"לבן" הוא ישות לא אורגנית המייצגת את התפישה המוחלטת, הכוללת את כל הצבעים, אשר נובעת בצורה נקייה ומדוייקת מיעל דגן, יעל מגדירה את עצמה כנביעה, כאשר בפועל היא מורה גדולה, שאמאנית מנוסה ועמיתה נאמנה.
בדף זה בכוונתי להביא מפעם לפעם שאלות ששאלתי את לבן באמצעות יעל ואת תשובותיו. כמובן שבעת הצורך מוסרים פרטים מזהים או נערכים שינויים מינוריים על מנת לא לזהות ולו ברמז אדם זה או אחר.
בנוסף, מילים שהוספתי בסוגריים נועדו לבאר ולהבהיר את כוונת לבן על פי הבנתי ותפישתי.
צפריר שפרון, אוגוסט 2003
תאריך המפגש - 21.08.03
במפגש זה עם לבן עלתה התייעצות לגבי דמות אשר כך אבחנה את עצמה ומצאתי לנכון לקבל את הפרספקטיבה של לבן, מתוך עניין וסקרנות אישיים ומתוך צורך לקבל מידע רחב ותצפית מנקודת מבט חיצונית.
"צפריר: מה ההנחיה הראויה לאדם אשר מרגיש שהוא מאבד יותר ויותר עניין בכל מני תחומים בחיים, אם לא בחיים עצמם."
"לבן: במובן הזה מקבל את פניו (מקבל את פני הדברים כפי שהם, וכך גם את פניו אלו שמאבדות עניין), ההסכמה שמאבד עניין במובנים רבים קשורה גם אל התקופה, אל עונת השנה. תקופה זו בעיקרה מעלה מהכוח אל הפועל - עייפות, לאות, (ו)לא רק זרימות אינטנסיביות של תקופה כזו בעבר. הנפש במובנים רבים מבקשת לנוח מכל אלה.
(נמצא האדם הזה) מבקש את נפשו, וכך יהיה (ימצא את נפשו). סומך ידיו בבטחון מלא על עצמו. מאמין בכוחו, בדרך מובנת מאליה, פנימית, בשלמותו.
כאן, (נמצא אדם זה) מניח למי שהוא. במובן הזה של מניח - יכול (אדם זה) להרשות לעצמו כל התנהגות שמבקש: חריגה ככל שתהיה, חדורה בתועלת או נהפוך הוא, מבקשת לחבל.
מסתכל אל כל חייו, קורות חייו ומסכים אל הדמות שנמצא מגלם. מניח שם. כאן, כאשר מתבונן אל חייו מתוך הסכמה, עייפות, לאות או חוסר עניין, נמצא אם כן מגלם את הפנים של שלווה, כאשר הנפש מוכנה כבר להתמסר ולהכנע אל טבעה.
ומכיון שלא מכיר את רוב פניה, לא נותר בו אלא התבוננות תמימה וסקרנית אל מה שעומד לעלות בהווה הבא."
תשובות לבן
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
- 10.03
לבן: במובן הזה, מרגישה הנפש, או מערך האמונות נמצא, בדיאלוג דואלי בין ניגודים. אלה שכורכים את ערך הנפש בסכומי הממון, ואלה שמאמינים אל צניעותה מתוך הפחתת הממון. מתוך (תפישת ה)נקיון שקשור לאין כסף. היות וכסף נחשב בעיני הנפש במידה לא מבוטלת כטמא. מקלקל, מעכיר. פנים אלה של הנפש שחולשים על שתי הגדות, נמצאים מבקשים לשתות משפע המים בזרם הנהר השוצף. עם זאת, לדעת הנפש המים האלה עכורים לשתיה (שנמצא צד הכסף מטמא בעוד הגדה השניה של אין כסף מטהרת - אבל המים בשצף הנהר - עכורים לשתיה - לפיכך נתפש הכסף כטמא, לא ראוי). שכך נמצאת על הגדה הזו ועל הגדה הזו והמים זורמים. עם זאת לא יכולה להכיל את אלה.
-
ברונית_ב*
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תשובות לבן
בזמן האחרון אני מוצאת כסף ברחוב (-:
לפני שבועיים 20 שקל ושלשום 100!
קראתי שוב ושוב את תשובתו של לבן ואשמח אם תבהיר לי את הנקודה.
> שואלת אני בתום לב <
לפני שבועיים 20 שקל ושלשום 100!
קראתי שוב ושוב את תשובתו של לבן ואשמח אם תבהיר לי את הנקודה.
> שואלת אני בתום לב <
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
רונית,
תשובתו לעיל של לבן, מתייחסת לכך שלכסף יש ריח. כלומר, בהיבטים הכלכליים הטהורים, אלה המופשטים כסף הוא כסף הוא כסף. ובכל זאת, תחת אמונת ההמון הקולקטיבית זו אשר מקיימת את מצוות הקפיטליזם, הקומוניזם וכל ה"יזםים" למינהם, נמצא הפרט מקנה לכסף ערך טוב ורע.
כך, צועדת הנפש הפרטית בשתי גדות הנהר. בגדה אחת נמצא כסף בזוי, כסף רע, כסף שאינו מכבד את בעליו. בעבור כסף שכזה אנו מוכרים את נשמתנו וכך ניתן להבין את כל אלה שעובדים רק בשביל הכסף.
בגדה השניה נמצא היעדר כסף או חיים צנועים הנתפשים כענווה, כדרך חיים ראויה שכן בגדה זו מטוהר מושג הכסף על ידי היעדרו, הכיסופים הופכים להסתפקות במועט.
כאן, הכסף שמיצוג על ידי המים במרכז הנהר, מים אליהם נכספת הנפש - כיסופים אמיתיים, נמצאים עכורים, לא ראויים לשתיה.
כאן, נדרש שינוי התפישה של כסף והפיכת הכיסופים למובן מאליו. מצב בו הכסף הופך לטהור וראוי, מחייב ניתוק הזיקה בין כמות הכסף, הרכוש והמעמד לבין ערך הנפש.
רבים מאמינים כי ערכם נמדד בכסף, רבים מודדים את האחר על פי עושרו. העשיר מוערך וחסר האמצעים מוערך פחות.
הערה אישית:
תהליך טהור משמעות הכסף כולל בתוכו אלמנט של שעשוע - משחק. דומני שהמציאות מזמינה אותך לשחק אתה בכסף. אצלי עולה קריצת עין אשר הבריאה קורצת לך. הבהרת משמעות המסר תעלה בכוח דמיונך.
