור על רוגע , שכל-כך דרוש להנקה ולקשר הריגשי הראשוני , כאשר המציאות היום-יומית שואבת אותך בתובענות אליה , פשוט לשים מעצור זמני ושלט גדול "תכף אשוב"....

בהצלחה רבה רבה , ומלא אנרגיות טובות .

[אמא_של_הלל*]

סתם נקודה למחשבה , שאולי שווה בדיקה...אצלי ,בסיפור מאוד מאוד דומה , התינוקי התחיל לינוק חזרה רק בגיל חודש אחרי בלבול פטמות אחד בביה''ח , חודש קשה קשה של ניסיונות , מאבקים והמון דמעות (של שנינו...), מאחר והוא ינק עד גיל שנתיים ושבעה חודשים (החלב נגמר , כי הייתי בהריון שוב ) אולי כמה דברים שלמדתי מהעניין , יעזרו קצת....

1. הנקה תוך כדי תנועה ! דבר נפלא שעזר ביותר , תוך ערסול והליכה עדינה , ואם אפשר , במנשא (בשלב מאוחר יותר)
2. לוותר ! לא לרצות יותר כלום מהתינוק , להבטיח לו אהבה ללא תנאי ושמחה על כל סוג מזון שמזין את גופו ! לעיתים שחרור הציפיות באופן אמיתי ועמוק , מוריד את מפלס הלחץ , ועוזר באורח פלא .
3. לשתות המון סמוך לזמן ההנקה , כדי שהחלב יהיה ניגר באופן שדומה לבקבוק , לנסות להתיז חלב לפי התינוק בעדינות.
4. לבקש בקשת שחרור לתקופה מוגבלת (...) מעול החיים בבית , כדי להתחבר לתינוקת לנשמתה ולצרכים הריגשיים שלה .קשה לשמור על רוגע , שכל-כך דרוש להנקה ולקשר הריגשי הראשוני , כאשר המציאות היום-יומית שואבת אותך בתובענות אליה , פשוט לשים מעצור זמני ושלט גדול "תכף אשוב"....

בהצלחה רבה רבה , ומלא אנרגיות טובות .

[פלוני_אלמונית*]

עברה יותר מחצי שנה... איך נגמר הסיפור?
}. "אולי תדברי שוב עם היועצת?", אני מנסה. "זה לא יעזור" היא אומרת בקול מותש ומדוכדך .

11 בנובמבר: התקשרתי בבוקר. ס' יצאה קצת מהבית עם בעלה והתינוקת. "הרגשתי שאני חייבת לצאת", היא אומרת "עמדתי להשתגע בבית". לא ממש הצלחנו לדבר.

בערב סיפרתי את הסיפור לחבר מהעבודה. "אולי את דוחפת אותה יותר מדי להנקה", הוא אומר. "תחשבי, זה עלול לגרום לה נזק". אני כבר לא יודעת מה לחשוב.

12-13 בנובמבר: התקשרתי כמה פעמים ולא הצלחתי לתפוס את ס'. קיוויתי שהכל בסדר.

14 בנובמבר: התקשרתי לס' בבוקר. החדשות לא רעות. לאחר ניסיונות מרובים הקטנטונת אמנם מצליחה לינוק, אבל יונקת כל פעם רק כחמש דקות. נראה לי שאם היא יונקת רק חמש דקות כל פעם, ומקבלת גם סימילק, ההנקה לא תימשך לאורך זמן. אני מציעה לקבוע בשבילה תור בהקדם אצל אמא ל 5 ולבוא לקחת אותה לשם. ס' מסכימה. התקשרתי למרפאה, השארתי הודעה. ביקשתי שיחזרו אלי בהקדם.

המשך יבוא...


תובנות ביניים:

בין שתי הקבוצות המובהקות של מיניקות ובוחרות במודע לא להניק נעה קבוצה ענקית חסרת שם ודי מבולבלת. הקבוצה הזאת היא רוב הנשים שאך ילדו, שפעמים רבות מוצאות את עצמן שלא ברצונן בקטגוריית ה "בחרו לא להניק" בלי שיבינו איך התגלגלו לשם (ענת גביש מתוך אמא לא מיניקה מתוסכלת)
כל כך נכון.

זה טבעי, אבל צריך ללמוד (וללמד) את זה. הלמידה שעזרה לי היתה לראות אחרות. לא לסשנים של רבע שעה בפגישה מוגדרת בזמן (וודאי שלא בטלפון!!!) אלא לשבת איתן הרבה הרבה, לראות את כל ההתרחשות, זה טבעי, אבל צריך ללמוד (וללמד) את זה. (ענת גביש מתוך אמא לא מיניקה מתוסכלת)
גם זה כל כך נכון.

אבל...

ס' לא מכירה אף אחת שמיניקה. לאן בדיוק היא אמורה ללכת עם תינוקת בת שלושה ימים, כדי להקיף את עצמה באמהות מיניקות במשך שעות?

אני שואלת, כי אני באמת לא יודעת מה לעשות.

[פלוני_אלמונית*]

עברה יותר מחצי שנה... איך נגמר הסיפור?