תשובתו לעיל של לבן, מתייחסת לכך שלכסף יש ריח. כלומר, בהיבטים הכלכליים הטהורים, אלה המופשטים כסף הוא כסף הוא כסף. ובכל זאת, תחת אמונת ההמון הקולקטיבית זו אשר מקיימת את מצוות הקפיטליזם, הקומוניזם וכל ה"יזםים" למינהם, נמצא הפרט מקנה לכסף ערך טוב ורע.
כך, צועדת הנפש הפרטית בשתי גדות הנהר. בגדה אחת נמצא כסף בזוי, כסף רע, כסף שאינו מכבד את בעליו. בעבור כסף שכזה אנו מוכרים את נשמתנו וכך ניתן להבין את כל אלה שעובדים רק בשביל הכסף.
בגדה השניה נמצא היעדר כסף או חיים צנועים הנתפשים כענווה, כדרך חיים ראויה שכן בגדה זו מטוהר מושג הכסף על ידי היעדרו, הכיסופים הופכים להסתפקות במועט.
כאן, הכסף שמיצוג על ידי המים במרכז הנהר, מים אליהם נכספת הנפש - כיסופים אמיתיים, נמצאים עכורים, לא ראויים לשתיה.
כאן, נדרש שינוי התפישה של כסף והפיכת הכיסופים למובן מאליו. מצב בו הכסף הופך לטהור וראוי, מחייב ניתוק הזיקה בין כמות הכסף, הרכוש והמעמד לבין ערך הנפש.
רבים מאמינים כי ערכם נמדד בכסף, רבים מודדים את האחר על פי עושרו. העשיר מוערך וחסר האמצעים מוערך פחות.
הערה אישית:
תהליך טהור משמעות הכסף כולל בתוכו אלמנט של שעשוע - משחק. דומני שהמציאות מזמינה אותך לשחק אתה בכסף. אצלי עולה קריצת עין אשר הבריאה קורצת לך. הבהרת משמעות המסר תעלה בכוח דמיונך.
-
ברונית_ב*
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תשובות לבן
תודה!
> (-; <
> (-; <
תשובות לבן
היי צפריר
נשמע מדהים, כל מה שאני קוראת פה (ובדף השני). כשראיתי את העובדה שיש אפשרות לתקשר עם ישות עליונה מבינה וחכמה, קצת חשדתי, אבל משום מה סגנון הכתיבה שלך משרה אמון (ואני סקפטית מטבעי). יש לי שאלה אישית לשאול את לבן. שאלות ברומו של עולם פחות מעניינות כשאתנורא סובלת ממחלה כרונית שלא ברור מה הפתרון שלה.
יש אפשרות שתשאל את לבן את השאלה הזו?
אם לא אני אבין, אם כן, אז תרשום לי את המייל ואני אשלח לך את השאלה.
תודה
טובי
נשמע מדהים, כל מה שאני קוראת פה (ובדף השני). כשראיתי את העובדה שיש אפשרות לתקשר עם ישות עליונה מבינה וחכמה, קצת חשדתי, אבל משום מה סגנון הכתיבה שלך משרה אמון (ואני סקפטית מטבעי). יש לי שאלה אישית לשאול את לבן. שאלות ברומו של עולם פחות מעניינות כשאתנורא סובלת ממחלה כרונית שלא ברור מה הפתרון שלה.
יש אפשרות שתשאל את לבן את השאלה הזו?
אם לא אני אבין, אם כן, אז תרשום לי את המייל ואני אשלח לך את השאלה.
תודה
טובי
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
טובי,
במידה ואת מעונינת בתשובה אישית מלבן, התקשרי אל יעל (פרטים בדף יעל דגן מתקשרת את לבן) וסגרי אתה את הפרטים.
כאן עולות מאליהן המילים הבאות בכל מה שקשור במחלות כרוניות שאין להן מרפא. התבוננות זו "מולבנת" בהכרח היות ולבן מנחה אותי גם בשאלות אלה.
מתוך אמונות הנפש עולה תחושה של אמת באין. אין פתרון למחלה ואין הדברים כך. כוח זה של בלימה אשר מניח את אותה תחושה של אמת נמצא משרת את מי שאת היא במובנים רבים. כך, משמש חוסר האיזון המקומי - אותה מחלה - את האיזון של מי שאת היא - תהיי אשר תהיי.
לכן, מתבוננת בלא תגובה מתוך זוית התבוננות חדשה, ומזהה את התועלת העולה מתוך הדפוס החוזר על עצמו, דפוס שמייצב ומייצג חוסר איזון. מבט זה ראוי שיתמקד בקיים על פני בחסר.
אז, כשאת מזהה את אותן תועלות, מאליו מתחיל תהליך של הפרדה בין התועלות העולות מתעלה זו של מחלה כרונית. יש להבין כי האיזון כולל בתוכו חוסר איזון או חוסרי איזון. מכאן, כאשר מפרידה בין חוסר האיזון המקומי, זה שנרכש להיות כאוטומטי במהלך החיים ובין התועלת העולה לאיזון הכללי - בריאות טובה, מאליה נובטת ניתן לומר אמונה חדשה.
אז, אותה אמת המרווה ניתן לומר את צמאונך בדבר חוסר האפשרות להבריא, תפתח לאפשרויות נוספות הכוללות הבראה מלאה וחזרה לאיזון יציב כאמיתות חדשות.
במידה ואת מעונינת בתשובה אישית מלבן, התקשרי אל יעל (פרטים בדף יעל דגן מתקשרת את לבן) וסגרי אתה את הפרטים.
כאן עולות מאליהן המילים הבאות בכל מה שקשור במחלות כרוניות שאין להן מרפא. התבוננות זו "מולבנת" בהכרח היות ולבן מנחה אותי גם בשאלות אלה.
מתוך אמונות הנפש עולה תחושה של אמת באין. אין פתרון למחלה ואין הדברים כך. כוח זה של בלימה אשר מניח את אותה תחושה של אמת נמצא משרת את מי שאת היא במובנים רבים. כך, משמש חוסר האיזון המקומי - אותה מחלה - את האיזון של מי שאת היא - תהיי אשר תהיי.
לכן, מתבוננת בלא תגובה מתוך זוית התבוננות חדשה, ומזהה את התועלת העולה מתוך הדפוס החוזר על עצמו, דפוס שמייצב ומייצג חוסר איזון. מבט זה ראוי שיתמקד בקיים על פני בחסר.
אז, כשאת מזהה את אותן תועלות, מאליו מתחיל תהליך של הפרדה בין התועלות העולות מתעלה זו של מחלה כרונית. יש להבין כי האיזון כולל בתוכו חוסר איזון או חוסרי איזון. מכאן, כאשר מפרידה בין חוסר האיזון המקומי, זה שנרכש להיות כאוטומטי במהלך החיים ובין התועלת העולה לאיזון הכללי - בריאות טובה, מאליה נובטת ניתן לומר אמונה חדשה.
אז, אותה אמת המרווה ניתן לומר את צמאונך בדבר חוסר האפשרות להבריא, תפתח לאפשרויות נוספות הכוללות הבראה מלאה וחזרה לאיזון יציב כאמיתות חדשות.
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
והנה מתוך שעשוע נוצר מאליו אותו ג'ל אינטימיני לאשה. ג'ל שתפקידיו מתמקדים בהאדרת האשה ומיניותה (ומכאן גם רבייתה או פוריותה). ומכך, היות וזכרתי שבזמנו לבן הראה קשר ברור בין הקנדידה לבין מערכת הרביה, עלה בדעתי לשאול האם הג'ל הזה עשוי להניח הקלה ברמת הסימפטום. מכאן התפתחה תשובה שיש להשקיע בקריאתה אי אלו פעמים, כיאה ללבן. בכל מקרה, התבוננות זו של לבן מאפשרת ראיית הקנדידה בעירומה.
והרי הדברים:
"צפריר: האם אותו ג'ל אינטימיני לאשה, מתאים גם לטיפול לפחות מקומי לנושא של פטריית הקנדידה באזור הנרתיק?
לבן: במובנים רבים בהחלט כן. עם זאת הבה ונביט שם – היבט זה הפטרייתי – הטפילי ניתן לומר, עולה ביחסי רעות בין הזכרי לנקבי. כאן, בכושר הזה של התמסרות שנמצא בה בנקבי, שנמצאת מכילה ניתן לומר, הן במובן הזה של כלי הכלה והן במובן של סליחה, או מחילה במובן הזה של תעלה מוסתרת, נמצא שם הכלי הזה מגיב ניתן לומר, אל כל הגוונים האפשריים: הן הפנימיים והן החיצוניים, של הזהות או היישות הזוגית של אותו רגע נתון בהווה. היבט זה של פטריה ניתן לומר עולה שם כאשר נמצאת הנקבה או הניקבה - בסתירה, נמצאת חצויה ועדיין לא נמצאת מגלמת את שתי גדותיה בבת אחת, במובן הזה של השפתיים התחתונות. אלה שנמצאות נפערות או פוערות את האין סוף אל תוך מנהרת חיים קיימת. כאן, היבט זה של טפילות ניתן לומר, עולה ביחסי נתינה וקבלה בזוגיות, ונמצא שם נטפל ניתן לומר, אל ההיבטים האלה של ריגוש שאינם מקבלים את הדהודם - במובן הזה יחסי השלכות לעתים קרובות. כאשר נמצאת הצד הזה הנקבי, פוער את עצמו במובן של נינוחות ורווחה, היבט זה של הסכמה - של התמסרות וקבלה שלמה נמצא מגדיר או משנה את חומציות הנרתיק כך שלא נמצא מקום או אפשור אל טפילות. חסינות זאת שנמצאת חסרה במהלך הטפילות ואיננה נתנת או איננה מתקבלת במארג הזוגי, מכך, נמצאת מודגשת בהיבט זה של קנדידה. מכך טוב אם אלה מטופלים בנפרד, שכן תהליך זה של ריפוי שנמצא בתוך המכשיר הזה - הרפואה הזאת הספציפית, פונה אל התפרשות עמוקה יותר. התפרשות זו עולה כאשר נמצאת הנקבה או הניקבה מונחת שם ברווחתה, בוודאות שלמה ואיננה מופקרת. במובן הזה לא מרגישה מופקרת על ידי מקורה או על ידי ההיבט הזוגי. כאן, טיפול זה אכן עוקף ניתן לומר את הבעיה עם זאת התסמונת או הסימפטומים שעולים מצביעים ניתן לומר בזמן אמת על המתרחש בלבה או בלב הזוגיות עצמה, או בלב הזכר. כן.
צפריר: אם ככה אני מבקש את הגדרתך או התייחסות להיכן, במקרה המסוים הזה עליו אני מדבר של פלמונית ואלמוני - היכן בזוגיות הזו, עולים היבטים שמביאים מפעם לפעם קנדידה.
לבן: כאן, היבט זה של ייחוס אישי וייחוס כללי, השענות ניתן לומר בעומקי הזוגיות, הפן הזה הפנימי של התרה. כאן במובן הנקבי לעתים קרובות מרגישה את הכוח בבקיעתה לגשר בין שתי הגדות, להניח שם מחסום ניתן לומר, הן אל הפן הזה של הולדה, מבלי שנמצא הגשר הזה שמניב את הנפש לאסירות. במובן הזה אסירות תודה ואסירות שאוסרת על הגוף הפיזי להשתמש בפן של הביציות, או במובן הזה בהיבט הפריון לשם הגשמה, ונמצאת במובנים רבים מרגישה מתמסרת אל המקרה או אל גורלה. כאן, נמצאת וודאות ההווה מבקשת את העמדה התקיפה, במובן הזה שלא נמצאת מסרבת, אלא נותנת תוקף לדעתה ולכוח החלטתה. הויות והחלטה זו נמצאת חצויה כאותו בקע, מבקשת גשר שם על פני שנמצאת מכילה את שתי הגדות בו זמנית. מכך נמצאת מסתייעת ניתן לומר מאותו היבט טפילי, שנמצא מגורה ומגרד במובן הזה שמבקשת שם טיפול, וטיפול זה לא מאפשר ניתן לומר אל ההיבט הזה של הפן ההריוני – להתקיים. כאן בנוסף אל אלה היות ונמצאת חומציות הנרתיק פועלת על פי נתיבי תוקף דעתה הנקבית, נמצאת משנה את החומציות כך שזרעים ניתן לומר לא יכולים להביא אל פריון, שנמצאים באופן מובהק פועלים לצורך חיות הגוף הפיזי והתחיותו על פני החייאה דרכו, ומתוך כך משתמשת בכוח כוונתה. כאן, כאשר נותנת תוקף לודאות זאת או דעתה הפנימית מסתייעת גם במקור הבריאה במובן הזכרי והנקבי, שמשויכת שם. כוח האמונה אם כן נמצא כחלק בהתהוות הנווט הפנימי או ההדגשים של הנפש. כאן, נמצאים גם מסתייעים בכוח הזה ההדדי, ודאות ואמונה. וכאשר מבקשת ניתן לומר במובנים רבים את ההשתהות הזאת הפנימית, לוקחת זמן לעצמה על פני נותנת זמן לאחרים, נמצאת ההתכנסות הזאת הפנימית הפרישות הזאת – מונחת שם. שאז, אותה טפילות גם מאפשרת את הפרישות. עם זאת, פרישות זאת היות לא נמצאת נמנעת במובן הזה של נידתה ולא נמצאת נעה על מנת להתייחדות הזאת, לאו דווקא במובן הדתי, אלא במובן הזה של קרבת אשה אל גופה, נמצאת אז מונעת מעצמה במובן הזה של נמנעת מחסינותה, על פני שנמצאת חוסה תחת עתות המחזור. כן.
צפריר: אני רוצה לחזור להיבטים של הקנדידה מבחינת הזכר.
לבן: בהחלט כן. כאן במובנים האלה נמצא זוכר או מתגבר במובן הזה של גבר על ההפרדההזאת בין החוויה של אקסטזה שזאת נמצאת עולה לאורך עמוד השדרה, לכוון הראש והקודקוד, שנמצא זוכר את מקורו כמו נמצא נסחף שם חרף הכבידה ובין השופכה במובן הזה של כוונת זרעיו וכוונם. כוח זה של נחת רוח, כוח זה של הסכמה, אפשור ונתינה כמורה כוון, שעולה שם מההיבט הזכרי, נמצא תדיר משרת את מקורו ניתן לומר. שירות זה במובן הפיזי לא רק מדבר על רק על רביה אלא מדבר על רווית נחת, עונג, שעור קומה וזכרון של אהבה מקיפת כל. כאן לעתים קרובות זוכר את הנהגתו, מתוך כך שנמצא מונח שם מתוקף התמסרותה הנקבית. ומתוך שנמצא מנהיג במובן הזה של קצב, שומר את מקצביו. כמו שנמצאת נשמרת אל מחזוריותה. היבט זה של מקצב נמסר לשם לפעירה, שנמצא מתחבר עם מקורו דרך השלמתו הנקבית. כאן שומר את הנקב הזה חי, פועם, בנחלי חיים. עם זאת, פנים אלה הזכריות, עדיין טוב אל פיצולם, שנמצאת כוונתו מחייה וכוונתו גם המילולית. במובן הזה כאן, נותן תוקף חיובי או משמעות חיובית בחן הזה - בחסד הזה. כאן, כאשר מורה כוון זוכר שהדגש סוף מילותיו במובנים האלה טוב אם יהיה חיובי. שאז נשמר הזכרון הזה של המילים מונצח במילים האחרונות שאמר על פני אלה שפתח בהם. וכאשר נמצא פותח במילותיו נמצא גם שם מאדיר ומעלה. שכך האופן שנמצא מצלצל או נמצא מפסיק מכוון היטב כך שפסק זה או בקע זה שנגלה בתוכו בין תוקף האקסטזה לבין תוקף הטחת הזרע נמצא וָדָאִי תחת כוונתו הפנימית. כאן אם כן מסייעים זה לזו בהפרדתם. בין כוונתם במובן הזה של נווט כוח היצירה - במובן הזה שנמצא מצטבר שם להר עפר, על פני שנמצא שם מתכוון אל שפיעה בלבד. כמו שנדמה שנמצא מתמסר אל הכוח הזכרי מבלי שנמצא שם העוז והאון להפריד בין שחקי רום גביהתו, לבין תנופת כוונתו הפורצת בזרעיו. כאן נמצאים אם כן מבדילים זה לזו ומסייעים זה לזו - בעלייתם. במובן הזה באים באור. כן."
והרי הדברים:
"צפריר: האם אותו ג'ל אינטימיני לאשה, מתאים גם לטיפול לפחות מקומי לנושא של פטריית הקנדידה באזור הנרתיק?
לבן: במובנים רבים בהחלט כן. עם זאת הבה ונביט שם – היבט זה הפטרייתי – הטפילי ניתן לומר, עולה ביחסי רעות בין הזכרי לנקבי. כאן, בכושר הזה של התמסרות שנמצא בה בנקבי, שנמצאת מכילה ניתן לומר, הן במובן הזה של כלי הכלה והן במובן של סליחה, או מחילה במובן הזה של תעלה מוסתרת, נמצא שם הכלי הזה מגיב ניתן לומר, אל כל הגוונים האפשריים: הן הפנימיים והן החיצוניים, של הזהות או היישות הזוגית של אותו רגע נתון בהווה. היבט זה של פטריה ניתן לומר עולה שם כאשר נמצאת הנקבה או הניקבה - בסתירה, נמצאת חצויה ועדיין לא נמצאת מגלמת את שתי גדותיה בבת אחת, במובן הזה של השפתיים התחתונות. אלה שנמצאות נפערות או פוערות את האין סוף אל תוך מנהרת חיים קיימת. כאן, היבט זה של טפילות ניתן לומר, עולה ביחסי נתינה וקבלה בזוגיות, ונמצא שם נטפל ניתן לומר, אל ההיבטים האלה של ריגוש שאינם מקבלים את הדהודם - במובן הזה יחסי השלכות לעתים קרובות. כאשר נמצאת הצד הזה הנקבי, פוער את עצמו במובן של נינוחות ורווחה, היבט זה של הסכמה - של התמסרות וקבלה שלמה נמצא מגדיר או משנה את חומציות הנרתיק כך שלא נמצא מקום או אפשור אל טפילות. חסינות זאת שנמצאת חסרה במהלך הטפילות ואיננה נתנת או איננה מתקבלת במארג הזוגי, מכך, נמצאת מודגשת בהיבט זה של קנדידה. מכך טוב אם אלה מטופלים בנפרד, שכן תהליך זה של ריפוי שנמצא בתוך המכשיר הזה - הרפואה הזאת הספציפית, פונה אל התפרשות עמוקה יותר. התפרשות זו עולה כאשר נמצאת הנקבה או הניקבה מונחת שם ברווחתה, בוודאות שלמה ואיננה מופקרת. במובן הזה לא מרגישה מופקרת על ידי מקורה או על ידי ההיבט הזוגי. כאן, טיפול זה אכן עוקף ניתן לומר את הבעיה עם זאת התסמונת או הסימפטומים שעולים מצביעים ניתן לומר בזמן אמת על המתרחש בלבה או בלב הזוגיות עצמה, או בלב הזכר. כן.
צפריר: אם ככה אני מבקש את הגדרתך או התייחסות להיכן, במקרה המסוים הזה עליו אני מדבר של פלמונית ואלמוני - היכן בזוגיות הזו, עולים היבטים שמביאים מפעם לפעם קנדידה.
לבן: כאן, היבט זה של ייחוס אישי וייחוס כללי, השענות ניתן לומר בעומקי הזוגיות, הפן הזה הפנימי של התרה. כאן במובן הנקבי לעתים קרובות מרגישה את הכוח בבקיעתה לגשר בין שתי הגדות, להניח שם מחסום ניתן לומר, הן אל הפן הזה של הולדה, מבלי שנמצא הגשר הזה שמניב את הנפש לאסירות. במובן הזה אסירות תודה ואסירות שאוסרת על הגוף הפיזי להשתמש בפן של הביציות, או במובן הזה בהיבט הפריון לשם הגשמה, ונמצאת במובנים רבים מרגישה מתמסרת אל המקרה או אל גורלה. כאן, נמצאת וודאות ההווה מבקשת את העמדה התקיפה, במובן הזה שלא נמצאת מסרבת, אלא נותנת תוקף לדעתה ולכוח החלטתה. הויות והחלטה זו נמצאת חצויה כאותו בקע, מבקשת גשר שם על פני שנמצאת מכילה את שתי הגדות בו זמנית. מכך נמצאת מסתייעת ניתן לומר מאותו היבט טפילי, שנמצא מגורה ומגרד במובן הזה שמבקשת שם טיפול, וטיפול זה לא מאפשר ניתן לומר אל ההיבט הזה של הפן ההריוני – להתקיים. כאן בנוסף אל אלה היות ונמצאת חומציות הנרתיק פועלת על פי נתיבי תוקף דעתה הנקבית, נמצאת משנה את החומציות כך שזרעים ניתן לומר לא יכולים להביא אל פריון, שנמצאים באופן מובהק פועלים לצורך חיות הגוף הפיזי והתחיותו על פני החייאה דרכו, ומתוך כך משתמשת בכוח כוונתה. כאן, כאשר נותנת תוקף לודאות זאת או דעתה הפנימית מסתייעת גם במקור הבריאה במובן הזכרי והנקבי, שמשויכת שם. כוח האמונה אם כן נמצא כחלק בהתהוות הנווט הפנימי או ההדגשים של הנפש. כאן, נמצאים גם מסתייעים בכוח הזה ההדדי, ודאות ואמונה. וכאשר מבקשת ניתן לומר במובנים רבים את ההשתהות הזאת הפנימית, לוקחת זמן לעצמה על פני נותנת זמן לאחרים, נמצאת ההתכנסות הזאת הפנימית הפרישות הזאת – מונחת שם. שאז, אותה טפילות גם מאפשרת את הפרישות. עם זאת, פרישות זאת היות לא נמצאת נמנעת במובן הזה של נידתה ולא נמצאת נעה על מנת להתייחדות הזאת, לאו דווקא במובן הדתי, אלא במובן הזה של קרבת אשה אל גופה, נמצאת אז מונעת מעצמה במובן הזה של נמנעת מחסינותה, על פני שנמצאת חוסה תחת עתות המחזור. כן.
צפריר: אני רוצה לחזור להיבטים של הקנדידה מבחינת הזכר.
לבן: בהחלט כן. כאן במובנים האלה נמצא זוכר או מתגבר במובן הזה של גבר על ההפרדההזאת בין החוויה של אקסטזה שזאת נמצאת עולה לאורך עמוד השדרה, לכוון הראש והקודקוד, שנמצא זוכר את מקורו כמו נמצא נסחף שם חרף הכבידה ובין השופכה במובן הזה של כוונת זרעיו וכוונם. כוח זה של נחת רוח, כוח זה של הסכמה, אפשור ונתינה כמורה כוון, שעולה שם מההיבט הזכרי, נמצא תדיר משרת את מקורו ניתן לומר. שירות זה במובן הפיזי לא רק מדבר על רק על רביה אלא מדבר על רווית נחת, עונג, שעור קומה וזכרון של אהבה מקיפת כל. כאן לעתים קרובות זוכר את הנהגתו, מתוך כך שנמצא מונח שם מתוקף התמסרותה הנקבית. ומתוך שנמצא מנהיג במובן הזה של קצב, שומר את מקצביו. כמו שנמצאת נשמרת אל מחזוריותה. היבט זה של מקצב נמסר לשם לפעירה, שנמצא מתחבר עם מקורו דרך השלמתו הנקבית. כאן שומר את הנקב הזה חי, פועם, בנחלי חיים. עם זאת, פנים אלה הזכריות, עדיין טוב אל פיצולם, שנמצאת כוונתו מחייה וכוונתו גם המילולית. במובן הזה כאן, נותן תוקף חיובי או משמעות חיובית בחן הזה - בחסד הזה. כאן, כאשר מורה כוון זוכר שהדגש סוף מילותיו במובנים האלה טוב אם יהיה חיובי. שאז נשמר הזכרון הזה של המילים מונצח במילים האחרונות שאמר על פני אלה שפתח בהם. וכאשר נמצא פותח במילותיו נמצא גם שם מאדיר ומעלה. שכך האופן שנמצא מצלצל או נמצא מפסיק מכוון היטב כך שפסק זה או בקע זה שנגלה בתוכו בין תוקף האקסטזה לבין תוקף הטחת הזרע נמצא וָדָאִי תחת כוונתו הפנימית. כאן אם כן מסייעים זה לזו בהפרדתם. בין כוונתם במובן הזה של נווט כוח היצירה - במובן הזה שנמצא מצטבר שם להר עפר, על פני שנמצא שם מתכוון אל שפיעה בלבד. כמו שנדמה שנמצא מתמסר אל הכוח הזכרי מבלי שנמצא שם העוז והאון להפריד בין שחקי רום גביהתו, לבין תנופת כוונתו הפורצת בזרעיו. כאן נמצאים אם כן מבדילים זה לזו ומסייעים זה לזו - בעלייתם. במובן הזה באים באור. כן."
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
- 03.04
לבן: במובן הזה של כוונה, נמצאת כוונת החירות עולה אל הזמן הזה. זאת נגלית מעצם תוקף החיים. זמן זה של אפשרויות שאינן מוגבלות נמצאות נכרות מתוך הגבלתן. כאן, היבט כפול זה מלמד על חווית החירות הפנימית על פני רצון להגיע שם מעבדות אל חירות נמצאים מבקשים אל חווית החירות. כאן, פן זה של חירות המחשבה, ההרגשה והביטוי נמצא אפשרי, ומכך משתמשים אל האפשרות הזאת – הלא מוגבלת, ועדים ניתן לומר, אל ההוויה שנמצאת בה – בנפש. קרבת יחסי בורא-נברא עולה אל התקופה הזאת, במובן הזה של אפשור פנימי בתהודה - זאת שניכרת. כאן, התמקדות בזמן הווה עקרונית. שעֵדִים אל המקום שנמצאים בו, ברגע זה, אל הזמן הזה שמתקיים, ומודים. מודים אל עצם קיומם. כאן, נמצא יחסי בורא נברא באים לידי ביטוי בגוף הפיזי עצמו: שנמצאים מוציאים אל הפועל במו גופם את הגשמת הגיית הבריאה. במובן הזה אותו דבר מצטייר אל עצם תוקף הנוכחות הזאת של חירות. שהוגים אל החירות ומוציאים אותה מהכוח אל הפועל בהרגשתם ומאפשרים אותה בסביבתם.
ברכת "לבן" לפסח - מבוארת:
במובן הזה של כוונה, נמצאת כוונת החירות עולה אל הזמן הזה. זאת [החירות] נגלית מעצם תוקף החיים. זמן זה [הוא זמן] של אפשרויות שאינן מוגבלות, [אפשרויות ש]נמצאות ניכרות [וגלויות] מתוך הגבלתן.
כאן, היבט כפול זה מלמד על חווית החירות הפנימית. על פני רצון להגיע שם, [בדרך של יציאה] מעבדות אל חירות, נמצאים מבקשים אל חווית החירות [בפני עצמה, בלי כל קשר לעבדות].
כאן, פן זה של חירות המחשבה, ההרגשה והביטוי - נמצא אפשרי [- גלוי]. ומכך משתמשים אל האפשרות הזאת – הלא מוגבלת, ועדים ניתן לומר, אל ההוויה שנמצאת בה – בנפש. [הוויה של] קרבת יחסי בורא-נברא עולה אל התקופה הזאת, במובן הזה של אפשור פנימי בתהודה - [התהודה ה]זאת - שניכרת [קרבת יחסי בורא נברא היא קרבת תהודת המקור או גילוי האפשרות של תהודה זו בעולם הפנימי].
כאן, התמקדות בזמן הווה עקרונית. שעֵדִים אל המקום שנמצאים בו, ברגע זה, אל הזמן הזה שמתקיים, ומודים. מודים אל עצם קיומם.
כאן, נמצא יחסי בורא-נברא באים לידי ביטוי בגוף הפיזי עצמו: שנמצאים מוציאים אל הפועל במו גופם את הגשמת הגיית הבריאה [שכל המתקיים נהגה מבחינת ההגות - זו שבמחשבה, מבחינת ההגייה - זו שבדיבור, ומבחינת המעשה - בהיות חיים בפיזי]. במובן הזה אותו דבר מצטייר אל עצם תוקף הנוכחות הזאת של חירות. שהוגים אל החירות [מחשבה ודיבור] ומוציאים אותה מהכוח אל הפועל בהרגשתם ומאפשרים אותה בסביבתם [מעשה].
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
צפריר: בקשה ממני מיילדת מדיטציה למצג עכוז עבור יולדת שאמורה ללדת בקרוב..
לבן: בהחלט כן.
צפריר איזו מדיטציה תניח אפשרות לאותו עובר להתהפך טרום לידה?
לבן: כאן, מניחה היולדת עצמה את אגודליה על אזור הטבור. מניחה את כפות ידיה בנינוחות וברווחה על האזור התחתון של הבטן. אז מסובבת את כפות הידיים כנגד כוון השעון, במובנים רבים נמצאת לוחצת ומשנה את הזוית הזו של היילוד על ידי תנועות אלה, כמו נמצאת מושכת מותחת בעדינות וביעילות כנגד סבוב השעון. כמו כן מדמה אור בין האוזניים, את עצמה מונחת שם בגובה האוזניים מאחורי האף כך שמצח דמותה נושקת לבלוטת יתרת המוח. מאירה את הסביבה הזו, עולה אל חוויה של קודש - ממלאה את לבה בהודייה ותנועות אלו הסבוביות טוב אם יעשו עם שחר ולפנות ערב.
לבן: בהחלט כן.
צפריר איזו מדיטציה תניח אפשרות לאותו עובר להתהפך טרום לידה?
לבן: כאן, מניחה היולדת עצמה את אגודליה על אזור הטבור. מניחה את כפות ידיה בנינוחות וברווחה על האזור התחתון של הבטן. אז מסובבת את כפות הידיים כנגד כוון השעון, במובנים רבים נמצאת לוחצת ומשנה את הזוית הזו של היילוד על ידי תנועות אלה, כמו נמצאת מושכת מותחת בעדינות וביעילות כנגד סבוב השעון. כמו כן מדמה אור בין האוזניים, את עצמה מונחת שם בגובה האוזניים מאחורי האף כך שמצח דמותה נושקת לבלוטת יתרת המוח. מאירה את הסביבה הזו, עולה אל חוויה של קודש - ממלאה את לבה בהודייה ותנועות אלו הסבוביות טוב אם יעשו עם שחר ולפנות ערב.
-
צפריר_שפרון*
- הודעות: 2659
- הצטרפות: 04 יולי 2001, 00:31
- דף אישי: הדף האישי של צפריר_שפרון*
תשובות לבן
צפריר: אני רוצה להתחיל עם אותה שיחה שהיתה לי עם אותה בחורה שעברה חוויה לא פשוטה... אני מבקש הרחבה שם, יש לי תחושה או היתה לי תחושה של ניתן לומר ש"הגזמתי".
לבן: במובן הזה גם אם הולך במלוא הכוח קדימה, נמצא מנכיח את תוקף קיומו באשר הוא, נמצאת ההשפעה הזאת ברוחבותה, בשלמותה – מכה הדים.
באופן אינטואיטיבי יודע להדוף אל העוצמה שנמצאת נגלית מולו. במובנים רבים במארג השיחה הזאת עולה הרושם שנמצא תקיף יותר מהדמות שנמצאת מולו.
עם זאת אין הדברים כך.
גם אם מסמלת קורבן של נסיבות או במובנים רבים מתלבטת ניתן לומר לגבי נוכחותה שם אם נעשית הנוכחות הזאת בהסכמה או בכפיה, עדיין מדבר במלוא עוצמתו אל מלוא עוצמתה.
מתוך שמבקש במובנים רבים את עוצמתה שתעלה מולו במובן הזה ככוח שווה, ועוצמתה זאת לא נגלית – עדיין לא מניח שם.
כאן, אם ישים לב, האופן שנמצא הודף קדימה, לעתים קרובות נעשה מול אנשים שנראים כחסרי כוח. בעיקר, נשים.
במובנים רבים בעודן מגיבות אל הנושא הזה כמו באופן הזה של הורדת פרופיל,
נמצאת אז הפנימיות הזאת הודפת חזרה עוצמה זהה.
במילים אחרות, נוקט בפעולות עוצמה כאשר מרגיש שעוצמה קיימת שם ומבקש לדלות אותה באותו אופן.
כן.
צפריר: אם ככה למה נותק הקשר?
לבן: כאן, טוב אם יודע שלא תמיד מסוגל אדם להודיע או להנכיח את עוצמתו.
כאן כאשר מצביע לאדם על הכוח הגנוז בו בדרך בלתי אמצעית, זאת עשויה גם להיבהל.
שכן, אם נמצא מתבונן מעיניו של אותו אדם,
נפגש האדם עם העוצמה שעד היום לא הרשה לה מקום,
שמגלה דרך מי שאתה הוא - במובן הזה הספונטאני,
לאו דווקא המכוון –
האם זה ברור?
צפריר: מה שעולה לי זה שאדם בא ומבקש את ידי לתת לו לעלות מדרגה נוספת ואז אני נותן לו את ידי לעלות מדרגה נוספת – הוא עולה את המדרגה ונעלם מתוך בהלה.
האם מובן נכון?
לבן: במובן הזה בהחלט כן. עם זאת העלייה אל המדרגה עדיין לא נחוותה באופן השלם הזה.
שלא רק נותן את ידו אלא מבקש לדעת למה אותו אדם בכלל רוצה לעלות מדרגה.
האם אדם זה אכן מאמין שיש בו את העוצמה לעלות אל המדרגה הנוספת?
האם אדם זה מסוגל לעמידות הנדרשת בדרג הזה המחודש?
מתוך כך נמצא שואג על אותו אדם, כמו מתריע על עמדה זו.
ואם נמצא האדם הזה במורך לבב מול העוצמות האלה שקיימות בתוכו –
ממתין שם לאפשרות הבאה
שהאפשרויות הבאות יבואו לעולם.
כן.
לבן: במובן הזה גם אם הולך במלוא הכוח קדימה, נמצא מנכיח את תוקף קיומו באשר הוא, נמצאת ההשפעה הזאת ברוחבותה, בשלמותה – מכה הדים.
באופן אינטואיטיבי יודע להדוף אל העוצמה שנמצאת נגלית מולו. במובנים רבים במארג השיחה הזאת עולה הרושם שנמצא תקיף יותר מהדמות שנמצאת מולו.
עם זאת אין הדברים כך.
גם אם מסמלת קורבן של נסיבות או במובנים רבים מתלבטת ניתן לומר לגבי נוכחותה שם אם נעשית הנוכחות הזאת בהסכמה או בכפיה, עדיין מדבר במלוא עוצמתו אל מלוא עוצמתה.
מתוך שמבקש במובנים רבים את עוצמתה שתעלה מולו במובן הזה ככוח שווה, ועוצמתה זאת לא נגלית – עדיין לא מניח שם.
כאן, אם ישים לב, האופן שנמצא הודף קדימה, לעתים קרובות נעשה מול אנשים שנראים כחסרי כוח. בעיקר, נשים.
במובנים רבים בעודן מגיבות אל הנושא הזה כמו באופן הזה של הורדת פרופיל,
נמצאת אז הפנימיות הזאת הודפת חזרה עוצמה זהה.
במילים אחרות, נוקט בפעולות עוצמה כאשר מרגיש שעוצמה קיימת שם ומבקש לדלות אותה באותו אופן.
כן.
צפריר: אם ככה למה נותק הקשר?
לבן: כאן, טוב אם יודע שלא תמיד מסוגל אדם להודיע או להנכיח את עוצמתו.
כאן כאשר מצביע לאדם על הכוח הגנוז בו בדרך בלתי אמצעית, זאת עשויה גם להיבהל.
שכן, אם נמצא מתבונן מעיניו של אותו אדם,
נפגש האדם עם העוצמה שעד היום לא הרשה לה מקום,
שמגלה דרך מי שאתה הוא - במובן הזה הספונטאני,
לאו דווקא המכוון –
האם זה ברור?
צפריר: מה שעולה לי זה שאדם בא ומבקש את ידי לתת לו לעלות מדרגה נוספת ואז אני נותן לו את ידי לעלות מדרגה נוספת – הוא עולה את המדרגה ונעלם מתוך בהלה.
האם מובן נכון?
לבן: במובן הזה בהחלט כן. עם זאת העלייה אל המדרגה עדיין לא נחוותה באופן השלם הזה.
שלא רק נותן את ידו אלא מבקש לדעת למה אותו אדם בכלל רוצה לעלות מדרגה.
האם אדם זה אכן מאמין שיש בו את העוצמה לעלות אל המדרגה הנוספת?
האם אדם זה מסוגל לעמידות הנדרשת בדרג הזה המחודש?
מתוך כך נמצא שואג על אותו אדם, כמו מתריע על עמדה זו.
ואם נמצא האדם הזה במורך לבב מול העוצמות האלה שקיימות בתוכו –
ממתין שם לאפשרות הבאה
שהאפשרויות הבאות יבואו לעולם.
כן.
-
יעלבן_דגן*
- הודעות: 1
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2009, 20:49
תשובות לבן
מתוך תקשור אישי 21-07-09
"לבן אמר"
בקשר לילדים, איך אני צריכה להתערב, או לנהוג כדי שיצליחו ויגשימו את עצמם?
באופן בסיסי אל כל ילדייך, טוב אם מאמינה בהם ולהם בלב שלם.
כלומר, כבר נוכחת בליבך שפעולותיהם בעולם אינן קשורות אלייך, ולכן טוב אם מתרגלת את אמונך בהם, בכל דרך שבוחרים לנוע, בשיקול דעתם וביכולות שהם מחזיקים, אלה הגנוזים, הפוטנציאליים ואלה המתממשים.
מכיוון שילדים הם כל כך מגוונים, וכל אחד מהם הוא אדם בזכות עצמו בעולם, ומגוון תכונותיהם רווי בכישרונות, מה שזקוקים לו יותר מכל, שעובר דרכך, הוא אמון ונאמנות למי שהם - יהיו הם אשר יהיו.
אלה עוברים דרכך לא רק בתור מי שאת היא, אלא בתור הפן הנקבי בבריאה.
תחושה זאת שתדיר יש להם גב, גב נפשי, גיבוי של אמון, נחוצה לכל אדם באשר הוא, ובעיקר, נותנת מנוף לילדייך, שכן הפנים היצירתיות שבהם לפעמים נחבאות מתוך תחושת הישגיות מדומה שעשויים להימצא בה - במרוץ אחרי מעמד או כסף.
מכיוון שמראש יודעת, בפן האינטואיטיבי, בפן הרוחני שהכל בחסד, ואדם נמצא מבורך בעצם היותו חי, יכולה בשקט להאמין במי שהם כבני אדם, במי שהם ביחסים שלהם עם מקור הבריאה, כפי שכל אדם בפנימיותו האינטימית חווה.
דבר זה ידרוש ממך למשל סוג של תרגול פנימי, לשים לב, להקשיב, מתי את אומרת להם מה לעשות ומתי את שואלת אותם מה יש בדעתם לעשות.
יש הבדל גדול בין זה לזה.
הנטייה האימהית הגורפת מה לעשות ואיך לעשות מצחיקה ומוגבלת להפליא, שכן הם נמצאים ברמה אחרת של התנסות מול עולם שנראה שונה מהעולם שלך - למרות שאיננו.
לכן הנכונות להקשיב היא דרך של נתינת אמון, הסכמה למה שהם אומרים באופן אוטומטי היא נתינת אמון.
הסכמה איננה קבלה. להסכים שכך הם רואים את הדברים ולהסכים שאת רואה אותם אחרת.
הנכונות לשקול ולהרהר במה שהם אומרים, ולנפות מה את רוצה לדעת עוד, על פני מה לדעתך עליהם לעשות, עקרוני לגבי ההתפתחות הרוחנית שלך כאדם בעל חירות בעולם.
דרכים אלה של הקשבה, תמיכה, אמון ונאמנות למי שהם באמת, על פני מי שאת חושבת שהם, על המגבלות שלדעתך קימות בתוכם, ייתנו עם הזמן, תנופה אדירה לכל אחד מהם, ללכת אל העולם, לפעול בתוכו - וגם לשוב אליך לשמוע אף יותר.
אין זה אומר שהעצות שלך אינן נכונות, נבונות, רחבות כמו האופק, זה כן אומר שהנכונות שלך לראות אותם פועלים בעולם ולהעמיק את אמונך בהם הגיע אל פרקו.
כן.
"לבן אמר"
בקשר לילדים, איך אני צריכה להתערב, או לנהוג כדי שיצליחו ויגשימו את עצמם?
באופן בסיסי אל כל ילדייך, טוב אם מאמינה בהם ולהם בלב שלם.
כלומר, כבר נוכחת בליבך שפעולותיהם בעולם אינן קשורות אלייך, ולכן טוב אם מתרגלת את אמונך בהם, בכל דרך שבוחרים לנוע, בשיקול דעתם וביכולות שהם מחזיקים, אלה הגנוזים, הפוטנציאליים ואלה המתממשים.
מכיוון שילדים הם כל כך מגוונים, וכל אחד מהם הוא אדם בזכות עצמו בעולם, ומגוון תכונותיהם רווי בכישרונות, מה שזקוקים לו יותר מכל, שעובר דרכך, הוא אמון ונאמנות למי שהם - יהיו הם אשר יהיו.
אלה עוברים דרכך לא רק בתור מי שאת היא, אלא בתור הפן הנקבי בבריאה.
תחושה זאת שתדיר יש להם גב, גב נפשי, גיבוי של אמון, נחוצה לכל אדם באשר הוא, ובעיקר, נותנת מנוף לילדייך, שכן הפנים היצירתיות שבהם לפעמים נחבאות מתוך תחושת הישגיות מדומה שעשויים להימצא בה - במרוץ אחרי מעמד או כסף.
מכיוון שמראש יודעת, בפן האינטואיטיבי, בפן הרוחני שהכל בחסד, ואדם נמצא מבורך בעצם היותו חי, יכולה בשקט להאמין במי שהם כבני אדם, במי שהם ביחסים שלהם עם מקור הבריאה, כפי שכל אדם בפנימיותו האינטימית חווה.
דבר זה ידרוש ממך למשל סוג של תרגול פנימי, לשים לב, להקשיב, מתי את אומרת להם מה לעשות ומתי את שואלת אותם מה יש בדעתם לעשות.
יש הבדל גדול בין זה לזה.
הנטייה האימהית הגורפת מה לעשות ואיך לעשות מצחיקה ומוגבלת להפליא, שכן הם נמצאים ברמה אחרת של התנסות מול עולם שנראה שונה מהעולם שלך - למרות שאיננו.
לכן הנכונות להקשיב היא דרך של נתינת אמון, הסכמה למה שהם אומרים באופן אוטומטי היא נתינת אמון.
הסכמה איננה קבלה. להסכים שכך הם רואים את הדברים ולהסכים שאת רואה אותם אחרת.
הנכונות לשקול ולהרהר במה שהם אומרים, ולנפות מה את רוצה לדעת עוד, על פני מה לדעתך עליהם לעשות, עקרוני לגבי ההתפתחות הרוחנית שלך כאדם בעל חירות בעולם.
דרכים אלה של הקשבה, תמיכה, אמון ונאמנות למי שהם באמת, על פני מי שאת חושבת שהם, על המגבלות שלדעתך קימות בתוכם, ייתנו עם הזמן, תנופה אדירה לכל אחד מהם, ללכת אל העולם, לפעול בתוכו - וגם לשוב אליך לשמוע אף יותר.
אין זה אומר שהעצות שלך אינן נכונות, נבונות, רחבות כמו האופק, זה כן אומר שהנכונות שלך לראות אותם פועלים בעולם ולהעמיק את אמונך בהם הגיע אל פרקו.
כן.